הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2215660
הכנסת העשרים וחמש
יוזמת: חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין
______________________________________________
פ/4404/25
הצעת חוק צוותי התערבות במשבר, התשפ"ד–2024
דברי הסבר
משבר נפשי הוא מצב קיצון של סבל ומצוקה החורגים מהשגרה, בו מופר אצל אדם האיזון הפסיכולוגי, ומשאבי הנפש אינם עומדים לו. משבר נפשי יכול להיגרם עקב השפעתם של גורמים חיצוניים, סביבתיים ואישיותיים, ולהתמודדות עמו השלכות בכמה מישורים: רגשי, התנהגותי ופיזיולוגי, והוא בעל השפעה ממשית על תפקודו ומערך חייו של האדם.
במדינת ישראל כיום, מערך שירותי הטיפול במשברים נפשיים בקהילה לוקה בחסר גדול. עבור אדם המתמודד עם משבר נפשי אקוטי אין כל מענה – עבורו ועבור בני משפחתו. במצב שכזה, אין כביכול הצדקה לאשפוז פסיכיאטרי, שאינו מועיל ואף עלול להזיק עוד יותר. בעת משבר, כשהמתמודד מרצון מבקש להתאשפז, בשל העומסים הכבדים, השירות לא תמיד יסופק לו וללא סיוע כצפוי הדרך להידרדרות מהירה קצרה. בזמן משבר, כשהמתמודד אינו מוכן להתאשפז, פעמים רבות לא יינתן אישור לאשפוז על ידי הפסיכיאטר המחוזי, מאחר ולא מלווה לבקשה חוות דעת עדכנית מאיש מקצוע על מצבו של המתמודד. יתרה מכך, אין דרך להשיג חוות דעת כזו, ואין אישור לבדיקה כפויה מכיוון שהוא אינו מסכן את עצמו או אחרים. במצב מורכב שכזה לא נותר לסביבה, לבני המשפחה ולאדם עצמו אלא להזעיק את צוותי החירום הקיימים והם חסרי כלים והכשרה לתת את הסיוע הנדרש.
מצבים משבריים חמורים, שחלקם כאמור נגרמים לא פעם בשל היעדר טיפול ראוי בשלב מוקדם יותר, מחייבים לעתים אשפוז, אך בשל חומרתו, כוחניותו והתיוג החברתי שהוא נושא עמו, ראוי כי יהא זה אמצעי שיורי. גם היותו טראומתי ובעל פוטנציאל נזק אדיר עבור אדם שממילא מצוי במצוקה נפשית, מצדיק את הפיכתו למוצא אחרון ובאין ברירה.
זאת ועוד, שירותי מד"א במתכונתם הנוכחית, נעדרים אף הם את הכלים המקצועיים לסייע לכ-20,000 קריאות בשנה לצורכי התערבות על רקע נפשי של אזרחים במדינת ישראל. ההנחה הרווחת היא שהצורך האמיתי בשטח רחב בהרבה, שכן היעדר מענה ראוי עבור מתמודדי נפש וקרוביהם מביא רבים להימנע מפניה לגורם כלשהו, חרף המצוקה הקשה והצורך בסיוע, כך שהצורך בצוותי התערבות במשבר חריף עוד יותר.
בעת משבר או הידרדרות אין לאדם המצוי במשבר או לקרוביו גורם ייעודי לפנות ולהתריע על הצורך לקבלת סיוע חירום או מניעת החרפה. מצבים אלו מתרחשים לעיתים לאחר הפסקת טיפול תרופתי או אירוע טראומתי, ומאופיינים בהסתגרות בתוך עצמם, סירוב או חוסר יכולת להכיר במצבם, והתנגדות להצעת המשפחה להיעזר ברופא. לעתים הם מביעים מצוקה על ידי התנהגות הפוגעת בסביבה: שוברים רהיטים בבית, זורקים עציצים, מנפצים צלחות וכדומה, ואחדים מביעים מצוקה על ידי התנהגות הפוגעת בזולת כמו בני המשפחה ושכנים או פגיעה עצמית.
תמונת המצב כיום מעלה מספר בעיות חריפות בהתמודדות עם משברים נפשיים אישיים בישראל. המערך הטיפולי הקיים אינו זמין בכל שעות היום, הנתונים הקליניים מפוזרים בין גורמים שונים ומקשים על סיוע אפקטיבי, המערך הטיפולי אינו מעניק טיפול בסביבה המוכרת והביתית של המטופל ((reaching out אלא בבידוד מהקהילה, ואינו מספק מענה לאנשים שאינם מאובחנים ומאותגרי טיפול. כמו כן, במצב הדברים כיום ישנו בזבוז וחוסר יעילות ניכר בשימוש במשאבים ציבוריים, ובכלל זה העסקת יתר של המשטרה, מד"א, תיקי סרק במערכות התביעה ובתי המשפט, אשפוזים שיכולים היו להימנע ועוד.
בעקבות שורה של מקרים שבהם נהרגו אנשים עם מוגבלות על ידי המשטרה, הקים בחודש יוני 2020 נשיא המדינה את הוועדה הבין-משרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והביטחון מול אנשים עם מוגבלות. אחת ההמלצות הבולטות של הוועדה הייתה הקמת צוותי התערבות במשבר. צוותים רב-מקצועיים אשר יתערבו בקריאה או בתלונה הנוגעת לאנשים עם מוגבלות. צוותים אלו ייתנו מענה ראשוני נפשי לפונים, יתווכו במידת הצורך בין המטופלים לבין גורמי האכיפה, יסייעו בפנייה לפתרונות טיפוליים, ייעצו לגורמי האכיפה בעת תקריות עם אנשים עם מוגבלויות וכדומה. בכך, ניתן יהיה למגר את תופעת "הקרימינליזציה של בריאות הנפש", אשר פושה במדינות רבות בעולם ובכללן ישראל, שכביכול מעניקה "טיפול פלילי" לאנשים הנזקקים לסעד טיפולי נפשי. בביטוייה החמורים של התופעה היא אף יוצרת השלכות שליליות נוספות כגון הומלסיות, התדרדרות לפשע, שפיטה ומאסר.
מוצע להקים מערך של צוותי התערבות במשבר בפריסה ארצית אשר נועד להתערב ולתת מענה ראשוני ורך יותר במצבים של משבר נפשי ובכך למנוע את החמרתם והפיכת המצב לקיצון. צוותי התערבות במשבר יפעלו ויוזנקו לאחר קריאה שתתקבל במוקד הארצי לסיוע נפשי – בין אם על ידי אזרחים שיפנו למוקד ובין אם על ידי כוחות הביטחון או מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. הפניה תיענה על ידי מוקדנים שיוכשרו לכך, וכאשר המוקדן יחליט שיש צורך בהתערבות במשבר, ובפרט באותם מקרים בהם מעורב אדם עם מוגבלות – פיזית או נפשית, הוא ישלח לאירוע את צוות ההתערבות במשבר או בעלי תפקידים מסוימים מתוך הצוות, בהתאם לאירוע, להרגעת המצב והכלה של המצב המשברי. בכך, מהווים צוותי התערבות במשבר גורם מתערב, המתווך בין מי שנקלע למשבר לבין המערכות המטפלות, בקהילה או בבית החולים לצורך קבלת טיפול ההולם את מצבו הנוכחי של האדם. צוות ההתערבות במשבר יפעל למנוע הסלמה מסכנת חיים, או כזאת המנתבת לפתרונות לא רצויים כמו כפיה או קרימינליזציה.
הצוותים יתנהלו בגישה פרואקטיבית המונעת הידרדרות של המתמודד וסביבתו, יספקו מענה טיפולי רך במקום גישה של אכיפה פלילית כיום ורק במקרים חריגים – התערבות משפטית.
מוצע כי הרכב הצוות יהיה רב תחומי ומקצועי והוא יורכב מפסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי, אח עם הכשרה בתחום בריאות הנפש ונרקולוג. בכך, יהוו צוותי ההתערבות הכתובת הראשית והבלעדית להתערבות במצבי משבר ובמצבי חירום, כאשר נדרשת התערבות בטווח זמן קצר, לעיתים בעקבות הידרדרות או באופן בהול בעקבות אירוע חריג. בסיום ההתערבות, הצוות יפיק דוח מפורט הכולל הכוונה להמשך הטיפול.
מדינות רבות בעולם הבינו את הבעייתיות במתן מענה לא מותאם לאנשים במצבי משבר נפשי ואת הנזקים שמענה כזה יוצר, ובחרו לתת לה מענה בהקמת "צוותי משבר" (crisis teams) הנותנים מענה למצבי משבר על רקע מחלת נפש, מתוך תפיסה של מניעת אשפוז וטיפול בקהילה עד כמה שניתן. אם יש צורך באשפוז, דואגים להקל על האדם במשבר ועל בני משפחתו, על ידי כך שממעטים להשתמש באמצעי כפיה או באמצעים שעשויים לגרום לטראומה.
צוותי התערבות במשבר פועלים בשורת מדינות בעולם, וזאת בהצלחה רבה. כך למשל, הציגה ועדת המשנה לוועדה הבין-משרדית מדינות שבהן פועלים צוותי התערבות במשבר או פיילוטים להפעלתם.
בממפיס, טנסי לדוגמה, פועלים צוותי כאלו המבוססים על שיתוף פעולה בין המשטרה, הקהילה, שירותי הבריאות והסנגוריה. בניו יורק, פועל "צוות משברי נייד", המספק שירותים פסיכיאטריים ניידים, לשם טיפול יעיל ומהיר באירועים מסוג זה. באוסטרליה פועלים צוותים דומים.
באנגליה, הופעל פיילוט בנושא המחבר בין גורמים שונים בתחום, וכולל רכבים ייעודיים המופעלים על ידי המשטרה וגורמי בריאות הנפש, חדר בקרה מאויש בגורמים רפואיים מוסמכים וכן קו טלפון הפועל באופן תמידי ומתופעל גם הוא על ידי אחיות בתחום בריאות הנפש.
באמסטרדם מונחים כוחות השיטור לפנות לקבלת סיוע מגופי בריאות הנפש במקרה הצורך, וכן מופעל אמבולנס פסיכיאטרי המסיע את המטופלים וצוותיהם בצורה בטוחה ויעילה.
מחקרים שנערכו על פעילות צוותי המשבר באנגליה ובארצות הברית, הראו כי הם אכן מובילים להתמודדות יעילה ונבונה יותר עם אנשים עם מוגבלות.
לפיכך מוצע לעגן בחקיקה הקמה של מערך של צוות התערבות במשבר, אשר יהווה גוף ייעודי שמטרתו לסייע לצמצום הסבל והקושי שנוצרים אצל מתמודדי נפש עקב מנגנוני ההתערבות הנוכחיים, ימנע הגעה למצבי חירום, ויעניק טיפול ראשוני ומיידי בקהילה. מערך של צוותי התערבות במשבר הפועל 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע, יחזק ויבסס את המענה בקהילה ולא בבתי החולים, יתרום למניעת אשפוזים ולמתן מענה למשבר בקהילה, יבטיח יחס אמפתי למטופל ומשפחתו ויעשה שימוש באמצעים של התערבות במשבר וכלים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים שנמצאו כמועילים. נוסף על כך, מערך כאמור ימעיט את השימוש באמצעי כפייה ויביא להימנעות משימוש בערוץ הפלילי, תוך התחשבות ברקע החברתי והתרבותי של האדם במשבר ושל בני משפחתו.
הצעת חוק בנוסח זהה אושרה בקריאה הראשונה בכנסת העשרים וחמש (הצעות חוק הכנסת – 979).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברי הכנסת מיכל וולדיגר ושמחה רוטמן (פ/5/25) ועל ידי חברי הכנסת אוהד טל ומשה סולומון (פ/1742/25).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' באדר ב' התשפ"ד (11.03.2024)
מטרה 1. מטרתו של חוק זה להסדיר מתן מענה נפשי מקצועי ונגיש בקהילה לכל אדם במשבר נפשי, כדי למנוע החרפה של המשבר, וכך לצמצם את מעורבותם של גורמי אכיפת החוק ואת הצורך באשפוזים כפויים, והכול תוך מתן מענה מותאם ושמירה מרבית על זכויות האדם וכבודו, ובכלל זה הזכות לפרטיות ולביטחון האישי. מטרתו של חוק זה להסדיר מתן מענה נפשי מקצועי ונגיש בקהילה לכל אדם במשבר נפשי, כדי למנוע החרפה של המשבר, וכך לצמצם את מעורבותם של גורמי אכיפת החוק ואת הצורך באשפוזים כפויים, והכול תוך מתן מענה מותאם ושמירה מרבית על זכויות האדם וכבודו, ובכלל זה הזכות לפרטיות ולביטחון האישי.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"הוועדה" – ועדת הבריאות של הכנסת; "הוועדה" – ועדת הבריאות של הכנסת;
"מוקד החירום" – מוקד החירום הנפשי כמשמעותו בסעיף 3; "מוקד החירום" – מוקד החירום הנפשי כמשמעותו בסעיף 3;
"סיוע נפשי ראשוני" – סיוע נפשי ראשוני במקום שבו נמצא האדם ששרוי במשבר נפשי; "סיוע נפשי ראשוני" – סיוע נפשי ראשוני במקום שבו נמצא האדם ששרוי במשבר נפשי;
"פקודת הרופאים" – פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976; "פקודת הרופאים" – פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976;
"צוות התערבות במשבר" – כמשמעותו בסעיף 5; "צוות התערבות במשבר" – כמשמעותו בסעיף 5;
"רופא" – רופא מורשה כמשמעותו בפקודת הרופאים; "רופא" – רופא מורשה כמשמעותו בפקודת הרופאים;
"השר" – חבר הממשלה שהממשלה הסמיכה אותו לבצע חוק זה בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה, ואם לא הסמיכה כאמור – שר הבריאות. "השר" – חבר הממשלה שהממשלה הסמיכה אותו לבצע חוק זה בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה, ואם לא הסמיכה כאמור – שר הבריאות.
הקמה של מוקד החירום 3. (א) יוקם מוקד חירום לסיוע נפשי ראשוני במשרד שהשר ממונה עליו שייתן מענה על פניות לסיוע נפשי ראשוני. (א) יוקם מוקד חירום לסיוע נפשי ראשוני במשרד שהשר ממונה עליו שייתן מענה על פניות לסיוע נפשי ראשוני.
(ב) הפעלת מוקד החירום והזנקת צוותי התערבות במשבר לשם מתן סיוע נפשי ראשוני ייעשו בהתאם להוראות לפי חוק זה. (ב) הפעלת מוקד החירום והזנקת צוותי התערבות במשבר לשם מתן סיוע נפשי ראשוני ייעשו בהתאם להוראות לפי חוק זה.
(ג) את מוקד החירום יאיישו מוקדנים שעברו הכשרה מקצועית ייעודית על ידי אנשי טיפול והכשרה, וכן יעברו הכשרות נוספות, אחת לשנה, כפי שיקבע השר בתקנות (בחוק זה – מוקדנים). (ג) את מוקד החירום יאיישו מוקדנים שעברו הכשרה מקצועית ייעודית על ידי אנשי טיפול והכשרה, וכן יעברו הכשרות נוספות, אחת לשנה, כפי שיקבע השר בתקנות (בחוק זה – מוקדנים).
(ד) ההתקשרות למוקד החירום תיעשה בחיוג טלפוני מקוצר ובאמצעים דיגיטליים נוספים; התקשרות כאמור לא תחויב בתשלום. (ד) ההתקשרות למוקד החירום תיעשה בחיוג טלפוני מקוצר ובאמצעים דיגיטליים נוספים; התקשרות כאמור לא תחויב בתשלום.
(ה) מוקד החירום יפרסם בערוצי התקשורת המקובלים את פרטי יצירת הקשר עימו. (ה) מוקד החירום יפרסם בערוצי התקשורת המקובלים את פרטי יצירת הקשר עימו.
פעילות מוקד החירום 4. (א) מוקד החירום יפעל ברציפות 24 שעות ביממה, כל ימות השנה. (א) מוקד החירום יפעל ברציפות 24 שעות ביממה, כל ימות השנה.
(ב) מוקד החירום יקבל פניות מכל אדם, לרבות כל ארגון או מוקד אחר. (ב) מוקד החירום יקבל פניות מכל אדם, לרבות כל ארגון או מוקד אחר.
(ג) קיבל מוקד החירום פנייה המעידה על צורך בסיוע נפשי ראשוני, ישלח המוקדן לפחות שני חברים מצוות התערבות במשבר למקום שבו נמצא האדם הזקוק לסיוע כאמור, לאחר שהתייעץ עם חבר צוות התערבות במשבר שישמש תורן לעניין זה ובהתאם להמלצתו. (ג) קיבל מוקד החירום פנייה המעידה על צורך בסיוע נפשי ראשוני, ישלח המוקדן לפחות שני חברים מצוות התערבות במשבר למקום שבו נמצא האדם הזקוק לסיוע כאמור, לאחר שהתייעץ עם חבר צוות התערבות במשבר שישמש תורן לעניין זה ובהתאם להמלצתו.
(ד) מוקד החירום ינהל רישום של פניות שהתקבלו ושל אופן הטיפול בהן, ויעקוב אחר פניות חוזרות של אותו אדם. (ד) מוקד החירום ינהל רישום של פניות שהתקבלו ושל אופן הטיפול בהן, ויעקוב אחר פניות חוזרות של אותו אדם.
הקמה של צוותי התערבות במשבר 5. (א) השר ימנה צוותים רב־מקצועיים להתערבות במשבר שייתנו סיוע נפשי ראשוני; בכל צוות יהיו חברים – (א) השר ימנה צוותים רב־מקצועיים להתערבות במשבר שייתנו סיוע נפשי ראשוני; בכל צוות יהיו חברים –
(1) רופא מומחה בפסיכיאטריה;
(2) פסיכולוג כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז–1977, בעל תואר מומחה בפסיכולוגיה קלינית וניסיון מקצועי בטיפול בתחום בריאות הנפש;
(3) עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו–1996, בעל ניסיון מקצועי בתחום בריאות הנפש;
(4) אחות כמשמעותה לפי פקודת בריאות העם, 1940, בעלת ניסיון בתחום בריאות הנפש;
(5) גורם מקצועי טיפולי נוסף שמינה השר, בעל ניסיון מקצועי והכשרה בתחום בריאות הנפש, ובכלל זה גורם בעל הכשרה וידע בתחום הנרקולוגיה (טיפול בהתמכרויות לחומרים נרקוטיים).
(ב) צוותי ההתערבות במשבר יהיו בפריסה גאוגרפית ארצית באופן שיאפשר מתן מענה בזמן סביר בכל מקום. (ב) צוותי ההתערבות במשבר יהיו בפריסה גאוגרפית ארצית באופן שיאפשר מתן מענה בזמן סביר בכל מקום.
(ג) צוות התערבות במשבר יהיה בכוננות קריאה 24 שעות ביממה. (ג) צוות התערבות במשבר יהיה בכוננות קריאה 24 שעות ביממה.
(ד) חברי צוות התערבות במשבר יעברו הכשרה כפי שיקבע השר בתקנות. (ד) חברי צוות התערבות במשבר יעברו הכשרה כפי שיקבע השר בתקנות.
מתן סיוע נפשי ראשוני 6. (א) צוות התערבות במשבר ייתן סיוע נפשי ראשוני בהתאם לצורכי האדם הזקוק לו, ובמסגרתו יבצע גם פעולות אלו: (א) צוות התערבות במשבר ייתן סיוע נפשי ראשוני בהתאם לצורכי האדם הזקוק לו, ובמסגרתו יבצע גם פעולות אלו:
(1) הגעה למקום האירוע;
(2) ביצוע הערכה ואבחנה של מצבו הנפשי של אדם כאמור;
(3) שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי כל דין, לפי הצורך.
(ב) צוות התערבות במשבר יפנה לפסיכיאטר מחוזי כהגדרתו בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991, בהתקיים כל אלה: (ב) צוות התערבות במשבר יפנה לפסיכיאטר מחוזי כהגדרתו בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991, בהתקיים כל אלה:
(1) חברי הצוות הנמצאים במקום האירוע נתנו סיוע נפשי ראשוני לאדם שנקראו לסייע לו אך לא חל שינוי במצבו;
(2) התקיימו התנאים הקבועים בסעיפים 6, 7 ו־9 לחוק האמור;
(3) חברי הצוות הנמצאים במקום האירוע התייעצו עם חבר הצוות שהוא רופא מומחה בתחום הפסיכיאטריה, אם אינו נמצא במקום, בדבר מתן סיוע נוסף לאדם שנקראו לסייע לו, ולאחר שניתן לאדם סיוע נוסף, אם נדרש, לא חל שינוי במצבו.
(ג) הופנה האדם לאשפוז או לטיפול מרפאתי ואין לאדם קרוב משפחה שיכול ללוות אותו למקום האשפוז או למרפאה, ילווה את האדם אחד מחברי צוות התערבות במשבר. (ג) הופנה האדם לאשפוז או לטיפול מרפאתי ואין לאדם קרוב משפחה שיכול ללוות אותו למקום האשפוז או למרפאה, ילווה את האדם אחד מחברי צוות התערבות במשבר.
(ד) לאחר כל טיפול בפנייה, יתעד צוות התערבות במשבר את הסיוע שנתן וימליץ על הצורך בהמשך טיפול, ובכלל זה המשך טיפול בקהילה. (ד) לאחר כל טיפול בפנייה, יתעד צוות התערבות במשבר את הסיוע שנתן וימליץ על הצורך בהמשך טיפול, ובכלל זה המשך טיפול בקהילה.
(ה) בהסכמת האדם שצוות התערבות במשבר נקרא לתת לו סיוע נפשי ראשוני, יעביר הצוות לגורם המטפל של אותו אדם, אם הוא מטופל בקהילה, מידע על אודות האירוע, אופן התערבותו וההמלצות כאמור בסעיף קטן (ד) שנתן לאותו אדם או לבני משפחתו. (ה) בהסכמת האדם שצוות התערבות במשבר נקרא לתת לו סיוע נפשי ראשוני, יעביר הצוות לגורם המטפל של אותו אדם, אם הוא מטופל בקהילה, מידע על אודות האירוע, אופן התערבותו וההמלצות כאמור בסעיף קטן (ד) שנתן לאותו אדם או לבני משפחתו.
(ו) צוות התערבות במשבר יוודא לאחר סיום האירוע כי מתקיים המשך טיפול על ידי גורמים בקהילה. (ו) צוות התערבות במשבר יוודא לאחר סיום האירוע כי מתקיים המשך טיפול על ידי גורמים בקהילה.
פנייה למשטרת ישראל 7. (א) נוכח מוקדן כי יש חשש לביצוע עבירה מהעבירות המנויות בתוספת על ידי אדם במשבר נפשי, יפנה למוקד משטרת ישראל (בסעיף זה – המשטרה) לאחר שהתייעץ עם חבר צוות התערבות במשבר שישמש תורן לעניין זה וידווח על פרטי הפנייה. (א) נוכח מוקדן כי יש חשש לביצוע עבירה מהעבירות המנויות בתוספת על ידי אדם במשבר נפשי, יפנה למוקד משטרת ישראל (בסעיף זה – המשטרה) לאחר שהתייעץ עם חבר צוות התערבות במשבר שישמש תורן לעניין זה וידווח על פרטי הפנייה.
(ב) ראה חבר צוות התערבות במשבר הנמצא במקום האירוע כי בוצעה עבירה מהעבירות המנויות בתוספת או כי יש חשש ממשי לביצוע עבירה כאמור, ידווח על כך למשטרה מייד. (ב) ראה חבר צוות התערבות במשבר הנמצא במקום האירוע כי בוצעה עבירה מהעבירות המנויות בתוספת או כי יש חשש ממשי לביצוע עבירה כאמור, ידווח על כך למשטרה מייד.
(ג) השר יקבע את העבירות בתוספת בצו. (ג) השר יקבע את העבירות בתוספת בצו.
(ד) התקבלה במוקד המשטרה פנייה שמעלה חשש לקיומו של משבר נפשי שנדרשת בו התערבות של צוות התערבות במשבר, יעביר מוקד המשטרה את הפנייה למוקד החירום ויעדכנו בדבר הפעולות שנקטה המשטרה באירוע, אם נקטה. (ד) התקבלה במוקד המשטרה פנייה שמעלה חשש לקיומו של משבר נפשי שנדרשת בו התערבות של צוות התערבות במשבר, יעביר מוקד המשטרה את הפנייה למוקד החירום ויעדכנו בדבר הפעולות שנקטה המשטרה באירוע, אם נקטה.
סודיות 8. אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה או עקב מתן סיוע נפשי ראשוני או במהלכו, ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם ביצוע חוק זה או בהתאם להוראות כל דין. אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה או עקב מתן סיוע נפשי ראשוני או במהלכו, ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם ביצוע חוק זה או בהתאם להוראות כל דין.
תקציב 9. התקציב השנתי לביצועו של חוק זה ייקבע בחוק התקציב השנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985. התקציב השנתי לביצועו של חוק זה ייקבע בחוק התקציב השנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985.
ביצוע ותקנות 10. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו; תקנות לפי סעיף 3(ג) יותקנו גם לאחר התייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו; תקנות לפי סעיף 3(ג) יותקנו גם לאחר התייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי.
תיקון חוק מוקדי חירום 11. בחוק מוקדי חירום, התשע"ו–2016, בהגדרה "מוקד חירום", בסופה יבוא "וכן מוקד החירום הנפשי כהגדרתו בחוק צוותי התערבות במשבר נפשי, התשפ"ג–2023". בחוק מוקדי חירום, התשע"ו–2016, בהגדרה "מוקד חירום", בסופה יבוא "וכן מוקד החירום הנפשי כהגדרתו בחוק צוותי התערבות במשבר נפשי, התשפ"ג–2023".
שמירת סמכויות 12. אין בחוק זה כדי לגרוע מאחריותו או מסמכותו של כל גוף אחר לפי כל דין. אין בחוק זה כדי לגרוע מאחריותו או מסמכותו של כל גוף אחר לפי כל דין.
תחילה ותקנות ראשונות 13. (א) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). (א) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף 3(ג) יובאו לאישור הוועדה בתוך שנה מיום התחילה. (ב) תקנות ראשונות לפי סעיף 3(ג) יובאו לאישור הוועדה בתוך שנה מיום התחילה.
דיווח לכנסת – הוראת שעה 14. השר ידווח לוועדה על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה על מספר צוותי התערבות במשבר שהוקמו, הכשרתם והפעלתם, על ההיערכות להקמתם של צוותים נוספים והכשרתם ועל הקמת המוקד והפעלתו; דיווח כאמור יימסר אחת לשישה חודשים בשלוש השנים שמיום התחילה, ואחת לשנה בחמש השנים שממועד הדיווח האחרון כאמור. השר ידווח לוועדה על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה על מספר צוותי התערבות במשבר שהוקמו, הכשרתם והפעלתם, על ההיערכות להקמתם של צוותים נוספים והכשרתם ועל הקמת המוקד והפעלתו; דיווח כאמור יימסר אחת לשישה חודשים בשלוש השנים שמיום התחילה, ואחת לשנה בחמש השנים שממועד הדיווח האחרון כאמור.
תוספת תוספת
(סעיף 7) (סעיף 7)
רשימת העבירות שידווחו למשטרת ישראל רשימת העבירות שידווחו למשטרת ישראל