הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2216064 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי יוראי להב הרצנו גלעד קריב עופר כסיף שלי טל מירון יסמין פרידמן אחמד טיבי איימן עודה דוד ביטן יאסר חוג'יראת רם בן ברק יוסף טייב אברהם בצלאל מירב בן ארי טטיאנה מזרסקי מתן כהנא נאור שירי ווליד טאהא רון כץ קטי קטרין שטרית ______________________________________________ פ/4478/25 הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון – שאריות חומרי הדברה במזון), התשפ"ד–2024 דברי הסבר חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015 (להלן – החוק), מסדיר את ההגנה על הציבור בכל הנוגע לצריכת מזון, מבחינת תקינות ובטיחות, על דרך של חקיקה מתקדמת ורחבה, כנהוג במדינות המפותחות בעולם, ואולם החוק לא מתייחס לשיטת קביעת רמות השאריות של חומרי הדברה המותרות במזון. ערכי המקסימום לשאריות חומרי הדברה במזון נקבעים כיום בתקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה), התשנ"א–1991, מכוח החוק וחוק הגנת הצומח, התשט"ז–1955, בלא שהשיטה לקביעת הרף המקסימלי המותר של שאריות חומרי הדברה במזון מעוגנת בחוק. הרמות המותרות של שאריות חומרי הדברה במזון שנקבעו בתקנות אלה עד כה אינן מספקות הגנה ראויה לקבוצות אוכלוסייה רגישות, ובפרט לילדים ולתינוקות, משום שהשיטה לקביעת רמות אלו אינה מתייחסת להרגלי התזונה הייחודיים של קבוצות אוכלוסיה אלו, השונים מהרגלי התזונה של המבוגר הממוצע, וכן משום שקבוצות אוכלוסיה אלו רגישות יותר להשפעות של חומרי הדברה. הערכת הסיכונים מחומרי הדברה נעשית על פי הערכת כמות צריכת המזון היומית לנפש בממוצע, שמתבססת על נתוני מכירת התוצרת בישראל, ולא על פי נתונים מסקרי דיאטה מקומיים כפי שנהוג במדינות מפותחות בעולם. עקב כך, נתוני הצריכה לא משקפים הרגלי צריכה פרטניים, או הרגלי צריכה ייחודים לקבוצות אוכלוסייה רגישות, ובפרט של ילדים ותינוקות. שיטת ההערכה האמורה גם לא מתייחסת לשוני בחשיפה תזונתית לחומרי הדברה ולסיכונים הבריאותיים המיוחדים לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, הנובעים מגיל, מוצא, הרגלי תזונה, תרבות, אזור גיאוגרפי וגורמים אחרים נוספים; שיטת הערכה זו לא מתייחסת גם לרגישות המוגברת שיש השפעות של חומרי הדברה על קבוצות אוכלוסייה רגישות כגון ילדים ותינוקות, שבגללה הסכנה שבחשיפה של קבוצות אוכלוסיה אלה לחומרי הדברה היא חמורה יותר מזו הנשקפת למבוגרים. נוסף על כך, שיטת הערכת הסיכונים הנהוגה כיום בישראל, בשונה מהשיטות הנהוגות במדינות מפותחות בעולם, אינה בוחנת את מכלול הסיכונים הנובעים מחשיפה מצטברת לחומרי הדברה, הן ביחס לסיכון המצטבר כתוצאה מחשיפה בדרכי חשיפה שונות, והן ביחס לסיכון המצטבר כתוצאה מחשיפה לסוגים שונים של חומרי הדברה בעלי השפעה על אותן מערכות בגוף. לאחרונה החל משרד הבריאות לעשות שימוש בנתונים שנאספו בסקר רב מב"ת (מעקב בריאות ותזונה) שנערך על כלל האוכלוסייה, לרבות על אוכלוסיית ילדים, לצורך ביצוע הערכת סיכונים מחומרי הדברה במזון. מטרת הצעת חוק זו לעגן בחקיקה ראשית את העקרונות שלפיהם יש לבצע הערכת סיכונים לעניין קביעת הרמות המותרות של שאריות חומרי הדברה במזון, באופן שיספק הגנה מיטבית על בריאות הציבור ועל קבוצות אוכלוסייה רגישות כגון תינוקות וילדים. במדינות מפותחות כגון ארה"ב והאיחוד האירופי, מעוגנים העקרונות המנחים לביצוע הערכת סיכונים בחקיקה מחייבת. החוקים במדינות אלה כוללים פירוט של עקרונות מנחים לקביעת ה-Maximum Residue Limit (MRL’s) הנדרשים לשם הגנה על כלל הציבור, ותוך מתן דגש להגנה על קבוצות אוכלוסייה רגישות כגון ילדים ותינוקות, לרבות באמצעות קביעת נהלים ייחודים לאיסוף מידע אודות קבוצות אלו. החקיקה האירופאית והאמריקאית קובעות חובה לביצוע הערכת סיכונים על בסיס נתוני דיאטה העולים מסקרי תזונה של האוכלוסייה הכללית ושל קבוצות אוכלוסייה בעלות מאפיינים ייחודיים. סקר הרב מב"ת שנערך על ידי משרד הבריאות מוכיח כי הדבר בר ביצוע גם בישראל. כמו כן, החקיקה באותן מדינות מחייבת בחינה של הסיכון המצטבר מחשיפה לחומרי הדברה שונים בעלי השפעה דומה על מערכות הגוף וכן כתוצאה מכלל דרכי החשיפה לחומרי הדברה. לפיכך, מוצע לתקן את סעיף 3 לחוק, ולחייב את שר הבריאות להתקין תקנות לעניין הרמה המרבית של שאריות חומרי הדברה במזון, שבהן תעוגן שיטה לקביעת הרמה המרבית של שאריות חומרי הדברה במזון, בנוסף לרמות המרביות המותרות עצמן. מוצע לקבוע כי ניהול הסיכונים שעל פיו ייקבעו הרמות בתקנות, יתבצע על בסיס מידע עדכני בדבר השפעות בריאותיות כתוצאה מחשיפה לשאריות חומרי הדברה במזון, לרבות התייחסות למחקרים וממצאי ניטור, ותוך שימת דגש על קבוצות אוכלוסייה רגישות. עוד מוצע כי ניהול הסיכונים יתבצע על בסיס מידע בדבר דפוסי חשיפה לחומרי הדברה, הן עבור כלל האוכלוסייה והן עבור קבוצות אוכלוסייה רגישות בעלות דפוסי צריכת מזון ייחודיים, אשר ייאסף במסגרת סקרי תזונה שיבצע המשרד וכן באמצעות פעולות ניטור ודיגום ייעודיות. במסגרת זו מוצע לאסוף נתונים בדבר שימוש בחומרי הדברה על גידולים הנצרכים באופן מוגבר על ידי הציבור הישראלי או קבוצות אוכלוסייה שונות. לבסוף מוצע כי ניהול הסיכונים יתבצע תוך התייחסות לחשיפה המצטברת לחומרי הדברה, בהתחשב בכלל דרכי החשיפה ובמכלול הסיכונים הקיימים מכלל חומרים ההדברה המשפיעים על מערכות הגוף באופן דומה. גם בחינה זו תיעשה עבור כלל האוכלוסייה ועבור קבוצות אוכלוסייה רגישות בנפרד. מוצע לחייב כי בעת קביעת שיעור השארית המותרת של חומרי הדברה, יובטח, ברמת ודאות סבירה כי לא יגרם נזק לקבוצות אוכלוסייה רגישות, לרבות תינוקות וילדים, כתוצאה מרמת חשיפה מצטברת לשאריות חומרי הדברה. מוצע כי תקנות ראשונות ייקבעו בתוך שלושה חודשים מפרסומו של החוק. עוד מוצע כי התקנות יתעדכנו מעת לעת, ולפחות אחת לשנה, בהתאם לגילויים מדעיים חדשים, בהתאם לנעשה במדינות מפותחות בעולם, ובהתאם לשינויים בתנאי רישום של חומרי הדברה. העדכון יעשה בשקיפות בדבר אופן קביעת הרמות המרביות המותרות, ותוך שיתוף הציבור לרבות באמצעות פרסום המידע וממצאי הערכות הסיכונים במערכת מידע אשר תוקם לצורך כך עד המועד הראשון לעדכון התקנות, דהיינו בתוך שנה מיום קביעת תקנות ראשונות. מוצע לקבוע כי הוראות הצעת החוק יחולו לגבי כל סוגי המזון ולפיכך לבטל את פרט 4 לתוספת השנייה א' שהחיל את הוראות האיחוד האירופי לגבי שאריות חומרי הדברה על סוגי מזון רבים. הצעת החוק נוסחה בסיוע עמותת "אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה (ע"ר)". -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באדר ב' התשפ"ד (01.04.2024) תיקון סעיף 3 1. בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) השר יקבע בתקנות את שיעור השארית המותרת של חומרי הדברה במזון, וכן את שיטת החישוב לקביעת רמת השאריות המותרות על בסיס ניהול סיכונים מקובל בתחום המזון במדינות מפותחות ובהתאם למפורט להלן: "(ב1) השר יקבע בתקנות את שיעור השארית המותרת של חומרי הדברה במזון, וכן את שיטת החישוב לקביעת רמת השאריות המותרות על בסיס ניהול סיכונים מקובל בתחום המזון במדינות מפותחות ובהתאם למפורט להלן: "(ב1) השר יקבע בתקנות את שיעור השארית המותרת של חומרי הדברה במזון, וכן את שיטת החישוב לקביעת רמת השאריות המותרות על בסיס ניהול סיכונים מקובל בתחום המזון במדינות מפותחות ובהתאם למפורט להלן: (1) ניהול הסיכונים יתבסס על מידע עדכני, נתונים, תחשיבים והערכות בדבר כל אלה, בהתייחס לכלל האוכלוסייה ובהתייחס לאוכלוסיות רגישות או בעלות מאפיינים ייחודיים ובכלל זה, בין השאר, ילדים, פעוטות ותינוקות, נשים הרות, וצמחוניים (בסעיף קטן זה – אוכלוסיות רגישות): (1) ניהול הסיכונים יתבסס על מידע עדכני, נתונים, תחשיבים והערכות בדבר כל אלה, בהתייחס לכלל האוכלוסייה ובהתייחס לאוכלוסיות רגישות או בעלות מאפיינים ייחודיים ובכלל זה, בין השאר, ילדים, פעוטות ותינוקות, נשים הרות, וצמחוניים (בסעיף קטן זה – אוכלוסיות רגישות): (א) השפעות בריאותיות כתוצאה מחשיפה לשאריות חומרי הדברה, לרבות לפי מחקרים וממצאי ניטור; (ב) דפוסי חשיפה לחומרי הדברה, בהתבסס על איסוף מידע בדבר הרגלי תזונה באמצעות סקרי דיאטה, ובאמצעות פעולות ניטור ודיגום ייעודיות על מזון הנצרך בידי כלל האוכלוסייה ובידי האוכלוסיות הרגישות; (ג) חשיפה מצרפית מכלל דרכי החשיפה, לרבות, בין השאר, חשיפה ממזון, ממי שתייה, משימוש תברואי, ומרחף בשדות, וכן מחומרים בעלי השפעה רעלנית דומה על מערכות הגוף; (2) קביעת שיעור השארית המותרת של חומרי הדברה, תבטיח ברמת ודאות סבירה כי לא יגרם נזק לאוכלוסיות רגישות כתוצאה מחשיפה מצטברת לשאריות חומרי הדברה; (2) קביעת שיעור השארית המותרת של חומרי הדברה, תבטיח ברמת ודאות סבירה כי לא יגרם נזק לאוכלוסיות רגישות כתוצאה מחשיפה מצטברת לשאריות חומרי הדברה; (3) תקנות ראשונות לפי סעיף קטן זה יותקנו בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק הגנת בריאות הציבור (מזון) (תיקון – שאריות חומרי הדברה במזון), התשפ"ד–2024; התקנות יתעדכנו מעת לעת, ולכל הפחות אחת לשנה ממועד התקנתן, בהתאם לגילויים מדעיים, בריאותיים וסביבתיים, בהתאם לנעשה במדינות מפותחות, ובהתאם לשינויים בתנאי הרישום של חומרי הדברה, ולאחר שהשר פרסם לציבור, באמצעות מערכת מידע ייעודית שתוקם עד למועד העדכון הראשון כאמור, את כל המידע המפורט לפי סעיף זה ובכלל זה ממצאי ניהול הסיכונים, שבבסיס החלטתו על עדכון התקנות. " (3) תקנות ראשונות לפי סעיף קטן זה יותקנו בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק הגנת בריאות הציבור (מזון) (תיקון – שאריות חומרי הדברה במזון), התשפ"ד–2024; התקנות יתעדכנו מעת לעת, ולכל הפחות אחת לשנה ממועד התקנתן, בהתאם לגילויים מדעיים, בריאותיים וסביבתיים, בהתאם לנעשה במדינות מפותחות, ובהתאם לשינויים בתנאי הרישום של חומרי הדברה, ולאחר שהשר פרסם לציבור, באמצעות מערכת מידע ייעודית שתוקם עד למועד העדכון הראשון כאמור, את כל המידע המפורט לפי סעיף זה ובכלל זה ממצאי ניהול הסיכונים, שבבסיס החלטתו על עדכון התקנות. " תיקון התוספת השנייה א' 2. בתוספת השנייה א' לחוק העיקרי, פרט 4 – יימחק. בתוספת השנייה א' לחוק העיקרי, פרט 4 – יימחק. בתוספת השנייה א' לחוק העיקרי, פרט 4 – יימחק.