חומר רקע
23
מרץ2024
י"ג אדר ב תשפ"ד
לכבוד,
יו"ר וחברי ועדת ה
חוקה, חוק ומשפט
:הנדון
הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון –
הצבעה של אזרחים המשרתים שירות
לאומי אזרחי בחוץ לארץ ,)התשפ"ג-
2023
,שלום רב
הצעת החוק שבנדון מבקשת לאפשר לקבוצה ספציפיות של אזרחי ישראל השוהים
בחו"ל ביום הבחירות לכנסת– מי שמשרתים שם שירות אזרחי או לאומי-
אזרחי (ובני
)משפחותיהם–
.לממש את זכות ההצבעה שלהם בנציגויות ישראל בחו"ל
עקרונית–
יש מקום לשקול בחיוב
את הרחבת זכות ההצבעה לישראלים השוהים
בחו"ל באופן זמני ומרכז חייהם בישראל, בוודאי אם שהותם בחו"ל קשורה באופן
ישיר או עקיף למדינה. אך אנו סבורים שיש לעשות זאת באופן מסודר ומקיף
ובהסתמך על קריטריונים
,ברורים ענייניים ו מוצדקים להבחנה בין מי שזכאי ואינו
.זכאי להצביע מחו"ל
ההצעה שבנדון, לעומת זאת, מבקשת להרחיב את זכות ההצבעה
של אוכלוסיה ספציפית, ללא קריטריונים ענייניים ברורים. זוהי הצעה בעייתית
במיוחד, ואף כזו הפו
ג
עת בשוויון בבחירות
: הן
,משום שמדובר בשירות שהוא התנדבות
הפתוח רק לאוכלוסיות ספציפיות
; והן משום ש
ההצעה
מתעלמת מאוכלוסיות אחרות
שכיום לא יכולות להצביע לכנסת מחו"ל, ולא ברורים הטעמים להבחנה בינן ובין
.האוכלוסייה שבה מתמקדת הצעת החוק
:להלן הנימוקים, בתמצית
ההצדקות להרחבת זכות ההצבעה לישראלים השוהים זמנית בחו"ל
1.
ה זכות
לבחור
מהווה אבן יסוד במשטר דמוקרטי. היא משקפת את מהותה של
,הדמוקרטיה הייצוגית
ש לפיה כל
ה
אזרחי
ם
הבגירים זכאים להשתתף בניהולה
.באמצעות נציגים נבחרים
על בסיס עיקרון זה, מדינה דמוקרטית נדרשת
לאפשר ואף להקל על בעלי זכות הבחירה לממש את זכותם, בכפוף לעקרונות
.כמו שמירה על טוהר הבחירות
2.
בישראל , זכות הבחירה לכנסת היא חוקתית. זכות הבחירה לאזרחים בגירים
מעוגנת
בסעיף5 לחוק יסוד: הכנסת , ואילו השוויון בבחירות מעוגן בסעיף4
לחוק היסוד.
השוויון הוא בעל משמעות כפולה–
הן במובן שלכל אחד יהיה קול
אחד, והן במובן שלכל מתחרה בבחירות יהיה שוויון בסיכויים בהתמודדות על
קול הבוחר (ראו, לדוגמה, בג"ץ869/92
זוילי נ' יו"ר ועדת הבחירות .)
3.
חוק הבחירות לכנסת מגביל בפועל את מימוש זכות הבחירה, וקובע כי רק
,אזרחים בגירים שהם תושבי ישראל ייכללו בפנקס הבוחרים. אולם בפועל
זכות ההצבעה בבחירות לכנסת נמנעת מאזרחים רבים המוגדרים כתושבי
ישראל אך שוהים בחו"ל ביום הבחירות, בשל עיקרון הריתוק לקלפי (סעיף7
לחוק הבחירות לכנסת). מדינת ישראל נמנעה עד כה מהנגשת זכות ההצבעה
בחו"ל לאוכלוסייה זו, מלבד למספר מצומצם יחסית של
בעלי זכות בחירה
שרשאים להצביע בנציגויות ישראל בחו"ל–
נציגים ושליחים רשמיים מטעם
המדינה או המוסדות הלאומיים (הסוכנות היהודית, קרן היסוד וכ'ו .)
4.
אנו סבורים כי
יש מקום לשקול
הצבעה של ישראלים השוהים בחו"ל, בפרט אם
.מרכז חייהם בישראל ואם חלפו שנים בודדות מעזיבתם
מצ ה ב עניינים כיום
מקשה על ציבור רחב לממש את הזכות הדמוקרטית הבסיסית, ואף מפלה בין
בעלי זכות בחירה שונים השוהים בחו"ל: בין בעלי אמצעים (משאבים כספיים
ומשאבי זמן), היכולים להרשות לעצמם לטוס לישראל רק
כדי להצביע ב יום
הבחירות, לבין מי שאין בידו אמצעים כאלה. ה
ו
א צור
ם
במיוחד מאחר
שהגלובליזציה מאפשרת ומעודדת ניידות נוחה וקלה של אזרחים שחיים מחוץ
למדינתם, חלקם רק לפרק זמן קצר, תוך שהם משמרים את זהותם הישראלית
וקשריהם למדינה. גם במבט השוואתי, ישראל חריגה מאוד: ברוב המכריע של
,הדמוקרטיות קיימים הסדרים שונים המאפשרים לאזרחים להצביע מחו"ל
.והמגמה הברורה היא הרחבתם של הסדרים אלה1
5.
,מכל הסיבות האלה, חברי כנסת ממפלגות שונות וכן ארגוני חברה אזרחית
(ובהם המכון הישראלי לדמוקרטיה), תמכו לאורך השנים בהנגשת זכות
ההצבעה לישראלים מחו"ל, בתנאי שהם מוגדרים כתושבים, שוהים בחו"ל
באופן זמני ו
ש .מרכז חייהם נותר בישראל
1 עופ ,ר קניג ויוחנן פלסנר
הצבעת אזרחים ישראלים מחו"ל ,, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה
2016
.
התנגדות להצעת החוק שבנדון
6.
הצעת החוק שבנדון לא מבקשות לקדם מטרה זו או לשנות את המצב הקיים
באופן מהותי. במקום זאת, היא מבקשת לצרף לקבוצות בעלי זכות הבחירה
שרשאים כבר היום להצביע מחו"ל קבוצה אחת ספציפית לא-
גדולה: מי
שמשרתים בשירות
אזרחי
או
לאומי-אזרחי
.בחו"ל
7.
אנו סבורים כי הנגשת ההצבעה מחו"ל לקבוצות נוספות
צריכה להיעשות
במסגרת
,תהליך חקיקה מסודר ומקיף שיבחן את כל קבוצות האוכלוסייה
הזכאיות להצביע אך נמצאות בחו"ל, ו
שיגבש קריטריונים
,ברורים
כלליים
וענייניים
להגדרת בעלי זכות הבחירה שיוכלו להצביע מחו"ל.
קריטריונים
אלה יכולים להתייחס, למשל, למספר השנים שחלף מאז עזב בעל זכות הבחירה
את ישראל, לסיבת שהותו בחו"ל (למשל שליחות כלשהי בחו"ל) או לקשרים
.)שהוא ממשיך לקיים עם המדינה (כגון תשלום ביטוח לאומי הצעת החוק
שבנדון לא כוללת קריטריונים כאלה .
8.
כל עוד לא יגובשו קריטריונים
להגדרת בעלי זכות הבחירה שיכולים להצביע
מחו"ל
, שאפשר להצדיקם מבחינת השוויון בזכות לבחור
ומבחינת השוויון
בזכות להיבחר (שה
ן כאמור זכו
יו ת חוקתי
ו ת בישראל) וכן מבחינות אחרות
(טוהר הבחירות, הימנעות מבזבוז משאבים לא-
,)'סביר וכו
קיימת סכנה
שהנגשת ההצבעה מחו"ל לקבוצות מסוימות ולא לאחרות
תוביל לפגיעה
בשווון בזכות לבחור ,
ועלולה גם להוביל לפגיעה בזכות להיבחר אם אותן
הקבוצות מזוהות עם .מפלגות או גושי מפלגות מסוימים
9.
ואכן, הצעת החוק הנוכחית מעלה חשש לפגיעה בעקרון השוויון בבחירות, לכל
:הפחות בשוויון בזכות לבחור
•
התנדבות לשירות אזרחי ולאומי-
)אזרחי (שהיא כמובן ראויה בפני עצמה
פתוחה רק בפני אוכלוסיות ספציפיות ומוגבלות-יחסית –
מי שקיבלו פטור
מצה"ל מטעמים שונים, למשל נשים שקיבלו פטור מטעמי דת, מי שפטור
משירות צבאי מטעמים רפואיים, או גברים
.בני האוכלוסייה החרדית
•
לא ברורה ההצדקה לאפשר הצבעה מחו"ל דווקא של מתנדבי שירות
אזרחי או לאומי-
אזרחי, ולא של אוכלוסיות אחרות השוהות בחו"ל ביום
הבחירות
. דוגמה מובהקת היא
עובדי תאגידים סטטוטוריים כמו בנק
ישראל או עובדי חברות ממשלתיות (לרבות תעשיות ביטחוניות כמו
.התעשייה האווירית) המוצבים בחו"ל
אדרבה: עובדים אלא אינם
מתנדבים המשרתים בחו"ל מרצונם כמ
ו מתנדבי
השירות האזרחי
והלאומי-
אזרחי, אלא מי שנשלחו לחו"ל מטעם עבודתם, בדומה למשל
;)לעובדי מדינה ולחיילים בשירות קבע (שכאמור זכאים להצביע מחו"ל
והרחבת אפשרות ההצבעה של עובדים בתאגידים סטטוטוריים וחברות
ממשלתיות המוצבים בחו"ל גם כרוכה בפגיעה מצומצמת הרבה יותר
בשוויון בבחירות, משום שעבודה במקומות אלה אינה מוגבלת לקבוצות
.ספציפיות בחברה הישראלית
10
.
.מכל הסיבות האלה, אנו סבורים שיש להתנגד להצעת החוק בנוסחה הנוכחי
הרחבת זכות ההצבעה לאוכלוסייה המדוברת ,, שאת פועלה אנו רואים בחיוב
צרי
כה
להיעשות בראייה כוללת של כלל קבוצות האוכלוסייה הזכאיות להצביע
אך נמצאות בחו"ל, ו בהסתמך על קריטריונים ,ברורים .כלליים וענייניים
,נשמח לעמוד לרשותכם ככל שיידרש
,בברכה
ד"ר אסף שפירא
ראש
התוכנית לרפורמות פוליטיות