הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2213904
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת ינון אזולאי
______________________________________________
פ/4368/25
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שיפוי מעסיקים על הפרשות פנסיוניות בעד עובדות בתקופת לידה והורות או בשמירת היריון), התשפ"ד–2024
דברי הסבר
בשנת 1990 חוקקה הכנסת תיקון לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, שקבע כי "עובדת הזכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח–1968, והיא ומעבידה או המעביד בלבד נהגו לשלם תשלומים להבטחת פנסיה, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה ובלבד שהעובדת שילמה בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליה, אם חלים, להבטחת הזכות האמורה, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה".
בשנת 2004, הורחב ההסדר האמור בתיקון נוסף לחוק גם לגבי אישה שנמצאת בשמירת היריון.
הסדר זה מגן על הנשים שנמצאות בתקופת לידה והורות או בשמירת היריון, באופן שגם בתקופה זו הם יקבלו את זכויותיהם הסוציאליות והפנסיוניות.
בעקבות חקיקת התיקונים האמורים, ברוב המקרים, לא נוסף נטל כספי נוסף על המעסיקים, שכן בתקופת תקופת הלידה וההורות בדרך כלל המעסיק שילם תנאים סוציאליים – פנסיה או פיצויי פיטורין, רק עבור העובדת ששהתה בתקופת לידה והורות ולא עבור ממלאת המקום, כך שלמעשה המעסיק לא נפגע מכך שהוא שילם את התשלומים הסוציאלים עבור העובדת הקבועה ששהתה בתקופת לידה והורות.
בנוסף, עד לשנת 2017 לא חלה חובת תשלומי פנסיה והפקדות לפיצויי פיטורין, כך שסעיף זה לא חל על חלק גדול מהמעסיקים.
בשנת 2017, הוטל על כל המעסיקים להפריש תשלומי פנסיה ופיצויים בקופות גמל, עבור כלל העובדים (כולל עובדים במילוי מקום) בשיעור של לפחות 12.5% (6.5% לפנסיה ו-6% לפיצויים).
בעקבות כך, נוצר מצב שכל מעסיק של אישה שנמצאת בתקופת לידה והורות, חייב להפריש פעמיים, גם לעובדת בתקופת לידה והורות וגם לממלא המקום, הפרשות סוציאליות – תשלומי פנסיית חובה והפקדות לפיצויים (ולפעמים גם קרן השתלמות) עבור אותה תקופה, כאמור מדובר בסכום גדול שעומד על לפחות 25% מהשכר.
מצב זה, גורם באופן ישיר נזק כבד למעסיקים, ובעקיפין גורם לכך שמעסיקים מסרבים להעסיק נשים בהיריון, שגם כך סובלות מאפליה קשה בקבלה לעבודה, בטענה מוצדקת, שלא די בכך שאישה בהיריון נאלצת לפעמים להיעדר פעמים רבות מהעבודה ולא משתלם להעסיק אותה, המעסיק נאלץ לשלם כפל תשלומים סוציאליים בתקופת שמירת היריון ותקופת הלידה וההורות גם עבור העובדת וגם עבור העובדת שמחליפה אותה.
יש מקרים בהם המעסיק "משכנע", שלא כדין, את האישה שלא תפריש את החלק שלה בתשלומי הפנסיה, כך שגם הוא יהיה "פטור" מלהפריש את החלק שלו, דבר שיגרום לפגיעה קשה בתנאים הסוציאליים של האישה כאשר תגיע לגיל הפנסיה.
בכך, החוק שמטרתו להבטיח שאישה לא תיפגע במקום עבודתה, גורם הלכה למעשה אפליה קשה של נשים בשוק התעסוקה, בכך שמעסיקים מסרבים להעסיק נשים בהיריון או שמתכננות היריון, בגלל העלויות הכספיות הגבוהות שמוטלות עליהם.
לפיכך, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה–1995, ולקבוע שבתקופת הזכאות לתשלום דמי לידה או לגמלת שמירת היריון המוסד לביטוח הלאומי ישלם ישפה את המעסיק על תשלומים ששילם עבור הפרשות הסוציאליות שמחויב להפריש לפי החוק וההסכמים הקיבוציים.
הצעת חוק זו מהווה נדבך חשוב בזכויות האישה, באופן שמחד גיסא תישמר הרציפות של הזכויות הסוציאליות בתחום הפנסיוני והפיצויים של האישה, ומאידך מעסיקים לא יסרבו להעסיק נשים בהריון או שמתכננות הריון בגלל העלויות הכפולות שמוטלות עליהם.
כדי לצמצם את הנטל הכספי על המוסד לביטוח לאומי, מוצע לקבוע שהחוק לא יחול על מעסיקים בשירות הציבורי.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באדר א' התשפ"ד (04.03.2024)
הוספת סעיף 56א 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 56 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 56 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 56 יבוא:
"שיפוי למעסיק על הפרשות לקופת גמל בתקופת לידה והורות ובשמירת היריון 56א. (א) אוצר המדינה, באמצעות המוסד, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף 7א לחוק עבודת נשים.
(ב) מעסיק ידווח למוסד על תשלומים שביצע לפי הוראות סעיף 7א לחוק עבודת נשים, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד."
תחולה 2. הוראות חוק זה לא יחולו על הממשלה ועל גוף מתוקצב, כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב. הוראות חוק זה לא יחולו על הממשלה ועל גוף מתוקצב, כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב. הוראות חוק זה לא יחולו על הממשלה ועל גוף מתוקצב, כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב.