הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2020602
הכנסת העשרים
יוזמת: חברת הכנסת רויטל סויד
______________________________________________
פ/4956/20
הצעת חוק הבטחת קשר בין ילדים להוריהם, התשע"ח–2018
דברי הסבר
אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד, 1989, קובעת כי כל ילד וילדה הם בעלי זכויות ייחודיות, עצמאיות ובסיסיות. בין זכויות אלו מעוגנת זכותו של הילד לקשר תקין עם הוריו, ואף עם בני משפחה הקרובים אליו. מדינות שונות אימצו את האמנה, ביניהן מדינת ישראל, ב-4 באוגוסט 1991.
ברור לכל הוא הצורך להבטיח את הזכות הטבעית והבסיסית של ילד לקשר תקין עם הוריו, ותרומתה להתפתחותו ועתידו של ילד. עם זאת, זכות זו נפגעת לא פעם אגב הליכי פירוד או גירושין בין הורים. הליך מורכב זה משפיע על התא המשפחתי כולו, ומביא לא אחת לכך שהילד מסרב ליצירת קשר עם אחד ההורים. סירוב זה לעיתים נוצר מעצמו, ולעתים נוצר כתוצאה מהתנהגות אחד ההורים. מלבד הפגיעה בזכות הבסיסית של הילד, מצב דברים זה מסב נזק חמור להתפתחותו הרגשית התקינה של הילד.
טובת הילד, אשר הוכרה כעקרון ראשון במעלה, מחייבת כי יימצא מזור לכך. ואולם, במצב הדברים כיום, בתי המשפט חסרים כלים להתמודדות עם הפגיעה בזכות לקשר תקין, והמערכת מתקשה מול הפגיעה העתידית הצפויה בהתפתחות הילד. לא זו בלבד, אלא שהיעדרם של כלים מתאימים מביא לכך שהמערכת עושה שימוש בכלים העומדים לרשותה, ומשכך הטיפול בתופעה מתרחש במסגרת ההליכים הרגילים, ונמשך על פני זמן רב. ממד הזמן הוא קריטי שעה שעוסקים בנפשו של ילד ובמערכת היחסים הרגישה בין הורה לילדו. בתקופת זמן זו יכולים הקשיים להחמיר ולהוביל עד כדי סירוב ליצירת כל קשר, מצב המקשה על חידוש הקשר.
בתי המשפט לרוב מלווים את ההליך הפירוד והגירושין מתחילתו ועד סופו, ולכן יש בידם היכולת לזהות את התופעה, עוד בניצניה, בטרם היא מחמירה. משכך, אם יתוו בחקיקה הכלים הראויים להתמודדות עם התופעה, יוכלו בתי המשפט להביא לתיקון היחסים בין ילד להורה, ולהצלת נפשו של הילד.
לפיכך, מוצע לקבוע הליך ייעודי וסדרי דין מקוצרים וייחודיים לטיפול בתופעה. בכך יתאפשר טיפול אפקטיבי במערכת היחסים בין הורה לילדו, שתלווה על ידי גורמים טיפוליים ובפיקוח בית המשפט. סדרי דין מקוצרים אלו נקבעו בדומה לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ״א–1991, אשר קובע אף הוא סדרי דיון מזורזים. יצירת הליך נפרד והתנייתו בסד זמנים כאמור, מבטיחה את הראייה הרציפה של טובת הילד, הדאגה למימוש זכויותיו והפחתת הזעזוע הנגרם לעיתים לתא המשפחתי עם פירוקו.
עוד מוצע, להקים מערך מומחים ייעודיי המורכב ממטפלים המתמחים בתחום, ואשר עברו הכשרה מתאימה. המומחים יגישו חוות דעת לבית המשפט הכוללת אבחון מערכת היחסים בין ילד להורה, ויציעו דרכי טיפול.
יצירת מערך ייעודי כאמור לא רק שתבטיח טיפול בכלים מותאמים לתופעה, אלא אף תמנע יצירת עומס והטלת נטל נוסף על מערך שירותי הרווחה ופקידי הסעד אשר ממילא ידיהם מלאות.
בבואו של בית המשפט להורות על הליך טיפולי כמוצע בהצעת החוק, תנחה את בית המשפט טובת הילד בקשר עם הוריו. לשם כך יוכל בית המשפט אף לשמוע את הילד ולהתרשם מרצונו האובייקטיבי ומטיב מערכת היחסים בינו לבין הוריו טרם הפירוד. אם התרשם בית המשפט כי אף בטרם הליכי הפירוד בין בני הזוג, הייתה מערכת היחסים בין הילד להורהו מורכבת ובעלת קשיים, והיא אינה תולדה של ניתוק הקשר בין ההורים, לא יתערב בית המשפט.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בטבת התשע"ח – 1.1.18
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"הורה מפר" – הורה הגורם בהתנהגותו או במעשיו לנתק בין ההורה האחר לילד, באופן שמסב נזק חמור לילד ולהתפתחותו הרגשית התקינה תוך פגיעה בזכות הילד וההורה האחר לקיום קשר תקין; "הורה מפר" – הורה הגורם בהתנהגותו או במעשיו לנתק בין ההורה האחר לילד, באופן שמסב נזק חמור לילד ולהתפתחותו הרגשית התקינה תוך פגיעה בזכות הילד וההורה האחר לקיום קשר תקין;
"מומחה ייעודי״ – גורם טיפולי מקצועי אשר עבר הכשרה בזיהוי וטיפול בסירוב לקשר או בנתק בין ילד להורה, אשר ייקבע על ידי בית המשפט מתוך רשימת מומחים; "מומחה ייעודי״ – גורם טיפולי מקצועי אשר עבר הכשרה בזיהוי וטיפול בסירוב לקשר או בנתק בין ילד להורה, אשר ייקבע על ידי בית המשפט מתוך רשימת מומחים;
"נתק בין ילד להורה״ – נתק בין ילד להורה, בשונה ממצב היחסים בין ההורה לילד לפני הליך הפירוד או הגירושין בין בני הזוג, בניגוד להחלטה או לפסק דין; "נתק בין ילד להורה״ – נתק בין ילד להורה, בשונה ממצב היחסים בין ההורה לילד לפני הליך הפירוד או הגירושין בין בני הזוג, בניגוד להחלטה או לפסק דין;
״סירוב לקשר״ – אי קיומו של קשר סדיר בין הורה לילד או גילוי התנגדות מצד הילד לקשר עם ההורה במשך למעלה מ-30 ימים, בניגוד להחלטה או לפסק דין של בית המשפט; ״סירוב לקשר״ – אי קיומו של קשר סדיר בין הורה לילד או גילוי התנגדות מצד הילד לקשר עם ההורה במשך למעלה מ-30 ימים, בניגוד להחלטה או לפסק דין של בית המשפט;
"השר" – שר המשפטים. "השר" – שר המשפטים.
זכות ילד לקשר 2. לכל ילד זכות לקשר תקין וסדיר עם הוריו (להלן – זכות לקשר). לכל ילד זכות לקשר תקין וסדיר עם הוריו (להלן – זכות לקשר).
בית המשפט המוסמך 3. בית המשפט המוסמך לעניין חוק זה הוא בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. בית המשפט המוסמך לעניין חוק זה הוא בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.
תובענה למימוש הזכות לקשר 4. (א) הורה הטוען לסירוב לקשר או נתק בינו לבין ילדו רשאי להגיש תובענה לבית המשפט המוסמך. (א) הורה הטוען לסירוב לקשר או נתק בינו לבין ילדו רשאי להגיש תובענה לבית המשפט המוסמך.
(ב) בתובענה ייכללו הפרטים שלהלן: (ב) בתובענה ייכללו הפרטים שלהלן:
(1) מידע על זהותם של כל אחד מאלה: ההורה התובע, הילד וההורה האחר;
(2) תאריך הלידה של הילד;
(3) הנימוקים לביסוס תביעתו של התובע;
(4) זמני השהות בין ההורה לילד, אם קבועים;
(5) כל מסמך אחר הנוגע לעניין.
דיון בתובענה למימוש הזכות לקשר 5. דיון בתובענה ייערך תוך שבעה ימים מיום הגשת התובענה לפי סעיף 4, בנוכחות הצדדים. דיון בתובענה ייערך תוך שבעה ימים מיום הגשת התובענה לפי סעיף 4, בנוכחות הצדדים.
זכות הילד להישמע 6. (א) בית המשפט הדן בתובענה לפי חוק זה ייתן לילד שמלאו לו חמש שנים לפחות הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו בעניין הנדון לפניו וייתן להם משקל ראוי בהחלטתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד, אלא אם כן החליט בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שהילד לא יישמע, לאחר ששוכנע כי מימוש זכותו של הילד להישמע יגרום לילד פגיעה העולה על הפגיעה שתיגרם לו משלילתה. (א) בית המשפט הדן בתובענה לפי חוק זה ייתן לילד שמלאו לו חמש שנים לפחות הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו בעניין הנדון לפניו וייתן להם משקל ראוי בהחלטתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד, אלא אם כן החליט בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שהילד לא יישמע, לאחר ששוכנע כי מימוש זכותו של הילד להישמע יגרום לילד פגיעה העולה על הפגיעה שתיגרם לו משלילתה.
(ב) בית המשפט ישמע ילד שטרם מלאו לו חמש שנים אם ראה כי לנכון לעשות כן, במקרה שבו אחיו הגדולים של הילד הוזמנו להשמיע את דברם או מטעם אחר. (ב) בית המשפט ישמע ילד שטרם מלאו לו חמש שנים אם ראה כי לנכון לעשות כן, במקרה שבו אחיו הגדולים של הילד הוזמנו להשמיע את דברם או מטעם אחר.
(ג) בית המשפט רשאי לשמוע את הילד בלא נוכחות הוריו, אחיו או באי כוחם. (ג) בית המשפט רשאי לשמוע את הילד בלא נוכחות הוריו, אחיו או באי כוחם.
(ד) דברי הילד לא יחשפו בפני הוריו ובאי כוחם, אלא אם כן החליט בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לחשוף האמור. (ד) דברי הילד לא יחשפו בפני הוריו ובאי כוחם, אלא אם כן החליט בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לחשוף האמור.
מינוי אפוטרופוס לדין לקטין 7. בית המשפט ימנה אפוטרופוס לדין לקטין לשם ייצוגו בהליך זה, זולת אם ראה כי אין צורך בכך. בית המשפט ימנה אפוטרופוס לדין לקטין לשם ייצוגו בהליך זה, זולת אם ראה כי אין צורך בכך.
היעדר קשר סדיר או נתק 8. (א) שמע בית המשפט את הילד ואת הוריו, ומצא כי קיים סירוב לקשר או כי קיים נתק בין הילד להורה התובע, ייפנה את ההורים ואת הילד למומחה ייעודי לקבלת חוות דעת. (א) שמע בית המשפט את הילד ואת הוריו, ומצא כי קיים סירוב לקשר או כי קיים נתק בין הילד להורה התובע, ייפנה את ההורים ואת הילד למומחה ייעודי לקבלת חוות דעת.
(ב) ההורה התובע יישא בהוצאות עלות חוות הדעת, אלא אם כן החליט בית המשפט על הטלת ההוצאות על שני ההורים או על ההורה האחר, כאמור בסעיף 13(7). (ב) ההורה התובע יישא בהוצאות עלות חוות הדעת, אלא אם כן החליט בית המשפט על הטלת ההוצאות על שני ההורים או על ההורה האחר, כאמור בסעיף 13(7).
חוות דעת המומחה הייעודי 9. (א) חוות דעת המומחה הייעודי תוגש לבית המשפט לא יאוחר מ-21 ימים מיום ההפניה כאמור בסעיף 8(א). (א) חוות דעת המומחה הייעודי תוגש לבית המשפט לא יאוחר מ-21 ימים מיום ההפניה כאמור בסעיף 8(א).
(ב) חוות הדעת תכלול את עמדת המומחה ביחס לרקע המשפחתי, היעדר קשר סדיר או נתק בין הילד להורה התובע, הנחיות והמלצות בדבר התכנית הטיפולית לילד, להורים ולמשפחה, הוראות בדבר חידוש הקשר באופן מדורג תוך קביעת מועדי המפגשים בין הילד וההורה התובע ומיקומם, והכל תוך שימת דגש על טובת הילד. (ב) חוות הדעת תכלול את עמדת המומחה ביחס לרקע המשפחתי, היעדר קשר סדיר או נתק בין הילד להורה התובע, הנחיות והמלצות בדבר התכנית הטיפולית לילד, להורים ולמשפחה, הוראות בדבר חידוש הקשר באופן מדורג תוך קביעת מועדי המפגשים בין הילד וההורה התובע ומיקומם, והכל תוך שימת דגש על טובת הילד.
דיון לאחר קבלת חוות הדעת 10. (א) לא יאוחר משבעה ימים מיום הגשת חוות דעת כאמור בסעיף 9, יקבע בית המשפט דיון בנוכחות הצדדים בעניין חוות הדעת והתכנית הטיפולית המוצעת בה; כל צד יהיה רשאי להביא ראיות מטעמו ולחקור את המומחה בחקירה שכנגד; בית המשפט ישמע סיכומים בעל פה. (א) לא יאוחר משבעה ימים מיום הגשת חוות דעת כאמור בסעיף 9, יקבע בית המשפט דיון בנוכחות הצדדים בעניין חוות הדעת והתכנית הטיפולית המוצעת בה; כל צד יהיה רשאי להביא ראיות מטעמו ולחקור את המומחה בחקירה שכנגד; בית המשפט ישמע סיכומים בעל פה.
(ב) בית המשפט רשאי לקבל או לדחות את התכנית הטיפולית המוצעת במלואה או בחלקה; בית המשפט יבהיר לצדדים את חובת הציות לתוכנית הטיפולית שנקבעה ואת קיומם של סעדים שבית המשפט רשאי לנקוט בשל הפרת התכנית לפי סעיף 13. (ב) בית המשפט רשאי לקבל או לדחות את התכנית הטיפולית המוצעת במלואה או בחלקה; בית המשפט יבהיר לצדדים את חובת הציות לתוכנית הטיפולית שנקבעה ואת קיומם של סעדים שבית המשפט רשאי לנקוט בשל הפרת התכנית לפי סעיף 13.
דיון מעקב והחלטה בתובענה 11. (א) בית המשפט יקבע דיון מעקב לא יאוחר מ-60 ימים לאחר הדיון כאמור בסעיף 10; בדיון המעקב יבחן בית המשפט את התקדמות התוכנית הטיפולית ותרומתה לחיזוק הקשר בין הורה התובע לילד. (א) בית המשפט יקבע דיון מעקב לא יאוחר מ-60 ימים לאחר הדיון כאמור בסעיף 10; בדיון המעקב יבחן בית המשפט את התקדמות התוכנית הטיפולית ותרומתה לחיזוק הקשר בין הורה התובע לילד.
(ב) שוכנע בית המשפט בהתקדמות התכנית הטיפולית, בקיום זמני השהות וביישום המלצות בית המשפט, יחליט בדבר המשך התכנית הטיפולית, ורשאי הוא לחייב את המומחה הייעודי בחובת דיווח לבית המשפט, לפי תקופה שתיקבע, בנוגע להתקדמות ההליך וציות הצדדים לתכנית. (ב) שוכנע בית המשפט בהתקדמות התכנית הטיפולית, בקיום זמני השהות וביישום המלצות בית המשפט, יחליט בדבר המשך התכנית הטיפולית, ורשאי הוא לחייב את המומחה הייעודי בחובת דיווח לבית המשפט, לפי תקופה שתיקבע, בנוגע להתקדמות ההליך וציות הצדדים לתכנית.
(ג) מצא בית המשפט כי התכנית הטיפולית אינה מיושמת או כי נמנע או מעוכב קשר בין ההורה התובע לילד כתוצאה מהתנהגות ההורה האחר, יחולו הוראות סעיף 13. (ג) מצא בית המשפט כי התכנית הטיפולית אינה מיושמת או כי נמנע או מעוכב קשר בין ההורה התובע לילד כתוצאה מהתנהגות ההורה האחר, יחולו הוראות סעיף 13.
(ד) החלטה בתובענה תינתן לא יאוחר מ-15 ימים מיום דיון המעקב כאמור בסעיף קטן (א). (ד) החלטה בתובענה תינתן לא יאוחר מ-15 ימים מיום דיון המעקב כאמור בסעיף קטן (א).
ערעור בזכות וסדרי דין בערעור 12. (א) החלטת בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור בזכות לפני בית המשפט המחוזי בפני דן יחיד. (א) החלטת בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור בזכות לפני בית המשפט המחוזי בפני דן יחיד.
(ב) דיון בערעור ייערך תוך 30 ימים מיום קבלתו; פסק דין בערעור יינתן תוך 15 ימים מיום הדיון. (ב) דיון בערעור ייערך תוך 30 ימים מיום קבלתו; פסק דין בערעור יינתן תוך 15 ימים מיום הדיון.
סעדים 13. מצא בית המשפט כי נמנעת הזכות לקשר, רשאי הוא – מצא בית המשפט כי נמנעת הזכות לקשר, רשאי הוא –
(1) לחייב את ההורים והילד בסדנאות הוריות ממוקדות בסוגיית הקשר ההורי; (1) לחייב את ההורים והילד בסדנאות הוריות ממוקדות בסוגיית הקשר ההורי;
(2) לחייב את ההורים והילד בקבלת תכנית טיפולית, הכוללת מינוי מתאם הורי בעל סמכות לקבלת החלטות במצבי מחלוקת וחיוב בערובה להבטחת ציות לתכנית טיפולית ולזמני השהות; (2) לחייב את ההורים והילד בקבלת תכנית טיפולית, הכוללת מינוי מתאם הורי בעל סמכות לקבלת החלטות במצבי מחלוקת וחיוב בערובה להבטחת ציות לתכנית טיפולית ולזמני השהות;
(3) לחייב את ההורים והילד בתוכנית התערבות ייעודית למצבי קונפליקט גבוה וסירוב לקשר; (3) לחייב את ההורים והילד בתוכנית התערבות ייעודית למצבי קונפליקט גבוה וסירוב לקשר;
(4) להטיל קנס על ההורה המפר, שלא יעלה על סך 1000 שקלים חדשים בגין כל הפרה של החלטה שיפוטית או של זמני השהות; (4) להטיל קנס על ההורה המפר, שלא יעלה על סך 1000 שקלים חדשים בגין כל הפרה של החלטה שיפוטית או של זמני השהות;
(5) לחייב את ההורה המפר בהוצאות הטיפול הפסיכולוגי שמשלם ההורה האחר; (5) לחייב את ההורה המפר בהוצאות הטיפול הפסיכולוגי שמשלם ההורה האחר;
(6) לחייב את ההורה המפר בהוצאות משפט; (6) לחייב את ההורה המפר בהוצאות משפט;
(7) לחייב את ההורה המפר בהוצאות חוות דעת המומחה הייעודי; (7) לחייב את ההורה המפר בהוצאות חוות דעת המומחה הייעודי;
(8) לפסוק על העברת המשמורת להורה התובע; (8) לפסוק על העברת המשמורת להורה התובע;
(9) להכריז על הקטין כ״קטין נזקק״ בהתאם לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960; (9) להכריז על הקטין כ״קטין נזקק״ בהתאם לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960;
(10) להורות על נקיטת צעדים בהתאם לסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי פקודת ביזיון בית משפט; (10) להורות על נקיטת צעדים בהתאם לסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי פקודת ביזיון בית משפט;
(11) להטיל צווים לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967. (11) להטיל צווים לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967.
הליכי ביצוע 14. הליכי ביצוע בחוק זה יבוצעו לפי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995. הליכי ביצוע בחוק זה יבוצעו לפי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995.
הליכי פיקוח על החלטת בית משפט 15. (א) ראה הורה, מומחה ייעודי, אפוטרופוס לדין של הילד או גורם טיפולי, כי לא מתקיימת החלטה או פסק דין של בית המשפט שניתנו לפי חוק זה, יהיו רשאים לפנות לבית המשפט שדן בתובענה. (א) ראה הורה, מומחה ייעודי, אפוטרופוס לדין של הילד או גורם טיפולי, כי לא מתקיימת החלטה או פסק דין של בית המשפט שניתנו לפי חוק זה, יהיו רשאים לפנות לבית המשפט שדן בתובענה.
(ב) הליכי פיקוח על החלטה או פסק דין של בית המשפט לפי חוק זה יידונו בפני המותב שדן בתובענה, ללא צורך בפתיחת הליך נוסף. (ב) הליכי פיקוח על החלטה או פסק דין של בית המשפט לפי חוק זה יידונו בפני המותב שדן בתובענה, ללא צורך בפתיחת הליך נוסף.
ביצוע ותקנות 16. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין תקנות לביצועו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לרבות בעניינים האלה: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין תקנות לביצועו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לרבות בעניינים האלה:
(1) סדרים וכללים בהליך לפי חוק זה; (1) סדרים וכללים בהליך לפי חוק זה;
(2) הוראות בדבר מינוי והכשרת מומחה ייעודי, דרכי פעולתו ושכרו; (2) הוראות בדבר מינוי והכשרת מומחה ייעודי, דרכי פעולתו ושכרו;
(3) רשימת מומחים ייעודיים שתעמוד לרשות בית המשפט. (3) רשימת מומחים ייעודיים שתעמוד לרשות בית המשפט.
אי תחולת חוק 17. על חוק זה לא יחולו הוראות חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה–2014. על חוק זה לא יחולו הוראות חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה–2014.