הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2012293
הכנסת העשרים
יוזמת: חברת הכנסת שרן השכל
______________________________________________
פ/4506/20
הצעת חוק לביטול הארנונה העירונית ולהוספת 2 אחוזים למס ערך מוסף (תיקוני חקיקה),
התשע"ז–2017
דברי הסבר
פרק ד' לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב), התשנ"ג–1992 (להלן – חוק הסדרים), קובע הוראות שמסמיכות את הרשויות המקומיות להטיל ארנונה כללית על הנכסים שבתחומן.
ארנונה היא מס שנתי המוטל על תושבי המדינה המחזיקים בנכס ונגבה על ידי הרשות המקומית, שמטרתה לממן את הפעילויות השונות של הרשות. בישראל שיטת גביית הארנונה מסורבלת ואינה שוויונית. הארנונה היא מס רגרסיבי. כלומר, היא נעדרת אספקט של צדק חלוקתי, שוויון אופקי, שוויון כלכלי או חברתי.
בחודש מרס 2007 מינה שר הפנים דאז ועדה ציבורית לגיבוש הרפורמה בדיני הארנונה (להלן – הוועדה). מסקנות הוועדה לא הוגשו, אך מטיוטת המסקנות ניתן ללמוד כי חברי הוועדה סברו שעל המס להיות צודק ושוויוני, כי יש לבטל את הארנונה העירונית, ובמקביל להוסיף לשיעור מס ערך מוסף הכללי תוספת בשיעור של כ-2 אחוזים. חברי הוועדה סברו כי שיטה זו תצמצם מנגנונים מסורבלים הנוגעים לאופן הגבייה, תקטין את החיכוך של התושבים עם הרשויות ותבטל את הבירוקרטיה ואת הזמן שנדרש לתהליך. כמו כן, היא תפתור את בעיית אי השוויון בין רשויות חזקות לחלשות ותאפשר חלוקה צודקת יותר של התקציבים.
בדוח מבקר המדינה, "דוח שנתי 64א", שפורסם בחודש אוקטובר 2013, נקבע כי נמצאו לא מעט ליקויים משמעותיים וחוסר אחידות בהיבטים הקשורים להיטלי הארנונה מצד הרשויות המקומיות . חוק הסדרים יצר מנגנון חיוב ארנונה מורכב ומסורבל בשל ריבוי הסיווגים, שיטות המדידה והתעריפים, שיוצרים יחד מאפיין ברור של חוסר אחידות ואי שוויונית.
לפיכך, בהצעת חוק זו, מוצע לבטל את מס הארנונה העירוני על מבני מגורים ולקבוע תוספת בשיעור של שני אחוזים למס ערך מוסף. כמו כן, מוצע כי משרד האוצר יתקצב את המועצות בכל שנת כספים בעד הפסד ההכנסות מגביית הארנונה על מבני מגורים, במפתח לפי נפש.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' באב התשע"ז – 26.7.17
תיקון חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) 1. בחוק הסדרים במשק המדינה, התשנ"ג–1992 –
(1) בסעיף 8(א), אחרי "שאינם אדמת בנין;" יבוא "או שאינם משמשים למגורים; לא תוטל ארנונה כללית על מבנה מגורים;";
(2) בסעיף 9(ב)(1), המילים "ובלבד שהעלאת ארנונה בשל נכס שאינו מבנה מגורים תותנה בהעלאת ארנונה בשל נכס מסוג מבנה מגורים," – יימחקו;
(3) בסעיף 12, סעיפים קטנים (ד) עד (ו) – בטלים.
תיקון פקודת העיריות 2. בפקודת העיריות, בסעיף 274ב, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) המועצה לא תטיל ארנונה על מבנה מגורים או נכס המשמש למגורים."
תיקון חוק מס ערך מוסף 3. בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, בסעיף 2, בסופו יבוא "בתוספת שני אחוזים על השיעור שנקבע כאמור".
תקצוב המועצה 4. (א) משרד האוצר יעביר לכל מועצה בכל שנת כספים סכום כפי שנקבע בסעיף קטן (ב).
(ב) סכום כאמור בסעיף קטן (א), יחושב כסכום המתקבל ממכפלת סכום השווה להכנסות המדינה מ-2 נקודות אחוז ממס ערך מוסף בשנת הכספים הקודמת לחלק למספר התושבים במדינה ביום 31 בדצמבר של שנת הכספים הקודמת כפי שתפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במספר התושבים במדינה אשר מענם הרשום במרשם האוכלוסין היה באותה מועצה ביום 31 בדצמבר של שנת הכספים הקודמת.
(ג) מחצית מהסכום האמור בסעיף קטן (ב) יועבר על ידי משרד האוצר לכל מועצה ביום ה-1 בינואר של שנת הכספים, ומחצית נוספת תועבר כאמור ביום עד ליום 31 במרס של אותה שנת כספים.
(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), סכום ראשון שיועבר לפי סעיף זה בעד שנת הכספים הראשונה שלאחר תחילתו של חוק זה, לא יפחת מהסכום שגבתה אותה מועצה בעד ארנונה למגורים בשנת הכספים שקדמה לתחילתו של חוק זה.
תחילה 5. תחילתו של חוק זה ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018).