הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2024 בינואר22 1705 י"ב בשבט התשפ"ד עמוד ,)) (שמירת חומר ארכיוני בידי עורך דין42 'הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס 474 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ 2024-הנידמה למסהתשפ"ד הצתוע חוקהצה - הלשממה קוח תועצעוהצע - הלשממה קוח תו474 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה ) (שמירת חומר ארכיוני בידי42 'הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס 2024-עורך דין), התשפ"ד 22.1.2024 ,, י"ב בשבט התשפ"ד1705 - הצעות חוק הממשלה א41 תיקון סעיף 1.- א41 החוק העיקרי), בסעיף- 1 (להלן‏1961-בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א ;"בסעיף קטן (א), במקום "בתוספת" יבוא "בתוספת הראשונה 1) ( בסעיף קטן (ב), במקום "התוספת" יבוא "התוספת הראשונה". )2( כללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני כללי 1 (להלן971-במשרדי עורכי דין), התשל"א הכללים), הותקנו על ידי המועצה הארצית של לשכת- עורכי הדין, באישור שר המשפטים, מתוקף סמכותה לפי - 1 (להלן961-1 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א09 סעיף החוק או חוק לשכת עורכי הדין). לפי ההסדר הקיים כיום בכללים, כל עוד לא הוסכם אחרת בכתב בין עורך הדין לבין לקוחו, לא יהיה עורך ,הדין חייב לשמור על החומר הארכיוני בעניינו של הלקוח כהגדרתו בכללים, יותר מחמש שנים הנמנות מיום סיום טיפולו של עורך הדין בעניין שמסר לו הלקוח או מיום סיום ,ההליכים המשפטיים שבהם ייצג עורך הדין את הלקוח לפי העניין. עם זאת, קובעים הכללים סייג שלפיו לא יבער עורך דין חומר ארכיוני אלא אם כן הציע לפני כן במכתב רשום שנשלח ללקוח או ליורשים, לפי הכתובת הידועה לעורך הדין באותה עת מהמסמכים שבידיו או הרשומה ,במינהל האוכלוסין, לקבלו בחזרה, להעתיקו או לצלמו והלקוח או היורשים לא עשו אחד מאלה במהלך התקופה שנקבעה בהצעה. עורכי דין אשר טיפלו במשך שנים רבות במאות ואלפי לקוחות, ואשר מעוניינים לבער את החומר הארכיוני שברשותם, ניצבים בפני נטל רגולטורי משמעותי, שכן מוטלת עליהם החובה להודיע לכל לקוח ולקוח, גם עשרות שנים לאחר סיום הטיפול, על ביעור החומר שברשותם. בחלוף זמן כה רב, הכתובת הידועה לעורך הדין עשויה להיות לא רלוונטית, ויהיה עליו לפנות לרשות האוכלוסין לגבי חלק ניכר מהחומר הארכיוני שנשמר במשרדו. נוסף על כך, בחלוף הזמן ייתכן שהלקוח נפטר, או שמדובר בחברה שהתפרקה או באישיות משפטית שאינה קיימת עוד. זאת ,ועוד, לעיתים קרובות עלות המשאבים באיתור הלקוחות מיון הארכיונים הקיימים וביעור המסמכים, גבוהה מעלות שמירת החומרים והגדלתם מדי שנה, והלכה למעשה עורכי הדין שומרים כמות רבה של חומרים ארכיוניים בלא הגבלה של זמן. נוסף על כך, אין בדין הקיים התייחסות לשמירת חומרים באופן דיגיטלי, ולכן לא רק שנשמרים ארכיונים פיזיים שתופסים מקום רב, אלא, כפי שעולה מתהליך ) שבוצע בנושא, פעמיםRIA( הערכת השפעות רגולציה רבות מודפסים חומרים רבים לצורך שמירתם בארכיון הפיזי, וזאת אף אם העותק הדיגיטלי הוא העותק המקורי. מתן אפשרות לשמירת חומר ארכיוני באופן דיגיטלי צפוי להקל גם את הנטל הכלכלי המוטל על עורכי דין בשל ,שמירת מסמכים בארכיון פיזי, הנובע מעלויות ההדפסה עלויות השמירה ועלויות השינוע אם מדובר בארכיב חיצוני למשרד. אף על פי שיצירת מערכות שמירה דיגיטליות ,בהתאם לכללי אבטחת המידע גם כן כרוכה בעלויות עלויות אלה צפויות להיות נמוכות יותר, ובכל מקרה מתן אפשרות לשמירת המידע באופן האמור עולה בקנה אחד עם מגמת הדיגיטציה בעולם בכלל, ובמישור המשפטי בפרט (דוגמת פרויקט הדיגיטציה של הנהלת בתי המשפט לניהול תיק בית המשפט באופן דיגיטלי- " "נט המשפט- במקום באופן פיזי). בהצעת חוק זו מוצע להסדיר בחקיקה ראשית את הטיפול בחומר ארכיוני שנמצא בידי עורך דין, במסגרת תיקון חוק לשכת עורכי הדין, ולהוסיף לדין הקיים כמה שינויים שיפורטו להלן. הואיל וההסדר הקבוע בכללים מוחלף בהסדר המוצע בהצעת חוק זו, והוא הסדר חדש ומאוחר אשר נקבע בנורמה חקיקתית עליונה יותר, אזי מעת לכללים לא יהיה עוד תוקף.- כניסת החוק לתוקף התיקון המוצע קובע תקופת שמירה סעיפים ייחודית לגבי סוגי מסמכים אשר ייקבעו בתוספת 3 ו־1 (כמפורט להלן). לפיכך מוצע לשנות את שם התוספת הקיימת היום בחוק לשכת עורכי הדין, כך שתיקרא "תוספת ראשונה", והתוספת החדשה המוצעת בהצעת חוק זו תיקרא "תוספת שנייה". בהתאם לכך מוצע לתקן גם את כל ההפניות לתוספת האמורה. 11.99 '1; התשע"ז, עמ78 'ס"ח התשכ"א, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 475הצתוע חוקהצה - הלשממה קוח תועצעוהצע - הלשממה קוח תו א90 הוספת סעיף .2 : לחוק העיקרי יבוא90 אחרי סעיף "שמירת חומר ארכיוני א.90 - בסעיף זה (א) כל מסמך העשוי לשמש ראיה, שנמצא בידי- ""חומר ארכיוני עורך דין בשל טיפולו בעניין לקוחו, בין שערך אותו ובין ;שנמסר לו, ולמעט מסמך פנימי כל מידע כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או מתועד- ""מסמך ;בכל צורה אחרת, ובכלל זה מסר אלקטרוני מסמך ששימש את עורך הדין לצרכים- ""מסמך פנימי פנימיים, ובכלל זה תרשומת של התייעצות, התכתבות פנימית וטיוטה, אשר לא נמסר לו בידי הלקוח, לא הוגש ;לבית משפט או לא נמסר ללקוח או לצד שלישי , כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית- ""מסר אלקטרוני .2‏2001-התשס"א עורך הדין ישמור על חומר ארכיוני למשך תקופה של (ב) שבע שנים מיום סיום טיפולו בעניין לקוחו או מיום סיום ההליכים המשפטיים שבהם ייצג את הלקוח, לפי העניין תקופת השמירה).- (להלן על אף האמור בסעיף קטן (ב), עורך הדין ולקוחו רשאים (ג) להסכים בכתב על תקופת שמירה אחרת. א, אשר יסדיר90 מוצע להוסיף לחוק את סעיף 2 סעיף את נושא השמירה של חומר ארכיוני. ההסדר המוצע ייקבע תחת הפרק השמיני לחוק שעניינו "הוראות שונות" ומייד לאחר הסעיף שעוסק בסוד מקצועי. כך, שני הסעיפים שעוסקים בחובות שונות של עורך דין כלפי לקוחו יהיו סמוכים זה לזה. לסעיף קטן (א) המוצע מוצע להגדיר את המונחים שייעשה בהם שימוש א המוצע, ובכללם "חומר ארכיוני" שעליו יחול90 בסעיף הסדר השמירה המוצע, כך שיובהר כי יש לשמור רק ,חומרים שנמצאים בידי עורך דין בשל טיפולו בעניין לקוחו ,העשויים לשמש ראיה, בין שערך אותם ובין שנמסרו לו ולהחריג מחובת השמירה מסמכים פנימיים של עורך הדין. כמו כן מוצע לקבוע הגדרה עדכנית ומתאימה יותר למונח "מסמך", כך שיהיה ברור שמדובר גם במסר אלקטרוני , כמידע2001-שמוגדר בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א אשר נוצר, נשלח, נקלט או נשמר באמצעים אלקטרוניים או אופטיים כשהוא נראה, נקרא, נשמע ומאוחזר באמצעים כאמור, וגם במידע שהוא אינו מסמך פיזי כתוב. בעניין מסמכים פנימיים, מוצע לקבוע כי מסמכים פנימיים הם אלה אשר שימשו את עורך הדין לצרכים פנימיים ולא לבית המשפט, ללקוח או לצד- נמסרו לגורמים חיצוניים שלישי, כמו תרשומת של התייעצות, התכתבות פנימית או טיוטה. לסעיף קטן (ב) המוצע ,בסעיף זה מעוגן החלק המרכזי של ההסדר המוצע שקובע כי עורך הדין יהיה חייב לשמור על החומר הארכיוני המצוי ברשותו אגב הטיפול בעניין לקוחו לתקופה של שבע שנים, אשר תימנה מיום סיום הטיפול בעניין לקוחו או ,מיום סיום ההליכים המשפטיים שבהם ייצג את הלקוח תקופת השמירה). תקופה זו שונה- לפי העניין (להלן מההסדר הנוכחי הקבוע בכללים, אשר מעמיד את תקופת השמירה על חמש שנים. הסיבה לקביעת תקופה ארוכה יותר נעוצה ברצון ליצור התאמה בין תקופת השמירה שבה חייב עורך דין לשמור חומר ארכיוני לפי הסדר זה ,לבין תקופת ההתיישנות במשפט האזרחי, העומדת, ככלל על שבע שנים. לסעיף קטן (ג) המוצע מוצע לקבוע כי עורך הדין ולקוחו רשאים להתנות על תקופת השמירה הקבועה בסעיף קטן (ב) המוצע, ולהסכים בכתב על תקופת שמירה אחרת, ארוכה או קצרה יותר. .210 'ס"ח התשס"א, עמ 2 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצה - הלשממה קוח תועצעוהצע - הלשממה קוח תו476 על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג), עורך דין ישמור (ד) על חומר ארכיוני שהוא מסמך המפורט בטור א' לתוספת ,השנייה למשך תקופה כמפורט בטור ב' לתוספת האמורה ובהתאם למפורט בו; שר המשפטים רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה, ובכלל זה להוסיף סוגי מסמכים שלגביהם יקבע תקופת שמירה שונה. בתום תקופת השמירה יהיה רשאי עורך הדין לבער את (ה) החומר הארכיוני. היה החומר הארכיוני מסמך שאינו מסר אלקטרוני, רשאי (ו) - עורך הדין לסרוק אותו ולבערו, ובלבד שהמסמך נסרק בהתאם להוראות לפי פקודת 1) ( , שעניינן השימוש3‏1971-הראיות [נוסח חדש], התשל"א כראיה בהליכים משפטיים של מסמך סרוק שבוער ;מקורו שהמסמך אינו מסוג המסמכים שניתן לעשות )2( ;בהם שימוש בצורת מקור בלבד שהמסמך אינו מסמך שלפי הוראת הלקוח בכתב )3( על עורך הדין לשמור אותו במקורו. ,על שמירה של חומר ארכיוני שהוא מסר אלקטרוני (ז) ובכלל זה העתק סרוק של מסמך שמקורו בוער כאמור בסעיף :קטן (ו), יחולו הוראות סעיף זה והוראות אלה לסעיף קטן (ד) המוצע מוצע לקבוע בתוספת השנייה המוצעת מסמכים ייחודיים, אשר, ככלל, יש חשיבות בשמירה עליהם, או בשמירה עליהם בתצורת המקור שלהם. בתוספת יפורטו המסמכים האמורים ותקופת השמירה הייחודית הקבועה לגביהם. כדי לאפשר גמישות, אם יתברר בעתיד שקיימים סוגי מסמכים נוספים שלגביהם יש לקבוע חובת שמירה אחרת או כללים אחרים נוספים, מוצע לקבוע כי שר המשפטים יהיה רשאי לשנות את התוספת השנייה, ובכלל זה להוסיף סוגי מסמכים שלגביהם תחול תקופת שמירה אחרת. לסעיף קטן (ה) המוצע ,מוצע לקבוע באופן מפורש כי בתום תקופת השמירה בין זו הקבועה בסעיף קטן (ב) המוצע ובין זו הקבועה בתוספת השנייה המוצעת, בין שמדובר במסמך פיזי ובין שמדובר במסר אלקטרוני, עורך הדין רשאי לבער את החומרים. זאת חלף ההסדר הקבוע היום בכללים, שלפיו ניתן לבער את החומרים רק לאחר פנייה ללקוח בטרם הביעור. לסעיף קטן (ו) המוצע מוצע לקבוע כי יהיה ניתן לשמור את החומרים במהלך תקופת השמירה גם באופן דיגיטלי, תוך קביעת הוראות בנוגע לאופן שמירה זה. כך, מוצע לקבוע כי ניתן לסרוק חומר ארכיוני הנמצא אצל עורך דין באופן פיזי ולבער את המקור, אם המסמך נסרק בהתאם להוראות 1, ובכלל971-לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א 1, אשר969-זה תקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל במסגרתן קבועות הוראות המאפשרות שימוש בראיה בהליכים משפטיים על בסיס העתק סרוק של מסמך פיזי שבוער. עוד נקבע כי יהיה ניתן לסרוק חומר ארכיוני רק אם הוא אינו מסוג המסמכים שניתן לעשות בהם שימוש בצורת מקור בלבד (לדוגמה מסמך נוטריוני או מסמך שהרשויות דורשות לקבל אותו או להציג להן אותו בצורתו המקורית). יובהר כי בעניין זה על עורך הדין, המכיר את המסמכים שבהם הוא מטפל ואת צורכי לקוחו, להפעיל שיקול דעת ואחריות בהחלטתו אם יש לשמור את ההעתק המקורי נוסף על ההעתק הסרוק. כמו כן מוצע להחריג מאפשרות הסריקה מסמכים שהלקוח הורה כי יש לשמור אותם רק בצורת המקור. לסעיף קטן (ז) המוצע מוצע כי על עורך דין השומר חומר ארכיוני שהוא מסר בין שכך הגיע לידיו ובין שעורך הדין הפך אותו- אלקטרוני ,לכזה באמצעות סריקה לפי הוראות סעיף קטן (ו) המוצע יחולו הוראות וחובות לשמירת החומרים בצורה הנאמנה למקור ונקיטה של אמצעי הגנה סבירים לשמירה והגנה .421 '1, עמ8 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 3 ד ב ר י ה ס ב ר 477 הצתוע חוקהצה - הלשממה קוח תועצעוהצע - הלשממה קוח תו עורך הדין ינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח 1) ( ;את שמירת המסר האלקטרוני בצורה הנאמנה למקור עורך הדין ינקוט אמצעים מקובלים בנסיבות )2( העניין ובהתאם לאופי החומר הארכיוני, לשם שמירה על אבטחת המידע, בשים לב לחלופות הטכנולוגיות הקיימות וזאת בלי לגרוע מההוראות לפי חוק הגנת - הפרטיות; בפסקה זו לחוק הגנת7 כהגדרתה בסעיף- ""אבטחת מידע ;הפרטיות , חוק הגנת הפרטיות- ""חוק הגנת הפרטיות .4‏1981-התשמ"א עורך הדין יידע את לקוחו בתחילת הטיפול בעניינו (ח) או בסיומו לגבי חובותיו של עורך הדין לפי סעיף זה ולגבי האפשרות של לקוחו לבקש לקבל לידיו את החומר הארכיוני או להעתיקו במהלך תקופת השמירה. פורקה שותפות עורכי דין, יחולו הוראות סעיף זה רק על (ט) עורך הדין שערך את החומר הארכיוני או שלידיו הוא נמסר. הוראות סעיף זה יחולו גם על הממונה על ענייניו (י) א(א).89 המקצועיים של עורך דין כמשמעותו בסעיף - (יא) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מסמכים שנמסרו לעורך הדין למשמרת, על פי 1) ( ;הסכם מפורש, בשביל הלקוח או בשביל אחר על החומרים, למניעת דליפת נתונים או למניעת חדירה לקובצי המחשב. הוראות אלה נשענות על התקנות שנקבעו מכוח חוק הגנת הפרטיות, ובייחוד תקנות הגנת הפרטיות .2017-(אבטחת מידע), התשע"ז לסעיף קטן (ח) המוצע כדי לתת מענה ללקוחות, אשר ייתכן שיידרשו לחומרים הארכיוניים בעתיד, מוצע לקבוע כי על עורך הדין ליידע את לקוחו לגבי חובתו של עורך הדין לשמור את המסמכים בהתאם להסדר המוצע, וכן ליידע את הלקוח לגבי האפשרות של הלקוח לבקש לקבל לידיו את החומר הארכיוני או להעתיקו, במהלך תקופת השמירה. על עורך הדין ליידע את הלקוח כאמור בתחילת הטיפול בעניינו של הלקוח, או בסיומו. זאת כדי שהלקוחות ידעו כי עורך הדין אינו מחויב לשמור את המסמכים לצמיתות, כי אם לתקופה מוגבלת, אשר, ככלל, עומדת על שבע שנים. עוד ידעו הלקוחות כי בתום תקופת השמירה עורך הדין רשאי לבער את החומרים ואין הוא נדרש לשוב ולעדכן את הלקוח בעניין זה. בהתאם, יוכלו הלקוחות לכלכל את צעדיהם ואם יש להם צורך בחומר הארכיוני, כולו או חלקו, יבקשו לקבלו לרשותם או להעתיקו במהלך תקופת השמירה. כפי שיובהר בהמשך, חובת היידוע לפי הוראת סעיף זה תחול רק לגבי החומרים הארכיוניים העתידיים שיגיעו לרשותו של עורך הדין לאחר כניסת החוק המוצע לתוקף. לסעיף קטן (ט) המוצע מוצע לקבוע, בדומה להסדר החל היום וקבוע בסעיף לכללים, כי אם חומרים ארכיוניים נאגרו במסגרת3 אזי חובת השמירה- שותפות עורכי דין, והשותפות פורקה וההוראות הנלוות לחובה האמורה יחולו רק על עורך הדין שערך את החומר הארכיוני או שהחומר הארכיוני נמסר לידיו, בין לפני הפירוק ובין אגב הפירוק. לסעיף קטן (י) המוצע מוצע לקבוע, בדומה להסדר החל היום וקבוע בסעיף א לכללים, כי אם נבצר מעורך דין, מסיבות שונות, למלא4 את תפקידו ומונה עורך דין אחר לטיפול בלקוחותיו א(א) לחוק, אזי ההוראות בדבר89 בהתאם לקבוע בסעיף שמירת חומרים ארכיוניים כמוצע בהצעת חוק זו יחולו על עורך הדין שמונה. לסעיף קטן (יא) המוצע מוצע לקבוע, בדומה להסדר החל היום וקבוע 5 לכללים, כי ההוראות בדבר שמירת חומרים בסעיף ,ארכיוניים והיכולת לבער אותם, כמוצע בהצעת חוק זו 1.28 'ס"ח התשמ"א, עמ 4 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצה - הלשממה קוח תועצעוהצע - הלשממה קוח תו478 חומר ארכיוני שחלה לגביו חובת שמירה לפי )2( "חיקוק אחר. תיקון כותרת התוספת .3בתוספת לחוק העיקרי, במקום הכותרת "תוספת" יבוא "תוספת ראשונה". הוספת תוספת שנייה .4 :אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא תוספת שנייה" ))א(ד90 (סעיף 'טור א סוג המסמך 'טור ב תקופת השמירה 1.  צוואה התקופה שעד למסירת הצוואה במקור לרשם , לחוק הירושה75 לענייני ירושה לפי סעיף 15, או בהתאם לדרישת המצווה965-התשכ"ה בכתב. .  שטר כהגדרתו בפקודת השטרות2 6][נוסח חדש שנים מיום שנולדה לראשונה עילת תובענה7 לפקודת96 על פי השטר בהתאם לסעיף השטרות [נוסח חדש] או תקופה ארוכה יותר ,אם הסכימו עליה עורך הדין והלקוח בכתב ואם מסר הלקוח לעורך הדין הודעת ויתור )(א96 על טענת התיישנות שנרשמה לפי סעיף בהתאם לרישום האמור.- לפקודה האמורה .  מסמכים שעניינם עסקה3 ,במקרקעין או הליך במקרקעין ובכלל זה הסדר או רישום 1 שנים, ולעניין מסמכים שעניינם עסקה או0 הליך במקרקעין שאינם מוסדרים, שנערכו בטרם הוחל משפט מדינת ישראל על שנים, והכול מיום25 - המקרקעין האמורים סיום הטיפול בעסקה או בהליך, או מיום הרישום, לפי המאוחר, או תקופה אחרת אם "הסכימו עליה עורך הדין והלקוח בכתב. לא יחולו על מסמכים שנמסרו לעורך הדין למשמרת על פי הסכם מפורש, בשביל הלקוח או בשביל אחר. במקרים האמורים המטרה המרכזית של עורך הדין היא לשמור את ,המסמכים בעבור הלקוח, ולכן ההסדר הכללי אינו חל ויחול ההסכם הייחודי שבין עורך הדין ללקוח. כמו כן מוצע לקבוע כי ההוראות המוצעות לא יחולו על חומר ארכיוני שחלה לגביו חובת שמירה לפי חיקוק ,אחר. דוגמאות לחיקוקים כאמור הן חוק הנוטריונים 1, או חוק955-1, חוק הארכיונים, התשט"ו976-התשל"ו 1, אשר962-הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב יש בהם הוראות שמירה וביעור אחרות, והן חלות בעניין מסמכים אשר חקיקה זו מסדירה. כאמור לעיל, מוצע לקבוע בתוספת השנייה 4 סעיף המוצעת סוגי מסמכים אשר תחול לגביהם תקופת שמירה שונה, ובהתאם לכך גם היכולת של עורך הדין לבער את החומרים בסופה. בתוספת האמורה מפורטים מסמכים שיש חשיבות בשמירתם לפרק זמן ארוך יותר, בשל חשיבותם בעבור הלקוח ובשל ההשלכות הקשות העלולות להיות על זכויותיו של הלקוח, אם יבוערו. לצד קביעת פרק הזמן לשמירת המסמך, מוצע לקבוע גם את האפשרות להסכים על תקופה אחרת, וזאת בשים לב לטיב המסמך וייחודיותו. כפי שצוין, הוצע להסמיך את שר המשפטים לערוך את התוספת השנייה, ולהוסיף לה סוגי מסמכים ,נוספים. סוגי המסמכים שמוצע לציין בתוספת הם צוואות שטרות ומסמכים שעניינם עסקה או הליך במקרקעין. .63 'ס"ח התשכ"ה, עמ 5 1.2 ', עמ2 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6 ד ב ר י ה ס ב ר 479 הצתוע חוקהצה - הלשממה קוח תועצעוהצע - הלשממה קוח תו תחילה, תחולה והוראת מעבר 5. יום התחילה), והוא יחול גם- תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (להלן (א) , לחוק זה2 א(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף90 על חומר ארכיוני, כהגדרתו בסעיף א(ח) לחוק העיקרי כנוסחו90 שנמצא בידי עורך דין ביום התחילה, ואולם הוראות סעיף לחוק זה, יחולו רק על חומר ארכיוני שנמסר לעורך דין ביום התחילה או2 בסעיף לאחריו. בעניין צוואות יש חשיבות לשמירת העותק המקורי של צוואה כדי להוכיח את המהימנות והאותנטיות של 1965-(ב) לחוק הירושה, התשכ"ה68 הצוואה (ראו סעיף חוק הירושה)). לפיכך, מוצע כי הצוואה המקורית- (להלן תישמר בידי עורך הדין עד למסירת הצוואה במקור לרשם לענייני ירושה (ואז יהיה ניתן לבער העתקים של הצוואה אם נמצאים בידי עורך הדין) או בהתאם לדרישת הלקוח בכתב מעורך דינו בעניין צוואתו (למשל אם הלקוח פונה לעורך הדין ומבקש לקבל לידיו את הצוואה או להשמיד לחוק27 אותה) כך שעיקרון החופש לצוות כאמור בסעיף הירושה נשמר. עיקרון זה של חופש הציווי כולל גם את האפשרות של המצווה לחזור בו מצוואתו בדרך של לחוק האמור. יובהר36 השמדת הצוואה כאמור בסעיף כי בנוגע למסמכים בענייני ירושה שאינם צוואה, יחולו הכללים הרגילים בעניינם. בעניין שטרות, מדובר במסמך שכדי לממשו, לפי הדין ,הקיים, יש צורך במסמך הפיזי והמקורי. לכל מסמך אחר לרוב, אין תוקף ומכאן החשיבות בשמירת העותק המקורי. לפיכך, מוצע לקבוע כי תקופת השמירה בעניין זה תעמוד שנים המתחילות להימנות מהיום שנולדה לראשונה7 על עילת התובענה לפי השטר, שזוהי גם תקופת ההתיישנות לפקודת השטרות96 לתביעה של חוב לפי שטר לפי סעיף [נוסח חדש]. יובהר כי בחלק מהחוקים האזרחיים יש הוראות קוגנטיות שניתן להתנות עליהן רק לטובת הלקוח או הצרכן, ועל כן מוצע לקבוע שההסכמה בדבר תקופה אחרת בין הלקוח לעורך דינו, תוכל להיות רק לתקופה לפקודת96 ארוכה יותר. זאת אף בשים לב להוראה בסעיף השטרות שלפיה קיימת אפשרות לצד לשטר חליפין לוותר על טענת ההתיישנות ולרשום את הוויתור בשטר עצמו או במסמך נפרד, והמשמעות לכך היא שניתן לפרוע את השטר גם לאחר תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק. לנוכח האמור, מוצע לקבוע שאם מסר הלקוח לעורך ,הדין הודעת ויתור שנרשמה כאמור לפי פקודת השטרות עורך הדין ישמור את השטר בהתאם לתקופה שהוארכה בהודעת הוויתור האמורה. ההסדר המוצע נועד להגן על זכויות הלקוח הנובעות מאותו השטר ועל יכולתו לפרוע את השטר לטובתו. בשונה ממסמכים חשובים אחרים השמורים בידי עורך הדין, ביחס ,לשטר, לרוב ניתן משקל לשטר הפיזי המקורי בלבד, לפיכך כדי למזער את הנזק הפוטנציאלי ללקוח, מוצע שלא יהיה ניתן לקבוע תקופת שמירה קצרה יותר. מדובר במסמכים המוכיחים- בעניין מסמכי מקרקעין או המסייעים להוכיח את קיומן של זכויות קנייניות, שהן זכויות משמעותיות. לפיכך מוצע לקבוע למסמכים אלה תקופת הגנה ושמירה ארוכה יותר, אשר לפיה מסמכים 1 שנים מיום סיום הטיפול0 מסוג זה יישמרו לתקופה של בעסקה או בהליך, או מיום הרישום, לפי המאוחר. ,לגבי מסמכים הנוגעים למקרקעין שאינם מוסדרים שנים, בהתאם25 מוצעת תקופה ארוכה יותר העומדת על 5 לתקופת ההתיישנות בתביעה במקרקעין הקבועה בסעיף 1. זאת מכיוון שבמקרקעין958-לחוק ההתיישנות, התשי"ח שאינם מוסדרים, המסמכים המעידים על הזכויות בהם ישנים מאוד (לרוב מהתקופה העות'מאנית, או מהתקופה שבה נהג שלטון ירדני על המקרקעין המדוברים) ולרוב אין יכולת לשחזרם, שכן אין ספר או מקום מרכזי המרכז את מידע הזכויות בעניינם או שאפשרות הגישה אליו מוגבלת מאוד. על כן ישנה חשיבות רבה לשמור על מסמכים מסוג זה. עם זאת מוצע לקבוע כי עורך הדין ולקוחו רשאים להסכים בכתב על תקופת שמירה אחרת, ארוכה או קצרה יותר. )לסעיף קטן (א 5 סעיף כדי לאפשר לעורכי הדין להיערך להסדר החדש המוצע בעניין שמירת מסמכים וביעורם, יש ליידע את הן ציבור עורכי הדין והן ציבור הלקוחות, על- הציבור ,השינוי הצפוי לגבי חובת השמירה של עורכי הדין. כך למשל, תהיה אפשרות ללקוחות לפנות לעורכי הדין ולבקש את המסמכים השייכים להם. כמו כן, נדרש זמן היערכות כדי לפעול לפי ההסדר החדש. לנוכח כל האמור, מוצע לקבוע כי תחילתו של החוק המוצע תיקבע לשנה מיום ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצה - הלשממה קוח תועצעוהצע - הלשממה קוח תו480 , לחוק זה2 א(ב) עד (ד) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף90 על אף הוראות סעיף (ב) הסכימו עורך דין ולקוחו לפני יום התחילה, בכתב, על תקופת שמירה מסוימת לעניין חומר ארכיוני כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר , יחולו הוראות ההסכם לעניין תקופת7‏1971-ארכיוני במשרדי עורכי דין), התשל"א השמירה, אלא אם כן הסכימו עורך הדין ולקוחו על תקופת שמירה אחרת, אחרי יום א(ג) או (ד) והתוספת השנייה לחוק העיקרי כנוסחם90 התחילה, בהתאם להוראות סעיף לחוק זה.4– ו2 בסעיפים פרסומו. זאת ועוד, מוצע לקבוע כי הוראות ההסדר החדש יחולו גם על חומרים ארכיוניים המצויים אצל עורכי הדין לפני כניסת החוק לתוקף, למעט חובת יידוע הלקוח כאמור לחוק זה, אשר תחול רק לגבי חומרים חדשים2 בסעיף שנמסרו לידי עורך הדין מיום כניסת החוק לתוקף. )לסעיף קטן (ב כיום קבוע בכללים כי עורך הדין ולקוחו רשאים להסכים על תקופת שמירה ארוכה או קצרה מחמש שנים של כלל המסמכים הנמצאים בידי עורך הדין, למעט מסמכים שניתנו לעורך הדין לשמירה. מוצע לקבוע כי אם לפני כניסת החוק המוצע לתוקף הוסכם בין עורך הדין ,ללקוחו על תקופת שמירה מסוימת לעניין חומר ארכיוני יחולו הוראות ההסכם לעניין תקופת השמירה. יובהר כי ההסכמה תמשיך לעמוד בתוקפה גם לעניין מסמכים שמפורטים בתוספת השנייה. ואולם, אם הסכימו עורך ,הדין ולקוחו על תקופת שמירה אחרת, אחרי יום התחילה בהתאם להוראות החוק המוצע, אזי ההסכמה העדכנית היא זו שתחול. 1.428 'ק"ת התשל"א, עמ 7 סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 שקלים חדשים3.24 המחיר ד ב ר י ה ס ב ר