הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2020555 הכנסת העשרים יוזמת: חברת הכנסת נורית קורן ______________________________________________ פ/4595/20 הצעת חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (תיקון – מניעת פגיעה בערכים טבעיים מוגנים), התשע"ז–2017 דברי הסבר אכיפה אזרחית של דברי חקיקה משלימה את פעילות המדינה בתחומים בהם הרשויות סובלות ממחסור באמצעי בקרה ופיקוח, בכוח אדם מתאים או בתקציב. אכיפה אזרחית מובילה גם ליעילות כלכלית בכך שהיא מקדמת את יישומו של העיקרון לפיו "המזהם משלם" ובכך יוצרת גם הרתעה חברתית להימנע מפגיעות סביבתיות (במעשה או במחדל) שביסודן תמריץ כלכלי. אירועים של פגיעה בסביבה הטבעית – כדוגמת זרימת נפט גולמי לשטח שמורת עברונה מצינור קצא"א שהיה בתיקון או זרימתם של שפכים חומציים לנחל אשלים ממאגר תעשייתי שדופנו נפרצה – הצביעו על חוסרים ביכולתו של הציבור להגן על סביבתו ולתבוע את עלבונה מידיהם של הפוגעים בה. החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–1992 (להלן – החוק) אינו מגדיר פגיעה בערכי טבע או בשטחים טבעיים כ"מפגע סביבתי" ולכן אזרחים וגופים אזרחיים וציבוריים לא יכולים להגיש תובענה בגינה. הצעת החוק נועדה לתקן מצב זה. שני חוסרים עיקריים עליהם ניתן להצביע בחוק הקיים: ראשית, בהתייחס לזכות לתבוע בגין עצם הפגיעה בבתי גידול טבעיים או בערכי טבע מוגנים כשהם בפני עצמם (ולא רק כשנגרם נזק ישיר לאדם כתוצאה מהמפגע הסביבתי); שנית, בהתייחס לאפשרות לחייב את גורם המפגע לשלם "פיצויים חברתיים" בשל אובדן של בתי גידול ושל נזקים לחי ולצומח שגרם להם, ואשר לא ניתן להשיבם או לשקמם גם עם הפסקתו של המפגע הסביבתי. פיצויים כאמור ייועדו למטרות של שמירת טבע ובכלל זה שיקום של בתי גידול שנפגעו והשבה של מיני חי וצומח לטבע, חינוך ומחקר יישומי. הכספים ישולמו לגורם התובע או לגורם מתאים אחר – כגון הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים – שיקבע בית המשפט. תנאיה הייחודיים של מדינת ישראל – צפיפות גוברת והולכת, וצרכי פיתוח גדולים בצד מגוון ביולוגי עשיר ועתיר ערכי חי וצומח – מעמידים אתגר גדול לשמירת הטבע בה. אכיפה אזרחית יעילה היא אחד האמצעים החיוניים להשגתם של יעדי שמירת הטבע שהציבה בפניה ישראל. את הליקויים העקרוניים בחקיקה הקיימת שתוארו לעיל יש לתקן באופן מיידי, בכדי להשלים את מסגרת האכיפה הסביבתית האזרחית לתועלת הסביבה והאדם בישראל. להצעת החוק שני עיקרים: עיקר אחד הוא הגדרתם של פגיעה בערכי טבע מוגנים ושל פגיעה בשטחים מוגנים כ"מפגע סביבתי", דבר שיאפשר הגשתן של תובענות אזרחיות בגין פגיעות בבתי גידול טבעיים ובמיני בעלי חיים וצומח, שהם קניין הציבור, במקרים מתאימים. עיקר שני הוא הסמכת בית המשפט הדן בתובענה אזרחית-סביבתית לפסוק "פיצוי" בשל נזקים שנגרמו לסביבה הטבעית תוך הגדרת ייעודם של הכספים המשתלמים בדרך זו למטרות של שמירת טבע. תכליתו של הסדר זה אינה להעניש את המזהם אלא להיטיב את מצבה של הסביבה במקום בו לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו או לתקן את המעוות שהמפגע הסביבתי גרם לו. הסדר זה תואם את עיקרון "המזהם משלם" שאומץ זה מכבר בדין הישראלי. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת טלי פלוסקוב וקבוצת חברי הכנסת (פ/4594/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ג' באב התשע"ז – 26.7.17 תיקון סעיף 1 בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–1992 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–1992 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–1992 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–1992 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–1992 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – (1) אחרי ההגדרה "פגיעה בסביבה החופית" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "פגיעה בסביבה החופית" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "פגיעה בסביבה החופית" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "פגיעה בסביבה החופית" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "פגיעה בסביבה החופית" יבוא: ""פגיעה בערך טבע מוגן" – פגיעה כהגדרתה בסעיף 33(ה) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק גנים לאומיים) בערך טבע מוגן כהגדרתו בחוק האמור;" ""פגיעה בערך טבע מוגן" – פגיעה כהגדרתה בסעיף 33(ה) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק גנים לאומיים) בערך טבע מוגן כהגדרתו בחוק האמור;" ""פגיעה בערך טבע מוגן" – פגיעה כהגדרתה בסעיף 33(ה) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק גנים לאומיים) בערך טבע מוגן כהגדרתו בחוק האמור;" ""פגיעה בערך טבע מוגן" – פגיעה כהגדרתה בסעיף 33(ה) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק גנים לאומיים) בערך טבע מוגן כהגדרתו בחוק האמור;" "פגיעה בתחום מוגן" – פגיעה סביבתית שיש בה כדי לסכל את ייעודו של שטח כגן לאומי או כשמורת טבע, כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, או בשטח שיועד בתכנית; לגן לאומי, שמורת טבע או יער; לעניין זה, ""ייעוד" של שטח" – כקבוע בתוכנית;"; "פגיעה בתחום מוגן" – פגיעה סביבתית שיש בה כדי לסכל את ייעודו של שטח כגן לאומי או כשמורת טבע, כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, או בשטח שיועד בתכנית; לגן לאומי, שמורת טבע או יער; לעניין זה, ""ייעוד" של שטח" – כקבוע בתוכנית;"; "פגיעה בתחום מוגן" – פגיעה סביבתית שיש בה כדי לסכל את ייעודו של שטח כגן לאומי או כשמורת טבע, כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, או בשטח שיועד בתכנית; לגן לאומי, שמורת טבע או יער; לעניין זה, ""ייעוד" של שטח" – כקבוע בתוכנית;"; "פגיעה בתחום מוגן" – פגיעה סביבתית שיש בה כדי לסכל את ייעודו של שטח כגן לאומי או כשמורת טבע, כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, או בשטח שיועד בתכנית; לגן לאומי, שמורת טבע או יער; לעניין זה, ""ייעוד" של שטח" – כקבוע בתוכנית;"; (2) במקום ההגדרה "מפגע סביבתי" יבוא: (2) במקום ההגדרה "מפגע סביבתי" יבוא: (2) במקום ההגדרה "מפגע סביבתי" יבוא: (2) במקום ההגדרה "מפגע סביבתי" יבוא: (2) במקום ההגדרה "מפגע סביבתי" יבוא: ""מפגע סביבתי" – ""מפגע סביבתי" – ""מפגע סביבתי" – ""מפגע סביבתי" – (1) זיהום האוויר, רעש, ריח, זיהום מים, זיהום מי-ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, או מפגע אסבסט (להלן – פגיעה סביבתית), שמתקיים בהם אחד מאלה: (1) זיהום האוויר, רעש, ריח, זיהום מים, זיהום מי-ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, או מפגע אסבסט (להלן – פגיעה סביבתית), שמתקיים בהם אחד מאלה: (1) זיהום האוויר, רעש, ריח, זיהום מים, זיהום מי-ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, או מפגע אסבסט (להלן – פגיעה סביבתית), שמתקיים בהם אחד מאלה: (1) זיהום האוויר, רעש, ריח, זיהום מים, זיהום מי-ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, או מפגע אסבסט (להלן – פגיעה סביבתית), שמתקיים בהם אחד מאלה: (א) הם בניגוד לחיקוק, לצו, לתוכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965 (להלן – תכנית), לרישיון עסק, או לכל היתר או רישיון אחר; (א) הם בניגוד לחיקוק, לצו, לתוכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965 (להלן – תכנית), לרישיון עסק, או לכל היתר או רישיון אחר; (א) הם בניגוד לחיקוק, לצו, לתוכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965 (להלן – תכנית), לרישיון עסק, או לכל היתר או רישיון אחר; (ב) יש בהם פגיעה בבריאותו של אדם או גרימת סבל ממשי לאדם; (ב) יש בהם פגיעה בבריאותו של אדם או גרימת סבל ממשי לאדם; (ב) יש בהם פגיעה בבריאותו של אדם או גרימת סבל ממשי לאדם; (2) פגיעה בסביבה החופית, פגיעה בערך טבע מוגן או פגיעה בתחום מוגן;". (2) פגיעה בסביבה החופית, פגיעה בערך טבע מוגן או פגיעה בתחום מוגן;". (2) פגיעה בסביבה החופית, פגיעה בערך טבע מוגן או פגיעה בתחום מוגן;". (2) פגיעה בסביבה החופית, פגיעה בערך טבע מוגן או פגיעה בתחום מוגן;". תיקון סעיף 2 בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, במקום "למי שגורם" יבוא: "למי שגרם, גורם". בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, במקום "למי שגורם" יבוא: "למי שגרם, גורם". בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, במקום "למי שגורם" יבוא: "למי שגרם, גורם". בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, במקום "למי שגורם" יבוא: "למי שגרם, גורם". בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, במקום "למי שגורם" יבוא: "למי שגרם, גורם". תיקון סעיף 9 בסעיף 9 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ג) – בטל. בסעיף 9 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ג) – בטל. בסעיף 9 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ג) – בטל. בסעיף 9 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ג) – בטל. בסעיף 9 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ג) – בטל. הוספת סעיף 14א אחרי סעיף 14 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 14 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 14 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 14 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 14 לחוק העיקרי יבוא: "פסיקת תשלומים נוספים וייעודם "פסיקת תשלומים נוספים וייעודם "פסיקת תשלומים נוספים וייעודם 14א. פסק בית המשפט לטובת תובע בתובענה לפי סעיף 2 או פסק לטובת הקבוצה בתובענה קבוצתית לפי סעיף 10, כולה או חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר או פשרה, יהיה רשאי לחייב את הנתבע לשלם סכומים נוספים בשל המפגע הסביבתי שהוא אחראי לגרימתו אם מצא שלא ניתן עוד לתקן את המעוות; סכומים כאמור ישולמו לתובע או לגוף מתאים אחר לפי קביעתו של בית המשפט, וישמשו לתכליות אלה, כולן או חלקן, כפי שיקבע בית המשפט: (1) השבה לטבע של מיני חי או צומח שנפגעו כתוצאה מהמפגע הסביבתי; (2) ניטור של השפעות על הבריאות ועל הסביבה הטבעית שיהיו למפגע הסביבתי גם לאחר הפסקתו; (3) מחקר סביבתי יישומי; (4) פעילות חינוכית לקידום השמירה על בית הגידול, החי והצומח, שנפגעו בעקבות המפגע הסביבתי."