הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2017534 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת זהבה גלאון מיקי לוי מיקי רוזנטל ______________________________________________ פ/4434/20 הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ועדת איתור למינוי נציב שירות המדינה), התשע"ז–2017 דברי הסבר השירות הציבורי בישראל מהווה את ידה הארוכה של הרשות המבצעת בהגשמת סמכויותיה החוקיות, מדיניותה ויעדיה. הוא מופקד, מכוח החוקים השונים, על שירותים לאזרחים בתחומים שונים. בלא שירות ציבורי לא ייתכנו חיי חברה תקינים במדינה מודרנית, והשלטון לא יוכל לנהל את ענייני המדינה למען הגשמת האינטרס הציבורי וזכויותיו של הפרט. חיי הפרט והכלל בישראל תלויים בשירות הציבורי, ברמתו ובאופן תפקודו. אמון הציבור בשירות הציבורי נבנה במידה רבה על יכולותיהם המקצועיות של עובדי הציבור ואיכותם הערכית (בג"ץ 5657/09 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל ניתן ביום 24.11.09) (להלן – בג"ץ ג'רבי)). השירות הציבורי כולל מאות גופים, לרבות חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות ותאגידים שהוקמו על פי חוק, ובראשו עומד שירות המדינה – משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלהם. שכבת ההנהגה בשירות המדינה אחראית להוביל את המערכות הכפופות לה ככלל ואת עובדי המדינה בפרט אל עבר המטרות והיעדים שנקבעו להם. כנאמן של הציבור במימוש הסמכויות והכוחות הנתונים בידיו, מוטלת על שירות המדינה החובה להבטיח שעובדי הציבור יתאימו לתפקידם, הן מבחינת כשירותם, והן מבחינת רמתם המוסרית. מידת ההתאמה לתפקיד טמונה בהליך המינויים בשירות המדינה (בג"ץ ג'רבי). בג"ץ קבע כי חובת המכרז מגלמת את תכליתו המרכזית של חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, שהיא בחירת הטובים ביותר למשרה, תוך שמירה על שוויון הזדמנויות, היעדר שרירות ומשוא פנים ותוך ניתוק הבחירה משיקולים בלתי ענייניים ומהקשרים פוליטיים (בג"ץ 154/98 הסתדרות העובדים הכללית נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(5), עמ' 123 (1998) (להלן – בג"ץ איינשטיין)). אלא שדווקא נציב שירות המדינה, האחראי על ניהול ההון האנושי בממשלה, לרבות ניהול המכרזים לגיוס כוח אדם חדש ומינוי בכירים לתפקידים ממשלתיים, נבחר באופן אישי על ידי ראש הממשלה. השירות הציבורי הוא מיסודות המשטר במדינת ישראל, ועליו להיות בנוי על ערכים של שירות מקצועי, ולא של מינויים פוליטיים של "מקורבי השלטון". המצב בו נציב שירות המדינה נבחר ללא הליך איתור ציבורי מעמיק כנדרש, דורש תיקון בחקיקה. לאור האמור מוצע כי מינוי נציב שירות המדינה ייעשה באמצעות ועדת איתור. ההבדל העיקרי בין אופן מינוי הנציב כיום – ועדת מינויים – ובין ועדת איתור, הוא כי ועדת איתור "מאתרת" את המועמדים, ממיינת אותם, ומביאה את המועמדים הסופיים בפני ראש הממשלה, ואילו ועדת מינויים בוחנת את המועמד המוצע על ידי ראש הממשלה, לאחר שזה כבר בחר את המועמד המועדף בעיניו. היות שנציב שירות המדינה אינו מינוי פוליטי או משרת אמון אלא משרה מקצועית ובלתי תלויה, מן הראוי כי אופן האיתור ייעשה תוך חיזוק השיקולים המקצועיים והחלשת השיקולים הפוליטיים הלא ענייניים באמצעות ועדת איתור. עוד מוצע כי בוועדת האיתור, אשר בראשה יעמוד שופט בית המשפט העליון בדימוס, יהיו חברים נציג משרד המשפטים שימנה שר המשפטים, מנכ״ל משרד ראש הממשלה או נציג מטעמו, מנכ״ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או נציג מטעמו, חבר סגל אקדמי המומחה בתחומי זכויות עובדים וחבר סגל אקדמי המומחה בתחומי מנהל ציבורי. ועדת האיתור תמליץ לראש הממשלה על שניים עד ארבעה מועמדים, תוך ציון מספר חברי הוועדה שתמכו במועמדותו של כל אחד מהם, ורשאית היא לצרף את הערותיה לגביהם. שמות המועמדים שעליהם המליצה הוועדה יפורסמו ברשומות. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בתמוז התשע"ז – 17.7.17 החלפת סעיף 6 1. בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, במקום סעיף 6 יבוא: בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, במקום סעיף 6 יבוא: בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, במקום סעיף 6 יבוא: בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, במקום סעיף 6 יבוא: בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, במקום סעיף 6 יבוא: בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, במקום סעיף 6 יבוא: "ועדה למינוי נציב שירות המדינה "ועדה למינוי נציב שירות המדינה "ועדה למינוי נציב שירות המדינה 6. (א) ראש הממשלה ימנה ועדה ציבורית, אשר תבדוק את כשירותם ואת התאמתם של מועמדים למשרת נציב שירות המדינה (להלן – הוועדה הציבורית) ותמליץ לפניו על שניים עד ארבעה מהם, תוך ציון מספר חברי הוועדה שתמכו במועמדותו של כל אחד מהם, ורשאית היא לצרף את הערותיה לגביהם; שמות המועמדים שעליהם המליצה הוועדה יפורסמו ברשומות. (א) ראש הממשלה ימנה ועדה ציבורית, אשר תבדוק את כשירותם ואת התאמתם של מועמדים למשרת נציב שירות המדינה (להלן – הוועדה הציבורית) ותמליץ לפניו על שניים עד ארבעה מהם, תוך ציון מספר חברי הוועדה שתמכו במועמדותו של כל אחד מהם, ורשאית היא לצרף את הערותיה לגביהם; שמות המועמדים שעליהם המליצה הוועדה יפורסמו ברשומות. (ב) הוועדה הציבורית תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה: (ב) הוועדה הציבורית תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה: (1) שופט של בית המשפט העליון בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון והוא יהיה היושב ראש; (2) נציג משרד המשפטים שימנה שר המשפטים; (3) המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה או נציגו; (4) המנהל הכללי של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או נציגו; (5) חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה המומחה בתחומי זכויות עובדים, שייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים ובעלי תפקידים מקבילים להם, במוסדות להשכלה גבוהה המקיימים לימודי משפטים; לענין זה, "מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958; (6) חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה המומחה בתחומי מינהל ציבורי, שייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למדעי החברה ובעלי תפקידים מקבילים להם, במוסדות להשכלה גבוהה המקיימים לימודי מדעי החברה; לענין זה, "מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958." הוספת סעיפים 6א ו-6ב 2. אחרי סעיף 6 יבוא: אחרי סעיף 6 יבוא: אחרי סעיף 6 יבוא: אחרי סעיף 6 יבוא: אחרי סעיף 6 יבוא: אחרי סעיף 6 יבוא: "סדרי עבודת הוועדה הציבורית "סדרי עבודת הוועדה הציבורית "סדרי עבודת הוועדה הציבורית 6א. הוועדה הציבורית תקבע את הדרכים להגשת מועמדות לתפקיד נציב שירות המדינה וכן את סדרי עבודתה ואת נוהלי בדיקת המועמדים, ובלבד שהחלטתה להמליץ בפני ראש הממשלה על מועמד למשרת נציב שירות המדינה תתקבל ברוב של לפחות ארבעה מחבריה. הוועדה הציבורית תקבע את הדרכים להגשת מועמדות לתפקיד נציב שירות המדינה וכן את סדרי עבודתה ואת נוהלי בדיקת המועמדים, ובלבד שהחלטתה להמליץ בפני ראש הממשלה על מועמד למשרת נציב שירות המדינה תתקבל ברוב של לפחות ארבעה מחבריה. מועד הבחירה מועד הבחירה מועד הבחירה 6ב. (א) מינוי נציב שירות המדינה ייעשה, ככל האפשר, לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; נתפנה מקומו של נציב שירות המדינה לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נתפנה מקומו. (א) מינוי נציב שירות המדינה ייעשה, ככל האפשר, לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; נתפנה מקומו של נציב שירות המדינה לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נתפנה מקומו. (ב) הודעה על מינויו של נציב שירות המדינה תפורסם ברשומות." (ב) הודעה על מינויו של נציב שירות המדינה תפורסם ברשומות."