הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2017 ביולי24 1152 א' באב התשע"ז עמוד 1274 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ 2017-הצעת חוק סליקה אלקטרונית של שיקים (תיקון), התשע"ז הצעות חוקהצ הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1274 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה 2017-הצעת חוק סליקה אלקטרונית של שיקים (תיקון), התשע"ז 1 תיקון סעיף .1 ,1 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן1‏2016-בחוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו בהגדרה "בנק", בסופה יבוא "ובנק ישראל". 2 תיקון סעיף .2 - לחוק העיקרי2 בסעיף בסעיף קטן (א), אחרי "הצגה לפירעון של שיק" יבוא "הנקוב במטבע ישראלי"; )1( :אחרי סעיף קטן (א) יבוא )2( ) הצגה לפירעון של שיק שאינו נקוב במטבע ישראלי, יכול שתיעשה גם1"(א באמצעות הצגת שיק ממוחשב בתקשורת מחשבים לפי הוראות סעיף קטן (א)." הוספת סעיף 5א .3 :אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא "החלת הוראות החוק לעניין שיקים המוצגים לפירעון או הנפרעים על ידי מוסד פיננסי זר 5א. השר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של (א) הכנסת, רשאי להחיל בתקנות את ההוראות לפי חוק זה, בהתאמות שיקבע, לעניין שיקים הנקובים במטבע ישראלי המוצגים לפירעון בידי מוסד פיננסי זר, בעצמו או באמצעות גורם אחר מסוג שיקבע, לבנק נמשך, או המוצגים לפירעון בידי בנק גובה, בעצמו או באמצעות גורם אחר מסוג שיקבע, למוסד פיננסי זר שהשיקים משוכים עליו. -חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו כללי החוק), מסדיר את הכללים שלפיהם - (להלן2016 תפעל המערכת הבנקאית בסליקה אלקטרונית של שיקים שהיא הצגה של שיקים לצורך פירעונם באופן אלקטרוני. מטרת הסליקה האלקטרונית היא לייעל את תהליך סליקת השיקים, להיטיב עם לקוחות המערכת הבנקאית אשר יוכלו להפקיד שיקים באמצעים דיגיטליים בלא צורך בהגעה לסניף ולהביא לחיסכון בעלויות הסליקה, ובכלל זה בעלויות השינוע ואחסון השיקים. החוק פורסם בחודש , ובהתאם להוראת התחילה והוראת השעה 2016 פברואר ) 2016 באוגוסט10( הקבועות בו, החל ביום ו' באב התשע"ו הבנקים רשאים להציג שיקים לפירעון באופן אלקטרוני, ) הם יהיו 2018 פברואר10( והחל ביום כ"ה בשבט תשע"ח חייבים להציג שיקים לפירעון באופן הזה. במסגרת ההיערכות התפעולית לקראת המעבר של כלל המערכת הבנקאית לסליקה האלקטרונית התעורר צורך בשני תיקונים עיקריים לחוק. הראשון, עניינו בסליקה של שיקים במטבע חוץ והשני עניינו בסליקה של שיקים בין בנקים ישראליים למוסדות פיננסיים זרים הרשאים לפי דין להציג לגבייה או לפרוע שיקים. כמו כן מוצע להוסיף את בנק ישראל להגדרה "בנק". לחוק 1 מוצע להוסיף להגדרה "בנק" שבסעיף 1 סעיף לחוק בנק 48 את בנק ישראל. בהתאם לסעיף חוק בנק ישראל), בנק ישראל - (להלן2010-ישראל, התש"ע משמש כבנקאי של הממשלה לעניין פעילותה הבנקאית 5 לחוק בנק ישראל, 0 במטבע ישראלי. כמו כן, לפי סעיף בנק ישראל רשאי לנהל חשבונות בעבור גופים נוספים ולפי לחוק בנק ישראל, דינו של בנק ישראל כדין בנקאי 83 סעיף לעניין פקודת השטרות. לפיכך, יש לכלול גם את השיקים שמוצגים לפירעון על ידי בנק ישראל או שמשוכים על בנק ישראל בהסדר הסליקה האלקטרונית. כאמור לעיל בחלק הכללי של דברי ההסבר, בתום 2 סעיף תקופת הוראת השעה, החל ביום כ"ה בשבט (ב) לחוק), יהיו 8 ) (ר' סעיף2018 בפברואר10( התשע"ח הבנקים מחויבים להציג שיקים באופן אלקטרוני. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי לגבי שיקים המשוכים על בנק ישראלי אך נקובים במטבע חוץ לא תחול החובה האמורה אלא הבנקים יוכלו לבחור אם להמשיך בסליקה הפיזית הנוהגת כיום או לסלוק אותם באופן אלקטרוני. תהליך הסליקה של שיק המשוך על בנק ישראלי ונקוב במטבע חוץ שונה מתהליך סליקת שיק המשוך על בנק ישראלי ונקוב במטבע ישראלי. שונות זו נובעת הן ממגוון המטבעות הזרים והן מסדרי ההתחשבנות הנוגעים למטבעות זרים. לנוכח זאת ובשל מספרם הקטן יחסית של שיקים הנקובים במטבע חוץ הנסלקים בישראל והמשאבים הרבים הנדרשים לצורך הקמת מערך סליקה אלקטרונית גם ביחס למטבעות הזרים, מוצע התיקון האמור. החוק, בנוסחו היום, חל רק על בנק גובה ובנק 3 סעיף נמשך שהם תאגידים בנקאיים או בנק הדואר הפועלים בישראל. החוק אינו מאפשר סליקה אלקטרונית 532 'ס"ח התשע"ו, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 1275הצעות חוקהצ הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע התאמות שונות (ב) לעניין מוסדות פיננסיים זרים מסוגים שונים, ולעניין גורמים שונים שהמוסדות האמורים או הבנקים הגובים פועלים באמצעותם כאמור בסעיף קטן (א). מוסד פיננסי שהתאגד - "בסעיף זה, "מוסד פיננסי זר (ג) מחוץ לישראל ואינו בנק, הרשאי לפי דין, לרבות דין זר, להציג שקים לפירעון או לפרוע שיקים המשוכים עליו, מסוג שקבע השר בתקנות לפי סעיף זה." בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע התאמות שונות (ב) לעניין מוסדות פיננסיים זרים מסוגים שונים, ולעניין גורמים שונים שהמוסדות האמורים או הבנקים הגובים פועלים באמצעותם כאמור בסעיף קטן (א). מוסד פיננסי שהתאגד - "בסעיף זה, "מוסד פיננסי זר (ג) מחוץ לישראל ואינו בנק, הרשאי לפי דין, לרבות דין זר, להציג שקים לפירעון או לפרוע שיקים המשוכים עליו, מסוג שקבע השר בתקנות לפי סעיף זה." של שיקים בין הבנקים הישראליים למוסדות פיננסיים אחרים, ובהם מוסדות פיננסיים הפועלים ברשות הפלסטינית. כיום, מוסדות פיננסיים הפועלים ברשות הפלסטינית אינם חברים ישירות במסלקת השיקים הישראלית, אלא באופן עקיף באמצעות ייצוגם במסלקה על ידי בנקים ישראליים שמספקים להם שירותים קורספונדנטיים. באופן זה מתאפשרת סליקת שיקים במטבע ישראלי בין כל המוסדות הפיננסיים הפועלים ברשות הפלסטינית ובין הבנקים הישראליים. המשמעות היא שלגבי שיקים המוצגים לפירעון במוסד פיננסי פלסטיני או המשוכים על חשבונות המנוהלים במוסד פיננסי פלסטיני אמור לפקודת השטרות, 44 לחול ההסדר הקבוע בסעיף המחייב הצגה פיזית של שיק לצורך פירעונו. נכון למועד פרסום הצעת חוק זו, היקפי השיקים שמוסדות פיננסיים הפועלים ברשות הפלסטינית הם צד להם גדולים מאוד, זאת בעיקר בשל היותו של מטבע השקל החדש אחד המטבעות שבשימוש בשטחי הרשות הפלסטינית (היקף השיקים המשוכים על בנקים פלסטינים ומוצגים לגבייה אלף 300על ידי בנקים ישראליים עומד על ממוצע של כ־ מיליארד שקלים 7–שיקים בשנה בסכום ממוצע של כ חדשים, והיקף השיקים המשוכים על בנקים ישראליים ומוצגים לגבייה על ידי בנקים פלסטיניים עומד על ממוצע מיליארד 7 מיליון שיקים בשנה בסכום של כ–5.1–של כ שקלים חדשים). כדי למנוע פגיעה במעבר המלא לסליקה אלקטרונית, בעיקר של שיקים במטבע ישראלי וכדי לאפשר סליקה יעילה של שיקים בין שתי הכלכלות, מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת להחיל בתקנות את ההוראות לפי החוק, בהתאמות שייקבעו, לעניין שיקים שהוצגו לפירעון לבנק נמשך בידי מוסד פיננסי זר, בעצמו או באמצעות גורם אחר מסוג שייקבע בתקנות, או שהוצגו לפירעון למוסד פיננסי כאמור, בידי בנק גובה, בעצמו או באמצעות גורם אחר מסוג שייקבע בתקנות. מוסד פיננסי זר מוגדר לעניין זה כמוסד פיננסי שהתאגד מחוץ לישראל ואינו בנק, הרשאי לפי דין, לרבות דין זר, לגבות או לפרוע שיקים, והוא מהסוג שייקבע בתקנות האמורות. יצוין כי ההסמכה לקבוע תחולה של הוראות החוק בהתאמות שייקבעו נדרשת שכן חלק מהוראות החוק יצטרכו לחול בשינויים, בהתאם למתווה התפעולי לסליקה האלקטרונית שיגובש. כמו כן מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע התאמות שונות ביחס לסוגים שונים של מוסדות פיננסיים זרים, שכן ייתכן שייעשה שימוש בסמכות זו גם לגבי מוסדות פיננסיים זרים אחרים, שההסדר התפעולי לגביהם יכול להיות שונה. באותו אופן מוצע לאפשר לשר לקבוע התאמות שונות ביחס לסוגים שונים של גורם אחר שבאמצעותו יוצגו השיקים לפירעון. ד ב ר י ה ס ב ר    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים1.62 המחיר