הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2213738 הכנסת העשרים וחמש יוזמת: חברת הכנסת מרב מיכאלי ______________________________________________ פ/4283/25 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – מינוי קצינה לקידום נשים לתפקידים בכירים ויצירת מסלולים לקידום קצינות בדרג הבכיר), התשפ"ד–2024 דברי הסבר בשנת 1948 קבעה מועצת המדינה הזמנית את חובת הגיוס לצה"ל בפקודת צבא הגנה לישראל. ב-1949 נחקק חוק שירות ביטחון, התש"ט1949, שבו נקבעו הוראות מפורטות יותר ובהן חובת הגיוס לנשים. המודל הערכי של "צבא העם" עליו הוקם צה"ל, נשען במידה רבה על חובת השירות השוויונית החלה על גברים ונשים כאחד. יחד-עם זאת, בחוק שירות ביטחון, התש"ט–1949, נקבע כי "תקופת שירותה הסדיר של אשה, לאחר תקופת ההכשרה החקלאית, תוקדש לתפקידים שייקבעו כתקנות". לפיכך, עד שנת 1987 נקבע בתקנות שורה מצומצמת של 25 תפקידים בלבד בהן נשים יכולות לשרת בהגדרה קטגורית של מקצועות הפתוחים בפני נשים בצה"ל. התקנות בוטלו בשנת 1987 עם פקיעתו של הסעיף המסמיך בחוק דאז וההגבלות על תפקידי נשים בצה"ל הוסרו, אולם מאז לא נקבעו בחוק נתונים כמותיים או לחילופין איכותיים מהם ייגזר סטנדרט שוויוני לתפקידים בצה"ל הפתוחים בפני נשים. מאז בוטל הסעיף המסמיך בחוק דאז, ניתן למנות מספר נקודות ציון בולטות שהשפיעו על שילוב הנשים בצה"ל ומיצוי אפשרויות השירות שלהן. בשנת 1995 בית המשפט העליון קבע בבג"ץ 4541/94 אליס מילר נגד שר הביטחון ואחרים (פד"י מט(4) 94, 1995) כי הזכות לשוויון הזדמנויות פורמלית ומהותית היא זכות חובה הנדרש לחול על נשים בשירותן הצבאי. בג"ץ אליס מילר הוביל לפתיחת תפקידי לחימה בפני נשים. בשנת 2000 נחקק סעיף 16א לחוק שקבע כי לכל אישה זכות שווה לזכותו של גבר למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי, אלא אם כן הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד. בספטמבר 2007 פורסם דוח הוועדה לעיצוב שירות הנשים בצה"ל בראיית העשור הבא בראשות האלוף במיל' יהודה שגב (להלן – ועדת שגב). ועדת שגב הוקמה על-ידי ראש אכ"א דאז וחבר הכנסת כיום, האלוף במיל' אלעזר שטרן, והיא נועדה לבחון את הפערים הקיימים בצה"ל בין שירות הנשים לשירות הגברים, להתחקות אחר הסיבות לפערים אלו ולגבש הצעות אופרטיביות לשילוב נשים בשירות צה"ל ומיצוין. בין הפערים המהותיים עליהם עמדה הוועדה, נקבע כי ישנו מיעוט משמעותי של קצינות בדרגים בכירים בצה"ל. הוועדה נימקה את הפער האמור בהתנהלות המערכות הפנים-צבאיות, בהם קריטריון המגדר הוא קריטריון עיקרי לתכנון מצבת כוח האדם. בהתאם לכך, הוועדה קבעה את עקרון "האדם הנכון במקום הנכון", שעל פיו: "גברים ונשים ימוצו בשירות באופן זהה, לפי קריטריונים ענייניים המשקפים את צורכי צה"ל, את מרצם, יכולותיהם ותכונותיהם האישיות של המתגייסות והמתגייסות (לא במקור), ולא את מינם". לבסוף ועדת שגב המליצה, בין היתר, על הצבת יעדים ומכסות לקידום קצינות לדרגים בכירים ולדרגי קבלת החלטות אשר קיימים בצה"ל. כמו-כן, חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951 (להלן – חוק שיווי זכויות האישה), גם הוא מקור השראה נורמטיבי להצעת חוק זו. חוק שיווי זכויות האישה, יחד עם החלטה 1352 של מועצת הביטחון של האו"ם, מהווים בסיס חוקי לקידום ערכי שוויון מגדרי ושילוב נשים במוקדי הכוח הציבוריים. על כן, הצעת חוק זו היא ברוח המלצת ועדת שגב, ושואבת השראתה כאמור מחוק שיווי זכויות האישה ומהחלטה 1352. מכלול המקורות הללו באים לידי ביטוי בהצעת חוק זו הקובעת כי קיום מנגנון בשירות שיציב יעדים ומכסות לקידום נשים הוא מנגנון הכרחי לצמצום הפערים המגדריים הקיימים בשירות. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ימנה קצינה בכירה לקידום נשים לתפקידים בכירים בצבא ההגנה לישראל, אשר תהא אמונה על יצירת מסלולים לקידום קצינות בדרגים בכירים בתוך צבא ההגנה לישראל, לרבות קצינות בדרגים בכירים המיועדות להתמנות לפיקוד במטה הכללי. מסלול מובנה זה יאפשר לנשים עם נתונים ויכולות מתאימות להשתלב בסולם הדרגות הבכיר של צה"ל. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע שתי מדרגות לשיעור המפקדות בדרגים בכירים שיהיו חלק מהמטה הכללי של צה"ל. במדרגה הראשונה מבוקש לקבוע כי עד ליום ב' בסיוון התשפ"ה (29 במאי 2025) שיעור הקצינות בדרגים בכירים בקרב המטה הכללי יעמוד על כ-20% מסך המפקדות והמפקדים במטה הכללי. במדרגה השנייה מבוקש לקבוע כי עד ליום ב' בסיוון התשפ"ו (28 במאי 2026) שיעור הקצינות בדרגים בכירים בקרב המטה הכללי יעמוד על כ-40% מסך המפקדות והמפקדים במטה הכללי. הצעת חוק זה באה לקבע את התפיסה הערכית שצה"ל הוא "צבא העם" לא רק כאידיאל, אלא גם כמעשה. מבחן המציאות מראה לנו שכל עוד לא יקודמו הוראות שיבטאו מחויבות לשוויון מגדרי מהותי בשירות, כך בפועל תימנע ההזדמנות מנשים לשרת בעמדות בעלות השפעה בצה"ל. לכן מטרתה של הצעת חוק זו היא לבטא כאמור את המחויבות לשוויון מגדרי מהותי בצה"ל, שהיא חלק משולב ובלתי נפרד מהערך ההיסטורי של צה"ל כ"צבא העם". הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/1669/23; פ/1047/24). הצעת החוק זהה לפ/1669/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ו בשבט התשפ"ד (05.02.2024) הוספת סעיפים 16ב עד 16ד 1. בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, אחרי סעיף 16א יבוא: בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, אחרי סעיף 16א יבוא: בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, אחרי סעיף 16א יבוא: בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, אחרי סעיף 16א יבוא: בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, אחרי סעיף 16א יבוא: "מסלולים לקידום נשים לתפקידים בכירים "מסלולים לקידום נשים לתפקידים בכירים "מסלולים לקידום נשים לתפקידים בכירים 16ב. (א) ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ימנה קצינה בכירה לקידום נשים לתפקידים בכירים בצבא ההגנה לישראל. (ב) קצינה כאמור בסעיף קטן (א) תפעל ליצירת מסלולים לקידום קצינות בדרג בכיר בצבא ההגנה לישראל, לרבות יצירת מסלולי קידום קצינות בדרג הבכיר המיועדות להתמנות לתפקידי פיקוד במטה הכללי. בסעיף זה, "קצינה בדרג בכיר" – יוצא צבא אישה המשרתת בשירות סדיר לפי חוק זה, לפי התחייבות לשירות קבע, שדרגתה סגן-אלוף ומעלה. שיעור הקצינות במטה הכללי של צבא הגנה לישראל שיעור הקצינות במטה הכללי של צבא הגנה לישראל שיעור הקצינות במטה הכללי של צבא הגנה לישראל 16ג. (א) עד ליום ב' בסיוון התשפ"ה (29 במאי 2025), יעמוד שיעור הקצינות בדרגים בכירים בקרב המטה הכללי על 20% מסך המפקדות והמפקדים בו. (ב) עד ליום י"ב בסיוון התשפ"ו (28 במאי 2026), מיום תחילתו של חוק זה, יעמוד שיעור הקצינות בדרג בכיר מקרב המטה הכללי על 40% מסך המפקדות והמפקדים בו. דיווח לכנסת דיווח לכנסת דיווח לכנסת 16ד. שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון, בתחילת כל שנה על: (1) מסלולי הקידום לקצינות בדרג בכיר לפי סעיף 16ב ועל מספר הקצינות שקודמו באמצעותו; (2) שיעור הקצינות בדרג בכיר במטה הכללי."