הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה כ נ ס ת 2017 ביולי19 727 כ"ה בתמוז התשע"ז עמוד 256 . . . . . . .2017–) (הוראות לעניין היטל השבחה), התשע"ז118 'הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס 256 :מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת *‏2017–) (הוראות לעניין היטל השבחה), התשע"ז118 'הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס תיקון התוספת השלישית 1 – (להלן – החוק העיקרי), בתוספת השלישית1‏1965–בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – )4(4 בסעיף )1( האמור בו יסומן כפסקת משנה "(א)" ובה, המילה "עריכת" – תימחק, ובמקום (א) "לאפשר לו לשלם מיד את ההיטל החל עליו" יבוא "בכל עת, לערוך את שומת ;"ההשבחה עבור אותם מקרקעין :אחרי פסקת משנה (א) יבוא (ב) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע אגרה בעד עריכת שומת "(ב) השבחה כאמור בפסקת משנה (א), שתשולם לוועדה המקומית, בהתחשב, בין היתר, בהיקף השומה ובעלות עריכתה בהצעת החוק מוצעים תיקונים אחדים לתוספת – (להלן1965–השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה החוק), הנוגעים להיטל השבחה, כמפורט להלן לפי החוק, אם חלה השבחה במקרקעין, ישלם סעיפים בעל המקרקעין היטל השבחה לפי הוראות 2) ו־1(1 התוספת השלישית לחוק שומת ההשבחה של מקרקעין נקבעת בידי שמאי מקרקעין סמוך לאחר ,אישור התכנית, התרת השימוש החורג או מתן ההקלה אך הוועדה המקומית רשאית לדחות את עריכת שומת ההשבחה עקב אישור התכנית עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה ההשבחה בפועל, ברוב המכריע של המקרים הוועדות המקומיות מחליטות לדחות את עריכת שומת ההשבחה למועד מימוש הזכויות אם בעל המקרקעין מבקש שלא לדחות את חישוב השומה, הוא רשאי לדרוש מהוועדה המקומית לאפשר לו לשלם מיד את ההיטל, והוועדה מחויבת לערוך את שומת ההשבחה ימים נוסח החוק בעניין זה אינו ברור ונתון90 בתוך לפרשנות: חלק מהוועדות המקומיות מסכימות לערוך )שומה לפני מועד מימוש הזכויות (להלן – שומה מוקדמת אך דורשות, כתנאי לעריכת שומה מוקדמת, הוכחה בדבר כוונה למימוש זכויות קרוב; חלק מהוועדות מתנות את עריכת השומה המוקדמת בתשלום מעין מקדמה על חשבון תשלום ההיטל, שמטרתה לכסות את הוצאות עריכת השומה; ועדות אחרות מתנות את עריכת השומה המוקדמת בתשלום מיידי של היטל ההשבחה לאחר עריכתה חוסר האחידות בפרשנות הוראות החוק הביא לחוסר ודאות של בעלי מקרקעין, שכן הם אינם יודעים אם יוכלו לברר מהו החיוב הצפוי בהיטל קודם למימוש הזכויות משום כך, מוכרים ורוכשים של מקרקעין מתקשים לבצע עסקאות מושכלות, שכן לא תמיד יש בידם מידע ודאי על סכום היטל ההשבחה שיושת והעלויות הנוספות שיהיו כרוכות בביצוע העסקה לפיכך, מוצע לקבוע כי אם הוועדה המקומית החליטה לדחות את תשלום היטל ההשבחה למועד מימוש ,הזכויות, יהיה בעל מקרקעין רשאי לדרוש מהוועדה בכל עת, לערוך את שומת ההשבחה, בלי שיהיה עליו לשלם את ההיטל בעת עריכת השומה, ויהיה על הוועדה המקומית לערוך את השומה המבוקשת ללא תנאי כדי שלא להטיל על הוועדה המקומית את נטל הוצאות עריכת השומה, מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע, בהסכמת שר האוצר, אגרות שיהיה על מגיש הדרישה לעריכת השומה לשלם סכום האגרה שיוטל ינוכה במועד תשלום היטל ההשבחה מסכום ההיטל שישולם אם בסופו של דבר ייקבע כי מי שהגיש דרישה )2017 במאי17( ); הועברה לוועדה ביום כ"א באייר התשע"ז2013892 : (מספר פנימי3954/20/הצעת חוק מס' פ * .884 '; התשע"ז, עמ307 'ס"ח התשכ"ה, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 19.7.2017 ,, כ"ה בתמוז התשע"ז727 – הצעות חוק הכנסת 257 שולמה אגרה לפי הוראות פסקת משנה (ב), ינוכה סכום האגרה ששולם (ג) מסכום ההיטל שחלה החובה לשלמו לפי שומת ההשבחה נערכה שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), וניתן פטור מתשלום (ד) למי שדרש את עריכת השומה, או לא חלה חובת תשלום19 ההיטל לפי סעיף היטל לפי אותו סעיף, תחזיר הוועדה המקומית למי שדרש את עריכת השומה ;" את סכום האגרה ששולם :, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא11 בסעיף )2( על אף האמור בסעיף קטן (א), חלה חובת תשלום היטל השבחה לגבי מקרקעין "(ב) שהם רכוש משותף בבית משותף, ושלפי טיבו של הרכוש המשותף ניתן להצמידו לדירה פלונית, כגון חדר יציאה לגג או הרחבה, ישלם את ההיטל בעל הדירה שאליה – אפשר להצמיד את הרכוש המשותף; לעניין זה לחוק האמור1' לחוק המקרקעין או בית שפרק ו52 "בית משותף" – כהגדרתו בסעיף ;חל עליו ; לחוק המקרקעין52 "בעל דירה" ו"רכוש משותף" – כהגדרתם בסעיף ;א לחוק המקרקעין71 "הרחבה" – כהגדרתה בסעיף ;" 1969–"חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט שולמה אגרה לפי הוראות פסקת משנה (ב), ינוכה סכום האגרה ששולם (ג) מסכום ההיטל שחלה החובה לשלמו לפי שומת ההשבחה נערכה שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), וניתן פטור מתשלום (ד) למי שדרש את עריכת השומה, או לא חלה חובת תשלום19 ההיטל לפי סעיף היטל לפי אותו סעיף, תחזיר הוועדה המקומית למי שדרש את עריכת השומה ;" את סכום האגרה ששולם :, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא11 בסעיף )2( על אף האמור בסעיף קטן (א), חלה חובת תשלום היטל השבחה לגבי מקרקעין "(ב) שהם רכוש משותף בבית משותף, ושלפי טיבו של הרכוש המשותף ניתן להצמידו לדירה פלונית, כגון חדר יציאה לגג או הרחבה, ישלם את ההיטל בעל הדירה שאליה – אפשר להצמיד את הרכוש המשותף; לעניין זה לחוק האמור1' לחוק המקרקעין או בית שפרק ו52 "בית משותף" – כהגדרתו בסעיף ;חל עליו ; לחוק המקרקעין52 "בעל דירה" ו"רכוש משותף" – כהגדרתם בסעיף ;א לחוק המקרקעין71 "הרחבה" – כהגדרתה בסעיף ;" 1969–"חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט לעריכת שומה מוקדמת כאמור אינו חייב בתשלום היטל השבחה לפי החוק, יוחזר לו סכום האגרה ששילם מוצע לקבוע כי תחילת ההוראות האמורות תהיה חצי שנה לאחר פרסומו של התיקון המוצע, כדי לאפשר )2 לשר הפנים לקבוע את האגרות כאמור (סעיף לתוספת השלישית לחוק קובע כי11 סעיף סעיף כל אחד מהשותפים במקרקעין או בחכירה )2(1 לדורות בהם ישלם את היטל ההשבחה באופן יחסי לחלקו במקרקעין המשותפים במשך השנים ניתנו פרשנויות שונות להחלת הוראה זו לעניין השבחה במקרקעין שהם רכוש משותף בבית משותף היו שגרסו כי אם חלה השבחה במקרקעין כאמור, כל בעלי הדירות בבית המשותף חבים בתשלום היטל ההשבחה באופן יחסי לחלקם ברכוש המשותף על פי גישה אחרת, כל דירה בבית משותף נחשבת ליחידה נפרדת של מקרקעין לעניין ההשבחה החלה בהם, ועל כן יש לבחון לגבי כל דירה בבית המשותף באיזו מידה ההשבחה שחלה ברכוש המשותף גרמה להשבחת כל דירה, וכך לקבוע את סכום ההיטל במקרים רבים שבהם יש השבחה במקרקעין שהם רכוש משותף, היחידים שיכולים ליהנות ממנה הם בעלי ,הדירות שיש להם גישה אל השטח שבו חלה ההשבחה למשל אם ניתנת זכות להרחבת דירה שרק בעל אותה דירה יכול ליהנות ממנה, או אם ניתנת זכות להקמת חדר יציאה לגג שתנאי להקמתו הוא שהגישה אליו היא מתוך דירה מסוימת במקרים כאלה, אין בשתי הגישות המתוארות לעיל לעניין חובת תשלום היטל ההשבחה המוטלת על בעלי הדירות בבית המשותף פתרון ראוי לנושא מחד גיסא, חיוב של כלל בעלי הדירות בתשלום אינו מוצדק, משום שרובם כלל אינם נהנים מההשבחה החלה, ומאידך גיסא, עריכת שומה נפרדת לכל בעל דירה אינה יעילה משום שיש להניח שלרוב בעלי הדירות שאינם נהנים מההשבחה תיקבע שומת השבחה נמוכה מאוד או אפסית מוצע אפוא לקבוע שאם חלה השבחה במקרקעין שהם רכוש משותף בבית משותף, והרכוש המשותף הוא כזה שמעצם טיבו ניתן להצמידו לדירה מסוימת, יוטל תשלום היטל ההשבחה רק על בעל הדירה שאליה ניתן להצמיד את אותו שטח ד ב ר י ה ס ב ר 19.7.2017 ,, כ"ה בתמוז התשע"ז727 – הצעות חוק הכנסת 258 – 19 בסעיף )3( ), ברישה, המילים "בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה10()בסעיף קטן (ב (א) ;של דירת מגורים, שניתן" – יימחקו ), המילים "היתרים הניתנים בתחומה" – יימחקו1()2בסעיף קטן (ב (ב) תחילה.2 ) לתוספת השלישית לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, שישה חודשים4(4 תחילתו של סעיף מיום פרסומו של חוק זה (ב) לתוספת השלישית לחוק קובע19 סעיף סעיף מקרים שבהם לא תחול חובת תשלום היטל )3(1 השבחה, ובהם היטל השבחה בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים שניתן מכוח תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות ) או מכוח תכניות מפורטות38 אדמה (להלן – תמ"א הפטור מתשלום היטל38 לתמ"א23 שהוכנו לפי סעיף ההשבחה במקרים אלה נועד לתמרץ יזמים ליזום תכניות , בשל חשיבותה הציבורית, והוא חל על כל38 מכוח תמ"א השבחה במקרקעין הנובעת מתכניות אלה, למעט במקרים קומות2.5שבהם מאושרת תוספת שטחי בנייה מעבר ל־ טיפוסיות מורחבות, כאמור בהוראות התמ"א, שאז הפטור מתשלום ההיטל הוא חלקי לפי החוק, הפטור מחובת תשלום ההיטל – הן הפטור המלא והן הפטור החלקי – חל רק בעת מימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה ההשבחה בדרך של מתן היתר 38 לבנייה, הן לעניין השבחה החלה מכוח הוראות תמ"א עצמה, והן לעניין השבחה החלה מכוח תכנית מפורטת 38 לתמ"א23 לפי סעיף , עצמה38 עם זאת, לעניין השבחה הנובעת מתמ"א הפרשנות הרווחת היא כי גם בעת מימוש הזכויות בדרך של מכר לא חלה חובת תשלום היטל, משום שהזכויות לפי הן זכויות מותנות ומימושן תלוי בשיקול דעתה38 תמ"א של הוועדה המקומית, ולכן לא חלה למעשה השבחה המקימה חובת תשלום היטל ואולם, לעניין השבחה שחלה 23 על מקרקעין מכוח תכנית מפורטת שנערכה לפי סעיף , מדובר בזכויות מוקנות שכבר נקבעו בתכנית38 לתמ"א ,ומימושן אינו תלוי בשיקול דעתה של הוועדה המקומית ועל כן חלה חובת תשלום היטל בעת מימוש זכויות בדרך של מכר מוצע לתקן חוסר עקיבות זה ולקבוע כי הפטור מתשלום ההיטל יחול בכל מקרה של השבחה שחלה על ומכוח תכניות מפורטות לפי38 מקרקעין מכוח תמ"א , בין שהוצאו היתרי בנייה מכוחן ובין38 לתמ"א23 סעיף שהזכויות שניתנו בהן מומשו בדרך של מכר עלות תקציבית להערכת משרד האוצר, להצעת החוק עלות תקציבית מיליון שקלים חדשים בשנה, הנובעת מאובדן50 של מעל הכנסות לרשויות המקומיות ג3 הצעת חוק זו היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף .יסוד: משק המדינה-לחוק ,יוזמים: חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי, בצלאל סמוטריץ', שולי מועלם־רפאלי, ישראל אייכלר ,יואב בן צור, יעקב אשר, יגאל גואטה, יהודה גליק, מסעוד גנאים, איתן ברושי אברהם נגוסה, טלב אבו עראר, יצחק וקנין, עודד פורר, מנחם אליעזר מוזס מצטרפים: חברי הכנסת מרדכי יוגב, אכרם חסון, מירב בן ארי, אורי מקלב, אמיר אוחנה סודר והודפס במחלקת הדפוס והפרסומים של הכנסת ISSN 0334-3030 שקלים חדשים1.62 המחיר ד ב ר י ה ס ב ר 19.7.2017 ,, כ"ה בתמוז התשע"ז727 – הצעות חוק הכנסת