הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2019441
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת רחל עזריה אברהם נגוסה
אכרם חסון סתיו שפיר
שולי מועלם-רפאלי יעל כהן-פארן
איל בן ראובן רוברט אילטוב
נאוה בוקר חמד עמאר
עליזה לביא טלי פלוסקוב
דוד ביטן נורית קורן
עודד פורר יעקב מרגי
זהבה גלאון יוליה מלינובסקי
איתן ברושי יצחק וקנין
רויטל סויד אורלי לוי אבקסיס
מיקי רוזנטל מירב בן ארי
מרב מיכאלי מיקי לוי
מנואל טרכטנברג חיים ילין
ענת ברקו רועי פולקמן
איילת נחמיאס ורבין שלי יחימוביץ'
יפעת שאשא ביטון מיכל בירן
מאיר כהן ניסן סלומינסקי
איציק שמולי אברהם דיכטר
אלי אלאלוף קסניה סבטלובה
______________________________________________ פ/4596/20
הצעת חוק קרקעות כנסייה, התשע״ז–2017
דברי הסבר
במהלך המאה ה-19 רכשו כנסיות בישראל שטחים רבים ברחבי המדינה ובעיקר במערב ירושלים. באותה התקופה השטחים שימשו לחקלאות והיוו פרנסה לאנשי הכמורה, אך כאשר הערים התרחבו הבינו הכנסיות השונות כי ערך הקרקעות למגורים עולה על ערכן לחקלאות. בירושלים לדוגמא בשנים 1950 עד 1952 חתמה הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית על שלושה חוזי חכירה ל-99 שנים מול קרן קיימת לישראל וזו החכירה את הקרקעות ל-99 שנה לתושבים אשר בנו עליהם את בתיהם והאמינו כי הקרקעות שבחכירה יחודשו באופן אוטומטי בדומה לחידוש האוטומטי של זכות החכירה של כל בעל קרקע באמצעות מינהל מקרקעי ישראל. ואולם, בשנים האחרונות מכרו הכנסיות חלק מזכויותיהן במקרקעין לגורמים פרטיים שזהותם לעתים עלומה. בעקבות כך, דיירים אלו מוצאים עצמם במצב שבו עתידים להסתיים להם רוב הסכמי החכירה שנחתמו עם הכנסייה ועלולים להידרש לשלם סכומי כסף נכבדים כדי להאריך את חוזי חכירת המשנה שלהם.
מוצע לקבוע הסדר ולפיו מקרקעין למטרת מגורים שלגביהם נכרת חוזה חכירה בין כנסייה ובין הקרן הקיימת לישראל או כל חוכר אחר והוקנתה בהן זכות לחכירת משנה למטרת מגורים, ואשר הכנסייה העבירה את הזכויות בקרקע לגביהם לידי גורמי אחרים, פרטיים, יועברו הזכויות לגבי הקרקעות האמורות לקניין המדינה. עוד מוצע כי הגורמים האחרים יהיו זכאים לפיצוי בשל העברת זכויותיהם במקרקעין לטובת המדינה. גורמים אלו יהיו רשאים להשיג על גובה הפיצוי המוסכם אך לא על העברת הזכויות עצמה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' באב התשע"ז – 26.7.17
הגדרה 1. בחוק זה, "הקרקעות הנדרשות", מקרקעין למטרת מגורים בישראל שלגביהם נכרת חוזה חכירה בין כנסייה בעלת זכויות במקרקעין בישראל לבין הקרן הקיימת לישראל או כל חוכר אחר ואשר הוקנתה בהם זכות לחכירת משנה למטרת מגורים, ואשר הכנסייה העבירה זכויות לגביהם לאחר יום 1 בינואר 2010 לגורם שלא נכרת עמו קודם ליום זה חוזה חכירה, או שהוענקה לו זכות לחכירת משנה כאמור (להלן – זכויות הגורם האחר).
הקניית זכויות למדינה 2. (א) על אף האמור בכל דין, זכויות הגורם האחר לגבי הקרקעות הנדרשות יעברו לקניין המדינה ביום 1 בינואר 2018.
(ב) הייתה זכות הגורם האחר לגבי הקרקעות הנדרשות רשומה במרשם המקרקעין , או שנרשמה לגבי הזכות כאמור הערה לפי סעיף 126 או 128 לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969, והונחה דעתו של רשם המקרקעין כי זכות הגורם האחר הועברה לקניין המדינה לפי סעיף קטן (א), ימחוק רשם המקרקעין את הזכות או את ההערה, לפי העניין, מהמרשם.
פיצויים 3. (א) הועברה לקניין המדינה זכות הגורם האחר לגבי הקרקעות הנדרשות, יהיה זכאי בעל הזכות כאמור לפיצויים בשל ההקניה כאמור, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
(ב) שר האוצר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לעניין שיעור הפיצויים כאמור בסעיף קטן (א), בהתחשב בין היתר, באופי הזכות של הגורם האחר לגבי הקרקעות הנדרשות, באופן רכישת הזכות מהכנסייה ובהתחשב בעובדות ונתונים נוספים הנוגעים לרכישה כאמור.
(ג) הגורם האחר שזכויותיו לגבי הקרקעות הנדרשות הוקנו למדינה, ואשר קיבל פיצויים או שהוא זכאי לקבל פיצויים בהתאם לסעיף קטן (ב) יהיה רשאי להשיג על הפיצויים שנפסקו לו בהתאם להוראות פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 וחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ"ד–1964.