הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2213782 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת יסמין פרידמן יוראי להב הרצנו ______________________________________________ פ/4258/25 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות בעלי חיים), התשפ"ד–2024 דברי הסבר טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים הוא דיסציפלינה טיפולית המשלבת בעלי חיים בתהליך ובמרחב הטיפולי. את הטיפול עורכים אנשי מקצוע בעלי הכשרה מקצועית אקדמית (המשלבת לימודי פסיכולוגיה ופסיכותרפיה, לימודי בעלי חיים, קשר אדם-חיה, סוגיות וטכניקות בטיפול הנעזר בבעלי חיים) והטיפול מבוסס על הקשר הטיפולי המשולש: מטפל-מטופל-בעל חיים, ועל כל האינטראקציות, התכנים וההיבטים העולים מקשר זה. בפסיכותרפיה ייחודית זו, נוכחות בעלי החיים בתהליך ובמרחב הטיפולי מזרזת ומאפשרת תהליכים נפשיים רבים. טיפול הנעזר בבעלי חיים מאפשר עבודה טיפולית רגשית, קוגניטיבית והתנהגותית. חשוב להדגיש שלטיפול הנעזר בבעלי חיים יתרונות שונים על פני סוגי טיפול אחרים. יתרונות אלו נובעים מהעובדה שבעלי החיים הם יצורים חיים שמגיבים ויוזמים אינטראקציות ומצבים אמיתיים "כאן ועכשיו" במרחב הטיפול, בדרך אותנטית וטבעית. בעלי החיים מייצגים את המציאות (הפנימית והחיצונית) ממרחק בטוח ולא מאיים, מפחיתים חרדה ובכך מאפשרים שיחזור ועיבוד של תכנים קשים, באמצעות השלכה על בעלי החיים ועל הקשרים הנרקמים בחדר הטיפול. בנוסף, בעלי חיים משמשים כגשר לקשר עם מטופלים (דוגמת ילדים בסיכון וילדים אוטיסטים) שמתקשים ליצור קשר עם מטפל אנושי. תכנים טיפוליים קשים, כגון תוקפנות ואלימות, יחסי-מין ופגיעות, יחסים משפחתיים ומגע, יכולים בטיפול הנעזר בבעלי חיים לקבל ביטוי באופן שאינו מתאפשר באף טיפול נפשי אחר. מטפלים הנעזרים בבעלי חיים עובדים במרחבים שונים כגון חדר טיפול, פינת חי ואורווה ועם מגוון רחב מאוד של אוכלוסיות: ילדים ומבוגרים עם בעיות רגשיות, ילדים מהספקטרום האוטיסטי, ילדים ונוער בסיכון, חולים פסיכיאטרים, קשישים, אסירים, בני נוער עבריינים, נכים, חולים במחלות  כרוניות, ילדים עם בעיות התנהגות או ילדים הסובלים מ- ADHD, נפגעי טראומה, ורבים נוספים. ישנם מטופלים, דוגמת ילדים ונוער בסיכון, שהטיפול היחיד היעיל והמתאים עבורם הוא טיפול הנעזר בבעלי חיים. טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים מצוי כיום בישראל במוסדות של משרד הרווחה (מרכזי חירום, מעונות רב-תכליתיים, פנימיות, לשכות, מרכזי הורים-ילדים, מועדוניות, הוסטלים, מרכזי קשר), מוסדות של משרד הבריאות (בתי חולים פסיכיאטריים, בתי אבות, בתי חולים רגילים, מוסדות לנכי צה"ל, הוסטלים, מכונים להתפתחות הילד), ובמוסדות משרד החינוך (בתי ספר רגילים וחינוך מיוחד, בתי ספר חילוניים ודתיים, מרכזי למידה, גנים רגילים וגנים של החינוך המיוחד). התחום מוכר בעולם מבחינה אקדמית ומקצועית מאז שנות ה-60, ובשנים האחרונות אף קיימת תנופה מחקרית רבה. הכשרה אקדמית בתחום מתקיימת במוסדות מוכרים ברחבי העולם, ולאחרונה אף נוצר שיתוף פעולה אקדמי ומחקרי בין גורמים בארץ לגופים מוכרים בארצות הברית ובאירופה. בישראל קיים איגוד מקצועי - האיגוד הישראלי לטיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים - מ.ר.ח.ב. (ע"ר), המציב סטנדרטים גבוהים לקבלה. קבלה לאיגוד מחייבת: 1) דרישות קדם – תואר ראשון לפחות, עם עדיפות לתארים טיפוליים או קורסי השלמה בהתאם; 2) תכנית הכשרה בתחום המתקיימת במוסד מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה והכוללת לפחות 1,100 שעות לימוד אקדמי; 3) 750 שעות התנסות בשטח במוסדות של משרדים ממשלתיים או מקומות המוכרים כמקום התמחות על ידי איגוד הפסיכולוגים; 4) הדרכה צמודה במקביל לעבודה המעשית, הניתנת על ידי איש טיפול מוסמך. איגוד מ.ר.ח.ב. מהווה כיום את הגוף הייצוגי הרשמי של המטפלים הנעזרים בבעלי חיים בישראל, ומעודד את ההתפתחות המקצועית, המחקר, האתיקה המקצועית וההכרה בתחום.  הסדרה חוקית של העיסוק בטיפול באמצעות בעלי חיים תאפשר קביעת סטנדרטים גבוהים לעוסקים בתחום במטרה להגן על המטופל, והמשך התפתחות התחום וההתמקצעות שלו. הוראות מעבר לגבי מי שעסקו במקצוע ערב תחילת החוק המוצע ייקבעו בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה. אם וכאשר יילמד המקצוע לתואר שני במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, נכון יהיה לעדכן את תנאי הסף בחוק, ולקבוע כי תעודת מטפל באמצעות בעלי חיים תינתן רק למי שהוא בעל תואר שני בתחום. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס (פ/1801/24). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ו בשבט התשפ"ד (05.02.2024) תיקון סעיף 2 1. בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, אחרי ההגדרה "מחלקה מוכרת לאורתופדיה" יבוא: ""מטפל באמצעות בעלי חיים" – מי שניתנה לו תעודת מטפל באמצעות בעלי חיים." תיקון התוספת הראשונה 2. בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, בסופה יבוא: תיקון התוספת השלישית 3. בתוספת השלישית לחוק העיקרי, בסופה יבוא: תיקון חוק זכויות החולה 4. בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, בסעיף 2 – (1) בהגדרה "מטפל", אחרי "כירופרקט," יבוא "מטפל באמצעות בעלי חיים,"; (2) בהגדרה ""מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט", "קלינאי תקשורת", "תזונאי-דיאטן", "קרימינולוג קליני", "פודיאטר", "פודיאטר מנתח", "כירופרקט"", אחרי "כירופרקט" יבוא "מטפל באמצעות בעלי חיים".