חומר רקע

PDF 8,001 תווים המסמך המקורי ↗
 LLM  ניו יורק Solicitor ב אנגליה ו-וויילס )(לא פעיל נוטריון MBA  יועץ מיוחד◊ עו"ד זרה, מוסמכת בצרפת עורכי דין | [email protected] |ט : 03-6019601 |פ : 03-6019602 | www.ayr.co.il :משרד ראשי מגדל צ'מפיון, ש שת הימים30 ,קומות 40-39 , בני- ברק5120261 | :משרד ירושלים הגן הטכנולוגי מלחה, בניין23 )(המגדל , קומה6 , י- ם1029695 DCNR-30104946-99 אמיר עמר ירון רייטר רם ז'אן יעקב כהן אודי שוכטוביץ אייל רועי שגיא   יואב כספי שרון כהנא עומר גדיש  עמית לדרמן דניאל צ'ין יגאל דורון אוהד זלבסקי גדיאל בלושטיין שלומי ברדוגו  ורד הלפרין מיכל אפרת אלפרין הלית שמחוני אלון אידלמן עינב כהן  אלי אשל אהרון ברדה דנה אמיר-פריד עודד גרוס אסף לפיד אריאלה אבלוב דנה בטאט יניב דקל רותי ויסנביק-שאולי אלעד כהן  ליאת וולנובסקי-נוימן אמנון קולבק דורית זולדן יעל לאונר מורן ברוך-גלבורט יעל אפל-שהם גדעון אבן-אור   סער בנימין יונית גוב רועי דותן גלי פרידהוף שריאל כה ן אורלי וידן נפתלי פרידמן שלומי שניידר דורית קרני רונן אפט ניר שפרן ענת קרנר מתי רוזנבאום מריה ברוק רפאל סופרמן טל הרץ שיר שושני-כץ חגית מזרחי איריס בר-לב תמיר טביב חגית פרטוק .י לביא בן-פורת דורית בלר דה בר ורדית טל דביר חופית וסרמן ליטל שפירא יששכר רון שוורץ יניב לוי עופר בן-אסא מיטל פיקר מיטל נעמן-ספיבק חובב קרן מתן בן שמש הילה פבר גל לביא נירן דור ליאור תלמוד זהר דרוקמן נטע אופן דניה אמיר וסים סיבאט עדי קול אביאל רוזנברג קטיה גרוסמן אלי בלושבסקי דור פינקל דנה קלמנזון אברהם ליבי שוד אלדר אור רוטר מיכל שגיא עמרי שנטל בר ברטפלד ספיר גמפל אמסלם שירי לילנטל דרור בן-אבי גבריאל שמגר רונלי אשר יונתן בש שיר מן אופל לוי שקד כהן מור לבנטר-כהן גל סרוסי תם גנאור יובל אחיטוב אביעד טייב ירדן גויכמן שמלה תומר בר צביקה גולדס עומר מלכה אוראל זך עמרי סיטבון רמי מזרחי גל שטיינר כהן אביה הפטר כאמלה חסיאן אלעד וקנין עדן שגב עמרי בן-שמעון גפן רוט שיר רשתי עמית מנשה אייל דיין מור בודרהם דן בופמן אוריה זילברבלט יהל אוליאל :יועצים פרופ' עודד מודריק, שופט )(בדימ יגאל פליטמן , שופט (בדימ)  גיא צפריר ברוך (בוקי) כצמן נטלי בידרמן◊  ר מי זלקו ז"ל 1957 – 2016 19 בפברואר2024 לכבוד גב' נעמה מנחמי, עו"ד היוע צת המשפטי ת לוועדת החוקה, חוק ומשפט כנסת ישראל קריית בן גוריון ירושלים9195016 באמצעות דוא"ל .ח.נ, הנדון: עמדת משרד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' לגבי הצעת משרד המשפטים מיום6.2.24 ב עניין תיקונים מוצעים ל סעי פים 10 ב ו- 23 ()כג(ד1 )במסגרת תיקון14 לחוק הגנת הפרטיות לקראת הדיון הקבוע בוועדת ה חוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום20.2.24 בנושא הצעת חוק הגנת הפרטיות '(תיקון מס14), התשפ"א- 2021 :(להלן "תיקון14 ") , נבקש להעביר התייחסות נקודתית להצעת משרד המשפטים מיום6.2.24 בנוגע ל תיקון .שני הסעיפים שבנדון 1. ,במסגרת ההצעה משרד המשפטים הציג נוסח מתוקן לסעיף10 ב, במקום הנוסח שהוצע בהצעת תיקון14 במקור ,כדלקמן : " 10 .ב (א) לא יעבד בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר במידע ממאגר מידע , שלא .למטרה לשמה נמסר, ולא ירשה לאחר מטעמו לעבד מידע כאמור (ב) במשפט פלילי או אזרחי בגין הפרת סעיף זה תהא זו הגנה טובה אם הת ק יים האמור בסעיף18 ." - 2 - DCNR-748212775-2 2. בנוסף, כחלק מהחלת ההגנות בסעיף18 ,על פרק העיצומים הכספיים מ ציע משרד המשפטים למחוק את המילים "בתום לב" לגבי סעיף18 (2 ), ואת המילים "מוסרית, חברתית" שבפסקה 18 (2 ))(ב. משרד המשפטים נימק את ההתאמות המוצעות כך ב ש יסוד נפשי אינ ו מתאים להטלת עיצומים כספיים ,ובכך ש חובות מוסריות וחברתיות לא רלוונטיות למקר ים של עיבוד ( מידע במסגרת משקית במהותה להבדיל מהעניינים בהם עוסק פרק א' לחוק , שהם בעלי .)אופי פרטי יותר 3. הוספת גמישות לסעיף10ב , כפי שעולה מהצעתו האחרונה של משרד,המשפטים היא חשובה ביותר , שכן, כפי שציינו במכתבנו מיום10.12.23 , עקרון צמידות מטרה נוקשה( להבדיל מ עקרון הגבלת המטרה, שקיי ם ב- GDPR ,) לא מגביל ,שימוש מחקרי במידע קיים מכיוון ש אין אפשרות מעשית לחזור לכל נושא מידע ולבקש את הסכמתו ה חדשה למטרה נוס ,פת פעם אחר פעם. גם לגבי איסוף מידע מעתה ואילך אין פתרון מש אפשר עמידה בעקרון צמידות מטרה דווקני , משום שלא ניתן לחזות מראש כל שימוש אפשרי במידע ולבקש עבורו הסכמה במועד איסוף המידע (ובקשת הסכמה מראש ל כל מטרה עלולה שלא לענות לדרישה שההסכמה ת היה ת דע מ). 4. אף כי אנו עדיין סבורים שהיה נכון להכניס לסעיף10 ב את עקרון הגבלת המטרה הגמיש (שדורש מטרה תואמת חלף מטרה צמודה , בדומה ל מצב הקבוע בGDPR ,) לשיטתנו אפשר יהיה להגיע לתוצאה סבירה גם תחת החלת ההגנות בסעיף18 על סעיף10ב כפי ש ה ציע משרד המשפטים . 5. עם ,זאת סעיף 18 נוסח במקור תוך מבט לפרק א 'בחוק, ונכון יהיה להתאימו לסעיף10 ב המוצע , בדומה ל התאמה שהובאה לידי ביטוי ב הצעת משרד המשפטים לשינויים בסעיף18 לעניין העיצומים כאמור, המופיע ב סעיף23 ()כג(ד1). ,למעשה יש הגיון לתקן את סעיף18 עצמו, כך שיחול באופן אחיד לכל אור ך החוק. 6. על בסיס ה שיקולים שמשרד המשפטים פירט לגבי התאמת ההגנות בסעיף18 ל סעיף 23כג)(ד(1), נציע ל תקן גם את סעיף10ב)(ב בנוסח הבא: " 10 .ב ... )(ב במשפט פלילי או אזרחי בגין הפרת סעיף זה תהא זו הגנה טובה אם הת ק יים האמור בסעיף18 . לעניין זה יחולו ההגנות כאמור בסעיף18 :בשינויים הבאים בסעיף18 (2) המילים "בתום לב" יוחלפו ב מילים"באופן מיד תי " 1 , ובפסקה18 (2) )(ג ."למעט המילה "אישי " 1 " או: "באופן סביר", או כ ל עוד נקט ב אמצעים להקטנת הפגיעה בפרטיות במידת "האפשר בנסיבות העניין - 3 - DCNR-748212775-2 7. ראשית , תום ליבו של הפוגע בהקשר של עיבוד מידע בניגוד למטרה הוא שיקול בעייתי לא רק לצורך ההחלטה אם להטיל עיצומים כס פיים, ,כעמדת משרד המשפטים אלא גם לצורך הטלת אחריות פלילית או אזרחית על עיבוד מידע בנסיבות יו של סעיף10ב. כפי שעולה גם ,מעמדת משרד המשפטים דרישת תום ה לב עלול ה לרמז על כך ש ההגנ ות בסעיף18 (2 ) י חול ו רק כש הפגיעה נעדרת כוונה . 8. ב עיבוד מידע מה שחשוב אינו מצבו הנפשי של המעבד (שהוא עניין )מקרי לחלוטין , אלא פג ה יעה ב נושא י המידע עקב העיבוד . כדי לאפשר שימושים רצויים תוך סטיה מוגבלת ,מהמטרה המקורית כמו עיבוד ל מטרות ,אבטחת מידע להתממה , לשיפור השירות, ל מחקר ול ביטחון , עדי הש ף הגנ ות בסעיף10 ב ידר שו לנקוט באמצעים להקטנת הפגיעה במקום ל התמקד בהלך הרוח של הפוגע .עמדה זו עולה בקנה אחד עם ה- GDPR , ש דורש לבצע הערכה להצדקת עיבוד מידע בנסיבות דומות בהן עיבוד המידע לא מבוסס על הסכמ ת נושא המידע או הסכמה בדין - מראש2. 9. שנית ,המילה ""אישי שמופיעה ב הגנה על "ענין אישי כשר" ש בפס קה18 (2) )(ג עלולה להתפרש כלא מתאימה ל עיבוד י מידע על ידי תאגידים. כידוע, פרק ב' לחוק לא חל על מאגרי מידע שמנוהלים על ידי יחידים שכן הוא מחריג מפורשות מאגרי מידע המיועדים לשימוש אישי3 .לכן נציע כי סעיף10 )ב(ב יתוקן כך ש ההגנה בסעיף18 (2 )(ג) תחול במקרה של " עניין כשר של הפוגע." בלבד 10 . שליש ית ,אנו מציעים ש ההגנ ת ה חול גם בנסיבות של חובה מוסרית או חברתית . ,למשל כאשר יש חשש מיידי לחיי נושא מידע (או חיים של אחרים), עדיף לתת לבעל שליטה במאגר ולמחזיק את האפשרות להפעיל שיקול דעת מהיר אם המידע שברשותו יכול להציל חיים . ניסיון החיים מלמד ש הסתמכות על צווים שיפוטיים אינה מתאימה עקב לוחות הזמנים . למרבה ,הצער ניתן לחשוב על מקרים נוספים בהם חובות מוסריות או חברתיות יצדיקו עיבוד .בניגוד למטרה 11 . לבסוף, נציע כי התיקונים המוצ עים לעיל ל ף סעי 10 ב יחולו ג ם לגבי סעיף23 ()כג(ד1) שמ ום הר ש ציונל שלהם לא מוגבל לנסיבות סעיף10ב. למ ,עשה היינו ממליצים לשקול לשנות את סעיף18 עצמו כך שידרוש לפעול במידתיות במקום ,בתום לב והחלת ההגנה במקרה של עניין כשר (הדומה לlegitimate interest ,) "גם אם אינו "אישי ,דווקא אף היא נכונה לחוק כולו . בברכה, אייל שגיא, עו"ד 'עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות 2 6(4) Article GDPR, 3 כ ,ך לפי הנוסח המתוקן של סעיף7 במסגרת תיקון14 , ""מאגר מידע יוגדר כ"אוסף פרטי מידע המוחזק באמצעי ."דיגיטלי, למעט אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק