חומר רקע
1
13
ב בפ
רואר
2024
:לכבוד
חה"כ
שמחה רוטמן
יו"ר וועדת חוק חוקה ומשפט
ה כנסת
,שלום רב
:הנדון תיקונים
מוצעים לחוק המאבק בטרור– עמדת האגודה לזכויות האזרח
ביום14.2.2023
תקיים הוועדה דיון ב הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון–
,)מניעת הזדהות עם ארגון טרור
התשפ"ג–
2023
/(פ2227/25
:) (להלן
הצעת החוק של חה"כ רביבו
), שיזם חה"כ אליהו רביבו, וב הצעת חוק
המאבק בטרור (תיקון– הזדהות עם מבצע עבירת טרור מסוג המתה), התשפ"ג–
2023
/(פ3157/25
:) (להלן
הצעת החוק של חה"כ סוכות .), שיזם חה"כ צבי סוכות
האגודה לזכויות האזרח מתנגדת לשתי ההצעו
ת.
:להלן טעמינו
1.
חוק המאבק בטרור , התשע"ו–
2016
:(להלן
חוק המאבק בטרור ) כולל שורה של איסורים שתכליתם מיגור
הטרור והגנה על בטחון המדינה, תוך
צמצום הפגיעה ב זכויות
הפרט .
סעיף24
ל חוק אוסר על התבטאויות
אשר יש בהן כדי תמיכה ב ארגון
טרור או במעשה טרור כן ו הסתה ל מעשה טרור. נוכח עוצמת הזכות לחופש
ביטוי, והיותה תנאי שאין בלתו לקיומו של משטר דמוקרטי, כולל החוק סייגים
ומבחנים שעיקרם הבטחת
האיזון בין חופש הביטוי וההגנה על בטחון הציבור (להרחבה ראו: הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ה–
2015
, ה"ח949
; ע"פ24933-09-18
טאטור נ' מדינת ישראל (
16.5.2019
), פסקאות55
–
58
(לרבות פסקי
.))הדין המובאים שם
2.
הצעות החוק שידונו בוועדה מבקשות לתקן את סעיף24
,לחוק המאבק בטרור ולהרחיב בצורה
קיצונית
.את האיסורים הפליליים המוטלים על התבטאויות ההצעות הן הצעות חוק פרטיות שלא נלוותה להן
עבודת מטה, והן אינן נסמכות על חוות דעת ביטחוניות. נראה שלא הונח בפני הוועדה כל בסיס לטענה שיש
.צורך בשינוי החוק, וכי העבירות הקיימות בחוק כיום אינן מספקות
3.
מאחר שההצעות דומות ואף חופפות, נתייחס אליה
ן
.בצוותא יודגש כבר כעת- האגודה לזכויות ה
אזרח
מתנגדת נחרצות להצעות החוק ,אשר מצרות באופן בלתי מידתי את חופש הביטוי .
נבקש כי הצעות אלו
.יידחו
א.
תיקון סעיף24
)(א לחוק המאבק בטרור
4.
סעיף24
(א) לחוק המאבק בטרור אוסר על הבעת הזדהות עם ארגון טרור עת נעשתה בפומבי ובנסיבות בהן
יש
אפשרות ממשית שהדבר יוביל לביצוע מעשה טרור
או עבירת טרור אחרת המנויה בסעיף (חברות בארגון
טרור, העמדת אמצעים לארגון טרור, העמדת אמצעים לביצוע מעשה טרור או אימונים לביצוע מעשה
)טרור .
5.
הצעת החוק של חה"כ רביבו מבקשת להסיר את דרישת הפומביות וכן את המבחן ההסתברות י לכך
שההתבטאות תוביל למעשה טרור או לביצוע עבירת טרור .
האגודה לזכויות האזרח, נחלת בנימין75
:'תל אביב, טל03-5608185
:, פקס03-5608165
:אתרwww.acri.org.il
:, אימייל[email protected]
6.
משמעות ההצעה היא הרחבה קיצונית של העבירה
, הן ל התבטאויות
שאין
להן מימד פומבי. למשל-
דברים
שכתב
אדם ביומנו האישי, או
שיחה פרטית , באופן שעולה כדי
משטור מחשבותיו של אדם;
והן במחיקת
המבחן ההסתברותי שהביטוי יוביל לביצוע עבירה .
כלומר–
אם היום יש צורך ל
בחון
את
נסיבות
,ההתבטאות
עיתוי הפרסום ,היקף הפרסום ,האווירה ששררה בציבור ,וזהות הדובר ומעמדו , אם יתקבל
החוק–
גם
התבטאות שאין כל סכנה או הסתברות שתוביל למעשה טרור, תהיה אסורה
ותוביל למאסר
ממושך.
למעשה– גם תמיכה משתמעת באר גון מסוים שתתלווה לה אמירה מפורשת בגנות פגיעה באזרחים
.או שימוש במעשי טרור תהיה עבירת ביטוי חמורה
7.
יש לזכור שמלכתחילה מדובר בעבירות בעלות מימד רב של עמימות, וקיימת סכנה לאכיפה בררנית של
,התבטאויות. הרחבת יסודות העבירה
ומחיקת
הסייגים שנקבעו לה תעצים את הסכנה להפללה של
התבטאויות שאין
לאוסרן
, שאינן מהוות איום על החברה ,שנאמרו בנסיבות שלא מהוות איום
(כמו ביטוי
אומנותי או ס)אטירי,, או על ידי קטינים ואף התבטאויות בעלות
.חשיבות לשיח ולשוק הרעיונות
8.
" :נזכיר מושכלות יסוד
חופש הביטוי נועד להגן ,לא רק על דעות מקובלות ואהודות ,המושמעות בתנאים
של שלווה וביישוב הדעת ,אלא גם –
ובכך עיקר מבחנו של חופש הביטוי –
על דעות חריגות ,מקוממות
ומכעיסות ,המושמעות על רקע מאורעות מסעירים ובסגנון בוטה וצורם" (בג"ץ
2888/97
נוביק נ 'הרשות
השניה לטלוויזיה ולרדיו ,פ"ד נא(5
)
193
(
1997
)
. המקום בו נכנס המשפט הוא עת הביטוי הופך למסית, או
עת הוא מבסס מציאות נורמטיבית בו טרור וגזענות הם מותרים (השוו עניין
טאטור , פסקה65
). הסרת
הסייגים האמורים תהפוך ביטויים שאינם מסיתים, ואשר עצם ביטויים, גם אם הוא מעורר פלצות, לא
פוגע באינטרסים מוגנים, לאסור .ים. מדובר בהגבלה בלתי מידתית על חופש הביטוי, אשר אין להתיר
ב.
תיקון סעיף24
)(ב
9.
סעיף24
(ב) כולל שתי עבירות . הראשונה, הקבועה בסעיף קטן1
, אוסרת על קריאה ישירה לביצוע מעשה
טרור
. עבירה זו א יננה כוללת דרישה לרכיב הסתברותי. כלומר–
המחוקק אוסר על קריאה ישירה לביצוע
מעשה טרור גם
בלי צורך להראות הסתברות ש
הקריא ה .תוביל למעשה טרור
סעיף ק
ט ן2 אוסר על
הזדהות
,או תמיכה במעשה טרור
או עידוד למעשה טרור ,
בנסיבות בהן יש אפשרות ממשית כי הדבר יביא לעשיית
מעשה טרור
. כלומר, המחו
קק אסר על התבטאות מהסוג הש ני רק בכפוף
ל הסתברות כי תוביל לעשיית
מעשה טרור
(סעיף24
()(ב2) .
10
.
שתי ההצעות לתיקון החוק מציעות
למחוק את הסיפא של ס עיף24
()(ב2),
עבירת ההזדהות או התמיכה או
העידוד לביצוע
מעשה טרור ,
כלומר– א.ת המבחן ההסתברותי
,בדומה לביטוי שיש בו תמיכה בארגון טרור
גם הבעת תמיכה
ב מעשה טרור צריכה להבחן ביחס לנסיבותיה, ולהסתברות שהדברים יובילו למעשה
טרור
, שכן הערך המוגן הוא מניעת מעשי טרור
. כך למשל, ב ת"פ62177-11-19
מדינת ישראל נ' גופשטיין
(
14.1.2024), זוכה בן ציון גופשטיין מעביר
ה
לפי סעיף24
()(ב2
) לחוק המאבק בטרור לאחר שבית המשפט
בחן את נסיבות ההתבטאות בה הביע
שבח למעשה תקיפה שביצעו בחורים יהודים בנערים ממוצא ערבי
ומצא כי
ההתבטאות אינה מקימה אפשרות ממשית ל
כך שתוביל ל מעשה טרור (ראו פסקה42
ל .)פסק הדין
מכאן ש דבריו של גופשטיין חוסים תחת הגנת חופש הביטוי, חרף ,שאט הנפש שהם מעוררים מאחר שאינם
עונים על הרכיב ההסתברותי .
11
. הורדת הרכיב ההסתברותי
תוביל להרחבה
קיצונית
של העבירה, ולהפללה של ביטויים שאינם מסכנים את
הערך החברתי המוגן, ואף ביטויים שחיוני שיחסו תחת חופש הביטוי, למשל–
ביקורת על האופן שבו
האגודה לזכויות האזרח, נחלת בנימין75
:'תל אביב, טל03-5608185
:, פקס03-5608165
:אתרwww.acri.org.il
:, אימייל[email protected]
השב"כ חוקר מעשה טרור, או התייחסות למעשה הטרור בקונטקסט היסטורי. בשני המקרים ללא רכיב
.ההסתברות עשויה ההתבטאות להיתפס כתמיכה משתמעת במעשה הטרור
12
.
בנוסף, חה"כ סוכות מבקש לתקן את סעיף24
()(ב2) לחוק כך שז ה יכלול איסור לא רק על
הבעת תמיכה
במעשה טרור אלא גם .במי שביצע עבירת טרור הכוללת עבירות המתה גם פה מדובר בהרחבה
קיצונית
מתמיכה במעשה טרור לתמיכה במבצע, וגם במקרה זה– ללא מבחן הסתברותי
וגם אם אין כל קשר בין
ההתבטאות למעשה הטרור. כך , למשל, דברי שבח למבצע
המ עשה
תוך
גינוי חד משמעי של המעשה שביצע
יהוו באופן אבסורדי
עבירת
.טרור
13
.
גם במקרה זה, הרחבת האיסור הפלילי תוביל לפגיעה קשה בחופש הביטוי, להפללה של ביטויים שאינם
מהווים סכנה לערכים חברתיים מוגנים ., ואף לביטויים שיש חשיבות בהשמעתן ,כך למשל דברי ניחומים
,למשפחתו של מבצע מעשה טרור שנהרג עלולים להיתפס כעבירת טרור אמירה שאדם מסוים שמרצה עונש
מאסר על עבירת טרור
שהובילה למותם של אנשים כמי ש
מתאים לעמוד בראש הרשות הפלסטינית; ואף
כתיבת
היסטורית מורכבת על דמויות שהורשעו בגין עבר
ם
העשיר במחתרת היהודית. התיקונים המוצעים
עלולים להוביל
לכך שקריאה להגנה על זכויות אסירים או תמיכה בטרוריסט
בשל עינויים שעבר,
יעמידו
בסיכון את מי שהתבטא, גם כאשר אין בהתבטאויות אלו כל תמיכה במעשה .
14
.
,לאור המכלול
אין מקום לקידום
.הצעות החוק האמורות
,בכבוד רב ובברכה
הגר שחטר
, עו"ד
העתק:
מר גור בליי, היועץ המשפטי של הוועדה
חברי הוועדה