הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2024 בפברואר19 1721 י' באדר א' התשפ"ד עמוד ,)5 'הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס 666 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ 2024-הנידמה למסהתשפ"ד הצעות חוקהצ71 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו666 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה )הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה 2024-), התשפ"ד5 '(תיקון מס תיקון שם החוק .1 1‏1999-בחוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה), התשנ"ט החוק העיקרי), בשם החוק, במקום "בתאי רבייה" יבוא "בתאים".- (להלן 3 תיקון סעיף .2) לחוק העיקרי, אחרי "בתאי רבייה" יבוא "או בתאים אחרים".2(3 בסעיף 6 תיקון סעיף .3 ) לחוק העיקרי, במקום "בתאי רבייה שעברו שינוי" יבוא "בתאי רבייה או2(6 בסעיף בתאים אחרים, שעברו שינוי". חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי כללי ,) החוק- (להלן1999-גנטי בתאי רבייה), התשנ"ט לחוק, על יצירת3 קובע תקופה קצובה שבה נאסר, בסעיף אדם בדרך של שיבוט או על ידי שימוש בתאי רבייה (תאי germ line( ביצית וזרע) שעברו שינוי גנטי מכוון קבוע שינוי גנטי העובר לדורות הבאים). לצד- gene therapy לחוק להמשיך את המחקר5 האיסור ניתנה אפשרות בסעיף ,בתחום ולבצע ניסויים שיוכלו לקדם את הרפואה והמדע בלי לפגוע בכבוד האדם. בעת חקיקתו של החוק נקבע כי תוקפו יהיה לתקופה ,קצובה של חמש שנים, ולאחריהן תיבחן, בכל פעם מחדש נחיצות קיומו של החוק והצורך בשינויו כדי להבטיח שבצד האיסור הקבוע בו, לא תהיה פגיעה מתמשכת בענף המחקר החשוב והמתפתח של שיבוט לצרכים תרפויטיים. מאז חקיקתו הוארכה תקופת תוקפו של החוק מזמן לזמן עד להארכתו לאחרונה בחוק איסור התערבות גנטית ,)4 '(שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס עד יום כ"א באייר- )222 ' (ס"ח התש"ף, עמ2020-התש"ף ).2024 במאי29( התשפ"ד לחוק הוטל על ועדת הלסינקי העליונה4 בסעיף שמונתה לפי תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני ), לשמש292 ' (ס"ח התשמ"א, עמ1980-אדם), התשמ"א כוועדה מייעצת לעניין החוק שתפקידה לייעץ ולהמליץ לשר הבריאות לעניין תוקף האיסורים הקבועים בחוק (להלן הוועדה המייעצת).- החוק המוצע קובע שני תיקונים בעקבות המלצות - הוועדה המייעצת כך שיאסר גם3 )  לתקן את האיסור הקבוע בסעיף1( השימוש בתאים אחרים, שאינם תאי רבייה, שעברו שינוי גנטי מכוון קבוע, אם הדבר נעשה במטרה לגרום ליצירת ;אדם )  להאריך את תוקפו של החוק בחמש שנים נוספות.2( מוצע לתקן- וכמו כן, בהתאם לתיקון בגוף החוק את שם החוק. לחוק, מוצע3 בהתאם לתיקון המהותי בסעיף 1 סעיף לתקן את שם החוק, כך שבמקום שיתייחס יתייחס לשינוי גנטי בתאים.- לשינוי גנטי בתאי רבייה לחוק, בנוסחו כיום, אוסר על שיבוט אדם3 סעיף סעיפים וכן על שימוש בתאי רבייה שעברו שינוי 3 ו־2 גנטי מכוון במטרה לגרום ליצירת אדם. לנוכח מחקרים מהשנים האחרונות המצביעים על אפשרות של פיתוח טכנולוגיה לייצור תאים ואיברים מסוגים שונים "בתהליכים מעבדתיים, כך שתתאפשר "הנדסה גנטית ,תורשתית של אדם בלא שימוש בתאי רבייה, מוצע כך3 בהתאם להמלצת הוועדה המייעצת, לתקן את סעיף שגם שימוש בתאים אחרים, שאינם תאי רבייה, שעברו יהיה- שינוי גנטי מכוון קבוע במטרה לגרום ליצירת אדם אסור. בכך, יהיה ניתן למנוע יצירת אדם שעבר שינוי גנטי מכוון קבוע גם אם הטכנולוגיה תאפשר לעשות כן בלא שימוש בתאי רבייה. מוצע לאסור אפשרות כזו בשלב זה, שכאמור בעת ,הנוכחית היא תאורטית, נוסף על שאר האיסורים שבחוק ולקיים פיקוח הדוק על ניסויים בפעולות אלה אם וככל שיתבקש לבצעם בישראל, עד אשר יהיה ניתן לבחון את הבטיחות והמוסריות של פעולה שכזו. ,בהתאם, מוצע לתקן גם את סעיף העונשין שבחוק הקובע את העבירות הפליליות, כך שיכלול גם את האיסור קובע כי העושה אחת6 המורחב כאמור. כיום, סעיף מאסר ארבע שנים או קנס- מהפעולות שנאסרו בחוק, דינו ,) לחוק העונשין4()(א61 פי שישה מן הקנס הקבוע בסעיף . מוצע להוסיף את השימוש בתאים אחרים1977-התשל"ז ,שעברו שינוי גנטי מכוון קבוע במטרה לגרום ליצירת אדם כך שגם פעולה זו תהיה עבירה פלילית שדינה זהה. .222 '; התש"ף, עמ47 'ס"ח התשנ"ט, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 667הצעות חוקהצ71 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו 8 תיקון סעיף .4 )" יבוא "י"ז בסיוון2024 במאי29( לחוק העיקרי, במקום "כ"א באייר התשפ"ד8 בסעיף )".2029 במאי31( התשפ"ט .4 )" יבוא "י"ז בסיוון2024 במאי29( לחוק העיקרי, במקום "כ"א באייר התשפ"ד8 בסעיף )".2029 במאי31( התשפ"ט 8 תיקון סעיף החוק המוצע מבקש להאריך את תוקף החוק 4 סעיף לחמש שנים נוספות, בהתאם להמלצת הוועדה המייעצת. החוק מגביל את חופש המחקר המדעי בתחום ההתערבות הגנטית, ולכן יש המתנגדים לו, אך כיום הגבלות מסוימות בתחום רגיש זה נחוצות, בשל חששות וחוסר ידע מספיק בדבר ההשלכות של יישום טכנולוגיות שיבוט ושינוי גנטי מכוון קבוע על בני אדם, כפי שיפורט בהמשך. כיום עדיין מתקיים דיון עולמי ער ומרובה דעות בהיבטים האתיים והמשפטיים של הנושא, והוא נמשך בלא הכרעה חד־משמעית. גם עתה, האו"ם ומדינות העולם לא גיבשו אמנה בין־לאומית האוסרת על שיבוט אדם לצורכי הולדה, אף שיש כמה הצהרות המתנגדות לשיבוט. שיבוט מדינות בעולם, אך30לצורכי הולדה אסור ביותר מ־ במקביל, מחקר בתחום השיבוט ובייחוד שיבוט לצרכים תרפויטיים (טיפוליים) כגון יצירת תאי לב או כבד במעבדה בטכניקות של שכפול ושיבוט, לשם טיפול בחולים, מותר מדינות בעולם.15כיום בכ־ אף שחלו פריצות דרך מדעיות משמעותיות בכל הנוגע לשכפול תאים ממקור אנושי, יצירת תאים עובריים מתאים בוגרים, עריכת גנים וגידול איברים במעבדה, לא חלו פריצות דרך דומות בעניין שיבוט אדם שלם. גם בעניין שיבוט טיפולי לצרכים תרפויטיים כמפורט לעיל, לרוב מדובר עדיין בשלבי ניסוי מוקדמים. הליך לשיבוט אדם שלם (כלומר לצורכי הולדה) עודנו נחשב לא בטיחותי ולא אתי לביצוע בבני אדם. גם באשר לשינוי גנטי מכוון קבוע בתאי רבייה, הכולל בתאים סומטיים ובתאיgene editing–טיפולים בתחום ה רבייה, לא חל שינוי מאז הארכת החוק הקודמת, הן במישור המשפטי והן במישור המדעי. בהעדר פריצת דרך מדעית ואתית אשר תאפשר גם הגנה על יילודים אשר עלולים להיוולד כתוצאה משינוי גנטי מכוון קבוע, מניעת ניצול לרעה של התהליכים, ופתרונות אתיים לסוגיות העולות ,בנושא זה, יש מקום להאריך את תוקפו של החוק. עם זאת מכיוון שקצב ההתפתחויות החדשות בנושאים האלה הוא שנים ייתכן שתתפתח שיטה5 עד4 מהיר, כך שבפרק זמן של שאינה מוכרת כיום, שתיבחן ותימצא כראויה לטיפול או ,למחקר, מוצע כאמור להאריך את תוקף החוק לתקופה קצרה ולא להופכו לחוק קבוע. חשוב לציין כי המדע כיום מאפשר יצירת תאים ייעודיים לרקמה מסוימת או לצורכי יצירת איבר בלא צורך בתאי רבייה או בביצוע שיבוט אדם שלם, כך שאיסור על שיבוט אדם שלם אינו מונע השתלות רקמות או איברים מצילות חיים. מכאן הצורך להותיר על כנו את האיסור על שימוש בשיבוט לצורכי הולדה ואת האיסור על ביצוע שינוי גנטי מכוון וקבוע בתאים, ובלבד שהאיסורים יהיו ,זמניים ויישקלו מחדש מזמן לזמן. המנגנון שנקבע בחוק המחייב דיון חוזר בחוק ובהוראותיו והחלטה אקטיבית על הארכתו או תיקונים בו, מדי תקופה, זוכה לשבחים בפורומים אקדמיים בעולם, ונחשב לרגולציה מתקדמת ,ומודרנית. הותרת החוק כחוק זמני, לתקופות קצובות יצרה עד כה תהליך חיובי מתמיד ומתמשך של מעקב אחר ,הנושא ובחינתו מחדש מדי תקופה. הוועדה המייעצת בהמלצתה האחרונה, סברה כי מנגנון זה הוא ראוי, ולקראת חלוף שלוש שנים מהארכת תוקפו האחרונה של החוק המליצה להאריך את תוקפו בחמש שנים נוספות, ובכל מקרה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים. בהתאם מוצע להאריך את תוקף החוק בחמש שנים, עד יום י"ז בסיוון ).2029 במאי31( התשפ"ט ד ב ר י ה ס ב ר סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 שקלים חדשים1.62 המחיר