הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2021137
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת מירב בן ארי
רועי פולקמן
______________________________________________
פ/4634/20
הצעת חוק שנת שירות, התשע"ח–2017
דברי הסבר
מדי שנה מתנדבים כ-3,000 צעירים לשנת שירות בקהילה בטרם גיוסם לצבא או לשירות לאומי. המתנדבים מגיעים ממגוון יישובים, ארגוני ותנועות נוער מרחבי הארץ, והם מהווים את חוד החנית בעשייה החברתית, החינוכית והערכית.
מתנדבי שנת השירות מבקשים לדחות, מיוזמתם, את גיוסם לצה"ל או התנדבותם לשירות לאומי בשנה אחת, שבמהלכה הם מתנדבים ותורמים לחברה. בתום השנה, המתנדבים מתגייסים לשירות צבאי או משרתים בשירות לאומי וממשיכים בפעילות קודש לטובת המדינה. רבים מהמתנדבים מתגייסים לשירות צבאי ביחידות עילית ולתפקידים פיקודיים כהמשך לשליחות הערכית שנטלו על עצמם מיוזמתם.
למדינת ישראל עניין רב בעידוד מפעל שנת השירות, התורם תרומה ניכרת להכנת המתנדבים לשירות צבאי מלא ומשמעותי, מגביר את המוטיבציה לשירות בקרב אוכלוסיות החסרות מוטיבציה זו, ובד בבד מעורר את מודעות המתנדבים לנושאים חברתיים העומדים על הפרק.
מפעל שנת השירות פרוס מאילת ועד קריית שמונה, בערים, בעיירות, בקיבוצים ובשכונות ומקיף את כל חלקי העם והארץ.
המפעל גדל וצומח וישנו פוטנציאל אדיר להמשך, אך התכנית אינה מתוקצבת בהתאם לגידול הטבעי, ובכל שנה מחדש מתברר שכדי להסדיר את המימון מתחייבת התערבות פוליטית מפלגתית, דבר שאינו ראוי ואינו מכבד את הכנת המתנדבים לשירות בצה"ל.
לפיכך, מוצע להסדיר את נושא שנת השירות בחקיקה ולקבוע בין היתר באילו מוסדות יוכלו המתנדבים לשרת ומה יהיה גודל התקציב של מפעל שנת השירות.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אראל מרגלית וקבוצת חברי הכנסת (פ/2727/19; פ/375/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' בחשוון התשע"ז – 23.10.17
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986; "חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986;
"מוסד ציבורי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 3א(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, או גוף הממלא תפקיד ציבורי שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(1) עד (7) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]; "מוסד ציבורי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 3א(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, או גוף הממלא תפקיד ציבורי שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(1) עד (7) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב];
"מוסד ציבורי מפעיל" – מוסד ציבורי שקיבל הכרה לפי סעיף 2; "מוסד ציבורי מפעיל" – מוסד ציבורי שקיבל הכרה לפי סעיף 2;
"מתנדב לשנת שירות" – כל אחד מאלה, שהתנדב לביצוע שנת שירות: "מתנדב לשנת שירות" – כל אחד מאלה, שהתנדב לביצוע שנת שירות:
(1) מיועד לשירות ביטחון כהגדרתו בחוק שירות ביטחון, ששירותו הסדיר נדחה לפי סעיף 36 לאותו חוק;
(2) אזרח ישראלי או תושב ישראל, שוועדה רפואית קבעה כי הוא נמצא בלתי כשיר לשירות או בלתי כשיר ארעית לשירות לפי חוק שירות ביטחון, ורשאי להתנדב לשירות ביטחון לפי החוק האמור;
(3) מי שרשאי לשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי סעיף 3 לחוק שירות אזרחי, התשע"ז–2017;
"שנת שירות" – התנדבות בקהילה המתבצעת במסגרת מוסד ציבור מפעיל לתקופה שאינה עולה על 12 חודשים, בידי מתנדב לשנת שירות לפני התייצבותו לשירות ביטחון, התנדבותו לשירות ביטחון או שירותו בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפי העניין; "שנת שירות" – התנדבות בקהילה המתבצעת במסגרת מוסד ציבור מפעיל לתקופה שאינה עולה על 12 חודשים, בידי מתנדב לשנת שירות לפני התייצבותו לשירות ביטחון, התנדבותו לשירות ביטחון או שירותו בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפי העניין;
"השר" – שר החינוך. "השר" – שר החינוך.
הכרה במוסד ציבורי מפעיל
2. (א) המנהל הכללי של משרד החינוך או מי שהוא הסמיך לעניין זה רשאי להכיר במוסד ציבורי כמוסד ציבורי מפעיל, לשם הפעלת מתנדבי שנת שירות, לפי הוראות שקבע השר באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. (א) המנהל הכללי של משרד החינוך או מי שהוא הסמיך לעניין זה רשאי להכיר במוסד ציבורי כמוסד ציבורי מפעיל, לשם הפעלת מתנדבי שנת שירות, לפי הוראות שקבע השר באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
(ב) הוראות לפי סעיף קטן (א) יקבעו את דרך ההכרה בגוף ציבורי מפעיל ואת התנאים להכרה ויתייחסו, בין היתר, לאופן ההתאגדות של המוסד הציבורי המפעיל, ליכולתו הכספית והארגונית, לבעלי התפקידים בו, לתכנית החינוכית-לימודית שתונהג בו ולתנאים הפיזיים והבטיחותיים הנדרשים לפעילותו. (ב) הוראות לפי סעיף קטן (א) יקבעו את דרך ההכרה בגוף ציבורי מפעיל ואת התנאים להכרה ויתייחסו, בין היתר, לאופן ההתאגדות של המוסד הציבורי המפעיל, ליכולתו הכספית והארגונית, לבעלי התפקידים בו, לתכנית החינוכית-לימודית שתונהג בו ולתנאים הפיזיים והבטיחותיים הנדרשים לפעילותו.
תקציב
3. אוצר המדינה ישתתף לפי חוק זה בכל שנה בתקציבו של המוסד הציבורי המפעיל בסכום השווה למכפלת מספר המתנדבים בשנת שירות באותו מוסד ציבורי ב-25,500 שקלים חדשים; הסכום הנקוב בסעיף קטן זה יעודכן באופן ובמועדים שיקבע השר. אוצר המדינה ישתתף לפי חוק זה בכל שנה בתקציבו של המוסד הציבורי המפעיל בסכום השווה למכפלת מספר המתנדבים בשנת שירות באותו מוסד ציבורי ב-25,500 שקלים חדשים; הסכום הנקוב בסעיף קטן זה יעודכן באופן ובמועדים שיקבע השר.
תקציב שנתי להשתתפות אוצר המדינה בתקציבם של כלל המוסדות הציבוריים המפעילים, ייקבע בתחומי פעולה נפרדים, מחציתו בסעיף תקציב משרד החינוך ומחציתו בסעיף תקציב משרד הביטחון, בחוק התקציב השנתי; לעניין זה, "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; תקציב שנתי להשתתפות אוצר המדינה בתקציבם של כלל המוסדות הציבוריים המפעילים, ייקבע בתחומי פעולה נפרדים, מחציתו בסעיף תקציב משרד החינוך ומחציתו בסעיף תקציב משרד הביטחון, בחוק התקציב השנתי; לעניין זה, "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985;
על אף האמור בסעיף קטן (א), מספר המתנדבים בשנת שירות בכל המוסדות הציבוריים המפעילים, שיובא בחשבון לעניין השתתפות אוצר המדינה לפי סעיף זה, לא יעלה ביותר מ-15% מדי שנה לעומת השנה שקדמה לה. על אף האמור בסעיף קטן (א), מספר המתנדבים בשנת שירות בכל המוסדות הציבוריים המפעילים, שיובא בחשבון לעניין השתתפות אוצר המדינה לפי סעיף זה, לא יעלה ביותר מ-15% מדי שנה לעומת השנה שקדמה לה.
ביצוע ותקנות 4. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
תחילה ותחולה 5. תחילתו של חוק זה ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018), והוא יחול על שירות בשנת שירות המתבצע החל ממועד זה ואילך. תחילתו של חוק זה ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018), והוא יחול על שירות בשנת שירות המתבצע החל ממועד זה ואילך.