הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2024065
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת מיקי רוזנטל
משה גפני
______________________________________________
פ/4886/20
הצעת חוק עסקאות בגופים ציבוריים (תיקון – מעבר לרכבים ידידותיים לסביבה בגופים ציבוריים), התשע"ח–2017
דברי הסבר
הצעת חוק זו נועדה להפחית את זיהום האוויר במדינת ישראל ולצמצם אותו על ידי הגברת השימוש ברכבים חשמליים וברכבים ידידותיים לסביבה (להלן – רכבים ידידותיים לסביבה), באמצעות מעבר לרכבים מסוג זה בגופים ציבוריים שונים.
בשנים האחרונות, אנחנו עדים לעליה בכמות הרכבים בכבישי ישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (אפריל 2017), רק בשנת 2016 נוספו לכבישי ישראל כ-148,000 רכבים חדשים שמהווים גידול של כ-5% לכמות כלי הרכב לעומת שנת 2015. השימוש ברכב מנועי מתבצע באופן יום-יומי וכפועל יוצא תורם לזיהום האוויר על ידי פליטת חומרים רעילים מהרכב לאוויר. מידת הזיהום נקבעת על פי סוג הרכב, מאפייני המנוע (סולר או בנזין), נפח המנוע, תנאי הדרך ועוד מספר אלמנטים. למשל, רכבים פרטיים מסוג מנוע בנזין, הנפוצים ביותר מבין הרכבים בכבישי ישראל, הם התורמים העיקריים לזיהום האוויר במדינה.
דוגמה לרכב ידידותי לסביבה הוא רכב היברידי בעל טכנולוגיה המשלבת שני מקורות הנעה: מנוע בעירה פנימי שנועד להאצה או תחילת נסיעה ומנוע חשמלי שנועד לנסיעה רגילה. היתרון בשימוש במנוע חשמלי הוא הפחתה ניכרת בפליטת מזהמי האוויר על ידי חיסכון של כ-50% בצריכת הדלק לעומת רכב מנועי רגיל. כמו כן, צמצום של 50% מסך צריכת הדלק של רכבים שבשימוש עובדי המדינה, עשוי להוביל לחיסכון כלכלי לקופת המדינה.
לפיכך, מוצע לקבוע שגוף ציבורי המתקשר בעסקה לרכישה או להשכרה של רכב מנועי המיועד לשימוש עובד המדינה, ירכוש או ישכור, לפי העניין, רכב ידידותי לסביבה. ההתקשרות האמורה תתבצע על פי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992.
נוסף על כך, מוצע לקבוע תקופת מעבר של חמש שנים לביצוע המעבר הנדרש בגופים הציבוריים מרכב מנועי לרכב ידידותי לסביבה לשם הסתגלותם של הגופים הציבוריים לשינוי המצב הקיים, כדי שיכולו לבצע את המעבר בצורה חלקה וקלה יותר. לאחר תקופת המעבר, גופים ציבוריים יתקשרו בעסקאות לרכישה או להשכרה של רכבים שהם ידידותיים לסביבה בלבד. שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את המועדים המנויים בתקופת המעבר לגופים ציבוריים שמתקשים לבצע את המעבר בהצלחה על פיהם.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בטבת התשע"ח – 25.12.17
הוספת סעיף 2ד 1. בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976, אחרי סעיף 2ג יבוא: בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976, אחרי סעיף 2ג יבוא: בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976, אחרי סעיף 2ג יבוא: בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976, אחרי סעיף 2ג יבוא: בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976, אחרי סעיף 2ג יבוא: בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976, אחרי סעיף 2ג יבוא:
"העדפת רכב ידידותי לסביבה בגופים ציבוריים "העדפת רכב ידידותי לסביבה בגופים ציבוריים "העדפת רכב ידידותי לסביבה בגופים ציבוריים 2ד. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה –
"גוף ציבורי" – כל אחד מאלה: "גוף ציבורי" – כל אחד מאלה:
(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
(2) לשכת נשיא המדינה;
(3) הכנסת;
(4) משרד מבקר המדינה;
(5) בתי המשפט, בתי הדין, לשכות ההוצאה לפועל, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין;
(6) רשות מקומית, תאגיד מקומי, מועצה דתית וקופת חולים כהגדרתם בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992;
(7) תאגיד שהוקם בחוק;
(8) חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975;
(9) גוף אחר הממלא תפקיד ציבורי, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 (נוסח משולב);
(10) גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985;
"השכרה" – לרבות השכרה, חכירה והתקשרות עם חברת החכר, ובכלל זה התקשרות באמצעות חוזה החכר-תפעולי או חוזה מקח-אגב-שכירות (החכר ממוני); "השכרה" – לרבות השכרה, חכירה והתקשרות עם חברת החכר, ובכלל זה התקשרות באמצעות חוזה החכר-תפעולי או חוזה מקח-אגב-שכירות (החכר ממוני);
"עובד המדינה" – כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב; "עובד המדינה" – כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב;
"רכב ידידותי לסביבה" – כל אחד מאלה: "רכב ידידותי לסביבה" – כל אחד מאלה:
(1) רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב נטול פליטות;
(2) רכב מנועי המונע במנוע חשמלי;
(3) רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב בעל הנעה חלופית, לרבות רכב משולב מנוע (Hybrid).
(ב) (1) גוף ציבורי המתקשר בעסקה לרכישה או להשכרה של רכב מנועי לשימוש עובד המדינה ירכוש או ישכור, לפי העניין, רכב ידידותי לסביבה.
(2) עסקה לפי פסקה (1) תתבצע על פי חוק חובת המכרזים.
תחילה והוראת מעבר 2. (א) תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024). (א) תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024). (א) תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024). (א) תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024). (א) תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024). (א) תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), שיעור הרכבים הידידותיים לסביבה המוחזקים בידי הגוף הציבורי יגדל ב-20 אחוזים בכל שנה עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023). (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), שיעור הרכבים הידידותיים לסביבה המוחזקים בידי הגוף הציבורי יגדל ב-20 אחוזים בכל שנה עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023). (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), שיעור הרכבים הידידותיים לסביבה המוחזקים בידי הגוף הציבורי יגדל ב-20 אחוזים בכל שנה עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023). (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), שיעור הרכבים הידידותיים לסביבה המוחזקים בידי הגוף הציבורי יגדל ב-20 אחוזים בכל שנה עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023). (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), שיעור הרכבים הידידותיים לסביבה המוחזקים בידי הגוף הציבורי יגדל ב-20 אחוזים בכל שנה עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023). (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), שיעור הרכבים הידידותיים לסביבה המוחזקים בידי הגוף הציבורי יגדל ב-20 אחוזים בכל שנה עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023).
(ג) שר האוצר רשאי, בצו, לקבוע מועדים ושיעורים שונים מהאמור בסעיף קטן (ב)." (ג) שר האוצר רשאי, בצו, לקבוע מועדים ושיעורים שונים מהאמור בסעיף קטן (ב)." (ג) שר האוצר רשאי, בצו, לקבוע מועדים ושיעורים שונים מהאמור בסעיף קטן (ב)." (ג) שר האוצר רשאי, בצו, לקבוע מועדים ושיעורים שונים מהאמור בסעיף קטן (ב)." (ג) שר האוצר רשאי, בצו, לקבוע מועדים ושיעורים שונים מהאמור בסעיף קטן (ב)." (ג) שר האוצר רשאי, בצו, לקבוע מועדים ושיעורים שונים מהאמור בסעיף קטן (ב)."