הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2021735 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת טלי פלוסקוב אלי אלאלוף יפעת שאשא ביטון מירב בן ארי רועי פולקמן רחל עזריה אכרם חסון ______________________________________________ פ/4764/20 הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – שמירת הביטחון התזונתי לאזרחים ותיקים), התשע"ח–2017 דברי הסבר האוכלוסייה בישראל הולכת ומזדקנת במהירות, בסוף שנת 2015 אוכלוסיית בני ה-65 שנים ומעלה מנתה 919,500 איש שהם 11% מהאוכלוסייה בישראל, מהם 408,700 מעל גיל 75, 117,700 מעל גיל 80 ו-3,100 מעל גיל מאה. מאז שנת 1955 גדלה אוכלוסיית המדינה פי 4.6 ואוכלוסיית בני ה-65 שנים ומעלה גדלה פי 10.6. קצב הגידול של בני 75 ומעלה היה אף מהיר יותר ועלה בקצב של 6% בממוצע כל שנה. תופעה זו של הגידול המהיר באוכלוסייה המבוגרת תמשיך ואף תגבר בשנים הבאות, אוכלוסיית בני ה-65 שנים ומעלה אמורה להגיע למספר של 1,660,000 איש (14.6% מהאוכלוסייה הכללית) בשנת 2035, ואוכלוסיית בני ה-70 שנים ומעלה תוכפל עד לשנה זו. כתוצאה מהשינוי הדמוגרפי המהיר הזה עולים אתגרים, צרכים ובעיות ייחודיות לאוכלוסייה זו. פועל יוצא מהגידול באוכלוסייה הוא גם תופעת העוני בקרב האזרחים הוותיקים בישראל. בעוד לצעירים, יש אפשרויות לצאת ממעגל העוני על ידי רכישת השכלה ותעסוקה, אפשרויות אלו כמעט לא קיימות לגבי האזרחים הוותיקים. בשנת 2015, היו כ-106,000 משפחות עניות (23% מכלל האוכלוסייה), בהן כ-165,000 נפש (22% מכלל האוכלוסייה). בשנת 2016, 20.4% מהאזרחים הוותיקים התקיימו מקצבת זקנה ומהשלמת הכנסה ובקרב אלו שמתגוררים בגפם תחולת העוני מגיעה ל-28.1%. לאלה אין אפשרות לחיות בכבוד והם חיים בחוסר ביטחון תזונתי, במצוקה ובמחסור. מחקרים על ביטחון תזונתי מצביעים על כך ש- 19% מהזקנים חיו בחוסר ביטחון תזונתי עד כדי מצב שבו היו צריכים להחליט אם להקצות את הכסף שבידם לצריכת מזון או תרופות. לפי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2013 40% מבני 65 שנים ומעלה דיווחו שויתרו על חימום או קירור הדירה בגלל קשיים כלכליים, 6% דווחו שויתרו על תרופות (מתוך אלו שהיו זקוקים לתרופות), 14% דווחו שויתרו על אוכל ו-43% ויתרו על טיפול שיניים. בשנת 2011 חוקקה הכנסת את חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011, שמכוחו קמה המועצה. אחד מתפקידיה החשובים של המועצה הוא לייעץ לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בדבר "תכנון מדיניות בתחום הביטחון התזונתי, ובכלל זה תכניות להבטחת ביטחון תזונתי לאוכלוסייה בטווח הקצר ובטווח הארוך" (סעיף 5(1) לחוק). ואכן, בחודש ינואר 2014 פרסמה המועצה, בראשות פרופסור דב צ׳רניחובסקי, תכנית לאומית מקיפה להבטחת ביטחון במזון לבתי אב בישראל. מטרתה של הצעת החוק היא לוודא כי האזרחים הוותיקים העניים, יהיו זכאים לסל מזון איכותי וביטחון תזונתי שיבטיח להם חיים בכבוד. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת (פ/4739/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בכסלו התשע"ח – 20.11.17 הוספת סעיף 13ג 1. בחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן–1989, אחרי סעיף 13ב יבוא: בחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן–1989, אחרי סעיף 13ב יבוא: בחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן–1989, אחרי סעיף 13ב יבוא: "ביטחון תזונתי לאזרחים ותיקים 13ג. (א) בסעיף זה – "ביטחון תזונתי" – כהגדרתו בחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011‏; "המועצה" – המועצה הארצית לביטחון תזונתי כהגדרתה בחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011. (ב) אזרח ותיק, העומד בתנאי הזכאות לקבלת סיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון ואינו דייר הדיור הציבורי, ואשר משתלמת לו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, יהיה זכאי לסל מזון שייקבע לפי סעיף קטן (ג). (ג) שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם המועצה, יקבע בצו את הרכב סל המזון הנדרש לצריכת תזונה הולמת מספקת. (ד) סל המזון יהיה סל חודשי, בשווי שלא יפחת מ-400 שקלים חדשים וצמוד למדד המחירים לצרכן; סכום בשווי סל המזון יועבר מדי חודש לחשבון הבנק של הזכאי."