חומר רקע
א
' אדר ב תשפ"ד
11
מרץ
2024
:סימוכין352389
לכבוד
ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר
ועדת חוקה, חוק ומשפט
כנסת ישראל
,שלום רב
:הנדון 'הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס14), התשפ''ג-
2023
הצעת החוק שבנדון המלובנת לעומק בו
ו עדה בראשותך, כוללת היבטים שונים
.הנוגעים להגנת הפרטיות והשמירה על זכויות הפרט
נבקש להביא בפניך מס' סוגיות שאנו מבקשים כי יוסדרו במהלך החקיקה (לפי סדר
:)הופעתם בחוק, ולא בהכרח לפי סדר חשיבותם
1.
הגדרת מאגר מידע–
במסגרת התיקון המצע מתבצעת הבחנה בין סוגי מאגרים
וההוראות החלות עליהם, בין היתר לפי 'מספר רשומות' שבמאגר. ואולם
במערכות מצלמו ת במרחב הציבורי של הרשויות המקומיות לא ניתן לספור את
,מספר המצולמים ללא ביצוע עיבוד, ולדעתנו לא נכון לחייב ביצוע עיבוד שכזה
וזאת כדי שלא להפוך מאגרים שכאלה למאגרים המכילים מידע רגיש (שלא
.)לומר, מאגרים ביומטריים
נבהיר כי נכון להיום, המצלמות של הרשויות המקו מיות המוצבות במרחב
הציבורי אינן כוללות מערכות המעבדות את המידע, ואינן סופרות או מזהות
אדם, ועל כן ובכדי לבדוק את מספר הרשומות שבמאגר, הרשויות יידרשו
להוסיף מערכות המבצעות עיבוד–
.דבר אשר בבירור חוטא למטרת החוק
מאחר שהרשויות המקומיות ממילא מחויבות לרשום
את כל מאגריהן
(כגופים
ציבוריים), נבקש להחריג באופן מפורש את מערכות המצלמות המוצבות במרחב
.הציבורי מחובת בדיקת מספר הרשומות שבמאגר
2.
סמכות מנהל הרשות להגנת הפרטיות להתלות/לבטל רישום מאגר מידע –
סעיף
10(ו) להצעת החוק, קובע כי במקרה של הפרת החוק או התקנות לפיו , בין אם
הגיעו מצד בעל השליטה במאגר ובין אם נעשו ע"י המחזיק מטעמו, רשאי מנהל
.הרשות להגנת הפרטיות להתלות/לבטל רישום מאגר מידע
מאחר שלפי סעיף8
לחוק (בנוסחו המתוקן לפי הצעת החוק), הרשויות
המקומיות (בהיותן "גוף ציבורי") מחויבות לרשום את כל מאגרי המידע שלהן
(
,)למעט מאגר המידע ביחס לעובדי הרשות עצמה ואסור להן ו/או למי מטעמן
לעבד מידע אישי ממאגר שאינו רשום ,
משמעות התליית/ביטול הרישום–
אי
יכולת הרשות המקומית לעשות שימוש במאגר.
איננו מזלזלים בשום פנים ואופן בחומרת מצב שבו מתבצעת הפרה של דיני הגנת
הפרטיות. ואולם, באיזון שבין האינטרסים הציבוריים השונים המתקיימים עת
מדובר במאגרי מידע של הרשויות המקומיות , הסנקציה המבוקשת בסעיף זה
:אינה מהווה איזון נכון לדעתנו, ונסביר
2.1
.
סמכות המנהל היא להתלות/לבטל רישום במאגר, בשל 'הפרה של החוק או
התקנות לפיו'. מדובר בסמכות רחבה מאוד, ללא הבניית שיקול דעת של
המנהל–
,מתי להתלות, מתי לבטל, מהו פרק הזמן המקסימלי של התלייה
מהן ההפרות מבין כל הפרות דיני הגנת הפרטיות, המצדיקות שימוש
בסנקציה זו. למעשה מדובר בס מכות בלתי מוגבלת, ששימוש בה עשוי
להיות תלוי שיקול הדעת הפרטי של האדם הממלא את תפקיד המנהל. ולא
כך צריכים להיות פני הדברים. גם אם נוסח דומה קיים בחוק ערב התיקון
המבוקש (וגם אם עד כה לא נעשה שימוש לרעה בכ
ו ח הניתן בו למנהל), הרי
שכעת, כאשר מבקשים לתקנו, יש לעש ות זאת באופן התואם תפיסות
.מודרניות של חקיקה ושל התוויית הפעלת שיקול הדעת של הרגולטור
2.2
.
מדובר בסנקציה י
י חודית המופנית כלפי גופים ציבוריים וסוחרי מידע בלבד
(באשר רק עליהם מוטלת חובת רישום המאגר). אין סנקציה מקבילה
המוטלת על כל גורם אחר המפר את דיני הגנת הפרטי ות, ללא קשר לחומרת
ההפרה ולמידת רגישות המידע שלגביו בוצעה ההפרה. לא ברור מהי
ההצדקה לכך, ומדוע לא ניתן להסתפק ביתר הסנקציות שבארסנל הכלים
.של הרשות להגנת הפרטיות כנגד מפרים
2.3
.
בשונה מסוחרי מידע, שהסנקציה פוגעת בפרנסתם (פגיעה שאיננו מקלים
בה ראש, כמובן), כלומר : הסנקציה פוגעת ישירות במפר, הרשויות
המקומיות עושות שימוש במידע שבמאגרי המידע שברשותן
עבור הציבור ,
כלומר: הסנקציה פוגעת בציבור, בצד ג'. לפיכך, כאשר מדובר במאגרים של
הרשויות המקומיות, אנו סבורים כי גם אם ישנה הפרה חמורה ביותר של
דיני הגנת הפרטיות, אין מקום לבטל את רישום המאגר, אלא להתלותו
בלבד, לפרקי זמן קצובים ביותר, שיאפשרו לרשות המקומית לבטל
.התקשרות עם מחזיק קיים ולהתקשר עם מחזיק חדש
אנו סבורים כי יש לקבוע הוראות ביחס לבעלי שליטה במאגר שהם גופים
ציבוריים (ורשויות מקומיות ביניהם), לבין בעלי שליטה במאגר ש הם סוחרי
.מידע וגופים פרטיים אחרים
2.4
.
בכל מקרה, לא ראוי לקבוע סנקציה על בעל השליטה במידע, בשל הפרות
של המחזיק במאגר, ולמצער–
בשל הפרות של המחזיק במאגר שאינו פועל
.בהתאם להוראות בעל השליטה במאגר
3.
כפיפות ממונה אבטחת המידע למנמ"ר – כידוע, בהתאם לתקנות אבטחת המי ,דע
נדרש כי לא יהיה לממונה אבטחת המידע כל ניגוד עניינים במילוי תפקידו–
אמירה ראויה, שחלה על כלל התפקידים בשירות הציבורי אף מבלי שתהיה
כתובה מפורשות עלי ספר. ואולם, פרשנות הרשות להגנת הפרטיות באשר
לשאלת ניגוד העניינים היא פרשנות מוקשית, ביחוד בהקשר של היחס ים שבין
מממונה אבטחת המידע למנהל מערכות המידע ברשות המקומית. בראשית
דרכה, הוציאה הרשות להגנת הפרטיות גילוי דעת לפיו לא ניתן להכפיף את
ממונה אבטחת המידע למנמ"ר, ורק לאחרונה, לאחר מספר רב של דיונים מול
נציגי הרשות להגנת הפרטיות ולאחר שהוצגו בפניהם מודלים שונ ,ים מהעולם
נאותה לסייג את גילוי הדעת ולהבהיר כי הדבר יותר 'במקרים חריגים' (אמירה
.)סתומה כשלעצמה
אנו תומכים בעמדת יו"ר הועדה, כפי שהובעה בדיונים, ולפיה לא ניתן יהיה
להטיל עיצומים כספיים בגין פעולה של הממונה על אבטחת המידע, שלדעת
הרשות להגנת הפרטיות נעשית.תוך ניגוד עניינים
בנוסף, אנו מבקשים כי ייקבע מפורשות (בסעיף17
ב לחוק) כי ממונה אבטחת
המידע יוכל להיות כפוף למנהל מערכות המידע, כפי שקיים במקומות שונים
.בעולם
4.
העברת מידע בין גופים ציבוריים –
פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות קובע הסדרים
.להעברת מידע בין גופים ציבוריים
4.1
.
( לפי פסקה1
) להגדרת "גוף ציבורי" שבסעיף23
" , גוף ציבורי הוא גם גוף
אחר הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין"
. נמסר לנו ע"י נציגי משרד
המשפטים, כי האמירה הזו אינה ברורה כל צרכה, ככוללת גם תא גידים
עירוניים, תאגידים מעין עירוניים וגופים אחרים המפעילים מסגרות חינוך
.)בלתי פורמאלי בשעות שלאחר שעות הלימודים (כדוגמת: צהרונים
4.2
.
סעיף23
(ג2
" ) קובע אפשרות העברת מידע מגוף ציבורי למשרד ממשלתי או
למוסד מדינה אחר, או בין משרדים או מוסדות כאמור, אם מסירת המי דע
דרושה למטרת ביצוע כל חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או
התפקידים של מוסר המידע או מקבלו ". משום מה, הושמטו הרשויות
המקומיות מרשימת הגופים הרשאים לקבל מידע מגוף ציבורי לצורך ביצוע
חיקוק או סמכויות או תפקידים של מוסר המידע או מקבלו. ברור לחלוטין
כי הרשויות המקומיות, שלהן עיקר הממשקים מול הציבור, צריכות להיות
.כלולות בסעיף זה, ויש לתקנו בהתאם
נבקש כי תקיים דיון בו
ו עדה בראשותך בנושאים אלה, על מנת שיתבצעו תיקונים
.מוסכמים כבר במסגרת התיקון שבנדון
5.
סנקציות פליליות
, עיצומים כספיים וסנקציות מינהליות אישיות כנגד נבחר י
ציבור ובעלי תפקידים ברשות המקומית –
אנו מתנגדים להטלת סנקציות
פליליות ואישיות כנגד נבחרי ציבור ובעלי תפקידים ברשויות המקומיות. לא
יעלה על הדעת כי בשל שירותם של אישים אלה בשירות הציבורי ייגרם להם חסר
כיס, ייפגע שמם הטוב או חלילה גרוע מכך– ימצאו עצמם בפני
,הליכים פליליים
לעתים בשל א
י רועים שאינם בשליטתם, לעתים בשל התנהלות של קודמיהם
.בתפקיד
בנוסף ובהתייחס לעיצומים הכספיים–
אנו סבורים כי כאשר מדובר בגופים
ציבוריים (רשויות מקומיות), לפחות, יש לייצר מדרג נוסף, בטרם הטלת העיצום
הכספי, והוא מתן אפשרות לגוף הציבורי לתקן את הליקוי במועד סביר שייקבע
ע"י ראש הרשות להגנת הפרטיות, כאשר רק בחלוף פרק הזמן וככל שההפרה לא
.תוקנה, ניתן יהיה להטיל על הגוף הציבורי עיצום כספי
יש לזכור כי כאשר מדובר ברשות מקומית, אשר לא רק שאינה מפיקה רווחים
מהמידע הקיים במאגריה, אלא אף מו ציאה הוצאות לצורך הקמת המאגרים
והגנה עליהם, רק על מנת שתוכל לספק שירותים לתושבים, העיצומים הכספיים
שהיא עלולה לה
י אלץ לשלם מוצאים מכספי ציבור, ומכספים המיועדים למתן
שירותים למען הציבור. את החסר בקופה הציבורית לא תוכל הרשות המקומית
להשלים (שהרי קיימים דיני הק פאה על הארנונה, וההכנסות של הרשות
.המקומית מאוד מוגבלות בשל כך), וכתוצאה מכך יצא הציבור נפסד
נציגינו בדיון ישמחו להבהיר את האמור לעיל, ולהוסיף התייחסות למוצע בחקיקה
.(בין ביחס לאמור לעיל ובין ביחס להיבטים אחרים), לפי הצורך
,בברכה
שלמה דולברג
מנהל כל
לי
העתק:
ח"כ יריב לוין- שר המשפטים
ח"כ הרב משה ארבל- שר הפנים
מר חיים ביבס- ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי
'מר שי חג'ג-
ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז השלטון
האזורי בישראל
עו"ד יוסי ברודני- ראש עיריית גבעת שמ
ואל ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ב
מש"מ
מר שי רוזנצוויג-
ראש המועצה המקומית אלפי ,מנשה ויו"ר ועדת מדע וטכנולוגיה
מש"מ
מר איתמר דוננפלד- מנכ"ל, משרד המשפטים
עו"ד רונן פרץ- מנכ"ל, משרד הפנים
מר איציק אשכנזי-
מנכ"ל, מרכז השלטון
האזורי בישראל
ד"ר גור בליי- יועמ"ש לועדת חוקה, חוק ומשפט, כנסת ישראל
עו"ד אביטל סומפולינסקי- המשנה ליועמ"ש לממשלה (משפט ציבורי-
)חוקתי
עו"ד גלעד סממה- ראש הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים
גב' אנה לרנר-זכות- מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הפנים
רו"ח תומר ביטון- מנהל המי
נהל לשלטון מקומי, משרד הפנים
מר כפיר מצוינים- סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי
עו"ד ראובן אידלמן- מנהל מחלקת ייעוץ משפטי ואסדרה
, ה
רשות להגנת הפרטיות
עו"ד מירה סלומון- ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי
עו"ד עוזי סלמן- יועמ"ש עיריית תל אביב-יפו ויו"ר איחוד היועמ"שים ברשו
יות המקומיות
מר צחי שלום- ראש מינהל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ראשי, מרכז השלטון המקומי
מר יובב יהב-
מנמ"ר עיריית ראש העין ויו"ר איגוד המנמ"רים
ברשויות המקומיות