חומר רקע
ג' אדר א, תשפ"ד
12
בפברואר2024
לכבוד
ח"כ שמחה רוטמן
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
,שלום רב
:הנדון
עמדת הסניגוריה הציבורית להצעת חוק המאבק בטרור (תיקון–
הזדהות עם מבצע עבירת
)טרור מסוג המתה
, התשפ"ג-
2023
הצעת החוק שבנדון מבקשת להרחיב באופן ניכר את עבירת ההסתה לטרור הקבועה בסעיף24
(ב) לחוק
המאבק בטרור, תשע"ו-
2016
, אשר דינה5
:שנות מאסר, כדלקמן
1.
"( ביטול מוחלט של המבחן ההסתברותי הקבוע כיום בחלופה השנייה לעבירת ההסתה מפרסם
,דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו ועל פי תוכנו של הפרסום
והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור;)"
2.
הרחבת עבירה זו שעניינה
דברי שבח, אהדה או עידוד גם
"ל
מבצע עבירה לפי
300
,
301א
או305
לחוק העונשין [עבירות ]רצח וניסיון לרצח ."המהווה עבירת טרור
בראשית הדברים יודגש כי אין חולק
על ה צ ורך הב
י
טחוני
,העומד ביסוד הצעת החוק במיוחד בימי
לחימה ולמול מעשי הטרור הנפשעים
כנ גד אזרחי ואזרחיות
ישראל
, בפרט מאז ה -7 באוקטובר .א ך
דווקא
בעת
ה ,זו
יש להקפיד ו לשמור אף יותר מתמיד על עקרונות ה
יסוד של המשפט הפלילי ,להי מנע
מפגיעה
עודפת בזכויות ו
ב חירויות חוקתיות וכן להיזהר מפני הפללת יתר של
אוכלוסיות נורמטיביות .
לפיכך, הסניגוריה הציבורית מתנגדת עקרונית להצעת החוק, מן הסיבות שלהלן:
,בראש ובראשונה אנו רואים בעייתיות
מיוחדת
בהצעה האמורה
ל
מחוק
את
ה סיפא של סעיף24
(
()ב2
,)
וכך לבטל את הדרישה
הקיימת למבחן הסתברותי
ל אפשרות ביצוע מעשה טרור . זאת, בניגוד למרבית
עבירות הביטוי הקבועות בחוק הפלילי
הישראלי
)(אף בסעיפים אחרים בחוק המאבק בטרור
, ו כן בניגוד
ל פסיקת בית המשפט העליון אשר לאורך השנים הוסיפה מבחן הסתברותי ל עניין פרשנותם של איסורי
.ביטוי
יודגש כי כבר כיום
בנוסח
ה
,המקורי
עבירת ההסתה
לפי סעיף24
()(ב2
)
לחוק מאופיינת בעמימות רבה
ומנוסחת בהרחבה יתרה. בין השאר, לא מופיע בה כל
יסוד נפשי מיוחד של כוונה או מטרה הנובעת
מדברי האדם, כפי שראוי ונהוג לעשות בעבירות ביטוי , ואף לא דרישה הסתברותית מחמירה ל"וודאות
קרובה" של התממשות ה
סיכון. כל שקבוע
בסעיף הוא מבחן הסתברותי רחב של"אפשרות ממשית"
כי
הפרסום יביא לעשיית מעשה טרור .
לעניין זה יש להזכיר כי החלופה השנייה בעבירת ההסתה אינה
עוסקת בקריאות
ישירות
לביצוע מעשי טרור (אלו מוסדרות בחלופה הראשונה של הסעיף ואינן דורשות
.)מבחן הסתברותי
לטעמנו, איסור תוכני אשר אינו מותנה בקיומו של מבחן הסתברותי (וכאמור אף לא
)ביסוד נפשי מיוחד של כוונה או מטרה עלול לפגוע
בזכות החוקתית לחופש הביטוי ו
מ עורר קשיים
חוקתיים של ממש .
היבט מרכזי נוסף בהקשר לכך, הוא
הגברת הסיכון ל אכיפה סלקטיבית ושרירותית .
מלבד הבעייתיות
ה
חוקתית
,הברורה באכיפה בלתי שוויונית היבט זה אף עלול להוביל לעומס רב על מערכת אכיפת החוק
ולהפוך את האכיפה לבלתי יעילה ובלתי ממוקדת ., ובסופו של דבר לפגוע במטרת החוק התיקון המוצע
צפוי להביא, קרוב וודאי, להפללת יתר של אוכלוסיות רחבות
(לרבות אוכלוסיות נורמטיביות) שכן הוא
מעמיד בסכנת הפללה גם פרסומים מינוריים מבחינת תוכ.נם או פוטנציאל ההשפעה שלהם
עוד יוער כי ביטול הדרישה למבחן הסתברותי מ
עבירת ההסתה ב סעיף24
()(ב2
)יוביל ל
בלבול ול חוסר
הרמוניה בין סעיפי החוק ,ובפרט אל מול ה
עביר
ות של
הזדהות עם ארגון טרור
ה קבועות
בסעיף24
)(א
.לחוק ,על פניו
מצב הדברים החדש י
וביל ל יצירת מספר עבירות שאינן קוהרנטיות מבחינת הרף הראייתי
,והעונשי
ומנגד הלכה למעשה במידה רבה
יחפפו
זו לזו ו
ייבלעו
.זו בזו הדבר יוביל ל העברת מרכז הכוח
,מהכנסת ומבתי המשפט לרשויות התביעה ובכך כשלעצמו יהווה .כר פורה לאכיפה בררנית ושרירותית
באשר למרכיב השני בהצעת
החוק
, שלפיו
בד ובד עם ביטול הדרישה למבחן
ה ,הסתברותי
יורחב
עד מאד
היקף תחולתה של עבירת ההסתה ,כך שלצד האיסור על
,""דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור
י
תווסף "
או מבצע
עבירת טרור
לפי סעיפים300
,
301
א', או305
"
:
ראשית יצוין כי במקרים רבים, הלכה
למעשה, ממילא דברי שבח ואהדה למבצעי טרור ממילא יכללו בתוכם את מעשה הטרור עצמו–
ולכן
,כבר ניתן לכך מענה בחוק הקיים. ואולם
לטעמנו קיים
חשש של ממש להפליל פרסומים כאמור שאין
להם כל קשר או זיקה לעשיית מעשה טרור ,
אפילו אם
הם מקוממים ומרגיזים .
הכנסת התוספת
המוצעת לסעיף החוק ,בשילוב עם ביטול המבחן ההסתברותי תוביל למצבים אבסורדיים
בהם
כל אזכ ור
(
אף אם נאמר למשל כ
ביטוי אבלות על מותו של בן משפחה או מכר)
,
עלול להביא אדם נורמטיבי
להסתבכות ב
פלילי
ם ולייחס לו עבירת טרור, על כל המשתמע מכך.
לסיום
נזכיר כי בתקופה מתוחה זו מדיניות האכיפה כלפי ביטויי
הזדהות עם טרור וה הסתה לטרור
החמירה פי
עשרות מונים מבימי ש
גרה. על פי מדיניו ,ת זו
בימים אלו
נכנסים תחת
עבירות אלו
מעשים
שבעבר לא היו נאכפים ויתכן שאף לא היו נחשבים לעבירה פלילית בימים כתיקונם ,
לרבות פרסומים
.בודדים, שיתוף עם חשיפה מינימאלית ברשת חברתית וכן התבטאויות גבוליות ביותר מבחינת חומרתן
על כן, הניסיון מלמד כי לרשויות האכיפה קיימים כלים מספקים ורחבים, לרבות בחק יקה הקיימת, כדי
.להתמודד עם תופעות של הזדהות והסתה לטרור
,לאור כל האמור אנו נמליץ ו לו עדה להימנע מקידומה של
.הצעת החוק
,בכבוד רב ובברכה
ישי שרון, עו"ד
מנהל
מחלק
ת
,חקיקה ומדיניות
הסניגוריה הציבורית הארצית