הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2017301 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת נורית קורן יואב בן צור רועי פולקמן יפעת שאשא ביטון אורלי לוי אבקסיס מרב מיכאלי יעל גרמן איציק שמולי אברהם נגוסה שרן השכל ______________________________________________ פ/4695/20 הצעת חוק להסדרי חוב בלשכת ההוצאה לפועל (הוראת שעה), התשע"ח–2017 דברי הסבר מטרת הצעת החוק היא לעודד הסדרי חוב בין זוכים וחייבים במסגרת לשכות ההוצאה לפועל. בטרם יינקטו הליכי גבייה שיגדילו את החוב על ידי ריביות, שכר טרחה והטלת הוצאות על החייב. ההסדר המוצע נשמען על נתונים עובדתיים המעידים על קיומה של בעיה לאומית בתחום זה, אותה ניתן לפתור באמצעות הליך גישור להסדר חוב, טרם הגשת בקשת ביצוע ופתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל. למשל, מסקירת דוחות שונים עולה כי אחד מכל שבעה אזרחים במדינה, מעל גיל 18, מוגדר כחייב בלשכת ההוצאה לפועל (דוח מבקר המדינה 2016, מנגנון גביית חובות בהוצאה לפועל, בעמ' 30 (להלן – דוח מבקר המדינה)), וכי בכל שנה נפתחים 350,000 תיקי הוצאה לפועל. כתוצאה מהאמור, העומס המוטל על לשכות ההוצאה לפועל גדול ביותר, וקיים קושי לנהל הליך תקין וצודק, כפי שעלה מדוח מבקר המדינה. בלשכת ההוצאה לפועל קיים חוסר איזון בין הזוכה המיוצג ובין החייב שלרוב אינו מיוצג – רק שמונה אחוזים מהחייבים מיוצגים, לעומת 93 אחוזים זוכים המיוצגים. יוצא מכך שהחייב אינו מודע לזכויותיו ולבירוקרטיה המתנהלת בלשכת ההוצאה לפועל, ובשל כך מוטלות עליו הגבלות מבלי שהוא יכול להגן על עצמו. הפגיעה בו מחריפה כאשר החוב תופח לממדים עצומים ויכולתו להחזיר את החוב הופכת לבלתי אפשרית. בכך אף נפגעת זכות הקניין של הזוכה שלא תמיד מצליח לגבות את כספו. ישנם 45,427 חייבים בעלי איחוד תיקים (דוח שנתי על פעילות רשות האכיפה והגבייה ולשכות ההוצאה לפועל בשנת 2015, בעמ' 53). חייבים אלה משלמים סכומים זעומים המתחלקים מדי חודש בין זוכים רבים. כמו כן, מספר החייבים המוגדרים כפושטי רגל גדל מדי שנה. נוכח הנתונים הקשים, יישום הצעת החוק ייטיב עם כל הנוגעים בדבר; החייב – יקבל הסבר על ההליך בלשכת ההוצאה לפועל, על מה צפוי לו כחייב, לצד קריאה להגעה לפשרה הוגנת בין בעלי הדין. הזוכה – יגדיל משמעותית את סיכוייו לקבלת חובו, תוך חיסכון בעלויות ובזמן. המשק כולו ירוויח מכך שחייבים יהיו בעלי אינטרס להיות כוח יוצר במשק ולא תלותי. ההסדר המוצע מבחין בין החייבים ומגדיר את חלקם כתואמים למטרתו. הרוב המוחלט של החייבים בהוצאה לפועל מחזיק בין אחד לשלושה תיקי חוב, לכן גוברת ההיתכנות שיוכלו לעמוד בהסדר חוב טרם ירע מצבם הכלכלי בעקבות ההגבלות העתידיות העלולות לחול עליהם במסגרת הליכי הגבייה המקובלים. הצעת החוק לא תפגע בזכותם של הזוכים לנקוט בהליכי גבייה כפי שמוגדרים בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, שכן מוצע כי החוב לא יפחת מ-150,000 שקלים חדשים. בכך ההצעה תציב מנגנון סינון ראשוני שיאפשר גיבוש הסדרי חוב הוגנים, לצד מודעות רחבה יותר של בעלי הדין להליכים העתידיים, בין אם הושג הסדר חוב ובין אם לאו. במצב דברים זה, יחידת הגישור תביא לאיזון אמיתי בין זכותו הקניינית של הזוכה לבין הזכות לקיום בכבוד של החייבים. העלויות הכרוכות בהקמת יחידת הגישור ולהחלת הצעת חוק זו נמוכות בהרבה מעלויות הטיפול בתיקים הנפתחים מדי יום במסגרת לשכת ההוצאה לפועל. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ז בחשוון התשע"ח – 6.11.17 מטרת החוק מטרתו של חוק זה לעודד גיבוש הסדרי חוב בין חייבים לזוכים טרם הגשת בקשת ביצוע בהסכמה ללשכות ההוצאה לפועל, לשם הפחתת כמות החייבים במדינת ישראל, מתוך ראיית טובת החייב, הזוכה וההליך הנאות המתנהל בלשכות ההוצאה לפועל. מטרתו של חוק זה לעודד גיבוש הסדרי חוב בין חייבים לזוכים טרם הגשת בקשת ביצוע בהסכמה ללשכות ההוצאה לפועל, לשם הפחתת כמות החייבים במדינת ישראל, מתוך ראיית טובת החייב, הזוכה וההליך הנאות המתנהל בלשכות ההוצאה לפועל. הגדרות בחוק זה – בחוק זה – "בעלי דין" – זוכה וחייב; "בעלי דין" – זוכה וחייב; "בקשת ביצוע" – בקשה לביצוע פסק דין כמשמעותה בסעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל, או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו בלשכת ההוצאה לפועל, למעט בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב כמשמעותה בסעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, בקשת ביצוע לפסק דין בענייני משפחה כמשמעותו בחוק בית המשפט לעניני משפחה (להלן – פסק דין בענייני משפחה) ובקשת ביצוע בגין חוב מזונות, ובלבד שסכום החוב אינו פחות מ-150,000 שקלים חדשים ביום הגשת הבקשה; "בקשת ביצוע" – בקשה לביצוע פסק דין כמשמעותה בסעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל, או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו בלשכת ההוצאה לפועל, למעט בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב כמשמעותה בסעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, בקשת ביצוע לפסק דין בענייני משפחה כמשמעותו בחוק בית המשפט לעניני משפחה (להלן – פסק דין בענייני משפחה) ובקשת ביצוע בגין חוב מזונות, ובלבד שסכום החוב אינו פחות מ-150,000 שקלים חדשים ביום הגשת הבקשה; "גישור" – כהגדרתו בסעיף 79ג(א) לחוק בתי המשפט; "גישור" – כהגדרתו בסעיף 79ג(א) לחוק בתי המשפט; "הסדר חוב" – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך כספי שביניהם, שהושג בסיומו של הליך גישור כאמור בסעיף 5; "הסדר חוב" – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך כספי שביניהם, שהושג בסיומו של הליך גישור כאמור בסעיף 5; "זוכה" – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו, למעט פסק דין בענייני משפחה, זכות לחוב מזונות או זכות למשכנתה; "זוכה" – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו, למעט פסק דין בענייני משפחה, זכות לחוב מזונות או זכות למשכנתה; "חוק בית המשפט לענייני משפחה" – חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995; "חוק בית המשפט לענייני משפחה" – חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984; "חוק ההוצאה לפועל" – חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967; "חוק ההוצאה לפועל" – חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967; "חייב" – מי שפסק דין ניתן לחובתו, למעט פסק דין בענייני משפחה, חוב מזונות או חוב משכנתה, ובלבד שאינו חייב ליותר משלושה זוכים שונים; "חייב" – מי שפסק דין ניתן לחובתו, למעט פסק דין בענייני משפחה, חוב מזונות או חוב משכנתה, ובלבד שאינו חייב ליותר משלושה זוכים שונים; "יחידת הגישור" – יחידת גישור שהוקמה כאמור בסעיף 3; "יחידת הגישור" – יחידת גישור שהוקמה כאמור בסעיף 3; "לשכת ההוצאה לפועל" – כמשמעותה בחוק ההוצאה לפועל; "לשכת ההוצאה לפועל" – כמשמעותה בחוק ההוצאה לפועל; "מגשר" – עורך דין ביחידת הגישור שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בסכסוך; "מגשר" – עורך דין ביחידת הגישור שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בסכסוך; "מחוז" – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט; "מחוז" – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט; "פסק דין" – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בעניין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בעניין שאינו אזרחי, למעט פסק דין בענייני משפחה, חוב מזונות או חוב משכנתה. "פסק דין" – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בעניין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בעניין שאינו אזרחי, למעט פסק דין בענייני משפחה, חוב מזונות או חוב משכנתה. יחידת הגישור בלשכת ההוצאה לפועל 3. (א) שר המשפטים יקים יחידות גישור בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מיחידה אחת בכל מחוז, ובהן מנהלי יחידות ומגשרים, יקבע את מקום מושבן, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן. (א) שר המשפטים יקים יחידות גישור בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מיחידה אחת בכל מחוז, ובהן מנהלי יחידות ומגשרים, יקבע את מקום מושבן, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן. (ב) שר המשפטים יקבע את אופן מינוי המגשרים ודרכי הפיקוח המקצועי עליהם. (ב) שר המשפטים יקבע את אופן מינוי המגשרים ודרכי הפיקוח המקצועי עליהם. (ג) יחידת הגישור תיתן לבעלי הדין ייעוץ וגישור, במטרה להביאם להסדר חוב. (ג) יחידת הגישור תיתן לבעלי הדין ייעוץ וגישור, במטרה להביאם להסדר חוב. הגשת בקשה להסדר חוב 4. (א) זוכה המבקש להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשת ביצוע, יגיש תחילה בקשה להסדר חוב. (א) זוכה המבקש להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשת ביצוע, יגיש תחילה בקשה להסדר חוב. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה רשאי להגיש בקשת ביצוע בלי שהגיש תחילה בקשה להסדר חוב במקרים הבאים: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה רשאי להגיש בקשת ביצוע בלי שהגיש תחילה בקשה להסדר חוב במקרים הבאים: (1) אם כנגד החייב מתנהלים שלושה תיקי חוב או יותר; (2) אם קודם להגשת בקשת ביצוע, נערך בין בעלי הדין הליך גישור בנוגע לאותו החוב; (3) אם בשנה שקדמה להגשת בקשת הביצוע הוגשה בקשה להסדר חוב, ונערך בין בעלי הדין הליך גישור להסדר חוב כאמור בסעיף 5. הליך הגישור להסדר חוב 5. (א) הוגשה בקשה להסדר חוב, יוזמנו בעלי הדין ליחידת הגישור שליד לשכת ההוצאה לפועל שאליה הוגשה הבקשה, לפגישת גישור (להלן – פגישת גישור), ודינה של הזמנה לפגישת גישור כדין הזמנה לדיון בפני רשם ההוצאה לפועל. (א) הוגשה בקשה להסדר חוב, יוזמנו בעלי הדין ליחידת הגישור שליד לשכת ההוצאה לפועל שאליה הוגשה הבקשה, לפגישת גישור (להלן – פגישת גישור), ודינה של הזמנה לפגישת גישור כדין הזמנה לדיון בפני רשם ההוצאה לפועל. (ב) יחידת הגישור רשאית לערוך עד שלוש פגישות גישור בנוכחות בעלי הדין, ביחד או לחוד. (ב) יחידת הגישור רשאית לערוך עד שלוש פגישות גישור בנוכחות בעלי הדין, ביחד או לחוד. (ג) כל פגישות הגישור יתקיימו בתוך 30 ימים מיום שבו הוגשה הבקשה להסדר חוב, ואולם יחידת הגישור רשאית להאריך את התקופה ב-10 ימים נוספים בהודעה לבעלי הדין וללשכת ההוצאה לפועל. (ג) כל פגישות הגישור יתקיימו בתוך 30 ימים מיום שבו הוגשה הבקשה להסדר חוב, ואולם יחידת הגישור רשאית להאריך את התקופה ב-10 ימים נוספים בהודעה לבעלי הדין וללשכת ההוצאה לפועל. (ד) פגישות הגישור יכללו – (ד) פגישות הגישור יכללו – מתן הסבר על מהות הליך הגישור; מתן מידע על ההליכים בלשכת ההוצאה לפועל הנובעים מהגשת בקשת ביצוע והשפעתם על הצדדים, לרבות זמינות, עלויות, מהירות והשלכות כלכליות וחברתיות אחרות; גיבוש הסדר חוב המקובל על בעלי הדין. (ה) בתום 7 ימים מפגישת הגישור האחרונה, יודיע כל אחד מבעלי הדין ליחידת הגישור אם הוא מסכים להסדר החוב; הודיעו הצדדים כי הם מסכימים להסדר החוב, יערכו בעלי הדין או המגשר הסכם בכתב להסדר חוב, ויפרטו בו את כל התנאים לפיהם יוסדר החוב וייושב הסכסוך; בעלי הדין יחתמו על ההסכם להסדר החוב והמגשר יקיימו בחתימתו; תוך שלושה ימים מיום חתימת הסדר החוב, יודיע על כך המגשר ללשכת ההוצאה לפועל. (ו) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן יהיה להפנות את בעלי הדין ליחידת גישור שלא הוקמה על פי חוק זה. (ו) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן יהיה להפנות את בעלי הדין ליחידת גישור שלא הוקמה על פי חוק זה. סיום הליך הגישור והגשת בקשת ביצוע 6. (א) הליך הגישור יסתיים אם נתקיים אחד מאלה: (א) הליך הגישור יסתיים אם נתקיים אחד מאלה: בעלי הדין או אחד מהם הודיעו כי לא הגיעו להסדר חוב מוסכם; המגשר מצא שאין טעם להמשיך בניהול הליך הגישור, מטעמים מיוחדים שיירשמו; רישומים אלה יישמרו ביחידות הגישור. (ב) המגשר יודיע בכתב ללשכת ההוצאה לפועל על סיום הליך הגישור (להלן – הודעת המגשר על הפסקת הליך הגישור). (ב) המגשר יודיע בכתב ללשכת ההוצאה לפועל על סיום הליך הגישור (להלן – הודעת המגשר על הפסקת הליך הגישור). (ג) הסתיים ההליך בהתאם לסעיף זה, רשאי הזוכה להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשת ביצוע גם אם טרם חלפו התקופות המפורטות בסעיף 5(ג) ו- (ה)(1). (ג) הסתיים ההליך בהתאם לסעיף זה, רשאי הזוכה להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשת ביצוע גם אם טרם חלפו התקופות המפורטות בסעיף 5(ג) ו- (ה)(1). חיסיון, איסור פרסום ואי קבילות 7. (א) דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הגישור יראו אותם לעניין איסור פרסום כדברים שנאמרו לפני בית משפט הדן בדלתיים סגורות. (א) דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הגישור יראו אותם לעניין איסור פרסום כדברים שנאמרו לפני בית משפט הדן בדלתיים סגורות. (ב) בעלי הדין לא ימסרו ללשכת ההוצאה לפועל ולבית המשפט או לכל רשות אחרת, דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא יציגו מסמכים בכל עניין שהועלה על ידי הצד שכנגד במישרין או בעקיפין בהליך הגישור. (ב) בעלי הדין לא ימסרו ללשכת ההוצאה לפועל ולבית המשפט או לכל רשות אחרת, דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא יציגו מסמכים בכל עניין שהועלה על ידי הצד שכנגד במישרין או בעקיפין בהליך הגישור. (ג) טענות בדבר ההשתתפות בדיון ביחידת הגישור, מהלך הדיון או הפסקתו, לא יובאו בחשבון על ידי לשכת ההוצאה לפועל, בית משפט, או כל רשות. (ג) טענות בדבר ההשתתפות בדיון ביחידת הגישור, מהלך הדיון או הפסקתו, לא יובאו בחשבון על ידי לשכת ההוצאה לפועל, בית משפט, או כל רשות. עיכוב הליכים 8. (א) מיום הגשת בקשה להסדר חוב ועד שהומצאה ללשכת ההוצאה לפועל הודעת המגשר על סיום הליך הגישור, לא יבוצעו הליכים כנגד החייב. (א) מיום הגשת בקשה להסדר חוב ועד שהומצאה ללשכת ההוצאה לפועל הודעת המגשר על סיום הליך הגישור, לא יבוצעו הליכים כנגד החייב. (ב) בתקופת עיכוב ההליכים לא יחולו לגבי החייב הוראות סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל ולא ינקטו כלפיו בפעולות לביצוע פסק דין או לכל חיוב כספי אחר שניתן לבצעו לפי חוק בלשכת ההוצאה לפועל, החייב לא יוכרז כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב כאמור בסעיף 7ג לחוק ההוצאה לפועל, וכן לא תתווסף לחוב ריבית פיגורים כאמור בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1967, או ריבית כאמור בסעיף 81א3(ד) לחוק ההוצאה לפועל. (ב) בתקופת עיכוב ההליכים לא יחולו לגבי החייב הוראות סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל ולא ינקטו כלפיו בפעולות לביצוע פסק דין או לכל חיוב כספי אחר שניתן לבצעו לפי חוק בלשכת ההוצאה לפועל, החייב לא יוכרז כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב כאמור בסעיף 7ג לחוק ההוצאה לפועל, וכן לא תתווסף לחוב ריבית פיגורים כאמור בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1967, או ריבית כאמור בסעיף 81א3(ד) לחוק ההוצאה לפועל. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) אם קיים יסוד סביר להניח שהחייב יצא מן הארץ לצמיתות, רשאי הזוכה להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בכל עת בקשה זמנית מנומקת לעיכוב יציאה מן הארץ כנגד החייב. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) אם קיים יסוד סביר להניח שהחייב יצא מן הארץ לצמיתות, רשאי הזוכה להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בכל עת בקשה זמנית מנומקת לעיכוב יציאה מן הארץ כנגד החייב. ביצוע ותקנות 9. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת להתקין תקנות לביצועו, לרבות בעניינים אלה: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת להתקין תקנות לביצועו, לרבות בעניינים אלה: (1) טופס להגשת בקשה להסדר חוב; (1) טופס להגשת בקשה להסדר חוב; (2) טופס הודעת המגשר אם הגיעו בעלי הדין להסדר חוב; (2) טופס הודעת המגשר אם הגיעו בעלי הדין להסדר חוב; (3) הסכם מצוי בין המגשר לבין בעלי הדין; (3) הסכם מצוי בין המגשר לבין בעלי הדין; (4) טעמים להפסקת הליך הגישור על ידי המגשר לפי סעיף 6(א)(2). (4) טעמים להפסקת הליך הגישור על ידי המגשר לפי סעיף 6(א)(2). תחילה ותחולה 10. תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו. דיווח לכנסת 11. שר המשפטים ימסור מדי שנה דיווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת כמפורט להלן: שר המשפטים ימסור מדי שנה דיווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת כמפורט להלן: (1) מספר בקשות הביצוע שהוגשו ללשכת ההוצאה לפועל; (1) מספר בקשות הביצוע שהוגשו ללשכת ההוצאה לפועל; (2) מספר הבקשות להסדר חוב ופגישות גישור שהתקיימו ביחידת הגישור; (2) מספר הבקשות להסדר חוב ופגישות גישור שהתקיימו ביחידת הגישור; (3) מספר הבקשות להסדר חוב שהסתיימו בהסדר כאמור ביחידות הגישור; (3) מספר הבקשות להסדר חוב שהסתיימו בהסדר כאמור ביחידות הגישור; (4) מספר ההודעות שהומצאו ללשכת ההוצאה לפועל על סיום הליך הגישור כאמור בסעיף 6. (4) מספר ההודעות שהומצאו ללשכת ההוצאה לפועל על סיום הליך הגישור כאמור בסעיף 6. תוקף 12. (א) הוראות חוק זה יעמדו בתוקפן עד תום חמש שנים מיום התחילה. (א) הוראות חוק זה יעמדו בתוקפן עד תום חמש שנים מיום התחילה. (ב) הממשלה רשאית, באישור הכנסת, להאריך בצו את תוקפו של חוק זה, מעת לעת, לתקופה שלא תעלה בכל פעם על חמש שנים; דיון בהארכת תוקפו של החוק יתקיים בכנסת לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תוקפו. (ב) הממשלה רשאית, באישור הכנסת, להאריך בצו את תוקפו של חוק זה, מעת לעת, לתקופה שלא תעלה בכל פעם על חמש שנים; דיון בהארכת תוקפו של החוק יתקיים בכנסת לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תוקפו. (ג) על הארכת תוקפו של חוק זה תפורסם הודעה ברשומות מטעם הכנסת. (ג) על הארכת תוקפו של חוק זה תפורסם הודעה ברשומות מטעם הכנסת.