הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2023698
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת רחל עזריה מיקי לוי עליזה לביא
דוד ביטן אלעזר שטרן עודד פורר
אבי דיכטר מוסי רז חמד עמאר
טלי פלוסקוב יפעת שאשא ביטון שלי יחימוביץ'
שולי מועלם-רפאלי מרב מיכאלי יעל גרמן
מכלוף מיקי זוהר מאיר כהן יוליה מלינובסקי
איתן כבל יהודה גליק בצלאל סמוטריץ'
יעקב פרי רועי פולקמן מנחם אליעזר מוזס
נורית קורן אלי אלאלוף מירב בן ארי
יצחק וקנין יחיאל חיליק בר יאיר לפיד
יואב בן צור עמר בר-לב רויטל סויד
אכרם חסון יוסי יונה מיכל בירן
נאוה בוקר סאלח סעד קארין אלהרר
ענת ברקו איילת נחמיאס ורבין אורי מקלב
אברהם נגוסה מיכל רוזין ניסן סלומינסקי
יואל חסון קסניה סבטלובה מרדכי יוגב
תמר זנדברג לאה פדידה מיקי רוזנטל
נחמן שי איל בן ראובן דב חנין
מיכאל מלכיאלי יעל כהן-פארן אילן גילאון
איציק שמולי אורלי לוי אבקסיס איתן ברושי
______________________________________________
פ/4919/20
הצעת חוק להסדרת זכויות המגורים והרכישה של תושבי עמק התימנים בשכונת עין כרם בירושלים, התשע"ח–2017
דברי הסבר
הצעת החוק נועדה להסדיר את מעמדם של תושבי שכונת עמק התימנים בעין כרם, שהוכרו במשך עשורים כדיירים מוגנים ונשמטה זכותם לבעלות על הקרקעות. זאת, חרף אחריותה של מדינת ישראל לגורלם, שכן נציגיה יישבו את התושבים באדמות אלו.
תושבי עמק התימנים החלו להתיישב באדמות בשנת 1948 תחת הסדרי קניין שונים מול רשויות שונות. באמצע שנות החמישים הם הוכרו כדיירים מוגנים, של חברת עמידר.
בשנת 1981 נחתם "הסדר עין כרם", שאפשר לדרים בשטח לרכוש את בתיהם ולהפוך לבעליהם החוקיים. ואולם, דווקא מהלך זה, שנראה כהזדמנות פז להעניק לכל התושבים את זכותם באופן שווה, העמיק את העוול ואי-השוויון, כאשר תושבי עמק התימנים לא נכללו בהסדר ודרכם לרכישת הנכסים נחסמה. הניסיון לאפשר לכל התושבים להסדיר את בעלותם על הקרקעות ולמזער את הפערים הכלכליים, רק החריף את הקצוות, עם כניסת משפחות חדשות ואמידות לשכונה. על רקע זה, ניתן בנקל להבין את התפתחותו של העוול ההיסטורי, שהלך וגדל עם השנים – מחירי הדירות האמירו עד מאוד בעקבות כניסת התושבים החדשים, כאשר תושבי עמק התימנים מקבלים צווי פינוי חדשות לבקרים.
כמו כן, עד שנת 1981, משך עשורים ארוכים, חברת עמידר ומדינת ישראל שמטעמה החזיקה החברה בנכסים, התעלמו מהתנאים המחפירים בהם גרו התושבים, מההזנחה והיעדר התשתיות ולא סיפקו להם תנאי מחיה בסיסיים. ישנם בתים שהתחברו לחשמל רק בפתח שנות השמונים (וזאת על ידי רכישת טרנספורמטור מחברת החשמל מכספי התושבים), וקיבלו הספקת מים רק בשנות השישים. עד היום, קיימים בחלק מהבתים בורות ספיגה. כביש הגישה ליישוב נסלל רק בסוף שנות השבעים, על ידי התושבים. על כן, הצעת חוק זו מסירה אי צדק ועוול כלפי התושבים, שנמשך עשורים רבים בעיר הבירה של מדינת ישראל. לפי ההצעה, תושבי עמק התימנים בשכונת עין כרם יוכלו לרכוש את בתיהם לפי הסדר עין כרם, וכך לממש את זכאותם להיות בעלי הבתים שבהם הם מתגוררים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בטבת התשע"ח – 25.12.17
מטרות 1. מטרתו של חוק זה להבטיח את זכויות תושבי עמק התימנים בשכונת עין כרם בירושלים ולהכיר בה, ולהסדיר את זכויות המגורים והרכישה של אותם תושבים. מטרתו של חוק זה להבטיח את זכויות תושבי עמק התימנים בשכונת עין כרם בירושלים ולהכיר בה, ולהסדיר את זכויות המגורים והרכישה של אותם תושבים.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"הסדר עין כרם" – הסכם בדבר הסדר זכויות הרכישה של תושבי שכונת עין כרם בירושלים שנחתם ביום י"ב בחשוון התשמ"ב (9 בנובמבר 1981) בין מועצת מקרקעי ישראל לבין תושבי שכונת עין כרם בירושלים; "הסדר עין כרם" – הסכם בדבר הסדר זכויות הרכישה של תושבי שכונת עין כרם בירושלים שנחתם ביום י"ב בחשוון התשמ"ב (9 בנובמבר 1981) בין מועצת מקרקעי ישראל לבין תושבי שכונת עין כרם בירושלים;
"הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961; "הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961;
"זכאי" – אחד מאלה: "זכאי" – אחד מאלה:
(1) אדם שביום התחילה התגורר בנכס במתחם;
(2) בן משפחתו מקרבה ראשונה של זכאי כאמור בפסקה (1), ובלבד שמתגורר עמו ומלאו לו 21 שנים ביום התחילה;
"יום התחילה" – יום תחילתו של חוק זה; "יום התחילה" – יום תחילתו של חוק זה;
"המבנה" – בתי המגורים הקיימים בשטח עמק התימנים ביום התחילה; "המבנה" – בתי המגורים הקיימים בשטח עמק התימנים ביום התחילה;
"המגרש" – השטח המסומן בהתאם לגבולות הטבעיים של המגרש כפי שהם מפורטים בתוספת; "המגרש" – השטח המסומן בהתאם לגבולות הטבעיים של המגרש כפי שהם מפורטים בתוספת;
"המועד הקובע" – י"ב בחשוון התשמ"ב (9 בנובמבר 1981); "המועד הקובע" – י"ב בחשוון התשמ"ב (9 בנובמבר 1981);
"המתחם" – תחומי הגושים והמגרשים המסומנים בתוספת; "המתחם" – תחומי הגושים והמגרשים המסומנים בתוספת;
"הנכס" – המגרש והמבנים עליו בהתאם לגבולות המגרש כפי שהם מסומנים בתוספת; "הנכס" – המגרש והמבנים עליו בהתאם לגבולות המגרש כפי שהם מסומנים בתוספת;
"ערך המבנה" – ערך המבנה על פי השווי במועד שבו נחתם לראשונה הסכם שכירות לגבי הקרקע, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; "ערך המבנה" – ערך המבנה על פי השווי במועד שבו נחתם לראשונה הסכם שכירות לגבי הקרקע, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית;
"ערך המגרש" – ערך המגרש על פי השווי הממוצע של מגרשים במועד הקובע, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית למועד הרכישה. "ערך המגרש" – ערך המגרש על פי השווי הממוצע של מגרשים במועד הקובע, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית למועד הרכישה.
זכויות בנייה וזכאות לרכוש את הנכס 3. (א) כל זכאי רשאי לרכוש ולקבל את זכויות הבנייה בהתאם לזכויות שהוענקו בהסדר עין כרם. (א) כל זכאי רשאי לרכוש ולקבל את זכויות הבנייה בהתאם לזכויות שהוענקו בהסדר עין כרם.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על שטח בנוי בנכס, העולה על השטח שחל עליו הסדר עין כרם; לעניין זה, "שטח בנוי בנכס" – שטח שהיה בנוי ביום התחילה. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על שטח בנוי בנכס, העולה על השטח שחל עליו הסדר עין כרם; לעניין זה, "שטח בנוי בנכס" – שטח שהיה בנוי ביום התחילה.
(ג) הנכס יימכר במחיר שלא יעלה על 20% מערך המגרש, ומערך המבנה ולא ישולמו היטלי השבחה ותשלומים נוספים מעבר לערך הנכס; בסעיף קטן זה, "היטל השבחה" – כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965. (ג) הנכס יימכר במחיר שלא יעלה על 20% מערך המגרש, ומערך המבנה ולא ישולמו היטלי השבחה ותשלומים נוספים מעבר לערך הנכס; בסעיף קטן זה, "היטל השבחה" – כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965.
שמירת זכויות 4. אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בזכויותיו של דייר בעין כרם, לרבות מחוץ למתחם. אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בזכויותיו של דייר בעין כרם, לרבות מחוץ למתחם.
ביצוע ותקנות 5. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות לביצועו. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות לביצועו.
תוספת תוספת
מתחם עמק התימנים מתחם עמק התימנים
(סעיף 2) (סעיף 2)