הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2023901
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ'
יואב קיש
דוד ביטן
______________________________________________ פ/4920/20
הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – ניהול והקצאת הקרקע באזור יהודה והשומרון על ידי החטיבה להתיישבות), התשע"ח–2017
דברי הסבר
לאחר מלחמת ששת הימים פנה ראש הממשלה לוי אשכול ז"ל אל יושב ראש ההנהלה הציונית וביקש לדאוג לכך שמחלקת ההתיישבות של ההסתדרות הציונית, לאור ניסיונה רב השנים בהקמת ישובים חקלאיים, תסייע בידי ממשלת ישראל בביצוע תכניותיה לעיבוד קרקעות בשטחים המוחזקים. ראש הממשלה קבע, כי כל ההוצאות הכרוכות יצאו מאוצר המדינה.
בהתאם להחלטות הממשלה, לצורך הקמת ישובים כפריים באזור הוקצו המקרקעין המיועדים לישובים ולאמצעי הייצור שלהם להסתדרות הציונית, ונכרתו הסכמי הרשאה לתקופות ארוכות (49 שנים), בין הממונה לבין ההסתדרות הציונית. מכוח הסכמי הרשאה אלה מעניקה ההסתדרות הציונית זכויות הרשאת משנה (בר רשות) למתיישבים, לאגודות (ישובים) ולצדדים שלישיים. בשל הצורך לנהל את רישום הזכויות ואת כל הכרוך בכך מקיימת ההסתדרות הציונית, באמצעות החטיבה להתיישבות מרשם של הסכמי ההרשאה בישובים הכפריים עם המתיישבים, אגודות (ישובים) וצדדים שלישיים, לרבות רישום התחייבויות למשכנתאות, שעבודים ועיקולים. אין המדובר במרשם מקרקעין אלא ברישום של זכויות הרשאה.
במשך עשרות שנים מנהלת החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית את המקרקעין בהתיישבות הכפרית הישראלית ביהודה ושומרון. ניהול המקרקעין על ידי החטיבה להתיישבות היתה ועודנה הדרך הטובה והנכונה ביותר לניהול המקרקעין באזור, בשים לב למורכבות המדינית והביטחונית הכרוכה בכך. הצעת חוק זו נועדה לאפשר את המשך המצב הקיים זה עשרות בשנים תוך הסדרתו והתאמתו לסטנדרטים המקובלים בארץ לניהול מקרקעין.
בשנים האחרונות התגלעה מחלוקת משפטית בנוגע למעמדה של החטיבה להתיישבות ולסמכותה של הממשלה לאצול לה מסמכויותיה בתחום ההתיישבות. מחלוקת זו נגעה בשני היבטים שבהם פעלה החטיבה:
ההיבט הראשון הוא אצילת הסמכות והפעלת החטיבה להתיישבות כגוף ביצועי של הממשלה – היבט זה הוסדר בחקיקה ראשית נקבע כי לחטיבה להתיישבות מעמד מיוחד ויש בידה לפעול מטעם הממשלה מחד גיסא ולהישאר גוף חיצוני-ביצועי לממשלה השייך מהותית להסתדרות הציונית מאידך גיסא.
היבט נוסף שעודנו במחלוקת נוגע לדרך שבה החטיבה מנהלת ומקצה את המקרקעין באזור יהודה ושומרון לצרכי התיישבות. נושא זה נוגע לליבת העשייה של החטיבה להתיישבות המאפשר לה להיות זרוע ביצועית של הממשלה בפיתוח ההתיישבות באזור.
הצעת החוק נועדה לעגן בחקיקה ראשית גם את נושא ניהול והקצאת המקרקעין בהתיישבות הכפרית ביהודה ושומרון על ידי החטיבה להתיישבות, ועל כן היא קובעת כי הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש, אשר לו הסמכות על פי הדין הנוהג באזור לניהול המקרקעין, יקצה את המקרקעין לחטיבה להתיישבות, והיא שתנהל אותם, וזאת ככל הניתן על פי הסטנדרטים המקובלים ברשות מקרקעי ישראל ובשים לב לשינויים המתחייבים בשל המאפיינים הייחודיים של האזור.
הרגישות המדינית והביטחונית הכרוכה בפיתוח ההתיישבות באזור מצדיקה את ניהול והקצאת המקרקעין בפטור ממכרז כדי להימנע מפרסום ולאפשר שקילת שיקולים של פיתוח ההתיישבות. עוד מוצע לקבוע כי בניגוד למקובל עד כה, מכאן ולהבא תיגבה החטיבה להתיישבות תשלום בגין הקצאת המקרקעין, על פי המקובל ברשות מקרקעי ישראל, תשלום שיועבר לקופת המדינה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בטבת התשע"ח – 25.12.17
הוספת סעיף 6ג 1. בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952, אחרי סעיף 6ב יבוא: בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952, אחרי סעיף 6ב יבוא: בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952, אחרי סעיף 6ב יבוא: בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952, אחרי סעיף 6ב יבוא: בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952, אחרי סעיף 6ב יבוא: בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952, אחרי סעיף 6ב יבוא:
"הקצאת מקרקעין לחטיבה להתיישבות "הקצאת מקרקעין לחטיבה להתיישבות "הקצאת מקרקעין לחטיבה להתיישבות 6ג. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה –
"אזור" – כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967; "אזור" – כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967;
"הממונה" – הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון לפי הצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 59), התשכ"ז–1967 (להלן – הצו בדבר רכוש ממשלתי), והצו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (אזור הגדה המערבית) (מס' 58), התשכ"ז–1967 (להלן – הצו בדבר נכסים נטושים); "הממונה" – הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון לפי הצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 59), התשכ"ז–1967 (להלן – הצו בדבר רכוש ממשלתי), והצו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (אזור הגדה המערבית) (מס' 58), התשכ"ז–1967 (להלן – הצו בדבר נכסים נטושים);
"ההסתדרות – ההסתדרות הציונית העולמית באמצעות החטיבה להתיישבות; "ההסתדרות – ההסתדרות הציונית העולמית באמצעות החטיבה להתיישבות;
"התיישבות כפרית" – התיישבות שמוגדרת כיישוב כפרי לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או יישוב שהוא חלק ממועצה אזורית; "התיישבות כפרית" – התיישבות שמוגדרת כיישוב כפרי לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או יישוב שהוא חלק ממועצה אזורית;
"מקרקעין" – מקרקעין באזור המיועדים להתיישבות כפרית, לרבות מקרקעין המיועדים לאמצעי ייצור, שהן אחד מאלה: "מקרקעין" – מקרקעין באזור המיועדים להתיישבות כפרית, לרבות מקרקעין המיועדים לאמצעי ייצור, שהן אחד מאלה:
(1) אדמות מדינה הרשומות בטאבו;
(2) מקרקעין שהממונה מנהל אותם כרכוש ממשלתי לפי סעיף 2ג לצו בדבר רכוש ממשלתי;
(3) מקרקעין שהם רכוש ממשלתי כהגדרתו בצו בדבר רכוש ממשלתי;
(4) מקרקעין שנתפסו בתפיסה צבאית לצורכי התיישבות;
(5) מקרקעין שרשויות האזור נטלו בהן חזקה בהתאם לחוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז–2017;
(6) מקרקעין שהם רכוש נטוש כהגדרתו בצו בדבר נכסים נטושים, שהועברו לניהולה של ההסתדרות;
"מקרקעין המיועדים לאמצעי ייצור" – מקרקעין המיועדים לחקלאות, לתעשייה, לתיירות, למסחר ולשירותים; "מקרקעין המיועדים לאמצעי ייצור" – מקרקעין המיועדים לחקלאות, לתעשייה, לתיירות, למסחר ולשירותים;
(ב) הממונה יקצה להסתדרות מקרקעין, ובכלל זה את ניהול ורישום זכויות השימוש והחזקה בהם. (ב) הממונה יקצה להסתדרות מקרקעין, ובכלל זה את ניהול ורישום זכויות השימוש והחזקה בהם.
(ג) ההסתדרות היא המוסד המיישב, כהגדרתו בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית התשי"ג–1953, והיא תנהל את המקרקעין שהוקצו לה לפי סעיף קטן (ב), ובכלל זה תיזום תכניות, תפתח ותקצה את המקרקעין, באמצעותה או באמצעות גופים שלישיים, וזאת ככל הניתן בהתאם למדיניות ניהול המקרקעין המקובלת ברשות מקרקעי ישראל ובשינויים המחויבים. (ג) ההסתדרות היא המוסד המיישב, כהגדרתו בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית התשי"ג–1953, והיא תנהל את המקרקעין שהוקצו לה לפי סעיף קטן (ב), ובכלל זה תיזום תכניות, תפתח ותקצה את המקרקעין, באמצעותה או באמצעות גופים שלישיים, וזאת ככל הניתן בהתאם למדיניות ניהול המקרקעין המקובלת ברשות מקרקעי ישראל ובשינויים המחויבים.
(ד) ניהול המקרקעין על ידי ההסתדרות כאמור בסעיף קטן (ג), ייעשה בהתאם למדיניות הממשלה והוראותיה, כפי שייקבעו מעת לעת. (ד) ניהול המקרקעין על ידי ההסתדרות כאמור בסעיף קטן (ג), ייעשה בהתאם למדיניות הממשלה והוראותיה, כפי שייקבעו מעת לעת.
(ה) הכנסות ההסתדרות הנובעות מניהול המקרקעין על פי סעיף זה, יועברו לאוצר המדינה; גובה התשלום שיועבר להסתדרות לשם ניהול המקרקעין כאמור בסעיף זה ייקבע בתקציב המדינה. (ה) הכנסות ההסתדרות הנובעות מניהול המקרקעין על פי סעיף זה, יועברו לאוצר המדינה; גובה התשלום שיועבר להסתדרות לשם ניהול המקרקעין כאמור בסעיף זה ייקבע בתקציב המדינה.
(ו) על אף האמור בחוק זה ובכל דין, הקצאת מקרקעין על ידי ההסתדרות לפי סעיף זה תהיה פטורה ממכרז. (ו) על אף האמור בחוק זה ובכל דין, הקצאת מקרקעין על ידי ההסתדרות לפי סעיף זה תהיה פטורה ממכרז.
הוראות מעבר 2. (א) מקרקעין, שהממונה הקצה אותם להסתדרות באמצעות הסכמי הרשאה והסכמי הרשאה לתכנון שנכרתו בין הממונה לבין ההסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה יראו אותם כמי שהועברו לניהול ההסתדרות לפי חוק זה. (א) מקרקעין, שהממונה הקצה אותם להסתדרות באמצעות הסכמי הרשאה והסכמי הרשאה לתכנון שנכרתו בין הממונה לבין ההסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה יראו אותם כמי שהועברו לניהול ההסתדרות לפי חוק זה. (א) מקרקעין, שהממונה הקצה אותם להסתדרות באמצעות הסכמי הרשאה והסכמי הרשאה לתכנון שנכרתו בין הממונה לבין ההסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה יראו אותם כמי שהועברו לניהול ההסתדרות לפי חוק זה. (א) מקרקעין, שהממונה הקצה אותם להסתדרות באמצעות הסכמי הרשאה והסכמי הרשאה לתכנון שנכרתו בין הממונה לבין ההסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה יראו אותם כמי שהועברו לניהול ההסתדרות לפי חוק זה. (א) מקרקעין, שהממונה הקצה אותם להסתדרות באמצעות הסכמי הרשאה והסכמי הרשאה לתכנון שנכרתו בין הממונה לבין ההסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה יראו אותם כמי שהועברו לניהול ההסתדרות לפי חוק זה. (א) מקרקעין, שהממונה הקצה אותם להסתדרות באמצעות הסכמי הרשאה והסכמי הרשאה לתכנון שנכרתו בין הממונה לבין ההסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה יראו אותם כמי שהועברו לניהול ההסתדרות לפי חוק זה.
(ב) מקרקעין שהממונה הקצה אותם להסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה, יראו אותם כהתיישבות כפרית לעניין חוק זה. (ב) מקרקעין שהממונה הקצה אותם להסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה, יראו אותם כהתיישבות כפרית לעניין חוק זה. (ב) מקרקעין שהממונה הקצה אותם להסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה, יראו אותם כהתיישבות כפרית לעניין חוק זה. (ב) מקרקעין שהממונה הקצה אותם להסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה, יראו אותם כהתיישבות כפרית לעניין חוק זה. (ב) מקרקעין שהממונה הקצה אותם להסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה, יראו אותם כהתיישבות כפרית לעניין חוק זה. (ב) מקרקעין שהממונה הקצה אותם להסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה, יראו אותם כהתיישבות כפרית לעניין חוק זה.