הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2024575
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת דב חנין
יעקב מרגי
מירב בן ארי
אלי אלאלוף
יצחק הרצוג
נורית קורן
אורלי לוי אבקסיס
איימן עודה
מאיר כהן
מיכל רוזין
איציק שמולי
יעל גרמן
עמיר פרץ
מיקי רוזנטל
עאידה תומא סלימאן
תמר זנדברג
יעל כהן-פארן
מרב מיכאלי
מסעוד גנאים
יוסף ג'בארין
יוסי יונה
עיסאווי פריג'
נחמן שי
יוסף עטאונה
לאה פדידה
מוסי רז ______________________________________________
פ/4932/20
הצעת חוק מדד לזכות לקיום אנושי בכבוד, התשע"ח–2018
דברי הסבר
בישראל מוסכם זה שנים ארוכות, כי לכל אדם קיימת הזכות לקיום אנושי בכבוד, אלא שלא ברור מהו היקפה של זכות זו ומה היא כוללת, גם לא אחרי התדיינויות בבית המשפט העליון בסוגיה זו. כך, לא ברור אם המדינה מחויבת להבטיח תנאים מינימאליים ומצומצמים להישרדותו של אדם, או שאולי החובה רחבה בהרבה ומצריכה את המדינה לדאוג לרווחה בסיסית של תושביה בכל תחומי החיים, בין השאר, באמצעות קצבאות קיום – ממזון וקורת גג, דרך חינוך, בריאות ורווחה, ועד להכשרה מקצועית, העשרה ותרבות - שאם לא כן אינה ממלאת חובתה להבטיח את הזכות לקיום אנושי בכבוד. הצעת חוק זו מונה מספר רכיבים בסיסיים לקיום אנושי בכבוד, ברוח האמנה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות של האו"ם, עליה חתמה ישראל ואותה אישררה, כאשר לשר האוצר הסמכות להוסיף רכיבים נוספים לפי שיקול דעתו.
במהלך השנים נמנעה המדינה מלהגדיר את המונח ולמלא אותו בתוכן, על אף שיש לכך השלכות מרחיקות לכת על האוכלוסייה, ובפרט על אנשים החיים בעוני. גם כשהמדינה מכירה בחובתה להעניק תמיכה מסוימת, או להגדיר רף מסוים, למשל באמצעות קצבאות קיום, קביעת שכר מינימום, מתן סיוע בדיור ציבורי ואספקה של שלל שירותים ציבוריים בכל תחומי החיים - גובה התמיכה והסיוע יהא בהכרח שרירותי ובלתי מבוסס על נתונים כלשהם.
במדינות שונות קיימים מנגנונים לחישוב גובה תמיכת המדינה בנזקקים, ולאחרונה נקבע בישראל תחשיב כזה במסגרת הליך פשיטת רגל במערכת כונס הנכסים הרשמי. במסגרת הצעת החוק מוצע לקבוע מנגנון שלחישוב של צרכים לקיום בכבוד של תא משפחתי בהתאמה לנסיבותיו המיוחדות של כל תא משפחתי כגון גיל חבריו, מקום המגורים ועוד.
הצעת החוק נוסחה בסיוע האגודה לזכויות האזרח.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בטבת התשע"ח – 1.1.18
מטרה 1. מטרתו של חוק זה לקבוע מנגנון מקצועי לכימות סל הצרכים לקיום אנושי בכבוד על בסיס מדד חשבונאי; מטרת המדד לקבוע את רשת הביטחון שתבטיח קיום בכבוד לתושבי ישראל, בהתחשב במבנה התא המשפחתי, במקום המגורים ובשיקולים פרטניים נוספים; המדד ייקבע ויעודכן מדי שנה על ידי ועדת מומחים מתחומים שונים.
הגדרות 2. בחוק זה –
"אומדן משרד הבריאות" – אומדן עלויות הוצאות רפואיות שנתי שיכין משרד הבריאות;
"אחזקת בית" – עלויות הוצאות אחזקת בית לרבות הוצאות תאורה, חימום, חימום מים, כביסה, קירור מזון, מיסים עירוניים ומיסי בית משותף, תיקונים שוטפים, תחזוקת ריהוט בסיסי וחומרים מתכלים, הכל כפי שיקבע השר;
"הוועדה" – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת;
"ועדת מומחים" – ועדה רב תחומית שהוקמה לפי הוראות סעיף 3;
"חיובים" – כל חיוב שיש בו כדי לגרוע מן ההכנסה החודשית לרבות צו תשלומים שניתן ברשות האכיפה והגבייה, תשלום חודשי בהליכי פשיטת רגל וקיזוז חוב מגמלאות המוסד לביטוח לאומי;
"מדד לקיום אנושי בכבוד" – תחשיב שיקבע את היקף ההכנסה החודשית שתאפשר קיום אנושי בכבוד לתא משפחתי על פי גודלו, גיל חבריו, אזור מגוריהם וצרכיהם המיוחדים של חבריו;
"מדור הולם" – מדור שמספק את הצרכים הבסיסיים של התא המשפחתי לקורת גג בטוחה ובתנאים בריאותיים מקובלים;
"קצבאות קיום" – קצבאות המשתלמות על ידי המוסד לביטוח לאומי שמטרתן הבטחת קיום לרבות קצבאות זקנה, הבטחת הכנסה, נכות, ומזונות;
"השר" – שר האוצר.
ועדת המומחים 3. (א) השר, באישור שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ימנה ועדת מומחים שתקבע מודל לקיום אנושי בכבוד.
(ב) ועדת המומחים תהיה בת שבעה חברים לפחות, ובהם לפחות עובד סוציאלי אחד, כלכלן אחד, תזונאי אחד, משפטן אחד וכל מומחה נוסף לפי שיקול דעתו של השר; השר ימנה את יושב ראש הוועדה מבין חבריה.
קביעת מדד לקיום אנושי בכבוד 4. ועדת המומחים תקבע מודל חשבונאי לקביעת מדד לקיום אנושי בכבוד, המדד יתבסס על עלויות בגין ההוצאות הבאות:
(1) הוצאות מדור הולם והוצאות אחזקת בית;
(2) הוצאות תזונה הולמת לפי אמות מידה שיקבע משרד הבריאות;
(3) הוצאות הלבשה והנעלה;
(4) הוצאות בריאות לפי אומדן משרד הבריאות;
(5) הוצאות תחבורה;
(6) הוצאות תקשורת;
(7) הוצאות על חינוך ילדים במערכת החינוך הציבורית, לרבות גני ילדים ומעונות יום;
(8) כל רכיב נוסף שוועדת המומחים תמצא לנכון להתחשב בו באישור השר.
התאמת המדד לקיום אנושי בכבוד 5. ועדת המומחים תקבע את דרך התאמת המדד לקיום אנושי בכבוד לתא המשפחתי, בקביעה כאמור תתחשב ועדת המומחים בין היתר בעניינים אלה:
(1) גילם של חברי התא המשפחתי;
(2) אזור המגורים של המשפחה;
(3) מצב בריאותי ותפקודי של חברי התא המשפחתי על בסיס אומדן משרד הבריאות;
(4) מין חברי התא המשפחתי.
חובה לשקול את המדד לקיום אנושי בכבוד בחקיקה 6. בכל דבר חקיקה שיש בו כדי להשפיע על גובה ההכנסה של אדם, לרבות החלטה בנוגע לקצבאות קיום, שכר מינימום, דמי אבטלה, מיסוי ואגרות ובכל החלטה של המדינה שיש בה כדי לגרוע מהכנסותיו של אדם בגין חיובים, יינתן משקל גם למדד קיום אנושי בכבוד שקבעה ועדת המומחים.
פרסום המדד לקיום אנושי לכבוד 7. ועדת המומחים תפרסם בכל שנה את המדד לקיום אנושי בכבוד, רכיביו, עלויותיהם ואת התחשיב הכולל.