קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק העיסוק באופטומטריה (תיקון מס' 3) (מסירת תוצאות בדיקת ראייה ומרשם), התשע"ח–2017 [רשומות (הצעות חוק כ/740); נספחות.] (קריאה ראשונה) היו"ר טלי פלוסקוב: רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק העיסוק באופטומטריה (תיקון מס' 3) (מסירת תוצאות בדיקת ראייה ומרשם), התשע"ח–2017, בקריאה ראשונה, של חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה, אדוני. רבותיי, אנחנו מבקשים קצת שקט באולם. כל מי שמעוניין לדבר, אפשר לצאת החוצה. מאוד קשה להתנהל כאן ברעש כזה. לפני שאתה מתחיל, אדוני, דקה. חברת הכנסת ענת ברקו מבקשת לרשום לפרוטוקול כי היא תמכה בהצעת החוק הקודמת. לא נרשמה ההצבעה, אבל היא כאילו נוכחת באולם. תודה. זה רשום לפרוטוקול. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. יעקב אשר (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לקריאה ראשונה את הצעת חוק העיסוק באופטומטריה. הצעת החוק הזאת באה להפסיק – או לגרום לכך שהלקוח שמגיע ועושה בדיקת ראייה בחנות על ידי אופטומטריסט יהיה זכאי לקבל את הבדיקה שלו לאחר תום התשלום או העסקה, כדי שהדבר הזה יהיה אצלו. אם בעתיד הוא יצטרך להשתמש בזה, הוא לא יהיה לקוח שבוי באותו מקום ובאותה חנות דווקא. הדבר הזה הוא דבר צרכני וחשוב לציבור מאין כמותו, ולכן אני שמח להגיש את ההצעה הזאת שעברה בוועדה, בראשותו של ידידי היושב-ראש אלי אלאלוף, ואני רוצה להודות לו על כך. ההצעה הזאת הוגשה על ידי ביחד עם חבריי, הרב גפני והרב מקלב. אני רוצה גם לומר כאן, גברתי, שהרבה פניות היו בנושא הזה, בין היתר זה הופיע גם בקו החם של העיתון יתד נאמן, שהוא מדור צרכני מאוד מאוד מצליח. ההצעה הזאת בהחלט עושה טוב לאותם אנשים שמבחינתם צריכים שבתוך הארנק שלהם, או בתעודת הזהות שלהם, יהיה גם מספר המשקפיים שלהם, אם זה נשבר או נאבד, אז הם יכולים להחליף את זה כשצריך מייד ולא להיות לקוחות שבויים של אף חנות. אני רוצה להודות שוב ליושב-ראש הוועדה, למנהלת הוועדה, הגברת ענת כהן שמואל, ליועצת המשפטית, עורכת הדין יעל סלנט, ואני מבקש מחברי הכנסת לאשר את זה. אבל, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לומר דבר נוסף בנושא אחר לא פחות חשוב. הוא לא צרכני, אבל הוא חשוב מאוד. בימים האחרונים גועשת המערכת הפוליטית מהאמירה שנאמרה: "שכחו מה זה להיות יהודים", וכולם מתנפלים על יושב-ראש מפלגת העבודה שאמר את זה, והמילים הללו הפכו למין אמירה פוליטית, שיש כאלה שדורשים אותה לכאן ויש כאלה שדורשים אותה לשם. אבל אני רוצה לומר לך, גברתי היושבת-ראש, שאנחנו נמצאים היום בתקופה שבה מנסים בכל דרך, אם זה על ידי פסיקות בג"ץ, אם זה על ידי חקיקה ואם על ידי החלטות מינהליות של משרד ממשלה, לפגוע בסטטוס-קוו של שבת קודש. הדבר הזה הופך את המילים האלה, "שכחו להיות יהודים", לא לאמירה פוליטית אלא לאיזה תחזית לשנים הקרובות. במדינת ישראל גדלים היום ילדים – ויגדלו בעזרת השם עוד הרבה ילדים – שאם הם לא יכירו את ההבדל הגדול שקיים בין יום חול לבין שבת קודש, אם הם לא יבינו שהם נמצאים כאן בארץ בגלל שהם חלק מהעם היהודי – שהסמל שלו, הסמל שלו זה השבת – אז ייצא מצב, אדוני יושב-ראש סיעת העבודה, שמה שאמר אבי גבאי יהפוך לנבואה. אולי גם הוא חושש מזה. אני חושש מזה מאוד, כי היום אנשים יודעים, ששבת – הפרהסיה של שבת – היא נותנת את ההבדל בין המדינה הזאת לבין מדינות אחרות שסביבנו; בין המדינה הזאת לבין מדינות באירופה או במקומות אחרים, ששם מדינות עם יותר מים, יותר ירוק, הרים יפים, שלג – אבל המדינה שלנו היא מדינה יהודית. וכדי שלא ישכחו שזו מדינה יהודית אנחנו נלחמים בשבילם לשמור על הסטטוס קוו. זה התפקיד שלנו. אנחנו לא עושים את זה לא בשביל ילדינו שגרים בבני ברק, ולא בשביל משפחותינו שגרות בשכונות חרדיות, אלא דווקא בשביל העם הזה, שחלק גדול ממנו הוא מסורתי ורוצה שהשבת תיראה שבת ולא תיראה יום חול, ולא שכל העבודות יהיו דווקא בשבת. אני רוצה לומר לידידיי מהימין, מהליכוד – שגם עליהם מנסים להלך אימים בעניין הזה – לצטט את מה שאמר מנחם בגין זכרונו לברכה. אני מצטט: לא היה עם כזה בעולם, בעלי מלאכה, סנדלרים, חייטים, בעלי עגלות – בשבת: מלך, האיש היה מלך. חבר הכנסת בגין, אני מצטט את אביך זיכרונו לברכה, שדיבר על שבת, והוא סיפר – ואני מצטט: "הילדים סביב השולחן, שבת מלכתא, בואי כלה בואי כלה. כל יהודי מלך. בעיר אין תנועה, אין תזוזה, אין עגלות, שקט מוחלט, גם הגויים מכבדים את השבת בסלוניקי". הוא לא דיבר על כאן, הוא דיבר על סלוניקי. והוסיף ואמר: "בסלוניקי הנמל היה סגור כי כל עובדיו היו יהודים". זאת השבת שהיטיב לתאר אותה מנחם בגין, וזה לא פה בארץ. על אחת כמה וכמה כאן במדינת היהודים. מה אנחנו רוצים? שילדים ידעו שהיום שבת, שלא ישכחו מה זה להיות יהודים. אם אנחנו נשמור על השבת, אז הילדים ידעו והילדים יעבירו את זה לילדיהם. אף אחד לא נכנס ואומר לאדם מה לעשות בביתו, אבל הפרהסיה הציבורית צריכה לזעוק שבת כי פה זה ארץ ישראל, פה זה מדינת היהודים וכאן שומרים שבת. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת מיקי לוי. אחריו – חברת הכנסת תמר זנדברג. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך. מיקי לוי (יש עתיד): תודה רבה, גברתי. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שביקשתי לדבר כי אני באמת ובתמים מזועזע ממה שאני רואה פה ביממה האחרונה. קשה, קשה להישאר אדיש אל מול הגידופים, העלבונות, הקללות, שנשמעים ביממה האחרונה כנגד נשיא המדינה של כולנו. זהו שפל נוסף, בושה וכלימה שצריכה להעיר את כולנו ומהר. כל מי שפותח את עמוד הפייסבוק של נשיא המדינה, לא יכול שלא להזדעזע ולהתבייש מהדברים שנכתבים בו. אזרחים בפנים גלויות, בשמם שלהם, בלי להתבייש ובלי להתחבא, כותבים דברי שטנה, מקללים ומגדפים את נשיא מדינת היהודים. מילים וביטויים שהדעת אינה סובלת ושלא אחזור עליהם, ברשותכם, מעל הדוכן הזה. אבל חבריי חברי הכנסת, אם מישהו שואל איך הגענו הלום, שלא ירחיק מבטו; שיסתכל כאן לתוך האולם הזה; שיביט בעיניהם של חלק מיושבי הבית הזה שהרשו לעצמם לתקוף בבוטות ובגסות רוח את נשיא המדינה והשתלחו בו בשביל עוד כמה קולות עלובים בפריימריז. שיסתכל על מירי רגב, שרה בממשלת ישראל - - נאוה בוקר (הליכוד): - - - מיקי לוי (יש עתיד): - - שהפכה את גסות הרוח למדיניות ותוקפת את נשיא המדינה פעם אחר פעם בארסיות. שיראה את התנהגותו ואת דבריו של אורן חזן ויקשיב למתקפה של דוד ביטן על הנשיא. אתם אלה שנושאים באחריות לקללות ולגידופים. אתם אלה שמתירים את הרסן ומאפשרים לכל הרוחות הרעות האלה להשתולל. פעם אחר פעם אתם מפרקים לגורמים את הממלכתיות ואת מה שמאחד אותנו כעם. אתם אלה שהורסים את הבסיס המשותף של כולנו כאן. אתם לא מבינים את זה שאין דרך חזרה. תתביישו לכם. אבל חבריי חברי הכנסת, כמו תמיד הדג מסריח מהראש. בתוך כל ההמולה והביזיון הזה יש שאלה אחת שמהדהדת כאן: להיכן נעלם ראש הממשלה? מדוע קולו לא נשמע? מדוע הוא מאפשר לחברי מפלגתו לתקוף בצורה בוטה וחסרת אחריות את נשיא המדינה? מדוע אינו מגנה את תמונתו המזוויעה של נשיא המדינה בכאפיה? היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים, אדוני. מיקי לוי (יש עתיד): אני מסיים, גברתי. אותו ראש ממשלה, שיודע להגיב בשליפה תוך 20 שניות על כל פרסום כנגדו, ממלא פיו מים - - היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. מיקי לוי (יש עתיד): - - למה הוא מחכה? לאלימות? לרצח חלילה? אם נותרה באיש הזה טיפה כלשהי של אחריות ציבורית ומנהיגות, הוא צריך לגנות את הדברים, לקרוא ללשכתו את המגדפים ממפלגתו שלו ולדרוש מהם להתנצל לפני שיהיה מאוחר מדי. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת תמר זנדברג. אחריה – חבר הכנסת יוסף ג'בארין, אם יהיה באולם. עד שלוש דקות, גברתי, לרשותך. תמר זנדברג (מרצ): תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. שמענו הרבה מאוד גינויים לתמונת הנשיא בכאפיה, ונדמה לי שזה לא עצם הפוסטר ואפילו לא הכאפיה שעוררו את האמוציות ואת החרדה והבהלה המאוד משמעותית שראינו ביומיים האחרונים, אלא הקונוטציה. והקונוטציה – אנחנו ציינו 22 שנה בדיוק לסמלים דומים רק לא מזמן. ואני מדברת על התקופה שקדמה לרצח רבין. ואני רוצה להזכיר ולציין עוד אירוע שאותי מאוד מאוד החריד ועבר לסדר-היום. אני רוצה לנצל את ההזדמנות שנמצאת כאן סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי. במוצאי שבת את התראיינת מול מנכ"ל שוברים שתיקה, אבנר גבריהו. עמדתך ידועה ואני לא רוצה להיכנס לחילוקי הדעות האלה כרגע. זה חילוקי דעות גם פוליטיים וגם מאוד מאוד משמעותיים, אני חושבת שהם ענייניים ויש על מה לדבר ויש בהחלט מקום ללבן את הדברים. דעתי כמובן שונה לגמרי משלך, אבל את חזרת והשתמשת במילה "בוגד" ו"בוגדים", כאשר את יודעת בדיוק מה הקונוטציה הלאומית והציבורית למילה הזו - - נאוה בוקר (הליכוד): צודקת. צודקת - - - סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: - - - תחשבי על מה שאת אומרת - - - תמר זנדברג (מרצ): - - גם היא מחזירה אותנו 22 שנה אחורה - - נאוה בוקר (הליכוד): הם בוגדים - - - קריאות: - - - תמר זנדברג (מרצ): - - מה שהם עושים - - נאוה בוקר (הליכוד): הם בוגדים - - - תמר זנדברג (מרצ): - - מה שהם עושים זאת פטריוטיות - - נאוה בוקר (הליכוד): מה את מדברת. תמר זנדברג (מרצ): - - שאין כמוה. וגם אם את לא מסכימה לדברים האלה, וזו זכותך - - סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: תקשיבי, זה כל כך עלוב - - - תמר זנדברג (מרצ): - - השימוש בשורש בג"ד - - סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: זה כל כך עלוב בעיניי שאת לא יכולה - - תמר זנדברג (מרצ): - - היה צריך לצאת מהלקסיקון - - סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: - - לתת עדות אחת של הארגון הזה - - תמר זנדברג (מרצ): - - הציבורי והלאומי אחרי רצח רבין - - סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: - - שהיא אמת. תמר זנדברג (מרצ): - - בצד תמונות הכאפיה - - - סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: את מגינה על שקרנים, זה מה שאת עושה עכשיו, את מגינה על שקרנים. תמר זנדברג (מרצ): את יכולה להגיד שקרנים. סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: כן. תמר זנדברג (מרצ): את יכולה להגיד טועים - - מוסי רז (מרצ): את רוצה להכחיש, תכחישי - - - תמר זנדברג (מרצ): - - את יכולה להגיד הרסניים. אל תשתמשי במילה "בוגדים" כי אז אנחנו כולנו נשאל אם לא למדנו כלום. אני רוצה להגיד לך, ואתם אולי חושבים שזה חלק ממשחק פוליטי, אתם אולי חושבים שככה אתם מקוששים כמה קולות ומקוששים כמה לייקים בפייסבוק וקורצים לציבור. הנה, אבי גבאי מתחרה איתכם על הציבור הזה. יפה מאוד, כל הכבוד. אבל אני מזהירה ומתריעה שזה עלול להיגמר באלימות, ואולי קשה, ואף אחד מכם לא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו אל מול ההסתה שאתם מובילים - - סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: - - - הסתה נגד חיילי צה"ל - - - תמר זנדברג (מרצ): - - שבסופה של שרשרת תסתיים באלימות. סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: את מגינה על הסתה נגד חיילי צבא הגנה לישראל - - תמר זנדברג (מרצ): קחי את הדברים האלה, אני ממש מציעה לך - - מוסי רז (מרצ): - - - סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: - - זה מה שאת עושה, תמר זנדברג. חוצפה. תמר זנדברג (מרצ): - - קחי את הדברים האלה, קחי אותם לתשומת ליבך. מוסי רז (מרצ): את מסיתה. תמר זנדברג (מרצ): יש כאן אווירה - - - סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: על מי את מגינה - - - היו"ר טלי פלוסקוב: סליחה, סליחה. חבר הכנסת מוסי רז. סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: - - - שמסיתים באופן שיטתי נגד צבא הגנה לישראל. זה מה שאת עושה. תמר זנדברג (מרצ): סגנית השר חוטובלי - - סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: - - - טוב טוב על מי את מגינה - - - תמר זנדברג (מרצ): - - שוברים שתיקה הם חיילי צבא הגנה לישראל - - סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: - - - הם חיילים שמוציאים דיבה על הארגון החשוב שבזכותו את ואני יכולות לשבת כאן. תמר זנדברג (מרצ): - - הם חיילים שמבקשים מכולנו להביט במראה, להביט במראה ולהסתכל מה הן ההשלכות של 50 שנות שליטה צבאית על אוכלוסייה אזרחית. היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים. תמר זנדברג (מרצ): מי שלא רוצה להסתכל במראה הזאת - - היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. תמר זנדברג (מרצ): - - יכול להמשיך לטמון את הראש בחול, אבל לא להסית בבוגדנות ובכאפיות - - - סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: הם מסיתים. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה, חברת הכנסת תמר זנדברג. תמר זנדברג (מרצ): - - לא, הם לא. זה מה שאת עושה. קולך רם מהם, המגפון שלך הוא חזק מהם, וההסתה הזאת היא נמר שאפשר לרכוב עליו אבל אי-אפשר לשלוט בו - - היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. תמר זנדברג (מרצ): - - את לא יודעת איך הוא ייגמר. היו"ר טלי פלוסקוב: זמנך תם. תודה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל גרמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת איתן ברושי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, גברתי. בזה אני מודיעה על סגירת רשימת הדוברים. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. מירב בן ארי (כולנו): תודה, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, גם אני עליתי לכאן כדי לדבר על ההסתה כנגד נשיא המדינה. הקשבתי לדברים של חבריי וגם לחבר הכנסת מיק לוי. לצערי, אנחנו שומעים כל יום מחדש – כל שבוע אנחנו קמים לכל מיני גחמות חדשות בכל מה שקשור למוסדות המדינה, המוסדות הממלכתיים. היום, לצערי, שמענו ביקורת קשה ונוקבת – אני לא יודעת אפילו אם זו ביקורת – כנגד החלטת נשיא המדינה. אני חייבת לומר שני דברים: אחד, לגופה של ההחלטה: חשוב לומר שנשיא המדינה אימץ את החלטת הרמטכ"ל, אימץ את החלטת שתי הערכאות השיפוטיות ובסך הכול עשה את מה שמתבקש – כי זה מה שנקרא גם בשפיטה, גם בצבא – וכיבד את זה. דבר שני, לגופו של עניין: על מה אנחנו מדברים כאן? אנחנו מדברים על שלושה חודשים. שלושה חודשים שבהם, בגלל אימוץ ההחלטה נכנסה – אני לא יודעת איך אפשר להגיד את זה – כאילו אלאור אזריה נשלח עכשיו למאסר עולם. פרופורציות. ענת ברקו (הליכוד): זה לא החודשים, זה רישום פלילי על הריגה, ואת זה אפשר היה למחוק. מירב בן ארי (כולנו): חברת הכנסת ענת ברקו, לאור זה שגם הובלת את הנושא של הרישום הפלילי - - - מיקי לוי (יש עתיד): ענת, את מסכימה - - - ? מירב בן ארי (כולנו): את יודעת – רגע, רגע. ענת ברקו (הליכוד): לא, אני לא - - - היו"ר טלי פלוסקוב: לא כולם ביחד. חבר הכנסת מיקי לוי. ענת ברקו (הליכוד): - - - בטח שלא נגד הנשיא. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת מיקי לוי וחברת הכנסת ענת ברקו, כרגע זכותה של מירב בן ארי. מירב בן ארי (כולנו): אני רוצה להגיד משהו לזכותה של חברת הכנסת ברקו, שהיא גם חברה שלי. אני רוצה להגיד לך שני דברים: אחד, אני יודעת שאת נגד ההסתה נגד נשיא המדינה. אגב, כל גוף ממלכתי. אגב, כל חברי הכנסת מימין ומשמאל – גם שרים דיברו על זה וגם חברי כנסת. אבל חשוב לומר – לא אבל – הנושא של הרישום הפלילי עליו דיברת, אנחנו יודעים שתינו, ואת במיוחד, שגם רישום ניתן למחוק. ניתן למחוק רישום פלילי, את יודעת את זה וגם אני יודעת את זה. ענת ברקו (הליכוד): אפשר היה לעשות את זה בחנינה. מירב בן ארי (כולנו): הרבה גם בזכותך, גם חשוב לומר. אני חייבת לומר משהו אחד: בסוף, בשורה התחתונה, ההחלטה של הנשיא לא הגיעה בחלל ריק. היא הגיעה אחרי המלצות, היא הגיעה אחרי החלטה של הרמטכ"ל ואחרי החלטה של בית המשפט, והמתקפה הזו נגד נשיא המדינה לא רלוונטית לימין או שמאל – שמעתי גם את חברת הכנסת בוקר – בסוף כולנו נגד הסתה וכולנו נגד, חלילה - - - נאוה בוקר (הליכוד): - - - הסתה. מותר לנו להביע ביקורת לגיטימית. מירב בן ארי (כולנו): ביקורת היא לגיטימית, אבל אני מציעה לך להיכנס לדף של הנשיא ולהבין שזה קצת חרג – אם לא הרבה – מגבולות הביקורת. נאוה בוקר (הליכוד): - - - להיכנס לדף שלי ולראות - - - מירב בן ארי (כולנו): נאוה, לי את אומרת? אנחנו הרי הדבר הראשון שעשינו יחד, דיברנו על שיימינג. את זוכרת שעשינו יחד. נאוה בוקר (הליכוד): נכון, נכון. יפה מאוד. מירב בן ארי (כולנו): אנחנו צריכים לפעול יחד בעניין הזה, בטח לא אחד נגד השני. נאוה בוקר (הליכוד): לא לדאוג רק לנשיא, לדאוג גם לצדדים האחרים. מירב בן ארי (כולנו): נכון, נכון, ועשינו את זה ביחד. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת נחמן שי – אינו נוכח; חבר הכנסת איציק שמולי – אינו נוכח. מוותר; חבר הכנסת יהודה גליק – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חברת הכנסת לאה פדידה – אינה נוכחת. חברת הכנסת נאוה בוקר, בבקשה גברתי. עד שלוש דקות לרשותך. נאוה בוקר (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אני רוצה לדבר על הטעות הנוראה שעשה נשיא המדינה כשהחליט לא להעניק חנינה לאלאור אזריה. מדובר בהחלטה מאכזבת וחסרת רגישות. הנשיא התעלם ממשפט הראווה הנורא שנעשה לחייל. מיקי לוי (יש עתיד): על מה את מדברת? נאוה בוקר (הליכוד): הוא התעלם מתקופת המעצר הממושכת, שבאופן תמוה - - - מיקי לוי (יש עתיד): מדברים סרה בנשיא המדינה? נפלתם על הראש, אתם מדברים סרה בנשיא המדינה? בושה. נאוה בוקר (הליכוד): אני אומר את מה שאני חושבת, ואתה לא תפחיד אותי. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת מיקי לוי, אני מבקשת. יואל חסון (המחנה הציוני): את לא מתביישת? באמת, את צריכה להסיר את הכובע בפני רובי ריבלין. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת יואל חסון. יואל חסון (המחנה הציוני): הוא ילמד אותך מה זה להיות ליכודניק ומה זה להיות בית"ר. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת יואל חסון, אני מבקשת להפסיק. נאוה בוקר (הליכוד): תפסיק עם הפופוליזם הזה, בבקשה ממך, ותואיל לתת לי לסיים את דבריי. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת יואל חסון, אני קוראת לך לסדר בפעם הראשונה. יואל חסון (המחנה הציוני): את מטיפה לרובי ריבלין? באמת? נאוה בוקר? נאוה בוקר (הליכוד): אני מביעה את דעתי. יואל חסון (המחנה הציוני): באותה מידה שבאת לליכוד יכולת לבוא למפלגה אחרת. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת יואל חסון, אני קוראת לך לסדר בפעם השנייה. נאוה בוקר (הליכוד): הנשיא התעלם מתקופת המעצר הממושכת, שבאופן תמוה לא נכללה במניין ימי המאסר. ויותר מכול, הוא התעלם מהעובדה שאלאור פעל במסגרת תפקידו בצבא, וגם אם הוא טעה בשיקול הדעת שלו בשטח, הוא חיסל מחבל שבא לרצוח את החברים שלו. לנו אסור להפקיר את החיילים שלנו, וזה בדיוק מה שעשה היום נשיא מדינת ישראל. מיקי לוי (יש עתיד): תגידי, מה את מבינה בטוהר הנשק בכלל? מה את מבינה - - - אלאור אזריה? היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת מיקי לוי, נא להירגע. מיקי לוי (יש עתיד): איפה את חיה? - - - נאוה בוקר (הליכוד): מיקי, הצעקות שלך לא מפחידות אותי. אתה יכול להמשיך לצרוח עד מחר, אדוני מפקד המחוז. מיקי לוי (יש עתיד): - - - אתם כמו כבשים. כולכם כבשים. נאוה בוקר (הליכוד): חבל שהוא לא הפנים, הנשיא, שאלאור ומשפחתו כבר שילמו מחיר כבד ושהמסר עבר. קריאות: - - - נאוה בוקר (הליכוד): כן, אני בהחלט ציפיתי שהנשיא יגלה מידה של רחמים כלפי אלאור, ויסיים את מסכת הייסורים הזאת, שהוא והמשפחה שלו עוברים. וכן, מותר לי לומר את הדברים על השולחן, כי הביקורת נגד הנשיא היא לגיטימית. זאת לא הסתה. קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): - - - גם לצייר אותו בכאפיה? נאוה בוקר (הליכוד): למה המוסר הכפול והצביעות הזאת, תגידי לי? למה, כי זה לא מתאים לאג'נדה שלכם? קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): תגידי לי את, שבמפלגה שלך צורחים שהרצח של רבין לא היה רצח פוליטי. נאוה בוקר (הליכוד): בטח, כי אצלכם כשהימין מבקר את הממסד אז זו פגיעה בדמוקרטיה, אבל כשהשמאל עושה את זה, אתם מגינים על הדמוקרטיה. קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): לא הסתה, ולא השתלחות נגד הנשיא - - - היו"ר טלי פלוסקוב: חברת הכנסת קסניה סבטלובה, את מדברת יחד אתה, וזה לא ראוי. מירב בן ארי (כולנו): זה לא קשור לימין ושמאל. נאוה בוקר (הליכוד): זה קשור ועוד איך. מירב בן ארי (כולנו): מה זה קשור? נאוה בוקר (הליכוד): למה כשאני הגשתי תלונה על כך שראש הממשלה, התמונה שלו הופצה כשהוא במדי אס. אס. ושמשווים אותו להיטלר, אף אחד לא התייחס? מיקי לוי (יש עתיד): זה לא נכון. נאוה בוקר (הליכוד): אף אחד לא התייחס לכך. מיקי לוי (יש עתיד): זה לא נכון. עלינו לפה והזדעקנו. נאוה בוקר (הליכוד): כשאיימו על החיים שלי וכתבו שנגיע למוות בסקילה - - - מיקי לוי (יש עתיד): את משקרת. נאוה בוקר (הליכוד): אתה השקרן. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת מיקי לוי, אני קוראת לך לסדר בפעם הראשונה. מיקי לוי (יש עתיד): את משקרת, זה לא נכון. עלינו לדוכן ואמרנו והזהרנו. נאוה בוקר (הליכוד): אבל כשריבלין בכאפיה – כל התקשורת מגויסת. היו"ר טלי פלוסקוב: גברתי, אני מבקשת משפט אחרון לסיכום. נאוה בוקר (הליכוד): אז אני רוצה לומר לכם, זה לא יעזור לכם, אתם לא תצליחו להשתיק אותנו. וכן, אלאור הוא הבן של כולנו וריבלין היה צריך להיות הנשיא של כולנו. קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): כל הפנאטים שאתם שולחים, רק בשנאה. את מזינה את הצל בשנאה. תתביישי לך, באמת. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת נאוה בוקר. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח. חבר הכנסת מוסי רז, עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך. מוסי רז (מרצ): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברות וחברי הכנסת, נראה לי שהחוק הזה של האופטומטריה בא בדיוק בזמן. בדיוק כשראש הממשלה, שאנחנו זוכרים שהייתה לו קצת בעיה באופטומטריה כשהוא היה על המרפסת בכיכר ציון ולא ראה את המדים של רבין – מדי אס.אס. - - עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): הוא ראה טוב. מוסי רז (מרצ): - - לא ראה טוב, אז בדיוק עכשיו הוא גם לא רואה ולא שומע את סגניתו במשרד החוץ מסיתה כנגד אנשים שתרמו למדינה הרבה יותר ממנה. מירב בן ארי (כולנו): מי תורם למדינה? מי? מוסי רז (מרצ): בדיוק בזמן זה בא. מירב בן ארי (כולנו): מי? מי תורם למדינה? מוסי רז (מרצ): בדיוק בזמן זה בא, כשסגן שר הביטחון - - מירב בן ארי (כולנו): - - - מוסי רז (מרצ): - - עמד פה בשבוע שעבר ואמר, לא פחות ולא יותר, שהתושבים בעין אל-חילווה באו לאחרונה. לשאלה שלי אם הם באו ממאדים הוא ענה, לא פחות ולא יותר את התשובה: כן. הוא ענה כן. אז אנחנו עכשיו, כשמטפלים באופטומטריה, אולי נעניק לו את צילומי האוויר שיש לנו מהאלף הקודם, שרואים אותם שם. אולי עכשיו, אחרי הבדיקה הזאת של האופטומטריסט הוא יראה יותר טוב שהוא מגרש אנשים שנמצאים בבתיהם עשרות שנים. רק בגלל שרימו אותו אולי, אני לא יודע מי – המינהל האזרחי, הצבא. מי זה פה שעושה את מלאכת הרמייה הזו? מי עושה את המלאכה הזו? ביקרתי שם בשבת יחד עם חבריי זוהיר ובהלול ועיסאווי פריג', והגענו לסדום. פשוט כך – סדום. יש שם חשמל – קווי מתח גבוה עוברים למתנחלים שזה מקרוב באו, אבל להם החרימו את המערכת שהם הביאו. מערכת שמש לארגן חשמל. יש שם מים. צינור למתנחלים שהגיעו לשם מייד לאחר פינוי קטיף יש, אבל להם מחרימים את המים שהם קונים ממכליות. זו סדום. הגיע הזמן שסגן שר הביטחון יתחיל לראות טוב יותר לפני שהוא עומד פה בכנסת ואומר דברים שהם פשוט שקר. פשוט שקר. בעוד סגנית שר החוץ מסיתה, סגן שר הביטחון משקר, וכל הליכוד עסוק בהסתה – הימין. והם אחרי זה יתעוררו ויגידו: לא ידענו, לא שמענו, לא ראינו מהמרפסת, לא ראינו את תצלומי האוויר. די, תפסיקו כבר עם המשחקים האלה. לכו, תראו יותר טוב מה שקורה כאן. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת מוסי רז. חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת; חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא – אינו נוכח; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח. חברת הכנסת קסניה סבטלובה, בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך. קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו חייבים משמאל ומימין לתמוך בנשיא האהוב, באדם הישר שלא מנסה לקושש קולות; בן אדם שלא מנסה באמצעות אמירות פופוליסטיות לגרוף אהדה מאוסה באותם חוגים שהם חוגים פאשיסטיים והם חוגים גזעניים, והם חוגים שלא עוצרים בדרך לכתיבת טוקבקים פוגעניים שמקומם לא במדינה דמוקרטית, לא במערכת הדמוקרטית, שפוגעים בכולנו ומפיצים רעל יום-יום. אני שומעת את הדברים על כך שהדיון הוא ענייני ועל כך שהביקורת היא לגיטימית, ואני אומרת: איפה אתם חיים? האם אתם חיים באותה ישראל כמוני? האם אתם חיים באותה מדינה שבה נרצח ראש הממשלה יצחק רבין בגלל תעמולה זדונית, תעמולה ארסית, תעמולה רעילה? גם הרוצח בכבודו ובעצמו אמר על כך: הנה, אני אומר את מה שאומרים לי; מה שאומרים לי אלה שהזינו אותי בשנאה – אני עושה את דברם. האם צריך לדעת יותר מזה כדי לדעת שגם היום הדברים נשמעים באותם טונים ואף טונים יותר גבוהים, וטונים שהם מאיימים ממש, ויש קריאות למוות ויש קריאות למוות בסקילה ויש קריאות למוות בחנק, ויש קריאות למוות בכל מיני צורות נגד הנשיא שלנו ראובן ריבלין, אך ורק בגלל שלא הואיל לשתף פעולה עם "הצל" ואלה שמזינים מתוך הבית הזה את "הצל". ואני רוצה לומר לכל אלה שעכשיו, ככה, מתנערים ואומרים: לא, על מה אתם מדברים, זאת הסתה? לא, זאת לא הסתה; הסתה זה לדעתכם כשכבר באו לבן אדם והרגו אותו? וכשעוד לא הרגו אותו אז מותר אולי לשאול: אה, אוקיי, בסדר, אולי אפשר עוד לעשות משהו כדי שלא תהרגו אותו בסוף? אולי כדי שלא יהרגו בסוף, כדי שלא יהיה רצח פוליטי נוסף. אנחנו עכשיו נמצאים באווירה ציבורית מסוכנת ביותר. ואנחנו יודעים שכמעט כל אמירה שלא מתיישבת עם הימין הקיצוני – והימין הקיצוני מכתיב ממש את סדר-היום מתוך הקואליציה הנוכחית, מתוך גרונם של השרים, שלא מוסיפים כבוד למדינת ישראל כאשר הם אומרים דברים כמו: הסודאנים הם סרטן. ולא צריך פה להזכיר דברים אחרים שנאמרו גם על אזרחי מדינת ישראל הערבים, על יהודים אחרים, על אלה שחיים מחוץ לארץ והם כבר לא שייכים לעם היהודי; כן, הוציאו מהעם היהודי כמה מיליוני יהודים, אז מה קרה, אז מה קרה. זאת לא הסתה, תגידו לי? תתביישו לכם. תתביישו לכם, כל אלה שמזינים בשנאה את הטוקבקיסטים. הטוקבקיסטים עושים את דברכם; אלה שמחזיקים את האקדח, שאם הוא נמצא על הבמה, אז בסופו של דבר הוא יירה, האקדח הזה. וזה יהיה על אחריותכם. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת קסניה סבטלובה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): כבוד היושבת-ראש, את האמת, ישבתי והקשבתי טוב מאוד לנאומים, ואני שואלת את עצמי: האם היה צריך להגיע עד כדי הסתה על נשיא המדינה כדי להתעורר ולהתחיל לדבר על ההסתה היומיומית שאנחנו חווים, גם בבית הזה וגם מחוץ לבית הזה, גם על ידי שרים, גם על ידי חברי כנסת, וגם על ידי טוקבקיסטים ועל ידי אנשים ברחוב, שמוזנים יום-יום – אבל העיקר העיקר, מוזנים על ידי הסתה שהתחיל אותה ראש הממשלה בעצמו. כאשר הוא הולך ומפתח תוך שנתיים וחצי אווירה כזו שכל מי שחושב אחרת, שכל מי שמתבטא אחרת, כל מי שרוצה להביע דעה פוליטית אחרת, אפשר להסית נגדו, ואפשר להסית נגדו עד כדי כך שהדם שלו יהיה הפקר. היה צריך להגיע עד לנשיא המדינה כדי להתעורר. אבל תשימו לב גם כן לדברים שמתחוללים בדיונים האלה, מדברים רק על הסתה נגד אזרחים יהודים בדרגים שונים, אבל אף אחד לא מתייחס להסתה היום-יומית נגד אוכלוסייה שלמה, נגד 20% מאזרחי המדינה, נגד הנציגים של הציבור הזה, האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל. לפני יומיים צייצתי משפט אחד שדיבר על הצעת טראמפ, נשיא ארצות הברית, בעניין פתרון לקונפליקט הישראלי–פלסטיני, מה שנקרא. אמרתי באופן הכי פשוט שניסיון להשיג הסכם כזה תוך סחיטה ואיומים לא יניב הסכם אמיתי, וזה עלול לגרום להידרדרות במצב, שישלמו את המחיר שלה שני העמים. אתם צריכים להיכנס לטוויטר ולראות את מסע ההסתה וההשמצה, שהוביל אותו בעיקר חבר כנסת, כאשר הפכתי פתאום – מאחת שמזהירה מאפשרות של התפתחות כזו, דיברתי בה על שני העמים, הפכתי למין טרוריסטית גדולה. חבר כנסת ניגן וטוקבקיסטים הלכו אחריו כמו עדר. הסתה פרועה כזו לא תסתיים אצל האוכלוסייה הערבית. אמרנו את זה לפני שנתיים וחצי, ולצערי הרב, הנה, אנחנו מגיעים למצב הזה שאפילו נשיא המדינה, חבר ליכוד, כבר לא חסין - - היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): - - מפני הסתה כזו. לאן עוד נגיע? כנראה יש אנשים שלא יירגעו עד שיהיה דם - - היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): - - של אלה שמסיתים נגדם. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת מיכל בירן – אינה נוכחת; חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמר בר-לב – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת מסעוד גנאים – אינו נוכח; חבר הכנסת זוהיר בהלול – אינו נוכח; חבר הכנסת טלב אבו עראר - - - זוהיר בהלול (המחנה הציוני): רגע. היו"ר טלי פלוסקוב: סליחה? אה, זוהיר, אתה מעוניין לדבר? בבקשה, אדוני. פשוט הנשים היקרות שעומדות כאן הסתירו לי אותך. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): הביטוי בעולם הספורט לחסימה זה block shot. אז הם עשו לי, אבל אני בכל אופן עומד על דעתי ורוצה לומר כמה דברים. גברתי ראשת המושב, זהו עוד תמרור אזהרה, זוהי עוד קריאת השכמה. אורן אסף חזן (הליכוד): ספקטקולרית. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): וצריך לזכור, אתם כורים שוב את הבור של עוד קטסטרופה פוליטית במדינת ישראל. אתם, הפוליטיקאים בצד השמאלי שלי, בצד הימני של המפה הפוליטית, מתירים את דמו של נשיא המדינה, נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין. נאוה בוקר (הליכוד): כמו שאתם התרתם את דמו של ראש הממשלה - - - אורן אסף חזן (הליכוד): אתם רוצים רפובליקת בננות, ולא להעביר ביקורת על אף אחד. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): כל ההסתה הפרועה שלכם, כל ההסתה הפרועה שלכם - - - היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת אורן אסף חזן. נאוה בוקר (הליכוד): - - - יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): לא, לא רפובליקת בננות, אורן, אבל יש גבול. יש הבדל בין רפובליקת בננות לבין מה שקורה - - - זוהיר בהלול (המחנה הציוני): אל תנופפי בידך, נופפי בלשונך ובאמונתך. גברתי נאוה בוקר, חברת הכנסת המכובדת, אל תנופפי ככה. תעריכי את דבריי, מכיוון שאני רוצה לשמר את מוסד הנשיאות בישראל ואת העומד בראשו, נשיא מדינה שכל ערכיו הם עמוד אש ערכי במדינת ישראל. ואתם מחרבים, מנסים לחרב – חלק מכם כמובן, לא כולכם – את התנהלותו של נשיא המדינה, שמתנהל באופן אובייקטיבי, באופן מוסרי, מנסה לשדר עסקים ערכיים במדינת ישראל. ואתם, עם הפוליטיזציה הארורה שלכם, משלחים את לשונות האש שלכם והמלתעות האיומות שלכם אל עבר כל מה שנקרא ערך במדינת ישראל. תנו לנשיא המדינה להתנהל כפי שהוא חושב לנכון. זה מוסד נשיאות, שצריך לשמר אותו. אתם מנסים רק לשלח את הרעל התמידי, הקבוע, האופייני שלכם אל עבר כל מה שמבליח ערכים במדינת ישראל. מי אני שאני אגן על כבוד נשיא המדינה? אבל מכיוון שאני מעריך את עצמי גם כישראלי לכל דבר, אני חושב שהוא הנשיא שלי בדיוק כמו שהוא הנשיא שלך ושל כל אחד אחר. אל תתעמרו בו, אל תסיתו כנגדו. עדיין הפצע לא הגליד, למרות שעברו 20 שנה ומשהו. תנו למדינת ישראל להתנהל לפי הייררכיה ערכית, מוסרית, ואתם במעשיכם, במעל מעשיכם, תוקעים אותנו שוב לאותם בורות שכורים אותם פעם אחר פעם כדי לקבור כל דבר ערכי במדינת ישראל. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת זוהיר בהלול. חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל כהן-פארן – אינה נוכחת. חבר הכנסת איל בן ראובן, בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך. איל בן ראובן (המחנה הציוני): כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, נשיא המדינה קיבל אתמול החלטה שקולה וראויה – לדחות את בקשת החנינה של החייל אלאור אזריה. במערך שיקוליו בחן כבוד הנשיא את החלטת בית הדין, את שיקול דעתו של הרמטכ"ל, את רוח צה"ל וערכי החברה הישראלית. החוק מפקיד בידי נשיאנו הנבחר את הסמכות לחון ולהקל בעונשם של מורשעים. זוהי סמכותו הבלעדית. סמכות אשר ניתנה לאזרח מספר אחת במדינת ישראל. חמור, מסוכן ובלתי נסבל לחזות בכתובות הנאצה ובאיומים המופנים לעבר הנשיא, תמונתו בכאפיה, איחולים למותו ודברי בלע שאינני מתכוון לחזור עליהם. זהו גל עכור נוסף במערכה שמנהלים כמה שרים וחברי כנסת חסרי אחריות כנגד נבחרי ומשרתי הציבור אשר מבצעים את מלאכתם נאמנה, מקיימים ואוכפים את החוק באומץ ובממלכתיות. ויש גם אחרים, דוגמת – אני מציין פה את יושב-ראש הכנסת, שדיבר הבוקר בצורה מאוד נחרצת כנגד המילים שנאמרו, השר שטייניץ, ואפילו את שר הביטחון אני מציין, שהעביר ביקורת, אבל ביקורת בצורה ראויה. ומי מוביל את הגל הנוכחי? שרת התרבות. אני חוזר: שרת התרבות – תרבות – של מדינת ישראל, אשר קבעה כי הנשיא פגע במוסד החנינה. ואני שואל: מי שמך לקבוע זאת? האם הנשיא, שהחליט שלא לבטל החלטת שמונה שופטי צה"ל בשתי ערכאות שונות, הוא פגע במוסד החנינה? הנשיא מפקיר את חיילי צה"ל – האם את, שרת התרבות, והאם אתם יודעים כמה מזמנו מקדיש נשיאנו לרווחתם ולביטחונם של מפקדי צה"ל וחייליו? ניתן לחלוק על החלטת הנשיא, אפשר גם להביע על כך מחאה, כך מתנהלת דמוקרטיה, אך בשום אופן אין מקום להסתה, להסתה הפרועה והמסוכנת המתחוללת כעת ברשת; הסתה שזוכה, לצערי, לרוח גבית מדבריהם של שרים וחברי כנסת. חלפו רק שבועיים מאז ציינו את יום השנה להירצחו של ראש הממשלה שלנו, יצחק רבין, זיכרונו לברכה, ושוב אנו עדים למסע הסתה פרוע, מתועב כנגד מנהיג ישראלי. אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת - - נאוה בוקר (הליכוד): - - - איל בן ראובן (המחנה הציוני): - - ראינו בעבר הלא-רחוק - - - אורן אסף חזן (הליכוד): כמה צביעות. איל בן ראובן (המחנה הציוני): ראינו, ראינו - - - אורן אסף חזן (הליכוד): חופש ביטוי בשמאל ושיסוי לימין. איל בן ראובן (המחנה הציוני): ראינו, ראינו בעבר הלא-רחוק - - נאוה בוקר (הליכוד): - - - שיסיתו נגד - - - אורן אסף חזן (הליכוד): - - - איל בן ראובן (המחנה הציוני): - - לאילו מחוזות - - - אורן אסף חזן (הליכוד): - - - שייגמר הזמן - - - איל בן ראובן (המחנה הציוני): לאילו מחוזות - - - אורן אסף חזן (הליכוד): - - - היו"ר טלי פלוסקוב: אני מבקשת לא להפריע. אורן אסף חזן (הליכוד): - - - איל בן ראובן (המחנה הציוני): אני מבקש לקבל - - - היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת אורן אסף חזן, למה? ועכשיו אני מוסיפה לו עוד 30 שניות. אורן אסף חזן (הליכוד): למה - - - אהה. היו"ר טלי פלוסקוב: לא. כי אתה הפרעת. אורן אסף חזן (הליכוד): - - - היו"ר טלי פלוסקוב: אני מבקשת לא להפריע. בבקשה, אדוני. אורן אסף חזן (הליכוד): עכשיו - - - איל בן ראובן (המחנה הציוני): כבוד היושב-ראש, ראינו בעבר הלא-רחוק לאילו מחוזות הובילו אותנו אותן הפעולות – דומות להן. ואני קורא מכאן לראש הממשלה: רק לפני שבועיים עמדת על במה זו וקראת לפיוס לאומי; גנה בחריפות את מסע ההכפשה הזה כנגד נשיא המדינה. אני קורא לשרים ולחברי הכנסת: עלינו לשמש דוגמה ומודל לציבור ולא להעלים עין וודאי שלא לתמוך ולאפשר את השיח האלים הזה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. איל בן ראובן (המחנה הציוני): עלינו לעשות זאת לפני שיהיה מאוחר מדי. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה, חבר הכנסת איל בן ראובן. אורן אסף חזן (הליכוד): - - - היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – מוותר. חבר הכנסת אורן אסף חזן, בבקשה, אחרון הדוברים. אורן אסף חזן (הליכוד): חברתי היושבת בראש, כבוד השרים, כנסת שכמו תמיד היא רק בחלקה נכבדה והחלק האחר, אין לו בכלל מקום בבית הנבחרים. רבותיי, חלאס לעבוד על הציבור בעיניים. מספיק לצעוק הסתה שמסתה, פוליטיקאים מוליטיקאים. השרה הזאת תקפה וחבר הכנסת חזן לא התבייש והיה חריף ואמר שצריך לבטל את מוסד הנשיאות. שומו שמיים, הוא בא ואמר שהנשיא כשל בתפקידו. הרי על מה בסך הכול אנחנו מדברים? על נשיא שלא התבייש ללכת ולתמוך בהתבוללות. זה לגיטימי. להגיד: יהודייה עם ערבי זה בסדר – במדינת ישראל, ביתו של העם היהודי. הנשיא שקרא לכולכם טרוריסטים: בני עמי בחרו בטרור. הוא לא העביר ביקורת על אירוע, הוא לא דיבר על נקודה מסוימת, הוא לא דיבר על – הוא דיבר על בני עמו. רבותיי, אנחנו בני עמו, ואנחנו לא בחרנו בטרור. הוא גם עושה לנו פאולים בעולם: הוא מקבל מסרים ממשרד החוץ, אבל פעם אחר פעם הוא פולט שטויות מהפה כמו שנוח לו. אז אנחנו נבקר אותו. אנחנו נבקר אותו. ואם יהיה צורך, נדיח אותו מתפקידו. אתה יודע למה? קריאות: - - - אורן אסף חזן (הליכוד): אני יודע למה. מיקי לוי (יש עתיד): - - - אורן אסף חזן (הליכוד): אדוני - - - מיקי לוי (יש עתיד): אתה לא יכול. אורן אסף חזן (הליכוד): אנחנו יכולים. לך תלמד את החוק. קריאות: - - - אורן אסף חזן (הליכוד): לכו תלמדו את החוק. איציק שמולי (המחנה הציוני): - - - מיקי לוי (יש עתיד): - - - אורן אסף חזן (הליכוד): אתם יושבים פה ומחממים את הכיסא ולא מכירים את החקיקה בכלל. קריאות: - - - אורן אסף חזן (הליכוד): מוסד הנשיאות הוא מוסד שאמור לדבר על אחדות בעם - - מיקי לוי (יש עתיד): - - - אורן אסף חזן (הליכוד): - - הוא מוסד שאמור לאחות את הקרעים. איציק שמולי (המחנה הציוני): אתם רק בושות עושים בעולם. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): - - - אורן אסף חזן (הליכוד): יש לו בסך הכול סמכות אחת - - קריאה: - - - איציק שמולי (המחנה הציוני): רק בושות אתם עושים. אורן אסף חזן (הליכוד): - - קטנטנה. קריאה: - - - מיקי לוי (יש עתיד): - - - הנשיא, מי אתם? אורן אסף חזן (הליכוד): סמכות קטנטנה לחנינה, וגם בה הוא כשל. מיקי לוי (יש עתיד): אתם לא מתביישים - - - אורן אסף חזן (הליכוד): אני - - - מירב בן ארי (כולנו): בושה - - - קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): - - - אורן אסף חזן (הליכוד): אני קצת יותר צעיר מכם. אני קצת יותר צעיר מכם. לא שמעתי את הפוליטיקאים דאז וגם היום מזדעקים על החנינה בקו 300. גם לא שמעתי אתכם, להבדיל אלפי הבדלות, מזדעקים על החנינה לאהוד אולמרט – אגב, חנינה שתמכתי בה. אבל רבותיי, המציאות הזאת שבה נשיא מדינה שאמור להיות א-פוליטי הופך להיות גורם פוליטי, שמאלני קיצוני, היא מציאות מסוכנת שצריך לעצור אותה. אל תתבלבלו, אנחנו נמשיך להעביר ביקורת. זה תפקידנו להעביר ביקורת. הרי מה אתם רוצים פה, רפובליקת בננות? שכולנו נשב כל היום ונחייך, נעלה תמונות באינסטגרם – אוה אינסטוש, איזה כיף. לא. את הסמכות לחוקק כבר לקחו לנו, הסמכות לפקח – מזיזים אותה הצידה. לא ייקחו לנו את הפה שלנו. לא ייתנו לנו ולא יסתמו לנו את הביקורת. כל מי שיעשה טעות ולא יכבד את מקומו, יחטוף. יחטוף גם יחטוף – ביקורת לגיטימית. שלא יהיו פה אי-הבנות. אני מתנגד לתמונה עם הכאפיה, אני מתנגד להסתה, אבל איפה הייתם כשעשו את זה לראש הממשלה? איפה הייתם כשעשו אותנו במדים של נאצים? יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): גינינו. גינינו, אורן. אורן אסף חזן (הליכוד): איפה הייתם? יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): ואתה יודע את זה. אורן אסף חזן (הליכוד): איפה? יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): אנחנו גינינו. אורן אסף חזן (הליכוד): עכשיו, תבינו עוד משהו - - יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): - - - קריאה: - - - אורן אסף חזן (הליכוד): - - תראו כמה צביעות יש בשמאל בישראל. איציק שמולי (המחנה הציוני): איפה היית כשעשו את זה לרבין? איפה היית? אורן אסף חזן (הליכוד): תראו – הייתי ילד אחרי בר-מצווה. קריאה: - - - אורן אסף חזן (הליכוד): עמדתי בכיכר ולא, והתנגדתי לזה. איציק שמולי (המחנה הציוני): איפה היה המחנה שלך? איפה היה המחנה שלך? אורן אסף חזן (הליכוד): אנחנו התנגדנו. שמולי - - - יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): אז אתה - - - אורן אסף חזן (הליכוד): שמולי - - - איציק שמולי (המחנה הציוני): איפה היה המחנה - - - יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): אתה - - - אורן אסף חזן (הליכוד): שמולי, אתה מספיק אינטליגנטי, אני אגלה לך סוד: אני לא רצחתי את רבין. ויגאל עמיר, שרצח את רבין, רצח ראש ממשלה יהודי, ומקומו מאחורי סורג ובריח עד סוף חייו, ולא ניתן לשנות את זה. חלאס עם הפוליטיזציה. היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים. אורן אסף חזן (הליכוד): חלאס עם הסיסמאות. משפט אחד, ברשותך, אחרון, כי הפריעו פה רבות. היו"ר טלי פלוסקוב: בבקשה, משפט אחד. אורן אסף חזן (הליכוד): עכשיו תראו, רבותיי, כמה הצביעות לא נוזלת – משפריצה לכל עבר – מכיוון השמאל בישראל: פתאום הכאפיה זה דבר מסוכן. אני מתפלא עליך, זוהיר בהלול, הרי כאפיה בחברה הערבית מסמלת מעמד, מסמלת כבוד, מסמלת יוקרה. פתאום מי שרואים אותו עם כאפיה זו גזענות? היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. אורן אסף חזן (הליכוד): חלאס לשקר, ואנחנו נמשיך לבקר. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת אורן אסף חזן. יסכם את הדיון חבר הכנסת יעקב אשר, היוזם. חבר הכנסת יעקב אשר, אנחנו מבקשים לסכם את הדיון אם יש צורך. יש צורך בסיכום? אתה מעוניין? בבקשה. כעיקרון אתה לא חייב, אבל ההחלטה שלכם. לסכם? בבקשה, אדוני. בבקשה. זכותך, בבקשה. יעקב אשר (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שוב רוצה לנצל ולהודות – לא היית קודם, אלי ידידי – להודות לך על אישור החוק. זה שוב, מסוג הדברים הקטנים אבל החשובים, שלקוח שעובר בדיקת ראייה בחנות אופטיקה יקבל את המספר שלו ולא יהיה לקוח שבוי, וזה יהיה אצלו מונח בארנקו כמו עם כל המסמכים האישיים שלו. אני רוצה שוב להודות ליושב-ראש ולחברי הכנסת, שבוודאי יצביעו בעד, אבל בגלל שיש יושב-ראש סיעה חדש במפלגת העבודה, אז אנחנו ליתר ביטחון – אני אסכם בעוד כמה מילים בנושא השני שדיברתי. יהודה גליק (הליכוד): לא צריך - - - יואל חסון: - - - איציק שמולי (המחנה הציוני): לא צריך, אנחנו בעד. יעקב אשר (יהדות התורה): עליזה. בדילמה בין עליזה לבינך, אני בוחר בעליזה כרגע. יואל חסון (המחנה הציוני): עליזה, אנחנו בעד. יעקב אשר (יהדות התורה): מאחר שיושב-ראש הסיעה אומר שהם בעד, אני קיבלתי אישור מעליזה. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק העיסוק באופטומטריה (תיקון מס' 3) (מסירת תוצאות בדיקת ראייה ומרשם), התשע"ח–2017, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העיסוק באופטומטריה (תיקון מס' 3) (מסירת תוצאות בדיקת ראיה ומרשם), התשע"ח–2017, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר טלי פלוסקוב: 47 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק העיסוק באופטומטריה (תיקון מס' 3) (מסירת תוצאות בדיקת ראיה ומרשם), התשע"ח–2017, עברה בקריאה ראשונה, וחוזרת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנה לקריאה שנייה ושלישית.