הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2021124 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת מירב בן ארי רועי פולקמן איילת נחמיאס ורבין ______________________________________________ פ/4711/20 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד תרומת מזון), התשע"ח–2017 דברי הסבר סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), קובע כי אדם או חברה שתרמו 180 שקלים חדשים לפחות לטובת מוסד ציבורי הפועל להשגת "מטרה ציבורית" כהגדרתה בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, יזוכו במס הכנסה בשיעור של 35% משווי התרומה, או בשיעור הקבוע בסעיף 126(א) לפקודה, כאשר מדובר בחבר-בני-אדם כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה. על פי "דוח ממדי העוני והפערים החברתיים" של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2015, שיעור העוני בישראל הוא הגבוה ביותר בין המדינות המפותחות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). פער גדול במיוחד קיים גם בקרב ילדים. עוד עולה מן הדוח האמור כי בישראל 460,800 משפחות עניות (19.1%), שבהן 1,712,900 נפשות (21.7%), מתוכן 764,200 ילדים (30%). נוסף על כך, מתוך "סקר ביטחון תזונתי" האחרון שביצע המוסד לביטוח לאומי בשנת 2012, עולה כי 532,000 משפחות (18.8% מהמשפחות בישראל), שבהן כ-755,000 ילדים, חיות באי-ביטחון תזונתי ומתוכן 243,000 משפחות חיות באי-ביטחון תזונתי ניכר. מהנתונים האמורים עולה כי קיים יחס ישר בין מדדי העוני לנתוני אי-הביטחון התזונתי. מבקר המדינה פרסם דוח שנתי 65ג לשנת 2014 בנושא "אובדן מזון – השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות". לפיו, מרבית עודפי המזון הראויים למאכל, ששוויים מוערך במיליארדי שקלים, נוצרת אצל יצרני המזון הגדולים וברשתות השיווק. רוב העודפים האמורים מוצא דרכו לאשפה ולאתרי הטמנת הפסולת. לפי הערכות מטעם ארגונים העוסקים בהצלת מזון, הם מצליחים להציל 10% בלבד מהמזון הניתן להצלה מיצרני המזון ומהספקים. זאת, למרות התועלות הכלכליות, הסביבתיות והחברתיות שבהצלת מזון. עוד עולה מדוח מבקר המדינה כי רוב הסיוע במזון לתושבים חסרי ביטחון תזונתי ניתן על ידי עמותות המזון, העוסקות בהספקת מזון לנזקקים. במציאות של משאבים מוגבלים מחד גיסא, ומספר גדול מאוד של אנשים החיים בעוני ובאי-ביטחון תזונתי מאידך גיסא, הצלת מזון ותרומת עודפי המזון לעמותות היא "פתרון "מנצח-מנצח-מנצח" (win-win-win) לחברה, לסביבה ולכלכלה". בשנת 2014 פרסמה המועצה הלאומית לביטחון תזונתי דוח בנושא "תכנית לאומית להבטחת ביטחון במזון לבתי אב בישראל – עקרונות קריטריונים ודרכי פעולה". לפיו, הומלץ, בין היתר, על גיבוש תכנית ועל תמיכה ממשלתית בהצלת מזון כחלק ממערך איסוף מזון לטובת נזקקים. מטרתה של הצעת חוק זו היא לתמרץ יצרני מזון, משווקי מזון, יבואני מזון, עוסקים במזון ומגדלי תוצרת חקלאית ומזון מן החי (להלן – עוסקים במזון), לתרום מזון, לרבות עודפי מזון, לארגונים שעוסקים בחלוקת מזון ללא תמורה לנזקקים הסובלים מאי ביטחון תזונתי. באמצעות הגדלת שיעור הזיכוי במס. לפיכך, מוצע להעניק זיכוי במס בשיעור של 50% לעוסקים במזון התורמים מזון לארגונים שעוסקים בחלוקת מזון. לצורך חישוב הזיכוי האמור, שווי התרומה שתתקבל יקבע על פי סכום השווי בהתאם לסעיף 85(א)(2) לפקודה, וכן על פי מרכיבי התרומה וכמותם שיפורטו בתעודת משלוח שתונפק על ידי ארגון לחלוקת מזון לעוסקים במזון. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד בחשוון התשע"ח – 13.11.17 הוספת סעיף 46ד 1. בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 46ג יבוא: בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 46ג יבוא: בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 46ג יבוא: בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 46ג יבוא: בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 46ג יבוא: "זיכוי בשל תרומת מזון "זיכוי בשל תרומת מזון "זיכוי בשל תרומת מזון 46ד. (א) בסעיף זה – "ארגון לחלוקת מזון" – כהגדרתו בסעיף 159 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015 (להלן – חוק המזון); "יבואן מזון" – יבואן רשום כהגדרתו בחוק המזון; "יצרן מזון" – יצרן כהגדרתו בחוק המזון; "מגדל" – מגדל של תוצרת חקלאית טרייה או מזון מהחי כמשמעותם בחוק המזון; "מזון" – כהגדרתו בחוק המזון; "משווק מזון" – משווק או משווק גדול כהגדרתם בחוק המזון; "עוסק במזון" – כהגדרתו בחוק המזון. (ב) על אף האמור בסעיף 46(א), יחיד או חבר בני אדם, שהם יבואן מזון, יצרן מזון, מגדל, משווק מזון או עוסק במזון, אשר תרמו מזון לארגון לחלוקת מזון, יזוכו מהמס שהם חייבים בו באותה שנה בשיעור של 50% משווי התרומה, ובלבד שלא יינתן זיכוי בשנת מס פלונית בשל סכום כולל של תרומות העולה על התקרה לזיכוי לפי סעיף 46(א); סכום העולה על התקרה לזיכוי שנתרם באותה שנת מס, יזוכה מהמס בהתאם להוראות סעיף זה בשלוש שנות המס הבאות בזו אחר זו, ובלבד שלא יינתן זיכוי בכל אחת משלוש שנות המס כאמור, בשל סכום כולל של תרומות העולה על התקרה לזיכוי. (ג) לצורך חישוב הזיכוי האמור בסעיף קטן (ב), שווי התרומה יהיה סכום השווי שנקבע על פי סעיף 85(א)(2) ובהתאם לתעודת משלוח שתונפק על ידי ארגון לחלוקת מזון לתורמים האמורים בסעיף קטן (ב), ובה יפורטו מרכיבי התרומה וכמותם. (ד) שר האוצר רשאי, בהסכמת שר הבריאות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות ליישומו של סעיף זה. (ה) סעיף זה אינו בא לגרוע מהוראות סעיף 46."