קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ח–2017
הצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ח–2017
[מס' מ/1146; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' ל"ה, עמ' ועמ'; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לחקיקה. הצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ח–2017, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון חבר הכנסת אבי דיכטר. אני מבין שלכבוד כניסת חודש כסלו אנחנו מסדירים את הכוחות הצבאיים של ישראל ויוון.
אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אגב, מדובר בשתי הצעות חוק.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אתה רוצה להציג את שתיהן ונצביע בנפרד?
אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
אני חושב שהן מאוד דומות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אם כן, תן לי, אדוני, להכריז שיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון יציג גם הצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ח–2017. גם כאן לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. נצביע ודאי בנפרד.
אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
תודה, אדוני היושב-ראש. באמת זמנה של הכנסת יקר, ולכן מאחר שמדובר בשני חוקים דומים שלמעשה אחד נגזר מהשני, נכון להתייחס לשניהם כמקשה אחת. אני מתכבד להציג לקריאה שנייה ושלישית שתי הצעות חוק: הצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ח–2017; והצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ח–2017.
ביולי 2015 נחתם הסכם בין ממשלות ישראל ויוון שנועד להסדיר היבטים משפטיים ולוגיסטיים הכרוכים בשיתוף פעולה ביטחוני בין המדינות. בפברואר 2016 נחתם הסכם דומה עם ממשלת קפריסין. הן יוון והן קפריסין כבר אשררו את ההסכמים, וכדי שייכנסו לתוקף, אף על ישראל לאשררן.
לפי ההסכמים, כוחות צה"ל ועובדים של מערכת הביטחון יוכלו להתאמן בשטחי יוון וקפריסין לבושים במדיהם תוך כדי נשיאת נשקם. כמו כן, הכוחות יורשו להשתתף בפרויקטים של מחקר ופיתוח, וכלי שיט וטיס צבאיים יוכלו לעגון או לנחות בשטחיהן. על פי עקרון ההדדיות, כוחות של צבאות יוון וקפריסין יוכלו להתאמן בצורה דומה: להשתתף בפרויקטים של מחקר ופיתוח בשטח ישראל, וכלי שיט וטיס יוכלו לעגון או לנחות בשטח מדינת ישראל.
ככלל לא כל הסכם בין-לאומי שממשלת ישראל היא צד לו טעון הליך חקיקה, אולם בהסכמים עם יוון וקפריסין נכללות הוראות הקובעות הסדרים השונים מהדין הישראלי. כך למשל, אדוני היושב-ראש, מצב שבו ציוד מסוים המובא לישראל על פי הדין הישראלי, טעון תשלום מס. לפי ההסכמים, הציוד שיביאו עימם הכוחות הצבאיים יהיו פטורים מתשלום זה. מאחר שההסדר שונה מהוראות החוק בישראל, יש צורך בחקיקה שתתיר חריגה זו.
דוגמה נוספת להוראה הקיימת בהסכם שאינה דומה להסדר הישראלי מתייחסת לסמכות השיפוט. על פי ההסכמים, במקרה שחייל יווני בזמן אימון צבאי הנערך בישראל גרם נזק לציוד של אזרח ישראל, לא יחולו עליו דיני הנזיקין הרגילים החלים בישראל, ויחול ההסדר המפורט בהסכם. לעומת הוראות אלו, נקבע שלגבי ההוראות בדבר סמכות השיפוט הפלילית לא יהיה תוקף של חוק, והן יוסדרו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה.
לפי ההסכמים, קיימת זכות ראשוניות למדינה השולחת להפעיל סמכות שיפוט פלילית על הסגל שלה, ביחס לעבירות פליליות שבוצעו כלפי איש סגל מאותה מדינה. כך, למשל, במקום שבו חייל צה"ל במסגרת תפקידו הרשמי נחשד בביצוע עבירה פלילית כלפי חייל צה"ל אחר על אדמת קפריסין, למדינת ישראל תהיה זכות ראשונית להעמידו לדין. אך במקרה שבו בוצעה עבירה שלא במסגרת התפקיד הרשמי ולא כלפי איש סגל המדינה השולחת או רכושו, תישאר הסמכות בידי המדינה המארחת.
במהלך דיוני ועדת החוץ והביטחון הופיעו לפניה גורמי ממשלה שונים. נציגי משרד החוץ הדגישו את החשיבות הרבה שיש בחתימה על הסכמים אלו כהמשך לחיזוק היחסים הדיפלומטיים הקיימים בין מדינת ישראל למדינות יוון וקפריסין. לשם המחשה, אדוני היושב-ראש, מראשית הקמתה ועד היום חתמה מדינת ישראל רק פעם אחת על הסכם דומה. היה זה ב-1993 – ההסכם עם ארצות-הברית. ליתר דיוק הוא נכנס לתוקף ב-1993.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן אבקש מחברי הכנסת לאשר את שתי הצעות החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה ליושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. אני יכול רק לצרף לפרוטוקול את דעתי על כך שההסכמים חשובים. כידוע, התקיים מפגש טרילטרלי עם ראשי הפרלמנטים של שתי המדינות האלה – יוון וקפריסין – וזה הנושא שגם הן העלו מולי במפגשים.
הצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, תשע"ח–2017 בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 2
בעד סעיפים 1–4 – 12
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
זו קריאה שנייה.
12 בעד, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים לקריאה שלישית. בבקשה, מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד החוק – 11
נגד – 1
נמנעים – אין
החוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ח–2017, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
11 בעד, אחד נגד, אין נמנעים. הצעת החוק אושרה כנדרש בשלוש קריאות.
אנחנו עוברים להצעת החוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ח–2017. גם כאן קריאה שנייה כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד סעיפים 1–4 – 10
נגד – 2
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 10, נגד – 2, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד החוק – 12
נגד – 2
נמנעים – אין
החוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ח–2017, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 12, שניים נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה כנדרש בשלוש קריאות.
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשע"ח–2017, לקריאה ראשונה. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה. מי מציג את ההצעה מטעם הממשלה? שרת התרבות והספורט? אחד השרים? אין. ההצעה ירדה מסדר-היום.