חומר רקע
כ "ט שבט תשפ"ד
08
פברואר2024
לכבוד
ח"כ שמחה רוטמן
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
:הנדון
עמדת הסניגוריה הציבורית ל
הצעת
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון-
מעצר
ומאסר בעבירות טרור), התשפ"ג-
2023
הצעת החוק שבנדון מציעה
ל תקן את חוק הנוער
(שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-
1971
:(להלן
"חוק הנוער
") כך ש דיני המעצר הייחודיים והמותאמים לקטינים המוזכרים בסעיף10
לחוק לא יחולו
על קטין שנחשד בעבירת רצח או נסיון רצח בנסיבות טרור. זאת, מתוך התפיסה המובאת בדברי
ההסבר
להצעה, כי כאשר מדובר בעבירות החמורות ביותר ובנסיבות של טרור "אין מקום לעשות הבחנה בין
"בגיר לבין קטין.
'בנוסף, מוצע לתקן את ס25
לחוק הנוער כך
ש ,בעבירות אלו ניתן יהיה להטיל מאסר מאחורי סורג ובריח
על
קטין שגילו בעת גזר הדין מתחת ל -
14
.שנים
הסניגוריה הציבורית מתנגדת לתיקון החוק ו סבורה שאין מקום לפגוע בעקרונות יסוד של חוק הנוער
ושיפוט קטינים
, גם כאשר מדובר בעבירות חמורות ביותר.
המחוקק הישראלי הקפיד לאורך השנים
לשמור על בידול
ה של מערכת בתי המשפט לנוער
והעניק כלים משפטיים מספקים
ל התמודדות עם
תיקים קשים
.ומורכבותם הרבה
חוק הנוער ,במהותו אינו מבחין בין עבירות שונות שבוצעו בידי קטינים, והוא מעגן את תפיסת היסוד
לפיה קטינות מחייבת התייחסות ייחודית ומותאמת בהליכים משפטיים. תפיסה זו מיושמת בחוק הנוער
לגבי כל רבדי ההליך הפלילי(
ובכלל זה- מעמד החקירה, מעצר, ענישה, תנאי כליאה ועוד ), והיא
מתבססת על ההבנה ה עמוקה כי לקטינים עוברי חוק מאפיינים שונים מעבריינים בגירים, מודעותם
מופחתת מבגירים
, פגיעותם רבה
יותר, והסיכויים לשיקומם גבוהים( יותר ר' למשל ע"פ10715/05
פלוני
נ' מדינת
ישראל
,(פורסם בנבו4.9.2007
).)
משמעותו העיקרית של תיקון סעיף10
,לחוק הנוער, כפי שמוצע בהצעת החוק
הי א ביטול פרקי הזמן
המקוצרים
שקבע המחוקק
לביקורת שיפוטית של בית המשפט על מעצרם של קטינים ,
וזאת אף בטרם
נקבעה אשמתם או הוכרע דינם.
החלת
הוראות חוק המעצרים על קטינים
באופן זהה לתחולתו על
בגירים, תוך התעלמות ממאפייניהם הייחודיים של הקטינים , מנוגדת לעקרונות חוק הנוער והאמנה
בדבר זכויות הילד ,
1 עליה חתומה מדינת ישראל .
1 האמנה
בדבר זכויות הילד, כ"א31
,
221
(נפתחה לחתימה ב-
1989) (אושרה ונכנסה לתוקף ב-
1991
" :) (להלן
האמנה)"
.
היקף
הפגיעה ועוצמת סבלם
של קטינים במעצר
,הוכרו במחקרים בינלאומיים
ו מחייבים בחינה עתית
מדוקדקת
של תקופות המעצר ותנאיו, בכדי שהשימוש במעצר יהיה לפרק זמן המתאים והקצר ביותר
כמתחייב בחוק ובאמנה .
2 הגדרת
תקופות
מעצר קצרות יותר לקטינים מאשר לבגירים הן הערובה
שביקש המחוקק להעמיד ל
שם שימוש זהיר בכלי המעצר הדורסני
.ככל שמדובר בקטינים
שמירה
ע ל אבחנה בין תקופות מעצר של קטינים ל עומת
בגירים חשובה
,בכל סוגי העבירות תוך דגש על
עבירות חמורות דווקא, שבהן ככלל יש להקפיד במיוחד גם על קצב
ניהול ההלי
ך הפליל.י
בשל גילם
,הצעיר התמשכות ם של ה
הלי כים בעניינם של קטינים פוגעת באפקטיביות
של ההליך, ועל כן אף ה כללים
ה
בינלאומיים מחייבים מאמץ מיוחד לסיו ם
מהיר
ככל הניתן של
ה
הליכי ה ם
פליליים הנוגעים לקטינים.
3
תיקון סעיף10
כמוצע בתזכיר יאפשר גם את
מעצרם עד תום ההליכים של קטינים
מתחת לגיל14
,
עוד
בטרם נגזר דינם , כש בנוסף מציע התזכיר כאמור לתקן
אף את
'ס25
לחוק
ול אפשר הטלת עונשי מאסר
על קטין שטרם הגיע לגיל14
.
ה מדובר על
ילדים ב גילאים צעירים ביותר של
14-12
שנים, ש
מעצר ו
מאסר בבית סוהר אינו מ ותאם
בשום אופן לגילם
ולמאפי
י נ הם י.
ספק אם
בתי הכלא ערוכים לטפל במורכבות ה של כליאתם של ילדים
,בגילאים אלו
שהיא בעלת
השלכות קשות על תפקודם
המיידי וארוך הטווח, ואינה עומדת במחויבות
.המדינה לשמירה על שלומם הפיזי והנפשי
י
צוין
בהקשר זה
כי עוד בשנת
1957
, ב יטל
המחוקק
הישראלי
במפורש את האפשר
ו ת
שהייתה קיימת בפקודת העבריינים הצעירים להטיל עונש
מאסר
על קטינים
מתחת לגיל14
בעבירת רצח והריגה . התיקון המוצע
אינו מתיישב עם ה
ה י סטוריה החקיקתית וסותר
את העמדה הערכית-
,נורמטיבית הבאה לידי ביטוי בחוק
המונעת
כליאתם של קטינים רכים בשנים , גם
כאשר שמדובר בעבירות המתה חמורות .
יצוין כי ,הכמות המזערית, אם קיימת של המקרים בהם וע לה
בפועל הצורך לגזור את דינו של
קטין
מתחת לגיל14
,בעבירות כאלו
אינו מצדיק לטעמנו שינוי כה מהותי
בדיני שפיטתם של קטינים . יוער ש בחוק הנוער
מצוי פתרון להתמודדות עם מקרים אלו של עבירות
חמורות בגילאים צעירים
ביותר בדמות המעונות הנעולים, המהווים גם אמצעי לפיקוח ולהרחקה
.מהציבור
יש להדגיש כי
רובן של מדינות אירופה
, החתומות על האמנה לזכויות הילד
אוסרות על מאסר של קטינים
מתחת לגיל14
(כך למשל
בפינלנד, צ'כיה, יוון, איסלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל ושוודיה, גיל המינימום
למאסר של קטין עומד
על15
שנים4)
.בהקשר זה חשוב מאוד לה
זכיר גם
כי גיל האחריות הפלילית
בישראל,
גיל12
, הינו
נמוך ,
ולמעשה מהווה את הרף הנמוך ביותר המקובל כסביר במשפט
הבינלאומי .
,כיום
גיל המינימום הנפוץ ביותר בעולם ל אחריות פלילית הוא גיל14
. למעלה מ -
50
מדינות העלו את
גיל
האחריות הפלילי ת לאחר אשרור האמנה
לזכויות הילד
ובעקבות מחקרים חדשים העוסקים בהתפתחות
.המח בגילאים צעירים
ישנן מדינות רבות
שבהן גיל האחריות הפלילית אף גבוה מגיל14
.
5
קביעת
2
'ס10א ל
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-
1971
" :(להלן חוק הנוער ;)"
'ס37
ל
אמנה;
Committee on
the Rights of the Child, General Comment No. 24: Children's Rights in the Child Justice System, U.N. Doc.
CRC/C/GC/24 (18.9.2019), para. 82
" :(להלן הערה כללית24
.)"
3 פ 'ס55
-
54
ל הערה כללית
24
, לעיל ה"ש2.
4
מתוך45
,מדינות אירופה38
לא מאפשרות
כלל מאסר בפועל לקטיני
ם מתחת לגיל
14
.
'להרחבה רf
o
Minimum Ages
Criminal Responsibility In Europe (https://archive.crin.org/en/home/ages/europe.html)
.
5 פס '
21
-
22
להערה
כללית
24
, לעיל ה"ש2.
האפשרות לכלוא בבתי הסוהר בישראל קטינים בני14-12
,
כשבמדינות רבות הם אינם כשירים כלל
לעמוד לדין פלילי בשל גילם הצעיר, מבליטה את הקושי הרעיוני
בכליאתם, ו מרחיבה את הפער מהמצב
הראוי לפי המשפט הבין-לאומי.
6
לעניין ייחוד תיקון החוק רק לגבי עבירות,טרור
עמדת הסנגוריה במישור העקרוני היא כי אין מקום
לסטות מחוק הנוער ב עבירות
,מסוימות ,אפילו החמורות שבהן שבגינן ייחשב קטין ל"בגיר". סטייה כזו
מהווה סכנה למעמדו של חוק הנוער ועלולה לגרום ל
פגיעה
קשה ביסודות שעליהם מושתתים דיני שיפוט
הנוער, המחייבים יישום מלא ובלתי מפלה ,
המתחשב
בגילו ובמצבו של כל
קטין שביצע
העבירה.
7
הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש משמעות רבה לכך שהמחוקק ימשיך בשמירה
על עקרונות שיקום
וטיפול גם בעבירות חמורות. מניסיוננו, נרשמו
ת
לא מעט הצלחות שיקומיות
גם בעבירות
על רקע לאומני
או גזעני .אצל קטינים צעירים הבסיס האידאולוגי
לביצוע העבירות לרוב
חלש מאוד,
המניע המוביל
לביצוע העבירות מקורו בגורמי סיכון פליליים כלליים
, כש במקרים רבים
ה מעשים מבוצעים על ידי
ה קטינים בשל
מצוקות חברתיות , משפחתיות
או ניצול על ידי אחרים .
8
יכולתם של בני נוער צעירים
להשתנות ולהפנים דפוסי חשיבה והת נ הגות אחרים גבוהה בהרבה מיכולתם של,מבוגרים
כפי שעולה גם
מן הספרות המחקרית.
תפקידו של המחוקק הוא לשמור על האינטרס החברתי החשוב שבשיקום
קטינים,
בהתאם ל
עקרונות הקבועים ב חוק הנוער
ו
בכפוף ל
הוראות ה
אמנה .
בהמשך
לאמור
,עד כה
נעיר נקודתית
על
כך ש בתיקון המוצע ,מלבד עבירת הרצח
נכלל ת עבירת ניסיון
'הרצח, המעוגנת בס305
.לחוק העונשין
לטעמנו
ככל שהתזכיר מתבסס על שיקולי ענישה וגמול בעבירת
הרצח , הרי ,שסטייה מעקרונותיו הברורים של חוק הנוער ודאי אינה מוצדקת כלפי קטין צעיר שלא הרג
.איש
,יתרה מכך
מעשה עבירה של קטין שלא הסתיים בתוצא
ה קטלנית
עשוי לאפשר ייחוס חשד או
.אישום במנעד רחב של עבירות לא ראוי כי בחירת האישום בעבירה של נ
י,סיון רצח
ולא בעבירה חמורה
אחרת ,
יביאו לפערים משמעותיים כל כך
מבחינת אפשרויות המעצר ו
הענישה, בעבי רות שנסיבותיהן
ותוצאותיהן דומות. לפיכך סבורה הסנגוריה כי
אין להחיל במסגרת
ה
תיקון המוצע
את העבירה של
.ניסיון לרצח
לסיכום, הסניגוריה הציבורית מדגישה כי
בידי מערכת שיפוט הנוער קיימים כלים להחמרה עם נוער
שביצע פשעים קשים בנסיבות מסוימות, אך מתנגדת נחרצות ל ביטול עצם ההבחנה בין קטין לבגיר ,
.שהיא ביסודה של כל מערכת שיפוט הנוער במדינת ישראל
,בכבוד רב ובברכה
רחל דניאלי, עו"ד
מנהלת מחלקה-
ממונה ארצית על ייצוג נוער
הסניגוריה הציבורית הארצית
6
כך למשל, חוקת בית הדין
הפלילי הבינלאומי קובעת
כי אין סמכות שיפוט על מי שהיו מתחת לגיל18
בעת ביצוע לכאורה
( של פשעים נגד האנושותRome Statute of the International Criminal Court, Art. 26
). חוקת בית הדין המיוחד לפשעי
מלחמה שהוקם בסיירה לאון אפשרה שיפוט רק מעל גיל15
(
Statute of the Special Court for Sierra Leone, Art. 7
).
7
'ר גם
פס'
30
להערה כללית24
, לעיל ה"ש2.
8
נינה ירלובה מגמות ענישה ושיקום ביחס לילדים שעברו עבירות טרור– מחקרים רלוונטים בתחום ועשיה בזירה הבין-
לאומית (המחלקה למשפט בין-לאומי בייעוץ וחקיקה ,
5.6.2023);, איתן זרחיה "
הערת מערכת: הטלת מאסר עולם על
קטינים-
"בחינה מחודשת לאור התפתחויות בחקר מוחם של בני נוער
משפטים
)נא (תשפ"א