חומר רקע

'כ אדר א , תשפ"ד 29 בפברואר 2024 לכבוד ח"כ שמחה רוטמן יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ,שלום רב :הנדון עמדת הסניגוריה הציבורית באשר ל הצעת חוק הסניגוריה הציבורית (תיקון– ייצוג אסירים ביטחוניים שהשתתפו במלחמת חרבות ברזל), התשפ"ד- 2023 הסניגוריה הציבורית מבקשת להביע את התנגדותה להצעת החוק שבנדון וקוראת לוועדה ל הימנע מקידומה. ,תחת זאת הסניגוריה סבורה ש יש ללבן ולהסדיר את סוגיית הייצוג בהליכים המתנהלים בעניינם של מחבלי החמאס המעורבים במתקפת ה- 7 באוקטובר ובאירועי הלחימה במסגרת ההסדר הממשלתי ה מתעצב וה נדון בימים אלה . הסדר זה – אשר מטבע הדברים מעורר שאלות מורכבות בתחומי המשפט הפלילי, החוקתי והבינלאומי – צפוי להסדיר את אופן ניהול ההליכים החריגים, .תוך התאמת הדינים שיחולו עליהם במגוון רחב של היבטים ,כידוע מתקפת הפתע הרצחנית של ארגוני הטרור על ישראל שהחלה ביום7.10.2023 הובילה לפעילות צבאית וביטחונית נרחבת שבמסגרתה נעצרו חשודים רבים בגין חשדות למעורבות באירועי ה-7 באוקטובר או במעשי טרור אחרים שבוצע ו ב אירועי הלחימה. היקפי העצורים והחשדות המיוחסים להם הם חסרי תקדים במובנים רבים, לרבות בהקשר המשפטי, מבחינת היקף האירועים ואופיים, המורכבות הראייתית הכרוכה בהם, אופן קיום החקירה והליכי המעצר ואתגריהם הייחודיים, וכמובן גם מבחינת ההשלכות החברתיות הקשות על הצ יבור הישראלי .בכללותו על רקע האמור, הסניגוריה הציבורית הודיעה כי היא אכן אינה ערוכה לייצג בהליכים אלו וש לנוכח חריגותם של אירועי הלחימה שהחלו ב -7 באוקטובר היא סבורה ש יש לקבוע בעניינם הסדרי ייצוג מותאמים . ,עם זאת הסניגוריה הציבורית רואה קושי ניכר– היורד לשורשו של עניין– בקידום הצעת החוק הנוכחית, וזאת ממספר טעמים: 1. ,על פי דעת כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים טרם בשלה העת לקדם את החקיקה שתסדיר את היבטי הייצוג, כמו גם היבטים רבים אחרים הנוגעים לאופן קיום ההליכים המדוב רים . לעניין זה יצוין כי הקשיים שהוצפו על ידי הסניגוריה רלוונטיים וחלים ביתר שאת ב שלב ניהול המשפט ים הפליליים , אשר למיטב הבנתנו לא עתיד ים להתחיל בזמן הקרוב . יתרה מכך, טרם הוכרעה השאלה העקרונית בדבר האכסניה המתאימה לניהול משפטים אלה – שאלה זו כמובן תשליך במישרין גם על שאלת הסדרי הייצוג .כמו כן, נכון להיום, הלכה למעשה הסניגוריה .הציבורית אינה מייצגת עצורים או לוחמים בלתי חוקיים בהליכים כלשהם משכך, יש להמתין כאמור להסדר הממשלתי המתגבש ולהימנע מקידום חקיקה פרטית שטרם הגיעה .זמנה 2. ההסדר המוצע מבקש לשלול את האפשרות לייצוג מכוח ההוראות הרלוונטיות בחוק הסניגוריה הציבורית ו ב חוק סדר הדין הפלילי, ולמעשה מותיר "חלל ריק" ב הסדרי הייצוג .שמשמעותו המעשית עלולה להיות ניהול ההליכים ללא ייצוג משפטי כלשהו לעניין זה יש :להזכיר מושכלות יסוד הזכות לי יצוג משפטי היא אחד האמצעים המרכזיים להבטחת הגינות ההליך ותקינותו . לא בכדי זכות הייצוג הוכרה על ידי בית המשפט העליון כזכות יסוד מימים ימימה, והיא נחשבת ל"נשמת אפו" ,של ההליך הפלילי. מעבר לכך בפן המעשי ברי כי לא ניתן יהיה לנהל את ההליכים הפליליים (בוודאי אלו הרלוונטיים לענייננו) ללא ייצוג משפטי, כך ש.הצעת החוק עלולה לפגוע גם בניהול היעיל של ההליכים ובמיצוי הדין לשאלת הייצוג עשויות .להיות השלכות גם במישור תוקפו של ההליך והלגיטימציה של תוצאותיו בהקשר זה יצוין כי במסגרת הדיונים המתקיימים בימים אלה בשא לת הסדרי הייצוג נבח נות חלופות שונות אשר יוצגו בפני מקבלי ההחלטות . 3. אנו רואים קושי מיוחד בקידום חקיקה פרטית, שגובשה ללא שיתוף הסניגוריה וללא התייעצות מוקדמת עמה ,המ בקשת לס ייג ו אף להחריג באופן ישיר עילות ייצוג לפי חוק הסניגוריה הציבורית. זאת, אף במנותק ממסגרת חוקית נפרדת ו כוללת המסדירה באופן ייעודי את .ההתאמות הנדרשות לשם ניהול ההליכים החריגים לטעמנו יש בכך משום תקדים מסוכן לעתיד לפגיעה בזכות הייצוג במשפט הפלילי ו כן במעמדה של הסניגוריה הציבורית . אשר על כן, הסניגוריה הציבורית קוראת לוועדה להימנע מקידום הצעת החוק שבנדון. ,בכבוד רב ובברכה ענת מיסד- כנען הסניגורית הציבורית הארצית