חומר רקע
1
'א
באדר
ב
' התשפ"ד
11
במרץ2024
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון–
כהונה
בוועדות אתיקה), התשפ"ד-
2024
של
ח"כ שמחה רוטמן (פ/
4321/25
)
א תיקה
ומשמעת בלשכת עורכי הדין
פרק ו' ל
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-
1961
(להלן–
)החוק
קובע הוראות בעניין אתיקה
מקצועית ושיפוט
משמעתי של עורכי
דין .
נוסף על קביעת כללים אתיים עקרוניים, קובע הפרק גם
מה נחשב לעב
יר
ת משמעת
'(ס61
), מי רשאי להגיש קובלנה (
'ס63
)
,אופן פעולתו של ב ית הדין
המשמעתי
וסמכויותיו '(ס65א,
66
,
69
,א69ב ועוד
), הע ונשים שניתן להטיל על נאשם שהורשע
בעבירה משמעתית
ו החלטות שבית הדין
רשאי לקבל בענ יינו '(ס68
ו-
69
,)
.ועוד
,בנוסף מכוח הוראות סעיף109
,לחוק התקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין את כללי
לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-
1986
,שקובעים ה
סדר
ים
מפורטים של אתיקה
מקצועית בתחומים
שונים הנוגעים להתנהלות
ם
של
עורכי הדין , שהפרתן נחשבת אף היא לעבירת
משמעת (
'מכוח ס61
(2) לחוק).
מוסדות המשמעת
בלשכת עורכי הדין–
תיקון 'מס32
'חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס32), התשס"ח-
2008
(להלן–
'תיקון מס32
,)שפורסם ב-3
ביולי
2008
,
ערך
רפורמה מקיפה
במערכת המוסדית של השיפוט המשמעתי שמקיימת לשכת עורכי הדין
לפי
ה
חוק. הרפורמה התבססה על המלצות
יה
של הוועדה לבחינת הדין המשמעתי של עורכי הדין
משנת1995
ברשות השופט בדימוס שאול אלו ני)"("ועדת אלוני:, שעיקריה היו אלה
מינוי חברי בתי הדין המשמעתיים –
לפי המצב המשפטי
חש ל לפני
תיקון
32
,
חברי בית הדין
המשמעתי הארצי של הלשכה
נ
בחרו בידי המועצה הארצית ,
וחברי בתי הדין המשמעתיים
המחוזיים של הלשכה
נ
בחרו בידי כלל חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז .
על שיטת בחירה זו
נמתחה ביקורת, ו המלצתה של ועדת אלוני
ה יתה שכדי
לקיים בלשכה מערכת די ן משמעתי ,עצמאית
נפרדת ובלתי תלויה, ש
תהא מנותקת לגמרי מגורמים הנבחרים על בסיס סיעתי ,
יש להקים ועדת
מינויים
שתבחר את חברי בתי הדין המשמעתיים(
הן
הארצי והן המחוזיים).
הקמת
ועדות אתיקה –
אחת מהמלצותיה של ועדת אלוני היתה לקבוע כי הסמכות להגיש קובלנה
לבית דין משמעתי,
'שהיתה נתונה קודם לתיקון מס32
לוועד המרכזי ולוועדי
ם המחוזיים (
שהם
גורמים שנבחרו
על בסיס סיעתי)
, תופקע מידיהם ותוקנה לוועדת
ה אתיקה
ה
ארצית ולוועד
ו ת
ה אתיקה
ה
מחוזיות .
תפקידן של ועדות האתיקה
יהיה לשמש כקובלים בבית הדין המשמעתי.
ועד
ות האתיקה מורכ בות מחברים שהם
עור
כי דין
שממונים על ידי המועצה הארצית (לעניין ועדת
)האתיקה הארצית
או הוועד המחוזי
(לעניין
ועדת אתיקה מחוזי ,)ת
באישור ועדת המינויים,
ומחברים שהם נציגי
ציבור
שממונים.על ידי ועדת המינויים
2
פרקליטים –
עוד נקבע
ב
תיקון
'מס32, על בסיס המלצות ועדת אלוני , כי
ועדת המינוי
י ם תמנה
פרקליט ליד ועדת האתיקה הארצית וליד כל ועדת אתיקה מחוזית, שבידיו ירוכזו כל התלונות
המוגשות באותו מחוז. הפרקליט יבדוק כל תלונה ויביאה לפני ועדת האתיקה, בצירוף המלצה
להגיש קובלנה או לגנוז את התלונה. כמו כן הפרקליט ייצג את ועדת האתיקה לפני בתי הדין
.המשמעתיים
הקמת
ועדת מינויים –
,לשם יישום ההמלצות האמורות 'תיקון מס32
הקים ועדת מינויים בת
ש
בעה חברי ם
שזה הרכבה : שופט בדימוס של בית המשפט העליון או נשיא בדימוס של בית משפט
מחוזי שממנה שר המשפטים בהתייעצות עם ראש הלשכה–
והוא
היו"ר ; שני חברי לשכה מהשירות
המשפטי הציבורי שימנה שר המשפטים; שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצ ית; ועוד שני
חברי לשכה שתבחר
המו
ע( צה הארצית אם מדובר במינוי הנוגע למוסדות הארציים) או שיבחר
( הוועד המחוזי.)אם מדובר במינוי הנוגע למוסדות המחוזיים
תקופות כהונה
ו התיקון
המוצע
'ס14
,(ב) לחוק קובע
כי מי שכיהן כחבר בבית הדין המשמעתי הארצי
שלוש
תקופות בזו אחר זו–
לא ימונה לתפקיד .זה בתקופה הסמוכה לאחריהן
מגב
לה
זהה נקבעה 'בס15
(ב) לחוק גם לגבי מי
שמכהן כחבר בבית דין משמעתי מחוזי1. מנגד, ב
נוגע לחברות בוועדת אתיקה,
סעיף18
ב(ו) לחוק
קובע
כי מי שחבר ב
ו ועדת אתיקה )(ארצית או מחוזית לא יכהן
יותר מ
שתי תקופות כהונה
.רצופות
הצעת החוק מבקשת להשוות את המגבלה על תקופות כהונה בוועדות אתיקה למגבלה על תקופות
כהונה כחברי בית דין משמעתי , ולקבוע כי היא תעמוד על
שלוש
.תקופות כהונה רצופות
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען, כי
הצורך בתיקון נובע מעומס הפניות הייחודי שנוצר עקב המצב,
בעקבות
פניות רבות שקיבלו ועד ות האתיקה אודות התבטאויות
של עורכי די ן שכללו הסתה
לאלימות, גזענות והפליה, והצורך בטיפול באופן יעיל ורציף על ידי חברי הווע
ד ות
הנוכחיים
שהם
בעלי הידע הנדרש לטיפול בתלונות. כן נטען, כי בחירת חברי ועדת אתיקה חדשי ם בזמן
י לח מה עלול
לפגוע
במהלך הפעילות השגרתי של מוסדות הלשכה ו בשוויון ההזדמנויות של
חברי הלשכה ש המצב
י קשה עליהם להיבחר
ל תפקיד בשל
שירות מי ,לואים פינוי מהבית
וכיוצא בזה.
נקודות
לדיון
(1
)
הצורך בתיקון המוצע– כדי להבין טו ב יותר את הצורך בתיקון המוצע, מוצע לוועדה לבחון את
:ההיבטים הבאים
▪
,ראשית מוצע לוועדה לבקש נתונים באשר להיקף הפניות שקיבלו ועדות האתיקה השונות
בלשכה, כדי לבחון
הא ם יש עומס חריג
בהיקף ה
פניות , באופן .שמצדיק את התיקון המוצע
▪
שנית, מוצע לוועדה לבקש נתונים באשר למספר חברי ועדות האתיקה שאמורים לפרוש
בתקופה הקרובה בשל מגבל ת שתי הקדנציות, כדי
להבין מה היקף הפגיעה הנטענת
שצפויה
להיות בעבודתן של ועד
ו
ת האתיקה
בעקבות המגבלה
הקיימת .
1
יצוין, כי הגבלות אלה עולות בקנה אחד עם 'ההוראה הכללית שבס6א לחוק, ולפיה
כהונה בתפקיד שאליו נבחר או
הת
מנה חבר הלשכה בידי המועצה האר צית
לא תהא ליותר מ
שלוש
.תקופות כהונה רצופות
3
▪
ליש ש
ית, מוצע לוועדה לבחון,
האם
ב
מצב הדברים הנתון
(ובמיוחד נוכח שחרור המילואים
הנרחב שנעשה בתקופה האחרונה,)
האפשרות של עורך דין להתמנות
כחבר בו
ועדת אתיקה
עלולה ל היפגע כתוצאה
מהיותו במילואים
. כן מוצע לבחון
האם פתיחת השער
למי ש
יכ הן
כבר שתי קדנציות בתפקיד
להתמנו ת גם
ל
קדנציה שלישית,
עשויה לעזור
אל ותו חייל
מילואים או דווקא
עלול
ה לפגוע בסיכוי ו לקבל הזדמנות
להתמנות לתפקיד .
(2
) תחולה–
נוכח העובדה
ש
החל
ה
מיידית של
התיקון המוצע מעורר
ת היבטים פרסונאליים (יה א
מאפשר
ת
למי שמכהן כעת
בוועד
ת
אתיקה
בקדנציה השנייה ,
)להתמנות לקדנציה נוספת ,
מוצע
לוועדה לשקול –
בין היתר על יסוד
הנתונים שהתבקשו לעיל ו הבנה מעמיקה יותר של היקף הצורך
בתיקון–
את האפשרות להחיל את התיקון המוצע בתחולה צופה
פני עתיד, כלומר,
לא על מי
ש במועד חקיקת החוק מכהן כחבר בוועדת
אתיקה.