הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2015468 הכנסת העשרים יוזמת: חברת הכנסת סתיו שפיר ______________________________________________ פ/4407/20 הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – הכללת התקנות התקציביות בחוק התקציב), התשע"ז–2017 דברי הסבר על פי המצב הנהוג כיום, תקציב המדינה מובא לאישור הכנסת כשההוצאה הממשלתית מפורטת בשלוש רמות: סעיפים (שתי ספרות), תחומי פעולה (ארבע ספרות) ותכניות (שש ספרות). שלוש רמות אלה הן רק קצה הקרחון המוצג לחברי הכנסת בבואם לאשר את תקציב המדינה. לצד אלה, יש את הפירוט התקציבי הרחב, ברמה הרביעית הקרויה "תקנה תקציבית" ומסומנת בשמונה ספרות. הפירוט האמור אינו מונח בפני חברי הכנסת בבואם לאשר את תקציב המדינה. בשנת 2016 הובאו 843 תכניות לאישורה של הכנסת לעומת 6,469 תקנות תקציביות אשר לא הוצגו בפני חברי הכנסת והציבור ערב אישור התקציב, ונקבעו על ידי שר האוצר ופקידיו. התנהלות זו נוגדת עקרונות בסיסיים של איזונים ובלמים במשטר דמוקרטי וליכולתה של הכנסת לפקח כראוי על הממשלה. יוצא כי התקציב שמאשרת הכנסת הוא תקציב שלגישת המציעה אינו שקוף, שכמעט בלתי אפשרי ללמוד ממנו על סדרי העדיפויות של הממשלה, וכזה שמבטל את הכנסת כגורם המאשר את חוק התקציב. במקום שתקציב המדינה יהיה מקור לשיח פרלמנטרי וציבורי כפי שמקובל במשטרים דמוקרטיים, רובו ככולו מוכתב על ידי משרד האוצר ומוגש לכנסת ללא יכולת של ממש להתנות את תנאיה או לגבש עמדה מושכלת. דוגמה למשמעות שנודעת לתקנות התקציביות לעומת התכניות שמעליהן ניתן להביא את תכנית 13.01.05 הקרויה "הוצאות שונות". מעיון בתקנות התקציביות שנקבעו על ידי שר האוצר תחת "הוצאות שונות", ניתן למצוא תקנות הנוגעות ל-OECD לצד תקנות הנוגעות בעניין מינהלת סל"ע, תכנית המיעוטים, ייעוץ בתחומי הדלק והגז ועוד תקנות שונות שהיו יכולות להיות כר פורה לדיון ציבורי מעמיק בכנסת. נראה כי הממשלה מעדיפה שלא לחשוף את אותן תקנות ולמנוע מחברי הכנסת לממש את תפקידם הציבורי. יודגש, כי הצורך הקריטי בפרסומן של התקנות מתחדד בשל העובדה כי יכולת הפיקוח של הכנסת על תקציב המדינה נמוכה ממילא, הן מכיוון שבשנים האחרונות נהוג תקציב דו-שנתי, הן משום שאחוז גבוה מהתקציב המאושר בחוק משתנה בהעברות תקציביות, וכן בשל רפורמת "חריש עמוק" אשר נועדה לצמצם את פירוט תקציב המדינה. כפי שגם ציין בית המשפט העליון לא אחת, אין חוק התקציב כשאר החוקים שיוצאים תחת ידה של הרשות המחוקקת (ע"פ 213/56 היועץ המשפטי לממשלה נ' ישעיהו וגניה אלכסנדרוביץ 695 (1957); בג"ץ 1438/98 התנועה המסורתית נ' השר לענייני דתות, נג(5) 337 (1999)). מדובר בחוק המבטא יותר מכל דבר חקיקה אחר את סדרי העדיפויות הלאומיים והוא, הלכה למעשה, אחד הפרקים המשמעותיים בחוזה שבין המדינה לאזרחיה. על כן, מוצע לקבוע כי בחוקי תקציב מכאן ואילך יפורטו סעיפי התקציב בארבע רמות שונות, עד רמת התקנה התקציבית. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בתמוז התשע"ז - 17.7.17 תיקון סעיף 2 בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, בסעיף 2(ג), במקום "תחומי פעולה ותכניות" יבוא "תחומי פעולה, תכניות ותקנות תקציביות; לעניין זה, "תקנות תקציביות" – חלק של תכנית המוקצית לעניין מסוים".