הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2024528 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת מוסי רז מיקי רוזנטל מיקי לוי מיכל רוזין קארין אלהרר תמר זנדברג דב חנין ______________________________________________ פ/4970/20 הצעת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון – היטל על העסקת עובד זר בעל רישיון זמני), התשע"ח–2018 דברי הסבר סעיף 45 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג–2003 (להלן – החוק), קובע כי מעסיק חייב בהיטל על העסקת עובד זר (להלן – ההיטל) בשיעור של 20% מסך כל הכנסתו של העובד ששילם בשנת המס. עוד נקבע כי בענפי תעסוקה שונים יושתו שיעור היטל מופחת או אפסי. סעיף 46 לחוק קובע כי על המעסיק לשלם את ההיטל לפקיד השומה במועדים שנקבעו לפי פקודת מס הכנסה. סעיף 47 לחוק מחיל את הוראות פקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים, על ההיטל כאילו היה מס שיש לנכותו מההכנסה של העובד הזר. בשנים 2011-2014, רשות המסים הוציאה שומות לפי מיטב השפיטה ביחס לשנים 2008 עד 2011 למעסיקים בענפים שונים שהעסיקו עובדים יוצאי אריתריאה וסודאן בעלי רישיונות זמניים לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל), בשל אי תשלום היטל העסקת עובדים זרים כאמור בסעיף 45 לחוק. השומות כללו את ההיטל בתוספת קנסות וריבית בגין אי תשלום ההיטל. על החלטת רשות המסים הוגשו ערעורים לבתי המשפט המחוזיים על ידי חברות כוח אדם, איגוד המסעדות בישראל, ארגון חברות הניקיון, בתי מלון שונים וחברות ניקיון שונות. בתי המשפט המחוזיים פסקו כי אין מקום לפטור את המעסיקים מתשלום היטל בשל העסקתם. על פסקי הדין של בתי המשפט המחוזיים הוגשו ערעורים לבית המשפט העליון על ידי המעסיקים. ב-ע"א 4946/16 שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון (ניתן ביום, 12.09.2017), בית המשפט העליון דחה את הערעורים וקבע כי הפרשנות של חוק עובדים זרים מתיישבת יותר עם החלתו על העובדים המגיעים מאריתריאה ומסודאן על פני אי החלתו ביחס אליהם. עם זאת, קבע בית המשפט כי הוא חש בחוסר נוחות נוכח התנהלותה של רשות המסים, וכן ראוי, בגדרי הגינות כי רשות המסים תגלה התחשבות, בהתאם לנסיבות העניין, כלפי המעסיקים בעניין הקנסות והריביות שהתווספו לגביית ההיטל. בדיוני ועדת הכספים של הכנסת נידונה מצוקתם של המעסיקים בשל הגבייה הרטרואקטיבית של ההיטל. נטען כי גביית ההיטל עתידה לפגוע באופן אנוש בענפי המסעדנות, המלונאות והניקיון, ולכן עלה הצורך במתן מענה מספק למעסיקים. סעיף 45 לחוק אינו משיג את כוונתו המקורית של המחוקק, ולמעשה פוגע במשק הישראלי. למרות שסעיף זה נכנס לתוקף לפני כ-14 שנים, גם כיום, הרוב המוחלט של המועסקים בענפים האמורים הם עובדים זרים, ולכן גביית ההיטל לא מעודדת תעסוקת ישראלים אלא דווקא פוגעת במעסיקים הישראלים. מטרתה של הצעת חוק זו היא להקל על המעסיקים בענפים האמורים באמצעות הפחתת שיעור ההיטל שעל פיו עליהם לשלם, וכן על ידי ביטול הקנסות והריביות שהתווספו בשל אי תשלום ההיטל. לפיכך, מוצע לקבוע כי ביחס למעסיקים שהעסיקו עובדים בעלי רישיונות זמניים לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, יופחת ההיטל שהיה צריך להשתלם לשיעור של 10% בענף המסעדות האתניות, ובענף התעשייה או בענף הבניין, משנת המס 2011 ואילך. כמו כן, מוצע לקבוע כי הוראות פקודת המסים, לרבות ההוראות שעניינן דיווח, גבייה ועונשין, כאמור בסעיף 47 לחוק, לא יחולו ביחס להיטל האמור. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בטבת התשע"ח – 8.1.18 תיקון סעיף 45 1. בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג–2003 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 45(א), בסופו יבוא "ואולם, אם לעובד הזר יש רישיון לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, יהא שיעור ההיטל כמפורט להלן: בענף החקלאות – 0%, ובענף המסעדות האתניות, בענף התעשייה או בענף הבניין – 10%." תחולה 2. הוראות סעיף 45 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יחולו לגבי היטל שהיה צריך להשתלם לגבי עובד זר שיש לו רישיון כאמור בסעיף 45(א) האמור משנת המס 2011 ואילך; ואולם, הוראות סעיף 47 לחוק העיקרי לא יחולו לגבי ההיטלים האמורים.