חומר רקע
1
כ"ה באדר א' התשפ"ד
5
במרץ2024
לכבוד: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
רקע
לדיון בוועדה ביום6.3.2024
–
הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (ח ,)יסיון קרימינולוג קליני
התשפ"ב-
2022
– הכנה לקריאה שנייה ושלישית
ב הצעת החוק מוצע לקבוע חיסיון חדש מכוח פקודת הראיות למידע שמצוי אצל קרימינולוג קליני, בדומה
לחסיונות שיש היום בפקודה לבעלי מקצוע אחרים כמו רופא, פסיכולוג ועובד-
.סוציאלי ההצעה עברה
בקריאה הראשונה בכנסת ה-
24
והוחל עליה דין רציפות
/(פ3032/24; כ-
918
מיום27.6.2022
.)
במסמך זה
י ובאו רקע כללי לתיקון המוצע ושאלות כלליות לדיון, ובמסמך נפרד יפורסם נוסח מוצע .לדיון
רקע כללי– חיסיון טיפולי
דיני הראיות
נועדו לסייע ולשפר את
גילוי העובדות ואת חקר האמת
.במשפט
החסיונות
לעומת זאת, מונעים
הצגת ראיות רלוונטיות בפני בית המשפט, ומטרתם להגן על
אינטרסים וערכים חברתיים אחרים (
למשל
)ביטחון המדינה, הימנעות מהפללה עצמית או יחסי אמון מול בעלי מקצוע מסוימים.
תכליות החיסיון –
באשר לחסיונות
במקצועות
ה"טיפוליים", כמו רופא, פסיכולוג
ועו"ס , מקובל לדבר על
שתי
תכליות להצדקתם :תכלית אחת ,רואה ב
חיסיון
כמכשיר להשגת תועלת חברתית, ובמקרה זה–
האינטרס הכללי של החברה בבריאות
ם
.וברווחתם של תושביה תכלית זו מבוססת על ההנחה
ש
החיסיון
מאפשר את עצם קיומם של יחסי הטיפול,. זאת
מאחר שיחסי טיפול מושתתים על
אמון
, וסוד-השיח
הכרחי לבניית האמון
.ולנכונות של המטופל לקבל ייעוץ וטיפול, ומכאן גם לעצם הטיפול ולהצלחתו תכלית
שנייה
עניינה בכיבוד
האוטונומיה האישית והפרטיות.
החיסיון מגלם את
זכות
ו
של המטופל לשמור על
.פרטיותו, שעומדת מול האינטרס החשוב של חקר האמת
מבחן האיזון להסרת החיסיון –
החיסיון
הטיפול
י אינו מוחלט . לפי פקודת הראיות, המטופל, שהוא בעל
החיסיון, יכול לוותר עליו, או שבית המשפט יכול להסיר
ו
אם ישתכנע לפי
מבחן האיזון ש:בפקודה כי
""הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה.
בפרקטיקה – ה חיסיון מונע הבאת ראיות
בכל הליך משפטי ,
בין אם מדובר בראיה רלוונטית להגנת הנאשם
במשפט פלילי,
או להוכחת התביעה
במשפט אזרחי. גילוי החומר, אם החיסיון מוסר, יכול להיעשות בדרך
של זימון המטפל
לעדות
או בדרך של מסירת
המידע לרשויות החקירה ,לביהמ"ש
.או לאחד הצדדים לדיון
בהליך אזרחי –
בשלב הליכי הגילוי של המסמכים, אם נטענה טענת חיסיון בית המשפט רשאי לעיין במסמך
( במעמד צד אחד כדי להחליט בשאלה תקנה59
)(ב לתקנות סד"א). בנוסף, בתקנות נקבע
הסדר לטיפול
( במסמכים שנתפסו בידי כונס נכסים ושנטען לגביהם חיסיון
כמפורט ב תקנה119
)(ג).
בהליך פלילי –
שאלת החיסיון:עולה בכל שלבי ההליך ב ,חקירה
עם הגשת כתב האיש ום והעברת חומרי
חקירה להגנה, וב .משפט לפי הנוהל המשטרתי, ניתן לדרוש ,מידע מבעל מקצוע שחל עליו חיסיון
רק כשיש
כתב ויתור סודיות רפואית,
צו בימ"ש להמצאת
ה מסמכים, או
כשיש
חובה.בדין למסירת המידע1
1
'נוהל מס27
0.
300.01
, בקשות המשטרה לקבלת מידע רפואי,
1.2.2014
.
2
קרימינולוגיה קלינית
הקרימינולוגיה הקלינית מוכרת על-ידי משרד הבריאות כאחד ממקצועות הבריאות .
לפי האגודה
,לקרימינולוגים קליניים
הם
עובדים
כיום ב מרכזים ובמרפאות ,לבריאות נפש, במחלקות המב"ן בכלא
במסגרות שיקומיות של מת
מודדי נפש, במסגרות טיפול במכור,ים
,בנוער בסיכון, בפוגעים ונפגעים מינית
ב
רשות לשיקום האסיר
, כקציני אבחון ומיון בש
ב"ס, במסגרות המשרד לביטחון פני
ם ועוד.
הסדרת המקצוע :חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-
2008
,
והתקנות מכוחו קובעים
תנאים ל
הכרה ב
מקצוע , והם: תואר ראשון
ב פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, חינוך מיוחד ועוד; תואר שני
;בקרימינולוגיה קלינית
הכשרה מעשית של
240
שעות
; ו
עמידה בבחינות שקבע מנכ "ל
משרד הבריאות.
2
חובת סודיות: כהערה מקדמית
.יובהר כי חובת סודיות וחיסיון הם שני עניינים שונים
חיסיון
מונע הבאת
מידע בפני
ביהמ"ש , ואילו חובת
סודיות חלה
באופן כללי כלפי
כולם , אך לא ביחס
למסירת מידע לביהמ"ש.
על קרימינולוגים קליניים
חלה
חובת סודיות מכוח סעיף
19(א) ל
חוק זכויות החולה ,ה
תשנ"ו–
1996
,
שלפיה
הם "ישמרו בסוד כל מ
י דע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך
עבודתם ."
תקנון
האתיקה
לקרימינולוגי
ם קליניים קובע גם הוא חובת סודיות,
ולפיו הקרימינולוג "יבטיח פיקוח על
תיקים ומידע הנוגעים למקבלי שירותיו באופן הולם. קרימינולוג קליני יעביר
את המידע הרלבנטי
רק
,בכפוף לדרישות המעוגנות בחוק
לצו בית-משפט או להסכמת מקבל השירו ."ת
חריגים לחובת הסודיות :
-
סעיף
368
ד ל
חוק העונשין, קובע כי קרימינולוג
,ואנשי מקצוע כמו רופא
עו"ס
,ופסיכולוג חייבים לדווח
למשטרה או לעו "ס
ייעודי אם עקב עיסוק
ם היה ל
הם
יסוד סביר לחשוב
ש נעברה עבירה בקטין או
ב .חסר ישע בידי אחראי עליו
-
חוק זכויות החולה עצמו קובע חריגים לחובת הסודיות ,שנראה כי
נועדו לצורך קידום הטיפול הרפואי
בחולה או כשעולה דאגה לבריאות הציבור ("
מסירת המידע הרפואי היא למטפל אחר לצורך טיפול
"במטופל
או""מסירת המידע הרפואי על אודותיו חיונית להגנה על בריאות הזולת או הציבור,
כאמור
בסעיף20
)(א(3
)ו-(5) לחוק זכויות החולה).
-
סעיף262
לחוק העונשין
קובע חובה כללית
למניעת פשע
" :ולפיה
מי ש
יד ע כי פלוני זומם לעשות מעשה
פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו- מא
סר
."שנתיים
תפקידים סטטוטורי
ים :
קרימינולוג :קליני מוזכר במספר מקומות בחקיקה, וביניהם הוא מוסמך (לצד
)פסיכיאטר, פסיכולוג ועו"ס לבצע"הערכת מסוכנות "
"ולתת "טיפול ייעודי
במרכז לשיקום מונע לעברייני
מין
לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מ
ין ;
הוא גם חבר
בוועדה פסיכיאטרית מיוחדת
לפי
חוק
הטיפול בחולי נפש , שדנה בעניינו של אדם שהועמד לדין בעבירת רצח והוטל עליו צו אשפוז לאחר שהוחלט
.כי אינו כשיר לעמוד לדין, והיא הוועדה המוסמכת לשחררו מאשפוז, לאשר חופשות ועוד
2 תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תארים אקדמיים נוספים לגבי קרימינולוגיה קלינית), תשע"ה-
2015
; תקנות הסדרת
העיסוק במקצועות הבריאות (הכשרה מעשית), תש"ע-
2009; תקנות ה
סדרת העיסוק במקצועות הבריאות (נושאי בחינות), תש"ע-
2009
.
3
חיסיון
לש קרימינולוג קליני
ב
תיקון מוצע
להוסיף את הקרימינולוג הקליני לרשימת בעלי
המקצוע
שחל לגביהם חיסיון מכוח פקודת
הראיות, ו המשמעות היא–
שעל המידע שבידיו יחול
חיסיון
יחסי הניתן להסרה, שהיקפו הוא.רחב וגורף
המצב המשפטי
הנוכחי לגבי חיסיון של קרימינולוג קליני הוא מורכב יותר מכך.
חיסיון לקרימינולוג קליני
הוכר בפסיקה, אך לא באופן גורף, ורק בהיבטים של עבודתו שלגביהם נקבע כי אין להבחין לעניין תחולת
החיסיון בינו לבין רופא פסיכיאטר
(ע"פ7974/07
הונצ'יאן לין נ' מדינת ישראל (
3.11.2010
)) .
בע"פ
לין ,
המערער הורשע
ברצח,
כאשר
בשלב כלשהו של ה הליך המשפטי הוא אושפז לצורך הסתכלות
.פסיכיאטרית
הערכת הכשירות של המערער
,נעשתה בהשתתפות צוות רב מקצועי שכלל פסיכולוג קליני
"עו
ס, קרימינולוג קליני ועוד
, ועל חוות הדעת הסופית חתומים שני פסיכיאטרים .בית
המשפט המחוזי
שהרשיע את המערער הצביע על שורה ארוכה של ראיות שעמדו לחובת
ו , וביניהן גם–
עדות של הקרימינולוג
הקליני שלפי .ה המערער הודה בפניו בביצוע הרצח במסגרת אותה הסתכלות פסיכיאטרית
בין טענות ההגנה שעלו בהליך נטען כי תוכן הריאיון עם הקרימינולוג חוסה תחת חסיון "מטפל-
."מטופל
בפסק הדין של בית המשפט
העליון בערעור נ
סקר
ו שיקולים לכאן ולכאן, ו בסופו של
דבר , נקבע כהלכה
מחייבת בעניין זה רק כי– בנסיבות של הסתכלות פסיכיאטרית רב-
מקצועית אין להבדיל (לעניין תחולת
.החיסיון) בין קרימינולוג קליני לבין רופא
בית המשפ ט הותיר ללא הכרעה את השאלה האם ככלל החיסיון
צריך לחול."גם על דברים שנמסרו במהלך בדיקה שאינה על פניה "טיפול
שאלות כלליות
לדיון
1.
דיון בעיגון החיסיון בפקודת הראיות
מוצע לוועדה לבחון אם מקצוע הקרימינולוג הקליני מתאים מבחינת אופן הסדרתו ומאפייניו לעיגונו
כאחד מבעלי המקצוע שבפרק החסיונות בפקודת הראיות.
קרימינולוג קליני מוכר כאחד ממקצועות
הבריאות כך שה
כניסה למקצוע מוסדרת והמקצוע מפוקח . המחוקק
גם ה תייחס במספר מקרים
לקרימינולוג הקליני בדומה לבעלי
ה מקצוע
ה אחרים
ש בפרק החסיונות
ב פקודת הראיות (רופא, פסיכולוג
.)ועו"ס
לצד זאת, ה חיסיון שיינתן
מכוח פקודת הראיות הוא גורף ומלא
)(הגם שניתן להסירו , בעוד
שההכרה בחיסיון של הקרימינולוג הק ליני בפסיקה העלתה שאלות מורכבות, כמו למשל הקושי
לתת
חיסיון ל
נאשם שפנה מיוזמתו לקבל
חוו"ד לעניין כשירותו "לעמוד לדין, או במקרים שלא מדובר ב"טיפול
במובן המוכר
, אלא אבחון, וב.מיוחד כזה הצופה פני הליך משפטי
,בהמשך לכך
מוצע לשמוע עוד באשר לאופי עבודתו –
,ובפרט ?מהם מאפייני השירות שהוא נותן האם הוא
"דומה במאפייניו ל"טיפול
אצל
פסיכולוג או
ל מערכת יחסים
ארוכה
כמו בליווי של עו"ס, או שעבודתו
מאופיינת במפגשים קצרי טווח יותר, או
?אבחוניים באופיים מוצע לשמוע התייחסויות
לשאלות אלו ,
ולבחון אם
הרציונלים המרכזיים להכרה )בחיסיון (עידוד יחסי הטיפול, ושמירה על פרטיות המטופל
מתקיימים בעבודת הקרימינולוג הקליני.
4
2.
דיון
ב היקף ההגנה
ש יינתן
למידע
על קרימינולוג קליני חלה
חובת ה סודיות
שב
חוק זכויות החולה והחריגים לה,
שנועדו
ל קידום הטיפול
בחולה או לשמירה על
בריאות הציבור . לעומת זאת, נראה כי אצל בעלי מקצוע אחרים יש חריגים נוספים
לחובת ה סודיות שנוגעים
גם לצורך להגן על אדם
:אחר לגבי
עובדים סוציאליים –
החוק קובע שורה של
חריגים, וביניהם, הם
רשאי ם לגלות מידע אם "הגילוי דרוש לשם
מניעת פגיעה באדם
שעליו המידע או
"באדם אחר(
סעיף8(
()א4) לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-
1996
) .פסיכולוג
ים – לפי קוד האתי קה
המקצועית
)(שאינו גובר על חקיקה"
אינם מחויבים בשמירת הסודיות במקרים שבהם על פי חוות דעתם
המקצועית המטופל נמצא במצב של
סיכון לעצמו או לאחרים".
3
אמנם
,כאמור
חובת
הסודיות והחיסיון הם שני עניינים שונים, אך שניהם נוגעים בהיבטים שונים של הגנה
על המידע, ו נראה כי התוצאה של התיקון המוצע היא כי במכלול, המידע שבידי הקרימינולוג יקבל הגנה
""חזקה.הן מצד החיסיון, והן מצד חובת הסודיות שכבר קיימת לו היום ללא חריגים ייעודיים
מוצ ,ע להידרש להשלכות התיקון בהיבט של היקף ההגנה על המידע, במיוחד אם דווקא אצל קרימינולוג
,בשל אופי עבודתו, יש סיכוי גבוה יותר שייחשף למידע שגילויו עשוי לסייע במניעת פגיעה באדם ומוצע
לאור זאת לשקול אם יש מקום לצד עיגון החיסיון לקבוע גם חריגים לחובת הסודיות שחל ?ה עליו
3.
דיון בהשלכות הרוחב של התיקון
פקודת הראיות
חלה על ה
דין האזרחי, הפלילי ו
המינהלי, ו התיקון ישפיע על עשרות חוקים שמתייחסים
להסדר החסיונות
שלה .
מרבית החקיקה תושפע מעצם התיקון
של הפקודה ,בלי צורך בתיקון עקיף ייעודי ,
מאחר
שההוראות מנוסח
ו .ת באופן רחב לרוב, הקביעה בחוק היא כי בהקשר הנדון ניתן להתגבר על דיני
.הראיות, אך לא ניתן להתגבר על הוראות לעניין ראיות חסויות:ראו מספר דוגמאות מסוגים שונים
-
ב ערכאות
שונות –
,למשל בית דין מינהלי "
לא יהיה קשור בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות
לפי פרק ג' לפקודת הראיות " (סעיף21
)לחוק בתי דין מינהליים; הוראה דומה חלה על
בית הדין לחוזים
אחידים
(סעיף9
)(א) לחוק החוזים האחידים ;
גם מותבי ועדת האכיפה המינהלית
שבחוק ניירות ערך
"
[ לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים]..., ובדבר ראיות חסויו ת כאמור בסעיפים48
עד51
לפקודה "
(סעיף52מ לחוק ניירות ערך)
;ו
ועדות משמעת כמו זו
של הנדסאים וטכנאים מוסמכים
ש"
אינה כפופה
לדיני הראיות ,למעט לדינים בדבר ראיות חסויות " (סעיף28
)(ח) לחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים.
-
זכות
עיון –
למשל, זכות עיון במסמכים שבידי רשות
מינהלית ל מי שזכאי להגיש ערר על החלטתה אינה
" כוללת מסמכים שהם ראיות חסויות לפי פרק 'ג
לפקודת הראיות " (סעיף30
()(ב4
) לחוק בתי דין
.)מינהליים הוראה דומה מצויה לגבי עיון בחומר הבירור בקובלנה" שהוגשה כלפי רו"ח ולפיה אין
בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פרק ג' לפקודת הראיות "(סע יף12י(ז) לחוק רואי חשבון .)
3
סעיף4.3
ל( בישראל
הפסיכולוגים
הסתדרות
בישראל,
הפסיכולוגים
של
המקצועית
האתיקה
קוד2017
:)
26_04_17(1).pdf
https://www.psychology.org.il/sites/psycho/UserContent/files/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%20%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%99_
.
5
-
הוראות בהקשרים אחרים –
,למשל
חוק מע"מ מסמ
י ך גורמים מוסמכים"לחקור כל אדם"
(סעיף
109
()(א3) לחוק),
אך מסייג
זאת וקובע כי" :לע
אף האמור בסעיף109
(א()
3
)
ובלי לגרוע מהוראות כל דין
בדבר ראיות חסויות
, המנהל או מי שהוא הסמיך לא יחקור מיזמתו את בן-
זוגו של החייב במס, ילדיו או
הו
ריו"
(חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-
1975
;)
:ודוגמה מתחום אחר
החוק קובע חובה להעביר מידע לחברה
להשבת נכסים
של נספי השואה
, והיא חלה "
,על אף הוראות כל דין לענין שמירת סודיות והגנת הפרטיות
למעט ההוראות לענין ראיות חסויות שבפרק ג' לפקודת הראיות " (סעיף72
לחוק נכסים של נספי השואה
,)(השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה
ה
תשס"ו-
2006
.)
4.
תיקונים עקיפים
במספר מקרים
,שעלו בחיפוש שערכנו לקראת הדיון התיקון
המוצע ישפיע על החוק הקיים
רק אם יוחלט
להוסיף תיקון עקיף
, ומוצע לוועדה לדון בהם (
נוסח מלא של הסעיפים הרלוונטיים מצורף לנוסח לדיון
שי )פורסם בנפרד–
-
האזנת סתר לפי סעיף9א ל
חוק האזנ
ת סתר – סעיף 9
לחוק האזנת סתר קובע כי ההסדר ה"רגיל" של
ה חוק
אינו מ
תיר האזנת סתר לשיחה שחל עליה חיסיון לפי סעיפים
48
עד51
לפקודת הראיות
(החסיונות של
עו"ד, רופא, פסיכולוג, עו"ס וכהן דת). ו
סעיף 9א קובע
הסדר המיוחד להאזנת סתר כזו
" :ולפיו על אף הוראות סעיף9
, רשאי נשיא בית משפט מחוזי או סגן הנשיא כאמור בסעיף6
(א), להתיר בצו
האזנת סתר לשיחה שהעדות עליה חסויה, אם שוכנע שי ש יסוד לחשד שעורך דין, רופא, פסיכולוג, עובד
סוציאלי או כהן דת מעורב בעבירה "ו אם התקיימו
התנאים שב.סעיף
-
חובת דיווח ייחודית לפי סעיף11א לחוק כלי יריה – לפי הסעיף" :
רופא, פסיכולוג, קצין בריאות הנפש
או עובד סוציאלי במערכת הבריאות , המטפל באדם והסבור כי אם האדם יחזיק בכלי יריה יהיה בכך משום
סכנה לאותו אדם או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד הבריאות, שיהא רשאי להעביר את הידיעה לצבא הגנה
לישראל ."
,הסעיף כולל הסדר דומה עם אפשרות להעברת המידע לגורמים נוספים אם המטופל כבר
מחזיק בכלי יריה
(יובהר כי כאן אין מדובר רק)בשמירת החיסיון, אלא בחובת דיווח שהיא רחבה יותר .
-
סעיף135א לפקודת מס הכנסה –
קובע הסדר מיוחד לגבי
סמכות פקיד ה שומה לדרוש ולקבל ידיעות
ומסמכים מבעל עסק ולגבי החובה למסור את המסמכים. אך
נקבע ב סעיף גם
כי אין בכך "כדי ל
חיי ב
ך עור ד
ין, רופא או פסיכולוג
לגלות ידיעות או מסמכים שלגביהם
הוא חייב בשמי
רת י וד ס
ות ל
פי כ
ל דין."
-
חיסיון
על עדות בעל מקצוע בנוגע לנפגעי עבירה בעבירות מין או אלימות חמורה במשפחה –
סעיף
50ב לפקודת הראיות קובע מעין חיסיון "מוגבר" של מידע על טיפול בנפגעי עבירות כאמור בסעיף , ובין
.היתר נקבע בו מבחן מחמיר יותר לגילוי הראיה שהוא שונה ממבחן האיזון הרגיל של פקודת הראיות
חלק אחר של הסדר זה מעוגן
בחוק זכויות נפגעי עבירה
והוא כולל הבניה של הליך הסרת החיסיון
בשלב החקירה. חלק נוסף של
ה הסדר עוגן
בחוק הסיוע המשפטי , והוא כולל מתן סיוע משפטי לנפגעי
.העבירה בכל הנוגע לוויתור על החיסיון ולהליכי גילוי הראיה החסויה מקבילה של ההסדר עוגנה גם
בחוק השיפוט הצבאי
.כך שהוא יחול גם על הליכים משפטיים המתנהלים בצבא