חומר רקע

הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה 2016 יולי- דוח מסכם הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה 2016 יולי- דוח מסכם 4 , בעניין הקמת צוות לטיפול בגזענות04.02.2016 מיום1107 'פי החלטת ממשלה מס-על החליטה הממשלה להטיל על מנכ"לית משרד המשפטים להקים צוות בינמשרדי לגיבוש -תוכנית פעולה להתמודדות עם תופעת הגזענות נגד יוצאי אתיופיה ולעמוד בראשו. על פי החלטת הממשלה, בצוות יהיו חברים נציגים בכירים ממשרדי הממשלה, נציגי נציבות שירות המדינה ומשטרת ישראל וכן נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה .1והתעשייה כתיבה: אגף חברה וממשל, משרד ראש הממשלה לירית סרפוס יועץ, מכון אלכא למנהיגות וממשל, ג'וינט ישראל עו"ד מלכיאל בלס פרקליטות המדינה, משרד המשפטים עו"ד רחל מטר ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עו"ד עדנה הראל הסניגוריה הציבורית, משרד המשפטים עו"ד גיל שפירא פרקליטות מחוז ת"א (פלילי), משרד המשפטים עו"ד אווקה זנה עמיתה בבי"ס מנדל למנהיגות חינוכית ד"ר גליה בונה ראשת מינהל התרבות –משרד התרבות והספורט שאשו -גילה ווהבה אגף חברה וממשל, משרד ראש הממשלה עו"ד הודיה רוזנבלום אגף חברה וממשל, משרד ראש הממשלה דרור יוסף עוזר למנכ"לית משרד המשפטים אלי מוגילבסקי פעילה חברתית אורלי מלסה נציבות שירות המדינה רינה צזנה מכון אלכא למנהיגות וממשל, ג'וינט, ישראל דונר -רינה שמיר מכון אלכא למנהיגות וממשל, ג'וינט, ישראל עו"ד עינת רונן מכון אלכא למנהיגות וממשל, ג'וינט, ישראל נועה מילר יועצת למנכ"לית משרד המשפטים עו"ד סוזאן דסוקי עריכה: עו"ד סוזאן דסוקי הפקה: לשכת הפרסום הממשלתית .החלטת הממשלה מצורפת כנספח א 1 5 6 דבר יו”ר הצוות , שהקימה את הצוות למיגור גזענות נגד יוצאי 4.2.2016 , מיום1107 'החלטת הממשלה מס אתיופיה מהווה הכרה של ממשלת ישראל בצורך להתמודד עם תופעת הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. "ההכרה היא הצעד החשוב ביותר בדרך למיגור הגזענות. תודה בשמי ובשם ילדי, העתידים לחיות במציאות שאנו יוצרים כיום" (מדבריו של פעיל חברתי עם סיום עבודת הצוות). הגזענות, כעמדה המפלה בין בני אדם על רקע צבע עורם או מוצאם, הקושרת בין מוצא ביולוגי לבין תכונות אופי וכישורים קוגניטיביים, מרימה את ראשה המכוער, מדי פעם בפעם, ובתופעה זו אנו, כחברה, מחויבים להילחם. בתוך משבר האמון שהצית את מחאת יוצאי אתיופיה, החלטתו האמיצה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להקים צוות זה ולהתמודד ישירות עם הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה, הינה קרן אור של תקווה לשינוי. תקווה כי המסר של אפס סובלנות לגזענות כלפיהם יחלחל וישנה את מציאות חיינו. במהלך עבודתם, נאלצו חברי הצוות להישיר פעם אחר פעם את מבטם אל הראי שהציבה בפניהם קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, ולהתמודד עם המציאות העגומה. מציאות בה נער וגבר אתיופי מדווחים על תחושת חוסר ביטחון, כאשר הם מתהלכים "חריגים -ברחובות העיר, וחשופים, כדבר שבשגרה, להתנכלות והטרדה על רקע תיוגם כ בנוף". מציאות בה לא פעם נערה ואישה אתיופית אינן זוכות ליחס שווה ומכבד. מציאות בה אזרחינו שחורי העור הם הבולטים ביותר והמזוהים ביותר במרחב, ולצד זאת, שקופים בכל כך הרבה מובנים אחרים. בפתחו של החופש הגדול, עת נכתב דוח זה, מחשבותינו מתמקדות באחד הנתונים הקשים ההיקף החריג של תיקים פליליים נגד בני - ביותר העולים מתוך המידע שהובא בפנינו נוער יוצאי אתיופיה. אל מול נתון מדאיג זה נשאלת השאלה – האם זוהי גזירת גורל? האם עלינו להשלים עם מציאות זו? תשובתנו – לא! יהדות אתיופיה, אשר חלמה על ירושלים, וגיבוריה (האלמוניים בעיני הציבור הישראלי הרחב) פעלו לגאולתה והשבתה לארץ האבות, מצפה כי נקיים את מחויבותנו הבסיסית, כפי שנוסחה עת הונחו היסודות להקמתה של מדינת ישראל במגילת העצמאות: "...מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין..." בנקודת הזמן הזו, מוטלת עלינו החובה שלא להחמיץ את ההזדמנות לאחות את הקרעים, ולהיטיב בכך לא רק עם אזרחינו יוצאי אתיופיה, אלא עם החברה הישראלית כולה. אני מודה לראש הממשלה על האמון שנתן בי, ומודה לחברי הצוות על מחויבותם, בלעדיה לא ניתן היה לעמוד במשימה. אמי פלמור יו"ר הצוות ל 7 תודות אבקש, עם פרסום הדוח, להביע את תודתי העמוקה לחברות וחברי הצוות על תרומתם המשמעותית לעבודת הצוות ולמסקנותיו. חברי הצוות, עובדי המדינה מן המשרדים השונים, נציגי הציבור מן האקדמיה והפעילים החברתיים, נרתמו לעשייה מתוך מחוייבות והבנת ההזדמנות לשינוי, ועל כך הערכתי ותודתי הכנה להם. תודתי נתונה לצוות המקצועי שליווה את עבודת הצוות, על ההשקעה, המסירות והמקצועיות, שאיפשרו לצוות לתפקד ביעילות ולבצע עבודה יסודית עד להשלמת המלצותיו אלה. אבקש להודות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, על האמון שנתן בי ובחברי הצוות, ועל ההזדמנות שהעניק לנו להעמיק בסוגיה החשובה ולהביא בפניו מתווה שיוביל לשינוי חברתי במדינת ישראל. לבסוף, תודתי לציבור הרחב ובאופן מיוחד לציבור יוצא אתיופיה על שנענו לבקשתנו להציג בפנינו את תחושותיהם, מחשבותיהם והצעותיהם על מנת שנוכל להשלים את המשימה ביסודיות הנדרשת. 8 הרכב הצוות הצוות שגיבש את ההמלצות המובאות להלן מורכב ממשתתפים יוצאי אתיופיה ומנציגי ממשלה, כמפורט להלן: בראש הצוות מנכ"לית משרד המשפטים עו"ד אמי פלמור מרכזי הצוות יועצת למנכ"לית משרד המשפטים עו"ד סוזאן דסוקי עוזר מנכ"לית משרד המשפטים אלי מוגילבסקי חברים וחברות בצוות לפי חלוקה לצוותי משנה: צוות משנה איסוף והנגשת מידע משרד החינוך- משנה למנכ"לית יו"ר -גילה נגר משרד המשפטים-סניגוריה ציבורית ארצית יו"ר משנה -עו"ד גיל שפירא חוקר ומרצה בתחום החברה האזרחית וארגוניה. עמית ד"ר ניסן לימור מחקר בכיר, המכון למשפט ולפילנתרופיה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב. משרד המשפטים- סיוע משפטי עו"ד ד"ר מיטל סגל רייך משרד המשפטים-)פרקליטות מחוז ת"א (פלילי עו"ד אווקה קובי זנה משרד המשפטים-נבת"ם עו"ד איילה דרבה וובגאין משרד המשפטים-עוזר מנכ"לית אלי מוגילבסקי משרד ראש הממשלה-אגף חברה וממשל דרור יוסף -ראש מחלקת מדעי ההתנהגות, מחלקת משאבי אנוש נצ"מ גיל עמית משטרת ישראל משרד החינוך- מנהלת תחום פרוייקטים רוחביים ירקית אלקיים משרד הרווחה- מרכזת מנהלת קליטה וכשירות תרבותית דפני מושייב מנהל/ת תחום, צמצום פערי בריאות מינהל תכנון שלומית אבני משרד הבריאות-אסטרטגי וכלכלי פעיל חברתי ילאו אבי פעיל חברתי בימרו ג'ג'או מנכ"ל עמותת "טבקה – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה" דוויט פנטהון - אסיפה מנהל מוקד קליטה ובית הידידות בנתניה מהרי אליאס מכון אלכא למנהיגות וממשל ג'וינט ישראל עו"ד עינן רונן 9 צוות טיפול וכלים במישור האזרחי משרד הכלכלה- הנציבה לשיוויון הזדמנויות בעבודה יו"ר -עו"ד מרים כבהה אגף ממשל וחברה-סמנכ"ל משרד ראש הממשלה אהוד פראוור יועץ, מכון אלכא למנהיגות וממשל ג'וינט ישראל עו"ד מלכיאל בלס ראש המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, אוניברסיטת פרופ' בן פורת גיא גוריון-בן משרד העלייה והקליטה- סמנכ"ל תכנון מדיניות אופיר להב משרד האוצר- יועצת בכירה לשר האוצר בליליוס -עו"ד ענבר יחזקאלי משרד האוצר-אגף תקציבים דורון סמיש משרד האוצר-אגף תקציבים אייל טולדו משרד המשפטים-)ייעוץ וחקיקה (חקיקה עו"ד ליאת בן מאיר משרד ראש הממשלה-אגף ממשל וחברה עו"ד הודיה רוזנבלום צה"ל- ראש ענף התכנון והמחקר סא"ל קרן בן נתן צה"ל-ראש מדור מחקר ופיתוח רס"ן יעל אבידן משרד העלייה והקליטה- מנהל אגף א לקליתת עולי אתיופיה דוד יאסו משרד לביטחון פנים -מנהלת תחום עולים וכפרי נוער אילני אבבה המשרד לשוויון חברתי- ראש אגף בכיר ברכי דליצקי נציבות שירות המדינה-)אגף המשמעת (תביעות עו"ד אודליה דוידי נציבות שירות המדינה-)אגף המשמעת (תביעות עו"ד אנסטסיה שפרנובסקי משרד -מנהלת המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים דניאלה פרידמן החינוך משרד הביטחון- חברתי-סגן ראש האגף ביטחוני דליה ינקו יוסף משרד הביטחון- חברתי-האגף ביטחוני אהרון לוי משרד הבינוי והשיכון-מנהלת אגף שיכון שכונות רונית מוכתריאן פעילה חברתית עו"ד גרמדאי יסמין ישמבט מורה מחנך, כפר הנוער בן שמן ופעיל חברתי אקלום בני מכון אלכא למנהיגות וממשל ג'וינט, ישראל גבי נוימן 10 צוות טיפול וכלים במישור הפלילי מנהלת המחלקה לעיכוב הליכים פרלקיטות המדינה, יו"ר משנה -עו"ד רחל מטר משרד המשפטים משרד המשפטים-)ייעוץ וחקיקה (פלילי עו"ד נדים עבוד משרד המשפטים-המלקה לחקירות שוטרים עו"ד יפעת בן עמי משרד המשפטים-יועצת למנכ"לית עו"ד סוזאן דסוקי משטרת ישראל- רמ"ח נוער ארצי נצ"מ איציק אלמוג -קצין קישור ותיאום לקידום ושילוב יוצאי אתיופיה רפ"ק שי יאסו משטרת ישראל רואה חשבון רו"ח אמיר סבהט סניגורית עו"ד אדנקו סבחת יועצת פרלמנטרית ופעילה חברתית עו"ד שלומית ברהנו צוות הנכחה חיובית עיתונאית, סופרת ופעילה חברתית יו"ר -צגה מלקו משרד ראש - אגף ממשל וחברה- מנהלת תחום בכיר לירית סרפוס הממשלה משרד המשפטים- המשנה לסניגור הציבורי הארצי עו"ד ד"ר ענת הורוויץ ראשת מינהל התרבות – משרד התרבות והספורט שאשו -גלית ווהבה משרד המשפטים- )ראש תחום ייעוץ וחקיקה (כלכלי פיסקלי עו"ד עדנה הראל עמיתה בבי"ס מנדל למנהיגות חינוכית ד"ר גליה בונה נציבות שירות המדינה-אגף לתכנון אסטרטגי רינה צזנה משרד התקשורת-יועץ משפטי למועצת הכבלים והלווין עו"ד דודו קובסניאנו חוקרת תקשורת ופעילה חברתית מלסה אורלי איש תקשורת ומרצה בנושאים חברתיים אינברם אליאס מנהלת תכנית "יואל' – יוצאי אתיופיה לאקדמיה איכותית מוהר רוני מנכ"ל עמותת 'הנני', רשת קהילתיות משימתיות סלומון משה פעילה חברתית שאטו שירה מכון אלכא למנהיגות וממשל, ג'וינט ישראל דונר -רינה שמיר מכון אלכא למנהיגות וממשל, ג'וינט ישראל נועה מילר 11 12 תוכן העניינים 7 ......................................................................................................................................דבר יו”ר הצוות 8 .......................................................................................................................................................תודות 15 .....................................................................................................................................תקציר מנהלים 21 .............................................................................................................גזענות כלפי יוצאי אתיופיה 23 ......................................................................................חוסר האמון של יוצאי אתיופיה בממסד 34 ...................................................................................................................................מדיניות מבדלת 41 ................................................................................................“מדרך חדשה” למדיניות הממשלה 44 .............................................................................................עיקרי השינויים בתוכניות המשרדים 45 ..................................החלטת ממשלה על הקמת צוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה 46 .........................................................................................................................מתודולוגיית העבודה 48 ......................................................................................................עקרונות מנחים לעבודת הצוות 49 ..........................................................................................................מדידת ההצלחה של התוכנית 50 .....................................................................................................סקירת מצב קיים בנושא גזענות 54 ...............................................................................היבטים משפטיים הנוגעים לגזענות ואפליה 59 ..........................................................................................................................עבודת צוותי המשנה 60 ................................................................................................צוות משנה – איסוף והנגשת מידע 67 ............................................................................................................... טיפול וכלים- צוות משנה 96 ................................................................................. הנכחה חיובית ושינוי תודעה- צוות משנה 122 ....................................................................................................................................................סיכום 136 ................................................................................................................................................נספחים 13 אדם מתקיים קשר בין מוצא ביולוגי-גזענות היא עמדה, שלפיה, בקרב בני מחד גיסא לבין תכונות אופי וכישורים קוגנטיביים מאידך גיסא. ברוב המקרים משתמעת מהגישה גם עליונותה של קבוצה אחת על האחרת, והיא משמשת . 2צידוק למעשים ולהתבטאויות שעיקרם העדפה של קבוצה אחת על האחרת , הגזענות מוגדרת כ"רדיפה, 1977-א' לחוק העונשין, התשל"ז144 פי סעיף-על השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא אתני".-לאומי Robert Miles, "Racism" in Dictionary of Race and Ethnic Relations (2013( 2 14 תקציר מנהלים רקע מזה שנים חווים יוצאי אתיופיה יחס מפלה מצד הממסד ומצד אזרחי ישראל, הדרה - מהמרחב הציבורי, אפליה בהשכלה ובתעסוקה, מסטיגמות ומסטריאוטיפים שליליים ואף חשופים לגילויי אלימות פיזית ומילולית כלפיהם.- גלויים וסמויים הדוח סוקר ומשקף אירועים משמעותיים שחוו יוצאי אתיופיה בישראל, אירועים אשר יש בהם מן הגזענות והאפליה ובחלקם אף ניכרת גזענות באופן מובהק. פרשות, כגון פרוברה" לנשים, -דחיית תרומות הדם של יוצאי אתיופיה, מתן זריקות למניעת הריון "דפו חולים, לצד אירועים -שהתברר שהן בעלות השפעות לוואי מזיקות, הפרדת יולדות בבתי ספר, העדר הכרה מהממסד הדתי, סירוב המועצות הדתיות להכיר -קבלה לבתי-של אי באנשי דת מיהודי אתיופיה באופן גורף, ללא קשר להכשרות והסמכות הרבנית שיש להם, ואירועים נוספים הביאו לתחושות קשות ולחוסר אמון של יוצאי אתיופיה בממסד. , המתוארות בדוח בהרחבה, הביאו להסלמה 3פרשות יוסף סלמסה ז"ל והחייל דמאס פיקדה ולמשבר אמון קשה ביחסים שבין יוצאי אתיופיה ובין הממסד, בעיקר משטרת ישראל אשר 2015 והמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). כל אלה הציתו את גלי המחאה במאי ידי פעילים חברתיים צעירים מקרב יוצאי אתיופיה.-הובלו בעיקר על ), של הכרה בקיומה של אפליה 2015-2016( המחאה האיצה תהליך שהחל בשנה האחרונה ממסדית ופרטנית כלפי יוצאי אתיופיה, ופעילות נרחבת לשינוי המצב. ידי משרד -ראשיתה של התוכנית הממשלתית בתהליך בשם "דרך חדשה", שהובל על , הובאו תוכניות המשרדים לאישור ועדת 2015-2016 . בהמשך, בשנים2014 הקליטה בשנת ידי משרד ראש הממשלה -השרים לענייני קידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה על מיום 609 'ומשרדי הממשלה השותפים לתוכנית, ועוגנו בהחלטות ממשלה: החלטה מס .04.02.16 מיום1107 ' והחלטה מס30.10.154 אפשר להסתפק בשינוי תהליכים בלי להכיר בקיומה של גזענות, בוטאה על-ההכרה כי אי ידי ראש הממשלה באומרו: "...הסיפורים שלכם על ילדיכם מהממים בעוצמתם. מפקדים ביחידות הכי טובות שחוזרים להיות כלואים בתוך צבע העור. קשה לי לשמוע את זה. אני רוצה לנסות להיאבק בזה..." (ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדיון בוועדת השרים לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה, ).08.07.15 ובהמשך, הכרה זו באה לידי ביטוי משמעותי ראשון בהחלטת ראש הממשלה להקים צוות בינמשרדי לגיבוש כלים למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. המשימה הוטלה על מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, בהחלטת ממשלה מס' .ידי שוטרים-החייל שתועד מוכה על 3 .ראו נספח ג לדוח 4 15 . ההחלטה התקבלה במסגרת התוכנית הממשלתית לקידום שילובם04.02.165 מיום1107 .של יוצאי אתיופיה הגדירה את עבודת צוות זה וקבעה, כי הוא ימקד את המלצותיו, 1107 'החלטת הממשלה מס שנועדו לטפל בסוגיה של גזענות ואפליה כלפי יוצאי אתיופיה, בשלושה מישורים: אודות התבטאויות, מקרים ואירועים, המכוונים נגד יוצאי אתיופיה בשל -. ריכוז מידע על1 .מוצאם או צבע עורם, לרבות בזירה האינטרנטית . גיבוש נוהלי פעולה במקרה של גזענות ו/או אפליה, לרבות אמצעים שאפשר לנקוט 2 .במשרדי הממשלה לצמצום ממדי התופעה ולהגברת ההרתעה . גיבוש אמצעים להגברת ההנכחה החיובית של יוצאי אתיופיה במרחב הציבורי.3 מתודולוגיה , שהורכבו מנציגי בכירים של משרדי 6במסגרת עבודת הצוות פעלו שלושה צוותי משנה הממשלה הרלוונטים; מפעילים חברתיים יוצאי אתיופיה (בהם בעלי מקצוע בתחומים הרלוונטיים לתחום עיסוק הצוות), שנרתמו בהתנדבות לתרום מהידע שלהם ומניסיונם כדי להאיר את היקף הבעיה וחומרתה ולסייע במציאת פתרונות הולמים ויעילים; ומנציגי אקדמיה. העקרונות שהנחו את עבודת כלל הצוותים הם: א. שיתוף הקהילה – מלבד פעילים חברתיים שהשתתפו בדיוני הצוות, התקיים גם הליך שיתוף, כרקע לעבודת הצוות, שבו התבקש הציבור לייעץ לממשלה מהם הכלים הדרושים למיגור הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה ולהגברת נוכחותם החיובית במרחב .7 תגובות גובשו לכדי שבע תובנות שסייעו לעבודת הצוות400-הציבורי. כ ב. יעדים מדידים – הצוות הקפיד שהמלצותיו יגובו ביעדים מדידים, אשר יאפשרו הערכה של הצלחת התוכנית והתקדמותה בכיוון הרצוי. ג. אופן ועוצמת ההתערבות – עקב חומרת הבעיה ודחיפות הצורך לטפל בה, ריכוז המאמצים הייחודיים שעליהם ממליץ הצוות מתייחס לשני מישורים במקביל: המישור הראשון מתייחס להתערבות מיידית בטווח הקצר, תוכנית חירום, אשר דורשת הקצאת ועל כן תהא לתקופה מוגבלת. המישור השני מתייחס - משאבים מוגברת ורחבה להתערבות קבועה וממושכת. על כן, חלק מהמלצות הצוות נקבעו לשלוש שנים, ואילו החלק האחר של ההמלצות מתייחס לשינוי קבוע. ד. שקיפות – מתוך הצורך להנגיש ולשתף את הקהל הרחב בעשייה, מפגשי הצוות תועדו ותומללו וחלקם היו פתוחים להשתתפות הקהל הרחב. שקיפות עבודת הצוות תרמה .ראו נספח א לדוח 5 פי מתווה החלטת הממשלה (ריכוז מידע, גיבוש נוהלי פעולה במקרה-הצוות חולק לשלושה צוותי משנה על 6 .של גזענות, והנכחה חיובית של יוצאי אתיופיה). פירוט אודות עבודת כל צוותי המשנה מצוי בנספח ד לדוח אודות המתודולוגיה של עבודת הצוות תוצג בהמשך.-הרחבה על 7 16 לבניית האמון מחדש ואפשרה למי שביקש לקחת חלק בעבודת הצוות להיות שותף פעיל. ה. הצוות קיים מפגשים רבים, דיונים והתייעצויות עם מומחים ואנשי מקצוע רלוונטיים. הוזמנו חוות דעת מקצועיות מאנשי אקדמיה, נעשו סקירות המלמדות על מודלים שמיושמים במדינות שונות בעולם בטיפול בגזענות, התקבלו נתונים ממשטרת ישראל כל זאת - תיקי משטרה150 אודות התיקים בהם מעורבים יוצאי אתיופיה, ונבדקו-על . כל 8במטרה ללמוד על מקור הבעיה ולהגדיר את נקודות ההתערבות האופטימליות אחד מן הצוותים סימן את היעדים אותם ביקש להשיג, הגדיר את הבעיות המקשות על השגתם, ובחן לאורן את נקודות ההתערבות המרכזיות באמצעותן ישיג את יעדיו. הצוות גיבש מסקנות והמלצות אשר יישומן יביא לשינוי משמעותי במימדי התופעה, וכתוצאה מכך, לאיחוי השבר -לשינוי המציאות והתודעה בקרב האוכלוסייה כולה שנוצר באמון בין יוצאי אתיופיה ובין הממסד והחברה בכללותה. לאורך כל התהליך שבה ועלתה ההשוואה לנושא ההטרדות המיניות והטיפול בהן. קיימת הסכמה רחבה כי המודעות והטיפול בנושא הטרדות מיניות הוא יעד ומודל בהקשר של הטיפול בגזענות, ואף הוצע לכנות את הממונים על הטיפול בנושא כממונים על מניעת "הטרדה גזענית". המלצות המלצות הצוותים נועדו לצמצם את תופעת הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה בשלושה מישורים: א. נקבעו המלצות מפורטות, הנוגעות - מישור ריכוז המידע אודות תלונות של נפגעים להרחבה משמעותית של האפשרויות להתלונן על אירוע גזעני, מפלה, מבדל או מסליל ולהנגשת האמצעים לעשות זאת, לרבות, הקמת יחידת תיאום במשרד המשפטים, שתרכז את הפעילות הממשלתית במאבק בגזענות ובאפליה; הקמת מועצה ציבורית בלתי תלויה, אשר יהיו חברים בה נציגי החברה האזרחית שתלווה את יחידת התיאום בכל משרד ממשלתי, שיהווה כתובת משרדית 9ותהווה לה גוף מייעץ; מינוי ממונה להגשת תלונות ועוד. ההמלצות בפרק זה נועדו להבטיח מתן סעד אפקטיבי לנפגעים באמצעות הנגשה, הגברת האמון, שקיפות, פיקוח ובקרה על הטיפול במקרה של תלונה על גזענות או אפליה. ב. מישור גיבוש כלים לטיפול בגזענות ואפליה במישור האזרחי והפלילי – גובשו המלצות לנקיטת הליכים עונשיים ומרתיעים כלפי פוגעים מקרב עובדי ציבור, לרבות שוטרים, אנשי מקצוע שונים, אזרחים נותני שירותים ואזרחים בכלל, אשר ינהגו באופן גזעני או מפלה כלפי אזרחים אחרים. מרבית ההמלצות הן בתחום המשמעתי, שלו השלכות מרחיקות לכת על פרנסתם ושמם הטוב של עובדי הציבור. כמו כן, גובשו המלצות ליצירת כלי אכיפה שוויוניים, שיגשימו את העיקרון של "אפס סובלנות" כלפי ביטויים של גזענות ואפליה. דגש מיוחד הוענק להמלצות הנוגעות למשטרת ישראל ולמח"ש. .תיאור של שיטת העבודה בכל צוות משנה מפורט בנספח ג לדוח 8 ,)עובד קבוע שימלא את התפקיד בנוסף על תפקידו, בדומה למודל של ממונה על מעמד האישה (לשעבר 9 .המכונה כיום ממונה על שוויון מגדרי, המקבל/ת את התלונות על הטרדה מינית 17 מטבע הדברים, למשטרה חיכוך יומיומי עם הציבור יותר מכל קבוצת משרתי ציבור אחרת. נשמעו טענות קשות כלפיה וכלפי מח"ש, אשר כגופי האכיפה, התנהלותם הכרחית לשם פתרון הבעיה ולשיקום אמון הציבור. ההמלצות כוללות שקילת גיבושן של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהן התייחסות מחמירה להתנהגות או לביטוי , כך שתהווה 10 ובעלי מקצועות רישויים- לרבות שוטרים- ידי עובדי מדינה-גזעני על באופן מפורש עבירת משמעת של "התנהגות בלתי הולמת"; מתן סיוע משפטי ללא הוספת 12; לתובע בגין עוולה לפי חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים11מבחן כלכלי ידי גופים המתקשרים עם משרדי -תניה חוזית, האוסרת התנהגות גזענית או מפלה על הממשלה בחוזים ממשלתיים לאספקת שירותים לציבור; החלת הפיילוט של נשיאת מצלמות גוף תוך מיקוד בתחנות משטרה בערים שיש בהן שיעור גבוה של יוצאי ; קביעת נוהלים במשטרה לגבי פניות שוטרים לאזרחים בבקשה להזדהות; 13אתיופיה בחינה מחודשת של נהלי השימוש בטייזר ובקרה על השימוש בו; הנגשת הגשת תלונות במח"ש; ליווי חשודים על ידי הסניגוריה הציבורית בהליך הגשת תלונה במח"ש; תיעוד המשפט הקהילתיים -של חקירות חשודים קטינים בווידיאו; הרחבת הפיילוט של בתי לאזורים שיש בהם שיעור גבוה של יוצאי אתיופיה ועוד. ג. המישור של הגברת ההנכחה החיובית של יוצאי אתיופיה – תנאי הכרחי לשינוי עמדות הציבור כלפי יוצאי אתיופיה הוא יצירת אקלים ציבורי, המאפשר יחס שווה ליוצאי אתיופיה ומנכיח אותם בקרב האוכלוסייה הכללית באופן חיובי. לשם כך גובשו המלצות, אשר יקדמו, בטווח הקצר, את ייצוגם של יוצאי אתיופיה במקומות עבודה איכותיים, וכן את ייצוגם החיובי בכלי התקשורת, התרבות והאמנות. כמו כן, המליץ הצוות על שורה של פעולות, המתמקדות במערכת החינוך, מתוך הבנה שחינוך הוא הכלי המרכזי שאפשר להשפיע באמצעותו על תפיסות של סובלנות ולסייע במיגור דעות קדומות. ההמלצות כוללות: הקמת מאגר להשמה של אקדמאים מקרב יוצאי אתיופיה בשירות המדינה; מתן עדיפות לספקים המיישמים ייצוג הולם במכרזי רכש של המדינה; יצירת "מאגר מומחים" מקרב יוצאי אתיופיה, המאפשר גיוון המומחים המופיעים בתקשורת; הקמת קרן להכשרה ראשונית לכל תחומי האמנויות לעידוד יוצרים יוצאי אתיופיה; הפקת שידורים יזומים, אשר יקדמו מסרים למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה; הקמה והכשרה של עתודה ניהולית למורים מקרב מצטיינים יוצאי אתיופיה; הגברת השימוש בתכנים וספרים בנושא של מורשת יהדות אתיופיה כחלק , הגברת השימוש 14מיהדות המזרח בנוגע להיסטוריה של עם ישראל ותולדות הציונות בתכנים וספרים בנושא שונות וצבע עור בהקשרים חיוביים; פיתוח מנגנונים שיתמרצו -ספר לפתח וליישם תוכניות פעולה משלהם למיגור גזענות וליצירת חברה רב-בתי תרבותית ועוד. הצוות סבור, כי הגיעה העת להתייחס להתנהגויות ולהתבטאויות .מקצועות שהדין דורש רישיון לעיסוק בהם 10 פי חוק הסיוע המשפטי, המדינה מעניקה סיוע משפטי ללא תשלום למעוטי יכולת, בתחום המשפט-על 11 ,האזרחי בתחומים שונים. במקרים שונים, כגון תביעות בנושאי הביטוח הלאומי, ייצוג מאושפזים בכפייה ועוד מוענק הסיוע המשפטי ללא קשר להכנסת הפונה. .2000-חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס”א 12 ההמלצה מצטרפת להחלטות המשטרה לעשות פיילוט של נשיאת מצלמות בכלל. נוכח הנתונים שיפורטו 13 בהמשך בנוגע לשיעורים החריגים של פתיחת תיקים נגד בני נוער יוצאי אתיופיה, מומלץ להחיל את הפיילוט כך שייתן מענה גם לסוגיה נשוא עבודת צוות זה, בבחינת “שתי ציפורים” בפיילוט אחד. בהקשר זה הצוות מפנה להמלצות דוח ביטון והעצמת מורשת יהדות המזרח. 14 18 לגיטימציה-גזעניות כאל "הטרדה גזענית" – בדומה ל"הטרדה מינית" – ובכך לגרום לדה ערכית ומוסרית בקרב כלל האוכלוסייה. ד. יש לציין, כי ברקע להקמת הצוות עמדו פרשות שונות, אשר יתוארו בהמשך, ואשר גרמו למשבר אמון קשה בין יוצאי אתיופיה והממסד בכללותו. הצוות התלבט האם לדון בכל פרשה ופרשה ולבחון אותה לעומק אם לאו, ובסופו של דבר הוחלט, כי הצוות לא מהווה ועדת חקירה ואין לו מנדט לחקור פרשות אלה. עם זאת, הצוות נחשף לכאב, לכעס ולתסכול של רבים מן הפעילים החברתיים של הקהילה, ומצא כי אפשר להציף את הנושא ולהביאו בפני הציבור בלי לשקף במלואם את האירועים -אי ואת השפעתם. ראש הממשלה, בהקימו צוות זה, ובבחירת שמו "הצוות למיגור גזענות כלפי יוצאי אתיופיה", חייב שיח פתוח בנושא אפליה וגזענות ובחינת הכלים למיגורן. מטבע הדברים, השיח מבוסס בעיקר על תחושות ועל תפיסתן של התנהגויות מסויימות כגזעניות. שכן הגזענות, בצורתה המודרנית, איננה בהכרח ניתנת למדידה כמותית אלא מתבטאת בצורות סמויות . על כן, תיאור הפרשות מביא בצורה 15כאשר המניעים הגזעניים להצדקתה מוכחשים לרוב פתוחה וכנה את עמדות יוצאי אתיופיה, את טענותיהם ואת מחאתם לתוך דוח זה. יש לציין, כי נציגי משטרת ישראל ומח"ש לקחו חלק בצוותי המשנה השונים, ויחד עמם - נדונו ההמלצות שמובאות בדוח זה. עבודה משותפת זו מוכיחה, כי קיימים הבנה ורצון להתמודד עם בעיית הגזענות - גם בגופים שמרבית הביקורת מצד הציבור מופנית אליהם באומץ ובנחישות ולמגרה, וקיימת הבנה, כי מדובר במשימה לאומית, המחייבת שילוב הכוחות של כלל הגורמים. הצוות מתכבד בזאת להגיש את המלצותיו, שגובשו תוך עבודה מאומצת ומחויבות רבה של כלל חברי הצוות. חברי הצוות המתנדבים ראויים להוקרה מיוחדת, על שתרמו מזמנם ולא חסכו מאמצים כדי לתרום לגיבוש ההמלצות. המלצות אלה, לרבות המדדים שנקבעו להן, צפויות לבוא לאישור ועדת השרים לעניין קידום שילוב יוצאי אתיופיה במטרה שיהפכו להחלטת ממשלה, שתנחה את המשרדים כיצד לפעול ותגדיר את המשאבים הכספיים הדרושים לכך ואת מקורותיהם. הצוות גורס כי אימוץ הדוח ויישום המלצותיו במלואן יביאו לשינוי המציאות במדינת ישראל. ." "הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה בראי הפסיכולוגיה החברתית- שטרנגר- פרופ' הלפרין וד"ר אלעד 15 19 20 גזענות כלפי יוצאי אתיופיה "...אנחנו בתחושה של זעזוע עמוק. שיש לא רק יחס מפלה, אלא גם מתעמר, כלפי הקהילה האתיופית. שמענו סיפורים קשים מאוד, עבור רובנו זאת הייתה טלטלה. כל מה שאנחנו עושים מתחילת הוועדה הוא שינוי תודעתי: פסילה מוחלטת של גזענות ואפליה ).18.1.16 ,מתוכנו..." (ראש הממשלה בוועדת שרים לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה לאור הצורך להגדיר את המושג "גזענות" ולפענח את אופן הפעולה המיטבי בנושא, הוזמנה . 16חוות דעת מפרופ' עירן הלפרין, מבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה להלן ממצאיו המרכזיים: "יוצאי אתיופיה סובלים מביטויי גזענות גלויים וסמויים, המאופיינים, בין היתר, באפליה על בסיס סטיגמות וסטריאוטיפים שליליים. ההשפעה של הללו באה לידי ביטוי בהדרתם מהמרחב הציבורי, בהפלייתם בהשכלה ובתעסוקה ואף בגילויי אלימות ישירה כלפיהם . כך מתאר פרופ' הלפרין את תמונת המצב הנוכחית.17ברמה חברתית ואף ממוסדת״ עד העת האחרונה, המילה גזענות נשמעה רק מפיהם של יוצאי אתיופיה, וגם זאת במקרים של תסיסה חברתית על רקע אירועים נקודתיים (משברים הקשורים בעלייה, היתקלויות אקראיות עם שוטרים, "פרשת הדם" וכדו'). הדבר אינו מפתיע, שכן בחברות מערביות מודרניות, בכל העולם, גזענות נחשבת "לא תקינה פוליטית", ולכן מקבלת צורות סמויות, כגון הימנעות מקשר ומגע חברתי, הדרה מהמרחב הציבורי ומניעת הזדמנויות להשתלבות בבד, המניעים הגזעניים להצדקת תופעות אלו מוכחשים לרוב.-בקהילה. בד תופעה מוכרת היא, שחברת הרוב אינה מזהה את עצמה כגזענית ואף מכחישה זאת מכול וכול כאשר טענות על כך מובאות בפניה. בפועל, בכל בן אנוש מושרשים סטריאוטיפים כלפי קבוצות שונות באוכלוסייה, המקבלים ביטוי באופן אוטומטי ולעתים קרובות באופן . יוצאי אתיופיה נתפסים בחברה הישראלית כאנשים "חמים", עדה צנועה ועדינה. 18לא מודע אף שמדובר בסטריאוטיפ "חיובי" לכאורה, הוא למעשה מאפשר לחברה הישראלית להוסיף קוו המפלה, בכך שהעדה עצמה אינה מעוניינת בהתקוממות נגד -ולהצדיק את הסטאטוס המערכת או במאבק על זכויותיה, כביכול. במקביל לסטריאוטיפים ה"חיוביים" המופנים כלפיהם, מיוחסים להם גם סטריאוטיפים של פרימיטיביות ונחשלות, הם נתפסים כאנשים חסרי - "חלשים, אשר לא מהווים איום על אוכלוסיית הרוב, כנועים ו"בלתי קומפיטנטים מסוגלות, הנגזרים בעיקר ממוצאם האפריקני. סטריאוטיפים שליליים אלה, אשר מיוחסים .19הומניזציה שלהם בחברה הישראלית-ליוצאי אתיופיה בשל צבע עורם, משקפים דה , החלה הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה לקבל ביטוי בשיח הממסד 2015-2016 ,בשנה האחרונה פרופ’ הלפרין חוקר היבטים שונים של סכסוכים בין קבוצות, ומטרת המחקר שלו היא לזהות תהליכים שעשויים 16 .לסייע להניע שינוי חברתי שטרנגר, “הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה בראי הפסיכולוגיה החברתית”, -פרופ’ עירן הלפרין וד”ר יוליה אלעד 17 .מצורף כנספח ב לדוח שם. 18 .שם 19 21 הממלכתי, בדרגים הבכירים ביותר. מה שהביא לכך היה הצטברות של פרשות מוכרות יותר ופחות של יוצאי אתיופיה, שסופרו בגוף ראשון ולאור ניסיון אישי. סיפורים אלה היממו בעוצמתם. הייתה זו הצבת מראה, שהביאה לראשונה לשיקוף, להתבוננות פנימית ולערעור תחושת הביטחון הפנימי של רבים בחברת הרוב, שלפיה הם אינם גזענים. דומה, ידי -כי לראשונה נקלטו באוזן הציבורית הטענות על השפלה, אפליה והדרה שהושמעו על יוצאי אתיופיה מרגע עלייתם לארץ. "...הסיפורים שלכם על ילדיכם מהממים בעוצמתם. מפקדים ביחידות הכי טובות שחוזרים להיות כלואים בתוך צבע העור. קשה לי לשמוע את זה. אני רוצה לנסות להיאבק בזה..." (ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדיון בוועדת השרים לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה, ).08.07.15 ,במסגרת העבודה בצוות, עלו טענות קשות בדבר חוסר אמון במערכת השלטונית התנהלות פוגענית, אשר באה לידי ביטוי בגזענות הממסדית, במדיניות מפלה ומבדילה כאשר התייחסו ליוצאי אתיופיה כמהגרים ולא כיהודים המבקשים לממש את - ובהעלבה זכותם לעלות לארצם. טענות אלה התבססו על כמה פרשות. המשותף לכל הפרשות שיתוארו להלן הוא, כי הסרת הלוט מעל המניע להתרחשותן מגלה סממנים מובהקים של גזענות, או חשד כבד לכך שזכו לטיפול מפלה על רקע הטיה גזענית. הצוות לא חקר פרשות אלו ולא הוסמך לבררן, אולם אין חולק, כי רגשות זעם וחוסר אמון מצד יוצאי אתיופיה הוחרפו בעקבותיהן, ועל כן נדרש הצוות לבחון ולהציע מה צריך מנת להביא למיגור הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה באופן מיידי.-שייעשה על ידי יוצאי אתיופיה.-להלן נסקור את עיקר הפרשות והטענות כפי שהובאו על 22 חוסר האמון של יוצאי אתיופיה בממסד חוסר האמון כלפי משטרת ישראל ידי "פורום חשיבה -פעילים חברתיים יוצאי אתיופיה הגישו מסמך עקרונות חתום על . המסמך משקף את התחושות הקשות שמלוות אותם בעקבות 20"משותף למאבק בגזענות המצב הקיים וממנו נלקחו הציטוטים הבאים: "המציאות הבלתי נסבלת של חשש תמידי של אזרחים ממוצא אתיופי מפני נחת זרועם של שוטרים שייפגשו בהם באקראי גרמה וממשיכה לגרום לחוסר אמון מוחלט במערכת אכיפת החוק בכללותה וברשויות הציבוריות בכלל". "התנהלות מדינת ישראל כלפי אזרחים יוצאי אתיופיה, התנהלות אלימה, המשתקפת ביתר שאת באלימות שוטרים, פוגעת בביטחון האישי של ציבור יוצאי אתיופיה. חשש תמידי מפני שוטרים שאמורים לשרת ולהגן על אזרחים, גם אזרחים יוצאי אתיופיה, וכן חוסר אמון במערכת המשפטית, אשר נותנת יד ומאפשרת את ההתעמרות באזרחים הסובלים מאפליה על רקע גזעני (...)". "המציאות מלמדת, כי שוטרים מרשים לעצמם לנהוג באלימות כלפי אזרחים יוצאי אתיופיה ואינם עומדים לדין בגין התנהגותם זו". ידי שוטרים במשטרת -"התנכלות, הטרדה, עיכוב ומעצר סתמי של יוצאי אתיופיה על ישראל הפכה שגרת חיים בלתי אפשרית, הפוגעת בזכותם הבסיסית של יוצאי אתיופיה להתהלך חופשי בארצם, והכול בשל התייחסות עבריינית של שוטרים כלפי יוצאי אתיופיה על רקע צבע עורם". "חלק גדול ממקרי ההתנכלות ליוצאי אתיופיה נובע על רקע דרישת הצגת תעודת זהות, תוך ליווי בגידופים והתבטאויות גזעניות, אשר מובילים להסלמה ולביצוע מעצרים סתמיים בגין הפרעה לשוטר או העלבת עובד ציבור". "אין מדובר בדרישה להזדהות על בסיס חשד סביר לביצוע עבירה, אלא דרישת שוטר מיוצאי אתיופיה להציג תעודת זהות על בסיס "פרופיילינג" (אפיון גזעי), כשהנחת המוצא של השוטר היא, שיוצאי אתיופיה מוגבלים לנוע באזור מסוים בלבד". "כתוצאה מהתנהלות מפלה זו של שוטרי משטרת ישראל, גבר חוסר האמון במערכת אכיפת החוק בכלל ובמשטרת ישראל בפרט, וזאת על רקע הגזענות הפושה בארצנו". "מציאות זו אינה יכולה להימשך עוד, ויש צורך דחוף וממשי להוביל לשינויים מרחיקי שומרי חוק, שהמדינה, באמצעות שוטריה, מתעמרת - לכת, שיגנו על אזרחים נורמטיביים בהם בשל היותם שחורים". הפורום מורכב מצעירים וצעירות אקדמאים מתחומים שונים שהתכנסו סביב נושא המאבק בגזענות והוא 20 . חברים בפייסבוק4000-מוארכב מלמעלה מ 23 "בחינת הצעדים הנדרשים לצורך התמודדות עם בעיית אלימות שוטרים ושיטור יתר כלפי יוצאי אתיופיה מצביעה על כך, שעל משטרת ישראל לקחת אחריות מוחלטת על ארגוניים, לשינוי -היחס המפלה כלפי יהודי אתיופיה ולהוביל מהלכים מערכתיים, פנים מציאות זו, תוך הפעלת אמצעי פיקוח ובקרה של גורם חיצוני על משטרת ישראל". שתי פרשות עיקריות הביאו לתסיסה בקרב יוצאי אתיופיה ולהתפרצות המחאה: פרשת יוסף סלמסה ז"ל, ופרשת דמאס פיקדה. להלן תיאורן. פרשת יוסף סלמסה ז"ל נעצר סלמסה בעקבות תלונה על ניסיון פריצה ותקיפת שוטר. במהלך האירוע 1.3.14 ביום מצד השוטרים, ועלו טענות שלפיהן השוטרים עשו שימוש 21נעשה שימוש באקדח טייזר בכוח לא סביר בעת מעצרו, בעטו בו, אזקו אותו וגררו אותו לניידת. בתחנת המשטרה , 23, הוא הושאר אזוק בחצר התחנה22הוחלט לא לחקור את סלמסה בשל היותו בגילופין ידי בני משפחתו לקבלת טיפול רפואי. לדברי משפחתו, -ומאוחר יותר שוחרר ופונה על האירוע הקשה הותיר צלקות בנפשו, הוא לא חזר לעצמו מבחינה נפשית, ומחוץ לשעות 24)העבודה הסתגר בביתו. משפחתו חששה לחייו ופנתה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש בבקשה לחקור את האירועים שהתרחשו בזמן מעצרו. יוסף סלמסה ז"ל זומן לחקירה במח"ש כמה פעמים, אך בהעדר שיתוף פעולה מצדו הוחלט שלא לפתוח בחקירה פלילית בעניין מעצרו. במקביל, המשטרה ביקשה לחקור את סלמסה על האירוע, אך הוא חשש להגיע לחקירה. שוטרים התקשרו למשפחתו פעמים רבות ודרשו שסלמסה יתייצב לחקירה. בדיון שהתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לאחר מותו, העידה אחותו של יוסף סלמסה ז"ל, אילנית מששה סלמסה, כי השוטרים איימו להפוך את בית המשפחה ולמנוע מהם שינה. בעניין זה של ביקור השוטר בבית המשפחה מח"ש החליטה להעביר לבחינה משמעתית/פיקודית את האמירה של השוטר "אני לא אשן לא ביום ולא בלילה גם אתם לא תישנו", אלא שמשטרת ישראל החליטה לסגור את התיק. בני משפחתו ראו בפניות של המשטרה ניסיון להפעיל לחץ על יוסף סלמסה ז"ל ועל בני משפחתו כדי שיבטלו את התלונה שהגישו למח"ש. מותו של יוסף סלמסה ז"ל , יצא יוסף סלמסה להפסקת צהריים מעבודתו ביקב בנימינה ולא שב. 2014 ביולי2-ב , 2014 ביולי4 ,משפחתו דיווחה על היעדרותו למשטרה, והחלו חיפושים אחריו. ביום שישי גילה מסוק את גופתו בתחתית מצוק המחצבה בבנימינה. אנשי “מגן דוד אדום” קבעו את מותו במקום. “טייזר אינטרנשיונל” הוא שמה של החברה שמייצרת את הנשק. ייעשה- שם מסחרי של נשק הלם חשמלי 21 . השם השגור לנשק זה- ”שימוש מעתה ואילך במונח “טייזר לדברי משטרת ישראל יוסף סלמסה היה בגילופין ולכן הוא שוחרר ללא חקירה. נתון זה מצוי במחלוקת שכן 22 .נשמעו טענות סותרות בענין זה בני משפחתו של יוסף סלמסה ז”ל טוענים, כי הוא הושאר אזוק וללא השגחה. עובדה זו לא הוכרעה. ממשטרת 23 מטרים4 ישראל נמסר בתגובה כי סלמסה היה שיכור והקיא ומותר היה על פי הנהלים להחזיקו במרחק מהכניסה לבניין התחנה. מח”ש.- יצוין מעתה 24 24 פי דוח הנתיחה שלאחר המוות מהמכון לרפואה משפטית, סיבת המוות המשוערת-על פי דוח -ידי גורם אחר. על-הינה פגיעה עצמית, אם כי צוין שלא ניתן לשלול פגיעה על המשטרה, הנתיחה מוכיחה שהפצעים שנמצאו על גופו תואמים לאלו של נפילה מגובה, ידי המשטרה כהתאבדות, והתיק נסגר.-והחתך תואם לפציעה עצמית. המוות סווג על משפחתו של יוסף סלמסה ז"ל וחלק גדול מיוצאי אתיופיה סבורים, כי סלמסה נרצח וכי והזדרזה לסגור את התיק בלא - פגיעה עצמית- המשטרה סימנה כיוון חקירה אחד בלבד שמיצתה את החקירה. נפתחה מחדש חקירת מח"ש בכל הנוגע 2014 בנובמבר19-לבקשת משפחת סלמסה, ב להתנהלות השוטרים במהלך מעצרו, בתחנת המשטרה ובחיפוש שנערך בביתו. בבחינה המחודשת של חומר הראיות בתיק מצאה המחלקה לחקירות שוטרים, כי "השוטרים רשמו דוחות שהתברר -דוחות לפיהם הזהירו את יוסף סלמסה בטרם השתמשו נגדו בטייזר לכאורה כי אינם משקפים דברי אמת". כמו כן, מח"ש העבירה למשטרה לבחינה ברמה הפיקודית, ובמידת הצורך בהפקת לקחים בנושא השארתו של סלמסה מחוץ לתחנת פי החקירה, הגעתם של השוטרים אל בני המשפחה - דקות. על35 המשטרה לפרק זמן של נעשתה כדין. מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, החליט שאין מקום לנקוט צעדים מִ ינהליים או פיקודיים נגד השוטרים. ממשטרת ישראל נמסר כי: "מבדיקת כלל העדויות ולאחר ששמע המלצות הגורמים המקצועיים, החליט המפכ"ל שלא לנקוט באמצעים משמעתיים או מנהליים נגד מי מהמעורבים. הבדיקה העלתה, כי סלמסה הוחזק מחוץ לתחנה, תחת השגחה רצופה, בהתאם לנוהלים, ובשל כך שהיה שיכור והקיא. זו גם הסיבה בגינה הוחלט שלא לחקרו עובר למעצרו בשל מצב שכרותו, אלא לפנות אותו לבדיקה רפואית ולזמנו לחקירה ראשית, שימוש בטייזר אינו טעון אזהרה מוקדמת -בהמשך. לענין "דוחות שקרים" לכאורה על פי הנוהלים, מה שמייתר כל צורך לשקר, גם אם לא היתה ניתנת אזהרה. זאת ועוד, קיימות עדויות סותרות, כולל עדת ראיה שאינה שוטרת, התומכת בגירסת השוטרים כי סלמסה ז"ל הוזהר בטרם השימוש בטייזר. יודגש כי עדת הראייה היא זו אשר הזעיקה את המשטרה, לאחר שחשדה שסלמסה ז"ל מנסה לפרוץ למעון ועקבה אחר פעילותו עד הגעת המשטרה". ב"כ משפחת סלמסה הגיש ערר על סגירת התיק. חבר הכנסת אברהם נגוסה אמר בהקשר זה: "עצם הודאת מח"ש בעדות השקר של השוטרים, המהווה עבירה פלילית, והחלטתם לסגור את התיק על אף זאת אומרת הכול, "יש כאן התנהלות רשלנית, שפוגעת ברגשותיה של קהילה שלמה וגורמת לאובדן אמון מוחלט מצד יוצאי אתיופיה במשטרה". התיק עודנו תלוי ועומד בפרקליטות המדינה, והכרעה סופית בו טרם ניתנה. פרשת דמאס פיקדה ומתנדב מכים את דמאס פיקדה, 25 פורסם סרטון, המתעד שוטר יס"מ2015 באפריל27-ב חייל יוצא אתיופיה. לאחר המקרה נעצר החייל פיקדה בגין תקיפת שוטרים. .יחידת הסיור המיוחדת של משטרת ישראל 25 25 המקרה הועבר לבחינת מח"ש. לאחר קבלת ממצאים ראשוניים של החקירה ותוך ימים ספורים, השוטר פוטר והמתנדב שהיה באירוע הוצא משירות המשטרה. היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה ויינשטיין, קיבל את המלצת מח"ש ופרקליט המדינה לסגור את התיק הפלילי שנפתח נגד השוטר ולהפנותו למחלקה משמעת במשטרה. מחלקת משמעת במשטרה סגרה את התיק נגד השוטר מחוסר ענין לציבור, זאת לאחר שבחנה את האירוע ואת טיב שירותו של השוטר שהיה באותה עת בתקופת נסיון, והוחלט על סיום שירותו של השוטר במשטרת ישראל. חוליית התביעה במחלקה לדין משמעתי סברה כי יש לנקוט בצעד של הערה בתיקו של השוטר, אך בשל פיטוריו הוחלט לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור, כאמור. בעקבות פיטוריו כבר לא היה מקום להעיר לו הערה בתיק. טענות ונתונים נוספים אודות גזענות ממסדית ומשטרתית, ולחלופין -טענות כגון אלה של יוצאי אתיופיה על בנוגע לסלחנות של ראשי המערכת כלפי גילויי גזענות, נשמעו לאורך כל תהליך עבודת הצוות. הפעילים החברתיים העלו טענות קשות, שלפיהן המשטרה מתנהלת באופן גזעני ומפלה, לא מכבד ולא הוגן. טענות אלה מתבססות לא רק על המקרים המסוימים של יוסף סלמסה ז"ל או דמאס פיקדה, אלא על מקרים נוספים ועובדות קשות אחרות, בהן כך, למשל, בשנת - מספר התיקים הפליליים הגבוה שמעורבים בהם חשודים ונאשמים היה אחוז כתבי האישום נגד אזרחים יוצאי אתיופיה גבוה יותר מפי שניים משיעורם 2015 ), אחוז כתבי האישום נגד קטינים יוצאי אתיופיה עמד על יותר מפי3.5%( באוכלוסייה , ואחוז הקטינים הנשלחים לרצות מאסר 26)8.5%( ארבעה מחלקם באוכלוסייה הכללית מכלל הכלואים בכלא "אופק" 18.5%( בפועל הוא כמעט פי עשרה משיעורם באוכלוסייה ).2016 נכון לחודש יוני בעקבות עובדות אלה, יצאו הפעילים החברתיים יוצאי אתיופיה עם דרישות מוצהרות, שלפיהן על המדינה למלא את חובתּה לנהוג באזרחים יוצאי אתיופיה בשוויון מלא ולהגן על חירותם, כבודם ושלמות גופם ונפשם. אודות יחס משפיל, גזעני ומפלה כלפי -לאור אירועי המחאה, אירועים שונים והטענות על יוצאי אתיופיה מצד הממסד והמשטרה – הקימה המשטרה ועדת היגוי משותפת לקציני משטרה בכירים ולנציגים מהקהילה, בראשותה של ניצב גילה גזיאל, ראש אמ"ש. בעקבות עבודתה של ועדת היגוי זו גיבשה משטרת ישראל תוכנית לחיזוק האמון בין המשטרה לבין . במסגרת התוכנית מונה קצין יוצא אתיופיה כקצין קישור ותיאום לצורך 27יוצאי אתיופיה קידום ושילוב יוצאי אתיופיה, ובוצעו התאמות של דפוסי עבודת המשטרה. המשטרה מבקשת להדגיש, כי המשימות המרכזיות שבהן התמקדה התוכנית כוללות פיילוט של ידי שוטרי השטח במטרה להביא למפגש מבוקר בין השוטרים -נשיאת מצלמות גוף על לאזרחים. הפיילוט יחל בתחילת חודש ספטמבר, ועל אף שתוכנן מלכתחילה ליישמו בשתי תחנות, החליטה המשטרה להרחיבו בסמוך למועד כתיבת דוח זה לחמש תחנות שונות בארץ. כמו כן, מונה קצין טייזר ארצי, שתפקידו לשפר, לפקח ולבקר את הפעילות .נתונים נוספים יוצגו בהרחבה בהמשך 26 .התוכנית מצורפת כנספח ה לדוח 27 26 פי הנהלים-בהפעלת מכשיר הטייזר. בנוסף, מבוצעות הכשרות של שימוש בטייזר על במכללה הלאומית לשוטרים ובקרה שוטפת על השימוש במכשיר זה. תוכנית המשטרה כוללת העברת סדנאות בתחנות המשטרה בשיתוף גורמים מהקהילה, 28לימוד "מאפייני הקהילה והתרבות הייחודית" כחלק מכלל התרבויות הייחודיות בארץ בקורסי השוטרים ובהכשרות בכל הדרגים, קיום פורומים עתיים (מפגש כל שלושה חודשים, מעבר לקשר היומיומי) משותפים לשוטרים ולמפקדים בתחנות ולמנהיגי הקהילה ולצעיריה, שילוב מתנדבים מקרב הקהילה בתחנות המשטרה השונות, שילוב הורים בסיירת , העמקת ההכשרה התרבותית בקרב משרתי המשטרה בקשר לאוכלוסיית יוצאי 29הורים אתיופיה, בדיקה יזומה של מאות תיקי חקירות, בעיקר של קטינים, והפנייתם להליכים חלופיים, תרגום מסמכים והסברה בכל התחומים בשפה האמהרית, מענה בשפה האמהרית , שקיפות הטיפול המשמעתי, מסירת הודעה למתלוננים על תוצאות הטיפול, 100 במוקדי פעילות משותפת עם ההנהגה המקומית של הקהילה, גיוס שוטרים קהילתיים בדגש ליוצאי , הגדלת היקף הקצינים יוצאי אתיופיה המשרתים במשטרת ישראל ושיבוצם 30אתיופיה , עריכת מחקרי אוכלוסייה, סקרי מיקוד ועוד. משטרת 31בתפקידים משמעותיים יותר ישראל הודיעה, כי החלה בתהליך של תיעוד חקירות קטינים בווידיאו בכל עבירות הפשע שנים ויותר).3 (עבירות שהעונש לצדן הוא זאת ועוד, נמסר כי משטרת ישראל הרחיבה את פרויקט מיל"ה (משטרת ישראל למען הנוער). מדובר בתוכנית חברתית, שמטרתה לשלב בני נוער בסיכון בחברה כחלק משמירת . המשטרה הרחיבה את 32מנת למנוע מעורבותם בפלילים-הקשר עם הקהילה, וזאת על פעילות הפרוייקט וזאת בשיתוף בני נוער מקרב הקהילה ללא בידול מיתר בני הנוער. כמו כן, קיימות תוכנית נוספות ייעודיות לבני נוער כגון תוכנית נע"מ (נעלה על מסלול) מנועי גיוס, בשיתוף עם לשכת 18-22 המתקיימת באשקלון שמיועדת לבני נוער בגילאי הגיוס של צה"ל, והרשות המקומית וזאת במטרה להביא בסופו של תהליך, לסגירת התיקים הפליליים נגד הצעירים ולגייסם לצה"ל. תוכנית המשטרה מדידה וקיים מעקב אחר ביצוע הממלצות. על ידי ועדת ההיגוי. יעד מרכזי בתוכנית הוא הגברת האמון של יוצאי אתיופיה שייבחן בסקר אמון. השר גלעד ארדן אימץ את מסקנות הוועדה לחיזוק האמון בין משטרת ישראל לבין יוצאי אתיופיה, ואישר את התוכנית המשרדית לחיזוק שיתוף הפעולה עם בני קהילת יוצאי בהודעה לעיתונות אמר השר ארדן:10/11/2015 אתיופיה. ביום "אני מייחס חשיבות רבה להעמקת הקשר בין משטרת ישראל לבני הקהילה האתיופית. יצוין, כי קיימים חילוקי דעות בקרב נציגי הקהילה ופעילים חברתיים ביחס לתוכנית זו, ויש מי שרואים 28 בהתמקדות ב”כשירות תרבותית” תוכנית, המתעלמת מן העובדה כי רוב יוצאי אתיופיה בישראל הם ילידי הארץ, והדגש על הפערים התרבותיים כמי שעומדים בשורש משבר האמון חוטא למציאות. ידי הרשות המקומית בשיתוף המשטרה, שתפקידה לסייר במקומות -סיירת הורים היא פרויקט המופעל על 29 מנת לסייע במניעה של מעורבות בני נוער-שבהם נמצאים בני נוער, בעיקר בסופי שבוע ובחופש הגדול, על בפעילות פלילית. גויסו 2015 מכלל הגיוסים הכללי, למשל בשנת3% משטרת ישראל קבעה לעצמה יעד גיוס שנתי של מינימום 30 . שוטרים חדשים מקרב בני הקהילה למשרות שונות, כגון תביעות ועוד62 . פורסם, כי סנ”צ מבורך אברהם מונה לסגן מפקד תחנת נתניה22.7.16 ביום 31 בני נוער אשר עוברים תהליך זה בהצלחה, התיקים אשר תלויים ועומדים נגדם נסגרים ונמחק להם הרישום 32 .מנת לסייע להם להשתלב בחברה הנורמטיבית-הפלילי, וזאת על 27 אין תחליף ללימוד הדדי ושיתוף פעולה. משטרת ישראל תשקיע משאבים רבים בשנים הקרובות בשיטור רב תרבותי ובחיזוק היחסים עם המנהיגות האותנטית של האוכלוסיות השונות במדינה". ראש אגף משאבי אנוש, ניצב גילה גזיאל, אשר עמדה בראש ועדת ההיגוי ליוצאי אתיופיה ולמשטרה, ציינה כי "העבודה המשותפת עם נציגי הקהילה שכם אל שכם היא הבסיס לקביעת תוצרי הוועדה ולהעלאת המשטרה על דרך חדשה וטובה יותר עם הקהילה". וכיום רוב ההמלצות נמצאות כבר 2015 תוכנית המשטרה החלה לפעול החל מחודש מאי בשלבי יישום. כחלק מן המעקב אחר יישום ההמלצות מקיימת ראש אמ"ש, ניצב גזיאל, מהיקף 10%-פורום עיתי של מפקדי תחנות. ניצב גזיאל הציבה יעד מפורש של ירידה ב פתיחת תיקים שעניינם אלימות בין שוטרים לבין יוצאי אתיופיה, ויש לראות בכך יעד שאפתני וחשוב. , במסיבת עיתונאים שעסקה במספר נושאים אמר המפכ"ל, רוני אלשיך:29.6.16 ביום "אנחנו מבינים מכל הסקירה של ההיסטוריה שלנו מול הקהילה האתיופית, שאכן יש סיכוי שהיה שיטור יתר של משטרת ישראל אל מול נוער אתיופי או בכלל הקהילה האתיופית". נודע כי הפרקליטות והמשטרה יזמו חשיפה של גילויי אפליה וגזענות בכניסה 22/7/16 ביום למועדונים במקומות שונים בארץ. הפשיטה על המועדונים נערכה במסגרת פרויקט אכיפה משולבת שיזמה פרקליטות המדינה, באמצעות צוות בראשות המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, עמית איסמן ומי שעמד עד לאחרונה בראש היחידה לאכיפה אזרחית, ישראל בלום, יחד עם משטרת ישראל, במטרה למגר את תופעת האפליה בכניסה למקומות ציבוריים ומועדונים. במסגרת פעילות זו שוטרי היחידה הארצית של המשטרה חשודים במעורבות במגוון עבירות בדגש על עבירות חוק איסור הפליה 25 עיכבו לחקירה . 2000-במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א התבטאות חשובה זו של המפכ"ל, יישום תוכנית המשטרה המוזכרת לעיל, פעילות יזומה לחשיפת גילוי גזענות וההמלצות הממוקדות של דוח זה, יסייעו לחיזוק האמון במשטרה ויקרינו על כלל החברה הישראלית. חוסר האמון כלפי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) העובדה כי המקרים המתוארים לעיל הסתיימו בקול ענות חלושה והטענה לפיה מקרים נוספים לא נחקרו במח"ש או נחקרו מבלי שהביאו לתוצאה מהדהדת עוררו חוסר אמון גם כלפי מח"ש. טענות קשות הופנו כלפי מח"ש, לפיהן רוב התיקים המובאים לידיעת המחלקה אינם נחקרים כיאות ונסגרים בשלבים ראשוניים ללא חקירה מעמיקה או ללא חקירה כלל. ידי יוצאי אתיופיה יותר -מהטענות שנשמעו בפני הצוות מסתמן כי מח"ש נתפסת על ויותר כגוף אשר נותן גיבוי להתנהגות לא ראויה ואף פלילית של שוטרים. חלק מהטענות מייחסות למח"ש נוקשות כלפי המתלוננים, בכך שאין מסתפקים בגרסתם שנמסרת במשטרה, אלא מבקשים שהמתלוננים יגיעו אליהם למסירת עדות, לא עושים מאמצים מנת לאתר את המתלוננים, מסתפקים בשליחת מכתב בשפה העברית -מספיקים על 28 יום, בלי שנעשה מאמץ לוודא30 לכתובת הרשמית שלהם ומבקשים שיגיעו לחקירה תוך . יצויין כי עד לפני מספר 33את מקום הימצאם של המתלוננים טרם משלוח המכתבים חודשים מח"ש היתה שולחת מכתבים בדואר רגיל. מח"ש החלה לשלוח מכתבים אלה המשפט השלום בת"א (ראו בעניין זה ע"פ -בדואר רשום רק לאחרונה וזאת בהנחיית בית מחוזי ת"א).58750-12-15 בנוסף, הטענה היא, כי במקרים רבים מח"ש מאשרת לפרקליטות להגיש כתבי אישום נגד אזרחים חשודים בתקיפת שוטר, אשר טוענים כי הופעל נגדם מצד המשטרה כוח לא סביר בהליך מזורז, מבלי לערוך בדיקה יסודית מול המתלונן, 34"ידי "אישורי שפיטה-באותו אירוע, על שפעמים רבות נתון במעצר או במעצר בית וניתן היה לאתרו ולגבות ממנו עדות. עוד הועלו טענות קשות מצד יוצאי אתיופיה, שלפיהן מח"ש נותנת הכשר להתנהגות אלימה ופסולה של שוטרים. חיזוק לטענה בדבר גישה סלחנית נמצא, למשל, בדוח של , שם נכתב, כי "אין לתייג כל שימוש בכוח שנעשה בסמכות בעת מעצר 2015 מח"ש משנת כ"עבירה" ואין להדביק על כל חריגה שמקורה בחוסר מקצועיות או אובדן עשתונות . יש לציין, כי דברים אלו נאמרו באופן גורף לגבי התנהלות כללית של 35"תווית פלילית שוטרים ולאו דווקא כלפי יוצאי אתיופיה, ובדגש על סוגיית התווית הפלילית, להבדיל מהמשמעתית או הפיקודית. כמו כן עלו טענות, שלפיהן מח"ש מעדיפה את גרסת השוטרים, שלעתים מוסרים גרסאות מתואמות, ואינה מבצעת פעולות חקירה מקיפות, אשר יכולות להביא לבירור האמת, כגון עימות בין האזרח לשוטר, בדיקת פוליגרף, איסוף תיעוד ממצלמות אבטחה ועוד. בנוסף עלו טענות, שלפיהן יש מחסור בפעילות יזומה של מח"ש, כגון הפעלת סוכנים, תצפיות ועוד, בכל הנוגע למקרי אלימות של שוטרים כלפי אזרחים על רקע גזעני (למשל, במקרים של מעצרים, בהפגנות, בשכונות שיש בהן שיעור גבוה של יוצאי אתיופיה, שיטור יתר וכו') וכי חסרה ראייה מערכתית כוללת על ההתנהלות בתחנות מסוימות או של שוטרים מסוימים בעקבות הצטברות של תלונות, או של מידע שמגיע למח"ש שצריכה גם אם אין - הייתה לחייב חקירות מעמיקות, והעלאת הנושא לתשומת לבו של המפכ"ל די ראיות להעמדה לדין פלילי. זאת ועוד, עלו טענות, שלפיהן במקרים שבהם מח"ש מגיעה למסקנה, כי אכן השוטרים פעלו שלא כשורה באירוע כזה או אחר, היא ממעטת להמליץ על העמדת השוטרים לדין פלילי, ומסתפקת בחלק ניכר מהמקרים בהמלצה למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד , ובכך מח"ש אינה מהווה גורם מרתיע, אשר 36לדין משמעתי את השוטרים הנוגעים בדבר יבטיח התנהלות תקינה מצד השוטרים ומיגור תופעות קשות של אלימות, אפליה וגזענות כלפי אזרחים בכלל וכלפי יוצאי אתיופיה בפרט. פעמים מדובר במתלונן נגד שוטר אשר נמצא במעצר או בחלופת מעצר. למח”ש יש את היכולת לבדוק את 33 .משפט-מקום הימצאו של המתלונן לפי פרוטוקולים של בית שכותרתה “מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד 14.4.2008 מיום2.18 יישום הנחיית פרקליט המדינה 34 .”בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר .13 , ע”מ2015 המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, דין וחשבון שנתי לשנת 35 בתיקים של שימוש בכוח, למח”ש יש מנדט לחייב את מחלקת המשמעת להעמיד לדין משמעתי את השוטר 36 ,שפעל תוך שימוש שלא כדין בכוח בעת מילוי תפקידו. מחלקת המשמעת מעמידה לדין משעתי בתיקים אלה הדין למשמעת. -והסמכות להרשיע היא בידי שופטי בית 29 מבדיקה יזומה של מנכ"לית משרד המשפטים, עוד טרם עמדה בראש הצוות, שהחלה והסתיימה כעבור חודשיים, הסתבר, כי למערכת המחשוב של מח"ש אין 2015 באוגוסט כיום אפשרות לפלח נתונים לפי סוגי עבירה ולפי מוצאו של המתלונן. על כן הנושא נבדק ידי לשכת המנכ"לית למטרה זו בלבד, שעמלו במשך כמה -ידי סטודנטים שגויסו על-על חודשים ועברו על כל התיקים שבהם מתלוננים יוצאי אתיופיה, בשלוש השנים האחרונות ), לצורך בירור הנתונים.2013-2015( מבדיקת התיקים, כאמור, עולה, כי שיעור המתלוננים במח"ש שהם יוצאי אתיופיה בשלוש מסך כל הפניות בתקופה זו. מדובר בשיעור גבוה משיעור 2.4% השנים האחרונות הינו יוצאי אתיופיה באוכלוסייה הכללית. סיכום הנתונים בנוגע לטיב ההחלטות שהתקבלו הושווה לסיכום הנתונים בדוח השנתי של מח"ש והתברר, כי התפלגות ההחלטות בתיקים שבהם התלוננו יוצאי אתיופיה על שוטרים דומה להתפלגות ההחלטות שהתקבלו במח"ש בתקופה זו בכלל התיקים. בסך פניות הקשורות ליוצאי אתיופיה.271 הכול הגיעו למח"ש אחוז מיצוי החקירה (קרי: פיצוח האירוע והגעה לחקר האמת) בתיקים שנחקרו עומד על (לגבי כלל הפניות, אחוז מיצוי החקירה 2015 עד אוקטובר2013 בתקופה שבין ינואר- 65% .)64% בתקופה זו הוא ידי המתלונן, ביתר המקרים גורם אחר העביר את הפניה - מהפניות נמסרו ישירות על57% .)למח"ש (שירותי הרווחה, עוברי אורח, מודיעין מח"ש, גורם משטרתי ועוד פניהן חשד לביצוע עבירה - מבין הפניות הקשורות ליוצאי אתיופיה – מגלות על34% פלילית של שוטרים. במקרים אלה נכנס צוות החקירה במח"ש לבדיקת האירוע, וכאשר נחקרו שוטרים באזהרה, ובחלק מהמקרים הוחלט על - החשד נגד השוטרים מתבסס העמדתם לדין פלילי או משמעתי. הסתיימו בהעמדה לדין פלילי, או בהמלצה למשטרה להעמיד 22% - מבין התיקים שנחקרו מהתיקים לא נמצאו 32%- מהתיקים נסגרו בעילה של חוסר אשמה. ב22% .לדין משמעתי .37ראיות מספקות לצורך העמדת השוטרים לדין ניתן ללמוד על תפיסת העולם של המחלקה:2015 מדוח מח"ש לשנת "מח"ש משמשת בסופו של דבר פלטפורמה אסטרטגית עבור משטרת ישראל ועבור הציבור בישראל, כלי ראשון במעלה להתמודדות עם תופעות פסולות בקרב אנשי משטרה. מח"ש חוקרת, חותרת לחקר האמת ומניחה בסופו של יום את ממצאי חקירתה בפני הגורמים המשפט המוסמך".-המוסמכים במשטרת ישראל, או (במקרים המתאימים) בפני בית לעשות שימוש מושכל בתוצרי - והעומדים בראשה- לשיטת מח"ש, באחריות המשטרה עבודת מח"ש, לחדד את המסרים הערכיים לארגון, לחנך ולהבטיח באופן שוטף עקירת עשבים שוטים, שהרי המשפט הפלילי, אשר מח"ש אמונה על אכיפתו בקרב שוטרים, אינו חזות הכל". ממח"ש נמסר בתגובה, כי המציאות מלמדת, שמח"ש מהווה גורם מרתיע ביותר בקרב שוטרים. .נתונים נוספים מוצגים בנספח ו לדוח 37 30 ידי מתלונן או מי מטעמו מועברת לצוות החקירה הרלוונטי-כל תלונה שמוגשת למח"ש על במח"ש ונבדקת ביסודיות רבה. בצד זה, חומרים שמתקבלים מהמשטרה בנוגע לטענות שעלו ידי נחקרים, בגין שימוש בכוח שלא כדין, במסגרת חקירתם באזהרה בגין תקיפת שוטרים -על ידי המתלונן או מי מטעמו, אינן מאפשרות -ולא הוגשו בעניינם תלונות ישירות במח"ש על פתיחה בחקירה ומחייבות קבלת גרסה מסודרת על דרך של קבלת תלונה מפורטת בפני הגוף החוקר. למרות ששום גוף חקירה אינו מזמין מתלוננים להגיע למשרדיו וחזקה על מי שרוצה להתלונן במח"ש כי יעשה דרכו למשרדיה, מח"ש פונה למתלונן לפנים משורת הדין, באחרונה אף בדואר רשום, ומזמינה אותו להגיש תלונה מפורטת במח"ש. זאת ועוד, נמסר בהקשר זה, כי מח"ש פועלת ומחויבת לפעול בהתאם להנחיית פרקליט , המיועדת למנוע מתן חסינות ממעצר לאזרחים שתקפו שוטרים בעת 2.18 'המדינה מס מילוי תפקידם אך בשל טענה, כי השוטרים הם שתקפו אותם שלא כדין. לפי ההנחיה, בהסתמך על שיקולים מקצועיים המפורטים בה, על מח"ש מוטלת האחריות לקבל החלטה האם במקרים שבהם הגיעה הפרקליטות למסקנה שהתגבשו די ראיות להעמדת אזרח לדין תוך מעצרו עד תום ההליכים, יש מקום להקפיא הליך זה לצורך פתיחה בחקירה פלילית מקבילה נגד השוטרים המעורבים, ובירור שמא מדובר במקרה אשר אינו מצדיק מהלך מעין זה. מדובר בהנחיה שעברה רענון בשנים האחרונות, תוקפה מחדש ואף אושררה במהלך דיון בוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת במעמד פרקליט המדינה ומנהל מח"ש. עוד נמסר ממח"ש, כי כלל החלטות המחלקה, המתקבלות לאחר טיפול פרקליטי המחלקה המומחים בתחומם, נתונות להשגה על דרך של הגשת ערר למחלקת עררים בפרקליטות המדינה. הגורמים המחליטים בעררי מח"ש נמנים עם צמרת התביעה, משנים לפרקליט המדינה, פרקליט המדינה ובמקרים מסוימים אף היועץ המשפטי לממשלה, המאשררים את בלבד.1%-החלטות מח"ש כאשר רמת ההתערבות בהחלטות מח"ש עומדת באופן יציב על כ זאת ועוד, ממח"ש נמסר בהקשר זה, כי באופן שגרתי ויומיומי מח"ש מפעילה כלים חקירתיים משמעותיים לצורך בירור האמת של התלונות המגיעות לפתחה, הכוללות, בין היתר, איסוף מצלמות מהזירות, בדיקות איכונים, בדיקות פוליגרף, עימותים ואף האזנות סתר, הכול בהתאם לצטרכי החקירה והחוק. ידי מח"ש, כי למרות ניסיונות חוזרים ונשנים להזמין את נציגי קהילת -כמו כן, נמסר על יוצאי אתיופיה לשיח ממוקד, שבו יתבקשו למקד את טענותיהם הכלליות בתיקים קונקרטיים שיאפשרו בחינה אמתית משותפת, הזמנות אלה נותרו ללא מענה (זולת אנשי ארגון טבקה ואחרים, שנפגשו עם מנהל המחלקה וצוותו מטעמם של בני העדה כנציגיהם). מדובר בטענות כלליות, הנוגעות לעבודת המחלקה הכוללת, שפועלת בהתאם לחוק הפלילי ובהתאם להנחיות פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה ואינן קשורות באופן ספציפי ליוצאי אתיופיה. לגופו של עניין, נמסר, כי המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה פועלת רבות בהתמודדות מול מיגור תופעות של התעמרות בחלש ובקבוצות מיעוט, אשר חוו שימוש לרעה של שוטרים בסמכותם, ותיקים רבים שבהם טיפלה מח"ש בשנים האחרונות הסתיימו בהעמדתם לדין של שוטרים, אשר הואשמו בפגיעה בחלש ובהתנכלות לו. 31 כמו כן, תגובת מח"ש היא, כי מרבית המתלוננים, שבשמם מעמידה מח"ש מדי שנה מאות שוטרים לדין פלילי ומשמעתי, משתייכים לקבוצות מיעוט ולקבוצות חלשות באוכלוסייה, הסובלות מנחת זרועם של שוטרים או ממעשי התעמרות וניצול כוח לרעה. מח"ש כגוף אכיפה הינה עיוורת לצבעו, ללאומו או למינו של המתלונן, העד או השוטר. מח"ש חוקרת מדי שנה שוטרים לדין פלילי או משמעתי.250- ל200 כאלף שוטרים (חשודים ועדים) ומעמידה בין עם זאת, מח"ש מבקשת להבהיר, כי מרבית הפניות המגיעות למח"ש מכלל האוכלוסייה מתבררות ככאלה שאינן מצדיקות טיפול בשוטר באפיק פלילי. מרבית השוטרים מתנהלים בשגרה בהתאם לחוק. החיכוך הבלתי פוסק של אנשי המשטרה עם הציבור באירועים מורכבים, כגון הפרות סדר, הפגנות, מעצרים וכד', יוצר קרקע פורייה להגשת תלונות. מאחר ששוטרים מוסמכים לעשות שימוש בכוח באירועים אלה, נדרשת מלאכה זהירה ומקצועית באבחנה בין שימוש בכוח סביר, שהוא חלק מביצוע התפקיד, לבין חריגה קלה משימוש כזה, שאינה עולה כדי עבירה פלילית, ובין אלה לבין התנהלות עבריינית של שוטר. אשר על כן, לפני שמתקבלת החלטה לחקור שוטר באזהרה, בתיקים שבהם שוטר פעל במסגרת תפקידו, מח"ש מחויבת לבצע בדיקות מקצועיות מקדימות, סמויות וגלויות, המבססות את החשד או מפריכות אותו. ברי, שכאשר החשד נגד השוטר מתבסס, פועלת מנת להביא לחקירה מהירה ויעילה ולהעמיד את השוטר לדין במקרים -מח"ש בנחישות על מנת להבטיח את שלטון החוק גם בקרב שומרי החוק.-המצדיקים זאת, על בנוסף, ראוי לציין, כי בשנים האחרונות מח"ש פועלת לחיזוק הקשר עם נפגעי העבירה, ובפרט כאשר מדובר במתלוננים המשתייכים לקבוצות מיעוט. אשר על כן, בתיקים רגישים שבהם אין מנוס מגניזת תיק החקירה בשל שיקולים משפטיים, נעשים מאמצים להסביר את החלטת הגניזה בפני נפגע העבירה ובני משפחתו. כך, למשל, נעשה בתיק בעניינו של יוסף סלמסה ז"ל ובתיקים רגישים ומורכבים נוספים. בלא קשר לטיבן של הטענות שעלו בצוות, מח"ש ערה לחוסר האמון המצער השורר בקרב בני העדה האתיופית ובצורך שלה לפעול לבניית אמון מחודש, וזאת באמצעים שונים הנשקלים ומתבצעים בימים אלה. הבדיקה מטעם מנכ"לית משרד המשפטים, כפי שצויין לעיל, אכן משקפת כי אין הבדל בהתייחסות המחלקה בין התלונות מקרב יוצאי אתיופיה, לבין תלונות כלל המתלוננים. מן הנתונים היבשים לא ניתן להסיק כי מח"ש נוהגת באופן מפלה או גזעני כלפי יוצאי אתיופיה. למעשה, הנתונים בהם התמקד הצוות נוגעים לסוגיית נטישת התלונות, שלא קיבלה פתרונות ומענים עד כה, ולעובדה כי תלונות המגיעות למח"ש בנוגע לשימוש בכח שאינן במישור הפלילי (ולפיכך לא בסמכות מח"ש) נסגרות, ולא מטופלות באף אחד מגופי האכיפה. נושאים אלה מקבלים מענה בהמלצות כפי שיפורטו בהמשך. הטענות שנשמעו כלפי מח"ש מעוררות שאלות של מדיניות אכיפה, ושל השאלה כיצד ניתן מעתה ואילך מתוך מכלול התלונות ולהתאים תוכניות עבודה לנתוח נתונים 38לזהות תופעות בעייתיות ותופעות רווחות. נתוח הנתונים אמור לתת מענה לחוסר האמון של הציבור ולגשר על הפער שנוצר בין מגבלות הכלים הפליליים לאלה המשמעתיים. התהליך שבו מח"ש נוקטת באמצעים אקטיביים יותר למיצוי התלונות המוגשות אצלה, והסוגיות שהתבררו במהלך עבודת הצוות יהוו תשתית לתוכנית העבודה המעודכנת של מח"ש לשנים הקרובות. אשר יכולים-כגון מספר התיקים הגבוה הנפתח נגד צעירים יוצאי אתיופיה בעבירות של תקיפת שוטרים 38 .להצביע על בעייתיות בחיכוך בין שוטרים ואזרחים צעירים ובעיקר קטינים יוצאי אתיופיה 32 מחאת יוצאי אתיופיה , בעקבות פרסום סרטון הכאת החייל דמאס פיקדה בידי 2015 יוני-בחודשים אפריל , יצאו אלפים מבין יוצאי אתיופיה להפגנות סוערות, בדרישה להפסיק את 39שוטרים האלימות המשטרתית נגד יוצאי אתיופיה ובקריאה למאבק בגזענות ממסדית עמוקה ושורשית, הקיימת לטענתם הרבה מעבר למקרה הספציפי של הכאת החייל פיקדה, או המקרה של יוסף סלמסה ז"ל, שהפך גם הוא לאחד מסמלי המחאה בהפגנות יוצאי אתיופיה. מעבר לטענות בדבר גזענות מצד המשטרה, מחו יוצאי אתיופיה על הגזענות הממסדית, שבאה לידי ביטוי בפרשות ובתופעות נוספות, כגון פרשת הדם, הדרת תלמידים במערכת החינוך ועוד. אדם הפגינו מול המטה הארצי - בני500-, מחו יוצאי אתיופיה. כ2016 גם לאחר מכן, במרץ של המשטרה בירושלים במחאה על החלטת המחלקה לחקירות שוטרים לסגור את תיק החקירה בדבר מותו של יוסף סלמסה, ונגד אלימות משטרתית שננקטת, לטענתם, כלפי יוצאי אתיופיה. בין המפגינים היו גם בני משפחתו של סלמסה. אבי ילאו, אחד הפעילים החברתיים שהשתתף בהפגנה וחבר בצוות זה, אמר לתקשורת: "ברגע שמדובר בקורבנות ממצא אתיופי, מערכת החוק סלחנית ולא ממצה את ההליך אנחנו זוכרים מקרים רבים שבהם ראינו שמערכת - המשפטי. וזה לא רק יוסף סלמסה החוק התירה לפגוע באזרחים ממוצא אתיופי. יוסף סלמסה הפך להיות סמל, אבל כמעט אין משפחה ממוצא אתיופי שלא פגשה באלימות המשטרתית". דבריו אלה של אבי ילאו משקפים את המציאות המשתקפת כיום בקרב יוצאי אתיופיה. , התקיימה הפגנה נוספת, שבה מחו מאות יוצאי אתיופיה על הקיפוח 2016 בחודש יולי שנמשך שנים מצד הרשויות ועל אלימות משטרתית, וביקשו להזכיר לכולם: "די, נמאס. אנחנו דור חדש". תחושת חוסר האמון של יוצאי אתיופיה אינה מופנית כלפי המשטרה, מח"ש וגורמי אכיפת החוק בלבד. חוסר האמון, הכעס והתסכול מופנים כלפי הממסד כולו, בעקבות מדיניות ממוסדת במשרדי ממשלה שונים, החלטות שגויות של מקבלי החלטות ומופעי גזענות כפי שיתואר להלן.- שונים בשירות הציבורי .הפרשה שהוזכרה לעיל 39 33 מדיניות מבדלת מנת לצמצם את הפערים בין יוצאי אתיופיה -עד לאחרונה הייתה גישת המדינה, שעל לכלל אוכלוסייה, יש צורך להפעיל תוכניות נפרדות, המיועדות ליוצאי אתיופיה בלבד, מנת לשפר את סיכויי השתלבותם המלאה בחברה הישראלית. גם אם התוכניות -על שהוצעו היו טובות, הרי שהמסר שעובר מתוך הבידול והתיוג מחזק דימוי של העדר יכולות (חוסר קומפטנטיות) ומציג את יוצאי אתיופיה כבעלי כישורים ויכולות נחותים וכזקוקים היא בסיס לתפיסות גזעניות (עליונות קבוצה אחת לעומת חוסר - שהיא- "ל"טיפול מיוחד הקומפיטנטיות של האחרת). גישה זו נופצה במסגרת "דרך חדשה", שהציבה בפני משרדי הממשלה לראשונה את העוול שבדרך פעולה זו, גם אם באה מרצון להיטיב. ראוי לציין, כי נשמעו גם קולות אחרים בקהילה, אולם הרוב הגדול, וכך גם משרדי הממשלה, ראו את היתרון הבולט בשינוי הגישה והבטחת השתלבות מלאה במסגרות כלליות, תוך מתן סיוע רלוונטי ומותאם, כל אימת שיידרש, באופן שאינו מתייג או מסליל. יחס הממסד הדתי ליהודי אתיופיה אודות גזענות ואפליה מצד הממסד הדתי, כולל -יוצאי אתיופיה העלו טענות קשות על ידי רשויות הדת -הרבנות. נשמעו טענות שלפיהן קיימת אפלייה שיטתית ומאורגנת על כלפי יהודי אתיופיה. יהודי אתיופיה מופלים בקבלת שירותי דת מכל סוג, בקבלת סמכויות אנשי דת בקהילה, אפליית רבני הקהילה ובאופן כללי חווים יחס עוין, מזלזל, מבזה ומשפיל של רשויות הדת כלפי יהודי אתיופיה, טענות בדבר "מסלול מיוחד" בעבור יוצאי אתיופיה המבקשים להינשא, מועצות דתיות מסוימות שאינן פותחות תיקי נישואין לזוגות יוצאי אתיופיה, או כאלה שמסרבות לרשום זוגות יוצאי אתיופיה לנישואין. ח"כ אלעזר שטרן אמר בהקשר זה על דוכן הכנסת: "אפליה הכי קשה, הכי כואבת, עלולה להגיע מרבנים". גם מעמדם של הקייסים – אנשי הדת המסורתיים – הוא נושא המצוי בלב מחלוקת עמוקה בין יוצאי הקהילה לרבנות. בעוד הקייסים הם המנהיגים הרוחניים, אשר שומרים על הרצף הדתי והתרבותי של הקהילה במשך אלפי שנים, הרבנות אינה מכירה בהם כאנשי דת ודורשת הסמכה לרבנות כתנאי למילוי תפקידם כמנהיגים רוחניים דתיים. לאחרונה, הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, כי -בעקבות תביעה שהגישו כמה קייסים קבע בית , ונקב בביקורת חריפה 40הקייסים הופלו בשכרם במשך שנים, והם יפוצו רטרואקטיבית כלפי המדינה בנוגע להעדר פיקוח על העסקתם של הרבנים (מוסמכי הרבנות הראשית) וקייסים יהודי אתיופיה, אשר אפשר את הקיפוח ואת האפליה. בית הדין קבע, כי המועצות הדתיות סירבו להכיר במעמדם של הקייסים, כוהני דת יהודי ידי הרבנות הראשית -אתיופיה, ולהכיר במעמדם של רבנים יהודי אתיופיה, שהוסכמו על לאחר שעמדו בדרישות הרבנות הראשית. המועצות הדתיות סירבו להכיר באנשי דת -מיהודי אתיופיה באופן גורף, ללא קשר להכשרות ולהסמכות הרבניות שיש להם. בית הרב אברהם ואח’ נגד המועצות הדתיות ומדינת2858-08 ס”ע-ראו פס”ד של בית הדין האזורי לעבודה בב”ש 40 .4/7/2016 ישראל, אשר ניתן ביום 34 הדין קבע, כי סירוב המועצות הדתיות להכיר באנשי דת מיהודי אתיופיה הוא סירוב "שאין -לו מקום ושאינו מתקבל על הדעת", וקבע, כי אנשי דת מיהודי אתיופיה הופלו לרעה על ידי המועצות הדתיות "מטעמים פסולים". ידי -מפסק הדין עולה, כי לא רק שהמועצות הדתיות סירבו להכיר ברבנים מוסמכים על הרבנות הראשית ובקייסים מיהודי אתיופיה, אלא שהמועצות הדתיות "התנהלו כלפיהם באופן ובהתבטאויות שאין הדעת סובלת", וכי "המועצות הדתיות ראו בקייסים וברבני הדין קבע, כי יחס הממסד הדתי כלפי יוצאי אתיופיה הוא "יחס -הקהילה כנטע זר". בית משפיל ומפלה", וכי המדינה, אשר היא האחראית על המועצות הדתיות, הייתה מודעת להתנהלות המשפילה והמבזה של המועצות הדתיות כלפי יהודי אתיופיה, ובמקום "לאזור אומץ" ולטפל באפליה השיטתית של המועצות הדתיות ולפעול "למגר ולהוקיע אפליה זו", תרמה המדינה להעמקת האפליה ולהשרשתה, ו"הנציחה את האפליה". שנים על שמירת זהותם היהודית והתגברו 2,500-ביתא ישראל, שנלחמו כ-יוצאי אתיופיה על האתגרים של שמירת המסורת גם בסביבה לא יהודית מובהקת, לעתים עוינת, עמדו טרם עלייתם בלב דיון הלכתי האם יש להכיר בהם כזכאי חוק השבות. גם לאחר שנקבע שהם יהודים לכל דבר, המשיך הספק הממסדי לכרסם, וחלק מהם נדרשו לעבור תהליך גיור, מקוצר או מלא. תחושת ההשפלה, העלבון וחוסר הצדק הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים בישראל, בצד אתגרי הקליטה האחרים. פרקטיקות מפלות בתחום הבריאות "פרשת הדם" ונגעה למדיניות "מגן דוד אדום" בעניין קבלת תרומות 1996-"פרשת הדם" נחשפה ב פי המדיניות, שהוסתרה מן התורמים, לא -של מנות דם מעולים מארצות אפריקה. על נעשה שימוש בתרומות הדם של יוצאי אתיופיה בשל החשש שהתורמים סובלים ממחלות מידבקות הנפוצות בקרב עולים מארצות אפריקניות יותר מאשר באוכלוסייה הכללית, ובכללן איידס. עם זאת, לתורמים ניתנה "תעודת תורם דם" וניתן להם ולבני משפחתם ביטוח דם למשך שנה, ככל התורמים. רבים מיוצאי אתיופיה טענו שכעסם הגדול אינו על אי השימוש במנות הדם שתרמו, אלא בהסתרה של החשד שהוביל להשמדתן. בשנת , לאחר שביקשה לתרום דם במסגרת יום התרמה שהתקיים בכנסת, חה"כ דאז פנינה 2013 ידי צוות "מד"א" בטענה, כי אינה יכולה לתרום דם. זאת בהתאם-תמנו שטה סורבה על באחת מארצות אפריקה, 1977 למדיניות "מד"א" שלא לקבל תרומות מכל אדם שנולד לפני מזרח אסיה והאיים הקריביים, ששכיחות האיידס בהן גבוהה. בעקבות חשיפה חוזרת זו הוקמה במשרד הבריאות ועדה לבחינת תרומות דם בישראל. משרד הבריאות קיבל את הצעות הוועדה, ודן כעת בגיבוש סופי של המדיניות בנושא. משרד הבריאות התחייב כי ).2016 המסקנות יפורסמו תוך חודשים ספורים מיום כתיבת דוח זה (יולי 35 "פרוברה-"זריקות דפו ידי ארגונים - ובהמשך לדוח שפורסם כמה שנים קודם לכן על41בעקבות כתבה עיתונאית פרוברה", המשמשות כאמצעי למניעת -, כי זריקות "דפו2013 חברתיים, נטען בשנת הריון, נכפו במחנות המעבר בגונדר, באדיס אבבה ולאחר מכן בישראל על נשים עולות אודות -מאתיופיה. זאת, מבלי שהוצעה להן אלטרנטיבה או מבלי שניתן להן מידע על תופעות לוואי אפשריות ועל אמצעים חלופיים אפשריים, ומבלי שניתנה הסכמה מדעת. טענות שהועלו מטעמן של יוצאות אתיופיה היו, כי הזריקות ניתנו במטרה לפקח על הילודה בקרבן ואף לצמצמה. בעקבות חשיפת הפרשה הנחה משרד הבריאות שלא לחדש פרוברה לנשים, אלא לאחר וידוא כי הבינה כל אישה את השלכות הטיפול -מרשמי דפו והחלופות ולאחר הסכמה מדעת. במקביל, בעקבות פניות של חברות כנסת הוקמה ועדת של החקירה נכתב, כי לא נמצא שהייתה 42חקירה מטעמו של מבקר המדינה. בדוח המסכם - משרד הבריאות, קופות החולים, טיפות החלב והסוכנות היהודית- לגופים המעורבים מדיניות או פרקטיקה של כפייה או העדפה של אמצעי מניעה זה כאמצעי מועדף לעולות פרוברה. עם זאת, ציין -מאתיופיה וכי אי אפשר לקשור בין הירידה בילודה לקבלת דפו המבקר את תחושת ה"אדנות" של המערכת הרפואית ביחס ליוצאי אתיופיה כגורם מרכזי ידי ארגונים -פרוברה. גם על דוח המבקר נמתחה ביקורת על-למשבר האמון על רקע הדפו ופעילים חברתיים, וזאת בשל העובדה, כי לצורך כתיבת הדוח לא נערכו שיחות עם אף הבדיקה הייתה חלקית.- אחת מהנשים יוצאות אתיופיה המעורבות, ומשכך בימים אלו עורך משרד הבריאות מפגש בנושא עם כמה ארגונים חברתיים ובוחן כיצד לעבוד מול אנשי המקצוע במערכת כדי לעורר מודעות לנושא ולמנוע הישנות של מקרים דומים בעתיד. "הפרדת יולדות" חולים. במקביל הסעירו -, נחשפה פרקטיקה של הפרדת יולדות בכמה בתי2016 באפריל את הציבור דבריה של מנהלת מחלקת נשים ויולדות בבית חולים "הדסה" הר הצופים, פרופ' דרורית הוכנר, שאמרה בדיון מיוחד בכנסת: "בוודאי שנאשר הפרדה מאתיופית". בעקבות החשיפה, כמה נשים יוצאות אתיופיה שיתפו את סיפורן האישי וסיפרו, כי חוו על בשרן חוויה משפילה כאשר שכנתן לחדר בבית היולדות ביקשה העברה עקב צבע עורן. החולים הכחישו כי מדובר במדיניות המונעת מגזענות ונימקו את התופעה בהבנה -בתי ובהתחשבות ברצון מטופלות. -משמעי נגד פרקטיקה זו, ומנכ"ל המשרד, משה בר-משרד הבריאות התבטא באופן חד החולים.-החולים לשיחת הבהרה בנושא וקיים בקרות בבתי-סימנטוב, זימן את מנהלי בתי בשנתיים האחרונות, במסגרת התוכנית הממשלתית לשילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה .בתוכנית התחקירים “ואקום” של העיתונאית גל גבאי בטלוויזיה החינוכית 41 דוח מבקר המדינה יוסף שפירא בנושא זריקות למניעת הריון שניתנו לנשים יוצאות אתיופיה ושפורסם ביום 42 .28.1.16 36 , מוביל משרד הבריאות43)29.10.2015 מיום609 'בחברה הישראלית (החלטת ממשלה מס שורה של פעולות הקשורות בצמצום פערים, בהעלאת הייצוג של יוצאי אתיופיה כעובדים במערכת הבריאות ובכשירות תרבותית. נושא משמעותי נוסף שסימן המשרד כיעד במסגרת החלטת הממשלה הוא בנייה מחדש של האמון עם יוצאי אתיופיה. אלו, לצד טיפול ב"פרשות פתוחות" שתוארו מעלה, מהווים צעדים ראשוניים להתמודדות עם משברי האמון שנוצרו בין יוצאי אתיופיה למערכת הבריאות ונותני השירות בה. בתחומי החינוך והרווחה בתחומים אלו נשמעו כמה טענות מצד יוצאי אתיופיה בדבר קיומן של פרקטיקות מפלות ידי אנשי מקצוע מתחומי החינוך והרווחה. כך, למשל, -והחלטות מוטות, שמתקבלות על ספר מנימוקים של תת -הוצגו מקרים שזכו להד תקשורתי, של אי קבלת תלמידים לבתי דתי, אי הסכמה של -הישגיות בחינוך הממלכתי, סירוב לרשום תלמידים בחינוך הממלכתי הורים לשלוח את ילדיהם לפעילויות שמשתתפים בהם ילדים יוצאי אתיופיה, וכיו"ב. בנוסף, נשמעו טענות על הפניות יתר לחינוך המיוחד או לחינוך חוץ ביתי (פנימיות), שנסמכו על נתונים, שלפיהם ייצוגם של יוצאי אתיופיה בשני המקרים הללו גבוה משמעותית ביחס לשיעורם באוכלוסייה הכללית. זאת ועוד, עלו טענות רבות לפיהן שירותי הרווחה ביתיות, כי הם אינם ממצים -ממהרות להוציא את הילדים יוצאי אתיופיה למסגרות חוץ את הטיפול במשפחה, וכי אינם מוצאים את הכלים לסייע בהפחתת המעורבות הפלילית של קטינים יוצאי אתיופיה. עובדות אלה גורמות לתחושות קשות בקרב יוצאי אתיופיה ופוגע בצעירים מקרבם בכך שלא ניתנת להם האפשרות לממש את הפוטנציאל הגלום בהם במסגרות חינוך וטיפול ראויות. , 44בנוסף, במערכת החינוך יש מעט מאוד אנשי חינוך בעמדות מפתח מבין יוצאי אתיופיה כגון מחנכים ומנהלים, אשר יכולים להוות דמות חיקוי לתלמידים של הנהגה, הצלחה, צמיחה והגשמה עצמית, ולהעניק להם תחושה של מסוגלות, שייכות וגאווה. אם לא די בכך, לעתים יוצאי אתיופיה נתקלים בביטויי גזענות באופן גלוי ובוטה. כך, פורסם שיר, אשר הופץ בחינוך החרדי לקראת חג הפורים, 2016 למשל, בחודש מרץ המתאר שתי בנות המתלבטות למה להתחפש: רותי ושולי ישבו וחשבו: השנה בפורים למה יתחפשו? "אולי לבובת שלג נחמדת? ואולי לגברת מגונדרת? .ראו נספח ג לדוח 43 .נתונים יצוינו בהמשך 44 37 :לבסוף כך החליטו השנה לכושיות משונות אנו מחופשות. ישבו השתיים, צמות קלעו, את הפנים בחום צבעו. בובת תינוק נשאו על הגב, וכך לכיתה צעדו יחדיו. כל הדרך בכושית פטפטו: האם אותן בכיתה יכירו?" פרסום השיר גרם לזעם ולתסכול בקרב יוצאי אתיופיה וחברים נוספים בצוות למיגור הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה. השיר ביטא את האופן שבו חלק מהאוכלוסייה מתייחסת , שנחשבת למילת גנאי גזענית, ותיאור יוצאי 45"ליוצאי אתיופיה. השימוש במילה "כושיות כל אלה מבטאים תפיסות גזעניות קשות, שיש לפעול - אתיופיה באופן נחות ופרימיטיבי מנת למגרן.-באופן שיטתי ועקבי על יצוין, כי בעקבות פנייה של מנכ"לית משרד המשפטים ויו"ר הצוות לגורמים הרלוונטיים השיר הוסר מיד מתוכנית הלימודים.- -משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד החינוך ערים ומודעים למצב ועמלים על מנת לתקן את הטעון תיקון במסגרת התוכניות המשרדיות שאושרו בשנה האחרונה שהוצגה לעיל. יישום הצעדים החדשים נמצא בתחילתו 609 במסגרת החלטת הממשלה וטרם נאספו נתונים שמצביעים על שינוי מגמה באופן שיכול להראות התקדמות ושינוי בנושא. פרסום השיר שמכיל מוטיבים גזעניים שצוטט מעלה מהווה דוגמה לכך, שנדרשת בקרה מובנית על מנת למנוע פרסומים מעין אלה. בתחום התעסוקה פי שיוצאי אתיופיה משולבים בשוק העבודה בהיקפים גדולים, -על-עובדה היא, שאף פי רוב הם מועסקים במשרות לא איכותיות וחסרות אופק תעסוקתי מובטח, שהשכר -על בצדן נמוך. אחד ההסברים לכך הוא הסטריאוטיפ הרווח בקרב קבוצת הרוב, שלפיו יוצאי אתיופיה הם בעלי מסוגלות נמוכה ולכן "מוצדק" להדירם או להפלותם. 46ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה-סקר מעסיקים בנושא גיוון מעסיקים, שבוצע על אבי צגאי נגד איגנה אבי אבשלום, כתב השופט7878/05 )ם-זהו כינוי גנאי ליוצאי אתיופיה. בפסק דין ת”א (י 45 יצחק מילנוב:”הכינוי ‘כושי’ נחשב בעיני החברה בכללותה ככינוי גנאי ועלבון, שנועד להטיל דופי באדם בשל צבע עורו הכהה ולסמנו כחריג” וכנחות ביחס לאדם בעל צבע עור בהיר. המדובר למעשה בביטוי גזעני, שנועד להשפיל ולבזות(...)”. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה אמונה על אכיפת חוקי השוויון בעבודה במישור האזרחי וסמכויותיה: 46 הדין לעבודה-הסמכות לטפל בפניות של עובדים/ות בגין הפליה בעבודה, להגיש תביעות משפטיות בבתי ועוד. 38 , בחן את תפיסותיהם של2013 בשיתוף מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה בשנת מעסיקים בקירוב, ומצא שיוצאי אתיופיה הם האוכלוסייה שהנכונות לקליטתה בעסק 400 ). יוצאי אתיופיה הם בין האוכלוסיות הנתפסות כמופלות5.6%( היא בשיעור הנמוך ביותר .47ביותר, אחרי מבוגרים, אימהות לילדים קטנים וערבים במהלך הדיונים נחשף הצוות לסיפורים אישיים רבים, שהמכנה המשותף לכולם היה דחייה או אי קבלה לעבודה של יוצאי אתיופיה על רקע אפליה גזעית. עוד עולה, כי חלק מיוצאי אתיופיה נעדרים קשרים חברתיים רחבים ואינם מחוברים די פי -הצורך לאנשי מפתח, אשר יכולים לסייע להם במציאת עבודה המתאימה להם על מנת -כישוריהם, ולכן חלק מהם מתפשר ומסתפק בעיסוק שאינו הולם את כישוריו על להתפרנס. התיקון לחוק להרחבת הייצוג ההולם ליוצאי אתיופיה 2011 מאז שהתקבל בכנסת בשנת לגבי שירות המדינה, 2005 , שבא לאחר תיקון החקיקה בנושא בשנת48בשירות הציבורי חלה מגמת עלייה במספר המועסקים מקרב יוצאי אתיופיה בשירות הציבורי. כיום עדיין קיים ייצוג חסר של יוצאי אתיופיה בעמדות מפתח. שילובם של יוצאי אתיופיה בתפקידים איכותיים יכול לסייע לשינוי דעות קדומות ביחס ליוצאי אתיופיה. מה גם, שזו ראשיתו של תהליך התברגות בעמדות מפתח, עם צבירת ותק וניסיון מקצועי. בימים אלו שוקדת הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה על הקמת פורום ליוצאי אתיופיה, שמטרתו להגביר את הייצוג של אוכלוסיות יוצאי אתיופיה בשוק העבודה הישראלי (הפרטי והציבורי), בדגש על תעסוקה איכותית, ואת קידומם. הפורום יהיה מורכב מנציגי משרדי ממשלה, עמותות, השלטון המקומי מעסיקים גדולים ועוד. בתחום התקשורת תחום אמצעי התקשורת מתפרש על מגוון רחב של תחומים, בהם העיתונות הכתובה, האלקטרונית, המצולמת ועוד. גם בתחום זה הועלו טענות קשות, שלפיהן ההנכחה של וזאת באופן כפול: הדבר בא לידי ביטוי - יוצאי אתיופיה בתקשורת הינה הנכחה שלילית בייצוג חסר של יוצאי אתיופיה בתקשורת הישראלית, ואם קיימת סקירה, אזי מדובר בהקשרים שליליים ברובם. , כי למרות שיוצאי אתיופיה 49כך, למשל, עולה ממחקר שפורסם באמצעי התקשורת מהכתבות באמצעי 0.3% מאזרחי ישראל, הנוכחות שלהם במדיה עומדת על2%-מהווים כ התקשורת. עוד עולה, כי גם כאשר יוצאי אתיופיה מסוקרים, הדבר נעשה באופן מובהק בהקשרים שליליים יותר. כך נוצר מצב, שהחשיפה ליוצאי אתיופיה באמצעי התקשורת היא מועטה, ובהקשרים המנציחים תדמית שלילית. .2016 ידי נציבות הזדמנויות בעבודה בחודש יוני-מתוך מסמך שהופץ על 47 .2011-החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע”א 48 .12.5.2015 מחקר של חב’ יפעת מחקרי מדיה אשר פורסם ב”דה מרקר” ביום 49 39 בנושא זה עלו טענות מצד הפעילים החברתיים יוצאי אתיופיה, כי עיתונאים שונים מפירים לתקנון האתיקה של העיתונות, בכך שבמקרים רבים מפרסמים את מוצאו 14 את סעיף של חשוד בפלילים או של אדם המעורב באירוע שלילי, במקרה זה את מוצאו כיוצא אתיופיה, גם במקום שאלה לא נוגעים עניינית בנושא שבפרסום. תגובת מועצת העיתונות לדברים אלה היא, כי "מועצת העיתונות טיפלה בעבר בכמה פניות של יוצאי אתיופיה בנושא אפליה, והמועצה גם מחדדת מעת לעת את הנחיות סעיף לתקנון האתיקה העיתונאית בדבר אפיון אתני בדיווחים עיתונאיים כאשר אין בכך 14 .עניין לציבור או צידוק מקצועי ככלל, אמצעי התקשורת מקפידים על כיבוד התקנון בנושא שבו עסקינן, אך מדי פעם מתגלים כשלים, ואנו מדגישים בפני הציבור את היותנו הכתובת לטיפול בהפרות שכאלה". השבוי אברה מנגיסטו , 28 חצה אברהם (אברה) מנגיסטו, אזרח ישראלי יוצא אתיופיה בן2014 בספטמבר8-ב ) לא חזר לביתו. במשך כעשרה חודשים 2016 את הגדר מישראל לעזה ועד היום (יולי . הסיקור התקשורתי של האירוע כלל 2015 נשמר הדבר בסוד, אך לבסוף נחשף ביולי אמירות קשות של המשפחה ופעילים מקרב יוצאי אתיופיה, שטענו כי מנגיסטו הופקר וכי וטוענים, כי 50המדינה לא עושה די כדי להחזירו לידיה. אחרים מוסיפים את המניע הגזעני אילו היה מדובר בבן למשפחה ממרכז הקונצנזוס הישראלי היו פועלים באופן שונה ומהיר יותר להשבתו, או לכל הפחות, היה זוכה להתעניינות הציבור והממשלה. פעילים חברתיים מקרב יוצאי אתיופיה מנסים להציף את העובדה, שמדובר במשפחה נטולת רשת קשרים חברתיים רחבה, ועל כן אינה יכולה להגיע ל"אנשים הנכונים" כדי לקבל סיוע למצוקה הגדולה שבה היא שרויה, אף לא ברמת קבלת מידע שוטף על אופן הטיפול בנושא. כל הנושאים שתוארו לעיל, מסבירים את הרקע לחוסר האמון שקיים בין הקהילה למוסדות המדינה. בטרם נפרט על עבודת הצוות למיגור גזענות, ראוי לראות את התמונה הרחבה של שינוי מדיניות הממשלה ואת תחילת הדרך התכנונית לטיוב שילובם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. ימים לשביו של אברה מנגיסטו.695 , עת יעלה דוח זה לדיון בממשלה, ימלאו1.8.2016 ביום בנוסף על כך, חוסר רגישות, בטיפול במשפחת החטוף, עוררה ביקורת נוקבת על אפליה ממסדית כלפי 50 .משפחת החטוף ועל זלזול בוטה במשפחה המצויה במצוקה 40 “מדרך חדשה” למדיניות הממשלה רקע כללי נפש, כמחציתם ילידי הארץ. מזה שנים 140,000-קהילת יוצאי אתיופיה בישראל מונה כ מדינת ישראל משקיעה משאבים ניכרים כדי לשפר את הקליטה של יהודי אתיופיה ולהיטיב את השתלבותם בחברה. מנופי השינוי העיקריים, שבהם מתרכזת עיקר ההשקעה (בסיוע נדיב של יהדות התפוצות, בתחומים חברתיים) הם חינוך והשכלה, רווחה, בריאות, השתלבות בתעסוקה, שירות צבאי ודיור. חרף השיפור שחל במצבה של קהילה זו במשך השנים, עדיין נותרו פערים משמעותיים נחת רבה - התחזקו הקולות שהביעו אי- בינה לבין כלל החברה הישראלית, ויותר מכך מהאופן שבו בחרה המדינה להביא לצמצום הפערים. ), 2012( ' ג63 נוסיף על כך ביקורת חריפה שנמתחה על מוסדות המדינה בדוח מבקר המדינה לא תוקצבה כראוי, לא נוהלה באופן מיטבי, ובהעדר 51שלפיה תוכנית החומש הלאומית מדדי הצלחה לא ברור אם השיגה את יעדיה, למרות המשאבים הכספיים שהושקעו בה. , שהטילה על 130052 ' החלטת ממשלה מס2014 בפברואר9-כמענה לליקויים, התקבלה ב משרד העלייה והקליטה, יחד עם משרדים נוספים, להמליץ בפני הממשלה על מדיניות חדשה לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, תוך קיום הליך מגזרי רחב.-התייעצות רב הוביל משרד העלייה והקליטה תהליך תכנון רב 2014 ועד דצמבר2014 החל מפברואר משרדי והיוועצות נרחבת, שלקחו בה חלק נציגי ציבור שנבחרו מתוך השדולה למען יוצאי , פעילי ציבור, אנשי אקדמיה, נציגי משרדי הממשלה, נציגי עמותות 19-אתיופיה בכנסת ה ואנשים נוספים, שנושא השילוב המיטבי של יוצאי אתיופיה קרוב ללבם – התהליך מוכר לרבים בשם "דרך חדשה". מאמץ ניכר הושקע בהליך ההיוועצות ובקבלת התייחסות מהציבור ובפרט מיוצאי אתיופיה. דרכי האיסוף של התגובות, הדעות, ההצעות, הביקורת, השאיפות והתקוות, היו מגוונות: באינטרנט, במפגשים פנים אל פנים, בהתכנסויות מצומצמות ברחבי הארץ, בכנסים רבי תגובות. כל 4,000-משתתפים ואף באמצעות מוקד טלפוני. בסך הכול התקבלו יותר מ הדברים שנאמרו תומצתו לכלל תובנות ומוינו לפי תחומים. רבים מהדברים שעלו בתהליך זה נגעו לאופן אספקת השירותים לציבור יוצאי אתיופיה והיו שונים מהותית מהדרך שבה סיפקה הממשלה שירותים לאוכלוסייה זו שנים על שנים. , בהמלצת ועדת שרים מיוחדת וחמש2008-תוכנית רב תחומית לשיפור קליטת יוצאי אתיופיה אשר אושרה ב 51 ,תחומי בנואי ליבה:חינוך,רווחה-משרדיות. מדובר ברעיון ליישום תוכנית כוללת לטיפול רב-תת ועדות בין תעסוקה, שיכון וקליטה. ראו נספח ז לדוח. 52 41 . והחלו להשפיע על כיווני החשיבה בתוך המשרדים53"התובנות גובשו ל"אבני יסוד לאור אבני היסוד התקיימו שבעה תהליכי התייעצות נפרדים, באחריות משרדי הממשלה השונים, לרבות משרד החינוך, הבריאות והרווחה, לגיבוש מדיניות בכל משרד ומשרד. בסך מפגשי התייעצות, רובם הגדול היו מפגשי התייעצות משרדיים סביב 56 הכול התקיימו התקיים 25.12.14-גיבוש המדיניות החדשה והשינויים בפעילות המשרד הנגזרים מכך. ב מפגש מסכם רב משתתפים, שבו הוצגו לציבור אבני היסוד וכיווני השינוי הראשוניים שהחלו להתגבש לאורן. . 17.03.2015-התהליך הואט בשל הכרזה על בחירות מוקדמות, שהתקיימו לבסוף ב המשרדים המשיכו ללמוד ולתכנן מחדש את פעולותיהם לאור אבני היסוד, אך עשו זאת בעצימות נמוכה. ) היה הכאת החייל דמאס פיקדה 2015 אפריל27-האירוע המכונן שאירע בתקופה זו (ב . סרטון המתעד את האירוע הצית גל מחאה נרחב של יוצאי אתיופיה בכל 54בידי שוטר . ראש הממשלה, בנימין 55אביב-רחבי הארץ, ששיאו בהפגנות שהתקיימו בירושלים ובתל נתניהו, הזמין אליו את החייל ואמר, שהזדעזע מהתמונות שתיעדו את הכאת החייל בידי שוטרים. נתניהו: "לא נוכל לקבל זאת ונשנה את המצב". ) עם מגוון משתתפים יוצאי אתיופיה, בהם אנשי ארגונים 4.5.15( בפגישה שקיים לאחר מכן ותיקים, אנשי דת, צעירים שהובילו את המחאה הספונטנית וח"כים, שמע ראש הממשלה אמירות קשות של הקהילה בדבר גזענות מוסדית שהם חווים, גזענות אישית מצד אנשי . התופעה הייתה קיימת מזה 12-30 משטרה, בייחוד כנגד נערים וגברים בטווח הגילאים שנים, והקהילה הרגישה אותה על בשרה, אולם לכלל החברה, ובפרט לדרג הבכיר ביותר בהנהגת המדינה, היא לא הייתה מוכרת. זעקת המפגינים והכאב שהתפרץ בעוצמות גדולות הציבו מראה לחברה הישראלית כולה והעלו לסדר היום סוגיה חברתית כואבת. בתגובה לאמירות הקשות אמר ראש הממשלה: "יש פצעים עמוקים שצריך לרפא... יש חברות שהצליחו לעשות שינוי תרבותי, גם אנחנו נצליח ... צריכה להיות התייצבות מודעת ומושכלת נגד תופעת הגזענות. להפוך את זה לנחות. ליצור מיאוס והוקעה נגד התופעה". , אמר ראש 2015 בהזדמנות אחרת, בטקס הוקרה לפעילי עלייה שהתקיים בנובמבר הממשלה: "היעד שלי הוא להאיץ את השילוב (של יוצאי אתיופיה) בכל תחומי החיים ולהילחם עד חורמה בתופעות הפסולות של אפליה וגזענות. להוקיע ולהקיא. כי כל יוצאי חזר שוב ראש 56אתיופיה הם בשר מבשרו של העם, שבט משבטי ישראל". באחרונה , המטילה על משרד העלייה והקליטה להוביל הליך תכנוני רחב1300 ’ קיבלה הממשלה החלטה מס9.2.14-ב 53 לגיבוש מדיניות חדשה לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, תוך קיום הליך מגזרי רחב לגיבוש תפיסת העבודה החדשה, שתשפיע על מבנה תקציבי הממשלה המופנים -היוועצות רב לנושא, על נוהלי ההפעלה של השירותים ליוצאי אתיופיה ועל מנגנוני המימון, ההפעלה והפיקוח של השירותים משרדי ממשלה שותפים. כמו כן, נערך שיתוף הציבור בתהליך, דבר 12 השונים. בהליך התכנון לקחו חלק אשר העלה קולות שונים ותובנות חדשות לגבי השאלה כיצד נכון להביא לשילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה. בבסיס הגישה עומדת תפיסת “ייעוץ המונים”, שלפיה הידע אינו מצוי במקום אחד, וככל שתהליך ההיוועצות רחב ומקיף מגוון נקודות מבט וידע, מתקבלת תמונה טובה יותר כדי לקבל החלטות חכמות ומועילות לגבי הדבר הנכון לעשותו. ההערות והתגובות שנאספו עובדו לכלל תובנות ממגוון קהלי יעד, שגובשו לאבני יסוד שנוסחו בקפדנות. ראו נספח ז לדוח. האירוע מתואר בפרק שעוסק בחוסר האמון כלפי משטרת ישראל לעיל. 54 .ראו את הפרק שעוסק במחאת יוצאי אתיופיה 55 .5.6.16 כ”ח באייר. השנה התקיים הטקס ביום 56 42 הממשלה ואמר, בטקס הממלכתי לזכר הנספים בסודן בהר הרצל, כי הוא "מייחס חשיבות ראשונה ועליונה למיגור גילויים של אפליה וגזענות. זוהי תופעה מקוממת. בתוך עמנו. זה דבר שהוא בלתי נסבל, ואנחנו יוצאים נגד זה בכל העוצמה". מתוך המשבר עלתה גם תקווה. תקווה לשינוי. להתגייסות ממשלתית כוללת לטיפול עומק בשילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. כצעד ראשון, הורה ראש הממשלה על העברת האחריות לסיום התוכנית הממשלתית ממשרד הקליטה למשרד ראש הממשלה, על הקמת ועדת שרים בראשותו, שתאשר את תוכניות העבודה המפורטות והמתוקצבות של המשרדים וכן על הכנת תוכנית חירום .57משטרתית לחיזוק האמון בין הקהילה למשטרה החלטות ממשלה , עבודת מטה מואצת עם כל המשרדים 2015 משרד ראש הממשלה קיים, החל ממאי להכנת תוכניות עבודה התואמות את "אבני היסוד" והביא אותן לאישור 1300 שבהחלטה ועדת השרים. בוועדת השרים התקבלו ההחלטות הבאות, שקיבלו תוקף של החלטת ממשלה: , שבה אושרו אבני היסוד ונקבע, כי האחריות לטיפול 31.07.1558 מיום324 'החלטה מס שנים תעבור ממשרד הקליטה 15-באזרחי ישראל ממוצא אתיופי הנמצאים בארץ יותר מ הוגדרה שנת מעבר, כדי 2016 (כפי שהייתה עד אז) למשרדי הממשלה הרלוונטיים. שנת להבטיח מעבר אחריות חלק וללא פגיעה באזרחים מקבלי השירותים. אישרה את תוכניות משרד החינוך, הרווחה והבריאות 29.10.1559 מיום609 'החלטה מס מלש"ח בארבע שנים, וכן את הקמתו של מנגנון יישום, שיפעל במשך 300-בהיקף של כ מנת להבטיח את הטמעת השינויים הדרושים במשרדים וכן -ארבע שנות התוכנית על לעקוב אחר התקדמות התוכנית כדי לוודא את התקדמותה בכיוון הרצוי. אישרה את תוכניות משרד הביטחון וצה"ל, משרד 04.02.201660 מיום1107 'החלטה מס הכלכלה והתעשייה, נציבות שירות המדינה, את השלמת תוכנית המשרד לביטחון פנים ואת הקמת הצוות לטיפול בגזענות. המשותף לכל תוכניות המשרדים, שהן כוללות יעדים ברורים ומדידים לכיווני השינוי יוצאי אתיופיה, 50% הרצויים, כולן מלוות בוועדה מקצועית מייעצת, שחברים בה לפחות מנת לסייע ביישום, לעקוב אחר התקדמות הביצוע ולהתריע מבעוד מועד על חסמים -על ובעיות במימוש התוכניות. .ראו נספח ה לדוח 57 .מצורפת כנספח ח לדוח 58 .מצורפת כנספח ג לדוח 59 .מצורפת כנספח א לדוח 60 43 עיקרי השינויים בתוכניות המשרדים אין מחלוקת, שהמבחן האמיתי של התוכניות הוא ביישומן: במידת הצלחתן לתרום לשביעות רצון בקרב צרכני השירותים בהיותם שווים בין שווים ולא כקבוצה מיוחדת ומבודלת, וכמובן במידת ההצלחה לצמצם את הפערים שעדיין קיימים בתחומים מרכזיים. 2019 תוצאות אלו נוכל לבדוק רק בעתיד לבוא, בייחוד בתום יישום התוכנית בשנת ובתחנות ביניים לאורך הדרך, מדי שנה. בשלב התכנון השקיעו המשרדים מאמצים רבים, יחד עם נציגי ציבור שליוו את המשרדים במסירות ותרמו מניסיונם כדי לגבש את התוכניות הטובות ביותר. אלה עיקרי השינויים: פיהן נדרשו כל המשרדים - "אבני היסוד" מהוות מגדלור לעבודת המשרדים ועל-בידול לסרוק את תוכניותיהם ולסמן תוכניות שבהן קיים בידול של יוצאי אתיופיה מכלל , לאחר 2017 המשתתפים. ככלל, תוכניות מבדלות ייסגרו מיידית ולכל המאוחר בשנת שיימצא וייושם מענה חלופי ראוי. תוכנית מבדלת תישאר אך ורק אם יוכח צורך מהותי ידי מנכ"ל/ית המשרד והבידול יוגבל בזמן.-בה, היא תאושר על פי זיהוי צרכים פרטני ולא באופן גורף.-מענים של המשרדים יינתנו על דגש על מעורבות של ההורים ויינתנו הכלים שמאפשרים להתגבר על פערי שפה ככל שישנם. מלבד צמצום פערים וחיזוק החלשים, יושם דגש על מענים דווקא למצוינים, במטרה ניצול הרווח -להגביר את מיצוי הפוטנציאל האנושי של יוצאי אתיופיה, בשונה מתת כיום. השותפות והשיתוף של נציגי הציבור בעבודה הממשלתית הם נכס להבטחת תכנון נכון יותר ויישום יעיל. תפקידם של נציגי הציבור הוא להתריע על חסמים ובעיות ביישום התוכנית ולהביא את קולות ה"שטח" והערכות בנוגע לכיוון השינוי ולקצב ההתקדמות. ייצוג הולם – שיעור יוצאי אתיופיה המשולבים בשירות המדינה הוא כשיערום באוכלוסייה, אולם רבים מהם מועסקים בעבודות שהשכר בהן נמוך ואין להם אופק קידום. מטרה עיקרית בתוכנית היא להביא לגידול משמעותי בחלקם של האקדמאים יוצאי אתיופיה, שיועסקו בתפקידים משמעותיים, בעלי השפעה ובעלי אופק קידום. בניית תוכנית לחיזוק האמון בין משטרת ישראל לבין יוצאי אתיופיה. במסגרת התוכנית בוצעו התאמות של דפוסי עבודת המשטרה, גיוס ושיבוץ של עשרות מפקדי שיטור קהילתיים בריכוזי אוכלוסין של הקהילה האתיופית והכשרת שוטרים לכשירות תרבותית. 44 החלטת ממשלה על הקמת צוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה פי שנושא יחסה של החברה הישראלית, ובעיקר הממסד השלטוני, ליוצאי אתיופיה -על-אף עלה במהלך גיבוש המדיניות החדשה, לא זכה נושא זה להתייחסות שיטתית וקונקרטית. , שתוארה בהרחבה קודם לכן, הייתה הזרז להבאת הנושא למודעות 2015 המחאה של מאי של ראש הממשלה ולהנחייתו הברורה להיאבק בגזענות בתוך עמנו. , הוטל על מנכ"לית משרד המשפטים לעמוד 04.02.16 מיום1107 'בהחלטת ממשלה מס בראש צוות לגיבוש תוכנית פעולה להתמודדות עם תופעת הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. הצוות נדרש לעסוק בנושאים הבאים: 1 . אודות התבטאויות, מקרים, אירועים המכוונים נגד יוצאי אתיופיה בשל-ריכוז מידע על מוצאם או צבע עורם, לרבות בזירה האינטרנטית. 2 . גיבוש של נוהלי פעולה במקרה של גזענות ו/או אפליה, לרבות אמצעים שאפשר לנקוט במשרדי הממשלה לצמצום ממדי התופעה ולהגברת ההרתעה. 3 . .גיבוש אמצעים להגברת ההנכחה החיובית של יוצאי אתיופיה במרחב הציבורי 4 . לראשונה, נקבע באופן מפורש ונוקב, כי על הממשלה להתמודד עם תופעות הגזענות מנת להתחיל בחשיבה -כלפי יוצאי אתיופיה. ההכרה בתופעה היא צעד ראשון וחיוני על יישומית על הכלים האפקטיביים שיש להפעיל. הנחת העבודה שהנחתה את הצוות היא, שהנושא דחוף וכי יש לנקוט צעדים שיהיו אפקטיביים דיים כדי להתחיל "להניע גלגל" של התמודדות עם הבעיה. לפיכך הונחה הצוות לגבש תוכנית מוגבלת בזמן, שתכליתה ליצור מפנה ממשי בממדי התופעה ובביטוייה, מתוך תקווה שבעתיד לבוא יתמסדו כלים נוספים ותורחב יריעת ההתמודדות לטיפול עומק בשורש הבעיה. 45 מתודולוגיית העבודה מנת לגבש תוכנית חירום למלחמה בגזענות ואפליה נגד יוצאי אתיופיה. -הצוות הוקם על בהמשך לדפוסי העבודה שנטבעו ב"דרך חדשה" ולאחר מכן בעבודה המפורטת עם משרדי הממשלה השונים, היה ברור ששיתוף הקהילה הוא תנאי הכרחי להצלחת התהליך. בשלב הראשון נעשתה היוועצות אינטרנטית. נעשתה פנייה לציבור בשאלה: אילו כלים צריכים להיכלל בעבודת הצוות כדי למגר את גילויי הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה ולהגביר את נוכחותם החיובית במרחב הציבורי? 400 אנשים הגיבו בזירת ההיוועצות. מתוך382 ,חצי מיליון אנשים לערך נחשפו לפרסום עצות שהתקבלו, גובשו שבע תובנות, המרכזות בתוכן את האמירות המרכזיות: הגדלת המודעות הציבורית בנושאי קבלת האחר, וכן בתחומי תרבות, - חינוך וידע היא חשובה כדי למנוע בורות המעודדת גזענות. - היסטוריה ומורשת יוצאי אתיופיה מערכת החינוך ומוסדותיה השונים יכולים לסייע בחינוך כנגד גזענות כבר מגיל צעיר. שימוש במדיות שונות להנכחת תדמית חיובית והשרשת טרמינולוגיה הולמת - תקשורת תוכניות טלוויזיה נושאיות על סיפורי גבורת העלייה ועל סיפורי - יסייעו במיגור התופעה הצלחה כיום. קרייני חדשות בערוצים המרכזיים, פרסומים ממשלתיים ופרטיים ועוד הן דרכים לעשות זאת. אי היכרות ובורות יכולות ליצור גזענות. כדי שייתפסו כחלק מהחברה הישראלית - שילוב ולא יבודלו, נכון לייצר מפגש אמתי בין שווים בכל הרבדים – שכונות מגורים, מוסדות חינוך ומקומות עבודה (ציבוריים ופרטיים כאחד). חקיקה אשר אינה מלווה באכיפה הולמת אינה רלוונטית, בייחוד בנושא גזענות - אכיפה ואפליה. חשוב לוודא, כי מנגנוני האכיפה פועלים בהלימה לחקיקה הקיימת, וכי העונשים הקבועים בחוק יוצרים את ההרתעה הנדרשת ומתייחסים לתרחישים שונים. אכיפה מוגברת בכל הנוגע לבעלי תפקידים ציבוריים תייצר הן הרתעה והן דוגמה אישית. המשטרה נועדה לשמור על הסדר הציבורי לטובת כלל אזרחי ישראל. - עבודת המשטרה אופן עבודתה צריך להבטיח שלא תבוטא אפליה. שקיפות והנחיות ספציפיות, כמו גם הכשרות לכשירות תרבותית יסייעו בצמצום תופעה זו. יש לטפל במקרי גזענות באופן שוטף. אפשר להפעיל מוקד פניות רחב, אשר - מתן מענה יידע לקלוט ולטפל בפניות וגם לספק מידע במידת הצורך. ריכוז הפניות במקום אחד יאפשר מדידה טובה יותר של התופעה. מיגור גזענות מצריך עבודה שלמה ויסודית, ולכן נכון שהצוות יגבש - התנהלות רוחבית מענה לגזענות בכלל ולא רק לגזענות המופנית כלפי יוצאי אתיופיה. 46 תובנות אלה היו הרקע לעבודת שלושה צוותי משנה: צוות איסוף והנגשת מידע, צוות כלים וצוות הנכחה חיובית. כל אחד מהצוותים הורכב מאנשי ממשלה, ציבור, אקדמיה, יועצים משפטיים, ויועץ מטעם ארגון הג'וינט שליווה את התהליך כולו. מנכ"לי משרדי הממשלה האמורים בהחלטה התבקשו למנות נציגים בכירים מטעמם. משרד המשפטים התגייס בכוח מתוגבר ומינה לצוות משפטנים בכירים ממגוון מחלקות ותחומי התמחות. בנוסף, אנשי אקדמיה הוזמנו לקחת חלק ולתרום מהידע שלהם. מבין בני הקהילה נבחרו אנשים שהגיבו בכתב בהיוועצות האינטרנטית, בעלי ניסיון רלוונטי, אשר הביעו רצון להשתתף והתחייבו לקחת חלק פעיל בתהליך בהתנדבות. מנת שכל המעוניינים יוכלו להיחשף לנאמר בדיונים.-כל דיוני הוועדה הוקלטו ותומללו על . נוסף על מפגשים 23.2.16-17.7.17 מליאת הוועדה קיימה שש ישיבות, שהתקיימו בין אלה, כל צוות משנה קיים פגישות ודיונים רבים ואסף נתונים רלוונטיים מרגולטורים, ממומחים, מארגונים ומבעלי תפקיד רלוונטיים מתוך משרדי הממשלה, המשטרה וגופים .61סטטוטוריים על הניסיון של - 62ידי ד"ר ניסן לימור-בנוסף, הוכנו שלוש סקירות מעמיקות. האחת על , השנייה הוכנה באגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה 63אנגליה בטיפול בגזענות ידי -, הידועה כמדינה מגוונת תרבותית, והשלישית הוכנה על64אודות הנעשה בקנדה-על שטרנגר מהמרכז היישומי לפסיכולוגיה של שינוי -פרופ' עירן הלפרין וד"ר יוליה אלעד חברתי, המרכז הבינתחומי הרצליה, בנושא גזענות כלפי יוצאי אתיופיה בראי הפסיכולוגיה .65החברתית היציאה לדרך על רקע חומרת התופעה של אובדן האמון בין יוצאי אתיופיה למדינה ועומקו, ובעיקר בהינתן התחושות הקשות נגד המשטרה, האתגר הראשון במעלה בצוות למיגור גזענות היה לייצר אמון. לבקש מהמשתתפים לתת אמון בתהליך, להשקיע את זמנם ואת מרצם בעבור התקווה שאפשר לשנות וכי יש בממשלת ישראל, ובייחוד אצל העומד בראשה, כוונה לשנות. לאורך כל הדרך הובהר, כי אין פתרון קסם, וממילא "מיגור הגזענות" הינו משתתפים מהממשלה ומן החברה 60-שאיפה אוטופית. לצד זה, הצליח התהליך לרתום כ האזרחית, שהתגייסו למאמץ משותף מתוך רצון ואמונה שאפשר לחולל שינוי, ומתוך תחושת דחיפות, לפני שמשבר האמון והתסיסה הנובעת ממנו, יתפרצו באופן בלתי הפיך. .להרחבה על תהליך העבודה של כל צוות משנה ועל מי שלקחו חלק בתהליך העבודה,ראו נספח ד לדוח 61 ,מרצה בנושאי המגזר השלישי ומילא תפקידים בכירים בשירות המדינה, לרבות מנכ”ל לשכת נשיא המדינה 62 .מנכ”ל המל”ג, חבר בצוות זה ראו נספח ט לדוח. 63 .ראו נספח י לדוח 64 .ראו נספח ב לדוח 65 47 עקרונות מנחים לעבודת הצוות יש לומר, שמראשית הדרך נשמעה ביקורת נוקבת מצד נציגי הקהילה על כך, שמנדט . עם זאת, מובן כי הצוות מחוייב 66הצוות מוגבל למיגור הגזענות כנגד יוצאי אתיופיה למנדט שהוטל עליו בהחלטת הממשלה. בעיית הגזענות נגד יוצאי אתיופיה היא ממסדית וכלל חברתית, ושני המעגלים מזינים זה את זה. התופעה קשה מאוד, הצורך בטיפול בה דחוף והכלים שיגובשו צריכים להתאים כדי להתמודד ביעילות עם החומרה והדחיפות. לפיכך, התוכנית מיועדת לשלוש שנים, שבהן יש לשלב ידיים ולבסס תשתית ראשונית ומחייבת להתמודדות עם הסוגיה ולהתחיל להטמיע נורמות התנהגות אחרות (למעט המלצות לשינויי החקיקה, שאינם בציפייה שבזכות מינוף המודעות והעניין במיגור גזענות כלפי יוצאי - )הוראת שעה אתיופיה נבחין בחלוף הזמן בשינוי מגמה בממדי התופעה ובביטוייה ואפשר יהיה לגבש תוכנית ארוכת טווח לטיפול רצוף ומתמשך. תשומת לב מיוחדת צריכה להינתן ביחס לקורבנות המרכזיים של גזענות, שהם נערים .12-30 וגברים בטווח הגילאים מענה לטיפול בתופעות גזעניות צריך להתקיים בכל מקום, ומגוון כלי התערבות ייפרשו באופן רוחבי, תחילה בשירות הציבורי ולאחר מכן במגזר הפרטי, ויביאו לכך, שבכל מקום שאליו יפנה האזרח הוא ימצא כלים ואמצעים להתמודדות עם גזענות ואפליה. גם היועצים האקדמיים לצוות ביקשו להדגיש, כי מכיוון שגזענות מונעת מבסיס נורמטיבי רחב ומתפיסות 66 פסיכולוגיות כלפי קבוצות ומהותן, שינוי בעמדות ובהתנהגות גזענית כלפי קבוצה אחת, שלא ילווה בשינוי רחב יותר בכלל החברה הישראלית, יהיה זמני ושברירי ביותר. 48 מדידת ההצלחה של התוכנית כלים אופרטיביים - דוח זה מציע מדיניות טיפול בביטויי גזענות ואפליה ובהתאם לכך ליישום במשרדי הממשלה, כדי לממש ולקדם מדיניות זו. עקב הדחיפות וחומרת הבעיה, המלצתנו היא ליישם תוכנית חירום לשלוש שנים, שתגדיר פעולות נדרשות בכמה תחומי התערבות באופן משולב למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. מדובר, כאמור, בתוכנית קצרת טווח. אין לצפות שבפרק זמן זה ימוגרו התופעות הלא רצויות של גזענות נגד יוצאי אתיופיה, אך יש לקוות שתונח תשתית מספקת, שתאפשר מסלול סדור לתלונות ולטיפול בהן באופן שיתחיל להניע מערכת הרתעתית ואכיפתית, שתביא בהמשך לצמצום ממדי התופעה. בתוך כך, מוצעות התערבויות לנקיטה של תהליכי עומק חינוכיים והכשרתיים ארוכי טווח, בשילוב עם התערבויות ושינויים רגולטוריים המלווים בהסברה וקמפיינים, השוויון בתודעה הציבורית ויביאו -אשר יקדמו באופן משמעותי שינוי בנוגע לגזענות ואי המודל הינו היחס החברתי - לשינוי שיח ולשינוי נורמות חברתיות באופן מיידי. כפי שצוין להטרדה מינית, והשאיפה היא לייצר שיח ציבורי, אשר יגנה ויוקיע את האשמים בגזענות, כפי שהדבר נעשה כלפי המטרידים מינית. מנת לבדוק את יעילות הכלים ולהעריך את כיוון ההתקדמות ואת קצב ההתקדמות, -על יש לקבוע מדדים ולהציב יעדים שאפתניים מחד גיסא, אך בני השגה מאידך גיסא. :67הצוות ממליץ על מדדים משלושה סוגים, כמקובל בתהליך התכנון הממשלתי מדדי התארגנות: אלה בוחנים את פעולות ההיערכות הדרושות בתוך המערכת הממשלתית ומביאות להמרת משאבים (תקציבים וכוח אדם) לתפוקות. השלמת שלבי ההתארגנות היא תנאי לביצוע המשימה. מדדי תפוקה: תוצרי הפעילות הממשלתית המשקפים את ליבת העשייה המשרדית. מדדי תוצאה: השינויים הצפויים כתוצאה מהעשייה הממשלתית, אך תלויים גם בהשפעות חיצוניות. בכל אחד מפרקי ההמלצות, המתייחסות לכל צוות משנה בנפרד (איסוף והנגשת מידע, כלים וטיפול והנכחה חיובית), מובאים בסוף הפרק, בהמשך להמלצות, המדדים המוצעים. הצוות ממליץ, שבתום שנה להפעלת התוכנית תיערך בחינה של מידת המעשיות בעמידה במדדים שתוכננו, וככל שיידרש, יתקיים דיון בהתאמות נדרשות במדדים עצמם או בפעולות להשגתם. .מתוך מדריך התכנון הממשלתי, בהוצאת אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה 67 49 סקירת מצב קיים בנושא גזענות למרות האינדיקציות המובהקות לכך, שחשיבה גזענית וסטריאוטיפית קיימת, וביטויים שונים של גזענות ואפליה אינם פוסחים על השירות הציבורי, רובם של משרדי הממשלה התקשו להצביע על תלונות קונקרטיות - שאליהם פנה הצוות בבקשה לקבל דיווח רשמי ידי עובד -שהגיעו אליהם, הטוענות לאפליה של יוצאי אתיופיה, בין אם בקבלת שירות על ובין אם במסגרת יחסי העבודה במשרד. ידי אדם שנפגע מיחס מפלה -בחינה של האפיקים הקיימים במשרדים להגשת תלונה על או גזעני ושל הכלים להתמודדות עם התופעה מעלה, כי במישורים שונים של טיפול באפליה במשרדי הממשלה לא ניתן מענה. העדר התייחסות ממשלתית ייעודית לנושאי גזענות ואפליה למעט משרד המשפטים, המחזיק ב"קו חם" ייעודי לפניות בנושאי גזענות ואפליה, בכל יתר משרדי הממשלה לא קיים ערוץ ייעודי לקבלת תלונות על אירועים של אפליה וגזענות, בדומה לקיים כיום לתלונות במקרים של הטרדות מיניות. "הקו החם" של משרד במהלך מבצע "שובו אחים", שלאחריו החל מבצע "צוק איתן", 2014 המשפטים נפתח ביוני וזאת נוכח ביטויי הסתה וגזענות בציבור. עיקר התלונות שהגיעו לקו החם נגעו להסתה ברשתות החברתיות, וכמה תלונות הועברו לחקירת משטרה ואף הבשילו להגשת כתבי אישום ולהרשעת הנוגעים בדבר. ברוב משרדי הממשלה קיים רק אגף כללי לפניות ציבור, אשר הוא האפיק המרכזי להגשת תלונות בכל נושא (כך, למשל, במשרד השיכון, במשרד הרווחה ובמשרדים אחרים). משרדים אחדים מתאפיינים דווקא בריבוי ערוצים לפנייה. למשל, במשרד הבריאות פועלים ארבעה ערוצים להגשת תלונות (מוקד כללי להגשת תלונות, קבילות הציבור למקצועות הרפואיים, נציבת קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, והיחידה שוויון בבריאות). במשרד החינוך קיימים, מלבד האגף -הייעודית לצמצום פערים ואי הכללי לפניות ותלונות הציבור, אגפים נפרדים לתלונות על עובדי משרד החינוך במטה הספר, מפקחים ומדריכים, זאת לצד קו פתוח לתלמידים -ובמחוז, ואגף נפרד לעובדי בתי פי -לפניות בכל נושא. כל אחד מן הערוצים נועד לקבלת תלונות בנושאים שונים, על .68מסגרת נורמטיבית אחרת, סמכויותיו שונות ותחולתו היא על מגוון שונה של נילונים מיעוט תלונות של יוצאי אתיופיה וקושי באפיון התופעה בכל המשרדים, התלונות המתקבלות באפיקים הקיימים אינן מסווגות במילת המפתח "אפליה" או "גזענות" במקרים המתאימים, ולכן קשה לזהות אותן בדיעבד בין יתר התלונות המגיעות למשרד. עובדה זו מקשה על אפיון היקף התופעה באופן מלא. עם זאת, קיימת אינדיקציה לכך, שמספר התלונות המוגשות הכרוכות בטענת אפליה הינו .נשוא התלונה 68 50 מועט. באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה הצביעו על שני תיקים בלבד, המתנהלים נגד עובדים בגין אפליה של יוצאי אתיופיה. מבדיקה שערך משרד הבריאות עולה, כי מבין תלונות שהגיעו לאגף השירות (בשלוש הזרועות הרלוונטיות), רק בעשר מהן 8,000-כ הופיעו מילות מפתח של "אפליה" או "גזענות", ומתוכן רק כשלוש אופיינו בפועל כתלונות הנוגעות לאפליה. הקושי בזיהוי תלונות כתלונות של "אפליה" מתגבר כתוצאה מכך, שרוב התלונות המגיעות נסובות סביב שירות מסוים שלא התקבל, על יחס לא נאות וכד'. ואילו האפליה היא ידי המתלונן (המילה "גזענות" או "אפליה" -מרכיב נסיבתי הכרוך בה, שלא תמיד מצוין על לא נאמרות). כך, למשל, טענה על הטיה בהסדרי ראייה תסווג כנושא מקצועי של "הסדרי ראייה", גם אם קיים בה מרכיב של אפליה או גזענות. אופן הפנייה הוא מגוון, ונעשה באמצעות טלפון, פקס, מייל, או מכתב. עם זאת, רוב אגפי הפניות (למעט חריגים במשרד הבריאות, בצה"ל ובמשרד הקליטה) אינם מעמידים שירותי תרגום לפניות. בבדיקה שנעשתה במוקד הפניות לאזרחים ותיקים במשרד לשוויון חברתי עלה, שבמהלך שמונה שנות פעולות המוקד התקבלו, מתוך כחצי מיליון פניות, כמה פניות בודדות בשנה של קשישים יוצאי אתיופיה, כאשר מי שמתקשר הם בני משפחה דוברי עברית. סמכויות הגופים המטפלים והעדר סטנדרט אחיד לטיפול ביחס לפעילות רוב משרדי הממשלה לא קיימת חקיקה מפורשת, המחייבת את עובדי המשרד לנהוג בשוויון. עם זאת, "השוויון הוא אחד מעקרונות היסוד של המשפט הישראלי. מעמדו של עקרון השוויון אינו נובע רק מעיגונו בדברי חקיקה שונים. הוא זכה להכרה עוד בהכרזת העצמאות ונובע מאופיה של ישראל כמדינה דמוקרטית. בענין ברגמן כתב השופט לנדוי, כי 'רעיון זה, שאינו כתוב עלי ספר, הוא מנשמת אפו של המשטר החוקתי . חריגים לעיגון החקיקתי הם, בין היתר, משרדי החינוך והבריאות, שבהם 69"'שלנו כולו . בצה"ל, חובת החיילים 71 וחוק זכויות החולה70 חוק זכויות התלמיד- קיימת חקיקה תומכת שלא להפלות או לנהוג בגזענות מעוגנת גם באמירה הכללית במסמך רוח צה"ל, שלפיה "צה"ל וחייליו מחויבים לשמור על כבוד האדם(...) שאינו מותנה במוצא, בדת, בלאום, במין, במעמד ובתפקיד". לצד חוקים ספציפיים אלו, המשרדים משמשים כרגולטורים לפי חוקים אלה, ובידיהם כלים מינהליים וסמכויות אכיפה. כך, למשל, לנציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים סמכות לזמן את הצדדים, לחייב את הגופים הרפואיים להעניק שירות, להפוך לוועדת בדיקה ולהמליץ על סנקציות, כגון רישום בתיק האישי, השעיה ואף שלילה של רישיון לעסוק במקצוע מסוים. סמכויות אלו של הנציב חלות על כל עובדי מקצועות הרפואה, אף שאינם עובדי מדינה (כגון עובדי קופות החולים). למשרד החינוך סמכות לשלול תקציב ממוסדות חינוך, להרחיק עובד חינוך ועוד, ולגופים הצה"ליים יש סמכויות לתחקור, לבירור ולקבלת החלטה לגבי אופן הטיפול, לרבות הפצת מידע והנחיות. ביתר המשרדים שלא 673 ’) כרך ב’, עמ2010( ,”ארז, “משפט מינהלי-דפנה ברק 69 .2004-חוק זכויות התלמיד, התשס”ה 70 .1996-חוק זכויות החולה, התשנ”ו 71 51 חלה בהם חקיקה פרטנית לא קיימת סמכות חוקית להפעיל סמכויות חקירה או להטיל סנקציות על גורמים אזרחיים. , מחייב את עובדי הציבור 1958-חוק לתיקון סדרי מינהל (החלטות והנמקות), תש"יט יום, ולתת מענה מנומק 45 ידי אזרח להפעיל את סמכותם להשיב לו תוך-שהתבקשו על . הוא חל גם על ענייני גזענות. 72 לתקשי"ר61.22 אם סרבו לבקשה. החוק מפורט גם בסעיף ימים. אלא שמבירור 14 – נקבע שיש לתת מענה תוך זמן קצר יותר61.32 בתקשי"ר בסעיף שנערך מול מספר משרדי ממשלה נדמה כי מעבר לכך לא קיים פרוטוקול טיפול ייעודי בתלונות שעילתן גזענות או אפליה וכי אופן הטיפול בתלונות משתנה ממשרד למשרד, בין היתר בהיבטים של עדכון המתלונן במהלך הטיפול בתלונתו ובסיומה ובזמן הטיפול הנדרש מעת קבלת התלונה ועד קבלת ההחלטה וביצועה, זאת גם בשל רמת המורכבות המשתנה ממקרה למקרה. , על כל עובדי הממשלה חלות הוראות חוק 73מלבד החקיקה הפרטנית שאוזכרה לעיל . עם זאת, יצוין, כי חוק המשמעת לא חל על כל עובדי ההוראה, החינוך 74המשמעת והטיפול, למשל. גופים תומכים נוספים הם ועדות האתיקה של מקצועות פרופסיונליים מסוימים, כגון ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית, וגופים נוספים, אשר פועלים על בסיס נורמות הקוד האתי של המקצועות הפרופסיונלים. בכללים אלו אין סטנדרט אחיד, ולעתים הם כוללים אפליה ולהתייחסות גזענית, ולעתים מזומנות לא קיימת כלל -התייחסות קונקרטית לאי התייחסות לנושאים אלו. מלבד זאת, יש גם גופים המטפלים בסוגיות קונקרטיות, כאשר לעתים הם יכולים להיות פלטפורמה לתלונות שיש בהן היבטים של אפליה. דוגמה לכך – ועדות הערר במשרד הרווחה, אשר עוסקות כיום בעיקר בנושאי פרט ומשפחה. העדר מעקב ודיווח בהעדר חובה נורמטיבית, המשרדים אינם אוספים נתונים לגבי תלונות בגין גזענות ואפליה, בין היתר בשל הקושי האמור באפיונן. צה"ל ונציבות שירות המדינה וגורמים נוספים מפרסמים דוח מדי שנה ובו פירוט כללי על אירועים שטופלו. העדר מדיניות יוזמת , באופן כללי, משרדי הממשלה נוהגים במדיניות פסיבית 76 ולמשרד החינוך75פרט לצה"ל קובץ הוראות וכללים המסדיר את ניהולו של שירות המדינה בתחום משאבי האנוש-תקנות שירות המדינה 72 .והמפרט את זכויותיהם וחובותיהם של עובדי המדינה .63- ו62 ראו ה”ש 73 .1963 -חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג 74 ,ידו. הבדיקות אינן ייעודיות לנושא הגזענות-צה”ל מקיים בדיקות יזומות של הכלים והמדיניות המופעלים על 75 .אך בתוך כך יכולות להתעורר גם סוגיות של הפליה ממסדית וגזענות ספרי וסביבה פדגוגית בקרב התלמידים.-ידי ראמ”ה סקרי אקלים בית-משרד החינוך מבצע על 76 52 כלפי ביטויים של גזענות ואפליה. המשרדים אינם "מחפשים" אחר גילויים אלו, בין ברמה המוסדית ובין ברמה הפרטנית, והטיפול הוא בדיעבד, רק לאחר שהפגיעה התרחשה. העלאת המודעות, הכשרות והדרכות התוכנית הממשלתית ליוצאי אתיופיה נתנה דחיפה משמעותית להגברת המודעות במטה המשרדים לסוגיות של התייחסות מפלה או מבדלת כלפי יוצאי אתיופיה. עם זאת, לא ברור עדיין עד כמה מודעות זו מחלחלת לשטח. במשרדים שונים נעשה ניסיון להתמודד או למנוע מצבים של אפליה וגזענות, כך בצה"ל, במשרד הבריאות, במשרד הרווחה ובמשרד המשפטים, אולם נראה כי אין סטדנרטיזציה וחסרים הטמעה ויישום לאורך זמן ובכל שדרות הניהול. 53 היבטים משפטיים הנוגעים לגזענות ואפליה התייחסות המשפט לסוגיית הגזענות והאפליה העיסוק בסוגיות של גזענות ואפליה נשען באופן רחב על מסגרת משפטית נורמטיבית. החל מעקרונות יסוד כלליים, המבטאים את רוחה של מדינת ישראל, הרואה עצמה מחויבת למתן יחס שוויוני כלפי קבוצות אוכלוסייה שונות, וכלה בהוראות ותקנות ספציפיות, המסדירות התנהגויות קונקרטיות. חשיבות המסגרת המשפטית בכך, שהיא מסדירה התנהגויות "עשה" ו"אל תעשה" באופן מחייב, המאפשר את אכיפתן כאשר הן מופרות. בהכרזה על הקמת מדינת ישראל נכתב, בין היתר, כדלקמן: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; ..." נקבעו עקרונות היסוד של זכויות האדם בישראל:77בחוקי היסוד בדבר זכויות האדם . זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו 1" ".חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל-ובהיותו בן לחזון שנכתב בהכרזת העצמאות ולעקרונות היסוד האמורים יש יישום ממשי בדין הישראלי, הכולל מגוון רחב של הסדרים משפטיים, שנועדו להתמודד עם מופעים שונים של התנהגות גזענית ואפליה. הסדרים אלה חלים בתחום המשפט הפלילי, האזרחי והמינהלי. החקיקה בנושא לא עשויה מקשה אחת. היא התפתחה במשך השנים כדי לתת מענה לצרכים שונים שנוצרו. על כן, בדין הישראלי יש כמה הגדרות לנושא הגזענות והאפליה, והן תלויות הקשר. להלן יפורטו עיקרי ההוראות הרלוונטיות לנושא בתחומי האמנות הבינלאומיות, ורשימת 78.העבירות שבדין הפלילי, העוולות האזרחיות והחקיקה מתחום המשפט המינהלי יש להדגיש, שגם הפסיקה עסקה רבות בסוגיית הגזענות והאפליה, הקשורות לסוגיית השוויון ולמדיניות מבדלת בין קבוצות שונות. על הנזק העצום שגורמת תחושת אפליה 79:כתב השופט מישאל חשין את הדברים הללו .חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק 77 .פירוט רחב יותר מופיע בנספח יא לדוח 78 503 ,485 )3( מרכז השלטון המקומי נ' הכנסת, פ''ד נ7111/95 בג"ץ 79 54 ,אנוש-רע. אפליה מכרסמת עד כלות ביחסים בין בני-מכל-"ואפליה, ידענו, היא הרע ביניהם לבין עצמם. תחושת אפליה מביאה לאובדן עשתונות ולהרס מרקם היחסים בין יום: במקום העבודה, בבית המשותף, -אדם לרעהו. אנו נתקלים בתופעת האפליה יום בעמידה בתור, ביחסם של בעלי שררה לאזרח ולתושב. כך באפליה אישית, כך באפליה חברתית, כך באפליה אתנית, כך בכל אפליה ואפליה. אפליה תפרק משפחה. באפליה מתמשכת יאבד עם ותשבות ממלכה. אין פלא בדבר, אפוא, שבכל אתר ובכל דור עשו ועושים בני החברה הנאורים להעלמתה ולמיגורה של האפליה. והמלחמה היא מלחמה יום. משולה היא להדיפת גלי הים, שאם תנוח לרגע ישטפוך ויכסוך. -מתמדת, מלחמת יום יום. וגם אם לא נדקדק בקיום המצווה "ואהבת -עיקר הוא, כמובן, יחסי האנוש בחיי היום לרעך כמוך", נתבע ונתבע קיום הצו 'דעלך סני לחברך לא תעביד': כל ששנוא עליך לא תעשה לחברך." :80ובעניין אחר נפסק "אין לך גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה, כי נוהגים בהם איפה ואיפה. תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות. היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה. היא פוגעת בזהותו העצמית של האדם". .81מפאת קוצר היריעה ומורכבות הנושא לא יפורטו בדוח ההלכות הרבות שנפסקו בנושא האמנות הבינלאומיות -ההתמודדות עם תופעת הגזענות אינה ייחודית לישראל, שכן גזענות היא תופעה כלל עולמית. האמנה הבינלאומית לביעור כל הצורות של אפליה גזעית מגדירה "אפליה גזעית" כדלקמן: –82אפליה גזעית "כל הבחנה, הוצאה מן הכלל, הגבלה או העדפה, המיוסדים על נימוקי גזע, צבע, ייחוס משפחתי, מוצא לאומי או אתני, שמגמתם או תוצאתם יש בהן כדי לסכל את ההכרה, ההנאה והשימוש, או לפגום בהכרה, בהנאה או בשימוש, על בסיס שווה של זכויות האדם וחירויות היסוד בחיים המדיניים, הכלכליים, החברתיים, התרבותיים או בכל תחום אחר בחיי הציבור." ייחודית דווקא כדי לקדם מדיניות ראויה -כיוון שיש מקרים שנדרשת בהם תוכנית מגזרית מבחינה ציבורית, האמנה מגדירה את הנסיבות המצדיקות יצירת הבחנה מותרת, שאינה אפליה אסורה. ., בפסה"ד של השופט ברק322 ,309 )2(יפו, פ"ד מב-אביב- פורז נ' ראש עירית תל1/88 ,953/87 בג"ץ 80 .", בפרק העוסק ב"הפליה673-721 'הרחבה בנושא, ראו למשל – דפנה ברק ארז, משפט מינהלי, כרך ב', עמ 81 ); ישראל חתמה עלCERD( 1965 ,לאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של הפליה גזעית- לאמנה הבין1 סעיף 82 לאמנה מבהיר כי האמנה אינה חלה על הגבלות או2 ). סעיף547 ', עמ861 (כתבי אמנה7.3.1966 האמנה ביום העדפות שעושה המדינה בין אזרחים לשאינם אזרחים. 55 – 83הבחנה מותרת "אמצעים הננקטים לשם המטרה היחידה שבהבטחת קידומן הנאות של קבוצות גזעיות או אתניות מסוימות, או של יחידים, הנזקקים להגנה העשויה להיות נחוצה כדי להבטיח לאותם קבוצות או יחידים הנאה שווה מזכויות האדם ומחירויות היסוד, או שימוש שווה בהן, לא יהיו רואים אותם בגדר אפליה גזעית, אך בתנאי שאמצעים כאמור לא יובילו, כתוצאה מהם, לקיומן של זכויות מיוחדות לקבוצות גזעיות שונות, וכי הם לא יימשכו לאחר שהמטרות שלמענן ננקטו הושגו." הוראות נוספות הקשורות לחובה להימנע מאפליה מצויות באמנות בינלאומיות נוספות .84בנוגע לזכויות האדם, שאושררו בידי ישראל אמנות זכויות האדם כוללות הוראות, המחייבות את המדינות לנקוט אמצעים נאותים למניעת אפליה. הדין הפלילי בדין הפלילי יש כמה עבירות בחוקים שונים בנוגע להתנהגות גזענית ומפלה, וסעיף מיוחד הרואה במניע גזעני בעבירות רבות כנסיבה מחמירה. להלן תפורט רשימת סעיפי העבירות הפליליות בדין הישראלי: עבירת איסור פרסום הסתה לגזענות.- ב144 , סעיף1977-חוק העונשין, תשל"ז עבירת החזקת פרסום גזעני.- ד144 , סעיף1977-חוק העונשין, תשל"ז עבירות התאגדות אסורה ("חבר בני - 145-149 , סעיפים1977-חוק העונשין, תשל"ז אדם, מואגד או לא מואגד, שבאופן מאורגן, בחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף, מסית או מעודד לגזענות שהגדרתה רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכול בשל צבע אתני, לרבות הטפה, הסתה או עידוד כאמור, -או השתייכות לגזע או למוצא לאומי לעקרונותיהם של הנאצים או של התנועה הנאצית". – עבירת לשון הרע.6- ו1 , סעיף1965-חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה איסור התבטאות גזענית.- 15 , סעיף2008-חוק איסור אלימות בספורט, תשס"ח – איסור אפליה בעבודה.15- ו2 , סעיפים1988-חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח א – איסור אפליה בפרסום 77-א ו42 ,42 , סעיפים1959-חוק שירות התעסוקה, תשי"ט מודעות דרושים. חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, . לאמנה דלעיל4 סעיף 83 ; האמנה בדבר1966 ,; האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות1979 ,האמנה לביעור כל צורות ההפליה נגד נשים 84 ; האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים1966 ,זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות .2006 ,; האמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות1989 ,; האמנה בדבר זכויות הילד1984 ,ומשפילים 56 . – איסור אפליה בהספקת מוצרים ושירותים ציבוריים9- ו4 ,3 , סעיפים2000-תשס"א – איסור הפליית תלמידים.5 , סעיף2000-חוק זכויות התלמיד, תשס"א איסור הפליית חולים.- 28 , סעיף1996-חוק זכויות החולה, תשנ"ו – איסור שידורי 95- ו46 , סעיפים1990-חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, תש"ן גזענות ואפליה. לז – איסור שידורי הסתה גזענית.6 , סעיף1982-חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב הכפלת ענישה בעבירות שנעברו ממניע - ו144 , סעיף1977-חוק העונשין, תשל"ז גזענות או עוינות כלפי ציבור, בתנאים המפורטים בסעיף. הדין האזרחי – עוולות בדין האזרחי נקבעו עוולות אזרחיות, המעניקות זכות לתבוע פיצוי בגין אפליה. בארבעה חיקוקים נקבעו העוולות באופן מפורש בחיקוק הקובע את החובה להימנע מאפליה; לגבי חיקוקים אחרים, שבהם נקבעה רק החובה להימנע מאפליה – פקודת הנזיקין [נוסח חדש], הקובעת עוולה כללית של "הפרת חובה חקוקה", מהווה את ההשלמה הנדרשת כדי לתבוע פיצוי בגין אפליה. להלן תפורט רשימת העוולות האזרחיות הנוגעות לענייננו: עוולות אזרחיות פרטניות א – לשון הרע.7- ו7 ,1)4( , סעיפים1965-חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – אפליה בעבודה.10- ו2 , סעיפים1988-חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, – אפליה במוצרים, בשירותים, במקומות בידור ובמקומות 5- ו4 ,3 , סעיפים2000-תשס"א ציבוריים. א – אפליה בשירותים רפואיים.28- ו4 , סעיף1996-חוק זכויות החולה, תשנ"ו לפקודת הנזיקין63 עוולות אזרחיות מכוח "הפרת חובה חקוקה" – סעיף – אפליה בשירותים רפואיים 31- ו21 , סעיפים1994-חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד ציבוריים. – אפליה של תלמידים.5 , סעיף2000-חוק זכויות התלמיד, תשס"ה – 2007-חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), תשס"ז אפליה של משתקמים. – הפליית סטודנטים במוסדות אקדמיים.4 , סעיף2007-חוק זכויות הסטודנט, תשס"ז 57 הדין המינהלי – הסמכה וחיוב של רשויות שלטוניות למנוע אפליה או גזענות להלן יפורטו דוגמאות לחיקוקים העוסקים במישרין בנושא מניעת אפליה או גזענות. מובן שכל רשות מרשויות השלטון מחויבת גם לעקרונות המשטר הדמוקרטי והמשפט המינהלי, ובהם החובה לשמור על עקרון השוויון, כפי שפורש בהלכה הפסוקה. – הקמת נציבות שוויון הזדמנויות 1988-חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח בעבודה והסמכתה לטפל בתלונות. – סמכות מנכ"ל משרד 35 , סעיף2008-חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, תשס"ח לחוק 5 החינוך להוציא צו סגירה מינהלי למוסד המפר את איסור האפליה שבסעיף .2000-זכויות התלמיד, תש"ס – סמכות מנכ"ל משרד הבריאות 37 , סעיף1994-חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד ושר הבריאות לנקוט אמצעים כלפי קופת חולים שאינה מקיימת את הוראות החוק. – הסמכת מועצת 46- ו37 , סעיפים1990-חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, תש"ן הרשות השנייה לבטל זיכיון או רישיון שידורים של מי שהפר את הוראות החוק בדבר איסור שידורי הסתה לגזענות ואפליה. הסמכת מועצת - נז6-כה ו6 ,יא6 , סעיפים1982-התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב הכבלים והלוויין לבטל רישיון של מי שלא קיים את הוראות החוק. בנספח יא לדוח מצורפות הוראות החקיקה הקובעות עבירות, מגדירות עוולות, או מפרטות חובות מינהליות מפורשות בתחום מניעת אפליה וגזענות. 58 עבודת צוותי המשנה הצוות הרחב התחלק לשלושה צוותי משנה, בהתאם לנושאים שתוחמו בהחלטת הממשלה המקימה אותו. כל אחד מצוותי המשנה הורכב מהנציגים הרלוונטים ממשרדי הממשלה, מנציגי משרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה. בהתאם למדיניות שהוטמעה בגיבוש התוכניות הממשלתיות בהקשר של יוצאי אתיופיה, בצוותים היו חברים יוצאי אתיופיה. כמו כן, הצטרפו לצוות אנשי אקדמיה, שהיו מעוניינים לקחת חלק בתהליך. כל אחד מן הצוותים סימן את המטרות שרצה להשיגן, הגדיר את הבעיות המקשות על השגתן כיום, ובחן לאורן את נקודות ההתערבות המשמעותיות שבהן ייעשו הפעולות המומלצות למען שינוי משמעותי בממדי התופעה. הצוותים עובדו חומרים, נותחו נתונים וקוימו התייעצויות עם -במסגרת עבודת תת מומחים ועם גורמים מקצועיים רלוונטיים שונים. פירוט רחב של עבודת צוותי המשנה מוצג בנספח ד לדוח. 59 צוות משנה – איסוף והנגשת מידע הנחות יסוד 1 .דיווח ומיעוט של תלונות-תת במהלך עבודת צוות המשנה, שבו וטענו נציגי ארגוני המגזר השלישי אשר לקחו חלק אודות אפליה וגזענות של יוצאי אתיופיה כיום אינו -בעבודתו, כי מספר התלונות על אודות הטיפול -משקף את מספר מקרי הגזענות והאפליה בפועל. כמו כן, מהסקירה על במקרי גזענות ברחבי העולם עולה, כי היקף הדיווח על תופעות גזענות הינו זעום מתופעות 86% נמצא, כי2013 במדינות רבות. לדוגמה: במחקר שנערך באנגליה בשנת .85הגזענות לא דווחו לשלטונות 2 .העדר מיצוי הטיפול בתלונות קיימות מיצוי חקירה או בדיקה פירושם גיבוש ראיות לפתיחה בהליך פלילי, משמעתי או פיקודי, או, לחלופין, קביעת חוסר אשמה, קביעת חוסר עניין לציבור או קביעה, כי המדיניות הנהוגה היא תקינה ואינה מפלה או גזענית. כמו כן, במהלך בירור הקבילה פעמים רבות מתגלה סוגיה מערכתית, אשר רלוונטית לא רק לקובל הבודד, אלא לאוכלוסייה שלמה. לכן, ומתוך הכרה כי אחד מתפקידי גופי האכיפה, הבדיקה והביקורת הוא תיקון ליקויים מערכתיים, ממליצים לעתים הגופים האלו על בחינת הליקוי כדי לתת פתרון הולם לכלל האוכלוסייה הנפגעת, ובכך מביאים לשינוי ולתיקון ליקויים גם במקום שבו לא הכירו המתלוננים כי הם נפגעים. מעדויות יוצאי אתיופיה ומבחינה שנעשתה מול משרדי הממשלה השונים עולה, כי תלונות רבות המופנות לגורמי האכיפה השונים אינן ממוצות ולעתים אף אינן זוכות למענה כלל. ברבים ממשרדי הממשלה לא קיימים אודות מקרים של אפליה וגזענות. נושא זה עלה גם -נהלים ברורים לטיפול בתלונות על בתהליך שיתוף הציבור, אשר בוצע טרם תחילת עבודת הצוות. אחת התובנות שעלתה מהליך זה היא, כי יש לוודא שמנגנוני האכיפה השונים פועלים בהלימה לחקיקה הקיימת, וכי העונשים הקבועים בחוק יוצרים את ההרתעה הנדרשת ומתייחסים לתרחישים שונים. 3 .העדר כתובת אחת נגישה לפניות הציבור כיום לא קיים בישראל גוף המרכז באופן מסודר ורשמי את הטיפול בתלונות הציבור אודות מקרים של אפליה וגזענות, והמתלוננים מופנים לרוב אל גופי הקבילה, -על הביקורת והאכיפה השונים. במצב זה, שבו למתלוננים פוטנציאליים אין כתובת אחת הם אינם יודעים לאיזה גורם עליהם לפנות, - לפניותיהם ולטיפול מקצועי בתלונות ופעמים רבות הם נאלצים לעבור בין כמה גורמים עד שהם מקבלים מענה ראשוני לתלונתם. מצב זה גורם פעמים רבות לוויתור על התלונה, לאור הקושי הבירוקרטי העומד בפני המתלוננים, ויוצר חוסר אמון בקרב המתלוננים הפוטנציאליים באשר לסיכויים כי יקבלו מענה הולם לתלונתם. .ראו נספח ט לדוח 85 60 4 .העדר אמון במערכת מצד המתלוננים במהלך כל עבודת הצוות דיווחו יוצאי אתיופיה על רמת אמון נמוכה מאוד ברשויות אכיפת החוק בכלל, ובמשטרה, במח"ש ובפרקליטות המדינה בפרט. ממצא זה אף נתמך במחקר שביצעו פרופ' גיא בן פורת וד"ר פני יובל מהמחלקה למינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון, שעולה ממנו כי ליותר משליש מבני העדה האתיופית . קבלת נתונים מהציבור היא פועל יוצא של נכונותו של 86בארץ אין אמון במשטרה הנפגע לדווח. היקף הדיווח נובע, בראש ובראשונה, מהאמון שנותנים הפרט או הקהילה בשלטון וביכולתו ונכונותו לתת מענה הולם לפנייתם. 5 .העדר יוזמה מצד רשויות לאתר מוקדי גזענות מבדיקה שנעשתה מול רשויות המדינה השונות, אשר נציגיהן הוזמנו לישיבות הצוות, עולה, כי לא ננקטת פעילות יזומה לאיתור מוקדי גזענות ונקיטת פעולה אקטיבית כנגד התופעה ומופעיה. 6 .חוסר שקיפות בתהליך הטיפול בתלונות רשויות המדינה השונות נוהגות לפרסם באופן אקראי וולונטרי בלבד את מספר התלונות שהתקבלו אצלן בנושאי אפליה וגזענות ואת תוצאות הבדיקות והחקירות הנערכות בנושא. הדבר פוגע באופן משמעותי באמון המתלוננים מקרב קהילת יוצאי אתיופיה בהליך הטיפול בתלונות. הנושא עלה ביתר שאת אגב הימנעותה של משטרת ישראל לפרסם לציבור מידע על הליכים משמעתיים שננקטו כנגד שוטרים בעקבות תלונות בגין עבירות של שימוש בכוח שלא כדין על רקע גזעני. 7 . העדר תיאום, העברת מידע ושיתוף פעולה בין הגורמים המטפלים לשם מיצוי הטיפול בתלונות מעבודת הצוות עולה, כי לא קיים תיאום בין גורמי האכיפה השונים באשר לטיפול בתלונות על מקרי גזענות ואפליה, וכי אין נוסח אחיד ומדיניות ברורה בנוגע לאופן שיש לטפל בתלונות מעין אלו. 8 . "העדר מנגנון פיקוח, מדידה ו"סגירת מעגל מהליך שיתוף הציבור, ממפגשים אשר קיימנו עם גופי ביקורת שונים ומסקירת אודות פיילוט פעילות -אגף שירות הלקוחות של משרד המשפטים בפני הצוות על ידי המשרד במהלך מבצע "צוק -המוקד לטיפול בנפגעי אפליה וגזענות, שהופעל על איתן", עולה, כי לא קיים כיום מנגנון של הפניית תלונות על אפליה וגזענות לגורמים הרלוונטיים. המוקד שהופעל במשרד המשפטים גילה, כי אין יכולת לתבוע תשובות וממילא לא מתקיים כל מעקב אחר השלמת הטיפול בתלונה. . ממצאים נוספים אפשר למצוא בספר “שיטור בחברה2014 מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון בשנת 86 .)2013( משוסעת” של פרופ’ בן פורת ואורי גופר 61 הגדרת הבעיה וזיהוי נקודת ההתערבות האופטימלית כאמור, בעבודת הצוות השתתפו פעילים חברתיים יוצאי אתיופיה, אשר חלקו עמנו את תחושותיהם וניסיונם המצטבר על גילויי גזענות ואפליה פסולה שנתקלו בהם, ואף תיארו מקרים פרטניים שחוו או שהגיעו לידיעתם. מדובר, כמובן, במידע חשוב, המדגיש את מערכתית עם התופעה, אך מובן כי אי אפשר להסתמך על מידע -הצורך בהתמודדות רב כזה או אחר שיתקבל בדרך דומה לצורך הבנה של מלוא היקף התופעה. מתוך כך, ולאור ההבנה כי הסיבה המרכזית למיעוט התלונות של יוצאי אתיופיה לגורמי האכיפה הינה חוסר האמון של המתלוננים הפוטנציאליים בגופים אלו, הגיע צוות המשנה למסקנה, כי נכון יהיה שהמודל המוצע יתמקד בהקמת מנגנון ממשלתי, שמטרתו לטייב את עבודת הגורמים האמונים על טיפול בתלונות על גזענות ואפליה, נוסף על איסוף שיטתי של נתונים ומיפוי התופעה. ממצאים והמלצות לטיפול 1 . הצוות מצא, כי יש להקים יחידת תיאום ממשלתית (להלן: "יחידת התיאום"), אשר תהווה כתובת ייעודית לריכוז ולטיפול יעיל, איכותי ומקצועי ותבצע מעקב אחר תלונות על גזענות ואפליה, לאחר השלמת הטיפול בהן. הצוות ממליץ כי: תוקם במשרד המשפטים יחידת תיאום ממשלתית אשר תפקידיה יהיו כדלקמן: א. יחידת התיאום תרכז את הטיפול במקרים של גילויי גזענות ואפליה ותאסוף מידע פי דין לטפל בתלונות, וכל -בנושא. היחידה תפעל לצד הגורמים המוסמכים על פי דין, תוך מעקב -ידה לטיפולו של הגורם המוסמך על-פנייה שתקבל תועבר על ידי הגורם המוסמך. הקמת היחידה אינה -מצד היחידה עד לסיום הטיפול בתלונה על גורעת מזכותו של כל אזרח לפנות בתלונה במישרין לגורם המוסמך על פי דין. ב. יחידת התיאום תבצע בדיקות יזומות במשרדי הממשלה השונים, תבנה תוכניות למניעה ולמיגור הגזענות, תמליץ לשרת המשפטים על מדיניות בנושא ותפרסם דוח שנתי. ג. הממשלה תקבע חובת דיווח שנתית של משרדי הממשלה השונים ליחידה הממשלתית על פעולות שנקטו למניעה ולטיפול בתופעות של גזענות ואפליה. יחידת התיאום תרכז את הדוחות ותגיש אותם באמצעות שרת המשפטים, באופן מרוכז לדיון בממשלה. ד. להנחות, להכשיר ולהפעיל ממונים במשרדי הממשלה השונים ולהיות בית מקצועי לרשות הממונים הממשלתיים (שתפקידם יפורט להלן). ה. יחידת התיאום הממשלתית תעמוד בקשר עם הגורמים המוסמכים לחקור, לברר לטפל או לנקוט הליכים פליליים, משמעתיים או פיקודיים בתלונות אלו, ותעקוב אחר הטיפול בהן ותוצאותיו. 62 2 . מנת לתת מענה לדיווח החסר על מקרים של גזענות ואפליה יש-הצוות מצא, כי על לשפר באופן ניכר את הנגישות אל הגופים המטפלים ואל הפונה. הצוות ממליץ כי: א. יחידת התיאום תהווה גורם מנתב לכלל הגורמים השונים המטפלים בתלונות גזענות פי סמכויותיהן הקיימות.-על ב. ידי אגף השירות -ידי מוקד ייעודי שיופעל על-התלונות יופנו ליחידת התיאום על במשרד המשפטים. ג. יש לנקוט פעולות שיבטיחו הנגשה מרבית של יחידת התיאום הממשלתית לציבור לרבות: 1 ) הנכחה קבועה ואינטנסיבית של יחידת התיאום ברמה הציבורית: הנגשת מידע אודות קיומה של היחידה ועל האופן שבו הציבור יכול לעשות בו -לציבור על שימוש. 2 ) .יוגדר בעל תפקיד בתוך היחידה, שיהיה אחראי על הנגשתו לציבור 3 ) תיקבע חובת פרסום קיום היחידה ודרכי הפנייה אליה במוקדי קבלת קהל ואתרי ספר, -האינטרנט של משרדי ממשלה ומוסדות ציבוריים (קופות חולים, בתי רשויות מקומיות וכו') לרבות באמצעות חוזרי מנכ"ל. ד. סמכויות היחידה ואמצעי הבירור והאכיפה העומדים לרשותה, אופן הטיפול בתלונות, מגבלות הטיפול שלה והיקף והרקע המקצועי של הצוות העובד בה יהיו נגישים לציבור. ה. אודות מספר הפניות שהופנו ליחידה, סטטוס -תתקיים חובת פרסום מידע שנתי על הטיפול בהן ותוצאות הטיפול. כמו כן יכלול הפרסום גם ניתוח של תוכני התלונות העיקריים; הגופים אשר נגדם הוגשו תלונות; הצגת מקרי בוחן מייצגים; פרסום פומבי של תלונות שהטיפול בהן הסתיים; והדרכת עובדי ציבור בנושא מרחב שיקול הפעולה בהתייחס למופעי גזענות: מתי חלה עליהם חובת דיווח ובאילו דרכים באפשרותם לעשות כן. 3 . הצוות מצא, כי יש לרכז את הטיפול בנושא אפליה וגזענות בתוך כל משרד ממשלתי מנת לשפר את הטיפול ולהביא לאחידות -ידי גורם אחד, על-או ביחידות הסמך על הטיפול בנושא זה. הצוות ממליץ כי: ימונה "ממונה למניעת גזענות ואפליה" בכל משרד ממשלתי, לרבות בצה"ל, במשטרה ובשב"ס, אשר יהיה כפוף מבחינה מקצועית ליחידת התיאום שתוארה לעיל ותפקידו יהיה כדלקמן: 63 .א הממונה ירכז את נושא הגזענות והאפליה במשרד, בהתאם להחלטות הממשלה ויחידת התיאום שתוקם במשרד המשפטים. ב. הממונה יהווה כתובת ברורה לתלונות על ביטויי גזענות ואפליה כלפי עובדים ומקבלי שירותים (במקביל, כמובן, לאפשרות להגיש תלונה לגופים המוסמכים), יהיה אחראי להכנת הדוח השנתי של המשרד על התמודדותו עם תופעות של גזענות ואפליה, וידווח באופן שוטף ליחידת התיאום. ג. הממונה יהיה מתכנן אסטרטגי ויועץ למנכ"ל בנושאים רלבנטיים, ויהיה אחראי על ההדרכות בנושא במשרד. בכל משרד ממשלתי, יחידת סמך ותאגיד סטטוטורי ימונו מבין העובדים ממונים ידי יחידת -ייעודיים, אשר יוכשרו לברר תלונות על גילויי גזענות ויונחו מקצועית על התיאום. יחידת התיאום הממשלתית תגדיר יחד עם נציבות שירות המדינה את תפקידי הממונים ותעניק להם הכשרה ראשונית נוסף על הכשרה שוטפת וימי עיון, ותהווה עבורם כתובת מקצועית לפניות ולהתייעצויות. הממונים יהוו גורם מקצועי, האחראי על התחום של מניעת אפליה וגזענות במשרד, יעניקו ייעוץ למנכ"לים בנושא ויבצעו מיפוי נתונים וחסמים, נוסף על תוכנית עבודה להסרתם. 4 . הצוות מצא, כי הסיבה העיקרית להימנעות מדיווח על מקרים של גזענות ואפליה היא חוסר אמון משמעותי של הנפגעים מגילויי גזענות ואפליה ברשויות המטפלות ובעיקר ברשויות אכיפת החוק. הצוות ממליץ כי: א. יחידת התיאום הממשלתית תפעל לגיבוש נוהלי עבודה בשיתוף פעולה עם גורמי החברה האזרחית וקהילת יוצאי אתיופיה. ב. יחידת התיאום תפעל בשקיפות המרבית ותנגיש מידע על פעילותה לציבור, בפרט ידה, בכפוף לשמירה על פרטיות -אודות תוצאות הטיפול בכל תלונה שטופלה על הפונים אליה. ג. יחידת התיאום תפעל להרחיב את ההנגשה הכלכלית, הפיסית והלשונית למוקד קבלת התלונות. ד. הקמת היחידה תלווה בקמפיין ציבורי ותקשורתי רחב היקף. ה. מנת לחשוף ולהעלות לתודעת הציבור -יחידת התיאום תנקוט פעילות אקטיבית על ולגופים המטפלים תופעות גזענות ולטפל בהן בכל שנדרש. 64 5 . מנת לתת מענה אפקטיבי לתופעת הגזענות ולבעיית חוסר האמון-הצוות מצא, כי על בקרב יוצאי אתיופיה, יש לגבש נוהל טיפול, הכולל מעקב, פיקוח ובקרה, שיבטיחו "סגירת מעגל" וטיפול מיטבי באירועים של גילויי גזענות. הצוות ממליץ כי: א. יחידת התיאום תהיה בעלת סמכויות בקרה ותפעיל, בין היתר, אמצעי טכנולוגיה לביצוע מעקב ובקרה אפקטיביים. ב. ימונה אחראי על בקרה, על מדידה ועל פיקוח של הפעולות הנדרשות לטיפול אפקטיבי בתלונות. ג. במקרים של העברת הבירור בתלונה לגורמי חקירה קיימים (כגון המשטרה, מח"ש או אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה), תעודכן יחידת התיאום בכל שלבי הטיפול בבירור התלונה. ד. יחידת התיאום תגבש, בתיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים, נוהל לטיפול בתלונות על אפליה וגזענות, תוך עדכונו מעת לעת לפי הצורך. הנוהל יכלול חובת דיווח של כל גורם שהועברה אליו תלונה לטיפול וקביעת לוח זמנים לטיפול בתלונה. ה. יחידת התיאום תנהל מעקב אחר תלונות באמצעות מערכת ניהול תלונות ממוחשבת, שיופיע בה כל מהלך הביצוע של הטיפול בתלונה. מערכת זו תהווה גם אמצעי לשמירת היסטוריית הטיפול בתלונה. ו. סיום הטיפול בתלונה יחייב מכתב יידוע לפונה, ובמקרים מסוימים ישקול הממונה לפגוש את הפונה ולהסביר לו על תוצאות ההחלטה ומשמעותה. 6 . ,ידי מועצה ציבורית בלתי תלויה-הצוות מצא, כי קיים צורך בליווי יחידת התיאום על שהחברים בה יהיו נציגי החברה האזרחית, נציגי ממשלה ומומחים; אשר תגביר את השקיפות בפני הציבור הרחב ותייעץ ליחידת התיאום בנושאי מדיניות הטיפול בתופעת הגזענות. הצוות ממליץ כי: א. לצד פעילות יחידות התיאום הממשלתית תפעל מועצה ציבורית, המורכבת מנציגי , מאנשי ציבור ומומחים בתחומים 1107 משרדי הממשלה המנויים בהחלטת הממשלה הרלוונטיים, אשר תהווה גוף מייעץ ליחידה. ב. מנת לגבש המלצות למדיניות בתחום -המועצה הציבורית תתכנס מעת לעת על מיגור הגזענות ולתת את חוות דעתה לגבי טיוטת הדוח השנתי והצעת תוכנית העבודה של היחידה. 65 7 . :הצוות מצא, כי ההתמודדות אל מול תופעת הגזענות צריכה להתבצע בשלושה מישורים רמת הפוגע, רמת הנפגע ומישור המניעה. הצוות ממליץ כי: א. יחידת התיאום תעסוק, בין היתר, בבניית הקשר עם מנהיגי הקהילה והארגונים האזרחיים, בהבניית דרכי פעולה משותפות, בקיום מפגשים וחילופי מידע ודעות, בשיתוף, בחשיבה על מדיניות, על מהלכים ועל פעילות למאבק בגזענות. ב. בשלב ראשוני, יחידת התיאום תעסוק במניעת גזענות ואפליה בשירות המדינה. ככל היא תפעל בשירות הציבורי הרחב, - שיינתנו סמכויות ליחידת התיאום בהמשך לרבות מול השלטון המקומי. ג. יחידת התיאום תהיה אמונה על מיסוד התיאום ושיתוף הפעולה עם ארגונים המגישים מנת לתווך -סיוע לנפגעי פשעי שנאה והפועלים לניטור אירועי שנאה וגזענות על בין הנפגע ובין הארגונים. מדדי הצלחת התוכנית מדדי התארגנות הקמת יחידת התיאום במשרד המשפטים ואיושה. (בתום השנה הראשונה לפעילותה ייבחן עיגון סמכויותיה של היחידה בחקיקה) 2017 ספטמבר מינוי ממונים משרדיים לטיפול במניעת אפליה וגזענות הקמת מועצה ציבורית מייעצת2017 ינואר הקמת פלטפורמה אינטרנטית2017 יוני מדדי תפוקה עלייה בגידול השנתי בפניות למוקד התלונות ביחס לשנה קודמת (צפי הפניות של יוצאי אתיופיה בשנה )1,000 – הראשונה 85% שיעור הפניות למוקד שהטיפול בהן הסתיים בזמן הנקוב בפרוטוקול הטיפול 100%פרסום תלונות שהטיפול בהן הסתיים מדדי תוצאה עלייה בשביעות רצון המתלונן מאיכות הטיפול בעניינו סמך -(במוקד, בסיוע המשפטי, במח"ש), שתיבחן על סקר טלפוני קצר, שיופנה למתלונן בסיום הטיפול בעניינו, או אחת לחצי שנה, ככל המוקדם (או בתדירות שתיקבע לעמידה בקשר עם המתלונן) 66 טיפול וכלים- צוות משנה צוותים: האחד בחן את הכלים במישור האזרחי, -צוות משנה "טיפול וכלים" חולק לשני תת הקיימים להתמודדות עם גזענות ואפליה. מטרות - והשני בחן את הכלים במישור הפלילי זהות. עם זאת, המסקנות - הצוותים והנחות היסוד שעמדו בבסיס עבודתם-שני תת הצוותים פירט את המלצותיו בנפרד.-וההמלצות שונות, וכל אחד משני תת מטרות הצוות לסייע לנפגעים מגילויי גזענות ואפליה לממש את זכויותיהם באמצעות הגשת תלונה (פלילית או משמעתית) או תביעה (אזרחית). להרתיע אנשים ממתן יחס גזעני או מפלה, בפרט בקרב עובדי ציבור ונותני שירותים. העלאת המודעות של גורמי האכיפה להתנהלות גזענית וגיבוש מדיניות אחידה במשרדי הממשלה לטיפול ולאכיפה, המשקפת יחס מחמיר כלפי תופעות אלו. לצמצם את הפערים הקיימים בין יוצאי אתיופיה לאוכלוסייה הכללית במישור האכיפה הפלילי. להגביר את רמת הדיווח והבקרה על פעולות משרדי הממשלה, המשטרה ומח"ש בטיפול במתלוננים, בחשודים ובעצורים. לקדם שינוי חברתי של אפס סובלנות כלפי ביטויים ותופעות של גזענות ואפליה. הנחות יסוד ביטויי גזענות, אפליה והשפלה נעשים בגלוי כלפי יוצאי אתיופיה, ואולם קיימים גם ביטויים סמויים, הבאים לידי ביטוי בקבלת החלטות פרטניות שונות בעניינם של יוצאי קשה לאמוד אותה, קשה למצוא לה - אתיופיה, ומעצם טבעה של אפליה וגזענות סמויה תימוכין וקשה להוכיח אותה. האתגר של המערכת השלטונית בישראל הוא להביא למיגור התבטאויות והתנהגויות גזעניות אלה, הגלויות והסמויות, בראש ובראשונה בקרב עובדי הציבור, ובהמשך גם בקרב כל נותני השירותים במדינה, מתוך שאיפה לכך שהדבר יביא לשינוי חברתי כולל בסוגיה. כפי שהיטיב לומר אחד מנציגי הציבור מקרב יוצאי אתיופיה במהלך דיוני הצוות – אם נתייחס להתנהגויות והתבטאויות גזעניות כאל "הטרדה גזענית" – בדומה ל"הטרדה מינית" משמעי.- המסר הערכי וההרתעתי יהיה ברור וחד- 67 הדין הישראלי כולל מגוון רחב של הסדרים משפטיים, שנועדו להתמודד עם מופעים שונים של התנהגות גזענית ואפליה. הסדרים אלה חלים בתחום המשפט הפלילי, האזרחי .87והמינהלי עם זאת, אין חקיקה, המטילה על אדם אחריות פלילית על היותו אדם גזעני, וגם אין חקיקה, המטילה אחריות פלילית על אדם על כל אמירה או התנהגות גזענית שלו. הצוות שקל האם ראוי לחוקק חקיקה שכזו, שתחול על כלל האוכלוסייה. חקיקה שכזו היא מהלך ידי יצירת -מורכב ורווי קשיים, שכן היא מבקשת ליצור הגבלה הפוגעת בחופש הביטוי על נורמה, שצפוי קושי רב באכיפתה על כלל הציבור. לעומת זאת, אין חולק, כי התנהגות נאותה מצד עובדי ציבור, עובדי משרדי הממשלה השונים, שוטרים ובעלי מקצועות נוספים המשרתים את הציבור חייבת להיות התנהגות החפה מכל סממן של גזענות ואפליה, ובוודאי כזו שאין בה משום "הטרדה גזענית". התנהגות זו היא חיונית לא רק כדי לשמור על כבודם של יוצאי אתיופיה, אלא גם כדי לחזק את אמונם ברשויות השלטון, ובכך שהממשלה מחויבת לנקוט במדיניות של "אפס סובלנות" כלפי גילויי גזענות ואפליה בקרב רשויות השלטון. בנוסף, הרשויות הציבוריות צריכות לפתח כלים לטיפול יעיל בתלונות על מופעים או מנת שהתנהגויות -התנהגויות גזעניות ומפלות של אנשי הציבור ולהתמודד איתן, על גזעניות ומפלות יהפכו ללא לגיטימיות בחברה הישראלית. לאור כל זאת, הצוות יצא לדרך תוך בחינת המצב הנורמטיבי הקיים ותוך בחינה מדוקדקת של מודל הטיפול בהטרדות מיניות ויישומו, ככל שהדבר האפשרי, על התהגויות של "הטרדות גזעניות". בשונה מהטרדות מיניות, שהטיפול בהן עוגן, בין הטרדות גזעניות אינן מוגדרות ואינן מעוגנות בחוק ספציפי - היתר, בחקיקה מסודרת ובשל הדחיפות והצורך בשינוי מיידי במציאות הישראלית, לא המליץ הצוות, בשלב - זה, על חקיקת חוקים חדשים אלא על שימוש בכלים הנורמטיביים הקיימים, שלא נעשה בהם כיום שימוש מספק. מעבר לכך, המתנה לחקיקת חוק איננה אפשרית במציאות הבוערת במדינת ישראל. במישור האזרחי- צוות כלים וטיפול-תת הגדרת הבעיה וזיהוי נקודת ההתערבות האופטימלית צוות זה בחן את המדיניות במשרדי הממשלה השונים, את האופן שבו הם מטפלים -תת בתלונות על גזענות ואפליה ואת הכלים המשפטיים המתייחסים למקצועות רישויים ולמגזר הפרטי. המציאות מלמדת, כי חלק מיוצאי אתיופיה סובלים מהתנהגות גזענית כלפיהם בנקודות מפגש שונות עם עובדי ציבור או עם נותני שירותים, בין אם אלה שייכים לשירות הציבורי ובין אם למגזר הפרטי. אמנם, אין מידע בדוק בדבר היקף התופעה, אך סקירה של עניינים .ראו נספח יא לדוח 87 68 שהגיעו לבירור משפטי מלמדת על כך, שיש מקרים שבהם נאמרו כלפיהם אמירות והתנהגויות גזעניות. כך, לדוגמה, קצין בצה"ל אמר למפקדו של חייל יוצא אתיופיה, בנוכחותו ובנוכחות חיילים אחרים: "שתדע לך שהחייל הכושי הזה שלך מעצבן אותי", ובהזדמנות אחרת סרב ללחוץ .88את ידו לאחר שלחץ את ידם של החיילים האחרים ביחידה במקרה אחר אמרה קצינה במשטרה לשוטר, לגבי שוטר אחר, יוצא אתיופיה, ששמע את “תן - “מי זה השחור הזה שיושב מולך”, ולאחר מכן אמרה לשוטר שאיתו דיברה- הדברים .89לשחור הזה לעשות את זה הפסיקה מלמדת על התנהגויות גזעניות נוספות כלפי יוצאי אתיופיה, אשר נאלצים להגיש תביעות לפיצויים כדי לשמור על כבודם. הצוות סימן לו כיעד ליצור נורמה, אשר תבטיח טיפול אפקטיבי במקרים של גילויי -תת גזענות ואפליה במישורים שאינם פליליים, תעניק סעד לנפגע ותרתיע מפני הישנותן של תופעות אלו. מטרת עבודת הצוות היא לייצר נורמה ציבורית אחידה של אפס סובלנות כלפי תופעות של גזענות ואפליה. לצורך טיפול אפקטיבי בתופעות הגזענות והאפליה, הצוות מיפה את סוגי הפוגעים לפי החלוקה הבאה: א. עובדי ציבור – אשר חלות עליהם הוראות הדין הפלילי, האזרחי (כאשר לא חלה חסינות) והמשמעתי; ב. בעלי מקצועות רישויים – אשר חלות עליהם הוראות הדין הפלילי, האזרחי, כללי משמעת פרופסיונליים וכללי אתיקה; ג. המגזר הפרטי – פרטים אשר חלות עליהם הוראות הדין הפלילי והאזרחי. בחינת הכלים המשפטיים העלתה, כי קיים מגוון רחב של כלים משפטיים לטיפול כאשר מתעוררת תלונה פרטנית בגין יחס משפיל או מבזה על רקע גזעני. עם זאת, הכלים ידי רשויות -המשפטיים אינם אפקטיביים בחלקם, ובחלקם האחר אינם נאכפים על המדינה. נמצא, כי לא ניתן מענה מספק הלכה למעשה במופעים על רקע גילויי גזענות או אפליה. אופן ההתמודדות של משרדי הממשלה עם תלונות בגין גזענות או אפליה, הכלים הנורמטיביים העומדים לשירותם לתכלית זו, מדיניות האכיפה הנוהגת במקרים של תלונות או טענות למדיניות מפלה ופוגענית כלפי יוצאי אתיופיה, מתוך הנחת היסוד היו מוקדי העניין - של הצוות, שעל המדינה לשמש מופת להתנהגות ראויה ושוויונית העיקריים בעבודת הצוות. במסגרת העבודה זיהה הצוות נקודות שונות להתערבות, ואלה המלצותיו: .)30.6.2011 טוראי אברהם (אבי) ימר נ' הרמטכ"ל (פס"ד מיום6466/10 בגץ 88 .)11.12.2014 עברי אנגדה נ' משטרת ישראל (פס"ד מיום53819-07-13 )סעש (ב"ש 89 69 ממצאים והמלצות לטיפול 1 . הצוות מצא, כי יש להקים יחידת תיאום ממשלתית, אשר תהווה כתובת ייעודית לריכוז אודות גזענות -ולטיפול באופן יעיל, איכותי ומקצועי ותבצע מעקב אחר תלונות על .90ואפליה הצוות ממליץ, כי: תוקם במשרד המשפטים יחידת תיאום ממשלתית, אשר תפקידיה פורטו בהרחבה בפרק הקודם, המתאר את המלצות צוות "איסוף והנגשת מידע". הצוות ממליץ, כי יחידת התיאום תוקם במסגרת החלטת ממשלה בשלב הראשון, ייבחן הצורך ברגולציה נוספת, אשר תעגן את סמכויות יחידת התיאום - ובשלב השני בחקיקה. 2 . הצוות מצא, כי יש לנקוט הליכים משמעתיים כלפי עובדי ציבור בשל התנהגות גזענית ומפלה. הצוות הגיע למסקנה, כי עד כה, בעת גילויים של התנהגות גזענית נהגו רשויות השלטון בעיקר בדרך ניהולית, היינו – בין היתר, העמדת עובד הציבור שהתנהג שלא כראוי על טעותו, דרישה שיתנצל, הכנסת הערה לתיקו האישי וכד'. מדיניות זו ייתכן שהייתה סבירה לשעתה, אך לאור העובדה שגילויי גזענות ואפליה נמשכים ביתר שאת, אין בה די. כידוע, עובדי ומשרתי ציבור כפופים לדין משמעתי. עובדי מדינה, חיילים, שוטרים, סוהרים ועובדי הרשויות המקומיות כפופים לדין .91משמעתי אם התנהגו התנהגות שאינה הולמת על כן הצוות ממליץ, כי: א. בידי רשויות השלטון יש כלי אכיפתי נוסף, שכיום כמעט ולא נעשה בו שימוש לגבי התנהגויות גזעניות ומפלות, והוא העמדה של עובדי ומשרתי ציבור לדין משמעתי בשל "התנהגות שאינה הולמת". ב. עובד או משרת ציבור, כאשר יש תשתית ראייתית המצביעה על כך שהתנהג באופן גזעני או מפלה, למשל על דרך של אמירות גזעניות חוזרות ונשנות, או השמעת ביטויים גזעניים בפני כמה אנשים, או שהתנהג התנהגות משפילה ומבזה על רקע גזעני, או שממונה התנהג באופן כזה כלפי מי שכפוף למרותו – מן הראוי שגופי דין משמעתי -התביעה המשמעתית יונחו, ככלל, להעמידו לדין משמעתי בפני בית בעבירה של התנהגות שאינה הולמת. ג. מדיניות שכזו תשקף עליית מדרגה בהתייחסות רשויות אכיפת החוק להתנהגויות גזעניות במגזר הציבורי, ותשדר מסר ציבורי שמדובר בהתנהגות פסולה. בכך יהווה . של צוות איסוף והנגשת מידע1 ’ראו המלצה מס 90 ; חוק130 , סעיף1955-; חוק השיפוט הצבאי, תשט”ו17 , סעיף1963-חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג 91 ,1971- לתוספת הראשונה; פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל”א3 וסעיף5 , סעיף2006-המשטרה, תשס”ו .9 , סעיף1978- לתוספת השנייה; חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח3 וסעיף103 סעיף 70 .92השירות הציבורי מודל להתנהגות הראויה בציבור כולו ד. כיוון שמדובר בגופים רבים שאחראים על הדין המשמעתי, אשר מדיניות כל אחד מהם אפשר שתהיה שונה בהקשר זה, מן הראוי להמליץ ליועץ המשפטי לממשלה, הפרשן המוסמך של הדין עבור הממשלה ורשויותיה והעומד בראש מערכת אכיפת החוק בישראל – להוציא הנחיית יועץ משפטי לממשלה, המפרשת את עבירת המשמעת של "התנהגות שאינה הולמת" באופן הכולל התנהגויות גזעניות ומפלות בנסיבות דלעיל. ה. מן הראוי שבהנחיה ייאמר, כי המדיניות הראויה באכיפת הדין המשמעתי היא לטפל בהתנהגויות גזעניות ומפלות בכלים ניהוליים, כפי שהדבר נעשה כיום, אך גם לשלב דין משמעתי, במקרים המתאימים.-עמם נקיטת הליכים בפני בית הצוות בדעה, כי שילוב של טיפול מינהלי יחד עם הליכי דין משמעתי הוא כלי עוצמתי ומרתיע, שתוצאתו יכולה להביא עד כדי פיטורי אדם מן השירות הציבורי. סנקציה שכזו היא סנקציה חריפה ביותר, הן מבחינה כלכלית, הן מבחינת קטיעת שאיפותיו של אדם להתקדם בשירות הציבורי, והן מבחינת הביוש ("שיימינג") הנלווה לפרסומו, שיש בו כדי לייצר הרתעה ושינוי תודעה. על כן אפשר להניח במידה רבה של ודאות, כי פרסום המדיניות החדשה שיוביל היועץ המשפטי לממשלה בקרב עובדי הציבור וכן דין משמעתי ופרסומם של הליכים שכאלה בקרב -נקיטת הליכים משמעתיים בפני בית העובדים – תייצר מודעות להתנהגות הראויה וכן הרתעה. תוצאת הדברים תהיה הגברת אכיפה והפחתה בהתנהגויות הגזעניות והמפלות במגזר הציבורי. 3 . הצוות מצא, כי יש לנקוט הליכים משמעתיים גם כלפי בעלי מקצועות רישויים בשל התנהגות גזענית ומפלה. בישראל יש מקצועות רבים שהעיסוק בהם מחייב רישיון מטעם המדינה (להלן – מקצועות רישויים), כגון חוקרים פרטיים, רופאים, פסיכולוגים ועוד. העוסקים במקצועות פי דין וכפופים בדרך כלל גם לדין משמעתי, הכולל -רישויים נתונים לרגולציה על . העוסקים 93במקרים רבים עבירת משמעת של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע במקצועות אלה הם בחלקם גם עובדי ציבור, אך רבים מהם הם עצמאים או שכירים בגופים פרטיים. . פס”ד בבית23/16 ראו מקרה יניב יחזקאל, קב”ט בית חולים ברזילי שהועמד לדין משמעתי במסגרת בד”מ 92 שנים משירות המדינה וזאת3 הדין למשמעת של עובדי המדינה גזר על העובד, בין היתר, פסילה למשך בגין מספר אישומים, ביניהם התויית מדיניות של הפליית יוצאי אתיופיה בקבלה לעבודה ואמירות פוגעניות כלפיהם. חוקים הנוגעים למקצועות הרישויים שמדובר בהם והסעיפים הקובעים את עבירות המשמעת לגביהם הם: 93 (חוקרים פרטיים); חוק25 , סעיף1972-; חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל”ב7 פקודת המילדות, סעיף ; פקודת הרוקחים 41 , סעיף1976-; פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל”ז118 , סעיף1973-הספנות (ימאים), תשל”ג ותקנות 45 , סעיף1979-; פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], תשל”ט56 , סעיף1981-[נוסח חדש], תשמ”א , 1981-; תקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), תשמ”א8 , תקנה1978-רופאי השיניים (שינניות), תשל”ח , סעיף 1991-; חוק הרופאים הווטרינרים, תשנ”א18 , סעיף1984-; חוק השימוש בהיפנוזה, תשמ”ד15 תקנה א; 14 , סעיף1996-; חוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו27 , סעיף1996-; חוק העובדים הסוציאליים, תשנ”ו19 ; חוק הסדרת העיסוק16 , סעיף2001-; חוק שמאי מקרקעין, תשס”א33 , סעיף1997-חוק הפסיכולוגים, תשל”ז 8( 2008-; חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, תשס”ח16 , סעיף2005-ידי יועצי מס, תשס”ה-בייצוג על כב 158 , סעיף1965-; חוק התכנון והבנייה, תשכ”ה23 מקצועות – פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכדומה) – סעיף (בקרים מורשים); 71 לאור העובדה, כי העוסקים במקצועות הרישויים מספקים שירותים לציבור, ומן הראוי שגם התנהגותם תהיה כזו המכבדת את הציבור, ואם יימצא כי התנהגו באופן גזעני מנת להענישם ולמנוע -ומפלה – המדינה תנקוט את כל האמצעים שברשותה על התנהגות שכזו בעתיד. לעניין זה, ככלל, מן הדין לפרש את המונח "התנהגות שאינה הולמת את המקצוע" ככזו שכוללת התנהגות גזענית ומפלה. פירוש זה עולה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל, מדינה המחויבת לשמור על כבוד האדם של תושביה. עם זאת, יש לציין, כי יש מקצועות רישויים, שבדין הקיים כיום לגביהם עבירת המשמעת של התנהגות שאינה הולמת אינו כולל התנהגות גזענית, שכן הדין מפרט מה .94"הן ההתנהגויות שאינן הולמות את המקצוע ואינו כולל סעיף סל בעל "רקמה פתוחה גם לגבי העוסקים במקצועות הרישויים, יש לציין שהם נתונים לאחריותם של משרדי ממשלה שונים, ואין כיום מדיניות אחידה וברורה בכל הנוגע ליישום עבירת המשמעת של התנהגות שאינה הולמת על בעלי מקצוע אלה אם התנהגו באופן גזעני ומפלה. יצוין, כי במקרים רבים התובעים המשמעתיים הם היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה או מי שמונו מטעם היועץ המשפטי לממשלה, ולכן הם למעשה כפופים למדיניותו המשפטית בנושאים שעליהם הם מופקדים. על כן הצוות ממליץ כי: א. היועץ המשפטי לממשלה ישקול להוציא הנחיה לכל התובעים המשמעתיים של המקצועות הרישויים, שבה יבהיר את מדיניותו בכל הנוגע לנקיטת הליכים משמעתיים במקרים שיש בהם תשתית ראייתית להתנהגויות גזעניות ומפלות שפורטו לעיל. ב. הדין, אשר לגביהם יש עבירת -התייחסות מיוחדת יש לתת לעניינם של עורכי , אך הדין המשמעתי לגביהם מופקד בעיקרו 95משמעת של התנהגות שאינה הולמת הדין. כיוון שגם היועץ המשפטי לממשלה מוסמך להגיש -בידיה של לשכת עורכי מוצע, כי משרד המשפטים יפנה 96דין משמעתי בשל עבירת משמעת-קובלנה לבית ידי מערך -הדין ליישם בתיאום את המדיניות הכללית דלעיל גם על-ללשכת עורכי הדין.-התביעה המשמעתית של לשכת עורכי הערכת הצוות היא, שהצהרה על מדיניות זו של היועץ המשפטי לממשלה, ובהמשך נקיטת הליכים במקרים המתאימים, תביא להטמעת המדיניות של אפס סובלנות כלפי התנהגויות גזעניות במעגלים רחבים יותר מן השירות הציבורי לבדו, ותהא בעלת השפעה משמעותית על החברה בישראל ועל אמון הציבור גם בהתנהגותם של מגזרים רחבים של בעלי מקצועות חופשיים. השר יקבע- "התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע- 15 , סעיף1958-חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח 94 ,בתקנות, לאחר התייעצות במועצה, כללים בדבר התנהגותם של הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים והעובר עליהם יואשם בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע." בתקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים , לא נקבע סעיף כללי של התנהגות שאינה 1994-בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשנ"ה , ותקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת 11 , סעיף1955-הולמת. הוא הדין לעניין חוק רואי חשבון, תשט"ו .1965-את כבוד המקצוע), תשכ"ה .2 , כלל1986-הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו- וכללי לשכת עורכי61 , סעיף1961-הדין, תשכ"א-חוק לשכת עורכי 95 .הדין- לחוק לשכת עורכי63 סעיף 96 72 4 . הצוות מצא, כי יש להוסיף תניה חוזית, האוסרת התנהגות גזענית ומפלה בחוזים ממשלתיים. במסגרת דיוני הצוות עלתה דרישה מצד הפעילים החברתיים יוצאי אתיופיה להרחיב את הנורמה האוסרת "הטרדה גזענית" גם לגבי גופים מתחום המשפט הפרטי, שהמדינה התקשרה איתם בחוזים לאספקת שירותים. כידוע, העובדים בגופים אלה אינם כפופים לדין משמעתי, ויכולה להתקיים בקרבם התנהגות גזענית שאין לה כיום מענה משפטי מרתיע מצד הממשלה. התנהגות שכזו יכולה להתקיים בין העובדים ובין עצמם, בין מנהל בגופים אלה ועובדיו, או מצד עובדים כלפי אזרחים המקבלים שירותים מגופים אלה. צמצום תופעה שכזו מותנה, ככלל, ברצונם של מנהלי הגוף הפרטי. הטעם לדרישה מתבסס על כך, שמשרדי ממשלה שונים נוהגים להסתייע בגופים פרטיים לביצוע תפקידים שונים, אך צורת ההעסקה אינה שוללת קיומם של מאפיינים ציבוריים בפעילות המתבצעת, בין מבחינת מיקום הפעילות ובין מבחינת סוג השירותים הניתנים לציבור, ולכן משפיעה על אמון הציבור ברשויות השלטון. כך, למשל, שירותי ניקיון, שמירה ותחזוקה ניתנים בידי גופים פרטיים בתוך מבנים של משרדי הממשלה; ממשלתיים יכולים לתת שירותים לציבור, כגון הפעלת מעון מטעם -כמו כן, גופים חוץ ספר וכד'.-משרד ממשלתי, אחיות בתי במתן שירותים ציבוריים שכאלה קיים אינטרס ציבורי מן המעלה הראשונה להבטיח לגבי העובדים בגופים אלה בתוך מתחם ממשלתי או בעת מתן שירות לציבור בידי חוץ, כי המדינה תנהג באופן, המבטיח מיגור של כל צורות ההתנהגות -עובדים במיקור הגזענית מצד העובדים בגופים אלה. בחוזים הממשלתיים הנהוגים כיום והמיישמים את הוראות תקנות חובת המכרזים אין כל התייחסות לחובתו של ספק השירותים למדינה להבטיח, כי עובדיו לא יתנהגו באופן -גזעני או שיש בו משום "הטרדה גזענית". הספק מחויב לשמור על זכויות העובדים על פי דיני העבודה, אך עם חוקים אלה לא נמנה, למשל, חוק איסור לשון הרע. על כן הצוות ממליץ, כי: א. יש להרחיב את החובות המוטלות על ספקי שירותים של משרדי הממשלה לפעול כדלקמן: 1 . מציע/ספק ינקוט את כל הפעולות הנדרשות כדי להבטיח כי הוא או עובדיו לא יתבטאו או יתנהגו באופן שיש בו משום ביזוי של אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, ) לחוק 4(1 מקום מגוריו, גילו, נטייתו המינית, או מוגבלותו (זהו נוסח הוראת סעיף ).97איסור לשון הרע 2 . הובא לידיעת המציע/הספק כי מי מעובדיו התנהג כאמור לעיל, ינקוט את כל הפעולות שהוא מוסמך לעשות כדין כדי להבטיח שהמעשה לא יישנה. 3 . רשאי המשרד, לאחר שנתן למציע- הפר מציע/ספק את חובותיו לפי סעיף זה להשמיע את טענותיו, לנקוט אמצעים העומדים לרשותו לעניין הפרת חוזה. .1965-חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 97 73 .ב מבחינת תחולת ההוראה, יחידת החשב הכללי תוציא הוראה למשרדים המעסיקים עובדים באמצעות גופים חיצוניים לכלול בחוזים חדשים את נוסח ההוראה דלעיל, בתחומים שלהלן: 1 . ,לגבי התקשרויות שביצוען נעשה בתוך משרדי הממשלה (כגון עובדי שמירה ניקיון, תחזוקה ומחשוב); 2 . .התקשרויות בחוזים למתן שירותים לציבור כך, הוראה זו לא תחול, למשל, על קבלן המבצע עבודת בינוי של בניין משרדים חדש בשל ההנחה, כי עבודה מסוג זה פחות מזוהה עם השירות הציבורי ואמון הציבור בו. מוצע, כי נוסח ההוראה ינוסח בידי יחידת החשב הכללי כדי להקל על המשרדים ליצור אחידות ולהבטיח יישום הנורמה. לניסוח הוראה שכזו לא נדרש מקור סמכות מיוחד בדיני המכרזים, שכן תנאי חוזי מסוג זה הוא מסוג התנאים שסביר לכלול בחוזה, שביצועו מתקיים בתוך בניין משרדים ממשלתי או בעת מתן שירות לציבור גם מחוץ לבניין הממשלתי. המלצה זו, אם תיושם, תחול תחילה במשרדי הממשלה וביחידות הסמך. לאחר שייצבר ניסיון בהפעלה, מומלץ לשקול את הרחבת תחולתה, ובמידת הצורך בחקיקה, גם על גופים ציבוריים נוספים. 5 . הצוות מצא, כי יש לתת סיוע משפטי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה (להלן: "חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים"), לכל 2000-למקומות ציבוריים, התש"ס אדם שנפגע ומבקש להגיש תביעה אזרחית בגין חוק זה ללא מבחן כלכלי. קשה לאמוד את מספר התביעות שמוגשות לפי חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים. דין -עם זאת, מתוך חוויות אישיות של חברי הצוות והתייעצויות עם עמותות ועורכי העוסקים בתחום הגיע הצוות למסקנה, שהחסם הכלכלי הוא חסם משמעותי בהגשת ודאות.-תביעות אזרחיות, שהן תהליך ארוך, הכרוך באי ידי המדינה, ונכון להיום אין תמיכה -מאחר שחוק זה מבטא ערכים חשובים לקידום על של המדינה בו, יש מקום שהמדינה תיתן תמיכה גם בנושאים הללו בדמות סיוע משפטי, פיו.-פי חוק זה ומבקש לתבוע על-ללא מבחן כלכלי, לכל מי שנפגע על על כן הצוות ממליץ, כי: המדינה תממן את הגשת התביעות בגין חוק זה לכלל האוכלוסייה במהלך שלוש השנים מנת לעודד הגשת תביעות ויצירת פסיקה משנה תודעה.-הקרובות, וזאת על א. , לצורך ביצוע סעיף א', כך שיינתן 1972-יש לתקן את חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב ללא צורך - ייצוג משפטי לכל מי שזקוק לכך בהקשר של פגיעה בשוויון או אפליה בעמידה בקריטריון כלכלי. ב. משפט בתביעות שתוגשנה לפי חוק איסור אפליה במוצרים -יש לבטל את אגרת בית מנת להקל ולעודד הגשת התביעות לפי חוק זה ולמנוע מהם חסם כלכלי -ושירותים, על להגשת תובענה כאמור. ג. מנת לקדם נושא זה.-נציין, כי שרת המשפטים, איילת שקד, פועלת על 74 במישור הפלילי- צוות כלים וטיפול-תת צוות זה עסק בכלים המשפטיים והאחרים הקיימים במישור הפלילי ובחן את הכלים -תת מנת לבחון טענות קשות שהועלו מטעם -העומדים לרשות גורמי האכיפה השונים, וזאת על אודות גזענות, אפליה ופרופיילינג, המופנים כלפי יוצאי אתיופיה, -פעילים חברתיים על הן על ידי אזרחים והן על ידי משרתי ציבור ואשר באים לידי ביטוי בהליכי האכיפה הפליליים. הגדרת הבעיה וזיהוי נקודת ההתערבות האופטימלית במהלך עבודת הצוות נשמעו טענות רבות על שימוש מופרז בכוח, על אכיפה מפלה ובלתי שוויונית ועל התנהלות בלתי ראויה אחרת של גורמים במערכת אכיפת החוק הפלילי לרבות אי העמדה לדין של אזרחים אשר עוברים עבירות ממניע גזעני במקרים הרלוונטים. עוד נשמעו טענות על יחס סלחני של מערכת אכיפת החוק כלפי עובדי ציבור, שהתנהלו באופן פסול או מפלה כלפי יוצאי אתיופיה. הצוות פעל לאיסוף רחב של נתונים עובדתיים לצורך בחינת טענות אלו וערך דיונים הן לצורך בירור הפעולות שננקטו - בנוכחות נציגים מהמערכות הציבוריות השונות עד עתה לטיפול בתלונות אזרחים יוצאי אתיופיה, והן לצורך בחינת הנתונים שנאספו, האפשרויות להסיק מהם מסקנות ולגבש המלצות. בדיונים נבחנו אופן הגשת התלונות בגופים השונים (במשטרה, במח"ש ובמחלקה לדין משמעתי והיחידה לתלונות הציבור במשטרה) והשלבים השונים של מנגנון האכיפה הפלילית: ממעצרו של החשוד, עובר דרך חקירתו וקבלת החלטה על פתיחת תיק פלילי בעניינו, בחינת הליכים חלופיים להליך הפלילי ומעורבות שירות המבחן, הגשת כתב אישום והרישום בגיליון הרישום הפלילי. זאת תוך התייחסות לתלונות שהושמעו ובחינת פתרונות אפשריים לשיפור הפעילות של מנגנוני האכיפה הפלילית. בנוסף, נבחנו כלל הכלים הנורמטיביים הנתונים בידי רשויות האכיפה לטיפול בטענות פי דין, - הן מבחינת הסמכויות הקיימות על- בדבר התנהגות מפלה וגזענית של עובדיה והן מבחינת מדיניות העמדה לדין פלילי, משמעתי או פיקודי בגופי התביעה השונים ובכך נבחנו שלושה נושאים: התנהלות שוטרים; יחס כלפי יוצאי אתיופיה בהליך הפלילי; 99 בהגשת כתב אישום וקביעת מתחם העונש98שימוש בסעיף הרלוונטי בחוק העונשין במקרים של ביצוע עבירה פלילית ממניע גזעני. הנתונים שנאספו במסגרת העבודה התקבלו נתונים רבים מהמשטרה. המשטרה אספה וניתחה נתונים בענין זה, וחלק מן הנתונים אף שימשו צווות זה בעבודתו. , התברר כי אחוז התיקים הפליליים אינו פרופורציונלי באופן חריג - שנפתחים נגד יוצאי אתיופיה, וכן אחוז כתבי האישום לשיעורם באוכלוסייה. נתונים חריגים אלה בולטים בייחוד כאשר מדובר בקטינים, כמפורט להלן: .1977-ו’ לחוק העונשין התשל”ז144 סעיף 98 .1977-ט’ לחוק העונשין, התשל”ז40 סעיף 99 75 , שיעורם של100)15.3.2016 פי הנתונים שהועברו לעיוננו ממשטרת ישראל (מסמך מיום-על . לא הובאו בפנינו נתונים מדויקים באשר לשיעור 1.6% יוצאי אתיופיה באוכלוסייה הוא .2%-הקטינים יוצאי אתיופיה ביחס לכלל הקטינים בישראל, אך נראה כי מדובר על כ – נפתחו נגד אזרחים יוצאי 2013 מכלל התיקים הפליליים שנפתחו בשנת2.9% ,לעומת זאת (כלומר כפול משיעורם באוכלוסייה).3.2% נתון זה עלה לכדי2015- ו2014 אתיופיה. בשנים כאשר בוחנים את התיקים אשר הביאו להגשת כתב אישום, הנתונים גבוהים עוד יותר: – הוגשו נגד אזרחים יוצאי אתיופיה. בשנים 2013 מכלל כתבי האישום שהוגשו בשנת3.4% כלומר אחוז כתבי האישום נגד אזרחים יוצאי אתיופיה- 3.5% נתון זה עמד על2015- ו2014 .היה גבוה יותר מפי שניים משיעורם באוכלוסייה כאשר מפלחים את הנתונים לחלוקה בין בגירים לקטינים, התמונה הופכת למטרידה: מכלל התיקים שנפתחו נגד קטינים – נפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה. 6.5% ,2013 בשנת מחלקם באוכלוסייה 3.5 (יותר מפי7.6%- ל- 2015 , ובשנת7.3%- הנתון עלה ל2014 בשנת הכללית). נגד קטינים – הוגשו 2013 מכלל כתבי האישום שהוגשו בשנת8.2% ,מבחינת כתבי אישום 8.5% על- 2015 , ובשנת8.1% עמד הנתון על2014 נגד קטינים יוצאי אתיופיה. בשנת (כלומר יותר מפי ארבעה מחלקם באוכלוסייה הכללית ומסתמנת מגמת עלייה). פער דומה אפשר למצוא גם בהשוואת אחוז תיקי החקירה המסתיימים בהגשת כתב אישום בקרב האוכלוסייה הכללית, לעומת האחוז בקרב האזרחים יוצאי אתיופיה: באוכלוסייה בממוצע מתיקי החקירה הסתיימו בכתב אישום. 28.5% ,2013-2015 הכללית, בין השנים . כלומר כאשר בוחנים את הנתון 31.5% בקרב האזרחים יוצאי אתיופיה עומד הנתון על לגבי כלל האוכלוסייה ומשווים אותו לנתון לגבי אזרחים יוצאי אתיופיה, מגלים פער בין השניים (משום שנראה, כי הפער הרלוונטי הוא לא ההפרש בין שני 10%-של יותר מ הנתונים, אלא היחס ביניהם). אם מתמקדים בקבוצת הקטינים (באותן שנים), הפער בולט אף יותר: בקרב כלל מתיקי החקירה הסתיימו בכתב אישום. בקרב הקטינים יוצאי אתיופיה, 23.7% ,אוכלוסיית לעומת הנתון ביחס 16%- כלומר פער של יותר מ- 27.7% לעומת זאת, הנתון עומד על לכלל האוכלוסייה. מנתונים אלה עולה אפוא, כי לא זו בלבד שמספר התיקים שנפתחים נגד אזרחים יוצאי אתיופיה עולה באופן ניכר על שיעורם באוכלוסייה, הרי שכאשר מתמקדים במספר התיקים המבשילים לכדי כתבי אישום – הנתונים חריגים אף יותר. לכאורה מצביע הדבר על טיפול מחמיר יותר באוכלוסייה זו מצד התביעה הכללית. שהרי היינו מצפים למצוא נתונים זהים באשר ליחס בין כלל התיקים ובין כלל כתבי האישום הן בקרב האוכלוסייה הכללית והן בקרב האזרחים יוצאי אתיופיה. כאשר כלל הנתונים מצביע באופן ברור על כך, שהאזרחים יוצאי אתיופיה, ובייחוד הקטינים, מועמדים לדין בשיעור גדול בהרבה אודות תיקי החקירה שנפתחו) מאשר כלל האוכלוסייה – אין חולק, כי -(ביחס לנתון על מדובר בנתון חמור ומדאיג. .נתוני המשטרה מצורפים כנספח יב לדוח 100 76 עוד הוצגו נתונים, שלפיהם אחוז הקטינים יוצאי אתיופיה המופנים להליך ט"מ (טיפול הינו נמוך באופן משמעותי בהשוואה לאחוז 101) הליך חלופי להליך הפלילי- מותנה מהקטינים יוצאי 12.5% ,2015 המופנים מכלל אוכלוסיית הקטינים. כך, לדוגמה, בשנת .102 מופנים מכלל אוכלוסיית הקטינים27.4% לעומת- .אתיופיה הופנו להליכי ט.מ נתונים מטרידים נוספים, עולים בעת בחינה של מספר האסירים והעצורים יוצאי אתיופיה מול קצינת האסירים בכלא "אופק" 29.6.16 הכלואים בכלא "אופק". מבירור שנערך ביום נערים יוצאי אתיופיה. 23 קטינים ב"אופק", מתוכם128 נמסר, כי במועד הבירור כלואים אחוז גבוה - אחוזים מבני הנוער הכלואים בכלא "אופק" הם יוצאי אתיופיה18% כלומר בלבד).2%-בצורה משמעותית מחלקם באוכלוסייה (המוערך, כאמור, בכ תוכנית לחיזוק האמון בין המשטרה ובין יוצאי אתיופיה בשנה האחרונה, הוקמה ביוזמת המשטרה הוקמה ועדת היגוי בראשות ניצב גילה גזיאל אשר בסופו של דבר המליצה על גיבוש תוכנית לחיזוק האמון בין המשטרה ובין יוצאי . תוכנית זו הוצגה בפני 103אתיופיה בשיתוף פעולה עם נציגים מקהילת יוצאי אתיופיה הצוות. מדובר בתוכנית מפורטת, אשר מקצה משאבים רבים ושמה דגש על מעורבות קהילתית של המשטרה עם יוצאי אתיופיה ולשילובם בשורות המשטרה כחלק מתפיסת השינוי הנדרש. התוכנית לא עסקה מטבע הדברים בסוגיית הגזענות כנושא העומד בפני עצמו ומקרין על ממשקי המשטרה והקהילה. התוכנית פיתחה כלים שחלקם חשובים גם ליעדיו של צוות זה ויפורטו בהמשך. תוכנית המשטרה מייחסת, ככל הנראה, את הנתונים החריגים באכיפה למשבר העלייה פי שאין חולק שקליטת יוצאי אתיופיה -על-והקליטה של יוצאי אתיופיה בארץ. אף בישראל לוותה בקשיים ניכרים, וכי לקשיים אלה יש תרומה נכבדה ביצירת המציאות כיום, אי אפשר להסביר נתונים חריגים אלה רק לנוכח משבר העלייה והקליטה האמורים. יש לציין כי הדגש אותו שמה משטרת ישראל על "הכשירות התרבותית" נותן מענה חלקי לנתונים החריגים שהוצגו בקשר למספר התיקים הפלילים שנפתחים נגד צעירים יוצאי אתיופיה. בנוסף, הפעילים החברתיים הביעו התנגדות נחרצת כלפי שיח זה של כשירות תרבותית, וזאת בעיקר נוכח העובדה כי מרבית הצעירים יוצאי אתיופיה נולדו בארץ. תוכנית המשטרה אושרה כ"תוכנית חירום" על ידי הממשלה בועדת השרים והמשטרה החלה בתהליכי יישום ההמלצות. יש לציין כי צוות זה החל לפעול עוד בטרם יושמו כל המלצות תוכנית המשטרה ולכן חלק מהמלצות צוות זה חופפות להמלצות המצויות .104בתוכנית המשטרה אשר עתידות להיות מיושמות בחודשים הקרובים ,טיפול מותנה מאפשר למשטרה להפנות בני נוער שנפתחו נגדם הליכים פליליים לטיפול שירות המבחן 101 "הליך טיפול וטיפול מותנה- 03.300056 'כאשר התיק לא יופיע ברישום הפלילי. ראו נוהל משטרת ישראל מס לקטינים". כשליש מהתיקים הנפתחים לבני נוער במשטרה נסגרים בהליך טיפול מותנה, אך המספר נמוך באופן משמעותי כאשר מדובר בתיקים פליליים הנפתחים לבני נוער יוצאי אתיופיה. מצורפים כנספח יג לדוח.- מבוסס על נתונים שהוצגו לצוות מטעם שירות המבחן 102 .ראה נספח ה לדוח 103 . הדבר יצויין לצד כל המלצה אשר קיבלה ביטוי בתוכנית המשטרה ומופיעה כהמלצה בדוח זה 104 77 עיון בתיקים לאחר שמיעת כלל הגורמים הרלוונטיים הוחלט, כי לא נכון יהיה להסיק מסקנות אופרטיביות אך ורק מהנתונים החריגים שהוצגו, וכי ראוי לבדוק מדגם של תיקי חקירה ותיקי תביעה. הערכת חברי הצוות הייתה, כי בדיקה כזו תאפשר הבנה נכונה יותר של הגורם לנתונים החריגים. על כן, הצוות פנה למשטרה בבקשה לבדיקת תיקים פליליים בהם מעורבים צעירים יוצאי אתיופיה, קטינים ובגירים צעירים, כחשודים או כנאשמים בעבירות רכוש ובעבירות נגד הסדר הציבורי, ובפרט עבירות של תקיפת שוטרים. תיקי משטרה, שהוזמנו מתחנות משטרה 150-המשטרה העמידה לעיון הצוות מדגם של כ . מרבית החשודים/105הנמצאות בערים בהן שיעור גבוה של תושבים יוצאי אתיופיה הנאשמים בתיקים שנבדקו הינם קטינים. עוד נבחנו תיקים רלוונטיים נוספים, המטופלים . התיקים הועמדו לעיון במטה 106צוות זה במסגרת עבודתה בפרקליטות-ידי ראשת תת-על הארצי של המשטרה ונבחנו במהלך שלושה ימי עבודה מלאים. בחינת התיקים הפליליים שנפתחו נגד בגירים וקטינים יוצאי אתיופיה העלתה שורה של קשיים, בשלבים שונים של הליך האכיפה הפלילי. בדיקת התיקים, שנבחרו בצורה אקראית, אינה יכולה ללמד בהכרח על הכלל. בבדיקת התיקים, הצוות לא ערך מחקר סטטיסטי אלא ביקש לזהות את הקשיים הקיימים ולבחון את הנקודות בהן יש להתערב ולטפל. ככל שהצוות התקדם בבחינת התיקים, נבחנו בעיות וקשיים אשר תאמו סוגיות שהועלו על ידי הפעילים החברתיים. השילוב בין טענות הפעילים החברתיים לממצאים שעלו בבדיקת התיקים מעיד על בעייתיות אשר יש לתת לה מענה באופן מקיף ויסודי. המלצות הצוות גובשו במטרה לתת מענה לקשיים אלה וכוללים הגברה של מנגנוני הפיקוח והבקרה על מערכת אכיפת החוק בשלבים בהם מופעל שיקול דעת, העלאת מודעות גורמי האכיפה לחובת דיווח במקרים של גזענות ואפליה, הנגשת מנגנון האכיפה הפלילית והגשת תלונות, הגברת האכיפה במקרים של ביצוע עבירות של אזרחים ממניע גזעני והרחבת הפיילוט של בתי משפטי קהילתיים על מנת ליתן מענה שיקומי כלל מערכתי לנאשמים בתיקים פליליים. ממצאים והמלצות לטיפול: הצבת גורמי פיקוח ובקרה בצומתי שיקול הדעת כפי שפורט לעיל, מנגנון האכיפה כולל "תחנות" רבות, שבהן השוטר, התובע הפלילי או הפרקליט נדרשים להפעיל שיקול דעת. כך, למשל, מופעל שיקול דעת בעת ההחלטה על ידי השוטר, שימוש בכוח במהלך המעצר, פתיחה בחקירה, בחירת -מעצרו של החשוד על סעיף העבירה (עבירה חמורה או קלה יותר), בחינת ההמלצות של שירות המבחן באשר לטיפול בתיק, בחינת האפשרות להפנות את התיק להליך חלופי להליך הפלילי (כשמדובר בקטינים), או לסגירת תיק בהסדר מותנה (כשמדובר בבגירים), החלטה באשר להגשת כתב אישום, בחירת עילת הסגירה לתיק (לצורך הרישום הפלילי) ועוד. . מסומנת כנספח יד- רשימת תיקי החקירה שהועמדו לעיון ראשת הצוות מפורטים במכתב המשטרה 105 .בראש צוות זה עמדה עו”ד רחל מטר, מנהלת המחלקה לעיכוב הליכים בפרקליטות המדינה 106 78 טומנת107הפעלת שיקול הדעת בכל אחת מן התחנות של ההליכים בעניינו של חשוד בחובה השלכות ממשיות לגבי סוג ההליך שיתנהל נגדו, חומרתו והשלכותיו על עתידו. שיקול דעת רחב עלול להביא לקבלת החלטות לא שוויוניות, ולעתים אף לכאלה שנגועות באפליה, בין אם הדבר נעשה במודע ובין באופן "תוצאתי" בלבד. לאחר בדיקת התיקים, כאמור, נמצא, כי לא ניתן מענה המניח את הדעת בנוגע לפערים באכיפה כפי שעולה מהנתונים שהוצגו לעיל בכל אחד מן השלבים שבהם מערכת אכיפת החוק מפעילה שיקול דעת. המלצות שעניינן הגברה של מנגנוני הבקרה והפיקוח על מערכות אכיפת החוק בשלבים שמופעל בהם שיקול דעת 1 . הצוות מצא, כי קיים קושי ממשי בבירור נסיבות המפגש הראשוני בין שוטרי הסיור ואזרחים יוצאי אתיופיה, בפרט קטינים. נלמד, כי לא מעט מהתיקים מתחיל על רקע "עניין של מה בכך" 108מעיון בתיקים (בקשה להזדהות, בקשה לשפוך אלכוהול וכד'), ועד מהרה מפגש זה מידרדר ומסלים ופתיחת תיק פלילי.109לאירוע אלימות ממשית, מעצר חשוד במקרים אלו, ככלל, השוטרים מציינים, כי החשודים התנהלו באלימות ממשית כבר מתחילת האירוע, דבר אשר חייב את מעצרם. מנגד, טענת רוב החשודים היא, כי לא הייתה כל הצדקה למעצרם, וכי השוטרים הם אלה שהפעילו נגדם אלימות ממשית ללא כל הצדקה. בהעדר תיעוד אובייקטיבי של האירוע, לא ניתן לקבוע את הסיבות להסלמת האירוע. התמונה העולה מהתיקים שנבדקו מתיישבים עם עדויות חוזרות ונשנות של הפעילים החברתיים: חיכוך חוזר ונשנה עם שוטרים המתמצה בבקשת הזדהות, תחושת השפלה ותסכול המסלימה כדי תגובה לא מידתית של אזרחים ושוטרים ועוד. פשיטא, כי אין זה רצוי שפעולות שיטור סטנדרטיות של המשטרה יסתיימו באירועי אלימות קשים ובפתיחת תיקים פליליים נגד אזרחים. בהנחה כי התיקים שנבדקו הם מדגם מייצג של התיקים, התוצאה היא, שפעולת שיטור סטנדרטית ומפגש ראשוני עם השוטר מובילים לפתיחת תיקים נגד נערים יוצאי אתיופיה ולהכנסתם למעגל העבריינות. חובת מערכת האכיפה לעשות כל מאמץ לקיים בקרה הדוקה על מפגש ראשוני זה עם האזרח, וזאת במטרה לנסות לצמצם עד למינימום התפתחות אירועים פליליים ממשיים בעקבות פעולות שיטור סטנדרטיות ויומיומיות. הובא לידיעת הצוות כי בתוכנית לחזיוק האמון בין המשטרה ויוצאי אתיופיה, הומלץ מנת שניתן יהיה לתעד את האירוע אשר -לצייד שוטרי סיור ובמצלמות על גופם על . 2016110 קדם להליך המעצר, וכי יש פיילוט שעתיד להתחיל לפעול בחודש ספטמבר נוכח הנתונים החריגים שהוצגו ביחס ליוצאי אתיופיה כמפורט לעיל, הצוות מצטרף להמלצה זו וממליץ ליישמה תחילה בתחנות המשטרה שיש בהן ריכוז אוכלוסייה גבוה .כהגדרתו בדין הפלילי 107 .) יוצאי אתיופיה21 התיקים שנבדקו נוגעים בעיקר לקטינים ולבגירים צעירים (עד גיל150 יוזכר כי 108 . מה הפך את האזרח לחשוד בעיני השוטר מלכתחילה- וזאת מבלי להיכנס לשאלה 109 .בכפוף להערות הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים 110 79 של יוצאי אתיופיה, וזאת על מנת לקדם את היעדים להפחתת היקף התיקים הנפתחים נגד קטינים יוצאי אתיופיה. המלצה זו נתונה לסיכון על רקע עלותה הגבוהה לכן, הצוות מדגיש את חשיבותה גם בדוח זה על מנת לוודא כי תיושם באופן המיטבי והמיידי. עמדת משטרת ישראל היא כי בשלב זה לא ניתן לערוך שינוי בפיילוט וכי ממילא חלק מהתחנות בהן יבוצע הפיילוט הן תחנות עם ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה. 2 . ואינם נותנים משקל111הצוות מצא, כי נוהלי המשטרה מאפשרים שימוש נרחב בטייזר ראוי להשלכות על החשוד. על כן הצוות ממליץ, כי: יש לבחון מחדש את נוהלי המשטרה בעניין השימוש בטייזר. במהלך עבודת הצוות ידי שוטרים בטייזר. כן נטען, כי נוהלי -הושמעו טענות על שימוש פסול שנעשה על המשטרה מאפשרים שימוש נרחב בכלי זה ואינם נותנים משקל ראוי להשפעות החריגות הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית.- שיש להפעלת הטייזר על החשוד נוכח הטענות שהושמעו, הצוות קיים דיון בשימוש שנעשה באמצעי זה, לרבות דיון בנוכחות קצין טייזר ארצי במשטרת ישראל. בנוסף, הצוות בחן את מסקנות דוח מבקר המדינה על שימוש משטרת ישראל במכשיר שליטה חשמלי מסוג טייזר, שפורסם ביום .9.12.14 במסגרת העיון בתיקים, נסקרו מספר תיקים בהם נעשה שימוש בטייזר. באחד מן . מצפיה בסטרון נלמד כי 112התיקים שימוש זה אף תועד בוידאו, מטעם מי מהחשודים מדובר בכלי המאפשר שימוש בכוח חריג, הגורם לכאבים עזים לחשוד. ניתן להתרשם הן מצפיה בקלטת והן מתלונות החשודים – שהשימוש בטיזר – אף גרם להשפלת החשוד. העיון בתיקים לימד על שימוש נרחב יחסית שנעשה בטייזר, במהלך פעולות שיטור ידי תחנות -סטנדרטיות, עוד נלמד מן העיון בתיקים, כי היקף השימוש בטייזר על המשטרה אינו אחיד, וכי יש תחנות משטרה שעושות שימוש רב בטייזר, בעוד שבתחנות אחרות לכאורה לא נעשה שימוש כזה בסיטואציות דומות. בחלק מן התיקים עלו תהיות בדבר ההצדקה לשימוש בכלי חריג זה בנסיבות הקונקרטיות של האירוע, שכן באחד מהתיקים נמצא כי נעשה שימוש בטייזר נגד אדם שהיה כבול. בכמה תיקים היו טענות של חשודים, כי נעשה נגדם שימוש בטייזר, אך לא נמצא תיעוד לכך בדוחות השוטרים. באחד מן התיקים נלמד, כי נעשה שימוש בטייזר בתחנת המשטרה ולאחר מעצרו של החשוד, וזאת לכאורה במקום שלא היה עוד צורך בכך, וניתן היה להשתלט על החשוד בכלים שפגיעתם פחותה. בתיק אחר נמצא תיעוד רפואי שצורף מטעם "טייזר אינטרנשיונל" הוא שמה של החברה שמייצרת את הנשק. ייעשה- שם מסחרי של נשק הלם חשמלי 111 . השם השגור לנשק זה- "שימוש מעתה ואילך במונח "טייזר (תחנת קריית מלאכי). 17129/15 פ”א 112 80 החשוד, ובו פורטו טענות בדבר נזקים פסיכולוגיים ארוכי טווח שנגרמו לחשוד אחר שהשתמשו נגדו בטייזר. התרשמות הצוות הינה כי אמצעי הטייזר מאפשר שימוש בכוח חריג, ויש חובה לוודא כי האמצעי מופעל בצורה מידתית וראויה. על כן, יש חשיבות רבה לוודא כי הטייזר מופעל רק במקרים המצדיקים זאת, ורק במקרים בהם אין דרך אחרת, שפגיעתה פחותה, לריסון החשוד. מעיון בנוהלי המשטרה בעניין שימוש בטייזר אפשר להתרשם, כי הם מאפשרים שימוש רחב יחסית בטייזר ככלי עזר למעצר חשוד. הצוות סבור, כי נהלי המשטרה הקיימים היום אינם מדגישים דיים את החובה לעשיית שימוש מידתי ומרוסן ככל האפשר בכלי . על כן, הצוות ממליץ על בחינה מחודשת של הנוהלים, ביחד עם 113אכיפה חריג זה מנת לצמצם את השימוש בטייזר – וזאת -הגורמים הרלוונטים במשרד המשפטים, על רק למקרים המצדיקים זאת. נמסר לצוות כי משטרת ישראל בחנה טענות אלה במסגרת התוכנית שלה וחלק מהמסקנות שיושמו כוללות מינוי קצין טייזר ארצי ושינוי נהלי השימוש בטייזר. תיקון הנוהלים נועד, בין היתר, לשם הגברת הפיקוח והבקרה על השימוש בכלי זה במקרים המתאימים והם יובאו לבחינה ולאישור של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. 3 . .הצוות מצא, שיש להגביר את הפיקוח והבקרה על השימוש בטייזר על כן הצוות ממליץ, כי: משטרת ישראל תקבע מנגנוני בקרה, שיבטיחו פיקוח הדוק על השימוש בטייזר. בהמשך למפורט לעיל, ונוכח התרשמות הצוות, כי שימוש בטייזר מהווה שימוש חריג בכוח שיש לעשות בו שימוש באופן זהיר – הצוות ממליץ לקבוע מנגנוני בקרה נוספים, שיבטיחו פיקוח ובקרה הדוקים יותר על השימוש בטייזר, אשר יובילו לצמצום השימוש בו עד למינימום הנדרש. בהקשר זה הצוות ממליץ, כי כל התיקים שבהם נעשה שימוש ידי החשוד (ואף שהדבר לא קיבל ביטוי -בטייזר, או עולה טענה על שימוש כאמור על יועברו לבחינה מיידית של קצין הטייזר הארצי במשטרה.- )בדוחות הפעולה של השוטר נמסר לצוות כי קצין הטייזר שמונה במסגרת תוכנית המשטרה בוחן כל תיק שבו נעשה שימוש בטייזר ועל כך הצוות מברך. במקרים שבהם התלונן נחקר כי נעשה נגדו שימוש בטייזר, אך לא נמצא תיעוד כנדרש ידי קצין הטייזר כי אכן נעשה שימוש בטייזר -מטעם השוטר בשטח, וככל שיימצא על יועבר התיק גם למח"ש.- ידי השוטר-מבלי שהדבר תועד כנדרש על בנוסף, הצוות ממליץ, כי כל אימת שנעשה שימוש בטייזר במהלך מעצרו של חשוד, .זאת אף אחר המהלך שנעשה מול מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים לתיקון הנהלים בשנה האחרונה 113 81 115 וכן פלטי הטייזר114ידי השוטר-יצורפו דוח השימוש בטייזר שממולא דרך קבע על לתיק החקירה. מדובר בדרך אפקטיבית לפיקוח ובקרה של גורמי מקצוע על השימוש בכלי זה, ודרך נוספת לצמצם עד כמה שאפשר את השימוש בו. 4 . .הצוות מצא, שעצורים מוחזקים לעתים בתחנות המשטרה בדרך שאינה ראויה על כן הצוות ממליץ כי: על המשטרה לבחון את נוהליה לאחזקת עצורים בתחנות המשטרה, ולרעננם בקרב מפקדי תחנות וכל השוטרים בתפקידים הרלוונטים לעניין מעצר חשוד. פרשת סלמסה העלתה לדיון הציבורי, בין היתר, את התנאים שבהם מוחזקים העצורים פי הנטען, סלמסה נעצר והוחזק בחצר תחנת המשטרה כבול .-בתחנות המשטרה. על במהלך בחינת התיקים נמצא תיעוד בתיק נוסף לתנאי אחזקה בלתי ראויים בתחנת . מעיון בסרטון שנמצא בתיק המשטרה נראה, כי קטין יוצא אתיופיה, עצור, 116המשטרה הוחזק בחדר הומה אדם בתחנה כשהוא שכוב על הרצפה ואזוק, וכאשר לראשו שמיכת צמר. לחדר זה (שנראה כחדר ארכיון) נכנסו ויצאו אנשים – כאשר הקטין שכוב על הרצפה, אזוק, בוכה וצועק לעיני העוברים והשבים. פני הדברים אין מדובר בתנאי אחזקה ראויים לעצורים, לא כל שכן -הצוות סבור, כי על ידי המשטרה. על כן, יש לפעול לבחינת הנוהלים הקיימים לאחזקת -לקטין שנעצר על עצורים בתחנות המשטרה כדי להביא לתיקון מצב זה ולמנוע הישנות של מקרים כגון אלה. 5 . ,117הצוות מצא שקטינים רבים, שנפתחים נגדם תיקים בגין עבירות של סדר ציבורי טוענים כי הופעלה נגדם אלימות ממשית. על כן הצוות ממליץ, כי: יש לתעד חקירות חשודים קטינים בווידיאו בכל העבירות מסוג פשע ועבירות מסוג עוון .119 ועבירות נוספות נגד שוטרים118,1997-לפי סימן ג' לפרק ט' בחוק העונשין, התשל"ז בחינת התיקים העלתה, כי חשודים קטינים רבים, החשודים בעבירות של סדר ציבורי, מעלים טענות קשות נגד השוטרים על אלימות ממשית שהופעלה קודם למעצר, במהלך המעצר, בעת הובלת החשוד לתחנת המשטרה וכן בתחנת המשטרה עצמה. מהנתונים שהתקבלו ממח"ש נלמד כי חרף ריבוי הטענות שהועלו במשטרה, חשודים יוצאי אתיופיה ממעיטים להגיש תלונות למח"ש. זאת ועוד: מעטים החשודים הבוחרים פי נוהלי המשטרה, כל שוטר שעשה שימוש בטייזר במהלך אירוע פלילי צריך למלא דוח מובנה, ובו על-על 114 .השוטר לתאר את פרטי האירוע, את נסיבותיו, את אופן השימוש בטייזר, את כמות היריות ועוד גבי המכשיר ומתעדים את מספר היריות והמועד שבו נורו.-מצויים על 115 . תחנת ראשון לציון545004/15 תיק 116 .כגון: העלבה, הפרעה לשוטר, איומים על שוטרים ותקיפת שוטרים 117 העבירות הדומיננטיות ביותר שבגינן נפתחים תיקים של יוצאי אתיופיה- עבירות שעניינן תקיפות שוטרים 118 .כעולה מהנתונים שהתקבלו ממשטרת ישראל א לחוק (הפרעה 288 (העלבת עובד ציבור), וסעיף1977- לחוק העונשין, התשל"ז288 עבירות לפי הסעיפים 119 .)לעובד ציבור 82 ,להגיש תלונות למח"ש, והם עושים זאת לאחר זמן רב – וחלוף הזמן יש בו, לרוב להשפיע לרעה על האפשרות לנהל חקירה אפקטיבית ולברר את תלונות החשודים. נראה אם כן, כי ברוב המקרים התיעוד הראשוני והיחיד לתלונה זו הוא הודעות החשוד . מדובר בראיה מרכזית לבחינת טענתם של חשודים יוצאי אתיופיה, שלפיה 120במשטרה מערכת אכיפת החוק מתנכלת להם, וכלי חשוב לבחינת הטענות המושמעות בעניין אלימות פסולה שהופעלה נגדם מצד השוטרים. הופץ תזכיר חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון) (חקירת 26.5.16 ביום אשר כולל, בין היתר, הצעת תיקון חקיקה, שירחיב את חובת 121,2016-קטינים), התשע"ו תיעוד החקירה של קטינים לכל עבירה מסוג פשע (כיום החובה היא על חקירת עבירות, שהעונש המרבי הקבוע בגינן הוא עשר שנות מאסר ויותר). נוכח האמור, הצוות ממליץ לקדם תיקון חקיקה זה ולהרחיבו לעבירות נגד שוטרים מסוג עוון שנעשו נגד שוטרים כמפורט מטה, ומציאת המענה התקציבי הנדרש לשם כך. בנוסף ונוכח התרשמות הצוות שעיקר הטענות בדבר אלימות פסולה מועלות במסגרת תיקים שעניינם היתקלות מול שוטרים במסגרת אירועי סדר ציבורי, מצבים בהם יחסי הכוחות בין הקטין לשוטר אינם שווים, הצוות ממליץ כי חובת התיעוד תחול גם על חקירות קטינים בעבירות עוון, שנעשו נגד שוטרים (כגון תקיפת שוטרים, איומים על שוטרים, הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור).. תיעוד כזה יאפשר אף לבחון את מצבו הפיזי והנפשי של הקטין סמוך אחר מעצרו, והדבר יהווה כלי חיוני ומרכזי לבחינת טענות החשודים הקטינים בעניין אלימות פסולה של השוטרים. לא למותר לציין, כי לדבר יהיו גם השפעות חיוביות על דחיית טענות באשר לנקיטת אמצעים פסולים בחקירה ועל צמצום מחלוקות בשאלה כיצד התנהלה החקירה. ממשטרת ישראל נמסר, כי לאור עבודת הועדה בראשותה של השופטת חיות המשטרה החלה ביישום חלקי של ההמלצה, שלפיה חקירות קטינים בעבירות פשע יתועדו. משטרת ישראל אינה מתנגדת להמלצה זו, אך היא מתנגדת להחלת המלצה זו על עבירות מסוג עוון. 6 . הצוות מצא, שאין הנחיה המתווה את שיקול הדעת של שוטרים בבואם להפעיל את סמכותם לבקש מאזרח להזדהות. הוצגה בפני הצוות טענה, כי בקרב השוטרים יש נוהג רווח לדרוש לעיין בתעודות זהות פי -סמך "פרופיילינג" או ללא כל הצדקה עניינית. על-של אזרח יוצא אתיופיה על הטענה, קטינים וגברים יוצאי אתיופיה מתבקשים להזדהות לעתים תכופות. כן נטען, כי בקשה זו מופנית אך ורק כלפי יוצאי אתיופיה אף במקום שהם עומדים עם חברים/ עמיתים לעבודה שאינם יוצאי אתיופיה. הובהר, כי דרישות חוזרות ונשנות להזדהות גורמות לאזרחים יוצאי אתיופיה הרגשה של השפלה, הדרה וזרות. טענות אלה נתמכו בממצאי הבדיקה – שם נמצא, כאמור, כי מספר לא מבוטל של אירועים אלימים על החשיבות של תיעוד הודעות החשודים בווידיאו למדנו גם מעיון בתיקים. באחד מן התיקים טען הקטין 120 ידי השוטרים במהלך מעצרו. עם זאת, בתיק החקירה נרשם, כי לא-החשוד לאלימות קשה שהופעלה נגדו על היה ניתן לתעד באופן חזותי את החבלות עקב מצלמה תקולה. ראו נספח טו לדוח. 121 83 ראשיתם בדרישה מטעם השוטרים להזדהות, כאשר על פניו לא היה טעם מוברר לדרישה זו. אינו קובע עילה לדרישה כזו של השוטר, ולכאורה מאפשר לשוטר לבקש 122החוק מאזרח להזדהות בכל מקום ובכל זמן ואף בלא כל חשד קונקרטי. חרף האמור, ולנוכח החשש כי הסמכות מופעלת כיום באופן סלקטיבי, יש מקום לקביעת נהלים ברורים, אשר יאפשרו יישום שוויוני של הוראות החוק. יש לציין כי קיימת חשיבות רבה לקביעת הנחיות פנימיות ליישום חוק המעניק שיקול הועדה המחוזית 109/12 דעת רחב לעובד הציבור, כפי שציין כב' השופט דנציגר בעע"מ 24 לתכנון ובניה מחוז מרכז נ' גבעת האירוסים גן האירועים בע"מ (פורסם בנבו, פסקה ):23.12.2012 ,לחוות דעת כב' השופט דנציגר "לעיתים אף נקבע כי רשות מינהלית מחוייבת לאמץ הנחיות פנימיות אשר יסדירו את פעולתה... לשימוש בהנחיות פנימיות נודעים יתרונות רבים. ההנחיות הפנימיות משקפות את הניסיון המצטבר של הרשות; הן תורמות לשוויון ומגבירות את הוודאות המשפטית; הן אף תורמות להגברת האפקטיביות של הביקורת השיפוטית על החלטות מינהל... יתרונות אלו מתחדדים שעה ששיקול הדעת המוקנה לרשות במסגרת החוק הוא רחב, וכאשר החוק 'שותק' ביחס לאמות המידה להפעלת שיקול הדעת המסור לה". נוכח האמור, הצוות ערך בירור מול המשטרה בעניין זה וקיים דיון עם ראש חולייה במדור סיור אגף מבצעים. מהדיון שערכנו נלמד, כי לא קיימים נהלים בדבר פניות של שוטרים לאזרחים בבקשה להזדהות, ואף לא אמצעים לפיקוח ובקרה על הפעלת ידה במקרה שבו -סמכות זו ועל אופן מימוש סמכויות המשטרה, לרבות הפעלת כוח על -לא הוצגה תעודת זהות כמבוקש. בנוסף, הוברר, כי אירועים כאלו אינם מתועדים על ידי השוטרים, ועל כן אין למשטרה אפשרות לקיים בקרה ופיקוח על הפעלת סמכות ידי השוטרים.-זו על על כן הצוות ממליץ, כי: המשטרה תקבע נוהלים ברורים בעניין דרישת שוטר מאזרח להזדהות אשר יכללו גם התייחסות לאפשרות השימוש בכוח אם האזרח מסרב להזדהות, וכן בחינת אפשרויות אמצעים לפיקוח ובקרה פנימיים על הפעלת סמכות זו . מובן כי נוכח אופייה של הסמכות יוותר מרכיב של שיקול דעת פרטני, אך עדיין התוויית שיקול הדעת בדרישת ההזדהות, מהווים לדעת הצוות כלי חיוני לצמצום הפערים באשר לאופן הפעלת הסמכות ולקיום בקרה על אירועי בקשת ההזדהות, בין מנת לוודא, כי קיימת הצדקה עניינית -מנת ליצור יותר האחדה בעניין ועל-היתר על וקונקרטית לדרישת ההזדהות בכל אירוע. שנים חייב16 כדלקמן: "תושב שמלאו לו2 , קובע בסעיף1982-חוק החזקת תעודת זהות והצגתה, תשמ"ג 122 לשאת עמו תמיד תעודת זהות ולהציגה בפני קצין משטרה בכיר, ראש רשות מקומית, שוטר או חייל במילוי תפקידם, כשידרשו זאת ממנו." 84 ברור לצוות כי מדובר בנושא מורכב היורד לשורשה של הפעילות הבטחונית של המשטרה. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהנזק החברתי המצטבר כתוצאה מאותו "פרופיילינג" משפיל הנעשה לעיתים לאזרחים שומרי חוק בנסיות בלתי מוסברות -ועל כן, המשטרה צריכה למצוא את הכלים שיבטיחו שהפעילות שנתפסת כמטרידה תופחת למינימום הנדרש. ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי הפעלת סמכות בסיסית זו נעשית באופן מאוזן ותקין, כי ניתן לחדד דגשים בנושא זה אך אין צורך בקביעת נוהלים או הנחיות בנושא. יחד עם זאת, משטרת ישראל תבחן את הנושא. 7 . הצוות מצא, כי עילות הסגירה במקרים מסוימים של תיקי חקירה אינן תואמות לנסיבות התיק. על כן הצוות ממליץ, כי: יש לערוך בקרה על עילות הסגירה של תיקי משטרה. עיקר התיקים שהועברו לעיון הצוות הם תיקי חקירה משטרתיים, אשר לא הוגש בהם כתב אישום נגד החשוד. בתיקים אלו נבדקה, בין היתר, עילת הסגירה. במסגרת בחינת התיקים נמצא, במספר רב של תיקים, כי עילת הסגירה לא תאמה את נסיבות התיק. כך, למשל, נבחנו תיקים שבהם לא היו אפילו ראיות ראשוניות שקשרו את החשוד לביצוע העבירה. במקרים אלה מן הראוי היה כי התיקים ייסגרו בעילה של לא יוצגו כלל ברישום המשטרתי של ה"חשוד". חרף האמור, - "חוסר אשמה", ובהתאם תיקים אלו נסגרו בעילה של "חוסר ראיות" והם מופיעים ברישום המשטרתי של אותו מעורב. בנוסף, במספר רב של תיקים לא הובאה הנמקה, ולו מינימלית, לעילת הסגירה שנקבעה. הדבר הקשה על בחינת שיקול הדעת שהופעל בעת הקביעה של עילת הסגירה. אף לא נמצא בתיקים תיעוד על כך, שנשלחה הודעה לחשוד על סגירת התיק ועל עילת הסגירה שנקבעה. יצוין, כי עקב החשיבות הרבה שייחס המחוקק לעילות סגירה, נקבעה מנת לאפשר לו לפנות לתובע שסגר את התיק ולבקש לשנות -אפשרות ערר לחשוד, על . העובדה שהמשטרה לא שולחת למעורבים אשר נפתח נגדם תיק 123את עילת הסגירה פלילי הודעה על עילת הסגירה מונעת מהם הלכה למעשה אפשרות למצות את זכויות הערר הנתונות להם. אי אפשר להכביר מילים לגבי ההשפעות שיש לקביעת עילת סגירה מוטעית על מסלול חייו של חשוד, שלפני פתיחת התיק, היה אדם נורמטיבי. עילת סגירה מוטעית עלולה להיות בעוכריו של אותו אדם בהיתקלות חוזרת עם רשויות האכיפה, לחסום בפניו אפשרויות תעסוקה ואף להקשות על השתלבות נורמטיבית בחברה בעתיד. נוכח כמות התיקים הנפתחים נגד קטינים יוצאי אתיופיה, חשיבות עילות הסגירה מקבלת משנה תוקף שכן הדבר מהווה חלק מההכללה והתיוג העברייני שלו השלכות רבות וקשות על חייו של אותו קטין. .1982-(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב62 סעיף 123 85 .נוכח האמור, הצוות ממליץ, שתיושם חובת ההנמקה הקבועה לגבי עילת הסגירה בתיק יצוין, כי הטפסים הסטנדרטיים של גופי החקירה כבר מקצים מקום להנמקה עבור ידי הצוות -עילת הסגירה. עם זאת, וכפי שצוין לעיל, מספר רב של תיקים שנבחנו על לא כללו טופס סטנדרטי זה, ולא צוינה הנמקה לעילת הסגירה שנבחרה. הצוות ממליץ עוד על קיומו של מנגנון בקרה משמעותי בתוך המשטרה, אשר יבחן את עילות הסגירה ואשר יוודא כי הודעה על עילת הסגירה נשלחה לחשוד, וזאת מבלי לפגוע בסמכות הקיימת לקציני משטרה לסגירת תיקים. במהלך הדיונים בצוות עלה, כי ברוב תחנות המשטרה מוצבים יועצים משפטיים אשר אמורים לשמש גורם בקרה על החלטות משפטיות המתקבלות בתחנה, ומעליהם מפקדי התחנות מהווים גורם בקרה נוסף ואשר הם אלה אשר מאשרים את ההחלטות שמתקבלות, לרבות אלו בדבר סגירת התיקים ועילות הסגירה. הצוות ממליץ, כי כלל ההחלטות בעניין עילת סגירה יועברו דרך היועץ המשפטי של התחנה, ולאחר מכן דרך מפקדי התחנות לקבלת החלטה סופית, כאשר כל החלטת סגירה תלווה בנימוק לגבי עילת הסגירה. משטרת ישראל מתנגדת להמלצה זו בטענה כי הסמכות לסגירת תיקים לקציני משטרה מעוגנת בחוק ובנוהלי המשטרה וכי אין להפקיע סמכות זו. עוד נאמר כי סגירת התיקים כיום מחייבות הנמקה בעת סגירת התיקים ומבוצעות בקרות בנושא זה דרך קבע על ידי אגף חקירות ומודיעין. 8 . .הצוות מצא, כי יש צורך בתדרוכים לגורמי התביעה הצוות ממליץ על העלאת המודעות של גורמי התביעה לנתונים החריגים שהוצגו לעיל בדבר הפער הקיים באכיפה. כאמור לעיל, החלטה על ניהול הליך פלילי טומנת בחובה שיקול דעת רב. זאת, לעניין פליליים (כגון ט"מ, הליכי -עצם ניהול הליך פלילי או בחינת הליכים חלופיים לבר קד"מ, הסדר מותנה); סעיפי העבירה שייכללו בסעיף האישום (סעיפים חמורים או סעיפים פחות חמורים); עיצוב העמדה העונשית של התביעה ועוד. לנוכח נתוני האכיפה החריגים כלפי חשודים יוצאי אתיופיה, והעובדה כי מספר כתבי האישום המוגשים נגד קטינים יוצאי אתיופיה חריג אף הוא – הצוות ממליץ לפעול להעלאת המודעות בקרב התובעים הפליליים (במשטרה ובפרקליטות), וזאת באמצעות העברת תדרוכים, אשר יציפו בפני התובעים את הנתונים החריגים כאמור. מטרת הצפת הנתונים החריגים והעלאת המודעות כמוצע היא הבטחת הפעלת שיקול דעת שוויוני בעת קבלת החלטה על הגשת כתב אישום. 9 . הצוות מצא, שיש לקדם תפיסה של מניעה בקרב גורמי אכיפת החוק ולהביא להגברת התיאום הבינמשרדי בין הגופים האמונים על מניעת עבריינות. כפי שצוין לעיל, להפעלת שיקול הדעת של גורמי אכיפת החוק, בכל אחד מן הצמתים בטיפול בעניינו של אדם החשוד במעורבות בפלילים, יש השלכות ממשיות על עתידו, החל מההחלטה לפתוח תיק פלילי נגדו, או להפנותו להליך לבר משפטי, ועד לבחירת 86 סעיף העבירה בפתיחת התיק מצד אחד, או עילת סגירת התיק מצד שני. כאשר מדובר בקטינים, השלכות אלה אך מתעצמות. לפיכך הצוות ממליץ, כי: יש להגביר את התיאום הבינמשרדי בין הגופים האמונים על מניעת עבריינות של קטינים ועל טיפול בקטינים עבריינים על ידי מינוי מתאם בינמשרדי במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. יש לקדם תפיסה של מניעה בקרב גורמי אכיפת החוק, כך שלנגד עיניהם יעמוד עתידו של הקטין, שיקומו והשתלבותו בחברה, לימים, כבגיר. בנוסף, נכון כי בעלי התפקידים המטפלים בעניינם של קטינים יכירו את כלל הגופים האמונים על מניעת עבריינות של בני נוער ויכירו בתפקידם על הרצף הטיפולי בקטין. במהלך הדיונים בצוות עלה, כי במחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) במשרד המשפטים החלה עבודה, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) להגברת התיאום הבינמשרדי בין הגופים האמונים על מניעת עבריינות כאמור, ובהם, בין היתר, משרד החינוך, משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים, ונערכת חשיבה באשר לקידום היכולת לאתר נושאים אשר "נופלים בין הכיסאות" ולפיתוח תפיסה של מניעה בקרב גורמי אכיפת החוק. זאת, למשל, באמצעות ייחוד בעלי התפקידים המטפלים בעניינם של קטינים והכשרתם. הצוות סבור, כי פיתוח תפיסה זו יכול להוביל לעלייה במספר ההפניות של תיקי נוער להליכים חלופיים, תחת פתיחת תיק פלילי נגדם, לשינוי סגירת העילה כך שזו לא תמנע את שיקומו של הנער ועוד, ועל כן הצוות מחזק יוזמה זו וממליץ לקדמה ביתר שאת. העלאת מודעות גורמי האכיפה לחובת הדיווח, להתנהלות הנתפסת כגזענית או פסולה ולטענות בנוגע לאכיפה לא שוויונית 10 . הצוות מצא שיש להגביר את המודעות בקרב גורמי האכיפה בקשר להתנהלות לא הולמת אשר מגיעה לכדי גזענות ואפליה. על כן הצוות ממליץ, כי: יש לפעול להעלאת המודעות של כלל גורמי האכיפה להתנהלות, אשר עלולה להיתפס כגזענית ("הטרדה גזענית" מילולית או פיזית) וכפסולה ("הטרדה גזענית" מילולית או פיזית), זאת באמצעות תדרוכים תדירים לשוטרים ולכלל גורמי האכיפה הפלילית. במסגרת זו יובאו בפני השוטרים הנתונים החריגים הקיימים בעניין אכיפה פלילית נגד הכול, במטרה לצמצם מקרים של התנהלות לא ראויה.- יוצאי אתיופיה ידוע לצוות כי הכשרות כאלה מתבצעות במסגרת התוכנית של המשטרה. המשטרה פועלת עם המרכז לכשירות תרבותית בירושלים להעלאת המודעות בנושא זה. כמו כן, בכל הקורסים במכללה הלאומית לשוטרים מתקיימים שיעורים ייחודיים לנושא שיטור בחברה רב תרבותית. יחד עם זאת, הצוות סבור כי תדרוכים כאלה יש ויעשו באופן 87 תדיר יותר, כגון במהלך שיעור שבועי ואף לשקול לעשות זאת במהלך תדרוך לפני כל משמרת, במשך שלוש השנים הקרובות וזאת על מנת להביא לשינוי תודעה ולהשרשה של נורמות חדשות ולמגר התנהגויות פסולות. 11 . הצוות מצא, כי קיים ריבוי גורמים המטפלים בתלונות מטעם הציבור בעניין התנהלות פסולה של שוטרים, ובשל כך, לא ניצבת בפני אף אחד מהגורמים תמונה שלמה באשר לממדי התופעה ולהשלכותיה בקרב המשטרה. על כן, הצוות ממליץ כי: על המשטרה ופרקליטות המדינה לקבוע הנחיה, שלפיה יש ליידע את מחלקת המשמעת במשטרה על כל תלונה שעניינה התנהלות בלתי ראויה של שוטר. הצוות סבור, כי ריבוי הגורמים המטפלים בתלונות מטעם הציבור בעניין התנהלות פסולה של שוטרים גורם למדיניות אכיפה לא ברורה. כיום, תלונות בעניין זה מופנות למח"ש (המטפלת בתלונות המעלות חשד לביצוע עבירה פלילית); לית"צ (המטפלת בתלונות שעניינן חשד להתנהלות לא נאותה של שוטר בעת מילוי תפקידו, מילוי תפקיד באופן לקוי, והתנהלות אחרת הפוגעת בתדמית המשטרה) ולמחלקת המשמעת של המשטרה (המטפל בטענות בדבר עבירות משמעת של שוטרים). נוכח ריבוי הגופים המטפלים עולה חשש כי לא ניצבת בפני אף אחד מן הגורמים תמונה קוהרנטית ומלאה באשר להיקף התלונות, ממדי התופעה והשלכותיה. הדבר אף ידי שוטרים.-מקשה על גיבוש מדיניות סדורה למיגור התופעות הפסולות שנעשות על נוכח האמור, הצוות ממליץ, כי ייקבע גורם אחד במשטרה, אשר יועברו אליו העתקים של כלל התלונות שמהן עולה חשש להתנהלות בלתי ראויה של שוטרים. יש להניח, כי עיקר תלונות הציבור הם ברף המשמעתי, ומטעם זה הגוף הרלוונטי הוא מחלקת להלן. 14 המשמעת במשטרה. מסקנה זו מתבקשת גם לאור המפורט בהמלצה מספר יצוין, כי המשטרה היא זו שאמונה על קביעת ה"רף" להתנהלות ראויה של עובדיה, וגם מטעם זה יש חשיבות רבה שגוף משטרתי יבחן וירכז את כלל התלונות המוגשות ידי הציבור נגד שוטרים (נוסף על הבחינה של מח"ש אם מדובר בעבירה פלילית).-על בהתאם לכך, על היחידה לתלונות הציבור להעביר העתק מן התלונה למחלקת המשמעת מנת שמחלקת המשמעת תקבע את המסלול המתאים -מיד עם קבלת התלונה, וזאת על לטיפול בתלונה (פיקודי או משמעתי). העתק מתלונות אשר הופנו למח"ש יועברו בתום הטיפול בהן למחלקת המשמעת. זאת, ידי מח"ש -למעט במקרה של תלונה שעוסקת כולה בעניין פלילי, ולאחר בדיקתה על נמצאה חסרת בסיס עובדתי בכלל היבטיה (כגון תיקים שנסגרו מחוסר אשמה במקרים של תלונות שווא). למען הסר ספק, במידה שתלונה כוללת טענות להתנהלות פלילית ולהתנהלות נוספת, שאיננה פלילית אך ייתכן שהיא בלתי ראויה – תועבר התלונה בכל ידי מח"ש. חשוב שהמשטרה דווקא תקבל -מקרה למחלקת המשמעת בתום הטיפול על את התמונה המלאה ותוכל לנקוט בצעדים מתאימים. 88 כך ניתן יהיה לוודא קיומו של גוף אחד, המקבל את כלל הנתונים הרלוונטיים בעניין טענות להתנהלות בלתי ראויה מצד שוטרים, ואשר יכול לגבש מדיניות אכיפה מותאמת למיגור התנהלויות הטיה גזענית מפלות, פסולות או כאלה המעידות על משורות המשטרה. ברור כי לא בכל מקרה יינקטו הליכים משמעתיים נגד שוטרים אך נכון יהיה לבחון כל מקרה "משקפיים משמעתיים". 12 . הצוות מצא, כי אין נוהל ברור, המחייב את גורמי האכיפה השונים לדווח למח"ש או למחלקת משמעת בהיתקלות באירועים, המעלים חשד להתנהלות פסולה, גזענית או מפלה של שוטרים. על כן הצוות ממליץ: כי על משטרת ישראל ופרקליטות המדינה לקבוע נוהל או הנחיה בדבר חובת דיווח על אירועים, המעוררים חשד להתנהלות פסולה. בעת - הצוות ממליץ להנחות את גורמי האכיפה והתביעה, כי כאשר אלה נתקלים באירועים המעוררים חשד להתנהלות פסולה של - עבודתם, או בעת בדיקת תיק שוטרים (למשל: התנהלות גזענית, הפעלת כוח בלתי סביר, מסירת גרסאות כוזבות), יהיה עליהם לדווח על מקרים כאלה למח"ש (במקרים שמדובר בהתנהלות, המעוררת חשד לפלילים), או למחלקת משמעת במשטרה (במקרים שמדובר בהתנהלות לא ראויה שאינה מגיעה לסף פלילי). משטרת ישראל מתנגדת לכך ומסרה בתגובה כי על פי ההוראות הקיימות כאשר נחקר מדווח על אלימות או על כל דבר אחר המעלה חשד לפלילים קיימת חובת העברת דבר אשר מבוצע באופן שגרתי.-תלונתו למח"ש 13 . ,הצוות מצא, כי קיים מספר לא מבוטל של תלונות נגד שוטרים אשר לא נבחנות כלל וזאת בהעדר הסמכה מתאימה לעריכת חקירה משמעתית באותם מקרים. מדובר בתיקים שקיימת בהם תלונה על שימוש מינורי בכוח מצד שוטרים. תיקים אלו, ככלל, אינם מתאימים לטיפול במישור הפלילי, ולפיכך כאשר מגיעים למח"ש נסגרים ואינם מטופלים . תיקים אלו יכולים להיות במקרים המתאימים עבירת משמעת. עם זאת, מחלקת המשמעת במשטרה סבורה כי הוא אינה מוסמכת לחקור תיקים מסוג זה, נוכח העובדה, כי הגורם המוסמך לחקור עבירה משמעתית של שימוש בכוח בהתאם , הוא מח"ש. לפיכך, בפועל עבירות 2006-לתוספת הראשונה לחוק המשטרה, התשס"ו אלו נופלות בין הכיסאות ואינן נחקרות כלל. על כן הצוות ממליץ, כי: היועץ המשפטי לממשלה יסמיך את מחלקת המשמעת במשטרה לחקור משמעתית גם מקרים של שימוש בכוח, כאשר מח"ש החליטה כי המקרה אינו מצדיק פתיחה בחקירה פלילית, ולהחליט בשאלת העמדה לדין משמעתי בגינן. תגובת משטרת ישראל היא כי סמכויות חקירה למחלקת משמעת מחייבים תיקוני חקיקה. מדובר בסוגייה מורכבת שמצריכה בחינה מעמיקה עם כל הגורמים הרלוונטים ומשאבים רבים. 89 יש לציין כי הצוות ערך בדיקה מעמיקה והתייעצות עם כל הגורמים הרלוונטים בבואו להמליץ המלצה זו. 14 . הצוות מצא, שיש לבחון החמרה במדיניות האכיפה המשמעתית בכל הנוגע להתנהגות גזענית. על כן הצוות ממליץ, כי: יש לנתב תלונות מוצדקות בגין גזענות או אפליה להליכי משמעת ולפרסם את הדוחות של מחלקת המשמעת לציבור. לצוות לא הוגשו נתונים מדויקים מטעם הית"צ במשטרה בדבר הליכים פיקודיים ומשמעתיים שהתנהלו במשטרה בעקבות תלונות על התנהלות גזענית של שוטרים. ידי הית"צ. במקרה של תלונה -מדיוני הצוות נלמד, כי עיקר המקרים מטופלים על הנמצאת מוצדקת בתחום זה, היא מסתיימת בדרך כלל בהליך פיקודי. עוד הוצגו מקרים בודדים, שבהם הועמדו שוטרים לדין משמעתי בעקבות התנהלות גזענית. מנת לעורר -נוכח החומרה שהצוות רואה בהתנהלות הנגועה בגזענות של שוטרים, ועל מודעות בקרב השוטרים הן ביחס לכך והן ביחס להשלכות החמורות של התנהלות גזענית של שוטרים כלפי עמיתיהם או כלפי אזרחים, הצוות ממליץ, ככלל, לנתב תלונות מבוססות לכאורה, הכוללות טענות להתנהלות גזענית, להליכים משמעתיים (להבדיל מהליכים פיקודיים). בעניין זה, המלצת הצוות למשטרה משתלבת עם ההמלצה ליועץ המשפטי לממשלה למתן הנחיה כללית לעובדי הציבור (עובדי מדינה, שוטרים, סוהרים, חיילים ועובדי רשויות מקומיות) להעמיד לדין משמעתי, במקרים המתאימים, .124"את מי שהתנהגו באופן גזעני ומפלה על בסיס העבירה של "התנהגות שאינה הולמת הצוות סבור, כי ניתוב הטיפול באירועים גזעניים להליכים משמעתיים, כמו גם עיצוב יטמיעו בקרב ציבור השוטרים - מדיניות ענישה מחמירה יותר לאירועים מעין אלה "אפס סובלנות" של המערכת כלפי -תפיסה מערכתית ראויה בדבר חומרת הדברים ו התנהלות גזענית של שוטרים. בנוסף, הצוות ממליץ, כי למען הגברת השקיפות יש לפרסם את הדוחות השנתיים של מחלקת המשמעת במשטרה לציבור הרחב. 15 . הצוות מצא, כי גורמי האכיפה השונים אינם עושים שימוש בסעיפי החוק הרלוונטיים מנת לחדד את המניע הגזעני כאשר מדובר באזרח העובר עבירה מתוך מניע גזעני.-על על כן הצוות ממליץ, כי: ו לחוק 144 יש לחדד ולרענון את הנהלים בפרקליטות המדינה ובמשטרה בקשר לסעיף .1977-העונשין, התשל"ז חוק העונשין מאפשר העמדה לדין של אדם אשר ביצע עבירה נגד גופו של אדם אחר, חירותו או רכושו, עבירת איומים או סחיטה, עבירות בריונות ותקלות לציבור ושל ." המישור האזרחי- כפי שתואר בהרחבה בפרק , שהתייחס למסקנות ולהמלצות צוות "טיפול וכלים 124 90 מתוך מניע של גזענות או של עוינות-מטרדים, עבירה בשירות הציבור וכלפי הציבור כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייה מינית או היותם עובדים זרים – וקובע כי העונש לצד העבירה שבוצעה ממניע גזעני, יהיה כפל העונש הקבוע לאותה .125עבירה, או מאסר עשר שנים הצוות ממליץ, כי המחלקה לתפקידים מיוחדים שבפרקליטות המדינה תחדד ותרענן את ידי גורמי התביעה. -ו' לחוק העונשין על144 הנהלים בקשר לחשיבות השימוש בסעיף מן הנתונים שהובאו בפנינו עולה הרושם, כי המשטרה (בשלב החקירה) והפרקליטות (בשלב ההעמדה לדין) אינן עושות שימוש בסעיף זה די הצורך, במקרים המתאימים. על כן, הצוות ממליץ כי המחלקה לתפקידים מיוחדים תעקוב ותפקח אחר ביצוע הנהלים וההנחיות בנושא זה. כמו כן, יש להנחות את הפרקליטים והתובעים להקפיד ליתן דגש למניע הגזעני לצורך , בעיקר במקרים בהם לא ניתן 126התוויית מתחם הענישה, בשלב הטיעונים לעונש ו' לחוק העונשין.144 להעמיד לדין לפי סעיף הנגשת הגשת תלונות ומנגנון האכיפה הפלילית לאזרח מהנתונים שהוצגו לצוות נלמד, כי חלק מן הבעיות והכשלים שהוצגו עשויים לנבוע מתקשורת לקויה בין חשודים יוצאי אתיופיה ובין מערכת אכיפת החוק, וכן בשל העדר אמון של יוצאי אתיופיה במערכת אכיפת החוק. בניית אמון בין יוצאי אתיופיה למערכת אכיפת החוק מחייבת בראש ובראשונה שיפור ההנגשה המיידית של מערכת אכיפת החוק. 16 . .הצוות מצא, שמספר התלונות מקרב יוצאי אתיופיה למח"ש הוא נמוך . נתון נמוך זה תומך 127מספר התלונות מקרב יוצאי אתיופיה למח"ש הוא יחסית נמוך לכאורה, בטענה שהושמעה במהלך דיוני הצוות בדבר העדר אמון של יוצאי אתיופיה במח"ש. מצב הדברים היום מחייב את המתלונן לפנות בפניה יזומה למח"ש לצורך מיצוי בדיקת תלונתו. אף שחשודים רבים מתלוננים על מעשי אלימות של שוטרים נגדם במהלך חקירתם במשטרה, נראה כי בתום חקירתם הם אינם בוחרים לחזור ולפנות בתלונה ייזומה למח"ש. זאת ועוד, אף במקרים אשר מוגשות תלונות למח"ש, נראה כי לא מעט מתלוננים זונחים את תלונותיהם – כך שהתלונות אינן נבדקות בפועל. המדובר במעגל שוטה: כל עוד מדירים יוצאי אתיופיה את תלונותיהם ממח"ש, ספק אם ניתן יהיה לשנות את התפיסה הרווחת בקרב יוצאי אתיופיה בענין מח"ש. נדמה אם .1977-ו לחוק העונשין, התשל”ז144 ראו סעיף 125 .1977-ט לחוק העונשין, התשל"ז40 סעיף 126 .ידי מח”ש. ראו בענין זה נספח ו’ לדוח-כך עולה מהנתונים שנמסרו על 127 91 כן, כי לצורך הגברת האמון נראה כי יש מקום לבחון, בין היתר, דרכים להנגשת אופן הנגשת אופן הגשת תלונות למח"ש. על כן הצוות ממליץ, כי: יוצע לו, - חשוד אשר מתלונן במהלך חקירתו במשטרה על אלימות מטעם שוטרים במעמד החקירה המשטרתית, למלא טופס תלונה למח"ש. כך אפשר יהיה לוודא, שכל ידי מח"ש. בנוסף, -ידי חשודים תיבחן על-תלונה בעניין אלימות פסולה המושמעת על הצוות ממליץ, כי אם יש טענה על חבלות, יצורף לטופס התלונה צילום של החבלות. טופס כזה יאפשר למח"ש ראיית רוחב של כלל התלונות בעניין אלימות פסולה. בנוסף, הוא יאפשר יידוע מיידי של מח"ש על תלונות בעניין אלימות פסולה. יש להניח, כי העברה מיידית של התלונות למח"ש בצורה מפורטת תאפשר בחינה אפקטיבית יותר ידי מח"ש.-של התלונות על משטרת ישראל מציינת כי כל תלונה של אזרח בגין עבירה פלילית שביצע לכאורה שוטר, מתועדת בכתב בטופס עדות ומועברת ישירות על פי חוק למח"ש. בנוסף, בעקבות תוכנית המשטרה, נבנה טופס הנגשה בשפות שונות ובו מידע אודות כתובות , מספרי טלפון ומספרי פקס של משרדי מח"ש על מנת להנגיש את תהליך התלונות על אלימות שוטרים למתלונן. הטופס תורגם למספר שפות, ביניהן אמהרית, והוא מוצע בכל התחנות בארץ ובאתר המשטרתי. לציין כי הצוות מחזק פעולה זו אך היא אינה מספקת על מנת להתמודד עם הבעיה ורואה חשיבות רבה בבניית טופס תלונה ייעודי לנושא זה אשר ייתן מענה ברור ומהיר ויישלח מיידית למח"ש. 17 . הצוות מצא, כי יש ליידע את הסניגוריה הציבורית על כל תלונה נגד מערכת אכיפת החוק. לעיל , הצוות ממליץ, כי:16 בד בבד עם הנגשת טופס התלונה למח"ש כאמור בהמלצה עם הגעת טופס התלונה למח"ש, על מח"ש לשלוח הודעה לסניגוריה הציבורית על כל תלונה, שעניינה אלימות לא מוצדקת של גורמי משטרה. כמו כן, הצוות ממליץ, דין מטעמה, אשר ייצג את כל מי שטוען לשימוש -כי הסניגוריה הציבורית תמנה עורך בהפעלת כוח לא סביר כלפיו מצד שוטרים, ואשר אינו מיוצג על ידי עורך דין פרטי סניגור ציבורי יסייע לאזרח להשלים את הגשת התלונה שלו במח"ש. ליווי זה ינתן בשלוש השנים הקרובות על מנת לשקם את יחסי האמון בין ציבור המתלוננים נגד שוטרים למח"ש. 18 . .הצוות מצא, כי יש לתרגם מסמכים מטעם מערכת אכיפת החוק לשפה האמהרית על כן הצוות ממליץ, כי: ידי גורמי האכיפה והטיפול (משטרה, פרקליטות, -כלל המסמכים הרשמיים המוצאים על מח"ש, שירות המבחן) המופנים לחשודים יוצאי אתיופיה או לבני משפחותיהם, יתורגמו לשפה האמהרית ולשפה הטיגרית. 92 ידוע לצוות כי במסגרת התוכנית של המשטרה, משטרת ישראל החלה בתהליך של תרגום מסמכים מסויימים לשפה האמהרית ומתנגדת לתרגום מסמכים נוספים שכן הטפסים העיקריים מתורגמים לאמהרית. הצוות סבור כי יש לתרגם את כלל המסמכים לשפה האמהרית.-שעניינם הודעה לציבור וזכויות חשודים, בעיקר חשודים קטינים 19 . הצוות מצא, כי יש צורך בנוכחות מתורגמן לשפה האמהרית/טיגרית בחקירות חשודים שנוכחים בהן הורי חשודים שאינם דוברי עברית. על כן הצוות ממליץ, כי: על המשטרה לדאוג לחובת נוכחות של מתורגמן לשפה האמהרית/טיגרית בחקירות, לפגישות עם שירות המבחן וכן לממשקים אחרים עם גורמי האכיפה של נחקרים יוצאי אתיופיה שאינם דוברים עברית. נוכח ריבוי התיקים נגד קטינים יוצאי אתיופיה, הצוות ממליץ, כי חובה זו תורחב גם לחקירות ולישיבות שבהן נוכחים הורים של חשודים שאינם דוברי עברית. ידוע לצוות כי המלצה זו יושמה מאז הקמת תוכנית המשטרה ועל כך הצוות מברך. מוצע כאמור ליישמה גם בשירות המבחן לנוער ולמבוגרים (בעיקר בעניינם של עוברי חוק בגירים צעירים) כאשר נוכחים הורים של קטינים וצעירים שאינם דוברים את השפה העברית. הגברת אכיפה 20 . , לחוק איסור הפליה במוצרים9 הצוות מצא, כי העבירה הפלילית הכלולה בסעיף אינה נאכפת - 2000-בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א ידי רשויות החוק.-כלל על על כן הצוות ממליץ, כי: יש להסמיך גוף תביעה במשרד הכלכלה, שיהיה ממונה על האכיפה של עבירה זו, אכיפה לאורך השנים. זאת, -ולתת קדימות לאכיפתו של סעיף עבירה זה, שסבל מתת מנת שאפשר יהיה לבער תופעות חברתיות פסולות שאותן ביקש החוק להכרית.-על המשפט הקהילתיים-הרחבת הפיילוט של בתי המשפט הקהילתיים לאזורים - של בתי128הצוות מצא, כי יש צורך בהרחבת הפיילוט שיש בהם ריכוז אוכלוסין גבוה של יוצאי אתיופיה. 21 . המשפט הקהילתיים נותנים דגש רב להליכים שיקומיים ומאפשרים מעורבות-בתי של גורמים שיקומיים עוד בתחילת ההליך הפלילי ובטרם קביעת אשמתו של הנאשם. .משפט קהילתיים מצויים בבאר שבע וברמלה-כיום, בתי 128 93 תוכניות השיקום הן נרחבות ומציעות מענים, כגון גמילה מסמים, גמילה מאלכוהול, טיפול בבעיית אלימות בתוך המשפחה, השלמת השכלה, השתלבות בתעסוקה, התמודדות המשפט ובמטרה להתמודד עם שורש הבעיה -עם עוני, מיצוי זכויות ועוד, בפיקוח בית המובילה לעבריינות ולהחליף חלק מעונשי המאסר בתהליך שיקום משמעותי. נוכח הנתונים שהוצגו לצוות בדבר מספר כתבי האישום החריג המוגשים נגד יוצאי אתיופיה, הצוות ממליץ, כי: המשפט הקהילתיים ולהעדיף אזורים שיש בהם ריכוז -יש להרחיב את הפיילוט של בתי מנת שאפשר יהיה לבחון הליכים לבר -אוכלוסין גבוה של יוצאי אתיופיה, וזאת על פליליים/שיקומיים כבר בשלבים הראשוניים של ההליך הפלילי. מנת -יצוין, כי המלצה זו נועדה לטפל בנאשמים אשר ביצעו עבירות חוזרות, וזאת על מערכתי, אשר יסייע להם לצאת ממעגל הפשיעה.-לתת להם מענה שיקומי כלל 94 מדידת הצלחת התוכנית הצוותים (כלים בתחום האזרחי וכלים בתחום -חלק זה של המדדים מתייחס לשני תת הפלילי) מדדי התארגנות החלטת ממשלה לקביעת המועד שבו יוגש לממשלה דוח המאבק באפליה וגזענות כלפי יוצאי אתיופיה קיום נהלים ברורים במשטרת ישראל לאכיפה שוויונית בדרישה לעיון בתעודות זהות שינוי/רענון נהלים לשימוש בטייזר משפט קהילתי-הקמת בית מדדי תפוקה צמצום שיעור תיקי החקירה הנפתחים לקטינים יוצאי אתיופיה ליווי סניגור לכל המעוניין בליווי משפטי להגשת תלונה במח"ש מדדי תוצאה בתחום האזרחי 150+ ידי הסיוע המשפטי לפי-גידול במספר התביעות האזרחיות המוגשות על חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים (המספר עקב אפקטיביות - המצטבר משקף עלייה התחלתית, ולאחר מכן קיטון הטיפול). דין, פרסום תוצאות-התהוות "גוף פסיקה" בנושא אפליה וגזענות (פסקי טיפול במשרדים) בתחום המשמעת 10%+ גידול במספר התלונות המשמעתיות המוגשות לנציבות שירות המדינה עקב - (השיעור המצטבר משקף עלייה התחלתית, ולאחר מכן קיטון אפקטיביות הטיפול) משטרה וגורמי תביעה - בתחום הפלילי ידי ראש הממשלה. בחלוף -כל ההמלצות ייושמו תוך שנה מאימוצן על מהיישום, יש לצפות לירידה עקבית במספר התיקים שנפתחים נגד יוצאי אתיופיה ובמספר כתבי האישום שמוגשים נגדם. מח"ש יותר מתלוננים ממוצא אתיופי, מספר מצומצם של תלונות שנסגרות בגלל זניחת תיקים, מיצוי חקירות. 95 הנכחה חיובית- צוות משנה ושינוי תודעה מטרות הצוות לגבש אמצעים להנכחה חיובית של יוצאי אתיופיה במרחב הציבורי, ובכלל זה באמצעות התעסוקה, במערכת החינוך, בתקשורת ובתרבות. להפחית את ממדי הסטריאוטיפים הדומיננטיים השליליים המופנים כלפי יוצאי אתיופיה. לחזק את התפיסה, ששונות תורמת לגיוון ולעושר תרבותי. להעלות לסדר היום הציבורי הכרה בתופעות אפליה וגזענות נגד יוצאי אתיופיה ולקדם שינוי חברתי לאפס סובלנות כלפי תופעות אלה. להציע כלים ותשתית המיועדים ליצור אקלים ארגוני ותרבותי, שבו השתלבות יוצאי אתיופיה רצויה וטבעית. שיטת העבודה צוותים, במטרה לכסות את התחומים -צוות שינוי תודעה והנכחה חיובית פעל בשלושה תת העיקריים: 1 . פעולות הדרושות כדי להגביר את שילובם של יוצאי אתיופיה בתפקידים איכותיים במגזר הציבורי ובצה"ל, תוך התייחסות לאתגרים הללו גם במגזר הפרטי. 2 . .שינוי היחס כלפי יוצאי אתיופיה בתקשורת ובמרחב הציבורי 3 . .פעולות נדרשות לטווח ארוך בתחום החינוך השתתפותם של יוצאי אתיופיה בצוותים, לצד פקידי הממשלה, תרמה רבות להעשרת הידע, להתבוננות מפוקחת בתמונת המצב, להבנת האתגרים ולגיבוש המענים המומלצים. הנחות יסוד 1 . נקודת המוצא היא, שבכל הקשור לדעות גזעניות ומפלות כלפי קבוצות מסוימות, בהן יוצאי אתיופיה, הטיפול יתמקד בשינוי התפיסות בקרב חברת הרוב ולא ב"מיצוב" ושינוי הקבוצה המופלית. 2 . .מנגנונים מתמרצים עדיפים על מנגנוני כפייה 3 . הנכחה חיובית מחייבת תהליכי עומק חינוכיים והכשרות של אנשי חינוך, משטרה ואכיפת החוק, תקשורת, צבא, מעסיקים וכיו"ב לטווח הארוך, בצד המאמץ המוגבר המוצע בדוח זה להתערבות חירום, מוגבלת בזמן, לצמצום ממדי תופעות של גזענות ואפליה. 96 הנכחה חיובית במקומות תעסוקה ובצה”ל- צוות-תת הגדרת הבעיה הנתונים מראים, כי שיעור המועסקים בקרב יוצאי אתיופיה הוא אמנם גבוה, אולם רבים מהם מועסקים בעבודות שאינן דורשות מיומנויות מורכבות וידע מקצועי אקדמי. הלכה למעשה, רבים מועסקים כעובדי קבלן בעבודות ניקיון או אבטחה ובלא אופק תעסוקתי יציב ובטוח. הסטריאוטיפים הדומיננטיים המופנים כלפי יוצאי אתיופיה נסובים סביב קומפטנטיות (מסוגלות) נמוכה, ומהווים חסם להשתלבות איכותית וטבעית במקומות עבודה, בעיקר כשהמחזיקים בהם הם מנהלים בכירים ועובדים בעמדות של קבלת החלטות. זיהוי נקודת ההתערבות האופטימלית בתחילה ביקש הצוות לבחון את ציר ההתפתחות, שתחילתו בבוגר של מערכת החינוך, עבור בשירות הצבאי, בלימודים אקדמיים, בחיפוש עבודה, בקליטה ובקידום. הצוות חיפש את "נקודת ארכימדס", שבה תהיה ההשפעה הגדולה ביותר על הנכחה חיובית במקומות עבודה ובצה"ל, שיש בה פוטנציאל גבוה לשינוי תפיסות בכלל החברה הישראלית ושהיא קשורה ומשפיעה על הסיכוי למקסם הצלחה בפעולות שאושרו במסגרת .129"התוכנית הממשלתית "שילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה הנקודות הרלוונטיות שזוהו מפורטות בתרשים הבא: בנקודות הזמן המתוארות לעיל, בחר הצוות להתמקד בצה"ל ובשירות המדינה, מתוך הנחה שיש ביכולתה של המדינה להוות דוגמה ומודל למגזר הפרטי. התחומים שלדעת הצוות יחוללו את השינוי הרב ביותר הם: שינוי תודעה בקרב מנהלים – הפחתת סטריאוטיפים. .ח לדוח-ראו נספחים ז ו 129 97 גיבוש כלים ליצירת מאגר מועמדים איכותי מיוצאי הקהילה, שיקצר משמעותית את תהליך הקבלה לעבודה במגזר הציבורי, מבלי להתפשר על קריטריונים של איכות. חניכה ורישות (נטוורקינג) לנקלטים חדשים וליחידות הקולטות לצורך השתלבות מוצלחת בארגון. עידוד ספקי שירות של המדינה ליישם מדיניות של גיוון בקרב עובדיהם בתפקידים משמעותיים. ממצאים/חסמים 1 . גיוון בתעסוקה לא נמצא בתודעה של רוב מקבלי ההחלטות. רבים כלל אינם מסכימים שלהטרוגניות בקרב עובדים יש ערך, והם מעדיפים להעסיק את הדומים להם. 2 . יוצאי אתיופיה בישראל סובלים מסטיגמות ומסטריאוטיפים שליליים גלויים ומרומזים .130על אישיותם ועל יכולותיהם 3 . המבחנים הנערכים במכרזים השונים כתנאי לקבלה לעבודה או לתפקידים שונים בשירות הציבורי אינם משקפים נאמנה את הפוטנציאל של המועמד יוצא אתיופיה, ועל כן יש צורך בבחינה ובהתאמה של מבחני קבלה למועמדים מרקעים שונים ומגוונים, מנת שאלה ישקפו את היכולות האמיתיות של המועמדים הנבחנים.-על 4 . מעסיקים רבים בעלי מודעות ורצון לגיוון חברתי מדווחים על קושי להגיע למועמדים טובים יוצאי אתיופיה. 5 . .קיבעונה של המערכת גורם לה להחמיץ מועמדים פוטנציאליים מצוינים 6 . רוב, הציפייה המערכתית היא, שהמיעוט יתאים את עצמו לרוב מבלי שיידרשו-פי-על מאמצים מיוחדים מצד הרוב להתאים את עצמו לאחר. 7 . ממשלת ישראל מקצה משאבים רבים לאספקת שירותים ולקידום שילובם של יוצאי אתיופיה. בין ספקי השירותים הללו יש מיעוט יוצאי אתיופיה, כלומר הקהילה אינה נהנית מהמשאבים המרובים באופן המתבטא בהגדלת נוכחותה בשוק התעסוקה במקצועות ובתפקידים משמעותיים. המלצות לטיפול בתחום התעסוקה בהתאם לתחומים ולחסמים שתוארו לעיל, אנו מציעים דרכי התערבות לפי התחומים ידי צוותו של פרופ' עירן -שציינו. ההמלצות שלעיל הסתייעו במסמך שהוגש לוועדה על הלפרין, ראו נספח טז לדוח. .ראו נספח ב לדוח 130 98 המלצות בתחום שינוי תודעה 1 . הצוות מצא שיש להפחית סטריאוטיפים, לטפל בגזענות ולהגדיל את הפתיחות לגיוון תעסוקתי. הצוות ממליץ כי: סמנכ"ל ההון האנושי בכל משרד ממשלתי יחד עם הממונה המשרדי למניעת גזענות ואפליה יכשיר את עובדיו לגיוון תעסוקתי ולמיגור גזענות בקרב אוכלוסיות המנהלים והעובדים במגזר הציבורי. העובדים כולם, בכל התפקידים, ובפרט המנהלים, ישתתפו בסדנאות, אשר ייתנו מענה לטיפול בחוסר גיוון תעסוקתי, ליחס בלתי הולם ולהתנהגויות גזעניות, בדגש על הטיות מודעות ולא מודעות וחסמים פסיכולוגיים וכלכליים אחרים. להלן נסקור את קהל היעד וסוגי סדנאות מומלצים: הסדנאות יכללו את ההיבטים הבאים: מתן אפשרות למנהלים להתבונן פנימה ולזהות את ההטיות והחסמים הסמויים בכל אחד מהם. מתן כלים ודרכים להתמודד ולמגר הטיות אלו. ערך הגיוון התעסוקתי: העובד מתבסס על הניסיון האישי שלו, על תבניות החשיבה שלו ועל נקודת השקפה המסוימת לו. התנהלות זו מגבילה את יכולתו לזהות את הצרכים ואת התפיסות של השונה ממנו. ככל שהשירות הציבורי יהיה מגוון יותר כך יתמעטו נקודות העיוורון שלו לגבי צורכי האוכלוסייה השונה והמגוונת. הסדנאות תהיינה מותאמות לכל קבוצה וקבוצה בתחום התעסוקה. יועברו תכנים ייחודיים, אשר יותאמו לקהל היעד לפי כל קבוצה ותפקידה בתחום התעסוקה: מנהלים ועובדי כוח אדם, העוסקים בגיוס ובקליטת עובדים, יקבלו הכשרה בדגש על דומה" -מושך-תרבותי, קריאת קורות חיים, נטרול ה"דומה-הטיות בראיונות, ראיון רב ועוד. הסדנאות יועברו לפחות פעם בשנה ובסמוך לכניסת המנהל לתפקידו. א. מנהלים העוסקים בקליטת עובדים יוכשרו כך שתעלה אצלם המודעות והרגישות בקליטת עובדים מאוכלוסיות שונות. הסדנה תכלול התייחסות לנקודת מבטו של מנת להבטיח שנושא זה -העובד והחוויה שלו. הסדנאות יועברו פעם בשנתיים, על הוא על סדר יומו של המנהל וכדי להעניק לו כלים להתמודד עם סיטואציות שאינן תמיד טבעיות עבורו. ב. כל משרד יקבע אחוז מסויים של עובדים אשר יעברו סדנאות שיעסקו בנושא גיוון תעסוקתי, גזענות בעבודה, אקלים הכלה וקבלה. ג. נציבות שירות המדינה תנחה ותבקר בעניין זה ותדאג ליישום ההמלצה בשירות המדינה. 99 2 . .הצוות מצא, שיש לאמוד את אקלים הגיוון והלכידות החברתית בכל משרד החל מתחילת השנה, בשירות המדינה מבוצע סקר עמדות בקרב עובדי המדינה. הצוות ממליץ כי: נציבות שירות המדינה תשלב בסקר זה שאלות בתחום תחושת הכלה שהעובדים חשים בארגון וכן תפיסות גזעניות של העובד . סקר זה ימדוד באופן איכותי את האקלים הארגוני בתחום גיוון תעסוקתי ויחס כלפי האחר. המדד יספק תמונת מצב לסמנכ"ל ההון אנושי, והוא יוכל לקבוע היכן להתמקד ולהתערב בבחירת נושאי ההכשרה, קבוצות העובדים ועוד. כמו כן יוכל סמנכ"ל ההון האנושי לבחון מגמות שינוי לאורך שנים, להשוות בין המצב במשרדו ובין המצב במשרדים אחרים ולהביא לשינוי. מוצע כי בחלוף שנתיים, כשלב שני, יציע משרד הכלכלה הפעלת מדד זה בסקטור הפרטי. 3 . הצוות מצא כי יש לפרסם דוח גיוון תעסוקתי ומדד הכלה שנתי לכל ארגון בשירות הציבורי. הצוות ממליץ, כי: מנכ"ל כל משרד ויחידת סמך יפרסם דוח שנתי על תעסוקה שוויונית וינגישו לציבור. הדוח ישקף את המצב במשרד בתחום הגיוון התעסוקתי, הפעילות והשינויים לאורך שנת הדוח, כולל נתונים על מדד הגיוון, לא רק בהיבטים כמותיים אלא גם איכותיים (תפקידים בכירים, רמות דרגה, רמת שכר ועוד). מומלץ כי הדוח יכלול סיפורי הצלחה של עובדים מרקעים תרבותיים שונים, שנקלטו לעבודה במשרד. לכך יש אפקט כפול: לא זו בלבד שהמודעות כלפי החשיבות בסביבת עבודה מגוונת משתנה לטובה, הדבר אף מעורר גאווה ומחזק את תחושת השייכות של העובדים, וכן יוצר רצון בקרב מנהלים במשרד להעסיק אצלם עובדים מגוונים המלצות בתחום הגברת ההנכחה במקומות עבודה 4 . .הצוות מצא, שיש לבנות מאגר להשמה של אקדמאים מקרב יוצאי אתיופיה כיום, לכל המשרדים בשירות המדינה יש יעדים כמותיים לשילוב יוצאי אתיופיה. עם זאת, היישום בפועל אינו עומד ביעדים ובציפיות של המשרדים ויוצאי אתיופיה, וזאת בשל כמה גורמים: מכלל 1.7% כמות מועמדים קטנה של יוצאי אתיופיה (יוצאי אתיופיה מהווים רק האוכלוסייה, מתוכם אחוז האקדמאים נמוך מהממוצע באוכלוסייה, וכן פוטנציאל המעוניינים לעבוד בשירות המדינה מצומצם). כישלון במבחנים או בהליכים שונים של המכרז מפורש כאפליה (לעתים בצדק ולעתים לא) ומפחית את הרצון והמוטיבציה לגשת למכרזים נוספים. 100 תהליכי המיון ארוכים, ומועמדים טובים מעדיפים לפנות למגזר הפרטי ולא לחכות לתוצאות המכרזים בשירות הציבורי. על כן, הצוות ממליץ: על נציבות שירות המדינה להקים מאגר השמה של מועמדים יוצאי אתיופיה אקדמאים במגוון תחומי עיסוק ומקצועות, שיאפשר לגייס באופן מיטבי ויעיל יוצאי אתיופיה למשרדים וליחידות הסמך. נציבות שירות המדינה תקבע את אמות המידה והתהליכים הנדרשים להקמת מאגר מועמדים ואת דרך שילובם בשירות המדינה. זאת בכפוף להוראות חוק שירות המדינה , ובמידת הצורך תביא את הדברים לבחינת ועדת השירות.1959-(מינויים), התשי"ט דגשים: לאחר שהמועמד עובר בהצלחה את המכרז למאגר הוא יאושר כמתאים - תהליך מיון לקליטה בשירות המדינה. הנציבות תבנה תהליך שיאפשר לכל משרד ממשלתי/יחידת סמך לפנות למאגר לתהליך גיוס מקוצר של יוצאי אתיופיה, דבר אשר יעלה את המוטיבציה של המשרדים לאיוש משרה בערוץ זה בדומה לערוץ לצוערים, ועדת איתור וכד'. יוקצה תקן תוספתי לנציבות, שתפקידו יהיה ניהול המאגר וביצוע פעילות אקטיבית לשילוב המועמדים במאגר בתפקידים בשירות המדינה, כולל בניית תהליכים ייעודיים לכך. , או בתקן תוספתי 131קליטת המועמד תתאפשר על דרך של קליטה ישירה בתקן רגיל (כתמריץ למעסיק). תקנים תוספתיים (בסך הכול 30 ,משרד האוצר יקצה מדי שנה, למשך שלוש שנים תקנים תוספתיים) לאורך כל התוכנית. חלוקת התקנים בין המשרדים ויחידות 90 .הסמך בשירות המדינה תהיה באחריות ובניהול נציבות שירות המדינה בכל מקרה, בחלוף שנה וחצי באיוש משרה, יוכל העובד להתמודד במכרז פנימי ו/ או בינמשרדי ובכך "דלת הכניסה" לשירות הציבורי נפתחת בפניו. הצוות סבור שהמלצה זו מהווה מפתח חשוב לשינוי מהותי בנושא זה. יתרונות המלצה זו רבים. הם מאפשרים רכישת ניסיון מקצועי, חשיפה והכרה הדדית של המועמדים הנקלטים והמשרדים . תקנים מדי שנה במשך שלוש 30 הצוות ממליץ, כי אגף תקציבים במשרד האוצר ייעד מנת להעשיר את הגיוון התעסוקתי ולתת הזדמנות למי שחפץ מבין -שנים, וזאת על יוצאי אתיופיה להשתלב בדרך קלה יותר בשירות הציבורי. .במקרה כזה, משרד שיש לו משרה פנויה, יוכל לפנות למאגר ולאתר מועמדים פוטנציאלים מקרב המאגר 131 .במידה ונמצא מועמד/מועמדים המשרד יוכל לאחר קיום ו. בוחנים משרדים ובחירה לאשר את גיוס העובד 101 5 . הצוות מצא, כי אין די הזדמנויות להפגיש בין מעסיקים פוטנציאליים לבין מועמדים פוטנציאליים במגזר הפרטי. מניסיון צה"ל, הצוות למד על הערך הרב ביצירת מפגשים בלתי אמצעיים בין מעסיקים פוטנציאליים ובין מועמדים פוטנציאליים. האתגר הוא להביא למפגש כזה. לשם כך הצוות ממליץ, כי: לבחון את מערך השותפויות האסטרטגיות האפשרי בין מעסיקים 132על משרד הכלכלה מנת להגדיל את מספרם של אירועי -ומועמדים פוטנציאליים במגזר הפרטי, על מעסיקים יזומים לתפקידים משמעותיים, ולעשות זאת בהתאם לפיזור גיאוגרפי, שיקנה עדיפות ליוצאי אתיופיה. במקביל, יש להגביר את הפעילות האקטיבית לאיתור מועמדים טובים ומוכשרים מקרב יוצאי אתיופיה ולהרחיב שיתופי פעולה עם ארגונים כגון "עולים ביחד". המלצות בתחום תוכניות חניכה ורישות שני התחומים הראשונים שציינו מעודדים יוזמה וביצוע עיקרי של המדינה כמתווה את המדיניות ומובילה את יישומה. בתחום שלהלן הצוות רואה יתרון גדול לפעילות ביוזמת המגזר השלישי. מוצע לבחון כיצד לעודד יוזמות כאלה ולסייע ליצירתם ולהרחבתן. 6 . .הצוות מצא, כי יש להקים מכינה לשוק העבודה לאוכלוסיות שונות הצוות ממליץ, כי: משרד הכלכלה יבצע הכשרת מועמדים באמצעות מכינה אינטנסיבית, החושפת את המועמדים בצורה מבוקרת ותוך ליווי והכוונה לתרבות ארגונית ספציפית ולמיומנויות .133העבודה הנדרשות במסגרתה 7 . .הצוות מצא, כי יש חשיבות לחניכה ורשתיות לנקלטים בתחילת דרכם המקצועית על כן הצוות ממליץ, כי: נציבות שירות המדינה תנחה את המשרדים לבנות שירותי חניכה ("מנטורינג"), שיוצעו לרשות נקלטים חדשים בתחילת דרכם המקצועית בשירות המדינה. אמצעי זה הוכר בספרות כבעל פוטנציאל רב בהבטחת שילוב ראוי של עובדים בתחילת השתלבותם בשוק העבודה. עם זאת, יש לציין, כי נושא זה מצוי במחלוקת, בעיקר לאור החשש כי דבר אשר - העובדים אשר יקבלו חניכה יזוהו או יסומנו כאנשים בעלי מסוגלות נמוכה ישריש סטריאוטיפים בקרב אוכלוסיית הרוב. על כן מוצע, כי חניכה תוצע לכל עובד חדש ותינתן לאחר מיפוי הצרכים של המעסיק והעובד. חניכה מתאימה מקילה על העובד החדש בלמידת התרבות הארגונית ובעמידה על הדרישות הגלויות והסמויות של מקום העבודה ומאפשרת התמודדות במקרים של העדר רישות חברתי. .הנושא רלוונטי גם למגזר הפרטי 132 במקביל, נדרשת גם הכנה של היחידה הקולטת, אולם לכך הצענו מענה באמצעות מומחי הידע לגיוון חברתי 133 .שהוצעו בסעיף הראשון 102 אחד מתפקידיו של החונך הוא לסייע למועמד באמצעות ניסיונו המקצועי וקשריו השונים. כבר כיום קיימות כמה תוכניות חניכה, שמטרתן להקל על צעירים להשתלב בשוק העבודה, שנוטלים בהן חלק רבים מהבכירים במשק הישראלי בעבר ובהווה. חלק מתוכניות אלה ממקדות את מאמציהן בהעצמת העובדים הצעירים מקרב יוצאי אתיופיה, וקיימות עדויות שונות באשר לסיוע המשמעותי שקיבלו העובדים בפועל או העובדים הפוטנציאליים. המלצות בתחום עידוד גיוון תעסוקתי בקרב ספקי שירותים במכרזי רכש של המדינה 8 . .הצוות מצא, כי יש להעדיף במכרזי רכש בממשלה חברות המיישמות ייצוג הולם על כן, הצוות ממליץ כי: משרד האוצר יצהיר על הענקת עדיפות במכרזי רכש לספקים שיישמו את עקרון הגיוון התעסוקתי באופן שיראה שילוב מגוון של עובדים בתפקידים משמעותיים וברמות ידי היועץ המשפטי לממשלה, משרד האוצר, -שכר גבוהות. העניין נבחן לא אחת על מינהל הרכש והחשב הכללי. חרף חשיבות הגיוון, עד כה הביאו החסרונות שזוהו לגישה יישומה במכרזים של המדינה. אנו סבורים, כי בשלה העת לבחון את הנושא -זו לאי שנית, בלב פתוח ובנפש חפצה. יש לציין כי הנציבה לשיוויון הזדמנויות בעבודה, שהינה חברה בצוות זה, ויו"ר צוות משנה "טיפול וכלים", החלה בבניית תוכניות על מנת להטיב את מצבם של יוצאי אתיופי בתום התעסוקה. להלן חלק מהתוכניות לטיוב ההנכחה של יוצאי אתיופיה בתחום התעסוקה: פיתוח כלים לעידוד העסקה מגוונת הנציבות תשתמש בסמכויות שנתנו לה על פי חוק, על מנת לפתח כלים מעשיים למעסיקים/ות לעידוד גיוון תעסוקתי במקומות העסק שלהם/ן לרבות העסקת יוצאי אתיופיה. לצורך כך, שוקדת הנציבות בימים אלה על בניית בית ספר לגיוון אשר יפעל לפיתוח כלים רכים לעידוד גיוון תעסוקתי, יעניק למעסיקים את הידע, הכלים והלווי המשפטי הנחוצים על מנת לקדם שוויון הזדמנויות. הקמת פורום ליוצאי אתיופיה בימים אלו שוקדת הנציבות על הקמת פורום ליוצאי אתיופיה, שמטרתו להגביר את הייצוג של אוכלוסיות יוצאי אתיופיה בשוק העבודה הישראלי (הפרטי והציבורי), בדגש על תעסוקה איכותית וקידומם. הפורום יהיה מורכב מנציגי משרדי ממשלה, עמותות, השלטון המקומי מעסיקים גדולים ועוד. 103 ,מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי בחברות הממשלתיות, בתאגידים הסטטוטוריים, ברשויות המקומיות ובמועצות האזוריות. תוקנה פקודת העיריות ונוסף הסעיף המחייב את הרשויות המקומיות 2011 בשנת הקים האגף לניהול ההון 2015 לדאוג לייצוג הולם ליוצאי אתיופיה בקרב עובדיהן. בשנת האנושי במשרד הפנים צוות עבודה ליישום החוק, המורכב מנציגים מהאגף, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, מרכז השלטון המקומי וארגוני מגזר שלישי (נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה, טבקה). מטרת הצוות היא מיקוד מאמץ בכמה רשויות נבחרות על מנת לקדם את יישום החוק, מתוך הבנה כי אין די בפעולות רגולטוריות לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה ברשויות וכי יש לרתום את ההנהלות הבכירות ברשויות. פעילות הסברה ייעודית התקבלה החלטת ממשלה שעניינה קידום שילובם בחברה הישראלית 18.01.2016 ביום מלש"ח יופנו 0.5 ) להחלטה קובע כי2(של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי. סעיף ב לפעילות הסברה ייעודית למניעת אפליה ולקידום שוויון הזדמנויות בתעסוקה. בימים אלו שוקד צוות הנציבות בשילוב צוות דוברות משרד הכלכלה על רעיונות לקמפיין והוצאתו לפועל. על מנת ליישם פעילות זו הצוות ממליץ על: 1 . אביב מרכז, מחוז- תקנים משפטיים נוספים לנציבויות האזוריות (מחוז תל6 הוספת ירושלים והדרום ומחוז חיפה והצפון), על מנת לאפשר לנציבות להגביר את האכיפה, לשפר את היכולת לתת מענה מיטבי לכלל הפניות, להגביר את היקף הפעילות שלה, לרבות יוצאי -ולהנגיש את הנציבות לאוכלוסיות הפונות אליה בתלונות בגין אפליה אתיופיה. 2 . מתן תקציבים נוספים אשר מטרתם העלאת מודעות בקרב אוכלוסיית המעסיקים ובקרב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה –באמצעות קמפיינים פרסומיים, הדרכות והכשרות הן לעובדים והן למעסיקים, לקידום תעסוקה איכותנית של יוצאי אתיופיה. בצה"ל צה"ל הוא צבא העם, וככזה, מציב את השירות בו במקום ייחודי ושונה מזה אשר בתחום התעסוקה. לכן, הגם שקיימים קווי דמיון משיקים בין גיוס מועמדים לתעסוקה ובין גיוס קיים גם שוני מהותי. שוני מהותי זה מחייב הסתכלות שונה על תהליכים אלה - לצה"ל במסגרת השירות הצבאי. השוני המרכזי בין שתי המערכות טמון בכך, שצה"ל מגייס את כלל חייבי הגיוס לשירות חובה מתוקף חוק, וככזה "בא במגע" עם כלל האוכלוסייה בשלבי טרום הגיוס. עובדה זו מהווה מכפיל כוח בידי צה"ל בכל הקשור לאיתור פוטנציאל כוח אדם רלוונטי לצרכיו מהמגזרים השונים. צה"ל אף פועל להרחבה מרבית של הגיוס, ומכאן שגם נוקט גישה 104 אקטיבית אל מול אוכלוסיות בעלות ייצוג חסר בגיוס לצה"ל, כחלק ממימוש תפיסת היסוד של צה"ל כ"צבא העם". בהקשר זה יצוין, כי יוצאי אתיופיה מתגייסים בשיעורים גבוהים לצה"ל. תפיסה בסיסית זו גוזרת מדיניות, כלים ותהליכים, התומכים בשילוב המיטבי של כלל האוכלוסיות המתגייסות לשורות צה"ל, בכלל סוגי השירות, לרבות יוצאי אתיופיה. ההנכחה החיובית של יוצאי אתיופיה בצה"ל נאמדת באמצעות ההסתכלות על כמה יעדים, בהם: שילוב יוצאי אתיופיה בכלל מקצועות צה"ל, ובדגש על ליבת מקצועות ה"איכות".- 1 . שילוב יוצאי אתיופיה בתפקידי פיקוד וקצונה בכלל המערכים ובכל הדרגים- 2 . שילוב יוצאי אתיופיה במסלול העתודה האקדמית, בכלל מגמות הלימוד- 3 התוכנית של צה"ל לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה בצה"ל פועלת בחלוקה לארבעה שלבים עיקריים: שלב ההכנה לצה"ל, שלב המיון והאיתור, שלב הכניסה לשירות ושלב השירות ועד השחרור. בכל אחד מהשלבים הללו זוהו גורמי המשיכה לצד החסמים המרכזיים, המעכבים את שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה, וגובשו מענים ממוקדים בהתאמה. יצוין, כי התוכניות מופעלות תחת העיקרון המוביל המרכזי של החלטת הממשלה שילוב ולא בידול.- בנושא קידומם של יוצאי אתיופיה להלן מרכיביה העיקריים של התוכנית : בשלב ההכנה לשירות הדגשת מודלים לחיקוי,הפעילויות העצמה אישיות וקבוצתיות, הנגשת מידע ותהליכים רלוונטים לטובת מיצוי במקצועות/מערכים איכותיים, ואיתור יזום של "כוכבים" לטובת 134 מסלולים ייחודיים.עבודה מול ההורים ומול הקהילה לצורך הסברה הכנה למבחני המיון בשלבים השונים, בדגש על שלב המלש"ב. בשלבי המיון והאיתור תרבותיים, קביעת מכסות איתור -התאמות רלוונטיות בכלי המיון ושילוב רכיבים רב למסלולי הקצונה וליעדים איכותיים כדי להבטיח הרחבת ייצוג, טיפול ייחודי לטובת קבלה למסלול העתודה האקדמית בשלב הכניסה לשירות/למסלולים קורסי הכנה והעצמה (כיום אמיר, בהמשך קורס כלים משולב), ומכינה קדם אקדמית למתקבלים למסלול העתודה. קיים צורך מוגבר לבצע הסברה רחבה בקרב קהילת יוצאי אתיופיה בכדי ליצור ביקוש שיילך וייגבר מצידה 134 .לכלים ולהזדמניות בצה”ל 105 בשלבי השירות ולקראת שחרור שינוי מודל המיון לקצונה לטובת זיהוי פוטנציאל רחב בקרב יוצאי אתיופיה, קיום ועדות איתור מטכ"ליות למועמדים לקצונה, קורסי העצמה ביחידות לטובת דרג הפיקוד הזוטר (ביחידות השדה), דוח מדדים ויעדים במעקב שוטף לרמת יחידות וסמכויות, הכשרות מפקדים וסגלי משא"ן בנושא שילוב אוכלוסיות ורב תרבותיות, מודל הכוונה לתעסוקה ו/או ללימודים אקדמיים, לרבות סדנאות משתחררים וירידי תעסוקה בשילוב התעשייה. העמידה ביעדי התוכנית ומימוש מרכיביה יובילו הלכה למעשה להנכחה החיובית של יוצאי אתיופיה בצה"ל. בנוסף, צה"ל מפעיל תוכניות הסברה וחינוך למשרתים, בדגש על מפקדים, באופן שוטף בהכשרות וביחידות עצמן בנושא הפחתת סטריאוטיפים וגזענות, מפרסם סיפורים אישיים ידי דובר צה"ל, ומפעיל תוכניות הכנה וחניכה אישית למתגייסים -של קליטה מוצלחת על שזקוקים לכך. צה"ל רואה בתוכניות אלה כלים הכרחיים לקידום הפרט אל עבר היעדים שמציב לעצמו הארגון. תרבות ותקשורת- צוות-תת הגדרת הבעיה אין חולק בדבר חשיבותם היתרה של המרחב התקשורתי והמרחב התרבותי בכל האמור בשיח וביצירת דימויים, זהויות וסטריאוטיפים בחברה. כלי התקשורת המדמים מציאות סימבולית, באשליה של שקיפות, מבנים תפיסות ועמדות, בין היתר כלפי חברי קבוצת מיעוט. ייצוג שלילי מתמשך, המציג את חברי קבוצת המיעוט כחלשים, כנחשלים, כפושעים, כעניים וכמסוכנים ובהקשרים של נושאי 'אי סדר' תורם ליצירתן של דעות קדומות וסטריאוטיפים, המרחיקים את חברי קבוצת המיעוט מן החברה הכוללת. נוכח אלה, יש חשיבות מיוחדת לבחינתו של היקף הייצוג של בני קבוצות מיעוט בשיח התקשורתי ובמרחב התרבותי, ולבחינת איכותו של ייצוג זה, לעורר מודעות לייצוג שלילי מתמשך, ולפעול לשינוי אקטיבי ביצירת שיח חלופי לשינוי ושיפור מגמות מסוג זה. זיהוי נקודת ההתערבות האופטימלית צוות זה התבקש לעסוק בנושא התקשורת הישראלית, לאור מחקרים שהראו, כי -תת התקשורת הישראלית הציגה את יוצאי אתיופיה במגמה שלילית מתמשכת, כמפורט להלן. אודות הקהילה, ואפשר -לכך הייתה השפעה ממשית על הבניית דימויים שליליים על לייחס לה משקל ממשי ביצירת דימויים סטריאוטיפיים, דעות קדומות וריחוק חברתי שבבסיס הגזענות אותה אנו מבקשים למגר. השלכות הדימוי השלילי מגיעות גם לתחומים כגון תעסוקה ומוביליות חברתית, ואינן נשארות רק בתחום ה"גזענות" גרידא. 106 :עיקרים בפני הצוות הוצגו נתונים המעידים על שינוי מסוים במגמות אלה, על הגברת הייצוג ועל טיוב איכותו. בצד אלה אותרו גם חסמים מבניים, ויש להבטיח כי שינוי המגמה אינו זמני ומוגבל. בהתאם, הצוות ממליץ על טיפול בחסמים שאותרו וכן ביצירת מודל מעקב מתמשך אחר היקף הייצוג ואיכותו. זאת, במטרה להבטיח את התבססותו והרחבתו של השינוי האמור, את הרחבת הייצוג בד בבד עם הגברה ממשית של איכותו. צוות הנכחה חיובית, כשמו, לא עסק ביישומו של איסור הביטוי הגזעני, בחוק הפלילי, בדיני התקשורת ובאתיקה העיתונאית, אלא בבחינה של הפעילות בתחומי הביטוי המתקיימים כדין והכוללים רבדים, חלקם בלתי מודעים, שעלולים למנוע את ההתמודדות עם הגזענות, להעצים דימויים גזעניים, להפריע בקידום ההנכחה החיובית של בני העדה ולתרום לדימויים העוסקים ביכולותיהם, בהיכרות בלתי אמצעית עמם, ביצירתם, ובזהותם. בדבר 2011- ו2010 כאחת מנקודות המוצא של צוות המשנה שימשו נתונים מן השנים היקף הייצוג ואיכותו, כפי שנחקרו בשני מחקרים שהובאו בפני הצוות: (א) מחקר מטעם במסגרת "מחקר מעקב הנוכחים והנעדרים בזמן צפיית 135,הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו . בעיות 2011136 שיא/מגוון תרבות בשידורי ערוצי הטלוויזיה המסחריים בישראל", לשנת הייצוג אינן נעוצות בייצוג חסר של קבוצה זו או אחרת בלבד, אלא כרוכות בשאלת יחסי פריפריה (פריפריה חברתית, תרבותית או גיאוגרפית) בייצוגן -מיעוט ויחסי מרכז-הרוב על המרקע. מחקר זה בדק אילו קבוצות חברתיות זוכות לנראות בסוגות השונות ומה הם המאפיינים של נראות זו. כאמור שם, "מדידת המשתנים נערכה באמצעות שישה דפי קידוד שונים, לפי שש הסוגות: חדשות, אקטואליה, תחקיר ותיעודי; מציאות; דרמה; בידור ושעשועונים; לייף סטייל; בישול וצרכנות". נתונים נוספים והערכה מחקרית הובאו בפני הצוות באמצעות מחקרה האיכותני של גב' אורלי מלסה, נציגת ציבור בצוות זה וחברה בצוות "גורמיילה, ייצוג האתיופי בסדרות .2010 משנת137"טלוויזיה עלילתיות בישראל נוכחותם - פי נתונים ממחקרים אלה, ובהעדר נתונים סדורים משנים מאוחרות יותר-על של בני הקהילה האתיופית במרחב הדימויים הייתה כמעט אפסית, ועיקר הייצוג נשא אופי שלילי. הנוכחות שנמצאה, בשידורים ובתוכניות שנבחנו במסגרת אותם מחקרים, התמקדה בעניינים שכרוכים בדימויים שליליים, כמו מצוקה כלכלית, אסונות וקשיים, כמו גם זרות וחריגות של יוצא אתיופיה ביחס לחברי קבוצת הרוב הישראלי. תנאי הכרחי לשילוב, שעניינו הנכחה חיובית, נעוץ גם בנגישותם של יוצאי אתיופיה בעלי כשירות ומומחיות, שיוכלו לקחת חלק במגוון התכנים המופקים, בין אם כחברי פאנלים בנושאים שונים, ובין אם כבעלי תפקידים בגופי התקשורת, ולהיות מעורבים http://rashut2.org.il/editor/uploadfiles/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%20 135 %D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98a.pdf כפי שמעיד המבוא למחקר, “מטרתו לבחון מגמות עכשוויות בייצוג קבוצות חברתיות בזמן צפיית השיא 136 בערוצים המסחריים, לאפשר השוואה לממצאי מחקרים קודמים ולשרטט מגמות לאורך זמן, שיסייעו בגיבוש ובהתאמות המדיניות בתחום. עבודת מחקר לקראת הסמכה לתואר מוסמך במדעי הרוח והחברה, המחלקה לתקשורת, אוניברסיטת בן גוריון, 137 .2010 107 בהצגתם של יוצאי אתיופיה בהקשרים כלליים כחלק מן השיח הכללי, כמו גם בהיכרות עם ייחודה התרבותי המובחן של העדה. פרמטרים לבחינת איכותה של נוכחות מנויים, בין השאר, במחקר הרשות השנייה ובמחקר של גב' מלסה, המוזכרים לעיל, ברם ייתכן שקיים צורך להוסיף ולפתח כלי מחקר ייחודיים, המותאמים לבחינתו של איכות הייצוג של בני קבוצות שונות, בהתאם לז'אנרים השונים. תחום תקשורת ושידורים- ממצאים והמלצות כלים: 1 . הצוות מצא, שאחד החסמים לקידום הייצוג של בני הקהילה האתיופית בכלי התקשורת והייצוג האיכותי באופן קונקרטי – הוא חוסר היכרות של גורמי המקצוע (מפיקים ומלהקים) עם מומחים רלוונטים, בעלי מקצוע, שחקנים ויוצרים מקרב יוצאי אתיופיה. על כן, הצוות ממליץ כי: יש לייצר רשימות מומחים, בעלי מקצוע ובעלי כישורים רלוונטיים אחרים, אשר גורמים בתחומי התקשורת והתרבות יוכלו לפנות אליהם ולהיעזר בהם. עוד מוצע לשקול, כי הגורמים המקיימים את המאגר יערכו גם פעילויות משלימות, המגבירות את הנגישות ומקדמות אותה, כמו תוכניות הכשרה למובילי דעה, שיפור יכולות הופעה והיכרות עם אמצעי התקשורת או קיום "מאגר חי", הכולל הפניות לעמדות או דעות בענייני היום של המומחים הכלולים ברשימה. לקידום מהיר של המלצה זו מוצע, כי יוקצה תקציב ממשלתי לסיוע בהקמת מאגר , רצוי גורמים 138ותחזוקתו, תוך העדפת הביצוע באמצעות גורמים מן המגזר השלישי בעלי היכרות ונגישות לקהילה האתיופית. 2 . .הצוות מצא, כי קיים חסר בהיצע של שחקנים, יוצרים ועיתונאים יוצאי אתיופיה במהלך הדיונים שקיים הצוות, ובכלל זאת מפגשים עם העיתונאית גב' ענת סרגוסטי, שלזכותה פעילות יזומה לעידוד ההכשרה של יוצאי אתיופיה לעיתונאות, וכן מפגשיו של הצוות עם בעלי הזיכיון לשידורי טלוויזיה מסחריים, חברות הכבלים והלוויין ומפעילי ערוצים עצמאיים, נטען כי קיים חסר מצד ההיצע – היצע של שחקנים, יוצרים ועיתונאים יוצאי אתיופיה, קושי מצד הנגישות לכלי התקשורת, כמו גם, ככל הנראה, חוסר אמון של יוצאי אתיופיה בעניין האותנטיות של התקשורת והגורמים העוסקים ידי כמה גורמים, כי לעתים קיימת היענות מוגבלת ולא -ביצירה. בין היתר, נטען על מספקת לקריאות למבחני בד, להצעות ליהוק וכדומה, גם כשמדובר בחיפוש אחר שחקנים לא מקצועיים. כן קיים חוסר של במאים, תסריטאים ומפיקים מקצועיים יוצאי אתיופיה, בהגשות לערוצים השונים. בנוסף, הרושם הוא, שקיימת נוכחות נמוכה ספר לתקשורת ובמוסדות הכשרה -ספר למשחק, בבתי-מאוד של יוצאי אתיופיה בבתי דומים. הגב’ סיגל קנוטופסקי, מנכ”לית “עולים ביחד”, הציגה לצוות מסמך ובו הצעה למיזם מדיה חברתית, אשר 138 .מתגבש בימים אלו ומדגים את הפוטנציאל של מגזר שלישי לבצע משימה זו 108 :על כן, הצוות ממליץ כי א. יש לפעול להרחבת הנגישות של יוצאי אתיופיה למוסדות ההכשרה בתחומי האמנות, המשחק, התקשורת, העיתונאות, הקולנוע והתסריטאות וכיו"ב. לצורך כך נדרשת הקצאה של משאבים לעידוד ולקידום ההכשרה המקצועית של יוצאי אתיופיה בתחומים אלה, כמו בימוי, כתיבה, הפקה, עריכה וצילום וכן עיתונאות. משרד התרבות, כפי שיפורט בהמשך, פועל להקמת קרן מלגות עבור ההכשרה בכל תחומי האמנויות. מומלץ כי קרן זו תהווה גם מענה להכשרה הנדרשת לתחומי התקשורת. בנוסף, המועצה להשכלה גבוהה וות"ת פועלות להכנת תוכנית חומש לקידום הנגישות של יוצאי אתיופיה להשכלה הגבוהה ולקידום השתלבותם במערכת האקדמית, ובין היתר להרחבת סיוע כלכלי ותמריצים, בהתאם להחלטתה העקרונית של ות"ת . מומלץ, כי יובאו בפניהן הדגשים הנוגעים לתחומי הכשרה אלה.2016 מחודש מאי ב. יש לפעול ליצירת תשתית קהילתית ולהגברת שיתוף הפעולה והאמון של יוצאי אתיופיה בנגישות לכלי התקשורת ולגופי התרבות. לצורך כך, הצוות ממליץ לפעול להרחבת ההיכרות של ילדים ובני נוער עם עולם התקשורת והתרבות וליצירת תשתית לפעילות מקרבת, מנגישה ומעצימה במסגרת פורמאלי ברחבי הארץ. זאת, כדוגמת חוגי תיאטרון חובבים, יצירה -החינוך הלא קולנועית וטלוויזיונית או כתיבה יוצרת. משרד החינוך וגורמים כמו חברת המתנסי"ם או הג'וינט עשויים להיות גורמים מתווכים, מעודדים ומסייעים לפעילות ילדים ובני נוער, בדגש על מסגרות חינוך פורמאליות. מובן שיש לגבש דרכים לפעילות מעין זו באמצעות גורמי מקצוע -לא בתחום החינוך האמנותי והעשייה התקשורתית. אפשר לשקול לגייס לפעילות מעין זו גם גורמים עסקיים כשירות התנדבותי לקהילה. יצירת הנכחה חיובית של יוצאי אתיופיה 3 . הצוות מצא שהמגמה החיובית המסתמנת במהלכים הטבעיים של גופי התקשורת איטית ואינה מספקת. למרות שנמצא כי גופי התקשורת מגלים סובלנות ורגישות לגיוון תרבותי בכללותו ובתוכו יוצאי אתיופיה, אין די במאמצים אלה. גופי התקשורת המסחריים והפרטיים נתונים לאילוצים מסחריים מעצם פנייתם לקהל הרחב, ולכן חרף הנכונות ההצהרתית הכנה של גופי התקשורת, הרי שהמגמה הטבעית אמנם מתפתחת בהם באבולוציה אטית, אך אין היא צפויה להביא לבדה את בשורת ההנכחה החיובית הנדרשת כדי לייצר שינוי תודעה נרחב ועמוק בטווח הנראה לעין. 109 :על כן הצוות ממליץ, כי יש להקים מתכונת שידורים משלימה (ערוץ שידורים ישראלי, או רצועת שידורים קבועה בערוץ ישראלי), שיהיה בה כדי לייצר הנכחה חיובית משמעותית של יוצאי בהיקף הייצוג ובאיכותו. זאת, לשם השלמת האפקטיביות של - אתיופיה בשתי הרמות המהלך הכולל והשגת הנכחה חיובית, ולצד המהלכים במרחב התקשורת הכללית (ולא במקומם). מתכונת השידורים הנוספת תהיה ערוץ, או רצועת שידורים בערוץ קיים, שתשודר בעברית וצפויה להוות במה נרחבת וכתובת להצגת תכנים טלוויזיוניים איכותיים אתיופית. אפשר יהיה להציג בה -ומגוונים, השמים במרכזם את החוויה הישראלית תוכניות אירוח, אקטואליה, דרמה, היסטוריה, תעודה ובידור. מסחרית, במודל מסוג ערוץ -מוצע כי מתכונת השידורים הנוספת תתקיים במתכונת א השידור הקהילתי (או אף במסגרתו), במתכונת של רצועת שידורים מובחנת על גבי ערוץ קיים או מתכונת מתאימה אחרת, כפי שייקבע. מתכונת השידורים הנוספת תאפשר להנגיש את קהילת יוצאי אתיופיה לקהל הרחב במתכונת איכותית יותר, המנוטרלת מן הצורך להגביל ולהצטמצם בהיקף ואיכות הייצוג של יוצאי אתיופיה, לאותם אילוצים הקיימים בבסיס הפעילות של גופי התקשורת המסחריים הפונים אל הקהל הרחב. מתכונת השידורים הנוספת, הגם שהיא אופציונאלית, תאפשר, בנוסף, לקהל הישראלי להיחשף אל קהילת יוצאי אתיופיה ולהתוודע לסיפורה הייחודי, כמו גם לחווייתה הישראלית, וזאת באמצעות מנעד רחב של ייצוגים "עגולים", שיבואו לידי ביטוי ביצירות שלמות ומקיפות, שיציגו את יוצאי אתיופיה כסובייקטים: עם דעות, חברים, משפחה, כישרונות דילמות ובעיקר חוויה ישראלית לגיטימית. אלה ייצרו הנכחה חיובית ומעשית מחד גיסא, ויהוו, מאידך גיסא, שיח חלופי אלטרנטיבי, שיש בכוחו למתן את הייצוג השלילי ככל שימשיך להתקיים, בהינתן יחסי רוב ומיעוט. בנוסף, בכוחה של מתכונת שידורים נוספת זו להיות סוכן סוציאליזציה אפקטיבי לקירוב האוכלוסייה הכללית אל קהילת יוצאי אתיופיה ואת קהילת יוצאי אתיופיה (הצעירים בעיקר) אל עצמה ואל זהותה הישראלית. להערכת הצוות, ערוץ זה עשוי לשמש כלי עוצמתי, שבכוחו לקרב את יוצאי אתיופיה אל הישראליות, אשר הופרעה ידי התיווך השלילי שעשתה התקשורת הכללית בעבר, ועד לאחרונה. באמצעות -על דימויים חיובים משמעותיים יוכל ערוץ זה להשפיע לחיוב על חיזוק זהותה של קהילת יוצאי אתיופיה תוך קירובה לחוויה ישראלית תקשורתית מתקנת. תהליכים להגברת ההנכחה החיובית – הגברת ייצוג יוצאי אתיופיה בישיבות שקיים הצוות עם בעלי פלטפורמות של שידורי הכבלים והלוויין, מפיקי ערוצי מנת להתעדכן בנוגע למצב -ילדים עצמאיים ובעלי זיכיון בטלוויזיה המסחרית על הדברים הנוכחי ובנוגע לנכונותם של בעלי הזיכיון לפעול להגברת הנוכחות החיובית ואיכותה, אפשר היה להתרשם בשינוי מגמה במצב הדברים, כפי שעולה מן המחקרים 110 ,שהוצגו בפני הצוות מלכתחילה, כמפורט לעיל. בפני הצוות הוצגו תוכניות, הפקות סדרות טלוויזיה ופעולות שונות מן השנים האחרונות, אשר שולבו בהם בני ובנות הקהילה האתיופית, לרבות כיוצרים, השחקנים וכן כמשתתפים בפאנלים וכמשתתפים פעילים שאינם מקצועיים (כמו בתוכניות ריאליטי או בתוכניות ילדים בהשתתפות ילדים שאינם שחקנים מקצועיים). עוד הוצגו בפני הצוות כמה פרויקטים, המצויים בימים אלה בפיתוח בערוצים שונים – בין כאלה שמשולב בהם משתתף יוצא אתיופיה כחלק ממגוון משתתפים רחב (כמו בסדרה על יחידה צבאית) ובין שקיים בהם עיסוק ישיר בסוגיות הנוגעות לקהילת יוצאי אתיופיה או השתלבותה, מתוך מודעות מפורשת לזהותה ולהשתתפות בני הקהילה כיוצרים וכשחקנים. אפשר לומר, כי הצוות נוכח במודעות וברצון של העוסקים בתחום להבטיח מגוון דמויות והיבטים של החברה הישראלית, ובכלל אלה יוצאי אתיופיה. חברי הצוות התרשמו, כי קיימת מגמה טבעית וחיובית לשילוב יוצאי אתיופיה בתכנים הטלוויזיוניים ואף עלתה ההשערה, כי ייתכן שהמחאה החברתית שימשה אף היא זרז ביצירתן של יותר הפקות החותרות לגיוון תרבותי. מכל מקום, מסתמנת עלייה מסוימת מבחינת "היקף הייצוג" והנראות של יוצאי אתיופיה ביחס לרמת הנראות החסרה המוצגת במחקרים של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ובמחקרה של גב' מלסה. עוד נוכח הצוות במודעות הגורמים העוסקים בכך למורכבותו של הייצוג ולסוגיות הנוגעות לאיכותו, כמו גם מוכנות להשתתף בשיח על איכותו של הייצוג. עם זאת, הצוות התרשם, כי למרות המגמה החיובית הנוכחית, נדרשת עבודה נוספת מנת לוודא, כי ייצוג מתאים ימשיך להתקיים ולהתפתח, ובכלל הז'אנרים, באופן -על שיהיה די בהיקפו כדי ליצור הנכחה חיובית משמעותית ובאיכות מספקת. עוד התרשם הצוות, כי קיימת מגבלה מהותית בערוצים השונים להפיק תוכניות הנושאות תכנים המתמקדים בחוויה הייחודית ליוצאי אתיופיה. הצוות מבקש, בהיבטים של ייצוג והשפעותיו, להציע תשומת לב נפרדת לבחינה של הייצוג ואיכותו ברבדים ובסוגים שונים של עשייה תקשורתית: שידורי חדשות ואקטואליה, שידורים המיועדים לילדים ולנוער, הפקות מקור של סדרות, סרטים, דרמה וסרטים דוקומנטריים, והפקות בידור בשילוב צופים, כמו תוכניות ריאליטי, -דוקו אירוח באולפן וכיו"ב. עיקר המידע העדכני שהובא בפני הצוות הוא בתחום שידורי דרמה. מובן שמבחן זמן -הילדים והנוער ובתחום הפקות המקור לסדרות, סרטים ודוקו צפיית השיא אף הוא מבחן בעל משמעות, אלא שאינו היחיד, ולעניין זה – ראוי להבחין בין שעות צפייה של ילדים ונוער, שחשיפתם לדימויים ולייצוג היא בעלת חשיבות מיוחדת, ובין שעות צפיית שיא של מבוגרים. בנוסף, היועצת המשפטית של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, עו"ד הילה שמיר, אשר סייעה לצוות בהיבטים שעניינם פעילות בעלי הזיכיון והרגולציה החלה עליהם – הביאה בפני הצוות את החלטותיה העדכניות של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו לחדש את מחקר נוכחים ונעדרים ואף לקבוע, כי ייערך באופן קבוע מדי שנתיים. העקרונות שביסוד תדירות זו כתדירות מרבית הוסברו אף הם. בעיקרו של דבר, תדירות זו 111 בעת את-מבטאת את מורכבות המחקר ואת תקופת איסוף הנתונים הנדרשת לו, ובה התקופה הנדרשת לצורך השפעה של תוצאות המחקר על ההתנהגות של בעלי הזיכיון בין מחקר למחקר באופן שיאפשר להצביע על מגמות וגם לבדוק את השינויים. לאור שינוים מבורכים אלה, המעידים על קשב של הגורמים המשדרים גם להלכי הרוח הציבוריים ולנושא הגיוון בחברה הישראלית, ונוכח המהלכים שנוקטת הרשות השנייה הצוות ממליץ לנקוט כמה מהלכים, כמפורט להלן. מטרת מהלכים - לטלוויזיה ולרדיו אלה לעודד את המגמה האמורה מחד גיסא, תוך הענקת תשומת לב לאיכותה של אותה נוכחות מאידך גיסא, והכול על רקע העקרונות של אופן הסדרת תחום השידורים וערכי חופש הביטוי והיצירה, המעוגנים בהבטחת פעולתם העצמאית של הגופים המשדרים. 4 . הצוות מצא, שקיים קשב של הגורמים המשדרים להלכי הרוח הציבוריים וכי יש צורך לעודד מגמה חיובית זו. על כן הצוות ממליץ כי: יש לקיים בחינה מחקרית מקיפה באשר למידת הנוכחות ולאיכות הייצוג של יוצאי אתיופיה בכלי התקשורת: א. הרגולטורים של תחום השידורים, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, יפעלו לקיום בחינה מחקרית תקופתית באשר למידת הנוכחות ולאיכות הנוכחות של בני קבוצות שונות בחברה הישראלית, ובכלל זאת יוצאי אתיופיה. הבחינה תתקיים בתדירות המרבית המתאימה מן הבחינה המחקרית והיישומית, ותיערך בשים לב לסוגים השונים של שידורים וקהלי יעד בהתאם לשיקול הדעת המקצועי של רגולטורים אלה וסמכויותיהם. נדרש לבחון ערוציות, -מהי המתודה המחקרית המתאימה למסגרות של הפלטפורמות הרב לרבות נוכח המבנה הנישתי של פעילותן, ולקבוע את הכלים המחקריים המתאימים מנת לבצע הערכה מתאימה של פעילותם בהיבטים אלה של ייצוג ואיכות הייצוג -על של קבוצות. ב. ידם ויעמידו אותם לידיעת -הרגולטורים יפרסמו את תוצאות המחקרים הנערכים על לשם יצירת אפשרות לשיח ציבורי רחב יותר, המשקף את הפרמטרים 139הציבור לבחינת איכותו של הייצוג ביחס לכל קבוצה ובאופן השוואתי לבני קבוצות אחרות. ג. הגופים הרגולטוריים של תחומי התקשורת והשידורים יקיימו אחת לשנתיים, עם פרסום המחקר התקופתי, דיון בממצאיו באשר למידת הנוכחות של בני קבוצות שונות בחברה הישראלית ולאיכותה. ד. הבחינה התקופתית, פרסום התוצאות והדיון התקופתי בהם יוכלו להבטיח את הגברת המודעות של העוסקים בתקשורת לעצם חשיבות המגוון, כמו גם להיבטים של איכותו, וכן להבטיח את יכולתם של הציבור וגורמים רלוונטיים אחרים לבקר את היקף השינוי של מדדים אלה. .מחקרה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו נגיש באתר הרשות 139 112 .ה הממשלה תבטיח את קיומו של המהלך באמצעות הנחיה לשר התקשורת, הממונה על הגופים הרגולטוריים של תחומי התקשורת והשידורים, להביא בפני הממשלה ידה את תוצאות המחקרים השוטפים, או היבטים מתוכם, -או גורמים שייקבעו על ואת עמדות הרגולטורים אשר דנו בהם, לשם הצגת השינויים מעת לעת ודיון בהם, בהקשרים הנדרשים. ו. בנוסף, הצוות ממליץ, כי הממשלה תנחה את שר התקשורת להביא נתונים רלוונטיים בפני המועצה הציבורית, שתלווה את יחידת התיאום המוצעת והמתוארת בהרחבה בפרק המלצות צוות איסוף מידע והנגשתו להצגת תהליכים ושינויים הנלמדים מן המחקרים השוטפים, מנקודת המבט הקונקרטית של הליכי מיגור הגזענות והנכחה חיובית של יוצאי אתיופיה. שידורים יזומים/שידורי חסות 5 . הצוות מצא, שיש צורך להפיק שידורים יזומים, שיופצו מטעם הממשלה ואשר יקדמו מסרים למיגור הגזענות. במהלך הדיונים הוצעה הפקה של שידורים יזומים, מסוג של שידורי חסות, שיופצו מטעם הממשלה, בתשלום, ברשתות חברתיות ובזמני צפייה ייעודיים לשידורי חסות בערוצי התקשורת, ויקדמו מסרים מתאימים למיגור הגזענות. הצפת מופעי גזענות בצד הטיפול בהם לקידום השוויון עשויים, כפי שאימתו אנשי המקצוע, לשמש כלי משלים לצמצום הגזענות ולהוקעתה. עם זאת, השימוש בכלי זה, -כפי שהובהר, מחייב ליווי מקצועי זהיר, לרבות מתחומי הפסיכולוגיה החברתית, על מנת להבטיח כי אופן הצגתם ייעשה באופן שיועיל ליצירת השינוי התודעתי, ובסופו .140של יום – גם להנכחה החיובית על כן הצוות ממליץ, כי: א. יש לפעול להפקה, בתקופה מוגדרת, של סדרת תשדירי חסות להוקעת תופעות שוויון בצד טיפול בהם, לקידום המודעות ולהנעת התהליכים.-גזענות ואי ב. .141יש להקצות תקציב ייעודי, לתקופה מוגדרת, שינוהל באמצעות יחידת התיאום ג. מנת -הפקת התשדירים מחייבת ליווי מקצועי מתחום הפסיכולוגיה החברתית, על להבטיח את התועלת של התשדירים. ד. התשדירים אפשר שישודרו בערוצי התקשורת, או יופצו במדיה חברתית מטעמה פי היוועצות באנשי פרסום ומדיה.-של הממשלה, על ה. מוצע ללוות את ההפקה של הסדרה ואת שידורה בסקרי מעקב עמדות, שיבחנו את השפעת התשדירים וישמשו כלי לבחון את המשך הצורך בהם. .ראו נספח טז לדוח 140 . של צוות איסוף והנגשת מידע1 ראו בהרחבה המלצה 141 113 תחום תרבות תחום התרבות, עולם היצירה והביטוי האמנותי, הוא רב גוני ומבוסס על סוגי מוסדות רבים, בתחומי פעילות שונים. ככלל, מדובר בגופים פרטיים, חוץ ממשלתיים, שהם ידי הממשלה.-מוסדות ציבור, הנתמכים בחלקם על תמיכתה של המדינה במוסדות התרבות מבוססת על עקרון הכיבוד של חופש הביטוי, האמנות והיצירה ועל בסיס הרצון לעודד מגוון ופיתוח של פעילות תרבות. תמיכתה של פי סוגים של מוסדות תרבות -הממשלה בפעילות מוסדות תרבות מוגדרת, ככלל, על וסוגי יצירה (תיאטרון, מחול, מוסיקה וכיו"ב). במסגרת זו אפשר להבחין בין מוסדות תרבות כלליים, העוסקים ביצירה כללית, הפונה למגוון קהלים, ובין מוסדות תרבות המתמקדים ביצירה מסוג מסוים, או הפונה לקהל מסוים, בשפה מסוימת וכיו"ב. כך, אפשר למצוא בין מוסדות התיאטרון הנתמכים את תיאטרון "הבימה" ו"הקאמרי", לצד תיאטרון "היידיש שפיל" או ה"הולוגב". בפני הצוות הציגה מנהלת מינהל התרבות במשרד, הגב' גלית ווהבה, החברה בצוות, את פעילות משרד התרבות ואת מדיניותה של שרת התרבות, הגב' מירי רגב, המקדמת מהלכים ושינויים העולים בקנה אחד עם מטרות הצוות ועם הרצון להגביר הנכחה חיובית בתחומי הפעילות התרבותית: 1 . תוספת רכיב "הייחוד התרבותי" לאמות המידה, שיאפשר מתן תמיכה למוסדות פי הצפוי, כדי לעודד מוסדות תרבות -תיאטרון רפרטוארי, באופן שיהיה בו, על לפנות לקהלים ייחודיים, ובכלל זאת ליוצאי אתיופיה. 2 . .הנעת פעולתה של הרשות הלאומית לתרבות יוצאי אתיופיה ומיצובה כגוף מוביל באמצעות התאגיד החדש הוקם לאחרונה מרכז מורשת יהדות אתיופיה. מועצת התאגיד מונתה באחרונה, ועתה היא מגבשת את תוכנית העבודה שלה. למועצה שנתי. תוכנית מפורטת תוגש לעיון -הוקצב סכום כספי משמעותי של תקציב דו המשרד בהקדם. 3 . במסגרת "דרך חדשה", הוחלט על הקמת שתי קרנות לעידוד ולהכשרה של יוצרות ויוצרים יוצאי אתיופיה: א. קרן למימון הכשרה ראשונית לכל תחומי האמנויות, מעין מלגת קיום בשלבי התיכון והחינוך העל תיכוני. ב. ידי אמנים, יוצרות ויוצרים, לרבות בתחום הקולנוע.-קרן לייזום פרויקטים על ג. הקרנות הן תוצר של עבודת "דרך חדשה" ויקבלו כסף תוספתי ייחודי. 4 . משרד התרבות פועל להקמת קרן קולנוע נוספת על הקרנות הקיימות, בדגש פריפריה חברתית ועידוד קבוצות הנעדרות מן השיח הקולנוע הישראלי. קרן זו תוכל להוות מסגרת משלימה מתאימה לקידום יצירות קולנוע של בני ובנות הקהילה אתיופית, נוסף על שתי -האתיופית ובנושאים העוסקים בהם ובחוויה הישראלית הקרנות הייעודיות המוזכרות לעיל, המכוונות לכלל תחומי הפעילות התרבותית, ותוכל לפעול במגוון כלים, לפי שיקול דעתה כקרן קולנוע, לרבות חממות ליוצרים. 114 בנוסף, במסגרת הקרן החדשה האמורה אפשר יהיה לייחד תקציב, ככל שיתקבל תקציב תוספתי ייעודי, למסלול ייעודי, מוגבל בזמן, עבור יוצרות ויוצרי קולנוע בני הקהילה האתיופית. ייחוד נוסף זה מותנה, כאמור, בתקציב תוספתי, לתקופה מוגבלת (לדוגמה – שלוש שנות התוכנית), ורק כל זמן שנדרשת תוספת כאמור להשגת ייצוג איכותי והולם. 5 . המשרד מטפח עשייה אמנותית בפריפריה וישמח לסייע בייזומם של הרכבים חדשים באמצעות תקנת סל"ע (סל תרבות עירוני) החדשנית, המעניקה לראשונה תמיכה לרשויות ביזום פסטיבלים ופעולות תרבות חדשות. הדגש בתקנה חדשה זו הוא על תעדוף הפריפריה על סוגיה השונים, לרבות פריפריה חברתית, ועל מתן ביטוי לקבוצות שאינן מיוצגות באופן הולם בעשייה התרבותית, ובכלל זאת יוצאי אתיופיה. 6 . המשרד מבקש להעמיק את התמיכה והשילוב של יוצאי אתיופיה בעשייה התרבותית בישראל. כך, לדוגמה, בדיון על הווייתו של "הבימה" כתיאטרון לאומי תהיה התייחסות לשאלה עד כמה "הבימה" צריך לייצג את הזהויות והמורשות השונות ואת הקולות השונים, ובכללם את הזהות והמורשת של בני הקהילה האתיופית. 7 . הספר לאמנויות ולקולנוע, כמו גם על קרנות-בכוונת משרד התרבות, האמון על בתי הקולנוע ועל מוסדות נתמכים אחרים בתחום זה, לקיים דיון עם נשות ואנשי המקצוע מנת לבחון ולגבש דרכים נוספות במטרה לקדם את -ועם פורום מוסדות תרבות על ההנכחה החיובית בתחומים אלה. 8 . ,נוסף על עידוד הפעילות התרבותית של יוצאי אתיופיה ושילובם בעשייה התרבותית כמפורט בסעיפים הקודמים, בכוונת המשרד להרחיב את השילוב של אנשי מקצוע יוצאי אתיופיה בין עובדי המשרד. נוסף על כל האמור, הצוות מציע, כי: 1 . במקביל להמלצת הצוות בתחום התקשורת, גם משרד התרבות יקיים בחינה מחקרית תקופתית, בתדירות המרבית המתאימה מן הבחינה המחקרית והיישומית, וככל האפשר מדי שנתיים, באשר למידת הנוכחות של בני קבוצות שונות בחברה הישראלית, ובכלל זה יוצאי אתיופיה, ובאשר לאיכות הנוכחות והייצוג של בני הקבוצות השונות בפעילות התרבותית המתקיימת בישראל. הצוות מציע, כי הבחינה תיערך בשים לב לסוגים השונים של מוסדות תרבות ויצירה ידי המשרד ובשים לב להיקף המשאבים -תרבותית, בדגש על הפעילות הנתמכת על המוקצה לתחומים השונים. 2 . תוצאות המחקרים יפורסמו ויועמדו לידיעת הציבור לשם יצירת אפשרות לשיח ציבורי, המשקף את הפרמטרים לבחינת איכותו של הייצוג ביחס לכל קבוצה ובאופן השוואתי לבני קבוצות אחרות. 115 3 . בחינה תקופתית, כמוצע, תוכל להבטיח את הגברת המודעות של העוסקים בתרבות לעצם חשיבות המגוון, כמו גם להיבטים של איכותו, ואת יכולתו של הציבור וגורמים רלוונטיים אחרים לבקר את היקף השינוי של מדדים אלה, וכן יהיה בה כדי להעניק למשרד התרבות כלים להעריך את הפעולות ואת המשאבים הנדרשים לשיפור הייצוג ואיכותו. 4 . הגופים המייעצים לפי חוק בתחומי התרבות, ובהם המועצה לתרבות ולאמנות ומועצת הקולנוע, יקיימו אחת לתקופה, עם פרסום המחקר התקופתי, דיון בממצאיו באשר למידת הנוכחות של בני קבוצות שונות בחברה הישראלית ולאיכותה, ובכלל אלה בני הקהילה האתיופית, ויביאו המלצותיהם בפני השר הממונה על תחום התרבות. גם הרשות הלאומית למורשת יהדות אתיופיה תדון בממצאים אלה, לרבות נוכח כלי המחקר שבידה, בהתאם לסמכויותיה. 5 . שרת התרבות והגופים המייעצים בתחום התרבות יביאו בפני הממשלה, או ידה, את תוצאות המחקרים השוטפים, או היבטים מתוכם, -גורמים שייקבעו על והמלצות הגופים המייעצים אשר דנו בהם, לשם הצגת השינויים מעת לעת ודיון בהם, בהקשרים הנדרשים. כמו כן, יובאו נתונים רלוונטיים בפני המועצה הציבורית המוצעת, במסגרת צוות כלים, להצגת תהליכים ושינויים מזווית הראייה הקונקרטית של הליכי מיגור הגזענות והנכחה חיובית של בני הקהילה האתיופית. חינוך- צוות-תת הצוות-הנחות יסוד לעבודת תת יש פוטנציאל עצום ותפקיד חשוב בעיצוב פני החברה. אין להסתפק בטיפול 142לחינוך בבעיית הגזענות בכלים משפטיים בלבד, שכן הגזענות עלולה להפוך מגלויה לסמויה. החינוך גם עמד במרכז המלצות שהתקבלו מן הציבור, במהלך של שיתוף הציבור שקדם לעבודת הצוות. להשגת היעד של מיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה באמצעות חינוך אנו מציעים את חמשת הקווים המנחים שהם תנאי היסוד, שעליהם מושתתות המלצותינו: הנכחה חיובית, יצירת ארגוניים, "חוכמת השטח" -שיח פתוח על גזענות וחינוך לשוויון, השקעה בכוחות פנים (עידוד יוזמות קיימות) וגישה הוליסטית ומתמשכת, אשר תבטיח את יישום כל ההמלצות מנת להשיג את התוצאה הרצויה.-יחדיו ולאורך זמן על בנוסף, הצוות ראה לנגד עיניו את קשייו הייחודיים של ילד יוצא אתיופיה אשר גדל בסביבה בה, מחד הוא חש בולט בכל כיתה בה הוא יושב ועלול לסבול מהטייה מצידם של מוריו ה"מסמנים" אותו באופן מיידי; ומאידך, אין סביבו דמויות סמכות עם מאפיין צבע העור הבולט עמן הוא יכול להזדהות. זאת בניגוד למצבו של הילד הערבי שגם אם סובל מהטייה גזענית בחברה הכללית, לפחות במסגרת הבית ספרית הוא נמצא עם הדומים לו, ומוקף במורים ומנהלים המהווים עבורו מודל להשראה וחיקוי. .פורמאלי-הפורמאלי והלא 142 116 הגדרת הבעיה הבעיה היא בחברה ולא ביוצאי אתיופיה בעיית הגזענות אינה נובעת מחולשות של יוצאי אתיופיה, אלא ממגרעת של החברה. על כן, היעד הוא לחולל שינוי בחברה. הבעיות העיקריות : 1 . חסרה נוכחות של דמויות סמכות (אנשי סגל ומטה בכירים) במערכת החינוך מקרב יוצאי אתיופיה. 2 . חסרה ייצוגיות של תרבות ומורשת יוצאי אתיופיה ושל צבע עור כהה בהקשרם החיובי בתוכניות הלימודים. 3 . .סטיגמות והטיות שליליות כלפי יוצאי אתיופיה היא תופעה שכיחה בחברה הישראלית 4 . אין די דגש על מיגור גזענות במערכת החינוך – בהכשרת מורים ומנהלים, בתוכנית הלימודים ובחומרי הלימוד. 5 . הספר, כולל בקרב הצוות-אין די יעדים וכלים למדידה של תופעת הגזענות בבתי החינוכי. 6 . בני נוער אינם מודעים דיים ליכולותיהם ולזכויותיהם, הנוגעות להתמודדות עם אירועי גזענות. זיהוי נקודת ההתערבות האופטימלית הצוות בחר להתמקד בארבעה נתיבי השפעה: 1 . .הכשרת עובדי משרד החינוך: מורים, מדריכים, מנהלים ועובדי מטה 2 . .חומרי לימוד 3 . .תוכניות לימוד 4 . .קביעת תמריצים ממצאים והמלצות לטיפול 1 . ספר, מורים, מחנכים ומדריכים מקרב יוצאי-הצוות מצא, שמספרם של מנהלי בתי נמוך במיוחד.- אתיופיה בכלל, ובתפקידים בכירים בפרט מנתונים עדכניים שהתקבלו ממשרד החינוך עולה כי כיום עובדים במשרד החינוך מהם משתכרים בדרגות שכר אקדמאיות. 82%- עובדי הוראה יוצאי אתיופיה ו308143 . מורים את לימודיהם וישובצו לעבודה במשרד החינוך85 בשנת תשע"ז יסיימו עוד .יש לציין כי הנתונים מתייחסים אך ורק על עובדי הוראה שבתעודת הזהות שלהם כתוב שנולדו באתיופיה 143 למשרד החינוך אין מעקב על עובדים ילידי הארץ, מכל מוצא שהוא. עוד נמסר כי היעד של משרד החינוך .600-בתוכנית הדרך החדשה הוא הכפלת מספר המורים יוצאי אתיופיה המועסקים במערכת החינוך ל 117 , רכזות4 , יועצות8 , מנהלי פנימיות3 , מנהלי בתי ספר3 כיום עובדים במשרד החינוך . לציין כי הנתונים מתייחסים אך ורק 144 ומנהל אגף חינוך אחד מקרב יוצאי אתיופיה על עובדי הוראה שבתעודת הזהות שלהם כתוב שנולדו באתיופיה. למשרד החינוך אין מעקב על עובדים ילידי הארץ, מכל מוצא שהוא. על כן הצוות ממליץ, כי: -משרד החינוך יקים עתודה למורים מצטיינים יוצאי אתיופיה להכשרה לניהול בתי מנת לשנות את התדמית של יוצאי אתיופיה בחברה, חשוב שילדים, הורים -. על145ספר ומורים ייחשפו ליוצאי אתיופיה גם בתור דמויות סמכות והשראה במערכת החינוך: מנהלים, סגני מנהלים, רכזי שכבה, מפקחים ועובדי מטה. הצוות ממליץ על פיתוח תוכנית עתודה למורים יוצאי אתיופיה עם פוטנציאל ניהולי, בשילוב מכינה לקראת המיונים, שיעודדו יוצאי אתיופיה להשתלב במערכת החינוך. התוכנית תיבנה בתיאום ספר לאיתור מועמדים -מלא בין משרד החינוך ומכון "אבני ראשה" וכן עם מנהלי בתי פוטנציאליים. 2 . הצוות מצא, כי תוכניות הלימוד וספרי הלימוד סובלים מתת ייצוג בהיבט של מורשת ומורשת יוצאי אתיופיה 146יהדות המזרח (היסטוריה, ספרות, מולדת, אזרחות ועוד) בכלל בפרט וכי יש לעדכן אותן בפרקים מתולדות יהדות יוצאי אתיופיה כחלק מתולדות יהדות המזרח ובשילוב יצירות, ותכנים נוספים שיכללו הנצחת דמויות משמעותיות וכדומה.147מתרבות יהודי אתיופיה במוסדות שונים כגון שמות בתי ספר, שמות רחובות על כן, הצוות ממליץ כי: משרד החינוך יחייב נוכחות גבוהה יותר של תכנים וספרים בנושאים של מורשת יוצאי אתיופיה,וישלב יצירות ותכנים נוספים שיכללו הנצחת דמויות משמעותיות מתרבות יהודי אתיופיה על דרך של שמות בתי ספר, רחובות ועוד. , להיחשף לתרבות יוצאי אתיופיה, ולמורשתם באופן 148על התלמידים, בכל הגילאים מעמיק ועדכני. היחס אל האירועים, התהליכים והאישים, צריך להיות מאוזן; יש להימנע מקביעות שיפוטיות, ויש לשים לב שהנחות היסוד אינן נובעות מסטריאוטיפים. זאת בראש ובראשונה למען ההגינות ההיסטורית, ובה בעת לשם התחשבות ברגשות , בנוסף על יחידות הוראה על מורשת 149אוכלוסיית התלמידים המגוונת בישראל . 150אתיופיה, שמגובשות כחלק מ"דרך חדשה" וחוזר מנכ"ל משרד החינוך שיצא בנושא עוד נמסר כי היעד של משרד החינוך בתוכנית הדרך החדשה הוא הכפלת מספר המורים יוצאי אתיופיה 144 .600-המועסקים במערכת החינוך ל יש לציין שב”דרך חדשה” הוצב יעד של הכפלת מספר המורים ופותחו תוכניות במכללות להכשרת מורים 145 .יוצאי אתיופיה. על כן המלצתנו מתייחסת למנהלים .29/6/16 ראו דוח ביטון שפורסם ביום 146 ידי ועדת השמות העירונית. הועדה מורכבת מאנשי-ידוע לצוות כי שמות הרחובות בישראל נקבעים על 147 .מקצוע רלוונטים כגון היסטורונים, לשונאים ועוד לציין כי בקשר לגיל הרך, ספריית “פיג’מה” היא התוכנית הגדולה בישראל להנחלת אהבת הקריאה ועידודו 148 יהודית בקרב ילדי גן ומשפחותיהם. פרויקט זה, כמו גם פרויקטים-של שיח סביב ערכים ומורשת ישראלית אחרים, יכול לספק את המגוון הדרוש שבתוכניות הלימוד. שם. 149 פי מיפוי תוכניות לימודים שבוצע במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, תוכניות הלימוד הבאות יכללו-על 150 התייחסות לנושא קהילת יוצאי אתיופיה: תרבות יהודית ישראלית, מולדת חברה ואזרחות, היסטוריה, אמנות חזותית, תקשורת, ספרות ומדעי החברה. 118 יש להבהיר: אין די בעצם ההנכחה של יהדות אתיופיה בתוכניות הלימוד, אלא חשוב האופן החיובי שבו יוצגו יוצאי אתיופיה, סיפור העלייה שלהם, שגבה מחיר כה - מכך אודות -כבד, שרבים איבדו את בני משפחותיהם במסע אל ירושלים, סיפורי גבורה על רבות מתוך יוצאי אתיופיה ושיח המעצים את יוצאי אתיופיה ברבדים רבים 151דמויות אחרים. 3 . הצוות מצא כי יש חשיבות לחשיפה לדמויות כהות עור ולערך שבמגוון האנושי כבר מן המפגש הראשוני עם מערכת החינוך ועם תכנים לימודיים. על כן הצוות ממליץ, כי: ייצוג של יוצאי אתיופיה ודמויות כהות עור, ובכך הנכחתם בחומרי הלימוד, יהיה חלק אינטגרלי מן הלמידה הרגילה. הצוות ממליץ כי החינוך לשיוויון ונגד גזענות יתחיל בגיל הרך. כך למשל, מומלץ לרכוש לספריית הגן סיפורים על ילדים וילדות מתרבויות שונות עם צבע עור שונה. כמו כן, מומלץ להביא לגנים בובות בעלות צבע מגוון, לדבר עם הילדים על התייחסות שיוויונית, להביע הסתייגות מאפליה, ומדעות קדומות ולעודד שיפוט על פי תכונות .152ולא על פי צבע עור ייצוגיות של יוצאי אתיופיה ודמויות כהות עור חשובה גם בגילאים המתקדמים יותר בכל חומרי הלימוד: גיאוגרפיה, היסטוריה, אזרחות, ספרות, מדעי החברה, מתמטיקה וכו'. 4 . הצוות מצא, שאין הכשרה שיטתית ומחייבת של מנהלים, מורים ועובדי מטה בנושא גזענות. על כן, הצוות ממליץ כי: משרד החינוך יבנה תוכניות עבודה ליצירת אקלים חיובי ולטיפול בדעות קדומות במסגרות החינוך. ספרי, המאפשרים שילוב מוצלח של -על מנת לאפשר סביבת עבודה ואקלים בית מורים ומנהלים יוצאי אתיופיה והתייחסות שוויונית לתלמידים, יש לעבוד עם צוותי הוראה, עם מנהלים ועם עובדי משרד החינוך על הדעות הקדומות וההטיות שלהם. יש לקיים השתלמויות חובה בנושא זה, אשר יכללו היכרות עם המורשת והתרבות של יוצאי אתיופיה, רפלקציה אישית, והתמודדות עם סיטואציות שבהן הטיות פועלות, דרכי התמודדות עם סיטואציות של גזענות בכיתה, שימת לב לטקסטים – וביטויים שיכולים להיות פוגעניים, ודרכים לדבר על שונות וגזענות, בהתאמה - בתוך טקסטים לגיל, באופן מפעיל, מעמיק ומעצים. ברוח דומה, על משרד החינוך להכניס יחידת חובה לרב תרבותיות ושונות, עם דגש על איש חינוך, בין הפעילים העיקריים של העלייה מאתיופיה לישראל- למשל, סיפור חייו של פרדה יזזאו אקלום 151 .דרך סודאן ד”ר חגית גור זיו, “נגד גזענות: העצמת ילדים/ות בגי הרך, המחלקה לגיל הרך, סמינר הקיבוצים. 152 119 .153גזענות, במסלולי הכשרות מורים ומנהלים 5 . ספר מסוימים, אך אין מנגנונים-הצוות מצא, שיש יוזמות מקומיות מרשימות בבתי מתמרצים לעידוד, לחיזוק, להפצה ולשכפול יוזמות אלו. על כן הצוות ממליץ, כי: ספר לפתח -משרד החינוך, יחד עם משרד האוצר, יפתחו מנגנונים, שיתמרצו בתי תרבותית. הצוות -וליישם תוכניות פעולה משלהם למיגור גזענות וליצירת חברה רב מציע שני מנגנונים אפשריים: ספר שיציגו תוכנית פעולה בנושאי מיגור גזענות וחינוך -מתן תקציב נוסף לבתי ידי צוות מקצועי.-להערכת שונות ומגוון. התקציב יכלול ייעוץ וליווי על ספר העומדים בקריטריונים של שילוב תכנים של -הספר מגוון לבתי-מתן אות בית .154תרבותיות במרקם החינוכי בבית הספר-שונות ורב 6 . ,הצוות מצא כי יש צורך להגביר את היצירה הקולנועית והתרבותית בקרב בני נוער על מנת לאפשר להם הזדמנות לבטא את קולם הייחודי בתחום זה באופן מקצועי כבר בגיל הצעיר ועל מנת לחשוף את בני נוער האחרים ליצירותיהם של נערים ונערות יוצאי אתיופיה. על כן הצוות ממליץ, כי: משרד החינוך, בשיתוף משרד התרבות והספורט, יפתח מנגנונים לתמרוץ בתי ספר חטיבות עליונות, באמצעות תקציב ייעודי, יעודד יצירה של בני נוער, במסגרת - :לימודיהם בתיכון במגמות קולנוע ותיאטרון. הצוות מציע שני מנגנונים אפשריים להעניק "פרס שר החינוך" ליצירות מצטיינות. לאפשר הופעות / הקרנות של היצירות בפני בני נוער בבתי ספר בכל רחבי הארץ. .בחינתה על המלצה זו כבר נמצאת בתהליכי טיפול של המערכת, אשר פעלה למיפוי הנושא לצורך חשיבה 153 בדומה לתו בית ספר ירוק. פיתוח של רעיון זה ניתן למצוא במאמר “גזענות? התמודדות? הצעות למערכת 154 ”החינוך: תרגיל לימודי קבוצתי, בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית 120 מדידת הצלחת התוכנית מדדי התארגנות הגשת מחקר לממשלה, הבוחן את אחוז הייצוג של יוצאי אתיופיה בתקשורת , 2018 דצמבר ומדי שנתיים הקמת מאגר מועמדים אקדמאים להשמה במגזר הציבורי2018 מאי הקמת מאגר של שמות מומחים יוצאי אתיופיה בתחומים שונים2018 מאי מדדי תפוקה עלייה באחוז יוצאי אתיופיה שיקבלו משרות של מחנכים ומנהלים במערכת החינוך במהלך שנות התוכנית מתוך כלל המורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך (לרבות אלו הצפויים להיקלט במסגרת "דרך חדשה") +30% גידול ממוצע במספר יוצאי אתיופיה שעברו הכשרה להופעה בתקשורת (במהלך שנות התוכנית) 100 ,סרטונים ברשת האינטרנטית בהשתתפות יוצאי אתיופיה בתחומי מומחיותם 100% מימוש של הקרנות שיעמיד מינהל התרבות לעידוד יוצרים ויוצרות בתחומי יצירה בנושאים הנוגעים ליוצאי אתיופיה מדדי תוצאה +150 יוצאי אתיופיה אקדמאים שייקלטו בשירות המדינה לא 1 במהלך שנות התוכנית150-יפחת מ -10% צמצום הפער בין משך הזמן הממוצע מרגע פנייה למשרה ועד הגעה לוועדת בוחנים ליוצאי אתיופיה, בהשוואה לממוצע משך הזמן בכלל שירות המדינה, (המדידה תחל מרגע הקמת המאגר). ,גידול מתמיד במספר יוצאי אתיופיה המשתתפים בפאנלים בכנסים ובתקשורת – בתחומי המומחיות שלהם גידול מתמיד בשיעור יוצאי אתיופיה שיש להם ייצוג חיובי בזמן צפיית שיא בשידורי ערוצי הטלוויזיה המסחריים בישראל (לפי נתוני מחקר הרשות השנייה) ירידה במספר העבירות על כללי האתיקה שנוגעות לאזכורים לא רלוונטיים של מוצא בהקשר של חשודים בעבירות פליליות עלייה בשיעור התלמידים המדווחים על מאמצי בית הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה. 121 סיכום בהתאם למנדט שניתן לצוות, ישבו חברי הצוות על המדוכה לכינון מנגנונים וליצירת כלים, שיבטיחו ככל האפשר את מימוש ההמלצות ויביאו לשינוי משמעותי בחברה הישראלית. המלצות הצוות מתייחסות לטווח רחב של נושאים מבניים ומהותיים שבהם מוצעים שינויים, תוך ראייה הוליסטית. על כן, יישום חלקי של ההמלצות יכול לפגוע בהשגת ומכאן החשיבות הרבה ביישום - מאבק ומיגור הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה- המטרה ההמלצות כולן, תוך פיקוח ובקרה. משימה זו יש להפקיד בידי משרד המשפטים. המניפה הרחבה של הכלים המומלצים בדוח זה נועדה לספק את התנאים הנחוצים ל"אפס -סובלנות" כלפי ביטויים של אפליה וגזענות, תוך יצירת כלים מעשיים שיש להפעיל על מנת להניע את התהליך, בראש ובראשונה בקרב מוסדות השלטון ועובדי המדינה. הגדיר זאת ראש הממשלה בצורה תמציתית: "היעד שלי הוא להאיץ את השילוב בכל תחומי החיים ולהילחם עד חורמה בתופעות הפסולות של אפליה וגזענות. להוקיע ולהקיא. כי כל יוצאי אתיופיה הם בשר מבשרו של ).24.11.15( "העם, שבט משבטי ישראל משימה זו היוותה מגדלור לצוות. ההמלצות שגובשו נועדו לתת מענה לחומרה של המצב הקיים ולדחיפות לתיקונו במסגרת תוכנית חירום קצרת טווח. אין אנו מתעלמים מהצורך בפיתוח וביישום מהלכים ארוכי טווח, במקביל, וחלק מההמלצות עוסקות גם בכך. בטבלה שלהלן מובא סיכום ההמלצות של כל צוותי העבודה, בצד המלצותינו בעניין הגורם הממשלתי האחראי על יישומן, שיש להביא לאישור ועדת השרים לקידום שילובם .2017-2019 המיטבי של יוצאי אתיופיה במסגרת הצעת מחליטים מתוקצבת לשנים 122 המלצות במישור הטיפול בתלונות על רקע גזענות ואפליה המלצה פירוט ההמלצה גורם אחראי 1 יחידת תיאום ממשלתית הקמת יחידת תיאום במשרד המשפטים, שתרכז את הפעילות הממשלתית במניעת גזענות ואפליה. היא תהווה כתובת ייעודית לריכוז ולטיפול יעיל ומקצועי בתלונות, עד סיום הטיפול בהן, וכגורם מנתב לגופים המוסמכים על פי דין. היחידה תפעל לבניית קשרי קהילה ולבניית אמון בה באמצעות פרסום ושקיפות. בשלב הראשון תוקם היחידה בהחלטת ממשלה ותעסוק במניעת גזענות ואפליה בשירות המדינה. בשלב שני ייבחן הצורך ברגולציה נוספת, ובכלל זה תיבחן האפשרות לעגן את סמכויות יחידת התיאום בחקיקה ואפשרות הרחבת סמכויותיה לפעילות בשירות הציבורי הרחב. משרד המשפטים 2 גיבוש של נוהל טיפול בתלונות גיבוש של נוהל לטיפול בתלונות, הכולל חובות דיווח של הגורמים שאליהם הועברה התלונה, קביעת לוח זמנים לטיפול, וחזרה למתלונן. אחראי בקרה ביחידת התיאום יעקוב אחר “סגירת המעגל” בתלונה. משרד המשפטים 3 מועצה ציבורית לצד יחידת התיאום הממשלתית תוקם מועצה ציבורית בלתי תלויה, אשר יהיו חברים בה נציגי החברה האזרחית – אנשי ציבור ומומחים. המועצה תלווה את יחידת התיאום ותהווה לה גוף מייעץ, המגבש המלצות וומחווה דעתו לגבי הצעת תוכנית העבודה שלה וטיוטת הדוח השנתי שהיא תפרסם. משרד המשפטים 4 ממונה משרדי למניעת גזענות בכל משרד ממשלתי ימונה גורם משרדי מקצועי, שיהווה כתובת משרדית להגשת תלונות והפנייתן לגורם המוסמך על פי דין, ירכז את הפעולות המשרדיות בנושא גזענות וייעץ למנכ”ל בתחומים המקצועיים של מניעת גזענות. הממונה יהיה כפוף מקצועית ליחידת התיאום. נציבות שירות המדינה 123 המלצות בתחום הכלים המשפטיים לטיפול בגזענות ואפליה במישור האזרחי והפלילי המלצה פירוט ההמלצה גורם אחראי 5 נקיטת הליכים משמעתיים בשירות המדינה, צה”ל, משטרה ושב”ס הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ובה התייחסות מחמירה במקרים המתאימים ידי עובד -להתנהגות או לביטוי גזעני על מדינה או עובד ציבור, המבהירה את הכללתה בעבירת משמעת של “התנהגות בלתי הולמת”. היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה 6 נקיטת הליכים משמעתיים כלפי בעלי מקצועות רישויים הנחיית היועץ המשפטי לממשלה הקובעת האחדת המדיניות בקרב גורמי התביעה השונים בנוגע לנקיטת הליכים משמעתיים במקרים המתאימים ויישום עבירת משמעת של התנהגות לא הולמת על בעלי מקצוע המקבלים רישיון מן המדינה והמתנהגים באופן גזעני ומפלה, ונקיטת הליכים במקרים המתאימים. היועץ המשפטי לממשלה 7 סיוע משפטי ללא מבחן כלכלי מתן סיוע משפטי להגשת תביעות אזרחיות לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, ללא צורך בעמידה בקריטריון כלכלי במשך שלוש שנים. משרד המשפטים 8 -ביטול אגרת בית משפט בתביעה שעניינה חוק אפליה במוצרים ושירותים משפט בתביעות המוגשות -ביטול אגרת בית לפי חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים במשך שלוש שנים. משרד המשפטים 9 תניה בחוזים ממשלתיים הוספת תניה חוזית, האוסרת התנהגות גזענית ידי גופים או העובדים בגופים -או מפלה על המתקשרים עם משרדי הממשלה ויחידות הסמך בחוזים ממשלתיים לאספקת שירותים לציבור, או בהתקשרויות שביצוען נעשה בתוך משרדי הממשלה. החשב הכללי 10 החלת הפיילוט של נשיאת מצלמות גוף בתחנות המשטרה בערים שיש בהן שיעור גבוה של יוצאי אתיופיה -שוטרי הסיור יצוידו במצלמות על גופם על מנת שניתן יהיה לתעד את האירוע אשר קדם להליך המעצר. הפיילוט יחל בחודש ספטמבר , ויש להחילו בערים שיש בהן ריכוז גבוה 2016 לפי הרשימה של משטרת- של יוצאי אתיופיה ישראל. משטרת ישראל 124 המלצה פירוט ההמלצה גורם אחראי 11 נוהלים לדרישת ידי -הזדהות על שוטר קביעת נהלים לגבי יישום סמכותם של שוטרים לפנות לאזרחים בבקשה להזדהות ואופן מימוש הסמכות כאשר לא מוצגת התעודה כמבוקש וכן בחינת אפשרויות לפיקוח ובקרה פנימיים על הפעלת סמכות זו. משטרת ישראל 12 החמרת מדיניות האכיפה ונקיטת הליכים משמעתיים נגד שוטרים ופרסום דוח שנתי ניתוב התלונות בעניין התנהגות גזענית או בלתי הולמת של שוטרים אשר נמצאו מוצדקות – גם להליכים משמעתיים (ולא להסתפק בהליכים פיקודיים בלבד) ופרסום דוח שנתי של מחלקת המשמעת להגברת השקיפות והאמון. משטרת ישראל 13 הסמכת מחלקת המשמעת במשטרה לחקירת אירועים שהופעל בהם כוח שלא ידי שוטר, -כדין על שאינו עולה כדי עבירה פלילית להמליץ ליועץ המשפטי לממשלה להסמיך את מחלקת המשמעת במשטרת ישראל לחקירת האירועים שבהם התנהלו שוטרים באלימות או שאינם עולים כדי - בהפעלת כוח שאינו כדין עבירה פלילית. היועץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל 14 יידוע מחלקת המשמעת במשטרה על תלונות יועבר העתק של כל תלונה המתקבלת במח”ש או בית”צ, שעניינה התנהגות גזענית או בלתי ראויה על רקע גזעני, לידיעת מחלקת המשמעת, לשם תכלול כל הנתונים בעניין תופעה פסולה זו וגיבוש מדיניות אחידה ומתואמת. משרד המשפטים ומשטרת ישראל 15 תדרוכים לשוטרים העלאת המודעות של שוטרים להתנהגות העלולה להיתפס כגזענית או פסולה וזאת באמצעות תדרוכים תדירים, כגון בשיעור שבועי ועוד. משטרת ישראל 16 תדרוכים לגורמי התביעה העלאת המודעות של התובעים במשטרה ובפרקליטות בקשר לנתונים החריגים בדבר אכיפת היתר נגד יוצאי אתיופיה. משרד המשפטים ומשטרת ישראל 125 המלצה פירוט ההמלצה גורם אחראי 17 שימוש בסעיף ו’ לחוק העונשין144 ו’ לחוק144 חידוד ורענון נוהלים בקשר לסעיף העונשין ומתן דגש למניע הגזעני על מנת להעמיד לדין אזרחים אשר עוברים עבירה פלילית ממניע גזעני והתווית מתחם הענישה ט לחוק העונשין.40 לפי סעיף משרד המשפטים 18 דיווח על אירועים שיש בהם חשד להתנהלות גזענית קביעת הנחיה או נוהל, המנחה את גורמי האכיפה והתביעה לדווח למח”ש או למחלקת משמעת על חשד להתנהלות גזענית או להתנהגות פסולה של שוטרים, אם נתקלים באירועים כאלה אגב עבודתם או במהלך טיפול בתיק. משד המשפטים ומשטרת ישראל 19 הנגשת הגשת תלונות במח”ש ייבנה טופס תלונה ייעודי למח”ש, אשר יימסר לחשוד שמתלונן במהלך חקירתו על עבירה פלילית של שוטר .הטופס יישלח באופן מיידי למח”ש לבחינת התלונה. משטרת ישראל ומשרד המשפטים 20 ידי-ייצוג על הסניגוריה הציבורית עם קבלת טופס התלונה מהמשטרה מח”ש תיידע את הסניגוריה הציבורית על כל תלונה שעניינה אלימות פסולה של אנשי משטרה, והסניגוריה הציבורית תייצג חינם את החשוד בהליכים המתנהלים נגדו, אם מעוניין בכך, במשך שלוש שנים. משרד המשפטים 21 נוכחות מתורגמן בחקירות חשודים בהם נוכחים הורים הרחבת של חובה התרגום בחקירות נגד קטינים גם לחקירות/ישיבות שנוכחים בהם הורים של חשוד שאינם דוברי עברית בפגישות עם גורמי אכיפה ושירות המבחן. משרד הרווחה, משטרת ישראל 22 תרגום מסמכי מערכת אכיפת החוק תרגום לאמהרית של כלל המסמכים הרשמיים ידי גורמי אכיפה וטיפול -המוצאים על (משטרה, פרקליטות לרבות מח”ש, שירות המבחן), המופנים לחשודים יוצאי אתיופיה או לבני משפחותיהם. משרד המשפטים, משרד הרווחה, משטרת ישראל 23 בתי משפט קהילתיים המשפט הקהילתיים -הרחבת הפיילוט של בתי לאזורים שיש בהם שיעור גבוה של יוצאי מנת לבחון הליכים לבר פליליים/ -אתיופיה על שיקומיים כבר בשלבים הראשוניים של ההליך הפלילי. משרד המשפטים 24 אכיפה פלילית של חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים להסמיך גוף תביעה במשרד הכלכלה, שיהיה בחוק איסור הפליה 9 ממונה על אכיפת סעיף מנת לתת קדימות -במוצרים ושירותים על לאכיפת סעיף עבירה זה. משרד הכלכלה 126 המלצה פירוט ההמלצה גורם אחראי 25 בקרה על עילות סגירת תיקים היועץ המשפטי בתחנת המשטרה ישמש מנגנון בקרה ביחידות החקירה בתחנות, אשר יבחן את עילות הסגירה הנקבעות לתיקים. בנוסף יש ליישם את חובת ההנמקה לגבי עילות הסגירה וחובת יידוע החשוד על פי חוק. משטרת ישראל 26 תיעוד של חקירות חשודים קטינים בווידיאו כל חקירות הקטינים במשטרה בעבירות מסוג פשע (בענין זה הופץ תזכיר חוק של ) ובעבירות 26/5/16 משרד המשפטים ביום נגד שוטרים מסוג עוון יתועדו בווידיאו, כך שתתאפשר בחינת המצב הפיזי והנפשי של הקטין לאחר מעצרו וכן יסייע לבחינת טענות של חשודים קטינים בעניין אלימות פסולה של שוטרים. משטרת ישראל 27 מינוי מתאם לקידום תפיסה של מניעה בקרב גורמי אכיפת החוק והגברת התיאום הבינמשרדי בין הגופים האמונים על מניעת עבריינות קטינים לקדם את היוזמה של מחלקת יעוץ וחקיקה (פלילי) להגברת התיאום הבינמשרדי בין הגופים האמונים על מניעת עבריינות ומינוי מתאם בין משרדי למניעה וצמצום עבריינות בקרב בני נוער. משרד המשפטים 28 בחינת נוהלים להחזקת עצורים בתחנות בחינת הנוהלים הקיימים להחזקת עצורים, בעיקר קטינים, בתחנות המשטרה. משטרת ישראל 29 שינוי נוהלי השימוש בטייזר תיעשה בחינה מחודשת של הנוהלים, ביחד עם הגורמים הרלוונטים במשרד המשפטים, במטרה לצמצם את השימוש בטייזר. משרד המשפטים ומשטרת ישראל 30 בקרה על השימוש בטייזר כל התיקים שנעשה בהם שימוש בטייזר ייבחנו ידי קצין טייזר ארצי. מצא קצין הטייזר כי -על שוטר עשה שימוש בטייזר בניגוד לנהלים ולא יועבר התיק גם -תיעד את שהימוש כנדרש למח”ש. דוח השימוש בטייזר ופלטי הטייזר יצורפו לתיק החקירה. משרד המשפטים ומשטרת ישראל 127 המלצות בתחום ההנכחה החיובית של יוצאי אתיופיה במרחב הציבורי המלצה פירוט ההמלצה גורם אחראי 31 הפחתת סטריאוטיפים, טיפול בגזענות והגדלת הפתיחות לגיוון תעסוקתי יש לערוך סדנאות למעסיקים ולעובדים להפחתת הסטריאוטיפים ולהגדלת הפתיחות לגיוון תעסוקתי. נציבות שירות המדינה ומנכ”ל בכל משרד ממשלתי 32 לאמוד את אקלים הגיוון והלכידות החברתית בכל משרד סקר עמדות בקרב עובדי המדינה, אשר יבדוק הכלה ולכידות שהעובדים חשים בארגון, תפיסות גזעניות של העובדים, ימדוד באופן איכותי את האקלים הארגוני בתחום גיוון תעסוקתי וגזענות. נציבות שירות המדינה 33 לפרסם דוח גיוון תעסוקתי ומדד הכלה שנתי לכל ארגון בשירות המדינה כל משרד ממשלתי יפרסם דוח שנתי על תעסוקה שוויונית במשרד וינגישו לציבור. נציבות שירות המדינה ומנכ”ל של כל משרד ממשלתי 34 הקמת מאגר להשמה של אקדמאים מקרב יוצאי אתיופיה בשירות המדינה נציבות שירות המדינה תקים מאגר של מועמדים יוצאי אתיופיה אקדמאיים במגוון תחומי עיסוק ומקצועות, אשר יעברו מיון. לאחר מעבר המועמד בהצלחה בהליכי המיון, הוא יאושר לקליטה בשירות המדינה. כל משרד ממשלתי אשר ירצה להעסיק עובד יוצא אתיופיה יפנה למועמד מתאים מבין המועמדים במאגר. משרד האוצר ונציבות שירות המדינה 35 להפגיש בין מעסיקים פוטנציאליים לבין מועמדים פוטנציאלים מבין יוצאי אתיופיה להגדיל את מספר היוזמות של אירועי מעסיקים יזומים לתפקידים משמעותיים במגזר הפרטי, ולעשות זאת בהתאם לפיזור גיאוגרפי, שיקנה עדיפות למועמדים יוצאי אתיופיה. משרד הכלכלה 36 מכינה לשוק העבודה לאוכלוסיות שונות לבצע הכשרת מועמדים באמצעות מכינה אינטנסיבית, החושפת את המועמדים בצורה מבוקרת ותוך ליווי והכוונה לתרבות ארגונית ספציפית ולמיומנויות העבודה הנדרשות במסגרתה. משרד הכלכלה 128 המלצה פירוט ההמלצה גורם אחראי 37 הוספת תקנים ותקציבים לנציבות לשיוויון הזדמנויות בעבודה הוספת תקנים ותקציבים לנציבות לשיוויון הזדמנויות בעבודה וזאת על מנת לאפשר לנציבות להגביר את האכיפה, לשפר את היכולת לתת מענה מיטבי לכלל הפניות, להגביר את היקף הפעילות של הנציבות, ולהנגיש אותה לאוכלוסיות הפונות אליה לרבות יוצאי אתיופיה. -בתלונות בגין אפליה משרד הכלכה ומשרד האוצר 38 חניכה ורשתיות לנקלטים בתחילת דרכם המקצועית נציבות שירות המדינה תעמיד לרשות נקלטים חדשים בתחילת דרכם המקצועית בשירות המדינה שירותי חניכה (“מנטורינג”). החניכה תוצע לכל עובד חדש ותינתן לאחר מיפוי הצרכים של המעסיק והעובד, ותינתן קדימות לעובדים יוצאי אתיופיה אשר רוצים בכך. נציבות שירות המדינה (בנושא מדיניות) 39 עדיפות לספקים המיישמים ייצוג הולם במכרזי רכש של המדינה הטלת ביצוע עבודת מטה וגיבוש המלצות למתן עדיפות במכרזי רכש לספקים, המיישמים את עקרון הגיוון התעסוקתי בדרגות בכירות וברמות שכר מעל הממוצע במשק. היועץ המשפטי לממשלה, משרד האוצר והחשבת הכללית 40 ,רשימת מומחים אנשי מקצוע ויצירה (מאגר מומחים) יצירה של רשימת מומחים, אנשי מקצוע, שחקנים, יוצרים ובעלי כישורים רלוונטיים אחרים, שאפשר לפנות אליהם ולהיעזר בהם לגיוון המומחים המופיעים בתקשורת. משרד המשפטים 41 ערוץ שידורים -להנכחה ישראלית אתיופית תמיכה בערוץ או ברצועת שידורים מסחריים בעברית, שיהוו במה להצגת -א תכנים טלוויזיוניים מגוונים, המנכיחים את אתיופית, לתקופה מוגדרת -החוויה הישראלית שתיבחן מעת לעת. המועצה לשידורי כבלים ולוויין ומשרד התרבות והספורט 42 הרחבת הנגישות של יוצאי אתיופיה למוסדות ההכשרה בתחומי האומנות והתקשורת יש להרחיב הנגישות של יוצאי אתיופיה למוסדות ההכשרה בתחומי האמנות, משחק, התקשורת, העיתונאות, הקולנוע והתסריטאות וכיו"ב. משרד התרבות פועל להקמת קרן מלגות עבור ההכשרה בכל תחומי האמנויות. מומלץ כי קרן זו תהווה גם מענה להכשרה הנדרשת לתחומי התקשורת. משרד התרבות והספורט 129 המלצה פירוט ההמלצה גורם אחראי 43 בחינה מחקרית של ייצוג מגוון של אוכלוסיות בתקשורת ובתרבות קיום בחינה מחקרית תקופתית של מידת הנוכחות של קבוצות שונות בחברה הישראלית ואיכותה ברבדים ובסוגים שונים של עשייה ידי הרגולטורים בתחום, -תקשורתית, על פרסומה לציבור וקיום דיון בממצאים. המחקר ישמש בסיס להערכת פעולות ומשאבים נדרשים לשיפור הייצוג ואיכותו. משרד התקשורת, משרד התרבות, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והמועצה לשידורי כבלים ולוויין 44 הקמת קרן להכשרה ראשונית לכל תחומי האמנויות לעידוד יוצרים יוצאי אתיופיה הקמת קרן לעידוד הכשרה של יוצרים ויוצרות יוצאי אתיופיה בתחומי כתיבה, הפקה ובימוי תיכוני (מעין -בשלבי התיכון והחינוך העל “מלגת קיום”). משרד התרבות והספורט 45 הקמת קרן לייזום ידי -פרויקטים על אמנים, יוצרות ויוצרים יוצאי אתיופיה, לרבות בתחום הקולנוע ידי אמנים -הקמת קרן לייזום פרויקטים על ויוצרים יוצאי אתיופיה, לרבות בתחום הקולנוע. משרד התרבות והספורט 46 להפיק שידורים יזומים, אשר יקדמו מסרים למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה להפיק שידורים יזומים, שיופצו מטעם הממשלה ואשר יקדמו מסרים מתאימים למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. משרד המשפטים 47 הקמת עתודה למורים מצטיינים יוצאי אתיופיה להכשרה לניהול ספר-בתי עתודה ניהולית ייעודית לעידוד יוצאי אתיופיה להשתלבות במערכת החינוך בתפקידי ניהול. משרד החינוך 130 המלצה פירוט ההמלצה גורם אחראי 48 הגברת השימוש בתכנים וספרים בנושא של היסטוריה ומורשת יוצאי אתיופיה משרד החינוך יחייב הגברת השימוש בתכנים ובספרי לימוד בנושאי היסטוריה ומורשת יוצאי אתיופיה תוך דגש על ההקשרים החיוביים וההנכחה החיובית של יוצאי אתיופיה. משרד החינוך 49 הגברת השימוש בתכנים וספרים בנושא של שונות וצבע עור בהקשרים חיוביים משרד החינוך יחייב הגברת השימוש בתכנים ובספרי לימוד בנושאי שונות ותכנים לימודיים הקשורים בדמויות בעלות צבע עור כהה והכול תוך דגש על ההקשרים החיוביים - .וההנכחה החיובית של יוצאי אתיופיה משרד החינוך 50 הכשרה שיטתית ומחייבת של מנהלים, מורים ועובדי מטה בנושא גזענות משרד החינוך יבנה תוכניות עבודה ליצירת אקלים חיובי במסגרות החינוך ולטיפול בדעות ידי השתלמויות והכשרות של -קדומות על אנשי חינוך. משרד החינוך 51 בניית תוכניות עבודה שיכללו השתלמויות חובה בנושא שיוויוניות וטיפול ומניעת גזענות ואפליה משרד החינוך יבנה תוכניות עבודה ליצירת אקלים חיובי ולטיפול בדעות קדומות, ומופעי גזענות באמצעות השתלמויות חובה לכלל המורים. משרד החינוך 52 ,פיתוח מנגנונים -שיתמרצו בתי ספר לפתח וליישם תוכניות פעולה משלהם למיגור גזענות וליצירת -חברה רב תרבותית ספר לפתח וליישם -עידוד ותמרוץ בתי תוכניות פעולה משלהם למיגור גזענות ידי תקציב -תרבותית על-וליצירת חברה רב הספר המציגים תוכנית פעולה -נוסף לבתי -אפקטיבית ו/או מתן אות “בי”ס מגוון” לבתי ספר העומדים בקריטריונים של מאבק בגזענות תרבותיות.-ועיסוק בתכנים בנושא רב משרד החינוך 53 פיתוח מנגנונים לתמרוץ בתי ספר חטיבות עליונות, - על מנת לעודד יצירה של בני נוער, במסגרת לימודיהם בתיכון במגמות קולנוע ותיאטרון חטיבות - יפתח מנגנונים לתמרוץ בתי ספר עליונות, באמצעות תקציב ייעודי, יעודד יצירה של בני נוער, במסגרת לימודיהם בתיכון במגמות קולנוע ותיאטרון. משרד החינוך ומשרד התרבות והספורט 131 הצוות שגיבש את ההמלצות שהובאו בדוח זה מורכב ממשתתפים יוצאי אתיופיה ומנציגי ממשלה, כמפורט להלן: בראש הצוות מנכ”לית משרד המשפטים עו”ד אמי פלמור מרכזי הצוות יועצת למנכ”לית משרד המשפטים עו”ד סוזאן דסוקי עוזר למנכ”לית משרד המשפטים אלי מוגילבסקי חברים וחברות בצוות: פעילים חברתיים ואנשי אקדמיה לפי סדר א"ב אינברם אליאס איש תקשורת ומרצה בנושאים חברתיים אקלום בני מורה מחנך, כפר הנוער בן שמן דוויט פנטהון-אסיפה מנכ"ל עמותת "טבקה – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה" ד"ר בונה גליה עמיתה בבי"ס מנדל למנהיגות חינוכית פרופ' בן פורת גיא גוריון-ראש המחלקה למינהל ומדיניות ציבורית, אוניברסיטת בן בימרו ג'ג'או פעיל חברתי עו"ד ברהנו שלומית יועצת פרלמנטרית עו"ד גרמדאי יסמין ישמבט פעילה חברתית ילאו אבי פעיל חברתי מהרי אליאס מנהל מוקד קליטה ובית הידידות בנתניה מוהר רוני מנהלת תכנית "יואל' – יוצאי אתיופיה לאקדמיה איכותית 132 מלסה אורלי חוקרת תקשורת ופעילה חברתית מלקו צגה צוות הנכחה חיובית)-עיתונאית סופרת ופעילה חברתית (בנוסף לתואר שלה כיו"ר תת ד"ר ניסן לימור חוקר ומרצה בתחום החברה האזרחית וארגוניה. עמית מחקר בכיר, המכון אביב.-למשפט ולפילנתרופיה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל סבהט אמיר רואה חשבון עו"ד סבחת אדנקו סניגורית סלומון משה מנכ"ל עמותת "הנני", רשת קהילתיות משימתיות שאטו שירה פעילה חברתית 133 נציגי משרדי הממשלה משרד המשפטים- פרקליטות המדינה עו"ד רחל מטר משרד המשפטים- )פרקליטות מחוז ת"א (פלילי עו"ד אווקה קובי זנה משרד המשפטים- סניגוריה ציבורית ארצית עו"ד ד"ר ענת הורוויץ משרד המשפטים- סניגוריה ציבורית ארצית עו"ד גיל שפירא משרד המשפטים- ייעוץ וחקיקה עו"ד נדים עבוד משרד המשפטים- ייעוץ וחקיקה עו"ד ליאת בן מאיר משרד המשפטים- ייעוץ וחקיקה עו"ד עדנה הראל משרד המשפטים - סיוע משפטי עו"ד ד"ר מיטל סגל רייך משרד המשפטים- נבת"ם עו"ד וובגאין איילה – דרבה משרד המשפטים- המחלקה לחקירות שוטרים עו"ד יפעת בן עמי סמנכ"ל משרד ראש הממשלה/ממשל וחברה אהוד פראוור משרד ראש הממשלה- אגף ממשל וחברה לירית סרפוס משרד ראש הממשלה- אגף ממשל וחברה עו"ד הודיה רוזנבלום משרד ראש הממשלה- אגף ממשל וחברה דרור יוסף משרד הכלכלה- נציבה לשוויון הזדמנויות בעבודה עו"ד מרים כבהה משרד החינוך- המשנה למנכ"לית גילה נגר משרד החינוך דניאלה פרידמן משרד החינוך ירקית אלקיים משרד האוצר- יועת בכירה לשר האוצר עו"ד ענבר יחזקאלי משרד האוצר דורון סמיש משרד האוצר אייל טולדו נציבות שירות המדינה רינה צזנה נציבות שירות המדינה עו"ד אודליה דוידי נציבות שירות המדינה עו"ד אנסטסיה שפרנובסקי משרד הרווחה דפני מושייב משרד הבריאות שלומית אבני משרד לביטחון פנים אילני אבבה משרד הביטחון דליה ינקו יוסף 134 צה"ל סא"ל קרן בן נתן צה"ל רס"ן יעל אבידן משטרת ישראל נצ"מ יצחק אלמוג משטרת ישראל נצ"מ גיל עמית משטרת ישראל רפ"ק שי יאסו משרד העלייה והקליטה- סמנכ"ל תכנון מדיניות אופיר להב משרד העלייה והקליטה דוד יאסו המשרד לשוויון חברתי ברכי דליצקי משרד התרבות והספורט שאשו -גלית ווהבה משרד הבינוי והשיכון רונית מוכתריאן משרד התקשורת דודו קובסניאנו ג'וינט ישראל עו"ד מלכיאל בלס ג'וינט ישראל דונר -רינה שמיר ג'וינט ישראל עו"ד עינת רונן ג'וינט ישראל נועה מילר 135