הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2021550
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת רועי פולקמן
רחל עזריה
______________________________________________
פ/4652/20
הצעת חוק פיתוח לאומי, התשע"ח–2017
דברי הסבר
לקרן הקיימת לישראל (להלן – קק"ל) בעלות בקרקעות בהיקף של כ-2.3 מיליון דונמים בתחומי מדינת ישראל, שהן בסביבות 11% מהקרקעות במדינה. בניכוי שטחו של מחוז דרום, אשר משתרע על פני 60% משטח המדינה, שיעור הבעלות של קק"ל על קרקעות בשטח המדינה עומד על כ-22% (1.9 מיליון דונמים). שיעור ניכר מהקרקעות המצויות היום בבעלות קק"ל הועבר אליה בעסקאות רכש מהמדינה. באמנה בין מדינת ישראל לקרן הקיימת לישראל, התשכ"ב–1961 (י"פ התשכ"ה, עמ' 1567) )להלן – האמנה בין מדינת ישראל לקק"ל) שנחתמה בשנת 1961 בין ממשלת ישראל ובין קק"ל, נקבע כי מקרקעי קק"ל ינוהלו בידי מינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל (להלן – רמ"י)), כנאמן בעבור קק"ל.
במסגרת ניהול הקרקעות המשותף מעבירה רמ"י לקק"ל, מדי שנה, את הכספים שהתקבלו בעד קרקעות קק"ל ששווקו בידה (בניכוי הוצאות שוטפות והוצאות אחרות). נוכח עליית מחירי הקרקעות ומחירי הדירות, חל בשנים האחרונות גידול ניכר בכספים שמעבירה רמ"י לקק"ל בעד הקרקעות ששיווקה עבורה. בשנים 2009 עד 2014 העבירה רמ"י לקק"ל כ-1.07 מיליארד שקלים חדשים בשנה, בממוצע.
בהתאם להסדר המתואר לעיל, העבירה המדינה לקק"ל במהלך השנים מיליארדי שקלים חדשים שמקורם, בין השאר, בהשבחת קרקעותיה של קק"ל בידי המדינה. ההשבחה כאמור, ממומנת בעיקרה מתקציב המדינה ופעולותיה, אך פירות ההשבחה אינם מועברים לטובת שימושים ציבוריים באופן סדיר ורציף אלא מצטברים, בחלקם, בקופת קק"ל.
זאת ועוד, מכוח חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל, התשי"ג–1952 (להלן – חוק מעמד ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית), ובהתאם לאמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית (י"פ התשל"ט, עמ' 2174) (להלן – האמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית) שנכרתה מכוחו וכן מכוח חקיקת מס, קק"ל, הנמנית עם מוסדות ההסתדרות הציונית העולמית, פטורה כיום מכל סוג של מיסוי.
הפעולות שאותן בוחרת קק"ל לקדם בכספיה המתקבלים משיווק קרקעותיה בידי רמ"י, לא תמיד תואמות את סדר העדיפויות הממשלתי כפי שהוא בא לידי ביטוי בחוק התקציב השנתי.
בהתאם להחלטת ממשלה מספר 2407 מיום י"ג בתשרי התשע"ה (7 באוקטובר 2014) והחלטת ממשלה מספר 372 מיום כ' באב התשע"ה (5 באוגוסט 2015) (להלן – החלטות הממשלה), שבהן נקבעו הוראות שונות לעניין השתתפות מרצון של קק"ל במיזמים לאומיים בהתאם לסדרי העדיפויות הממשלתיים הנקבעים מדי שנה בשנה בחוק התקציב השנתי, מוצע לעגן בחקיקה הוראות אשר יבטיחו את דרך קבלתם והוצאתם של הכספים המתקבלים בידי רמ"י בעד שיווק קרקעות קק"ל לטובת מיזמים לאומיים, וכן להתנות את זכאותה של קק"ל לפטור ממס הניתן לה לגבי שנת תקציב מסוימת בכך שבאותה שנה אכן השתתפה קק"ל במיזמים לאומיים בשיעור שנקבע כמפורט בהצעה זו.
לסעיף 2
מוצע כי המדינה ותאגיד ממשלתי כהגדרתו בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 (להלן – חוק חובת המכרזים), כלומר חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975 (להלן – חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית), או תאגיד שהוקם בחוק, לא יתקשרו עם קק"ל או עם מוסד ממוסדותיה בחוזה או בכל צורה אחרת של התקשרות שבה קק"ל או מוסדותיה מממנים חלק מערך ההתקשרות, אלא אם כן מדובר בחוזה לצורך ביצוע מיזם לאומי, כהגדרתו המוצעת, קרי מיזם שהתקציב לביצועו, כולו או חלקו, הוקצה בחוק התקציב השנתי במסגרת תחום פעולה מיזמים לאומיים שבסעיף תקציב פיתוח לאומי (להלן – מיזם לאומי).
על פי המוצע, התקשרויות של המדינה או תאגיד ממשלתי כאמור עם קק"ל, שבמסגרתן מעבירה קק"ל כספים למדינה, ייעשו רק במסגרת חוזים לצורך ביצוע מיזמים לאומיים שעוגנו בתקציב המדינה במסגרת חוק התקציב השנתי אשר אושר באמצעות הממשלה והכנסת, במטרה להבטיח שההחלטה על שימוש בכספים שאותם קק"ל מבקשת להעביר למדינה לצורך מימון מיזמים משותפים, תיעשה בדרך מסודרת וקבועה, מתוך ראייה כוללנית של צורכי המדינה בשנת הכספים הקרובה. בדרך זו, יימנעו התקשרויות מזדמנות בין משרדי הממשלה לקק"ל, במהלך שנת התקציב, שלא משקפות בהכרח את סדר העדיפויות הלאומי.
כמו כן, הגבלה כאמור של התקשרויות שבהן קק"ל או מוסדותיה מעבירים מימון למדינה, תמנע אי-בהירות לגבי עמידתה של קק"ל בתנאי הפטור המותנה ממס שמוצע לקבוע בהצעה זו, כך שקק"ל ומוסדותיה ידעו מראש שרק מיזמים שנכללו בחוק התקציב השנתי כמיזמים לאומיים, יובאו בחשבון לעניין קיום תנאי הפטור המותנה, הכל כפי שיפורט להלן.
עוד מוצע כי על התקשרויות של קק"ל ומוסדותיה עם גורמים אחרים לצורך ביצוע מיזמים לאומיים הממומנים מתחום הפעולה "מיזמים לאומיים", יחולו ההוראות לפי חוק חובת המכרזים כפי שהן חלות על חברה ממשלתית. החלת הוראות חוק חובת המכרזים כאמור תבטיח שהתקשרויות כאמור לביצוע מיזם לאומי יבוצעו בדרך שוויונית, פומבית והוגנת, קרי בהתאם לאמות המידה המקובלות בכל הנוגע להעברת כספים לטובת מיזמים לאומיים במסגרת תקציב המדינה.
כן מוצע, שלשם פיקוח על קיום הוראות סעיף קטן (ב) המוצע, מוצע כי המדינה לא תעביר לקק"ל ולמוסדותיה סכומים שתוקצבו בחוק התקציב השנתי לטובת מיזמים לאומיים, לצורך התקשרות של קק"ל עם גורם אחר בחוזה לביצוע מיזם לאומי, אלא לאחר שנציגי המדינה מצאו כי קק"ל או מוסדותיה אכן התקשרו עם אותם גורמים בהתאם להוראות לפי חוק חובת המכרזים.
כדי לא לפגוע בהתקשרויות ובחוזים קיימים בין המדינה לקק"ל ומוסדותיה או בהתקשרויות בין קק"ל לגורמים אחרים, באופן שעלול להוביל לעיכוב בביצועם, מוצע כי הוראות הסעיף המוצע לעניין הגבלת התקשרות לא יחולו על חוזים כאמור שהיו בתוקף ערב יום תחילתו של החוק המוצע (להלן – יום התחילה). מוצע עוד להבהיר כי הוראות סעיף זה לא יחולו גם על שינויים או הארכות של חוזים כאמור, גם אם נעשו אחרי יום התחילה, וכן על חוזים בין המדינה לקק"ל ומוסדותיה שנכרתו אחרי יום התחילה, אם נכרתו לפי החלטת ממשלה שהתקבלה לפני יום התחילה.
לסעיפים 3 ו-4
מוצע לתקן את סעיף 9 לפקודת מס הכנסה ולסייג את הפטור המוחלט ממסים המוענק לקק"ל, ולהוסיף לסעיף האמור את פסקה (31) שתקנה לקק"ל ולמוסדותיה )הכוללים כאמור בדברי ההסבר להגדרה "מוסדות הקרן", בין השאר, את הימנותא בע"מ) פטור ממס על הכנסותיהם. על פי המוצע, פטור זה לא יחול על הכנסה מדיבידנד או מריבית על אגרות חוב שקיבלו קק"ל או מי ממוסדותיה מחבר בני אדם העוסק בעסק שלא נועד ליישובה של הארץ או לקליטת עולים, שכן הכנסות כאלה אינן מגשימות את המטרה שלשמה ניתן הפטור.
עוד מוצע לקבוע, בפסקת משנה (ב) של פסקה (31) המוצעת, כי על אף הוראת הפטור שבפסקת משנה (א), ועל אף ההוראות לפי פקודת מס הכנסה והוראות כל דין אחר, לרבות חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, יותנה הפטור ממס בכך שבשנת הכספים שלגביה מתבקש הפטור, שיעור הסכום הנקוב כהוצאה בתחום הפעולה מיזמים לאומיים שבחוק התקציב השנתי יהיה 80% או יותר מהסכום הנקוב כהכנסה בסעיף תקציב פיתוח לאומי. כלומר, אם יפחת הסכום הנקוב כהוצאה כאמור, בשנת כספים מסוימת, מ-80% מהסכום הנקוב כהכנסה כאמור, לא יינתן לקק"ל או למוסדותיה פטור ממס לגבי אותה שנת כספים.
מוצע לתקן גם את סעיף 72 לחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג–1963, הקובע פטור ממס לגופים מסוימים, וביניהם קק"ל והימנותא בע"מ, ולהתנות את מתן הפטור ממס לפי אותו סעיף לקק"ל ולמוסדותיה בכך שבשנת המס שלגביה מתבקש הפטור, הסכום הנקוב כהוצאה בתחום הפעולה מיזמים לאומיים שבחוק התקציב השנתי יהיה 80% או יותר מכלל הסכום הנקוב כהכנסה בסעיף תקציב פיתוח לאומי.
בסעיף 5 מוצע לקבוע, כהוראת שעה, כי לצורך עמידה בתנאי קבלת הפטור ממס בשנת המס 2018 בלבד, יעמוד היקף התקציב המופנה למיזמים לאומיים על מיליארד שקלים חדשים. כך, היקף ההכנסות המופנה לתקציב המדינה בשנה הראשונה ליישום החוק יהיה ידוע מראש, בהתאם לצפי משרד האוצר בדבר הכנסות קק"ל ממכירת קרקעותיה בעת אישור תקציב המדינה בממשלה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' בחשוון התשע"ח – 30.10.17
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה –
"חוק חובת המכרזים" – חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992; "חוק חובת המכרזים" – חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992; "חוק חובת המכרזים" – חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992; "חוק חובת המכרזים" – חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992; "חוק חובת המכרזים" – חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992;
"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985;
"חוק תקציב שנתי" – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב; "חוק תקציב שנתי" – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב; "חוק תקציב שנתי" – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב; "חוק תקציב שנתי" – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב; "חוק תקציב שנתי" – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב;
"מוסדות הקרן" – תאגידים שבבעלותה ובשליטתה הבלעדית של קרן קיימת לישראל, כמשמעותם בפסקה (ד) להגדרה "קרנותיה ושאר מוסדותיה של ההסתדרות הציונית" שבסעיף 1 לנספח לאמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית, ולרבות הימנותא בע"מ; "מוסדות הקרן" – תאגידים שבבעלותה ובשליטתה הבלעדית של קרן קיימת לישראל, כמשמעותם בפסקה (ד) להגדרה "קרנותיה ושאר מוסדותיה של ההסתדרות הציונית" שבסעיף 1 לנספח לאמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית, ולרבות הימנותא בע"מ; "מוסדות הקרן" – תאגידים שבבעלותה ובשליטתה הבלעדית של קרן קיימת לישראל, כמשמעותם בפסקה (ד) להגדרה "קרנותיה ושאר מוסדותיה של ההסתדרות הציונית" שבסעיף 1 לנספח לאמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית, ולרבות הימנותא בע"מ; "מוסדות הקרן" – תאגידים שבבעלותה ובשליטתה הבלעדית של קרן קיימת לישראל, כמשמעותם בפסקה (ד) להגדרה "קרנותיה ושאר מוסדותיה של ההסתדרות הציונית" שבסעיף 1 לנספח לאמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית, ולרבות הימנותא בע"מ; "מוסדות הקרן" – תאגידים שבבעלותה ובשליטתה הבלעדית של קרן קיימת לישראל, כמשמעותם בפסקה (ד) להגדרה "קרנותיה ושאר מוסדותיה של ההסתדרות הציונית" שבסעיף 1 לנספח לאמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית, ולרבות הימנותא בע"מ;
"מיזם לאומי" – מיזם שהתקציב לביצועו, כולו או חלקו, הוקצה בחוק התקציב השנתי במסגרת תחום הפעולה מיזמים לאומיים שבסעיף תקציב פיתוח לאומי; "מיזם לאומי" – מיזם שהתקציב לביצועו, כולו או חלקו, הוקצה בחוק התקציב השנתי במסגרת תחום הפעולה מיזמים לאומיים שבסעיף תקציב פיתוח לאומי; "מיזם לאומי" – מיזם שהתקציב לביצועו, כולו או חלקו, הוקצה בחוק התקציב השנתי במסגרת תחום הפעולה מיזמים לאומיים שבסעיף תקציב פיתוח לאומי; "מיזם לאומי" – מיזם שהתקציב לביצועו, כולו או חלקו, הוקצה בחוק התקציב השנתי במסגרת תחום הפעולה מיזמים לאומיים שבסעיף תקציב פיתוח לאומי; "מיזם לאומי" – מיזם שהתקציב לביצועו, כולו או חלקו, הוקצה בחוק התקציב השנתי במסגרת תחום הפעולה מיזמים לאומיים שבסעיף תקציב פיתוח לאומי;
"סעיף תקציב" ו"תחום פעולה" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי. "סעיף תקציב" ו"תחום פעולה" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי. "סעיף תקציב" ו"תחום פעולה" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי. "סעיף תקציב" ו"תחום פעולה" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי. "סעיף תקציב" ו"תחום פעולה" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי.
הגבלת התקשרות עם קרן קיימת לישראל ותחולת חוק חובת המכרזים 2. (א) המדינה ותאגיד ממשלתי כהגדרתו בחוק חובת המכרזים לא יתקשרו עם קרן קיימת לישראל או עם מוסדות הקרן בהתקשרות שבה קרן קיימת לישראל או מוסדות הקרן מממנים חלק מערך ההתקשרות, למעט בחוזה לצורך ביצוע מיזם לאומי. (א) המדינה ותאגיד ממשלתי כהגדרתו בחוק חובת המכרזים לא יתקשרו עם קרן קיימת לישראל או עם מוסדות הקרן בהתקשרות שבה קרן קיימת לישראל או מוסדות הקרן מממנים חלק מערך ההתקשרות, למעט בחוזה לצורך ביצוע מיזם לאומי. (א) המדינה ותאגיד ממשלתי כהגדרתו בחוק חובת המכרזים לא יתקשרו עם קרן קיימת לישראל או עם מוסדות הקרן בהתקשרות שבה קרן קיימת לישראל או מוסדות הקרן מממנים חלק מערך ההתקשרות, למעט בחוזה לצורך ביצוע מיזם לאומי. (א) המדינה ותאגיד ממשלתי כהגדרתו בחוק חובת המכרזים לא יתקשרו עם קרן קיימת לישראל או עם מוסדות הקרן בהתקשרות שבה קרן קיימת לישראל או מוסדות הקרן מממנים חלק מערך ההתקשרות, למעט בחוזה לצורך ביצוע מיזם לאומי. (א) המדינה ותאגיד ממשלתי כהגדרתו בחוק חובת המכרזים לא יתקשרו עם קרן קיימת לישראל או עם מוסדות הקרן בהתקשרות שבה קרן קיימת לישראל או מוסדות הקרן מממנים חלק מערך ההתקשרות, למעט בחוזה לצורך ביצוע מיזם לאומי.
(ב) ההוראות לפי חוק חובת המכרזים, כפי שהן חלות על חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, יחולו על קרן קיימת לישראל ועל מוסדות הקרן בכל התקשרות שלהם בחוזה לצורך ביצוע מיזם לאומי באמצעות אחר מטעמם. (ב) ההוראות לפי חוק חובת המכרזים, כפי שהן חלות על חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, יחולו על קרן קיימת לישראל ועל מוסדות הקרן בכל התקשרות שלהם בחוזה לצורך ביצוע מיזם לאומי באמצעות אחר מטעמם. (ב) ההוראות לפי חוק חובת המכרזים, כפי שהן חלות על חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, יחולו על קרן קיימת לישראל ועל מוסדות הקרן בכל התקשרות שלהם בחוזה לצורך ביצוע מיזם לאומי באמצעות אחר מטעמם. (ב) ההוראות לפי חוק חובת המכרזים, כפי שהן חלות על חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, יחולו על קרן קיימת לישראל ועל מוסדות הקרן בכל התקשרות שלהם בחוזה לצורך ביצוע מיזם לאומי באמצעות אחר מטעמם. (ב) ההוראות לפי חוק חובת המכרזים, כפי שהן חלות על חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, יחולו על קרן קיימת לישראל ועל מוסדות הקרן בכל התקשרות שלהם בחוזה לצורך ביצוע מיזם לאומי באמצעות אחר מטעמם.
(ג) המדינה לא תעביר לקרן קיימת לישראל ולמוסדות הקרן סכומים שתוקצבו בתחום הפעולה מיזמים לאומיים שבחוק התקציב השנתי, לצורך ביצוע חוזה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן התקיימו לגבי אותו חוזה הוראות הסעיף הקטן האמור. (ג) המדינה לא תעביר לקרן קיימת לישראל ולמוסדות הקרן סכומים שתוקצבו בתחום הפעולה מיזמים לאומיים שבחוק התקציב השנתי, לצורך ביצוע חוזה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן התקיימו לגבי אותו חוזה הוראות הסעיף הקטן האמור. (ג) המדינה לא תעביר לקרן קיימת לישראל ולמוסדות הקרן סכומים שתוקצבו בתחום הפעולה מיזמים לאומיים שבחוק התקציב השנתי, לצורך ביצוע חוזה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן התקיימו לגבי אותו חוזה הוראות הסעיף הקטן האמור. (ג) המדינה לא תעביר לקרן קיימת לישראל ולמוסדות הקרן סכומים שתוקצבו בתחום הפעולה מיזמים לאומיים שבחוק התקציב השנתי, לצורך ביצוע חוזה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן התקיימו לגבי אותו חוזה הוראות הסעיף הקטן האמור. (ג) המדינה לא תעביר לקרן קיימת לישראל ולמוסדות הקרן סכומים שתוקצבו בתחום הפעולה מיזמים לאומיים שבחוק התקציב השנתי, לצורך ביצוע חוזה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן התקיימו לגבי אותו חוזה הוראות הסעיף הקטן האמור.
(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חוזה שההתקשרות בו נעשתה לפני יום תחילתו של חוק זה (בסעיף קטן זה – יום התחילה) ושעמד בתוקפו ערב יום התחילה, ובכלל זה על שינוי או הארכה של חוזה כאמור גם אם ייעשו לאחר יום התחילה, וכן על חוזה שההתקשרות בו תיעשה לאחר יום התחילה לפי החלטת ממשלה שהתקבלה לפני היום האמור. (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חוזה שההתקשרות בו נעשתה לפני יום תחילתו של חוק זה (בסעיף קטן זה – יום התחילה) ושעמד בתוקפו ערב יום התחילה, ובכלל זה על שינוי או הארכה של חוזה כאמור גם אם ייעשו לאחר יום התחילה, וכן על חוזה שההתקשרות בו תיעשה לאחר יום התחילה לפי החלטת ממשלה שהתקבלה לפני היום האמור. (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חוזה שההתקשרות בו נעשתה לפני יום תחילתו של חוק זה (בסעיף קטן זה – יום התחילה) ושעמד בתוקפו ערב יום התחילה, ובכלל זה על שינוי או הארכה של חוזה כאמור גם אם ייעשו לאחר יום התחילה, וכן על חוזה שההתקשרות בו תיעשה לאחר יום התחילה לפי החלטת ממשלה שהתקבלה לפני היום האמור. (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חוזה שההתקשרות בו נעשתה לפני יום תחילתו של חוק זה (בסעיף קטן זה – יום התחילה) ושעמד בתוקפו ערב יום התחילה, ובכלל זה על שינוי או הארכה של חוזה כאמור גם אם ייעשו לאחר יום התחילה, וכן על חוזה שההתקשרות בו תיעשה לאחר יום התחילה לפי החלטת ממשלה שהתקבלה לפני היום האמור. (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חוזה שההתקשרות בו נעשתה לפני יום תחילתו של חוק זה (בסעיף קטן זה – יום התחילה) ושעמד בתוקפו ערב יום התחילה, ובכלל זה על שינוי או הארכה של חוזה כאמור גם אם ייעשו לאחר יום התחילה, וכן על חוזה שההתקשרות בו תיעשה לאחר יום התחילה לפי החלטת ממשלה שהתקבלה לפני היום האמור.
תיקון פקודת
מס הכנסה 3. בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), בסעיף 9, אחרי פסקה (30) יבוא: בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), בסעיף 9, אחרי פסקה (30) יבוא: בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), בסעיף 9, אחרי פסקה (30) יבוא: בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), בסעיף 9, אחרי פסקה (30) יבוא: בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), בסעיף 9, אחרי פסקה (30) יבוא:
"קרן קיימת לישראל ומוסדותיה "קרן קיימת לישראל ומוסדותיה "קרן קיימת לישראל ומוסדותיה (31) (א) הכנסותיהם של קרן קיימת לישראל ומוסדות הקרן, למעט הכנסה מדיבידנד או מריבית על איגרות חוב ששולמו להם על ידי חבר בני אדם העוסק בעסק שלא נועד ליישובה של הארץ או לקליטת עולים;
(ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), ההוראות לפי פקודה זו והוראות כל דין אחר, לרבות ההוראות לפי חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952, לא יינתן פטור ממס לקרן קיימת לישראל ולמוסדות הקרן, אם הסכום הנקוב כהוצאה בתחום הפעולה מיזמים לאומיים שבחוק התקציב השנתי בשנת המס, פחת מ-80% מהסכום הנקוב כהכנסה בסעיף תקציב פיתוח לאומי;
(ג) בפסקה זו –
"חוק תקציב שנתי" – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985;
"מוסדות הקרן" – תאגידים שבבעלותה ובשליטתה הבלעדית של קרן קיימת לישראל, כמשמעותם בפסקה (ד) להגדרה "קרנותיה ושאר מוסדותיה של ההסתדרות הציונית" שבסעיף 1 לנספח לאמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית, ולרבות הימנותא בע"מ;
"סעיף תקציב" ו"תחום פעולה" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי."
תיקון חוק מיסוי מקרקעין 4. בחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג–1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין), בסעיף 72, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג–1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין), בסעיף 72, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג–1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין), בסעיף 72, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג–1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין), בסעיף 72, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג–1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין), בסעיף 72, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוראות לפי חוק זה והוראות כל דין אחר, לרבות ההוראות לפי חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952, לא יינתן פטור ממס לקרן קיימת לישראל ולמוסדות הקרן, אם הסכום הנקוב כהוצאה בתחום הפעולה מיזמים לאומיים שבחוק התקציב השנתי בשנת המס, פחת מ-80% מהסכום הנקוב כהכנסה בסעיף תקציב פיתוח לאומי. "(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוראות לפי חוק זה והוראות כל דין אחר, לרבות ההוראות לפי חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952, לא יינתן פטור ממס לקרן קיימת לישראל ולמוסדות הקרן, אם הסכום הנקוב כהוצאה בתחום הפעולה מיזמים לאומיים שבחוק התקציב השנתי בשנת המס, פחת מ-80% מהסכום הנקוב כהכנסה בסעיף תקציב פיתוח לאומי. "(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוראות לפי חוק זה והוראות כל דין אחר, לרבות ההוראות לפי חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952, לא יינתן פטור ממס לקרן קיימת לישראל ולמוסדות הקרן, אם הסכום הנקוב כהוצאה בתחום הפעולה מיזמים לאומיים שבחוק התקציב השנתי בשנת המס, פחת מ-80% מהסכום הנקוב כהכנסה בסעיף תקציב פיתוח לאומי. "(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוראות לפי חוק זה והוראות כל דין אחר, לרבות ההוראות לפי חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952, לא יינתן פטור ממס לקרן קיימת לישראל ולמוסדות הקרן, אם הסכום הנקוב כהוצאה בתחום הפעולה מיזמים לאומיים שבחוק התקציב השנתי בשנת המס, פחת מ-80% מהסכום הנקוב כהכנסה בסעיף תקציב פיתוח לאומי. "(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוראות לפי חוק זה והוראות כל דין אחר, לרבות ההוראות לפי חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952, לא יינתן פטור ממס לקרן קיימת לישראל ולמוסדות הקרן, אם הסכום הנקוב כהוצאה בתחום הפעולה מיזמים לאומיים שבחוק התקציב השנתי בשנת המס, פחת מ-80% מהסכום הנקוב כהכנסה בסעיף תקציב פיתוח לאומי.
(ג) בסעיף זה, "חוק תקציב שנתי", "מוסדות הקרן", "סעיף תקציב" ו"תחום פעולה" – כהגדרתם בסעיף 9(31) לפקודה." (ג) בסעיף זה, "חוק תקציב שנתי", "מוסדות הקרן", "סעיף תקציב" ו"תחום פעולה" – כהגדרתם בסעיף 9(31) לפקודה." (ג) בסעיף זה, "חוק תקציב שנתי", "מוסדות הקרן", "סעיף תקציב" ו"תחום פעולה" – כהגדרתם בסעיף 9(31) לפקודה." (ג) בסעיף זה, "חוק תקציב שנתי", "מוסדות הקרן", "סעיף תקציב" ו"תחום פעולה" – כהגדרתם בסעיף 9(31) לפקודה." (ג) בסעיף זה, "חוק תקציב שנתי", "מוסדות הקרן", "סעיף תקציב" ו"תחום פעולה" – כהגדרתם בסעיף 9(31) לפקודה."
תיקון פקודת מס הכנסה וחוק מיסוי מקרקעין – הוראת שעה לשנת המס 2018 5. בשנת המס 2018 יקראו את סעיף 9(31)(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, ואת סעיף 72(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, כאילו במקום "פחת מ–80% מהסכום הנקוב כהכנסה בסעיף תקציב פיתוח לאומי" בא "פחת ממיליארד שקלים חדשים". בשנת המס 2018 יקראו את סעיף 9(31)(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, ואת סעיף 72(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, כאילו במקום "פחת מ–80% מהסכום הנקוב כהכנסה בסעיף תקציב פיתוח לאומי" בא "פחת ממיליארד שקלים חדשים". בשנת המס 2018 יקראו את סעיף 9(31)(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, ואת סעיף 72(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, כאילו במקום "פחת מ–80% מהסכום הנקוב כהכנסה בסעיף תקציב פיתוח לאומי" בא "פחת ממיליארד שקלים חדשים". בשנת המס 2018 יקראו את סעיף 9(31)(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, ואת סעיף 72(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, כאילו במקום "פחת מ–80% מהסכום הנקוב כהכנסה בסעיף תקציב פיתוח לאומי" בא "פחת ממיליארד שקלים חדשים". בשנת המס 2018 יקראו את סעיף 9(31)(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, ואת סעיף 72(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, כאילו במקום "פחת מ–80% מהסכום הנקוב כהכנסה בסעיף תקציב פיתוח לאומי" בא "פחת ממיליארד שקלים חדשים".
תחילה 6. תחילתו של חוק זה ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018). תחילתו של חוק זה ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018). תחילתו של חוק זה ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018). תחילתו של חוק זה ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018). תחילתו של חוק זה ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018).