הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2020655
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת שלי יחימוביץ'
איציק שמולי
סתיו שפיר
איתן כבל
מיכל בירן
איילת נחמיאס ורבין
איל בן ראובן
יעל כהן-פארן
איתן ברושי
מיקי לוי
דב חנין
נחמן שי
עמר בר-לב
רויטל סויד
מרב מיכאלי
יצחק הרצוג
יחיאל חיליק בר
יואל חסון
יוסי יונה
חיים ילין
קארין אלהרר
מיכל רוזין
אילן גילאון
יעל גרמן
מיקי רוזנטל
תמר זנדברג
עמיר פרץ
אורלי לוי אבקסיס ______________________________________________
פ/4615/20
הצעת חוק עסקאות ביטחוניות בעלות היקף כספי גבוה, התשע"ח–2017
דברי הסבר
הצעת חוק זו נועדה להבטיח שעסקאות שעניינן ביטחון המדינה ושהיקפן הכספי גבוה, יהיו נתונות לביקורת פרלמנטרית על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת (להלן – הוועדה), אשר מתאימה לפקח על עסקאות מעין אלה, בין היתר בשל תחומי עיסוקה, חסיון דיוניה והניסיון המצוי בידה.
במקרים רבים, העסקאות שבהן מתקשרים משרד הביטחון וגופי הביטחון בישראל, לשם רכישת ידע או ציוד, הן בעלות כספית גבוהה. בשל הסודיות המתחייבת בהליכי רכישה כגון אלה, ככלל, מתבצעות העסקאות במחשכים וללא ביקורת על מתכונת ההתקשרות ועלויותיהן של העסקאות, וזאת על אף היקפן הכספי הגבוה, רגישותן הביטחונית וחשיבותן למדינת ישראל. על אף ההשלכות על ביטחון ישראל, פירצה זו בפיקוח על העסקאות, מעלה חשש שגורמים שונים עשויים לנצלה לרעה.
על כן, מוצע לקבוע כי דרכי ההתקשרות ואופן מימון העסקאות לרכישת ציוד ביטחוני בהיקף העולה על מאה מיליון שקלים חדשים, יובאו לידיעת הוועדה, טרם מתן התחייבות על ידי גוף מגופי המדינה להתקשרות.
כמו כן מוצע לקבוע כי גורמים מטעם משרד ראש הממשלה או משרד הביטחון המבקשים להתקשר בעסקה כאמור יציגו בפני חברי הוועדה את נחיצות העסקה, נסיבות ההתקשרות, בעלי עניין הקשורים בעסקה, בעלי מניות בתאגידים הקשורים לעסקה וגורמים נוספים המעורבים בעסקה או צפויים לקבל בעבורה תמורה, דוגמת עורכי דין ורואי חשבון.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אראל מרגלית וקבוצת חברי הכנסת (פ/3683/20; הוסרה מסדר היום ביום י"ז באדר התשע"ז (15 במרס 2017)).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' בחשוון התשע"ז – 23.10.17
מטרה 1. מטרתו של חוק זה להביא לשקיפות בהליכי ההתקשרות והתשלומים בעסקאות ביטחוניות בעלות היקף כספי גבוה, להן המדינה צד, ולשמור על חסיון העסקאות.
הגדרות 2. בחוק זה –
"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט–1999;
"המדינה" – לרבות משרד ממשלתי או כל גוף אחר הפועל מטעמה;
"עסקה ביטחונית מהותית" – עסקה לרכישת ציוד, ידע או שירות ביטחוני, בהיקף העולה על מאה מיליון שקלים חדשים.
דיווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת 3. לא תתחייב המדינה בהתקשרות בעסקה ביטחונית מהותית, אלא לאחר שנציג משרד ראש הממשלה או משרד הביטחון, לפי העניין, הציג בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת את פרטי העסקה, ובכלל זה:
(1) נחיצות העסקה;
(2) נסיבות ההתקשרות בעסקה;
(3) הגורמים המעורבים בעסקה, לרבות הגורמים הצפויים לקבל בעבורה תמורה;
(4) בעלי העניין בגוף שעמו מתכוונת המדינה להתקשר בעסקה הביטחונית המהותית ובעלי מניות בתאגידים הקשורים בעסקה.
ביצוע ותקנות 4. שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.