הצעת חוק לדיון מוקדם
2216979 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
נעמה לזימי
יוזמת: חברת הכנסת
______________________________________________
4549/25/פ
2024–הצעת חוק הסדרת הטיפול בחולי נפש )תיקוני חקיקה(, התשפ"ד
– 11991–בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א.1
תיקון חוק טיפול
בחולי נפש
:( יבוא5) )ב(, אחרי פסקה22 בסעיף
( 1)
( להסדיר נהלים בדבר הבטחת זכויותיהם של מטופלים במהלך6)"
אשפוזם בבית חולים, לרבות אופן שיבוצם במחלקות האשפוז, תוך
התייחסות לגילם, מינם, מאפייני התנהגותם, צרכיהם המיוחדים,
העדפותיהם ומאפיינים נוספים כפי שיורה עליהם, וכן בדבר חובת דיווח
צוות המחלקה למנהל בית החולים ולראש שירות בריאות הנפש על
מקרים של הפרת זכויות מטופלים וחובת בקרה על נושא זה";
:, אחרי סעיף קטן )ד( יבוא35 בסעיף
( 2)
,( חולה זכאי במהלך אשפוזו בבית חולים להגנה על בטחונו האישי1")ד
שלמות גופו ורכושו ולהגנה מפני אלימות פיזית, מינית או מילולית,
איומים, הטרדה, הזנחה, השפלה וכל פגיעה אחרת".
:( יבוא3) )א(, אחרי פסקה21 , בסעיף21996–בחוק זכויות החולה, התשנ"ו.2
תיקון חוק זכויות
החולה
.58 ' ס"ח התשנ"א, עמ1
.327 ' ס"ח התשנ"ו, עמ2
2
, ראש1991–( לעניין חולים כהגדרתם בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א4)"
".שרותי בריאות הנפש כמשמעותו בחוק האמור
ד ב ר י ה ס ב ר
אנשים עם מוגבלות נפשית בבתי חולים פסיכיאטריים בישראל21,000-מדי שנה מתאשפזים כ
ומקבלים בהם טיפול נפשי. מדובר בקבוצה קטנה יחסית מתוך סך האנשים עם מוגבלות נפשית הזקוקים
30%-לטיפול, שכן רובם מקבלים טיפול בקהילה. מתוך כלל המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים, כ
מאושפזים בכפייה. מתוך אלה המאושפזים בכפייה, חלק קטן מאושפז מכוח צו שניתן בידי בית משפט
מסך המאושפזים הכללי, מושמים בבתי החולים בכפייה מתוקף הוראות של 21%-בהליך פלילי. למעלה מ
4.3 ימים בשנה לאדם, לעומת55 הפסיכיאטר המחוזי. השהייה הממוצעת בבתי חולים פסיכיאטרים היא
, משרד הבריאות 60-50 ימים בממוצע באשפוז הכללי )בריאות הנפש בישראל – שנתון סטטיסטי
((.2012)
אשפוז פסיכיאטרי, גם כאשר הוא נעשה בהסכמת החולה וגם כאשר הוא מוצדק מבחינה רפואית, הוא
קשה ומורכב. רוב בתי החולים הפסיכיאטרים נפרדים וסגורים ומשך האשפוז הממוצע בהם ארוך
משמעותית ממשך האשפוז בבתי החולים הכלליים. לכל אלה מצטרפת תחושה קשה של המטופלים של
פגיעה בביטחון האישי. משרד הבריאות אינו מפרסם נתונים על מקרי אלימות בבתי חולים פסיכיאטריים
ונתונים על אלימות כלפי מטופלים מצד אנשי צוות ומצד מטופלים אחרים. נתונים אלו אינם מסופקים גם
מצד המשטרה והפרקליטות )נייר מחקר: אלימות כלפי מאושפזים בבתי חולים לבריאות נפש, מרכז
(. ואולם, גם משרד הבריאות מודה כי: "בעבודה עם 3 ', עמ2013 בדצמבר23 ,המחקר והמידע של הכנסת
קהל ומטופלים, בה רב המתח והעומס, עלולים להתרחש אירועים אלימים של מטופלים ומשפחות כלפי
צוות מטפלים, או לחילופין לעורר אלימות של צוות כלפיהם" )ציטוט מדבריו של ד"ר בעז לב, לשעבר
משנה למנכ"ל משרד הבריאות: "יותר שליטה פחות ריסון, קווים מנחים ברורים בתחום מניעה והתמודדות
(. לכך מתווספת העובדה כי באופן כללי מדובר בציבור פגיע 2008 דבר( משרד הבריאות-עם אלימות )פתח
החשוף יותר מהאוכלוסייה הכללית לאלימות בכלל ולאלימות מינית בפרט ממספר סיבות הקשורות בקשר
ישיר למוגבלות אותה הם חווים.
אחת לכמה שנים אנו שומעים על אלימות, הזנחה והתעללות מצד אנשי צוות בבתי חולים
פסיכיאטריים. חלק מהמקרים מדגימים את הטשטוש שבין שיטות טיפול לבין מעשים העולים לכדי
עבירות פליליות ואלימות. לגבי חלק מהמקרים, נפתחו חקירות משטרה שחלקן הסתיימו בהעמדה לדין של
אנשי צוות. אולם, רוב התלונות נגנזות בשל חוסר עניין לציבור או נתפסות כבלתי אמינות מבחינה ראייתית
בגלל מצבם הנפשי של המתלוננים. לעתים מדובר באלימות מצד מטופלים אחרים. יודגש כי בשונה
מהסטיגמה הקיימת בנושא, רמת האלימות של מטופלים אינה שונה מזו של הציבור הרחב, אולם אנשים
באשפוז מצויים במצב משברי, בחוסר המעש ובתנאי צפיפות, דבר המוביל גם למקרי אלימות. הנתונים על
מהנשים 67% ,חוסר ביטחון בסיסי באשפוז פסיכיאטרי מגובים במחקרים מהעולם. באוסטרליה למשל
מהן דיווחו כי נפלו קורבן לפגיעות מיניות מצד 45%-דיווחו שהרגישו חוסר בטחון במהלך האשפוז ו
מטופלים אחרים במהלך האשפוז.
הניסיון בעולם מראה כי קביעת חובת דיווח של אנשי הטיפול במחלקה להנהלת בית החולים ולהנהלת
משרד הבריאות במקרים של אלימות כלפי מטופלים, וכן פיקוח הדוק מצד האחרונים על הנעשה
במחלקות בהקשר זה, הובילו לירידה בשכיחות האלימות כלפי מטופלים )למשל, החובה הקבועה בחקיקת
New York State Office of Mental Health מדינת ניו יורק בכל הנוגע לדיווח על קשירת מטופלים במחלקות
(.Implementation Guidelines: 14 NYCRR §526.4 Restraint and Seclusion
הצעת החוק קובעת את זכותו של כל מטופל במהלך תקופת אשפוזו בבית חולים לבריאות הנפש
3
לביטחון אישי, לשלמות הגוף ולביטחון רכושו האישי. כדי להבטיח זאת, נקבע בהצעת החוק כי ראש
שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות יסדיר נהלים בדבר אופן הטיפול בחולי נפש באופן שיבטיח את
זכויותיהם, תוך שימת דגש לאופן שיבוצם במחלקות האשפוז, באופן שתינתן התייחסות למינם, גילם,
מאפייני התנהגותם ומאפיינים נוספים שלדעתו יש להביא בחשבון.
משרד הבריאות, יסדיר נהלים שיבטיחו את בטחונו האישי של המטופל, בין היתר באמצעות התייחסות
מפורשת למתן בחירה לנשים שלא לגור במחלקה אחת עם גברים, ולשיקול דעת שלא לשבץ אנשים עם
פרופיל התנהגות אלים עם כאלו שאינם. כמו כן יוסדרו נהלים לעניין דיווח אנשי צוות למנהל בית החולים
ובמקרים מתאימים למשרד הבריאות על מקרי אלימות כלפי מטופלים, וכן נהלים לעניין ביקורת יזומה של
משרד הבריאות הממוקדת בנושא זה.
כמו כן, מוצע לתקן את חוק זכויות החולה כך שגם ראש בריאות הנפש במשרד הבריאות יוכל להחליט
על הקמתה של ועדת בדיקה לשם בדיקת תלונה של מטופל או של נציגו לשם בדיקת אירוע חריג הנוגע
למתן טפול רפואי.
.הצעת החוק נכתבה בסיוע עמותת "בזכות", המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר
( ועל ידי חברת הכנסת עידית סילמן 2426/24/(, על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין )פ1696/24/)פ
(, 156/25/( ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר )פ3894/24/)פ
( ועל ידי חבר הכנסת ואליד אלהואשלה 164/25/על ידי חברי הכנסת עידית סילמן וינון אזולאי )פ
(.1874/25/)פ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(03.04.2024) כ"ד באדר ב' התשפ"ד