קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (איסור חניה באופן החוסם רכב אחר), התשע"ח–2017 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/741); נספחות.] (קריאה ראשונה) היו"ר טלי פלוסקוב: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (איסור חניה באופן החוסם רכב אחר), התשע"ח–2017, בקריאה ראשונה, של חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי, יעקב פרי וקבוצת חברי הכנסת. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה אדוני. וכרגע אני מודיעה על סגירת רשימת הדוברים. עד עשר דקות, אדוני, לרשותך. מיכאל מלכיאלי (ש"ס): תודה, גברתי יושבת-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לשתף אתכם בתחושות שלי על הצעת החוק הנוכחית. כשהגשתי את הצעת החוק, שמדברת על לתת סמכויות למשטרה לאכוף חניה אסורה – ואני אפרט: נכון להיום, המשטרה וגם הרשות המקומית, הפיקוח, אין להן סמכויות להגיע לחניונים פרטיים בקניונים, בבתי חולים, אם זה בתוך רשתות. אדם נכנס לדוגמה לשופרסל או משהו מהסגנון הזה, מישהו בא וחסם אותו – האדם יכול לחכות שעה, שעתיים, שלוש, הוא יתקשר למשטרה, לפיקוח העירוני, יבוא השוטר, יבוא הפקח העירוני, ואין לו סמכות לאכוף בזמן אמת את אותו אדם שחוסם אותו. ואני חשבתי לעצמי, למה לתת סמכויות יתר למשטרה? למה לתת לבן אדם עוד דוחות, עוד קנסות? אבל את ההצפה - - - אורן אסף חזן (הליכוד): כמה שיותר, יותר טוב. מיכאל מלכיאלי (ש"ס): נכון, לא רק בזה. אבל את ההצפה של הטלפונים והמיילים שאני קיבלתי יחד עם חברי חבר הכנסת פרי, שגם הוא הגיש הצעה דומה – ואני רוצה בהזדמנות זאת להודות לו, גם שהוא ניהל את הוועדה בשום שכל וחידד את הדברים בצורה הטובה ביותר על מנת שנגיע לנוסח המוסכם. אבל הנוסח באמת אומר שמהיום, בעזרת השם, כשההצעה הזאת תעבור, כשיבוא אותו פורע חוק ויחסום אותנו, גם במקום פרטי, המשטרה תוכל לבוא ולתת לו דוח. כי לא ייתכן בעולם שאדם יחנה במקום טוב, ומישהו יבוא ויחסום אותו, והמשטרה תגיד: אין לי מה לעשות. אין דבר כזה "אין לי מה לעשות". אין ספק שאנחנו לא רוצים לגרום עוד עול ועוד רפורטים וקנסות על האנשים, אבל כל בן אדם שחווה פעם אחת את החוויה הלא נעימה הזאת, של לחכות שעתיים ושלוש לבן אדם - - - זוהיר בהלול (המחנה הציוני): תגיע לפואנטה. מה עושים? מיכאל מלכיאלי (ש"ס): הפואנטה היא לתת סמכות למשטרה. השוטר יבוא ויתרשם במקום שאדם חסם מישהו שחנה בהיתר – לתת לו רפורט, לתת לו דוח. ואדם שיקבל דוח, אז החבר שלו בפעם הבאה יחשוב פעמיים אם הוא יכול לחסום ולסמוך על זה שיבקש סליחה אחר כך. אני רוצה להודות לחברי ועדת הכלכלה, שתמכו כולם פה אחד בחוק הזה; לשר הרב דרעי שתמך מהרגע הראשון וקידם את החוק הזה; לשרים ישראל כץ בתחבורה והשר גלעד ארדן, שלקחו סמכויות – המשטרה לקחה סמכות על עצמה לאכוף את החוק הזה; וכמובן, לחבר הכנסת פרי, שמהרגע הראשון קידם ודחף את זה בוועדה. אני רוצה גם להודות ליועץ שלי עקיבא חופי, וליועצים ארבל ולילי ברוש, על כל העזרה - - עיסאווי פריג' (מרצ): - - - מיכאל מלכיאלי (ש"ס): - - ובעזרת השם, נקווה שיתמכו בזה כולם וזה יעבור. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. רבותיי, אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת יעקב פרי, כיוזם החוק יש לך גם חמש דקות, אני מבינה שהתחלקתם. בבקשה, אדוני. יעקב פרי (יש עתיד): תודה, גברתי היושבת-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, קודם כול, רוב תודות לחברי חבר הכנסת מלכיאלי על הצעת החוק שהוא הגיש ואני מצטרף אליה. גבירותיי ורבותיי, המלחמה בקטל בדרכים לא צריכה להיות ססמה ריקה מתוכן, אלא רצופה במעשים על ידי כל אחת ואחד מאיתנו, בוודאי על ידי גורמי האכיפה. חוקי התנועה והחניה אומנם מוסדרים בחוקים. הם שקובעים מה מותר, מה אסור, כיצד להתנהל, ואנחנו חייבים לציית להם. בפועל, יש הרבה מאוד שטחי הפקר בתחומים הללו. תארו לעצמכם מצב שבו אנחנו מתקשרים למוקד 100 – אתם רוצים להתריע על סכנה ברורה להולכי רגל או לרכבים הנוסעים כחוק, אבל המשטרה לא יכולה לספק מענה, היא פשוט מנועה מלטפל בנושא; לא תופיע לא כי היא לא רוצה או עקב מחסור בניידות וכוח אדם – היא פשוט לא יכולה על פי החוק. זאת בדיוק הבעיה הקיימת בחניונים הפרטיים. מדינת ישראל לא הסמיכה את המשטרה לבצע פעולות אכיפה - - - היו"ר טלי פלוסקוב: אדוני יושב-ראש הקואליציה, חברת הכנסת שרן השכל, זה כבר קצת יותר ממה שנראה בסדר, אז בבקשה, או לצאת החוצה לדבר או להוריד את הקול. כן, בבקשה? קריאה: - - - היו"ר טלי פלוסקוב: לא, לא, הם שמעו לי, הם כבר לא מדברים. איך לא? עכשיו גם אורן אסף חזן רוצה לצאת? יעקב פרי (יש עתיד): אורן, תעשה קצת כבוד לדובר. קצת כבוד לדובר. אורן אסף חזן (הליכוד): אני עושה הרבה יותר מקצת כבוד, אדוני. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת דוד ביטן, בבקשה. עוד הצעת חוק אחת. קצת שקט ואנחנו מסיימים. תודה. בבקשה אדוני. יעקב פרי (יש עתיד): זו בדיוק הבעיה שקיימת בחניונים פרטיים. מדינת ישראל לא הסמיכה את המשטרה לבצע פעולות אכיפה בחניונים הללו גם כאשר מדובר במפגעים בטיחותיים מהמעלה הראשונה. הצעת החוק שחבר הכנסת מלכיאלי ואני מגישים היום היא תולדה של פניות ציבור, אזרחים מודאגים שחיי ילדיהם ושכניהם יקרים להם, גם הסדר הציבורי חשוב להם. בכנות, אני חושב שהסדר הציבורי חשוב לכל אחד מאיתנו במדינה מתוקנת. בגלל שטחי ההפקר שנוצרו על ידי המדינה, לוועד הבית, לדייר או לאזרחים אכפתיים, לא נותר אלא להתעמת עם כאלה המסכנים את בטיחות המשפחות והילדים בחניון של ביתם. אני סבור שהצעת החוק היא בעלת פוטנציאל למנוע אלימות, חיכוכים ועימותים בין אזרחים. בדיון שערכנו בוועדת הכלכלה להכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה, דווח על ידי משרד הפנים שכ-20% מהפניות למוקד 100 הן בגלל חניה במקומות אסורים או תפיסת חניות השייכות לפלוני על ידי זרים. 20% מהפניות למוקד 100, זוהי כמות עצומה של פניות. במקום שהמשטרה תעסוק באמת בפלילים, בהשלטת סדר, בפשעים, בביטחון, היא נאלצת להתמודד בחוסר אונים מול אזרחים מתוסכלים, שבצדק מחפשים פתרון. מדובר על נושא שהוא מאוד משמעותי ודורש פתרון על ידי המדינה, ואני מאוד שמח שהמשטרה נרתמה לקחת חלק משמעותי בטיפול בסוגיה הזאת. לאחר שדבר הצעות החוק פורסם בכלי התקשורת, פנו אליי אין-ספור אזרחים נוספים, כולם תומכים בהצעת החוק, אבל מלינים על הגבלת הנוסח כפי שהוא מונח לפניכם כאן היום להצבעה. לצערי, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק רק בכפוף להסכמת משרדי הממשלה השונים, ונכון להיום עדיין קיימת התנגדות של חלק מהמשרדים להתיר אכיפה של המשטרה בחניון פרטי. בהכנה להצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית נעשה, חבר הכנסת מלכיאלי ואני, ככל שביכולתנו ונבחן בוועדת הכלכלה האם אפשר לכלול גם אכיפה במקומות פרטיים על מנת לנסות ולתת מענה מיטבי וכולל לאזרחים. אני מצפה ממשרדי הממשלה שיתמכו בנוסח הרחב שיאפשר טיפול מיטבי במצוקה הקיימת בשטחי ההפקר הקיימים. גברתי היושבת-ראש, בטיחות בדרכים היא דרך חיים, ועלינו כמחוקקים לאפשר לגורמי האכיפה למנוע סכנות תעבורתיות שיש ביכולתן להציל חיים. תודה, גברתי. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה, חבר הכנסת יעקב פרי. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת מסעוד גנאים – אינו נוכח; חבר הכנסת מוסי רז – מוותר; חבר הכנסת יהודה גליק – אינו נוכח; חבר הכנסת זוהיר בהלול – מוותר; חברת הכנסת מיכל רוזין – מוותרת; חבר הכנסת נחמן שי – אינו נוכח; חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין – אינה נוכחת; חבר הכנסת טלב אבו עראר – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת איציק שמולי – מוותר; חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת; חבר הכנסת – ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חברת הכנסת יעל כהן-פארן – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי, כן, אדוני, בבקשה. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך. מיקי לוי (יש עתיד): תודה רבה, גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני עולה לכאן בלב כבד, כמעט מיואש, אבל לא מרים ידיים. אני רוצה לנצל את הדקות שיש לי כדי לדבר על הגל העכור של הצעות חוק כנגד שומרי הסף וגורמי אכיפת החוק, שאנו עדים להן בתקופה האחרונה. זה התחיל במשטרה, עבר לבג"ץ והגיע בימים אלה אפילו למבקר המדינה. ואם אתם חושבים שזה הסוף, תחשבו שוב. כולם על הכוונת של ראש הממשלה ושליחיו, כולל הפרקליטות והיועמ"ש. חוק אחד של מיקי זוהר קורא לאסור מעצר של אדם ללא עבר פלילי, חוץ מעבירות של אונס, רצח ושוד. ואני שואל, מה עם אדם שהיכה מישהו מכות נמרצות? מה עם אלימות במשפחה? מה אם הוא היכה אותו אבל לא הרג אותו? מה עם אדם שדרס בתאונת פגע וברח? מה עם עבירות שחיתות חמורות? – אני לא יכול להמשיך כך, אני מבקש עוד דקות או שיצאו החוצה. היו"ר טלי פלוסקוב: אתה צודק, אדוני. רבותיי, אנחנו שומעים פה ממש רעש. אין הרבה חברי כנסת כאן, וסתם אתם מעכבים את עצמכם. חבר הכנסת בני בגין, זה מאוד מפריע לנו. יעל גרמן (יש עתיד): דווקא לילד הכי טוב בכיתה את מעירה? מיקי לוי (יש עתיד): תודה רבה, גברתי. היו"ר טלי פלוסקוב: נכון, אבל מה לעשות, הפעם תפסתי אותו. זאב בנימין בגין (הליכוד): סליחה. היו"ר טלי פלוסקוב: בבקשה. מיקי לוי (יש עתיד): מה עם אדם שדרס בתאונת פגע וברח? מה עם עבירות שחיתות חמורות? זהו חוק גרוע, לא הגיוני ולא מוסרי, שיאפשר לעבריינים להסתובב בחוץ. החוק הצרפתי של חבר הכנסת ביטן ידידי, מבקש להפוך את משרד ראש הממשלה למקלט לעבריינים. הוא מנסה למנוע חקירות של ראש ממשלה מכהן. חוק אחר של חבר הכנסת אמסלם, חוק ההמלצות, מבקש למנוע מהמשטרה לסכם חקירות, כדי למרוח את הזמן ולסתום למשטרה ולחוקרים את הפה. והיום יש תיקון לחוק, תוספת: נוספה פסקה שאומרת אוי ואבוי לאותו עיתונאי שיגיע לידיו מידע, אוי ואבוי לו אם הוא יפרסם אותו. ומה עם זכות הציבור לדעת? ואתמול הצעה בזויה, לא פחות מכך, נוספת של חבר הכנסת סמוטריץ – וכאן אני חייב לתת לשר האוצר את מלוא החופן מחמאות, חד-משמעית, על זה שהגיע בגפו לוועדת השרים לחקיקה ועצר בגופו את החוק הנורא הזה. ובכל הזדמנות אתמול נתתי לו בהחלט חיזוקים למה שהוא עשה. החוק של סמוטריץ מבקש לסתום את הפה למבקר המדינה. זו השיטה שלכם? במקום לתקן את הליקויים, לפתור את הבעיות ולשפר אותן, אתם מבכרים לכסות, לטייח, להשתיק. ועוד לא דיברנו על יוזמות נוספות: העברת חשב המשטרה לאחריות המשרד לחקירות פנים. היו"ר טלי פלוסקוב: אנחנו צריכים לסיים, אדוני. מיקי לוי (יש עתיד): אני כבר מסיים. וחוק ההסדרה, החלשת מערכת המשפט, שגם כאן אני מקווה ששר האוצר יעמוד בגופו ויבלום את זה. התקפה בזויה על שלטון החוק. הכול כדי להרתיע את גורמי אכיפת החוק, להחליש אותם, למלט את ראש הממשלה מחקירותיו ומאימת הדין. בושה וחרפה לאן הגענו. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת איל בן ראובן – אינו נוכח; חברת הכנסת נאוה בוקר – מוותרת; חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא – אינו נוכח; חברת הכנסת ענת ברקו – אינה נוכחת. חבר הכנסת אמיר אוחנה, בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. אמיר אוחנה (הליכוד): תודה, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי שחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן האשימה אותי בהסתה. כן, זו המשתייכת למפלגה שגינתה את ההחלטה של מדינות ערב להכריז על חיזבאללה כארגון טרור, קוראת לי מסית. ובמה דברים אמורים? אתמול צייצה חברת הכנסת סלימאן שכל ניסיון לכפות הסכם בין ישראל לעם הפלסטיני, כלשונה, יעלה בהידרדרות והסלמה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): לא נכון. אמיר אוחנה (הליכוד): יביא להסלמה והידרדרות. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): תצטט נכון. אמיר אוחנה (הליכוד): עכשיו, כל קורא סביר - - עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): הסתה - - - אמיר אוחנה (הליכוד): - - קורא את הדבר הזה, ומה הוא אומר? עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): - - - אמיר אוחנה (הליכוד): וואי וואי, אם אתם תעשו את זה אנחנו נראה לכם מה זה. כך הבינו את זה גם הקוראים אצלך בעמוד, אגב. ואני מה השבתי? עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): - - - אמיר אוחנה (הליכוד): ואני מה השבתי לך? ואני משיב לך פה מעל דוכן הכנסת – ועל זה שאמרת הסתה אני גם אשקול לתבוע אותך תביעת דיבה. שמעת אותי? עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): תתבע. אמיר אוחנה (הליכוד): מה השבתי? אמרתי לה, אני מבטיח לך חגיגית, ואני עושה זאת פה עכשיו - - עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): זה בדיוק - - - אמיר אוחנה (הליכוד): - - שהסבל שדיברת עליו לא יהיה פרופורציונלי. על כל דמעה ועל כל טיפה של דם שהעם שלך יסב, הוא יקבל מאה. את זה אני אומר לך – תזכרי טוב על מי את מאיימת - - עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): - - - אמיר אוחנה (הליכוד): חנין זועבי wanna be. זה מה שכתבתי אתמול, זה מה שאני אומר כאן עכשיו - - קריאות: - - - מיכל רוזין (מרצ): - - - אמיר אוחנה (הליכוד): - - וזה מה שאני אחזור ואגיד. אבל את יודעת מה? לא רק שזה לא יישאר בגדר דיבורים. אוי ואבוי, אם את תמשיכי להסית כמו שעשית אתמול. אוי ואבוי. אני רק אומר את זה. תמר זנדברג (מרצ): - - - עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): - - - אמיר אוחנה (הליכוד): שמעתם? אם יהיה הסדר שיתעלם מהקמת מדינה פלסטינית - - עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): אתה מאיים? אתה מאיים? אמיר אוחנה (הליכוד): שמענו אותך. אורן אסף חזן (הליכוד): - - - בפרצוף - - - היו"ר טלי פלוסקוב: חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. שנייה, אדוני. אורן אסף חזן (הליכוד): - - - היו"ר טלי פלוסקוב: חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, את יודעת שבמצב כזה יש לך אפשרות להגיע לכאן ולבקש הודעה אישית. אז בבקשה. אמיר אוחנה (הליכוד): אז את מוזמנת לתת הודעה אישית ולהגיד למה התכוונת, מה שהקורא הסביר לא הבין למה התכוונת - - תמר זנדברג (מרצ): כל הזמן מנופף באצבע - - - הדוחה הזה? מה זה הדבר הזה? על מי אתה מנופף באצבע? תוריד את הידיים שלך - - - אורן אסף חזן (הליכוד): - - - אמיר אוחנה (הליכוד): הקורא הסביר הבין בדיוק שאת מאיימת. אגב, היו עוד חברי כנסת - - אורן אסף חזן (הליכוד): - - - אמיר אוחנה (הליכוד): - - לפחות אחד, נכון? שכך בדיוק הוא הבין. אבל זאת השיטה שלהם – להביא את האיומים שלהם, ואחרי זה כשאנחנו מגיבים, לקרוא לזה הסתה. אורן אסף חזן (הליכוד): הם פחדנים. אמיר אוחנה (הליכוד): פחדנית, את מוזמנת לעלות לדבר. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת אמיר אוחנה, תודה, למרות שהטון שלך היה קצת, לפי דעתי, גס יותר ממה שאנחנו רגילים פה במליאה. אני בהחלט – אם חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן תבקש – אני אתן לה אפשרות להביע דעה. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל גרמן – מוותרת; חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס – מוותר. אורן אסף חזן (הליכוד): אנחנו אדוני הארץ. אנחנו אדוני הארץ. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה, אדוני. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): - - - קריאה: לא צריך להגיד את זה כל כך הרבה פעמים. אורן אסף חזן (הליכוד): - - - פעם ראשונה שאמרתי. קריאה: - - - הוא פשוט - - - אורן אסף חזן (הליכוד): חוזר בי. חוזר בי. היו"ר טלי פלוסקוב: עד שלוש דקות, לרשותך. אני מבקשת מסיעת הליכוד להירגע קצת למרות שזה לא כל הסיעה. חבר הכנסת אורן אסף חזן, אני מחכה עד שתהיה מוכן. כן, אדוני. עיסאווי פריג' (מרצ): גברתי היושבת-ראש, חברים, אני שמעתי את הדברים של חבר הכנסת אוחנה ולמען האמת הפסקתי להתפלא. אני שואל אתכם, תארו לעצמכם שהיה נופל חייזר - - אורן אסף חזן (הליכוד): למה, חסר חייזרים בכנסת? עיסאווי פריג' (מרצ): - - על פני כדור הארץ, והיה רואה, באופן שיטתי, מתקפה על כל מוסדות השלטון במדינה: החל ביועץ המשפטי, בנשיא בית המשפט העליון, בנשיא המדינה, מפכ"ל, רמטכ"ל – כולם במתקפה. החייזר רואה אנרכיסטים. הוא שואל את עצמו, מי אלה? אנרכיסטים שתוקפים מוסדות מדינה. הוא נוחת ורואה מפלגת שלטון שארבעים שנה בשלטון כאילו עלתה בהפיכה צבאית ורוצה לשנות ולהחליף את כולם. כמו אביב ליכודניק. אביב הליכוד. זה המחזה שעכשיו ראינו כאן מיושב-ראש המסיתים של הבית הזה. אתם מתחרים ביניכם, חבורת חברי כנסת מהאביב של הליכוד העכשווי. מתחרים ביניכם, מי יותר מסית, ומי יותר שונא ערבים. חבר הכנסת אוחנה יורד, ומקבל חיבוק של חבר הכנסת חזן עם צ'פחה על הכתף. חבר הכנסת מזוז ממשיך את הצ'פחה - - אורן אסף חזן (הליכוד): עיסאווי, אותך לא חיבקתי? רגע, אל תהיה צבוע - - עיסאווי פריג' (מרצ): המחזה הזה שאנחנו רואים זה שיא העליבות - - אורן אסף חזן (הליכוד): עיסאווי, גם אותך חיבקתי. זה לא קורה הרבה - - אמיר אוחנה (הליכוד): חברים, יש פתגם בערבית שאומר – ואני רוצה לתרגם את זה – תקשיבו, חברים. את זה אני אומר גם כמסר לכבוד נשיא המדינה, שהוא נשיא המדינה שלי. מה אומר הפתגם הזה? אם הקללה שלי מגיעה ממתועב, משמע זאת תעודת הכבוד שלי. מתועבים, נמאסתם. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'. חברת הכנסת לאה פדידה – אינה נוכחת; חבר הכנסת חיליק בר - - - אורן אסף חזן (הליכוד): עיסאווי, גם אתה קיבלת ממני חיבוק - - - היו"ר טלי פלוסקוב: אדוני, סליחה, סליחה, אתה יכול להמשיך. חיליק, פשוט בלבלתי בסדר, אז אתה יכול להמשיך. חבר הכנסת אורן אסף חזן, אתה עכשיו. בבקשה, אדוני. אורן אסף חזן (הליכוד): היושבת בראש, כנסת נכבדה, רבותיי, אני לא רוצה להתייחס לשטויות שיצאו מפה מקרב חברי הכנסת שעלו פה לאחרונה דווקא מהצד השמאלי. אני רק אגיד דבר אחד להוא שמיהר לברוח מהמליאה: גם אתה פעם קיבלת ממני חיבוק כשדיברת לעניין; וגם אתה יודע את האמת. בגלל זה כל פעם שאתה מחייך מעל הדוכן כשאתה מדבר, זה רק כי אתה יודע שגם אתה לא מאמין לדברים. אתה נבוך לתקוף את המדינה. אבל מה, אתה צריך לסדר לעצמך עבודה בפעם הבאה, אתה צריך להיבחר. אז חלאס עם ההצגות שלכם. רבותיי, אני מניח לרגע בצד את העניין של נשיא המדינה; אני מניח לרגע בצד את עניין אלאור אזריה – ברגעים אלה ממש אני מגיש הצעת חוק וקורא לכולכם להצטרף אלי כדי שנוביל לחנינה – אני רוצה להתעסק בדבר אחר. עניין המסתננים, רבותיי, תגידו לי, אנחנו השתגענו? האם אתם מכירים עוד מדינה בעולם שתרשה שהגבולות שלה יהיו פרוצים? מספרים לי סיפורים על כך שאנחנו צריכים להיות מדינת מקלט; על כך שאלה שהגיעו מאפריקה נרדפים. רבותיי, גם איילות בספארי נרדפות. הן רצות בסוואנה ואריה רץ לטרף. לא על הגב שלנו. מספיק לעבוד על הציבור בעיניים. צריך להעלות אותם על מטוס ולהחזיר אותם חזרה ליבשת השחורה. שמעתי השבוע את חבר הכנסת דב חנין אומר: גירוש זה נכון. כל מי שאין לו מעמד פליט, אין לו מה לחפש פה. אז אני מקווה מאוד שיהיה גם אמיץ לתמוך בדבר הזה. הסיפור של מתקן חולות מצליח לבלבל אותי. הרי אחד משניים עתיד לקרות: או שבעוד שלושה חודשים סוף סוף אחרי שנים של סבל בדרום תל אביב ובמקומות אחרים בארץ, שנים של עבריינות שגברה, של אלימות בלתי פוסקת מקרב אותם מהגרי עבודה מופרעים מאפריקה, סוף-סוף אנחנו נקיים את הציווי ואת ההבטחה לתושבי השכונות, ונעיף אותם מפה; או שאנחנו נמשיך לעבוד על הציבור, וכשלא נוכל לאכלס אותם יותר במתקן חולות, נשחרר אותם להסתובב חופשי בקרבנו. הרי הדבר הזה הזוי. הרי כל אחד ואחת מכם, חברי כנסת, חברות נכבדות עם חסינות, הרי אם אתם תגיעו לארצות-הברית, ואין לכם ויזה, יעלו אתכם על אריזה וישלחו אתכם הביתה. כי אף מדינה לא תרשה שהגבולות שלה יהיו פרוצים. אבל במדינת ישראל כשאנחנו עומדים יחד מימין ומשמאל, כשהנוער הנפלא מסתכל עלינו כאן לא מבין איך יכול להיות שאנחנו מבקשים כסף לנכים. אז אומרים, שיסתדרו לבד. ואז אנחנו אומרים: ומה עם כסף למרכיבי ביטחון? מה עם כסף למנוע את הפיגוע הבא? שימשיכו להרוג אותם. ואולי חולי SMA – חבר'ה, זה כולה 80 ילדים, שההורים ידאגו להם. אתם יודעים מה? ומה עם המסתננים העבריינים? חבר'ה, בואו נסדר להם בית מלון. שמעתי מספר אסטרונומי של 1.4 מיליארד שקל על הטיפול בנגע החולה הזה. כסף שיכול לעבור לשכבות החלשות, לפריפריה, לחינוך. במקום זה פחדנו והעדפנו להסתתר מאחורי כותרות. היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים. אורן אסף חזן (הליכוד): יקירתי, יקיריי, חבריי, עם ישראל כולו, אנחנו לא ננוח ולא נשקוט עד אשר נעלה את כולם אחד אחד, אחת אחת - - היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. אורן אסף חזן (הליכוד): - - על מטוסים, ונטיס אותם בחזרה לבית שלהם. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת אורן אסף חזן. חברת הכנסת נורית קורן, בבקשה, גברתי. אחריה אחרונת הדוברים – חברת הכנסת ציפי חוטובלי, סגנית שר החוץ. אה, חיליק בר. כן, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. נורית קורן (הליכוד): גברתי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, סגן השר ז'קי לוי, החוק הזה – כשקראתי אותו בהתחלה אמרתי: וואי, עוד פעם אנחנו עושים מכל דבר הכי קטן עבירות פליליות? אחר כך נזכרתי שקיבלתי טלפון לפני חודש מחברה מאוד מאוד טובה. קוראים לה טליה בן דוד. היא נכה. עם כיסא גלגלים. היא חנתה כחוק במקום שמיועד לחניית נכים ומישהו חסם אותה. היא צלצלה למשטרה והמשטרה אמרו לה: סליחה, אנחנו לא מטפלים בזה. היא המתינה שעתיים עד שהבן אדם בא להזיז את הרכב, כדי שהיא תוכל להיכנס לרכב. חברים, אני יושבת-ראש השדולה לאנשים עם מוגבלות. לפעמים אנחנו לא נותנים את דעתנו על אנשים עם מוגבלות. ואומנם, יש שם חניית נכים, הם מחנים בדיוק במקום, אבל איזה רכב שרוצה גם לחנות נצמד פשוט לדלת יותר מדי והם לא יכולים להיכנס. אתם חושבים על זה ורואים את הדברים האלה? אנחנו חייבים לשים לב לדברים הללו. יש עוד מקרה שהתקשרו אליי באמצע הלילה שהמשטרה לא רוצה לטפל. מישהו נכנס לחנייה, חנייה שכל דיירי הבניין יכולים לחנות שם. היא לא מסומנת כחנייה לאדם אחד פרטי, ופשוט מישהו אחר, אחד מדיירי הבניין, בא וחסם את אותו אחד שחנה כי הוא חנה במקום שבדרך כלל הוא רגיל לחנות שם. זו לא חנייה מסומנת, זו חנייה שכל הציבור יכול לחנות שם. הבחורה שהחנתה את הרכב כדי שהבן אדם לא יצא לא הסכימה לזוז, לא הסכימה להזיז את הרכב. הגיעה המשטרה. המשטרה אמרה: אני לא יכולה לטפל בזה, לא יכולה לעשות שום דבר. היא אמרה לה: אני באתי מבאר שבע – זה היה בראש העין – באתי מבאר שבע, יש לי ילדים קטנים בבית. השעה 24:00, בלילה, תזיזי רק את הרכב שאני אוכל לצאת. היא לא הסכימה במשך שעתיים. אתם יודעים מה? אם ככה, החוק הזה מצדיק את עצמו וצריך לעשות את זה. אולי גם כך נמנע את החסימות הבאות. בזמן שנותר לי אני רוצה רגע לדבר על חוק המסתננים. אני רוצה לברך את הממשלה שסוף-סוף הבינה שצריך לפעול ולעשות משהו. צריך להוציא מכאן את כל המסתננים, כי הם לא פליטים. כי מי שיש לו פליטות כבר מזמן קיבל את הפליטות שלו, ומי שלא – צריך להזיז אותם מכאן כי אנחנו לא יכולים להמשיך ולטפל בהם. זה גורם לנו הרבה מאוד בעיות וכאבי ראש, כמו שחבריי דיברו כאן ואמרו. הדבר הזה שהם לא יכולים להוציא כסף מהמדינה, זו הרתעה. זה מכשיר מצוין, שכולם יידעו שלא צריך לבוא לכאן לעבוד ואחר כך להוציא מכאן את הכסף. הרי הם מהגרים בעצם. הם באו כמהגרי עבודה, הם בכלל לא באו – אנחנו צריכים לראות את כל הסיכונים הביטחוניים, את הסיכון של ביטחון הציבור שלנו, את הביטחון האישי של כל אחד. דיבר כאן קודם חבר הכנסת זוהיר בהלול. נכון שאנחנו יהודים, אבל מה קורה במדינות אחרות? גם במדינות אחרות. רק היום פורסם ב"הארץ" שאוסטרליה זרקה פליטים, פליטים, לגינאה ולכלא וקנסה אותם. היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים, גברתי. נורית קורן (הליכוד): ואנחנו תמיד צריכים להיות הצדיקים הגדולים ולקלוט את כולם. לא, אנחנו מדינה יהודית ואנחנו רוצים להישאר מדינה יהודית. אנחנו קולטים באמת את מי שהוא פליט. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת נורית קורן. חברת הכנסת ציפי חוטובלי, בבקשה, גברתי. ואחריה – אחרון הדוברים, חבר הכנסת חיליק בר. אורן אסף חזן (הליכוד): היושבת-ראש, עד שתגיע סגנית השר היקרה, אני רק מילה. היום היה רגע נדיר במליאה. מפלגת העבודה הייתה ברגע של כפרה. היא תמכה בחוק המסתננים. צריך להגיד להם תודה, זה חובה, כנראה - - - היו"ר טלי פלוסקוב: בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות. סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני קוראת לחבריי בסיעה: הניחו לנשיא המדינה. אני הייתי מאלה שתמכו בנשיא המדינה, בבחירתו, ואני רוצה להגיד לכם שאני לא מתחרטת. אני שמחה מאוד שהוא הנשיא שלנו, למרות הביקורת הגדולה שיש לי גם על ההחלטה האחרונה שהוא קיבל בנושא אלאור אזריה, והבעתי את הביקורת הזו בפומבי. אבל יש דרך, יש סגנון. אני באמת חושבת שאנחנו, דווקא כמי שאמורים להיות גאים שנשיא המדינה בא משורותינו. צריכים לומר בצורה ברורה - - שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): - - - סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי - - מותר להשמיע ביקורת, אמר את זה יפה ראש הממשלה היום בסיעה, אבל יש גבול. מותר לנשיא להפעיל שיקול דעת. אני אומרת לכם בצער גדול, חשבתי שמקרה אלאור אזריה הוא מהמקרים הראויים ביותר שהיו כאן לחנינה. הסכימו על זה חברי כנסת מימין ומשמאל. אני חשבתי שהקונצנזוס הלאומי, בשם אחדות העם, מחייב את המעשה הזה של חנינה לחייל הזה. אבל הזדעזעתי כשראיתי את הקריאות – הבאמת-מביכות – לנשיא המדינה בשמות שהם לא ראויים. אני באמת חושבת שהגיע הזמן שנניח לנשיא המדינה. הוא יעשה כטוב בעיניו. מותרת ושמורה לנו זכות הביקורת, מותר לנו לומר את דעתנו. אנחנו כנסת ישראל. אבל הקפידו בסגנון, חבריי היקרים, בעיקר חבריי לסיעת הליכוד. אני רוצה להתייחס לביקורת המאוד-חריפה שנשמעה כאן על דברים שאמרתי כנגד ארגון שוברים שתיקה. גם אתה, חבר הכנסת מוסי רז, וגם את, חברת הכנסת תמר זנדברג. תראו, אני אגיד כאן את הדברים בצורה מאוד מאוד ברורה. בשבוע שעבר נפל דבר בישראל, ואם הייתה בכם טיפת יושרה, רק טיפה, אתם הייתם מרכינים ראש בפני הציבור הישראלי ובפני חיילי צבא הגנה לישראל, והייתם אומרים: סליחה, טעינו. סליחה, תמכנו במקרים שבינם לבין המציאות – לא היה ולא נברא. עכשיו, אתם שוחרי שלטון החוק, מצדיעים לפרקליטות, מצדיעים לבג"ץ, בבקשה תקשיבו למה שאומרים גופי החקירה בישראל. אז גופי החקירה בישראל השלימו את החקירה. פרקליטות המדינה השלימה את התהליך. ומה בסוף התהליך? מה קרה בסוף התהליך? אז אני מקריאה לכם מההחלטה של פרקליטות המדינה - - מוסי רז (מרצ): - - - תמר זנדברג (מרצ): - - - יש פה פרוטוקול - - - סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: - - ההחלטה בתיק החקירה בעניין סגן דין יששכרוף בחשד לתקיפת פלסטינאי בעקבות סרטון אשר הופץ ברשת – הטענה הייתה שהוא הכה פלסטינאי ללא הצדקה מבצעית – העניין נבדק, נשלח לפצ"ר, ליועץ המשפטי לממשלה. נפתחה חקירה פלילית בעניין. לאחר בחינת הדברים ולאור חומרת הדברים אשר החשוד טען כי ביצע, המסקנה בסוף: הוחלט לסגור את התיק לאחר שעלה מהחקירה שהדברים אשר תוארו לא אירעו כלל ועיקר. אתם תומכים בשקרנים, אתם תומכים בשקרנים מתועבים, שעל חשבון חיילי צבא ההגנה לישראל. הולכים בכל רחבי העולם, תומכים בחרם על ישראל באופן עקיף כי זה מה שהם עושים בסופו של יום. מוסי רז (מרצ): - - - תמר זנדברג (מרצ): שטויות - - - סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: תראו, אני אגיד את זה הכי פשוט. ממשלת ישראל מתכוונת לקדם חקיקה כנגד הארגון הזה, כי הארגון הזה בסוף הוא ארגון שכל תשתיתו, כל פעילותו, אינה מבוססת אמת אלא מבוססת שקרים. היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים, גברתי. תמר זנדברג (מרצ): - - - סין - - - סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: יש שתי הצעות חוק כרגע שהממשלה מגבשת אותן: אחת נגד תרומות זרות מממשלות זרות. סליחה, מי שרוצה בטוהר הנשק ומי שרוצה בהתנהגות מוסרית של חיילי צה"ל, ואני הראשונה שרוצה את זה, פועל בתוך המדינה. לא נוסע בכל רחבי העולם מוציא את דיבת חיילי צה"ל רעה. מוסי רז (מרצ): - - - היו"ר טלי פלוסקוב: משפט אחרון, גברתי. סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: ועניין נוסף, אנחנו לא ניתן יד לעמותות שפועלות בשירות מסע דה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל. תודה. תמר זנדברג (מרצ): - - - מוסי רז (מרצ): - - - היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת ציפי חוטובלי. אחרון הדוברים, חבר הכנסת חיליק בר, בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): אורן חזן, תגיד לי, קצת בושה אין לך? עולה לפה לדוכן בלי חשומה ומאשים אנשים שהם מדברים כי הם צריכים להיבחר. עכשיו אני רוצה להודיע גם לך משהו שאתה יודע וגם לחברתי נאוה בוקר משהו שאת יודעת, כל הדברים האלה וכל ההסתה הפרועה שלכם נגד הנשיא היא לא כי אכפת לכם מעם ישראל. זה דיבורים למרכז הליכוד, זה דיבורים למרכז הליכוד. זה דיבורים לבוחרים שלכם. אורן אסף חזן (הליכוד): מה אתה תוקף אותי אישית? קריאות: - - - יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): לכם אין חשומה באמת, כי אתם – לא אכפת לכם מעם ישראל שרובו תומך בנשיא ראובן ריבלין ורובו תומך בממלכתיות. אמיר אוחנה (הליכוד): - - - נאוה בוקר (הליכוד): - - יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): אתם מדברים למרכז הליכוד כדי להיבחר שוב. על מזבח האחדות הפנימית של עם ישראל אתם מוכנים להסית כנגד נשיא ממלכתי שיודע, נאוה, יותר טוב ממך מה זה להיות רוויזיוניסט ומה זה להיות חרותיניק ומה זה להיות ליכודניק. דוד ביטן (הליכוד): אתה עושה את זה בשביל מרכז העבודה, אתה רוצה שיראו אותך. נאוה בוקר (הליכוד): אתה עושה את זה בשביל מרכז העבודה. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): מי את שתלמדי את רובי ריבלין הבית"ריסט מה זה ליכוד ומה זה ימין ומה זה רביזיוניזם. קריאות: - - - יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): ואתה, אורן חזן, מאשים אנשים שהם מדברים כדי להיבחר. אורן אסף חזן (הליכוד): בוודאי. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): אתה - - - למרכז הליכוד - - - עם ישראל. אורן אסף חזן (הליכוד): שכחתם מה זה להיות שמאלני. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): ואני רוצה להגיד לך, אורן חזן, ונאווה בוקר, הרצח הפוליטי הבא מעבר לפינה. הרצח הפוליטי הבא מעבר לפינה והכתובת כתובה על הקיר. וכשיקרה משהו - - אורן אסף חזן (הליכוד): אתה חצוף. אתה המסית הראשי. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): - - אתם תגידו: אל תאשימו ואל תכתימו. אבל אנחנו נזכיר לכם את כל מה שאתם אמרתם נגד הנשיא ואנחנו נזכיר לכם איך – איך על החלטה לגיטימית של נשיא לא לתת חנינה, בין אם אתה מסכים לה או לא, או בין אם אני מסכים לה או לא - - היו"ר טלי פלוסקוב: אני שמעתי. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): - - על החלטה לגיטימית אתם מתירים הסתה פרועה כנגדו, נאוה, וזה לא מתאים לך. נאוה בוקר (הליכוד): - - - יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): זה לא מתאים לך, ואפילו לך, אורן חזן, זה לא מתאים. אורן אסף חזן (הליכוד): - - - יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): לכן אני קורא לך לעלות לפה, לדבר בשם הממלכתיות, לחבר את הקרעים - - אורן אסף חזן (הליכוד): - - - יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): - - ולא לשסות ולא לקרוע. אורן אסף חזן (הליכוד): - - - יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): אורן, אתם פוגעים ברקמה האנושית החיה, שהיא החברה הישראלית, על מזבח האינטרסים הפוליטיים האישיים שלך. אורן אסף חזן (הליכוד): אתה לא תגיד לי מה זו ממלכתיות. אתה יודע מה זו ממלכתיות? איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): כן, כן. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): אנחנו יודעים מה זו ממלכתיות. אתם שכחתם. אורן אסף חזן (הליכוד): אני אזכיר לך. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): אתם שכחתם בליכוד מה זה ממלכתיות ומה זה ז'בוטינסקי ומה זה מוסד הנשיאות. אתם יותר מידי זמן בשלטון, מרשים לעצמכם גם להיות מושחתים וגם לפרק את הרקמה האנושית החיה, שהיא מדינת ישראל. תתביישו לכם. עיב עליכ, חשומה ועוד פעם חשומה. תעלה לפה ותתנצל. אני אגיד לך דבר אחד, אורן חזן, אל תבואו להתנצל כשיהיה מאוחר מדי. פעם אחת תעשו משהו נכון בזמן הנכון, שלא אחרי זה תגידו שאנחנו - - היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): - - מכתימים מחנה שלם - - אורן אסף חזן (הליכוד): - - - יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): - - כי אחד אחרי השני בליכוד עלו והסיתו - - היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים, אדני. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): - - נגד נשיא מכהן מהצד הפוליטי שלך. אורן אסף חזן (הליכוד): תתבייש. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): תתבייש אתה אורן. תתבייש. היו"ר טלי פלוסקוב: אני מבקשת לסיים אדוני. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): תתבייש וזו לא בושה להודות בטעות ולהתנצל. לא בושה גם להודות בטעות ולהתנצל. גם אתה וגם נאוה, תמצאו כבוד ואומץ ותעלו להתנצל בפני עם ישראל - - היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת חיליק בר. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): - - ובפני הנשיא רובי ריבלין. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): תתבייש לך. דוד ביטן (הליכוד): חיליק, אתה חוצפן. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת חיליק בר. רבותי, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, האם אתה רוצה לעלות לסכם את הדיון או שעוברים ישר להצבעה? מיכאל מלכיאלי (ש"ס): - - - היו"ר טלי פלוסקוב: להצבעה. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (איסור חניה באופן החוסם רכב אחר), התשע"ח–2017, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (איסור חניה באופן החוסם רכב אחר), התשע"ח–2017 לוועדת הכלכלה, נתקבלה. אורן אסף חזן (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, היה פה דיון - - - היו"ר טלי פלוסקוב: ראיתי, אדוני. תן לי בבקשה לנהל את המליאה. 39 חברי כנסת בעד. אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (איסור חניה באופן החוסם רכב אחר), התשע"ח–2017, עברה בקריאה ראשונה וחוזרת לוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית.