הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2020546
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת מכלוף מיקי זוהר
אכרם חסון
מיכאל מלכיאלי
רועי פולקמן
______________________________________________
פ/4648/20
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שומה מוסכמת), התשע"ח–2017
דברי הסבר
מטרתה של הצעת חוק היא לאפשר לציבור החייבים בהיטל השבחה להגיע לכדי שומות מוסכמות עם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה (להלן – הוועדה המקומית) כאשר גובה החיוב הצפוי הוא נמוך יחסית.
כיום, בהתאם להסדר הקיים בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965 (להלן – החוק), לאדם אשר נדרש לשלם היטל השבחה על ידי הוועדה עומדת הזכות לערור לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה או לפנות לשמאי מכריע אם הוא סבור כי נפלה שגגה בשומה מטעם הוועדה המקומית. הליכים אלו כרוכים בהוצאות מרובות ובטרחה רבה תוך נטילת סיכון, בשל כך שגובה השומה שנקבעה עלול להאמיר.
על כן, מבחינה כלכלית לא משתלם לנקוט בהליכים אלו כאשר גובה החיוב בהיטל או ההפרש בין שומת הוועדה המקומית לשומה מטעם החייב הוא נמוך יחסית.
בשל כך, נמנע מציבור רחב של חייבים לפעול לשם הקטנת גובה היטל ההשבחה הנקוב בשומות מטעם הוועדות המקומיות, גם אם לדעת החייבים נפלה טעות בשומות, וכך למעשה נוצר מחסום בפני החייבים המונע מהם למצות את זכויותיהם.
לשם הסרת חסם זה מוצע לקבוע כי אם גובה השומה מטעם הוועדה המקומית אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים או אם ההפרש בין שומת הוועדה ובין השומה מטעם החייב אינו עולה על סכום זה, יהיה רשאי החייב להגיש שומה מטעמו באמצעות שמאי מקרקעין, ותיקבע תקופה שבמהלכה יוכלו הצדדים להגיע לכדי שומה מוסכמת. אם הצדדים לא יגיעו להסכמות כאמור, יעמדו לחייב האפשרויות לערור או לבקש מינוי שמאי מכריע. כך ייסלל נתיב חדש לתיקון השומות באופן יעיל, מהיר וחסכוני הן לחייב והן לוועדה המקומית.
בעבר, העניק החוק את האפשרות להגיע לשומה מוסכמת אולם זו הוסרה על ידי המחוקק במסגרת תיקון מס' 84 לחוק, כאשר הוראות המעבר של התיקון הסמיכו את שר הפנים להאריך את האפשרות להגיע לכדי שומות מוסכמות, שסכומן לא עלה על 50,000 שקלים חדשים עד ליום 1.1.2010, כפי שאכן בוצע על ידי השר.
על כן, לפי המצב המשפטי כיום, אין באפשרות החייב לקיים הידברות עם הוועדה המקומית, ולא ניתן להגיע להסכמות בעניין זה. הרגולציה הקיימת בישראל מכילה אפשרויות רבות לקיומה של הסכמה בין האזרח לרשות בעיקר בתחומי המיסים ואף בתחום העמדה לדין פלילי (לעניין זה ראו ספרה של ד"ר שרון ידין, "רגולציה – המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים"). לפיכך, מן הראוי שיתקיים גם בתחום היטלי ההשבחה, מתחם, ולו צר, לקיום הסכמות בין הנישום לרשות.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' בחשוון התשע"ח – 30.10.17
תיקון התוספת השלישית 1. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בתוספת השלישית – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בתוספת השלישית –
(1) בסעיף 6(ב), אחרי "על החיוב בהיטל" יבוא "או להגיש שומה מטעמו"; (1) בסעיף 6(ב), אחרי "על החיוב בהיטל" יבוא "או להגיש שומה מטעמו";
(2) בסעיף 13א, אחרי "כאמור בסעיף 5," יבוא "או בהתאם לשומה מוסכמת לפי סעיף 14(ב2)"; (2) בסעיף 13א, אחרי "כאמור בסעיף 5," יבוא "או בהתאם לשומה מוסכמת לפי סעיף 14(ב2)";
(3) בסעיף 14, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (3) בסעיף 14, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) החייב בהיטל רשאי, במסגרת התקופות האמורות בסעיף קטן (ב), להגיש שומה אחרת שהכין שמאי מקרקעין מטעמו, ובלבד ששיעור החיוב בשומה לפי סעיף 4 או בלוח שומה לפי סעיף 5 או ההפרש בין החיוב המופיע בשומת הוועדה המקומית או בלוח השומה ובין החיוב בשומה מטעמו, אינו עולה על סכום של 100,000 שקלים חדשים.
(ב2) הוגשה שומה מטעם החייב בהיטל לפי סעיף קטן (ב1), והסכימו הוועדה המקומית והחייב על שומה, יותאם החיוב בהיטל לשומה שהוסכם עליה; לא הסכימו על שומה כאמור תוך 45 ימים מיום הגשת השומה מטעם החייב, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב)(1), והתקופות האמורות בסעיף קטן (א) יימנו מיום שתמה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
(ב3) יושב ראש הוועדה המקומית רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב2) מטעמים מיוחדים שיירשמו."