חומר רקע
הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון- מבחן ההסמכה ותקופת ההתמחות), התשפ"ג-
2023
הליך קבלת הרישיון בישראל לעולים חדשים וישראלים שלמדו בחו"ל
נכון להיום:הליך קבלת הרישיון לעורכי דין ומשפטנים שלמדו בחו"ל מורכב מכמה שלבים
1.
אישור הכרה בתואר מאוניברסיטה העברית
בירושלים
2.
פתיחת תיק בלשכת עורכי הדין
3.
9
בחינות בדיני מדינת ישראל
4.
התמחות
5.
מבחן ההסמכה
.)כל ההליך לוקח בין שנתיים לארבע (ואפילו יותר) תלוי ברמת העברית במועד העלייה ומעמד העולה (עורך דין או משפטן
:הצעת החוק נועדה לטפל בכמה בעיות שנוצרו במצב הנוכחי
1.
אישור הכרה
בתואר באוניברסיטה העברית
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–
1961
24
.הוראה כללית
אדם כשיר להיות עורך דין אם נתקיימו בו אל:ה
(1)
הוא בעל השכלה משפטית גבוהה;
(2)
עבר תקופת התמחות;
(3)
עמד בבחינות הלשכה;
.הכל לפי המפורט בפרק זה
25
.השכלה משפטית גבוהה
אלה בעלי השכלה משפטית גבוהה לענין סעיף24
:
(1)
בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה
בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-
1958
;
(2)
בוגר בלימודי משפט במוסד בחוץ לארץ שהוכר, לענין הוראה זו, על ידי
האוניברסיטה העברית בירושלים
כמוסד
להשכלה גבוהה האגף להערכת תארים אקדמיים מחוץ לארץ במשרד החינוך ; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד
בבחינות בהיקף אשר לדעת
האוניברסיטה העברית בירושלים
האגף להערכת תארים אקדמיים מחוץ לארץ
במשרד החינוך ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית גבוהה;
(2א) בוגר בלימודי
משפט, במוסד בישראל בעל רשיון לפי סעיף25
ד או לפי סעיף25
,ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה
התשי"ח-
1958, שהוא שלוחה או סניף של מוסד בחוץ לארץ, ובלבד שהמוסד בחוץ לארץ הוכר לפי פסקה (2);
(3)
מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים עורך דין או בתפקיד שיפוטי ,
מי ששימש
בחוץ לארץ לפחות ארבע שנים כעורך דין במדינה בהתאם לתנאים הקבועים בה לצורך עיסוק כעורך דין , ומי
;ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו
(4)
.)(נמחקה
,כלומר
החוק העיקרי קובע (לגבי מי שלמד בחו"ל) כי בעלי השכלה משפטית גבוהה הם
-
מי שהוסמך בחו"ל
לעריכת דין ושימש לפחות שנתיים עו"ד או ב
תפקיד שיפוטי
,(ללא בדיקת דיפלומה! כלומר
לאנשים אלה בכלל לא בודקים האם הם סיימו לימודים במוסד אקדמי –
'ס25
(3))
-
בוגר בלימודי משפט במוסד
בחו"ל שהוכר, לענין הוראה זו, על ידי ה אוניברסיטה העברית בירושלים '(ס25
(2
))
הבעיה:
כלומר, כל עולה שלא היה בעל רישיון בחו"ל מעל שנתיים
חייב לקבל אישור מאוניברסיטה העברית.
למה זה אוניברסיטה העברית: אין לי תשובה, זה היה אפילו בטיוטה הראשון של חוק הלשכה ב-
1957
ולא מצאתי
.הסבר למה
יש פה כמה
בעיות:
-
( עלות הבדיקה לא מבוטל לעולה420
)₪שהוא לא מקבל חזרה מאף גורם
-
האוניברסיטה לא מכירה בסוגי הלימודים כמו לימודי ערב ולימודי מרחוק
ומחייבת עולים להשלים נקודות
במוסדות הלימוד בארץ (בין30
ל-
60
.נקודות). כי היא בודקת לפי נוכחות בכיתה
:יודגש לעניין זה
ברוב
המקרים אין הבדל בתוכנית הלימודים בין לימודי ערב ולימודי יום או לימודים מרחוק לדוגמא בברית
המועצות לשעבר. סטודנטים עוברים אותן בחינות ועבודות והבדל היחיד הינו השתתפות פיזית בשיעורים
(בדומה לאוניברסיטה הפתוחה או לימודים בתקופת קורונה). כלומר זה פחות רלוונטי
.להערכה של תואר
מי שהיה בעל רישיון מעל שנתיים גם אם למד סוגי הלימודים אלה לא נדרש לעבור השלמות
עלות ההשלמות מאוד גבוהה (מעל10,000
₪
לכל הפחות, בדרך כלל הרבה יותר), אין מימון מצד משרד
הקליטה (רק מי שעומד בתנאיי מימון תואר של מנהל הסטודנטים–
עד גיל30
וע ד3
)שנים בארץ
למרות מספר רב של קורסים במסגרת
ה ,השלמת, שבמרבית המקרים תואמים בחינות בדיני ישראל
ה
לשכ ה
מכירה במספר מצומצם מאוד של קורסים אלה לצורך פטור מחלק מבחינות בדיני ישראל
מהות
ההצעה
: לאפשר לבעלי ניסיון יותר משנתיים לפתוח תיק בלשכת עורכי הדין ללא צורך
בהשגת אישור
האוניברסיטה העברית אשר מהווה מחסום נוסף בהלך ארוך ולא פשוט של העולים לרישיון בארץ (לדוגמא, על סמך
.)אישור הכרה ממשרד החינוך
2.
הכרה בניסיון של עולים עורכי דין שמגיעים מהמדינות שאין בהן חובה ברישיון
.לא בכל המדינות יש חובה ברישיון
ברית המועצות לשעבר, צרפת (ליועצים משפטיים פנימיים–
in house lawyers
,)רומניה
'ועד
יודגש, כי
בחלק מהמדינות
,מדינות אפילו ישנם תפקידים שאסור לקבל רישיון (לדוגמא, פרקליטים, רשמי הוצל"פ
.)'נוטריונים וכדו
הצעה : לתקן חוק הלשכה ולהכיר בניסיון שלא על סמך הרישיון.ממדינות אלה
מתי העולים פוגשים אפליה בעניין זה:
-
אישור הכרה בתואר מאוניברסיטה העברית
(עוד לפני פתיחת תיק בלשכה–
ראה סעיף1)
-
מועד התחיל התמחות (נוהל פתיחת תיק לבוגר משפטים/עורך דין מחו"ל ותהליך קבלה ללשכה)
-
תקופת ההתמחות
-
פטור ממבחן ההסמכה
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–
1961
35
.תקופת ההתמחות
(ב)
מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ עורך דין או בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים ,
מי ששימש
בחוץ לארץ לפחות ארבע שנים כעורך דין במדינה בהתאם לתנאים הקבועים בה לצורך עיסוק כעורך דין , ומי
ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, תהיה תקופת
התמחותו שנה, ורשאית הלשכה להפחית תקופה זו ובלבד שלא תפחת מששה חדשים; שימש כאמור פחות
משנתיים– רשאית הלשכה להפחית את תקופת ההתמחות שהוא חייב בה ובלבד שלא תפחת משנה.
38
.בחינות התמחות
(א)
בתום תקופת ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה להסמכה לעריכת דין, שיהיו בין
השאר בדין המהותי ובסדרי דין; ואולם מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות חמש
שנים עורך דין או בתפקיד שיפוטי ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים בתפקי ד שיפוטי שרק בעל השכלה
,משפטית כשיר לו
או מי ששימש בחוץ לארץ לפחות שבע שנים כעורך דין במדינה בהתאם לתנאים הקבועים
בה לצורך עיסוק כעורך דין, והוא התחיל בהתמחותו תוך עשר שנים מיום עלייתו ארצה פטור מבחינה זו.
אותו מצב רלוונטי גם כלפי מי שרוצה להירשם במרשם:עורכי דין זרים
98
.ו
מרשם עורכי דין זרים
(א) הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1
)
בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ממדינה שדרישות ההשכלה וההכשרה למקצוע עריכת הדין
והפיקוח המשמעתי בה מספקים, לדעת הלשכה;
(2
)הוא שימש עורך ד,ין או כיהן בתפקיד שיפוטי, מחוץ לישראל, במשך חמש שנים לפחות
או מי ששימש בחוץ
לארץ לפחות שבע שנים כעורך דין במדינה בהתאם לתנאים הקבועים בה לצורך עיסוק כעורך דין,
בתקופה
הסמוכה לבקשת הרישום;
(3
)
הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור ייערכו גם
בשפה האנגלית;
....
9 בחינות בדיני ישראל ותחילת ההתמחות
הבעיה :
מי שהיה בעל רישיון מעל שנתיים זכאי לעבור בחינה בעברית משפטית, להתחיל התמחות ולהשלים שאר
הבחינות במהלך ההתמחות. יתר העולים נאלצים לעבור6
מתוך8 בחינות (לא כולל עברי ת) כדי לקבל זכות להתחיל
.התמחות
ההצעה:
-
להשוות זכויות.)כל בעלי ניסיון מעל שנתיים (לא רק על פי הרישיון
משך ה
ה תמחות
הבעיה :תקופת ההתמחות
חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-
1961
'(ס35
)
קובע
תקופת ההתמחות:
-
:בעלי רישיון או מי ששימש בתפקיד שיפוטי
מעל שנתיים– שנה עם אפשרות לקצר לחצי שנה
פחות משנתיים–
18
חודשים עם אפשרות לקצר לשנה
)(זמני תקופת ההתמחות שנה
-
מי שלא הוסמך בחו"ל–
18
חודשים (ללא קשר לניסיון שלו, גם אם הניסיון הוא20-30
)שנה
(זמני
)תקופת ההתמחות שנה
ההצעה : להכיר בניסיון שלא על סמך הרישיון ולהשוות.תקופת ההתמחות לבעלי ניסיון זהה
מבחן ההסמכה
הבעיה:
חוק
השלכה
'(ס38
)קובע כי בעלי רישיון או מי ששימש בתפקיד שיפוטי
מעל5
שנים פטורים ממבחן
.ההסמכה
בעלי ניסיון שעלו ממדינות שאין בהן חובה ברישיון אינם זכאים לפטור, אפילו עם ניסיון של15-20
.שנה
ההצעה :
.להכיר בניסיון עולים ממדינות שאין בהן חובה ברישיון
הערה של עו"ד מרים קריכלי: בעמוד הבא נתתי דוגמאות לאפשרות הוכחת ניסיון משפטי
עו"ד מרים קריכלי
.דוגמאות לאפשרות הוכחת ניסיון משפטי
יודגש, כי סקירה להלן אינה סקירה מלאה ואין לראות
בה חוות דעת משפטי ביחס למדינה ספציפי
ת
, אלא תיאור של
.כמה מקרים ודוגמאות
)לדוגמה, ברוסיה כדי לקבל מעמד עו"ד החוק בעניין עורכי הדין (אשר קובע הליך הרישויN 63-FZ
דורש השכלה משפטית
:גבוהה וניסיון מקצועי (משפטי) לפחות שנתיים. החוק גם קובע רשימת העבודות שנחשבות כניסיון משפטי
1
,. עבודה כשופט
,נוטריון
עו"ד ועוזריהם
2
:. משרות שדורשות השכלה משפטית
משרות ממשלתיות ומקומיות (שלטון מקומי), במערכת בתי המשפט, בארגונים
,וחברות
בארגוני מחקר מדעי, מרצים במשפטים במוסדות חינוך מקצועי, מוסדות להשכלה גבוהה וארגוני המדע
עוד דוגמה, כי כדי לקבל מעמד של שופט סעיף119
.לחוקה הרוסי דורש, בין היתר, השכלה משפטית גבוהה וניסיון משפטי
לעניין ניסיון משפטי קיים נוהל קביעת ניסיון בעבודה במקצוע (באי שור משרד המשפטים ובית המשפט העליוןN 10 (35) -
5
). על פי:הנוהל ניסיון משפטי הוא
-
עבודה בתפקידים אשר דורשם השכלה משפטית גבוהה או מקצועית: בגופים ממשלתיים, לרבות ברשות
המחוקקת, מבצעת ושופטת, בשלטון המקומי, באיגודים מקצועיים (כמו הסתדרות) ובארגונים ציבוריים א ,חרים
במפעלים, מוסדות, ארגונים מכל סוג של בעלות וארגון. דרישות כאלה נקבעות בחוקים או תקנות מתאימות
-
עבודה בתפקידים אחרים אם היא קשורה ישירות להגנה על זכויות ואינטרסים של אזרחים ותאגידים וחיזוק
.שלטון החוק ודורשת ידע בתחומים שונים של המשפט וביישומו
אפשרות הו
כחת ניסיון
)(על סמך הנוהל:
-
עבור גופי משפט וגופים שיפוטיים, נוטריונים, עורכי הדין, קיימת רשימה של משרות אשר נקבעה על ידי נוהלי
תפקידים של גופים כאלה
-
על סמך רישומים בפנקס העבודה. במידת הצורך, ניתן להוכיח על סמך צו מינוי לתפקיד, נוהלי עבודה במקום
העבודה, תיאו
רי תפקידים ומידע אחר על אופי העבודה שבוצעה
-
במקרים שנויים במחלוקת ועדת ההסמכה הרלוונטית מוסמכת לקבוע שעבודה מסוימת נחשבת כניסיון משפטי
כלומר , כדי להוכיח ניסיון ניתן לקבוע תפקידים שהם בהחלט תפקידים משפטיים ולהוכיח באמצעות פנקסי עבודה/הסכמי
,עבודה, כגון: שופט ועוזר של שופט, עו"ד ועוזר של עו"ד, נוטריון ועוזר של נוטריון תפקיד בארגונים כאשר שם של התפקיד
מוגדר כעבודה משפטית (לדוגמה: יועץ משפטי/יועץ במחלקה משפטית וכדו'), עבודה במוסדות מדע (מרצה משפטים, חוקר
.'מדעי בתחום משפטי) וכדו
במקרה של עבודה כאמצעי ניתן להוכיח ניסיון על סמך תחום העסק במסמכי הרישום ודיווחים לרשויות המס/פנסיה
.כהוכחה שהעסק היה פעיל
במקרים שנויים במחלוקת, כאשר שם של תפקיד בפנקס עבוד ה לא מתאר מהות השירות המשפטי (לדוגמה, יועץ, מומחה
וכדו' ללא ציון מילה "משפטי") ניתן להוכיח ניסיון באמצעות מסמכים נוספים: נוהלי עבודה, צו מינוי לתפקיד, הסכמי מתן
.'שירותים משפטיים, פסקי דין שבהם מופיע שם של מועמד כמייצג צד בהליך וכדו
.עוד דוגמה ,הנחיות של ועדת מינוי שופטים באוקראינה קובעות כי עבודה משפטית היא עבודה משפטית במערכת בתי המשפט
פרקליטות, עו"ד ועוזריו, נוטריון ועוזריו, עבודה במשרות ממשלתיות ושלטון המקומי, במוסדות המדע, בתאגידים ומוסדות
אחרים אם עבודה היא בעלת אופי
משפטי (גם אם תפקיד היה
.אדמיניסטרטיבי או ניהולי), לרבות במערכת הוצאה לפועל
באוקראינה ב נוהל בעניין בחירת מועמדים לתפקיד פרקליטים
בפרקליטות המחוז
'מס11
ZP-21
נקבע כי הוכחת ניסיון
מבצעים על סמך פנקס עבודה, נוהלי עבודה במקום העבודה, רשימת ההישגים ומסמכים אחרים.
עשיתי בדיקה ראשוני ,ת
חלקית בלבד , ביחס למדינה שבמשפטה אני מתמחה (רוסיה) ובדיקה כללית של מדינה ששפתה אני
דוברת (אוקראינה). אני מציעה לבדוק פר מדינה ולעשות רשימה על סמך דרישות של משפט מקומי באותה מדינה מה נחשב
בה ניסיון עבודה משפטי
ת. אני סבורה כי
ברוב מדינות העולם כדי להתמנות לתפקידים מסוימים או להתקבל כחבר בלשכת
.עו"ד יש דרישות לניסיון ויש כללים להוכחת הניסיון