חומר רקע

27/03/2024 לכבוד ועדת החוקה חוק ומשפט הנדון: התייחסות התנועה לזכויות דיגיטליות להצעת חוק הירושה -(תיקון – הורשת זכויות דיגיטליות), התשפ"ד 2024 .נבקש להביא בפני חברי הוועדה את עמדת התנועה לזכויות דיגיטליות לעניין הורשת זכויות דיגיטליות בקצרה, עמדת התנועה היא שנכסים דיגיטליים הם נכסים לכל דבר, ויש להתייחס לעיזבון דיגיטלי באופן .זהה, ללא קשר לשאלה האם הייצוג של נכסי העיזבון הוא פיזי, דיגיטלי, או שניהם א. העיקרון הבסיסי – אין הבדל בין נכס פיזי לנכס דיגיטלי :)הבסיס החוקי (חוק הירושה .לאחר מות האדם, עיזבון המנוח הוא הישות המשפטית שנכנסת לנעליו .היורשים או מנהל עיזבון יפנו לבית המשפט או לרשם העיזבונות כדי להוציא צו ירושה או צו קיום צוואה לאחר מכן, היורשים או מנהל העיזבון יפעלו לחלוקת העיזבון ליורשי המנוח, בהתאם לרצון המנוח. צד .שלישי, האפוטרופוס הראשי ואחרים יכולים להגיש התנגדות לצו ירושה או לצו קיום :הבסיס העקרוני נכס דיגיטלי הוא נכס, בדיוק כמו נכס בעולם הפיזי. לצורך הדוגמה, אדם שומר מכתבים רגישים במגירה או בכספת, ואחרי מותו הם עוברים ליורשיו, אלא אם כן ציווה אחרת. אדם .שומר התכתבויות דוא"ל (למשל, בין השאר), ואחרי מותו הם עוברים ליורשיו, אלא אם כן ציווה אחרת .אין הבדל אם האדם משתמש בתוכנת דוא"ל (כגוןOutlook .), ההתכתבויות ממילא נשמרות על המחשב האישי שלו מכיוון שלרוב המידע אינו מוצפן, ההתכתבויות נגישות ליורשיו. האם צריך להיות הבדל אם אותו אדם ?משתמש בתוכנת דוא"ל או משתמש בשירותי דוא"ל מבוססי רשת :חריג אפשרי אם ההתכתבות הייתה מוצפנת, באופן שהמפתחות לפענוח ההתכתבות נתונה רק לשולח .ולמקבל, זה בגדר 'אומר דעת' של כוונת המנוח – הוא מעוניין שהמידע לא יגיע לידי מי שאינו המכותב .בית המשפט או מנהל העיזבון, יכולים להסיק שבמקרה זה אין להעביר את המידע ליורשים ב. הרצוי לעומת המצוי מסמכים מודפסים השמורים במגירת המנוח או בכספת בבעלות המנוח – דינם זהה. עקרונית, גם .מסמכים דיגיטליים השמורים במחשב המנוח או בחשבון אינטרנטי של המנוח – דינם אמור להיות זהה אין הבדל בין מסמכים פיזיים שהודפסו ונשמרו במגירה לבין מסמכים דיגיטליים השמורים במחשב. האם צריך להיות הבדל בין מסמכים פיזיים או דיגיטליים השמורים אצל נותן שירות – ויהא זה הבנק (ספק ?)הכספת) או ספק שירות אינטרנטי (ספק הדוא"ל השוואה תאורטית בין כספת פרטית לתיבת דוא"ל כספת פרטית בבנק תיבת דוא"ל אצל ספק שירות .תכולת הכספת היא רכוש המנוח / עיזבון המנוח.תכולת התיבה היא רכוש המנוח / עיזבון המנוח אם למנוח כספת פרטית, והוא נתן ליורשיו את .המפתח – לא מתעוררת שאלה משפטית אם למנוח תיבת דוא"ל, והוא נתן ליורשיו את המפתח (הססמה), למשל בצוואה עצמה או במחברת .בשולחן העבודה – לא מתעוררת שאלה משפטית אם אין בידי היורשים המפתח לכספת, בית המשפט יכול להורות לפתוח את תכולת הכספת ולהעבירה .ליורשים אם המנוח לא העביר בצוואתו את המפתח לתיבת הדוא"ל, אך לא רשם התניה אחרת בצוואתו, בית המשפט יכול להורות לחברה אצלה התיבה שמורה .להעביר את תכולתה ליורשים כספת פרטית בבנק תיבת דוא"ל אצל ספק שירות .תכולת הכספת היא רכוש; אסור לבנק להשמידה תכולת התיבה היא רכוש; אסור לספק השירות .להשמידה אבל הבנק מגדיר כללים לגבי כספות שלא ניתן ליצור קשר עם בעליהם (והם בגדר נכס עזוב) – מסירת .הודעה לאפוטרופוס הראשי אבל לספק השירות יש כללים לגבי חשבונות לא – )פעילים (שלא נעשה בהם שימוש לתקופה ארוכה .תכולתם נמחקת וכתובת התיבה מתפנה המצב הרצוי לעומת המצב בפועל המצב הרצוי המצב בפועל .תכולת הכספת היא רכוש המנוח / עיזבון המנוח.תכולת התיבה היא רכוש המנוח / עיזבון המנוח תכולת התיבה היא רכוש המשתמש – בין אם הוא .בחיים, הלך לעולמו או בידי מנהל עיזבונו חלק מספקי השירות מתנים על קביעה זאת בחוזה ( השירותEULA .) האדם יכול לתת ליורשיו את המפתח לתיבה, ויכול .לתת הרשאה לאדם אחר לעשות בה שימוש ספקי השירות יכולים לטעון כי חוזה השירות אוסר על העברת מפתח התיבה לאחר, ולכן מתן הרשאה .כזאת עלול להביא לסגירת החשבון בית המשפט יכול להורות לספק להעביר את תכולת .התיבה למנהל העיזבון ספקי השירות לא בהכרח מקיימים את הצווים או מכירים בסמכות בית המשפט. מדובר על חברות זרות ולכן בתי המשפט מתקשים להטיל עליהם את .סמכותם .תכולת התיבה היא רכוש בעליה ספקי השירות טוענים כי התיבה היא שירות, ובעליה רשאי לשמור את תוכנה בעצמו, אך עליהם לא .מוטלת חובה זאת ג. שיקולים נוספים :שאלת הפגיעה בפרטיות צריך להבחין בין הפעולה של העברת המידע מעיזבון המנוח אל היורשים, לבין .הפעולה של פרסום מידע שנמצא בעיזבון המנוח ?מי הוא יורש טבעי המשמעות של העברת מידע אישי למשפחתו של המנוח, שונה לחלוטין מהעברת מידע אישי של המנוח לידי האפוטרופוס הראשי או לידי קרן פילנתרופית שהמנוח ציווה לה את רכושו. צריך .להבדיל בין יורש טבעי (בן משפחה, חבר וכו') לבין יורש שאינו אדם :פרטיות המנוח הזכות לפרטיות היא נגזרת של כבוד האדם, והזכות אינה מתאיינת עם מותו אלא הופכת לעקרון שמירת כבוד המת. לכן, למשל, עיזבון המנוח רשאי להגיש תביעה בשל פגיעה בכבוד המת. העברת .הנכסים ליורשים הטבעיים, אינה עולה לכדי פגיעה בפרטיות המנוח, אלא אם כן ציווה המנוח אחרת אולם, פרסום פרטים אישיים שבחייו היו פוגעים בפרטיותו, עלולים להיחשב לפגיעה בכבודו גם לאחר ,מותו. עם זאת, לאחר המוות נקודת האיזון משתנה, כי הפגיעה במנוח קטנה בהשוואה לפגיעה באדם חי ופרטים שבמהלך החיים היו נחשבים לפגיעה קשה בפרטיות המנוח, יחשבו לאחר מותו לפגיעה פחותה .בהרבה. דוגמה: למנוח נולדו ילדים מחוץ לנישואין והם מגיעים להלווייתו .בהיעדר התניה מיוחדת, העברת נכסי המנוח ליורשיו אינה (בפני עצמה) עולה לפגיעה בפרטיות המנוח לאדם עומדת הזכות להשמיד את המידע בעודו בחיים או לקבוע בצוואה או בכל דרך אחרת כי המידע, בין אם זה מכתבים ששמר בכספת הפרטית או התכתבויות ששמר בתיבת הדוא"ל, יושמדו עם מותו. אם .קיימת קביעה כזאת, העברת המידע ליורשים בניגוד לרצון המת תגרום לפגיעה בפרטיות המנוח ובכבודו .השאלה של פרסום פומבי של תכולת העיזבון היא שאלה נפרדת :פרטיות צד שלישי אין הבדל בין עיזבון פיזי לעיזבון דיגיטלי. במכתבים, יש גם לשולח וגם למקבל זכויות (ע"ע פרשת מכתבי פרנץ קפקא ומקס ברוד). מכתבים הם חלק מהעיזבון, ואין הבדל בין מכתבים כתובים לבין מכתבים דיגיטליים. העברת המסמכים ליורשים, בפני עצמה, אינה מהווה פגיעה בפרטיות .צד שלישי, אך פרסומם עלול להוות פגיעה בפרטיות עם זאת, גם בחייו של האדם, העברת מידע מסוים או פרסום מידע מסוים אודות צד שלישי, עשוי לגרום ,לפגיעה קשה בפרטיות אותו צד שלישי. מותו של האדם אינו משנה את מידת הפגיעה שעשויה להיגרם .ולכן, פרסום המידע יהיה עוולה אזרחית בין אם פורסם ע"י המנוח ובין אם ע"י יורשיו במקרה וצד שלישי מודע לקיומו של המידע בעיזבון המנוח, החוק מאפשר לו להגיש התנגדות להעברת .המידע ליורשים, במסגרת ההליכים להוצאת צו ירושה או צו קיום :ניהול עיזבונות דיגיטליים. פתרון טוב, כי דורש מהמנוח להביע את רצונו בעודו בחיים :הצד של ספקיות השירות אין לתת משקל לעמדתן. הן חייבות לקיים כל צו שמוציא בית משפט. יותר מכך, הן לא רשאיות לדרוש תשלום על העברת המידע. דרך הפעולה הפשוטה היא פרוצדורה של 'איפוס ססמה'. הפרוצדורה אינה דורשת תשלום מהאדם בחייו, ואין סיבה שתדרוש תשלום לאחר מותו. אם ,הספקיות מעדיפות לספק את תכולת התיבה ע"י העברת התקן נייד כדי למנוע שימוש בתיבה ע"י יורשיו .שיישאו הן בעלות הנוספת ד. הצעות קונקרטיות לתיקון הצעת החוק תיקון סעיף1 : מוצע לתקן את סעיף1 כך שיכלול באופן כללי את העיזבון הדיגיטלי. כלומר, במקום "במות אדם עובר עזבונו , ליורשיו", לכתוב – "במות אדם עובר עזבונו לרבות עזבונו הדיגיטלי.", ליורשיו לא ברור למה הצעת החוק מתקנת את סעיף40 בלבד, כשאפשר לכלול בנושא העיזבון והירושה את כל נפרד מחייו של אדם כיום, ומן הראוי שהם-ההיבטים הדיגיטליים. ההיבטים הדיגיטליים הם חלק בלתי .נפרד מעיזבונו, לאחר מותו-יהוו גם חלק בלתי :"ההגדרה "חשבון דיגיטלי מדוע ההגדרה מצומצמת לחשבונות ברשתות חברתיות בלבד? חוק הירושה לא כולל רשימה של מה נחשב עיזבון ומה נכלל בעיזבון, כדי שלא ליצור רשימה סגורה מצמצמת. מומלץ להישאר ברוח החוק, ולא לפרט מה נחשב עיזבון דיגיטלי ומה נכלל בו. לכן מומלץ לרשום רק "עיזבון .דיגיטלי", ולא להגביל ל"חשבון ברשת חברתית", או כל רשימה סגורה אחרת ,נשמח להיות לעזר בכל עת צבי דביר ורד שביט )התנועה לזכויות דיגיטליות (ע"ר יועצת חיצונית בנושאי מוות דיגיטלי " אתר אבק דיגיטלי" [email protected] [email protected]