הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2016758 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת זהבה גלאון יוסי יונה דב חנין מרב מיכאלי יעל גרמן מיכל רוזין תמר זנדברג יואל חסון ______________________________________________ פ/4481/20 הצעת חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית (תיקון – החזר הוצאות כספיות עבור קבורה חילונית בתשלום), התשע"ז–2017 דברי הסבר הצעת חוק זו נועדה לשים קץ להפליה של ציבור שלם בישראל שאינו מעוניין להיקבר בקבורה דתית לפי עקרונות ההלכה. ציבור זה משלם מחיר יקר עבור דבר בסיסי, הזכות לקבורה לפי צו מצפונו, וזאת עקב אי-יישום חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו–1996 (להלן – חוק הזכות לקבורה אזרחית). חוק הזכות לקבורה אזרחית נחקק כבר בשנת 1996. מטרתו העיקרית של החוק היא פתרון בעיית קבורתם של יהודים החפצים בקבורה על פי עקרונותיהם והשקפת עולמם, מתוך הכרה בזכותו של כל אדם שנפטר בישראל להיקבר בדרך מכובדת, ובאופן התואם את אמונותיו. חוק הזכות לקבורה אזרחית קובע את זכותו של אדם להיקבר בבית עלמין אזרחי חלופי אם בחר בכך. המדינה מתמהמהת ביישום החוק ואינה פועלת כפי שמוטל עליה להקים בתי עלמין לקבורה אזרחית ולהנגיש אפשרות זו בפני האוכלוסייה. כפי שציין כב' השופט מ' חשין עוד בשנת 1999 כי "חוק הקבורה החלופית – לעת הזו – אינו, בעיקרו, אלא שלט ושלד: לא ניתנו עליו גידים, לא הועלה עליו בשר, לא קרם עליו עור ולא ניתנה בו רוח" (ע"א 6024/97 שביט נ' חברה קדישא גחש"א ראשל"צ, פ"ד נג(3) 600, 614 (1999) עמ' 614). נראה כי עד היום, עשרים שנים לאחר חקיקת חוק הזכות לקבורה אזרחית, המדינה מפרה את החוק ואינה מאפשרת לתושבי המדינה לממש את זכותם. ישנם אזורים במדינה (למשל, אזור ירושלים) שבהם טרם הוקם ולוּ בית עלמין אחד ויחיד לקבורה אזרחית חלופית. מצוקת בתי העלמין האזרחיים הביאה לכך שישובים חקלאיים מנצלים עובדה זו ומוכרים חלקות בשטחם בעלות גבוהה מאד לנפטרים שאינם בני הקיבוץ. גם במקומות שבהם הוקצו חלקות לקבורה אזרחית, אין הנגשה מספקת למידע בעניין קבורה אזרחית באתר ובמוקד הטלפוני של המשרד לשירותי דת, ומי שיקירו נפטר ומחפש קבורה אזרחית אינו זוכה למענה נהיר וברור המאפשר לו לממש את זכות הנפטר להיקבר באופן המתיישב עם צו מצפונו ואמונתו. לכל אדם שמורה הזכות לחופש הדת ולחופש מדת ועל המדינה החובה לשמור ולהגן על חופש זה בכל הדרכים העומדות לרשותה. זכות זו של האדם פירושה גם שאין כופים עליו בענייני דת ואין מחייבים אותו לקיים מצוות דתיות הזרות לו. אי אכיפת חוק הזכות לקבורה אזרחית פוגע בזכויות הבסיסיות של אזרחי ישראל, שכן, חופש מדת נגזר מערך כבוד האדם המעוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אי-התחשבות ברגשות של ציבור שלם שאינו רוצה להיקבר בקבורה דתית, הזכאי לזכויות שוות בחייהם ובמותם, מביאה לפגיעה ממשית בחופש הדת עצמו כחלק מזכויות היסוד של כל אזרח במדינה. לפיכך, מוצע לקבוע כי במידה והשר לשירותי דת לא קבע מקום אשר ייועד, בכפוף לכל דין, לשמש כבית עלמין אזרחי חלופי במרחק של 25 קילומטרים ממקום מגוריו של נפטר, או אם לא ניתן להביאו לקבורה בבית עלמין אזרחי חלופי בישראל מכל סיבה שהיא, תחזיר המדינה לקרובו של הנפטר את דמי הקבורה, קרי, את ההוצאות שהוציאו לצורך קבורה אזרחית בבית עלמין, בתנאי שאינם זכאים הם לקבל החזר כאמור ממקור ציבורי אחר. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ג' באב התשע"ז – 26.7.17 הוספת סעיף 4א 1. בחוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 4 יבוא: בחוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 4 יבוא: בחוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 4 יבוא: "החזר הוצאות 4א. לא נקבע בית עלמין כאמור בסעיף 4 במרחק של 25 קילומטרים ממקום מגוריו של נפטר, או ככל שלא ניתן להביאו לקבורה בבית עלמין אזרחי חלופי בישראל מכל סיבה שהיא, יהיו זכאים קרוביו לקבל, מקופת אוצר המדינה, החזר הוצאות שהוציאו לצורך קבורה אזרחית בבית עלמין, ובלבד שהם אינם זכאים לקבל ממקור ציבורי אחר החזר הוצאות; בסעיף זה, "קרוב" – כל אחד מאלה: בן זוג, הורה, ילד, אח, אחות, סב, סבתא דוד או דודה."