הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2018 בינואר1 1184 י"ד בטבת התשע"ח עמוד ) (סמכויות לעניין פתיחה במלחמה או נקיטת פעולה5 'הצעת חוק־יסוד: הממשלה (תיקון מס 204 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸)צבאית משמעותית ,)) (אצילת סמכות לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי12 'הצעת חוק הממשלה (תיקון מס 207 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ 2018-הנידמה למסהתשע"ח הצעות חוהצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו204 :מתפרסמת בזה הצעת חוק־יסוד מטעם הממשלה ) (סמכויות לעניין פתיחה5 'הצעת חוק־יסוד: הממשלה (תיקון מס )במלחמה או נקיטת פעולה צבאית משמעותית 40 תיקון סעיף .1 - 40 , בסעיף1‏בחוק־יסוד: הממשלה ;"בכותרת השוליים בסופה יבוא "או נקיטת פעולה צבאית משמעותית )1( בסעיף קטן (א), אחרי "מלחמה" יבוא "ולא תנקוט פעולה צבאית משמעותית )2( ;"העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה חוק־- לחוק־יסוד: הממשלה (להלן40 סעיף 1 סעיף :היסוד), שעניינו "הכרזת מלחמה", קובע כלהלן כללי "הכרזת מלחמה המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכוח החלטת (א) .40 הממשלה. אין בסעיף זה כדי למנוע פעולות צבאיות (ב) הנדרשות למטרת הגנה על המדינה וביטחון הציבור. הודעה על החלטת הממשלה לפתוח במלחמה (ג) לפי סעיף קטן (א) תימסר לועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהקדם האפשרי; ראש הממשלה ימסור את ההודעה בהקדם האפשרי גם במליאת הכנסת; הודעה על פעולות צבאיות כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר לועדת החוץ "והביטחון של הכנסת בהקדם האפשרי. במהותו, מסדיר הסעיף סוגיה חוקתית יסודית ורגישה ביחסי הרשות המבצעת והרשות המחוקקת במשטר דמוקרטי, והוא בעל חשיבות רבה לעניין הכלים המצויים ,ברשותה של הממשלה, כרשות המבצעת של המדינה לממש את אחריותה בכל הנוגע לביטחון המדינה וליחסי החוץ שלה. על תכליתו של הסעיף עמד בית המשפט העליון בפסק ביילין נ' ראש ממשלת ישראל (פורסם6204/06 דינו בבג"ץ בג"ץ ביילין) בעניין מאורעות- ) (להלן1.8.2006 ,בנבו :מלחמת לבנון השנייה, וכך נקבע שם "על־פי חוק־יסוד: הממשלה, הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה והיא אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת. מתוקף תפקידה כרשות המבצעת של המדינה הממשלה, היא האחראית על קיום יחסי החוץ של המדינה (א) לחוק־יסוד: הצבא, נתון2 ומתוקף מעמדה ועל־פי סעיף הצבא למרותה. מאופייה הדמוקרטי של שיטת המשטר שלנו מתחייבת כפיפותן של כל רשויות הביטחון לממשלה ,ואילו הממשלה, כאמור, אחראית בפני הכנסת. ... ואמנם לשם השמירה על עקרונות המשטר יש חשיבות רבה לכך כי לא תתקיימנה פעולות לחימה משמעותיות בלא החלטת ממשלה וללא ביקורת פרלמנטרית. זוהי אף הנחת המוצא לחוק־יסוד: הממשלה; הוראת40 שביסוד הוראת סעיף הסעיף נועדה להבטיח כי לא תהיה חריגה מעקרונות היסוד לעניין אחריות הממשלה על פעולות צבאיות מטעם המדינה וכדי להבטיח את אחריותה של הממשלה כלפי הכנסת עקב קיומן של פעולות כאלה. לתכלית זו אף ,(ב) ו–(ג) לחוק־יסוד: הממשלה40 נקבעו הוראות בסעיפים (א) והן את חובת40 הקובעות הן את החריג להוראת סעיף לפסק הדין).4 הדיווח לכנסת" (שם, בפסקה התיקון המוצע נועד להתאים את ההסדר הקיים הן בהיבט של- ביטחונית הנוכחית-לתפיסה המדינית מאפייני הפעולות הצבאיות והן בהיבט של דרכי עבודת הממשלה. מינה ראש הממשלה ועדה לעניין2016 בחודש יוני ביטחוני (הוא ועדת השרים לענייני-עבודת הקבינט המדיני , לחוק הממשלה6 ביטחון לאומי, הפועלת מכוח סעיף הקבינט)), בראשותו של האלוף- ) (להלן2001-התשס"א (במיל') יעקב עמידרור. הוועדה התבקשה לגבש המלצות ,בנוגע להכשרת שרי קבינט חדשים, מידע לשרי הקבינט הכנת השרים לישיבות הקבינט ודרכי פעילות הקבינט. המלצות הוועדה הוגשו לראש הממשלה בחודש דצמבר . דוח הוועדה כלל שורת המלצות שנועדו לשפר את2016 תהליכי קבלת ההחלטות על־ידי הקבינט בסוגיות הביטחון הלאומי ויחסי החוץ של מדינת ישראל, באמצעות מיסוד תהליכים והטמעת כלים לייעול פעילותו. בין השאר עסק הדוח בנושא של "הכרזת מלחמה", ובמסגרתו הומלץ כי הממשלה תקבל החלטה המבהירה את סמכות הקבינט לחוק־היסוד.40 בקשר לאישור פעולות צבאיות לפי סעיף בדוח צוין, כי "הסמכת הקבינט בנושא זה חשובה לצורך ייעול תהליכי קבלת ההחלטות, שימור סודיות טרם תחילת המערכה וקביעת מסגרת מוסמכת אך מצומצמת, ככל מיום212/האפשר, של שותפי סוד". בהחלטת הקבינט מס' ב ) הוחלט לאמץ את דוח2017 במאי28( ג' בסיוון התשע"ז הוועדה, בכפוף לכמה שינויים שפורטו בנספח להחלטה. , לחוק־היסוד40 החוק המוצע בא לתקן את סעיף ,בהמשך להמלצות הוועדה ולהחלטת הקבינט כאמור לעיל באופן שיאפשר לממשלה לאצול את סמכותה לפי הסעיף האמור לידי הקבינט, בנסיבות ומטעמים כמפורט בתיקון. )2(–) ו1( לפסקאות (א) לחוק־היסוד, בנוסחו היום, קובע כי40 סעיף המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכוח החלטת ממשלה. מוצע להוסיף ולקבוע כי גם הסמכות להורות על נקיטת .249 '; התשע"ה, עמ158 'ס"ח התשס"א, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 205 הצעות חוהצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו :אחרי סעיף קטן (א) יבוא )3( (א), רשאית הממשלה להחליט על33 ) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף1"(א אצילת סמכותה לפי סעיף קטן (א), דרך כלל או במקרה מסוים, לוועדת שרים שנקבעה בחוק; החליטה הממשלה על אצילת סמכותה לוועדת השרים, תפעיל ועדת השרים את סמכותה רק אם מצא ראש הממשלה כי הפעלת הסמכות בידי הוועדה נדרשת, בנסיבות העניין, בשל טעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ ;"שלה, לרבות טעמי סודיות הכרוכים בהם. :אחרי סעיף קטן (א) יבוא )3( (א), רשאית הממשלה להחליט על33 ) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף1"(א אצילת סמכותה לפי סעיף קטן (א), דרך כלל או במקרה מסוים, לוועדת שרים שנקבעה בחוק; החליטה הממשלה על אצילת סמכותה לוועדת השרים, תפעיל ועדת השרים את סמכותה רק אם מצא ראש הממשלה כי הפעלת הסמכות בידי הוועדה נדרשת, בנסיבות העניין, בשל טעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ ;"שלה, לרבות טעמי סודיות הכרוכים בהם. , פעולה צבאית העלולה- פעולה צבאית משמעותית, היינו ברמת הסתברות קרובה לוודאי, להוביל למלחמה, תהיה נתונה בידי הממשלה. זאת, בשים לב לכך שהכרזות מלחמה פורמליות אינן נהוגות בעשרות השנים האחרונות, ולכך שעל־פי המשפט הבין–לאומי, הכרזת מלחמה פורמלית ,ממילא אינה תנאי לקיומו של מצב מלחמה או סכסוך מזוין ואף אינה נדרשת לצורך תחולת כללי המשפט הבין–לאומי בדבר אופן ניהול הלחימה (ראו למשל: בג"ץ ביילין, פסקה לפסק הדין וההפניות שם).4 לעומת זאת, ייתכן מצב שבו תידרש להתקבל החלטה על ביצוע פעולה צבאית, אשר גם אם אינה כוללת הכרזה רשמית של המדינה על פתיחה במלחמה, היא עלולה - להוביל, קרוב לוודאי, למצב של מלחמה במדינה, היינו ,להביא להשלכות כגון פגיעה משמעותית בביטחון הציבור לרבות בעורף המדינה, גיוס מילואים נרחב, פגיעה ביחסי החוץ של המדינה, במשק המדינה או בהיבטים נוספים. על רקע זאת, מוצע לקבוע כי גם החלטה מעין זו תתקבל על ידי הממשלה, שהיא הנושאת באחריות משותפת כלפי הכנסת, או, כפי שיפורט בהמשך, על ידי ועדת שרים שאליה אצלה הממשלה את סמכותה. ,לעניין זה יובהר, כי כפי שגם צוין בבג"ץ ביילין הביטוי "מלחמה", המופיע בחקיקה בהקשרים שונים, עשוי לשאת פרשנות שונה בשים לב לתכלית החקיקה ולסביבה החקיקתית שבה הוא מופיע, וזאת בלי שהדבר מותנה בהליך פורמלי של הכרזה על פתיחה במלחמה. )3( לפסקה הגם שנקודת המוצא היא שהחלטות לעניין פתיחה במלחמה או נקיטת פעולה צבאית משמעותית יתקבלו על ידי הממשלה, במציאות בישראל ישנן נסיבות הנוגעות לביטחון המדינה וליחסי החוץ שלה, אשר עשויות להצריך את הדרג המדיני לקבל החלטה כאמור בהרכב מצומצם ,וייעודי יותר של חברי הממשלה. צעד זה עשוי להידרש בין השאר, כדי לשמור על סודיות טרם ביצועה של פעולה ,צבאית מסוימת, לייעל את תהליכי קבלת ההחלטות ולקבוע מסגרת מוסמכת אך מצומצמת, ככל האפשר, של ,שותפי סוד, במקרים שבהם מתעורר קושי, בנסיבות העניין לכנס את הממשלה במליאתה. כאמור לעיל בחלק הכללי לדברי ההסבר, תפיסה זו עמדה בבסיס ההמלצה שנכללה -בנושא זה בדוח הוועדה לעניין עבודת הקבינט המדיני ביטחוני. כידוע, לממשלה מסור שיקול דעת רחב ביותר בנוגע לניהול מדיניות החוץ והביטחון שלה, כמו גם בנוגע לקביעת סדרי עבודתה, דרכי דיוניה ואופן קבלת וייס נ' ראש הממשלה, פ"ד5167/00 החלטותיה (ראו: בג"ץ לפסק הדין; וכן4 ); בג"ץ ביילין, פסקה2001( 470 ,455 )2(נה (ו) לחוק־היסוד).31 סעיף לכן, מוצע לאפשר לממשלה לאצול את סמכותה לפי ,(א) לחוק־היסוד לוועדת שרים שנקבעה בחוק40 סעיף ובלבד שהפעלת הסמכות האמורה בידי ועדת השרים תותנה בכך שראש הממשלה מצא כי מתקיימים בנסיבות ,העניין טעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה לרבות טעמי סודיות הכרוכים בהם, אשר בגינם נדרש כי ההחלטה תתקבל על ידי ועדת השרים. )12 'במקביל, מוצע בהצעת חוק הממשלה (תיקון מס ,)(אצילת סמכות לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי , המתפרסמת בחוברת זו, לקבוע כי ועדת2018-התשע"ח השרים שהממשלה תהיה רשאית לאצול לה את סמכותה להחליט על פתיחה במלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית, תהיה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי הקבינט).- (היינו לעניין זה יובהר, כי משמעות אצילת הסמכות היא כי הממשלה מעניקה לקבינט את הכוח להפעיל את הסמכות במקומה, אך היא אינה מתרוקנת בעצמה מן הסמכות ויכולה באופן עקרוני להמשיך ולהפעילה, כמו גם להחליט ,לבטל את האצילה בכל עת. בנוסף, הממשלה תהיה רשאית ולעתים אף חייבת, להנחות את הקבינט ולפקח על אופן הפעלת הסמכות על־ידיו. עוד מוצע לקבוע, כי אצילה כאמור תתאפשר הן דרך כלל והן במקרה מסוים. משמעות הדברים היא כי בהתאם בסמוך- לשיקול דעתה, תוכל ממשלה מסוימת (למשל לאחר הקמתה ובמסגרת החלטתה בדבר הרכבו וסמכויותיו של הקבינט), לקבוע כי היא אוצלת את סמכותה לפי סעיף (א) לחוק־היסוד, לקבינט. לחלופין, תוכל ממשלה שלא40 ,לאצול את סמכותה לקבינט בדרך כלל, ובמקום זאת לאצול את הסמכות האמורה לצורך אפשרות קבלת החלטה - קונקרטית שעשויה להידרש בעתיד הקרוב לעין (למשל על רקע הסלמה במצב הביטחוני או לאור הערכה צבאית או מדינית לצפי קרוב להסלמה שתחייב נקיטת פעולה צבאית משמעותית). ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוהצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו206 ;"בסעיף קטן (ב), אחרי "צבאיות" יבוא "אחרות )4( בסעיף קטן (ג), אחרי "במלחמה" יבוא "או לנקוט פעולה צבאית משמעותית", אחרי )5( "לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהקדם האפשרי" יבוא "ואם התקבלה ההחלטה ,), תימסר הודעה על כך, בהקדם האפשרי1בידי ועדת השרים כאמור בסעיף קטן (א לממשלה ולוועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת" ואחרי "פעולות צבאיות" יבוא "אחרות". (א) לחוק־היסוד, לא33 בנוסף, מאחר שבהתאם לסעיף ניתן לאצול את סמכויות הממשלה לפי חוק־היסוד, למעט ,) (סמכויות שיוריות של הממשלה32 סמכויות לפי סעיף מוצע להבהיר כי הוראות הסעיף המוצע מתגברות על (א).33 האמור בסעיף )4( לפסקה לחוק־היסוד קובע כי אין40 סעיף קטן (ב) של סעיף בהוראות הסעיף כדי למנוע פעולות צבאיות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה וביטחון הציבור. מוצע להבהיר כי עניינו של סעיף קטן זה אינו בפעולות צבאיות משמעותיות 40 ) של סעיף1מן הסוג הנדון בסעיפים קטנים (א) ו–(א האמור, בנוסחם המוצע. )5( לפסקה לחוק־היסוד קובע הוראות40 סעיף קטן (ג) של סעיף לעניין דיווח למליאת הכנסת ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על החלטות בנוגע לפעולות צבאיות. התיקונים ,המוצעים לסעיף קטן (ג) האמור מהווים, בעיקרם התאמות מתחייבות לתיקונים שפורטו לעיל, בכל הנוגע לאחריותה של הממשלה כלפי הכנסת ולצורך להבטיח פיקוח פרלמנטרי הולם על הממשלה. במסגרת זאת, מוצע לקבוע כי גם החלטת ממשלה על ביצוע פעולה צבאית משמעותית, כמו החלטה על פתיחה במלחמה, תחייב מסירת הודעה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהקדם האפשרי. בנוסף, מוצע לקבוע כי אם התקבלה החלטה תימסר הודעה על כך, בהקדם- כאמור על ידי הקבינט לצורך העדכון הפנים־ממשלתי- האפשרי, הן לממשלה המתבקש לאור אצילת הסמכות על־ידי הממשלה, והן - לוועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לצורך פיקוח פרלמנטרי באמצעות פורום חברי כנסת מצומצם, וזאת בשים לב לטעמים שבגינם נמצא כי נדרש שהסמכות תופעל בידי הקבינט. ברי, כי נסיבות כל מקרה ישליכו על העיתוי שבו יתאפשר הדיווח בכל אחד מן המקרים המפורטים בסעיף. מטבע הדברים, לא ניתן לקבוע ,מראש את המועד המוקדם ביותר האפשרי לדיווח כאמור ,ועל מועד זה להיגזר, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה מאיזון בין התכלית שעניינה פיקוח פרלמנטרי יעיל על הממשלה, מחד גיסא, לבין התכלית שעניינה הבטחת יכולתה של הממשלה לבצע באופן יעיל ומיטבי פעולות צבאיות חיוניות, בין השאר בהתבסס על שיקולים של שמירה על סודיות, מאידך גיסא. ד ב ר י ה ס ב ר 207 הצעות חוהצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה ) (אצילת סמכות לוועדת השרים12 'הצעת חוק הממשלה (תיקון מס 2018-לענייני ביטחון לאומי), התשע"ח 6 תיקון סעיף .1 :, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא6 , בסעיף1‏2001-בחוק הממשלה, התשס"א "(ב) אצילת סמכות הממשלה להחליט על פתיחה במלחמה או על נקיטת פעולה צבאית ") לחוק־היסוד, תהיה לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי.1(א40 משמעותית, לפי סעיף :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה ) (אצילת סמכות לוועדת השרים12 'הצעת חוק הממשלה (תיקון מס 2018-לענייני ביטחון לאומי), התשע"ח .1 :, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא6 , בסעיף1‏2001-בחוק הממשלה, התשס"א 6 תיקון סעיף "(ב) אצילת סמכות הממשלה להחליט על פתיחה במלחמה או על נקיטת פעולה צבאית ") לחוק־היסוד, תהיה לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי.1(א40 משמעותית, לפי סעיף (להלן2001- לחוק הממשלה, התשס"א6 סעיף 1 סעיף חוק הממשלה) קובע כי בממשלה תפעל ועדת- - הקבינט המדיני- שרים לענייני ביטחון לאומי (להלן גם ביטחוני או הקבינט), אשר הרכבה: ראש הממשלה והוא ,יהיה היושב ראש, ממלא מקום ראש הממשלה אם מונה שר הביטחון, שר המשפטים, שר החוץ, השר לביטחון הפנים ושר האוצר. עוד קובע הסעיף כי הממשלה רשאית, לפי הצעת ראש הממשלה, להוסיף חברים לוועדה, ובלבד שמספר חברי הוועדה לא יעלה על מחצית מספרם של חברי הממשלה. חוק הממשלה אינו מעניק לקבינט המדיני־ביטחוני סמכויות סטטוטוריות מוגדרות, ועל רקע זאת, נהוג כי הממשלה קובעת, בהחלטה מטעמה, את תחומי סמכותו. מיום י"ג41 ' בהחלטה מס34כך למשל, קבעה הממשלה ה־ ), כי הקבינט יעסוק בענייני2015 במאי31( בסיוון התשע"ה הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, מערכת הביטחון ומדיניותה, יחסי החוץ של מדינת ישראל ומדיניות החוץ שלה, אישור תכניות פיתוח והצטיידות של מערכת הביטחון וגופי המודיעין, וכן כל נושא אחר שראש הממשלה קבע שנסיבותיו מצדיקות שיידון בוועדת שרים זו. לחוק־יסוד: הממשלה (להלן40 בתיקון המוצע לסעיף חוק־היסוד), במסגרת הצעת חוק־יסוד: הממשלה (תיקון- ) (סמכויות לעניין פתיחה במלחמה או נקיטת פעולה5 'מס צבאית משמעותית), המתפרסמת בחוברת זו, נקבע, בסעיף ) של הסעיף האמור, כי הממשלה תהיה רשאית1קטן (א להחליט, בדרך כלל או במקרה מסוים, על אצילת סמכותה להחליט על פתיחה במלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה ,לוודאי, למלחמה, לוועדת שרים שנקבעה בחוק. עוד נקבע בתיקון המוצע האמור, כי אם החליטה הממשלה על אצילת סמכותה לוועדת השרים, תפעיל הוועדה את סמכותה רק אם מצא ראש הממשלה כי הפעלת הסמכות בידי ועדת השרים נדרשת, בנסיבות העניין, בשל טעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, לרבות טעמי סודיות הכרוכים בהם. מאחר שוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי היא הן- ועדת השרים הרלוונטית והמתאימה ביותר לעניין זה בשל האופי המסווג של דיוניה, הן לאור חברי הממשלה שמכהנים בה מכוח תפקידם כממונים על משרדים הרלוונטיים לתחום הביטחון הלאומי, הן בשל הרקע והידע המקצועי שאמורים להימצא בידי כלל חבריה, והן בשים לב לשאר הנושאים המסורים לסמכותה בהתאם להחלטות מוצע לקבוע- שקיבלו ממשלות ישראל לאורך השנים בחוק הממשלה כי ועדת השרים שהממשלה תהיה רשאית לאצול לה את הסמכות להחליט על פתיחה במלחמה או )1(א40 על נקיטת פעולה צבאית משמעותית, לפי סעיף לחוק־היסוד, היא ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. מוצע לעגן את התיקון האמור בחוק הממשלה המהווה את הבסיס החוקי לפעילות הקבינט, וזאת כתיקון משלים לתיקון המוצע בחוק־היסוד כאמור לעיל. .252 '; התשע"ה, עמ168 'ס"ח התשס"א, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים3.24 המחיר