הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2215560
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת ארז מלול
______________________________________________ פ/4560/25
הצעת חוק בתי דין רבניים (הקדשות רבניים), התשפ"ד–2024
דברי הסבר
כללי קודם לתקופת המנדט הבריטי בא"י, בתקופת השלטון העות'מני, הייתה סמכות שיפוט ייחודית לבתי הדין המוסלמים-השרעיים, אשר היו בתי הדין הרשמיים של השלטון, לייסד הקדשות ולדון בענייניהם. על כן, כל מי שביקש אז להקים הקדש וליתן לו תוקף חוקי, נאלץ לפנות לבית הדין השרעי, גם אם הוא היה יהודי, נוצרי, או בן כל דת אחרת.
כבר בסימן 9 של כתב המנדט של חבר הלאומים על ארץ ישראל נכתב:
"In particular, the control and administration of Wakfs shall be exercised in accordance with religious law and the dispositions of the founders."
עם פרסומו של דבר המלך בשנת 1922, ניתנו סמכויות לבתי הדין המוסלמיים, לבתי הדין היהודיים ולבתי הדין של העדות הנוצריות, לדון בעניין יצירתם והנהלתם הפנימית של הקדשות דתיים שייסדו בני עדתם.
לצד ההסדר המתייחס להקדשות דתיים, נחקקה בתקופת המנדט גם פקודת ההקדשות לצרכי צדקה, שהינה הסדר אזרחי המתייחס להקדשות שלא הוקמו בפני בתי הדין הדתיים. הסמכות לדון בהקדשות אלה ניתנה לבית המשפט המחוזי. לאחר קום המדינה ניתן שיפוט ייחודי לדון בענייני הקדשות גם לבתי הדין הדרוזים בדומה לעדות הדתיות האחרות.
חוק הנאמנות, התשל"ט–1979 (להלן – חוק הנאמנות) החליף את פקודת ההקדשות לצרכי צדקה ונקבעו בו, בין השאר, הוראות מפורטות לגבי הקדשות ציבוריים. חוק הנאמנות הותיר בעינן את סמכויות בתי הדין הדתיים בענייני יצירה וניהול פנימי של הקדשות דתיים. לגבי שאר ההקדשות, וכן לגבי עניינים שאינם בגדר יצירה וניהול פנימי של הקדשות דתיים, ניתנה הסמכות לבית המשפט המחוזי.
הדין הקיים מעניק אפוא סמכות שיפוט ייחודית לבתי הדין הדתיים בנוגע ליצירתם והנהלתם הפנימית של הקדשות (ואקף, הקדש יהודי וכל הקדש דתי אחר) שנוסדו בפני בתי הדין הדתיים של העדות הדתיות בישראל על ידי בני עדת בית הדין (להלן – הקדשות דתיים).
בשנת 1925 נחקקה פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שיפוט). סעיף 2 לפקודה אִפשר למי שייסד הקדש בפני בית דין שרעי בתקופה העות'מנית, או לפני כניסתו של דבר המלך לתוקף, לפנות לבית המשפט האזרחי ולהמיר את ההקדש להקדש לצרכי צדקה, עפ"י פקודת ההקדשות לצרכי צדקה. אפשרות כזו ניתנה גם לרוב הנאמנים של הקדש כזה. תוצאתה של המרה כזו הייתה החלה של הוראות פקודת ההקדשות לצרכי צדקה, כאילו נוצר ההקדש לפיה, וההקדש הדתי הפך להקדש "אזרחי".
האפשרות לבצע המרה להקדש ציבורי כמתואר ניתנה למשך תקופה מוגדרת של 18 חודשים. אפשרות זו נוצלה באופן מאוד מוגבל על ידי קבוצה קטנה של אנשי "היישוב הישן", שסירבו להכיר במרותה של הרבנות הראשית לארץ ישראל. חלק-הארי של ההקדשות לא הומרו, ולגביהן נקבע בסעיף 3 לפקודה כי הסמכות לדון בענייני הניהול הפנימי של ההקדש תהיה לבית הדין הדתי של העדה שהמקדיש השתייך אליה.
בהתאם לאמור בפקודה, ועד שניתן פסק הדין בבד"מ 5257/94 פודהורצר נגד קופרשטוק (1996) (להלן – בד"מ פודהורצר), ראו עצמם בתי הדין הרבניים מוסמכים לדון בענייני הניהול של הקדשות דתיים שנוסדו על ידי יהודים בפני בתי הדין השרעיים עד שנת 1922 ושלא הומרו להקדשות לצרכי צדקה.
בפסק הדין שניתן בבד"מ פודהורצר נקבע כי הוראות סעיף 3 לפקודה חורגות מהסמכות שניתנה לבתי הדין הדתיים בדבר המלך ולפיכך הן בטלות.
בתקופת השלטון העות'מני לא הייתה אפשרות חוקית להקים הקדש דתי בפני בתי הדין הדתיים זולת בית הדין המוסלמי. בהמשך פעלו המקדישים או הנאמנים על ההקדש בהסתמכם על הפקודה, ובחרו שלא להמיר את ההקדש להקדש אזרחי, ובנוסף לא ראו שום צורך חוקי לכונן את ההקדש מחדש לפני בית הדין הרבני. במשך השנים ועד לבד"מ פודהורצר הובאו ענייניהם של אותם הקדשות בפני בתי הדין הדתיים, והדיונים לגביהם התנהלו בבתי הדין.
בהתייחסו למצב שנוצר בעקבות פסק הדין קבע השופט שלמה לוין בפסק הדין: "התוצאה שאליה הגעתי היא שאין אנו מוסמכים לדון בנושא שהועבר להכרעתנו. הגעתי לתוצאה זו שלא ברצון, אנוס על פי הדין. לדידי, אין הבדל של ממש בין הטיפול בבית הדין הרבני בהקדשים שנערכו לפניו לפי סימן 53(3) לבין הקדשים שנערכו על-ידי יהודים לפני בית דין שרעי לפני שנת 1922 שלא לטובת מוסלמים. שיקולים שבאינטגרטיביות של השיטה המשפטית מצדיקים שאותה ערכאה תדון בהקדשים משני הסוגים. מן הראוי שהמחוקק יתן את דעתו על עניין זה." (שם, בפסקה 7 לפסק הדין).
לאור האמור, מוצע להחזיר את המצב שהיה קיים בפועל, לפני פס"ד שניתן בבד"מ פודהורצר: הסמכות תהיה לבית הדין הרבני, אלא אם בתקופה שניתן היה לעשות כן, הומר ההקדש להקדש לצרכי צדקה. במקביל יינתן תוקף לפסקי דין ולהחלטות שניתנו בעבר על ידי בתי הדין הרבניים ואשר לכאורה יש שיאמרו שהפכו לבטלים, כתוצאה מפסק דין בד"מ פודהורצר. זאת בדומה לגישה לפיה בהינתן קשיים משפטיים באשר לתוקפם של פסקי דין והחלטות, שניתנו על ידי ערכאה שלכאורה לא הייתה מוסמכת לתיתם, ניתן להחיל את דוקטרינת "הבטלות היחסית", כך שאין לומר מניה וביה שפסקי הדין שנתנו בתי הדין הרבניים בעבר הפכו בטלים.
מתוך חוסר ידיעה של נאמנים כי ההקדשות שהם מנהלים הוקדשו לפני עשרות רבות בשנים לפני בתי הדין השרעיים בתקופת שליטת האימפריה העות'מנית בארץ ישראל, הם המשיכו להביא את ענייני הניהול הפנימי שלהם, גם לאחר בד"מ פודהורצר, להכרעת בתי הדין הרבניים. לכן התיקון המוצע עולה בקנה אחד עם המצב המשפטי המיטבי, בנוסף לקיום רצונם של המקדישים. רק במקרים לא רבים, כאשר הכרעת בית הדין לא הניחה את דעת חלק מן הנאמנים הם "נזכרו" באיחור – אולי על פי ייעוץ משפטי שקיבלו לאחר מעשה – בפסק הדין בבד"מ פודהורצר, ובחלק מן המקרים העלו בדיעבד, בחוסר תום לב, טענות על חוסר סמכות של בית הדין לדון בענייני הניהול הפנימי של ההקדש. כך נוצר גם מירוץ סמכויות בין בית המשפט המחוזי ובין בית הדין הדתי, כשהאחד לא מודע לפעולותיו של האחר, דבר שהביא להכרעות סותרות שפגעו קשות בפיקוח על ההקדשות. גם מטעם זה ראוי לתקן את המצב החוקי בהתאם להצעת בית הדין המיוחד בהלכת בד"מ פודהורצר.
חוק זה נועד להסמיך את בתי הדין הרבניים לדון גם בהקדשות יהודים שהוקמו לפני בתי דין שרעיים, על ידי יהודים, בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל, ואשר מקימיהם לא המירו את ההקדש בתקופת שלטון המנדט הבריטי להקדש "אזרחי", לפי פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שיפוט) משנת 1925 (להלן – הפקודה).
בנוסף החוק נועד ליתן מענה למצב שנוצר בעקבות בד"מ פודהורצר, אשר קבע את בטלותם של סעיפים 3 ו-4 לפקודה, ואשר יש הטוענים כי משמעותם היא כי לכאורה, בכפוף לדוקטרינת "הבטלות היחסית", חלק מההחלטות השיפוטיות שניתנו על ידי בתי הדין הדתיים מאז תחילתה של הפקודה ועד היום ניתנו לכאורה בחוסר סמכות. הצעת החוק תיתן מענה למאות הקדשות דתיים שהסתמכו על המצב החוקי כפי שהיה ידוע עד למתן פסק הדין בבד"מ פודהורצר, והתדיינו וממשיכים להתדיין בבתי הדין הרבניים בהסתמכם על הפקודה, בלא ראו שקיים צורך לכונן מחדש בבית הדין הרבני הקדש יהודי שנוצר בעבר לפני בית דין שרעי.
עוד נועד החוק לתת מענה, בהתאם לדוחות מבקר המדינה, לצורך בפיקוח רגולטורי משמעותי שיעמוד לצידו של בית הדין ויסייע לו להגשים את התכליות הקיימות בסמכות השיפוט של בית הדין הרבני בענייני יצירה וניהול פנימי של הקדש רבני.
על פי המוצע, ייעשה בחוק זה הסדר כולל להקדשות הרבניים, בדומה להסדרים הקיימים בחוק הנאמנות, בשינויים המחויבים להקדשות רבניים. בהתאם לכך, סעיף 3 לפקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שיפוט), לא יחולו על הקדשות רבניים.
מוצע כמו כן כי בית הדין יוסמך במפורש לדון בעניין ביטולו של הקדש רבני. בכך צועד תזכיר חוק זה על פי המלצת בית המשפט המחוזי בירושלים ב-ה"פ (מחוזי ירושלים) 556/00 עיזבון המנוח שלום ארקוס ז"ל נ' הנאמן הכללי (פורסם בנבו, 26.08.2002):
"התוצאה, שלפיה בתי המשפט האזרחיים יכולים להורות על ביטול הקדש דתי - אף אם על-פי רצונו של המקדיש - אינה מניחה את הדעת. כמבואר לעיל, זוהי התוצאה הנובעת מהוראות חוק הנאמנות, אולם היא אינה משקפת לטעמי את המצב הרצוי. יפים לעניין זה דברים שרשמו א' טננבוים וא' קפלן במאמרם "הקדשות בישראל - הדין הרצוי והמצוי" שערי משפט א (תשנ"ז) 67, 87: "צריכה להיות הסדרת סמכויות ברורה בעניני הקדשות. מן הראוי לקבוע בבירור מהן סמכויות בית המשפט ומהן סמכויות בתי הדין השונים... לדעתנו, מן הראוי כי הגבולות השונים יתוחמו אחת ולתמיד... מבלי לקבוע מסמרות לגבי הסמכויות, נראה שיש לתחם אותם ככל האפשר ולמנוע התנגשויות מיותרות. הטוב ביותר לדעתנו יהיה מתן אפשרות למקדיש לבחור את הפורום הרצוי לו"." (פסקה מס' 51 לפסק הדין).
וכן בהמשך: "אכן, ראוי שהדעת תינתן לאנומליה אשר נוצרה בחוק הנאמנות, ותובהר סוגיית הסמכויות בנוגע להקדשים דתיים. עניין זה למחוקק לענות בו." (פסקה מס' 52 לפסק הדין).
בתי הדין הדתיים נהגו עד מועד מתן פסק הדין בעניין פודהורצר לדון בהקדשות שהוקמו בתקופת השלטון העות'מאני בבתי הדין השרעיים, ובדרך כלל המשיך מנהג זה לאחר בד"מ פודהורצר חוץ ממקרים אחדים.
כמו כן, בהמשך לדוחות ביקורת של מבקר המדינה ובתיאום עם משרד המשפטים, הוקמה בבתי הדין הרבניים יחידה לרישום ולפיקוח על הקדשות רבניים, והיא כבר פועלת בשני תקני כוח אדם ובתקציב שיועדו לה. לפיכך נראה כי בשל עצם חקיקת חוק זה לא יחול שינוי משמעותי אשר ישפיע על התקציב והתקנים המִנהליים. אומנם סביר שיהיה צורך בתגבור תקני כוח אדם ותקציב ליחידה, אולם תגבור זה יידון בבוא העת במסגרת דיוני תקציב רגילים בין הנהלת בתי הדין הרבניים ואגף התקציבים במשרד האוצר. אם בעתיד יידרש תגבור, הוא לא יבוא מחוק זה, שכן המדובר בהקדשות הנדונים בבית הדין כבר עתה, ללא הסדרה מספקת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באדר ב' התשפ"ד (03.04.2024)
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"בית דין" – כמשמעותו בדברי המלך במועצתו, 1922–1947 (להלן – דברי המלך), ובחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953; "בית דין" – כמשמעותו בדברי המלך במועצתו, 1922–1947 (להלן – דברי המלך), ובחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953;
"דיין" –כהגדרתו בחוק הדיינים, התשט"ו–1955; "דיין" –כהגדרתו בחוק הדיינים, התשט"ו–1955;
"הקדש רבני" – כל אחד מאלה: "הקדש רבני" – כל אחד מאלה:
(1) הקדש שנוסד לפי סימן 53(3) לדבר המלך;
(2) הקדש או וקף שנוסד על ידי יהודי לפני בית דין שרעי, לפני ח' באלול התרפ"ב (1 בספטמבר 1922), אלא אם הומר ונעשה להקדש לצרכי צדקה לפי סעיף 2 לפקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שפוט);
(3) הקדש שנוסד לפני בית דין רבני לאחר תחילת תוקפו של חוק הנאמנות, התשל"ט–1979 (להלן – חוק הנאמנות), ובית הדין הורה שהוראות חוק הנאמנות בעניין יצירת הקדש ובעניין ניהולו הפנימי לא יחולו עליו;
(4) הקדש שנוצר לפי הוראות חוק זה;
"נאמן" – נאמן של הקדש רבני; "נאמן" – נאמן של הקדש רבני;
"הנשיא" – נשיא בית הדין הרבני הגדול; "הנשיא" – נשיא בית הדין הרבני הגדול;
"עסקה במקרקעין" – כמשמעותה בחוק הקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ט–1969. "עסקה במקרקעין" – כמשמעותה בחוק הקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ט–1969.
"הרשם" – רשם ההקדשות הרבניים שהתמנה לפי סעיף 20 לחוק זה; "הרשם" – רשם ההקדשות הרבניים שהתמנה לפי סעיף 20 לחוק זה;
"השר" – השר לשירותי דת. "השר" – השר לשירותי דת.
שיפוט בענייני הקדש רבני 2. בלי לגרוע מהוראות סימן 53(3) לדבר המלך ומהוראת כל דין, לבית דין רבני יהיה שיפוט ייחודי בכל עניין הנוגע ליצירה, לניהול הפנימי ולביטולו של הקדש רבני (להלן – הקדש). בלי לגרוע מהוראות סימן 53(3) לדבר המלך ומהוראת כל דין, לבית דין רבני יהיה שיפוט ייחודי בכל עניין הנוגע ליצירה, לניהול הפנימי ולביטולו של הקדש רבני (להלן – הקדש).
הדין 3. בית הדין ידון על פי דין תורה. בית הדין ידון על פי דין תורה.
האישיות המשפטית 4. הקדש רבני הוא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיו וטבעו של הקדש רבני. הקדש רבני הוא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיו וטבעו של הקדש רבני.
יצירת הקדש רבני 5. (א) הקדשת נכסים למטרה ציבורית, למטרה משפחתית, למטרות צדקה או למטרות דת תיעשה בדרך של הצהרת הבעלים או שלוחם, לרבות בדרך של צוואה על יצירת הקדש. (א) הקדשת נכסים למטרה ציבורית, למטרה משפחתית, למטרות צדקה או למטרות דת תיעשה בדרך של הצהרת הבעלים או שלוחם, לרבות בדרך של צוואה על יצירת הקדש.
(ב) הצהרה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה בכתב, ובה ייקבעו מטרותיו, נכסיו ותנאיו, והיא תובא לאישור בית הדין (להלן – שטר הקדש), ואולם אין בהיעדרו של שטר הקדש כדי לפגום בתוקפו של ההקדש. (ב) הצהרה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה בכתב, ובה ייקבעו מטרותיו, נכסיו ותנאיו, והיא תובא לאישור בית הדין (להלן – שטר הקדש), ואולם אין בהיעדרו של שטר הקדש כדי לפגום בתוקפו של ההקדש.
(ג) נמצאו נכסים המשמשים הקדש לפי דין תורה, שלא נעשו בדרך של שטר הקדש כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי בית הדין להצהיר על קיום הקדש ולהגדיר מטרותיו, נכסיו, תנאיו ותחילתו, ולאשרם בשטר הקדש, ובלבד שלא התקיים אחד מאלה – (ג) נמצאו נכסים המשמשים הקדש לפי דין תורה, שלא נעשו בדרך של שטר הקדש כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי בית הדין להצהיר על קיום הקדש ולהגדיר מטרותיו, נכסיו, תנאיו ותחילתו, ולאשרם בשטר הקדש, ובלבד שלא התקיים אחד מאלה –
(1) נוצר ונרשם על הנכסים הקדש ציבורי לפי הוראות סעיף 26 לחוק הנאמנות, התשל"ט–1979 (להלן – חוק הנאמנות);
(2) בית המשפט הצהיר על קיום הקדש ציבורי לפי סעיף 17(ג) לחוק הנאמנות.
מינוי נאמן 6. (א) נאמן של הקדש (בחוק זה – נאמן) יתמנה על ידי יוצר ההקדש או לפי הוראות שטר ההקדש. (א) נאמן של הקדש (בחוק זה – נאמן) יתמנה על ידי יוצר ההקדש או לפי הוראות שטר ההקדש.
(ב) נבצר מיוצר ההקדש למנות נאמן, לא נקבעו הוראות בשטר ההקדש לעניין מינוי נאמן, או שקיימת מניעה לפעול בהתאם להוראות אלו, יתמנה נאמן על ידי בית הדין. (ב) נבצר מיוצר ההקדש למנות נאמן, לא נקבעו הוראות בשטר ההקדש לעניין מינוי נאמן, או שקיימת מניעה לפעול בהתאם להוראות אלו, יתמנה נאמן על ידי בית הדין.
(ג) לא יתמנה אדם נאמן של הקדש אלא בהסכמתו. (ג) לא יתמנה אדם נאמן של הקדש אלא בהסכמתו.
(ד) קטין, פסול דין, או כל אדם שקיים ספק ביכולתו להפעיל את שיקול הדעת הדרוש לשם מילוי תפקידו של נאמן, ולפעול בדרך הטובה ביותר לשם שמירתו והגשמת מטרותיו של ההקדש, או ביכולתו לשאת באחריות, במידה שהיא קיימת, להפסדי ההקדש, אינם כשרים להיות נאמן של הקדש. (ד) קטין, פסול דין, או כל אדם שקיים ספק ביכולתו להפעיל את שיקול הדעת הדרוש לשם מילוי תפקידו של נאמן, ולפעול בדרך הטובה ביותר לשם שמירתו והגשמת מטרותיו של ההקדש, או ביכולתו לשאת באחריות, במידה שהיא קיימת, להפסדי ההקדש, אינם כשרים להיות נאמן של הקדש.
(ה) בית הדין ימנה לפחות שלושה נאמנים להקדש, אלא אם יוצר ההקדש הורה אחרת באופן מפורש. (ה) בית הדין ימנה לפחות שלושה נאמנים להקדש, אלא אם יוצר ההקדש הורה אחרת באופן מפורש.
(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), בית הדין רשאי למנות באופן זמני מנהל מיוחד להקדש, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולהטיל עליו את תפקידי הנאמנים, כולם או מקצתם, ולהורות לו כיצד לפעול. (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), בית הדין רשאי למנות באופן זמני מנהל מיוחד להקדש, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולהטיל עליו את תפקידי הנאמנים, כולם או מקצתם, ולהורות לו כיצד לפעול.
(ז) לא ישמש תאגיד נאמן של הקדש. (ז) לא ישמש תאגיד נאמן של הקדש.
חובות וסמכויות נאמן 7. (א) נאמן חייב לפעול על פי הוראת בית הדין. (א) נאמן חייב לפעול על פי הוראת בית הדין.
(ב) נאמן חייב לשמור על נכסי ההקדש, לנהלם ולפתחם ולפעול להשגת מטרות ההקדש, ומוסמך הוא לעשות כל הדרוש למילוי תפקידו. (ב) נאמן חייב לשמור על נכסי ההקדש, לנהלם ולפתחם ולפעול להשגת מטרות ההקדש, ומוסמך הוא לעשות כל הדרוש למילוי תפקידו.
(ג) במילוי תפקידיו חייב הנאמן לנהוג באמונה ובשקידה, באחריות ובהגינות, כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות. (ג) במילוי תפקידיו חייב הנאמן לנהוג באמונה ובשקידה, באחריות ובהגינות, כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות.
(ד) נאמן לא ישקול כל שיקול זר שאינו מעניינו של ההקדש, ויימנע מניגוד עניינים בעת מילוי תפקידיו. (ד) נאמן לא ישקול כל שיקול זר שאינו מעניינו של ההקדש, ויימנע מניגוד עניינים בעת מילוי תפקידיו.
(ה) נאמן של כמה הקדשות יימנע מניגוד עניינים בין אותם הקדשות, ובכלל זה לא יפעל בפעולה שביניהם, אלא אם אישר זאת בית הדין מראש. (ה) נאמן של כמה הקדשות יימנע מניגוד עניינים בין אותם הקדשות, ובכלל זה לא יפעל בפעולה שביניהם, אלא אם אישר זאת בית הדין מראש.
(ו) נאמן אינו רשאי לאצול מתפקידיו לזולתו; אין בכך כדי למנוע העסקת אדם כדרוש למטרות ההקדש. (ו) נאמן אינו רשאי לאצול מתפקידיו לזולתו; אין בכך כדי למנוע העסקת אדם כדרוש למטרות ההקדש.
(ז) בכל מסמך, הליך משפטי או פעולה של נאמן מכוח תפקידו, יצוין שהוא פועל מכוח ההקדש. (ז) בכל מסמך, הליך משפטי או פעולה של נאמן מכוח תפקידו, יצוין שהוא פועל מכוח ההקדש.
נאמנים אחדים 8. (א) בהקדש שיש בו יותר מנאמן אחד – (א) בהקדש שיש בו יותר מנאמן אחד –
(1) יפעלו הנאמנים ביחד; היו דעותיהם חלוקות, תוכרע המחלוקת על פי רוב דעות, אלא אם קיימת הוראה אחרת בשטר ההקדש או שבית הדין הורה על דרך אחרת להכרעה במחלוקת;
(2) לא ניתן להכריע במחלוקת שבין נאמנים בהקדש, יפנו הנאמנים אל בית הדין ויפעלו לפי הוראותיו;
(3) בעניין שאינו סובל דיחוי, רשאי כל אחד מהם לפעול על דעת עצמו, אם אי אפשר בנסיבות לקיים דיון בעניין בהשתתפות יתר הנאמנים; הנאמן ידווח בהקדם האפשרי ליתר הנאמנים על פעולתו;
(4) הנאמנים אחראים לפעולותיהם יחד ולחוד;
(5) נתפנה מקומו של אחד מהנאמנים, חדל לפעול, או שהוכרז פסול דין או פושט רגל, על הנותרים ליידע על כך את מי שמוסמך למנות נאמן לאותו הקדש, את הרשם ואת בית הדין, ולהמשיך במילוי תפקידיהם ככל שהדבר אינו סובל דיחוי;
(ב) פעולה של אחד הנאמנים שנעשתה בניגוד להוראת סעיף זה – בטלה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי בתמורה ובתום לב מן ההקדש. (ב) פעולה של אחד הנאמנים שנעשתה בניגוד להוראת סעיף זה – בטלה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי בתמורה ובתום לב מן ההקדש.
הוראות בית הדין 9. (א) נאמן רשאי לבקש מבית הדין הוראות בכל עת. (א) נאמן רשאי לבקש מבית הדין הוראות בכל עת.
(ב) נאמן חייב לדווח לבית הדין על התנהלותו ולבקש הוראות בכל עניין החורג מפעילותו השוטפת. (ב) נאמן חייב לדווח לבית הדין על התנהלותו ולבקש הוראות בכל עניין החורג מפעילותו השוטפת.
(ג) הוגשה לבית הדין בקשה למתן הוראות בעניין פעולה שמעורב בה צד שלישי, והצד השלישי הסכים לשיפוט בית הדין, או שצד שלישי הגיש לבית הדין בקשה למתן הוראות בעניינו של הקדש, תחייב החלטת בית הדין גם את הצד השלישי. (ג) הוגשה לבית הדין בקשה למתן הוראות בעניין פעולה שמעורב בה צד שלישי, והצד השלישי הסכים לשיפוט בית הדין, או שצד שלישי הגיש לבית הדין בקשה למתן הוראות בעניינו של הקדש, תחייב החלטת בית הדין גם את הצד השלישי.
אחריות 10. (א) נאמן אחראי לנזק שנגרם לנכסי ההקדש עקב הפרת חובתו כנאמן; על אחריותו לאבדנם ולנזקם של נכסי ההקדש המוחזקים בידו יחולו דיני השומרים ודיני השליחות. (א) נאמן אחראי לנזק שנגרם לנכסי ההקדש עקב הפרת חובתו כנאמן; על אחריותו לאבדנם ולנזקם של נכסי ההקדש המוחזקים בידו יחולו דיני השומרים ודיני השליחות.
(ב) נאמן אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב ובדרך מקובלת לפי הוראות בית הדין או באישורו. (ב) נאמן אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב ובדרך מקובלת לפי הוראות בית הדין או באישורו.
(ג) בלי לגרוע מהוראת כל דין, פעולת נאמן בניגוד להוראות חוק זה, שגרמה נזק להקדש, היא עוולה אזרחית. (ג) בלי לגרוע מהוראת כל דין, פעולת נאמן בניגוד להוראות חוק זה, שגרמה נזק להקדש, היא עוולה אזרחית.
כספי ההקדש ונכסיו 11. (א) כספי ההקדש שאינם דרושים לצרכיו השוטפים חייב הנאמן להשקיע ביעילות ובזהירות לשמירת הקרן ולעשיית פירות. (א) כספי ההקדש שאינם דרושים לצרכיו השוטפים חייב הנאמן להשקיע ביעילות ובזהירות לשמירת הקרן ולעשיית פירות.
(ב) כספי הקדש יושקעו בדרך המניבה את הרווחים המרביים בלי לסכן את הקרן, בתנאים שלא יפלו מהוראות תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי), התשס"ד–2004, ועל פי אישורו של בית הדין. (ב) כספי הקדש יושקעו בדרך המניבה את הרווחים המרביים בלי לסכן את הקרן, בתנאים שלא יפלו מהוראות תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי), התשס"ד–2004, ועל פי אישורו של בית הדין.
(ג) כספי הקדש משפחתי יושקעו בהתאם לתנאי שטר ההקדש ולאומד דעת יוצרו, בקירוב ככל האפשר להוראת סעיף קטן (ב). (ג) כספי הקדש משפחתי יושקעו בהתאם לתנאי שטר ההקדש ולאומד דעת יוצרו, בקירוב ככל האפשר להוראת סעיף קטן (ב).
(ד) נאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי ההקדש או כל זכות בו, ולא יעשה דבר שיש בו סתירה בין טובת ההקדש לבין טובתו שלו או של קרובו. (ד) נאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי ההקדש או כל זכות בו, ולא יעשה דבר שיש בו סתירה בין טובת ההקדש לבין טובתו שלו או של קרובו.
איסור טובת הנאה 12. (א) נאמן לא יפיק לעצמו או לקרובו טובת הנאה אחרת מנכסי ההקדש. (א) נאמן לא יפיק לעצמו או לקרובו טובת הנאה אחרת מנכסי ההקדש.
(ב) "קרוב" של נאמן, לעניין חוק זה – (ב) "קרוב" של נאמן, לעניין חוק זה –
(1) בן זוגו;
(2) הורה, הורה-הורה, בן או בת, אח או אחות של הנאמן וילדיהם;
(3) בן זוג של אחד המנויים בפסקה (2);
(4) בני דודיו מדרגה ראשונה ומדרגה שנייה;
(5) אדם או גוף שלנאמן קיימת לגביו קרבה ממשית אחרת או עניין אישי, כספי או ממשי אחר.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) אינן באות לגרוע ממה שמגיע לנאמן או לקרובו מכוח היותם נהנים לפי שטר ההקדש. (ג) הוראות סעיף קטן (א) אינן באות לגרוע ממה שמגיע לנאמן או לקרובו מכוח היותם נהנים לפי שטר ההקדש.
ביטול פעולות 13. (א) פעולה אסורה לפי חוק זה שנעשתה בלי אישור בית הדין – בטלה, ובלבד שלא יהיה בה כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי בתמורה ובתום לב מן ההקדש. (א) פעולה אסורה לפי חוק זה שנעשתה בלי אישור בית הדין – בטלה, ובלבד שלא יהיה בה כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי בתמורה ובתום לב מן ההקדש.
(ב) פעולה שנעשתה בהפרת חובת נאמן או הוראות החלות על ההקדש, והצד השלישי ידע או היה עליו לדעת על ההפרה, או שנעשתה ללא תמורה, בטלה; ידיעה על קיום ההקדש, אין בה בלבד משום ידיעה על הפרת חובת נאמן או הוראות החלות על ההקדש. (ב) פעולה שנעשתה בהפרת חובת נאמן או הוראות החלות על ההקדש, והצד השלישי ידע או היה עליו לדעת על ההפרה, או שנעשתה ללא תמורה, בטלה; ידיעה על קיום ההקדש, אין בה בלבד משום ידיעה על הפרת חובת נאמן או הוראות החלות על ההקדש.
(ג) בוטלה פעולה לפי סעיף קטן (א), והצד השלישי ידע על ההפרה, תחול עליו אחריות על נכסי ההקדש שבידו. (ג) בוטלה פעולה לפי סעיף קטן (א), והצד השלישי ידע על ההפרה, תחול עליו אחריות על נכסי ההקדש שבידו.
(ד) בוטלה פעולה לפי סעיף קטן (א), והצד השלישי לא ידע על ההפרה, תחול עליו אחריות על שמירת נכסי ההקדש שבידו משעה שנודעה לו ההפרה עד להחזרתם לשליטת ההקדש. (ד) בוטלה פעולה לפי סעיף קטן (א), והצד השלישי לא ידע על ההפרה, תחול עליו אחריות על שמירת נכסי ההקדש שבידו משעה שנודעה לו ההפרה עד להחזרתם לשליטת ההקדש.
שכר, גמול והוצאות 14. (א) יוצר ההקדש רשאי לקצוב לנאמן שכר מנכסי ההקדש; אין ביכולתו לעשות כן או שהוא מסרב לעשות שימוש בסמכותו והדבר עלול לפגוע בהקדש, בית הדין מוסמך לקצוב שכר או גמול לנאמן אם ראה שהדבר דרוש לשם הגשמת מטרותיו של ההקדש. (א) יוצר ההקדש רשאי לקצוב לנאמן שכר מנכסי ההקדש; אין ביכולתו לעשות כן או שהוא מסרב לעשות שימוש בסמכותו והדבר עלול לפגוע בהקדש, בית הדין מוסמך לקצוב שכר או גמול לנאמן אם ראה שהדבר דרוש לשם הגשמת מטרותיו של ההקדש.
(ב) נאמן רשאי, באישור בית הדין, ליטול את שכרו והוצאותיו מנכסי ההקדש. (ב) נאמן רשאי, באישור בית הדין, ליטול את שכרו והוצאותיו מנכסי ההקדש.
(ג) בכפוף להוראות חוק זה, על תשלום גמול והחזר הוצאות לנאמן יחולו תקנות העמותות (גמול ליושב ראש ועד, לחבר ועד ולחבר ועדת ביקורת בעמותה), התשס"ט–2009, בשינויים המחויבים. (ג) בכפוף להוראות חוק זה, על תשלום גמול והחזר הוצאות לנאמן יחולו תקנות העמותות (גמול ליושב ראש ועד, לחבר ועד ולחבר ועדת ביקורת בעמותה), התשס"ט–2009, בשינויים המחויבים.
דין ריווח אסור 15. רווח שהפיק נאמן שלא כדין עקב מילוי תפקידו, דינו כחלק מנכסי ההקדש. רווח שהפיק נאמן שלא כדין עקב מילוי תפקידו, דינו כחלק מנכסי ההקדש.
חשבונות ודיווח 16. (א) נאמן של הקדש חייב לנהל חשבונות בכל ענייני ההקדש בדרך המקובלת בדיני תאגידים; בניהול הקדש ייעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים מקובלים המאפשרים אחזור מסמכים לצורכי שימוש, בקרה וביקורת; בין השאר ינהל נאמן – (א) נאמן של הקדש חייב לנהל חשבונות בכל ענייני ההקדש בדרך המקובלת בדיני תאגידים; בניהול הקדש ייעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים מקובלים המאפשרים אחזור מסמכים לצורכי שימוש, בקרה וביקורת; בין השאר ינהל נאמן –
(1) ספר נכסים, שבו יירשמו נכסי ההקדש לסוגיהם;
(2) ספר קופה, שבו יירשמו באופן כרונולוגי כל התקבולים וכל ההוצאות תוך פירוט מהות הרישומים;
(3) נאמן יקפיד על קיום אסמכתה לכל הוצאה ותקבול, כולל תרומות;
(4) פנקסי הקבלות יסומנו במספרים סידוריים שוטפים; העתק הקבלה יישמר בפנקס;
(5) נאמן ישמור את האסמכתאות של הרישומים וספרי החשבונות של ההקדש.
(ב) נאמן חייב להגיש לרשם מדי שנה דין וחשבון כספי ועניני על נכסי ההקדש, חובותיו, תשלומיו ותקבוליו ובו יפורטו הפעולות הכספיות והענייניות שבוצעו בידי הנאמן במהלך השנה החולפת. (ב) נאמן חייב להגיש לרשם מדי שנה דין וחשבון כספי ועניני על נכסי ההקדש, חובותיו, תשלומיו ותקבוליו ובו יפורטו הפעולות הכספיות והענייניות שבוצעו בידי הנאמן במהלך השנה החולפת.
(ג) הדין וחשבון ייערך ליום האחרון של השנה האזרחית ויוגש לרשם לא יאוחר מתום שישה חודשים לאחר תום שנת הדיווח. (ג) הדין וחשבון ייערך ליום האחרון של השנה האזרחית ויוגש לרשם לא יאוחר מתום שישה חודשים לאחר תום שנת הדיווח.
(ד) דין וחשבון של הקדש שהכנסתו השנתית לא עלתה על סכום של 100,000 שקלים חדשים יוגש במתכונת שתיקבע בידי הרשם ותאומת בתצהיר של הנאמנים. (ד) דין וחשבון של הקדש שהכנסתו השנתית לא עלתה על סכום של 100,000 שקלים חדשים יוגש במתכונת שתיקבע בידי הרשם ותאומת בתצהיר של הנאמנים.
(ה) הקדש שהכנסתו השנתית עלתה על סכום של 100,000 שקלים חדשים יגיש לרשם מאזן ודין וחשבון מבוקרים בידי רואה חשבון; הדין וחשבון ייערך בהתאם להוראות גילוי דעת 69 ותקן חשבונאות מס' 5 על כל נספחיו ובמתכונת הדיווח שקבעה מועצת רואי חשבון לגבי מוסדות ללא כוונות רווח. (ה) הקדש שהכנסתו השנתית עלתה על סכום של 100,000 שקלים חדשים יגיש לרשם מאזן ודין וחשבון מבוקרים בידי רואה חשבון; הדין וחשבון ייערך בהתאם להוראות גילוי דעת 69 ותקן חשבונאות מס' 5 על כל נספחיו ובמתכונת הדיווח שקבעה מועצת רואי חשבון לגבי מוסדות ללא כוונות רווח.
(ו) נאמן בהקדש יגיש דין וחשבון נוסף בכל עת שיידרש לכך על ידי בית הדין או הרשם או יוצר ההקדש, וימסור להם מסמכים שבאו לידיו עקב מילוי תפקידו, לפי דרישתם. (ו) נאמן בהקדש יגיש דין וחשבון נוסף בכל עת שיידרש לכך על ידי בית הדין או הרשם או יוצר ההקדש, וימסור להם מסמכים שבאו לידיו עקב מילוי תפקידו, לפי דרישתם.
ניהול תקין של הקדש 17. (א) חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול, בהתייעצות עם הרשם והיועץ המשפטי לשיפוט הרבני, יקבע אמות מידה לניהול תקין של הקדש. (א) חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול, בהתייעצות עם הרשם והיועץ המשפטי לשיפוט הרבני, יקבע אמות מידה לניהול תקין של הקדש.
(ב) שוכנע הרשם כי הקדש מתנהל באופן תקין לפי אמות המידה שנקבעו, ייתן על כך אישור ניהול תקין על פי בקשת נאמן. (ב) שוכנע הרשם כי הקדש מתנהל באופן תקין לפי אמות המידה שנקבעו, ייתן על כך אישור ניהול תקין על פי בקשת נאמן.
פקיעת כהונתו של נאמן 18. (א) נאמן של הקדש רשאי לחזור בו מהסכמתו לשמש כנאמן, כל עוד לא הועברה השליטה בנכסי ההקדש לידיו. (א) נאמן של הקדש רשאי לחזור בו מהסכמתו לשמש כנאמן, כל עוד לא הועברה השליטה בנכסי ההקדש לידיו.
(ב) לאחר שהחל נאמן במילוי תפקידו, אין הוא רשאי להתפטר, אלא על פי אישור בית דין. (ב) לאחר שהחל נאמן במילוי תפקידו, אין הוא רשאי להתפטר, אלא על פי אישור בית דין.
(ג) יוצר ההקדש רשאי לפטר נאמן שהוא מינה, אם לא נקבע אחרת בשטר ההקדש. (ג) יוצר ההקדש רשאי לפטר נאמן שהוא מינה, אם לא נקבע אחרת בשטר ההקדש.
(ד) לפני העברת השליטה בנכסי ההקדש לידיו של הנאמן, רשאי בית הדין לחזור בו ממינויו של נאמן. (ד) לפני העברת השליטה בנכסי ההקדש לידיו של הנאמן, רשאי בית הדין לחזור בו ממינויו של נאמן.
(ה) לאחר העברת השליטה בנכסי ההקדש לידיו של הנאמן, רשאי בית הדין להשעותו או לפטרו, אם לא מילא תפקידו כראוי או שראה בית הדין סיבה אחרת להשעייתו או לפיטוריו. (ה) לאחר העברת השליטה בנכסי ההקדש לידיו של הנאמן, רשאי בית הדין להשעותו או לפטרו, אם לא מילא תפקידו כראוי או שראה בית הדין סיבה אחרת להשעייתו או לפיטוריו.
(ו) בית הדין רשאי לפטר נאמן שמונה בידי יוצר ההקדש, אם נבצר מן היוצר לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ויש להניח שאילו היה בכוחו לעשות שימוש בסמכותו, היה מפטר את הנאמן, או כאשר יוצר ההקדש נמנע מלעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף קטן זה, ולפי ראות עיני בית הדין, עלול הדבר לפגוע בהגשמת מטרות ההקדש. (ו) בית הדין רשאי לפטר נאמן שמונה בידי יוצר ההקדש, אם נבצר מן היוצר לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ויש להניח שאילו היה בכוחו לעשות שימוש בסמכותו, היה מפטר את הנאמן, או כאשר יוצר ההקדש נמנע מלעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף קטן זה, ולפי ראות עיני בית הדין, עלול הדבר לפגוע בהגשמת מטרות ההקדש.
נאמן למעשה 19. מי שפועל כנאמן של הקדש, חובותיו ואחריותו כלפי ההקדש יהיו כשל נאמן שנתמנה כדין, אף אם לא נתמנה כלל או שהיה פגם במינויו או שהתפטר או פוטר או שפקעה נאמנותו. מי שפועל כנאמן של הקדש, חובותיו ואחריותו כלפי ההקדש יהיו כשל נאמן שנתמנה כדין, אף אם לא נתמנה כלל או שהיה פגם במינויו או שהתפטר או פוטר או שפקעה נאמנותו.
רשם ההקדשות הרבניים 20. (א) השר והנשיא ימנו את רשם ההקדשות הרבניים (להלן – רשם); הודעה על המינוי תפורסם ברשומות. (א) השר והנשיא ימנו את רשם ההקדשות הרבניים (להלן – רשם); הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
(ב) תנאי הכשירות למינוי הרשם, יהיו אחד מאלה: (ב) תנאי הכשירות למינוי הרשם, יהיו אחד מאלה:
(1) הכשיר להתמנות שופט של בית משפט שלום וכן הכשיר להתמנות דיין של בית דין רבני אזורי או בעל הסמכה לרבנות "יורה יורה" באישור הרבנות הראשית לישראל;
(2) אדם הכשיר להתמנות שופט של בית משפט שלום והוא בעל רישיון טוען רבני או בעל תואר שני או שלישי אקדמי בתחום המשפט עברי, בלימודי תלמוד או בלימודי תורה שבעל-פה.
(ג) משרת הרשם תהיה פטורה ממכרז פומבי לפי סעיפים 19 ו-21 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, בתנאי שיתקיים הליך מיוחד של ועדה לאיתור מועמדים, שעקרונות פעולתה נקבעו בהחלטת ממשלה מספר 2541 מיום 29.9.2002; ועדת האיתור תציע שני מועמדים או יותר והרכב הוועדה יהיה: (ג) משרת הרשם תהיה פטורה ממכרז פומבי לפי סעיפים 19 ו-21 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, בתנאי שיתקיים הליך מיוחד של ועדה לאיתור מועמדים, שעקרונות פעולתה נקבעו בהחלטת ממשלה מספר 2541 מיום 29.9.2002; ועדת האיתור תציע שני מועמדים או יותר והרכב הוועדה יהיה:
(1) מנהל בתי הדין הרבניים או נציגו – יושב ראש;
(2) נציב שירות המדינה או נציגו – חבר;
(3) איש הלכה או אקדמיה בעל ידע והיכרות בתחומי המשרה שימנה הנשיא – חבר;
(4) עובד מדינה בכיר הבקיא בתחום ההקדשות הדתיים שימנה מנהל בתי הדין הרבניים בהסכמה עם נציב שירות המדינה – חבר;
(5) נציג ציבור בעל ידע והיכרות באחד או יותר מתחומי הפעילות של המשרה הנדונה, שימנה המנהל הכללי של משרד המשפטים בהתייעצות עם מנהל בתי הדין הרבניים ונציב שירות המדינה – חבר.
(ד) הרשם ימונה לתקופת כהונה של שש שנים; השר והנשיא מוסמכים להאריכה לתקופה אחת נוספת של שנתיים. (ד) הרשם ימונה לתקופת כהונה של שש שנים; השר והנשיא מוסמכים להאריכה לתקופה אחת נוספת של שנתיים.
(ה) הרשם הוא ידו הארוכה של בית הדין; הוא לא ייחשב בעל דין בהליכים לפני בית הדין, גם אם יזם הליך או נרשם כתובע, מבקש, נתבע, משיב או בשם אחר בהליך. (ה) הרשם הוא ידו הארוכה של בית הדין; הוא לא ייחשב בעל דין בהליכים לפני בית הדין, גם אם יזם הליך או נרשם כתובע, מבקש, נתבע, משיב או בשם אחר בהליך.
פנקס הקדשות 21. (א) הרשם ינהל פנקס הקדשות רבניים וירשום בו את הפרטים הבאים: (א) הרשם ינהל פנקס הקדשות רבניים וירשום בו את הפרטים הבאים:
(1) שמו ומענו של יוצר ההקדש;
(2) מועד תחילת ההקדש;
(3) מטרותיו;
(4) נכסיו;
(5) שמו ומענו של כל נאמן;
(6) פרטים אחרים שקבע השר.
(ב) הפנקס יהיה פתוח לעיון לכול. (ב) הפנקס יהיה פתוח לעיון לכול.
חקירה 22. (א) קיים יסוד סביר לחשש שלגבי הקדש רבני לא קויימה הוראה מהוראות חוק זה או מהוראות שטר ההקדש, או שפרטים או מסמכים שנמסרו לרשם אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הרשם, לפי הוראת בית הדין, לחקור בעניינו של אותו הקדש רבני, ויהיו לו לענין זה הסמכויות לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1968. (א) קיים יסוד סביר לחשש שלגבי הקדש רבני לא קויימה הוראה מהוראות חוק זה או מהוראות שטר ההקדש, או שפרטים או מסמכים שנמסרו לרשם אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הרשם, לפי הוראת בית הדין, לחקור בעניינו של אותו הקדש רבני, ויהיו לו לענין זה הסמכויות לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1968.
(ב) לצורך ביצוע חקירה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי הרשם למנות חוקר; מונה חוקר כאמור יהיו נתונות לו סמכויות החקירה כאמור בסעיף קטן (א), בכפוף לתנאי המינוי; החוקר ימסור לרשם דין וחשבון. (ב) לצורך ביצוע חקירה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי הרשם למנות חוקר; מונה חוקר כאמור יהיו נתונות לו סמכויות החקירה כאמור בסעיף קטן (א), בכפוף לתנאי המינוי; החוקר ימסור לרשם דין וחשבון.
(ג) מונה חוקר כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית הדין לבקשת הרשם להטיל את הוצאות החקירה, כולן או חלקן, על ההקדש, על נאמנים בו, או על אדם שפנה לרשם בבקשה לפתוח בחקירה, ורשאי הוא לדרוש ממבקש החקירה ערובה להוצאותיה. (ג) מונה חוקר כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית הדין לבקשת הרשם להטיל את הוצאות החקירה, כולן או חלקן, על ההקדש, על נאמנים בו, או על אדם שפנה לרשם בבקשה לפתוח בחקירה, ורשאי הוא לדרוש ממבקש החקירה ערובה להוצאותיה.
סמכות כללית לאמצעי שמירה על הקדש 23. (א) בית הדין רשאי, אף מיוזמתו שלו, לנקוט בכל עת אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת ענייניו של הקדש. (א) בית הדין רשאי, אף מיוזמתו שלו, לנקוט בכל עת אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת ענייניו של הקדש.
(ב) הרשם רשאי ליזום כל הליך בבית הדין בעניינו של הקדש, למעט ערעור או בקשת רשות ערעור. (ב) הרשם רשאי ליזום כל הליך בבית הדין בעניינו של הקדש, למעט ערעור או בקשת רשות ערעור.
(ג) הרשם רשאי באישור בית הדין להתייצב בעצמו, לטעון בעצמו וליזום הליכים בכל עניין הקשור בהקדש לפני כל רשות הפועלת על פי דין; הרשם רשאי למנות בא-כוח שיטען בשמו. (ג) הרשם רשאי באישור בית הדין להתייצב בעצמו, לטעון בעצמו וליזום הליכים בכל עניין הקשור בהקדש לפני כל רשות הפועלת על פי דין; הרשם רשאי למנות בא-כוח שיטען בשמו.
(ד) בכל עניין לפי חוק זה רשאי לפנות לבית הדין כל נאמן, נהנה, יוצר ההקדש או אדם אחר שמעוניין בדבר. (ד) בכל עניין לפי חוק זה רשאי לפנות לבית הדין כל נאמן, נהנה, יוצר ההקדש או אדם אחר שמעוניין בדבר.
(ה) בכל הליך בעניינו של הקדש בבית הדין יירשם הרשם כצד בהליך, הוא יקבל הודעה על ההליך, תהיה לו זכות עיון בתיק בית הדין והזכות להתייצב לדיון, ויועברו אליו מסמכי בית הדין והודעות על מועדי הדיונים. (ה) בכל הליך בעניינו של הקדש בבית הדין יירשם הרשם כצד בהליך, הוא יקבל הודעה על ההליך, תהיה לו זכות עיון בתיק בית הדין והזכות להתייצב לדיון, ויועברו אליו מסמכי בית הדין והודעות על מועדי הדיונים.
(ו) הרשם או בא-כוחו אינו חייב להיות נוכח בבית הדין בדיון שאותו יזם או בדיון בעניין שבו הוא מעורב, אלא אם כן החליט על כך בית הדין במפורש לגבי דיון מסוים. (ו) הרשם או בא-כוחו אינו חייב להיות נוכח בבית הדין בדיון שאותו יזם או בדיון בעניין שבו הוא מעורב, אלא אם כן החליט על כך בית הדין במפורש לגבי דיון מסוים.
(ז) נתפנה מקומו של הרשם, ימלא מנהל בתי הדין הרבניים את תפקידי הרשם עד למינוי רשם אחר. (ז) נתפנה מקומו של הרשם, ימלא מנהל בתי הדין הרבניים את תפקידי הרשם עד למינוי רשם אחר.
אמצעי שמירה 24. הקדש שאין לו נאמן, או שהנאמן לא התחיל או חדל לפעול או שנבצר ממנו למלא תפקידיו, ינקוט הרשם באישור בית הדין את האמצעים הנראים לו לשמירת נכסי ההקדש ולשמירת זכויות הנהנים. הקדש שאין לו נאמן, או שהנאמן לא התחיל או חדל לפעול או שנבצר ממנו למלא תפקידיו, ינקוט הרשם באישור בית הדין את האמצעים הנראים לו לשמירת נכסי ההקדש ולשמירת זכויות הנהנים.
נכסי הקדש 25. (א) פירותיהם ותמוריהם של נכסי הקדש יהיו אף הם לנכסי ההקדש. (א) פירותיהם ותמוריהם של נכסי הקדש יהיו אף הם לנכסי ההקדש.
(ב) נושי נאמן אינם זכאים להיפרע מנכסי ההקדש אלא בשל חובות המוטלים בקשר לנכסים אלה או הנובעים מפעולות הנאמן עבור ההקדש. (ב) נושי נאמן אינם זכאים להיפרע מנכסי ההקדש אלא בשל חובות המוטלים בקשר לנכסים אלה או הנובעים מפעולות הנאמן עבור ההקדש.
(ג) נושי הנהנה אינם זכאים להיפרע מנכסי הקדש, אלא אם יוצר ההקדש הסכים, במפורש או במשתמע, שנכסי ההקדש ישמשו גם לפירעון חובות. (ג) נושי הנהנה אינם זכאים להיפרע מנכסי הקדש, אלא אם יוצר ההקדש הסכים, במפורש או במשתמע, שנכסי ההקדש ישמשו גם לפירעון חובות.
(ד) הנאמן חייב להחזיק את נכסי ההקדש בנפרד מנכסים אחרים או בדרך המאפשרת להבחין ביניהם ולהתחקות אחר מימוש מטרותיהם. (ד) הנאמן חייב להחזיק את נכסי ההקדש בנפרד מנכסים אחרים או בדרך המאפשרת להבחין ביניהם ולהתחקות אחר מימוש מטרותיהם.
רישום הערה 26. היה בנכסי ההקדש נכס שפעולות בו טעונות רישום בפנקס המתנהל על-פי חוק, יודיע נאמן על קיומו של ההקדש לממונה על הפנקס, והממונה ירשום בו הערה מתאימה. היה בנכסי ההקדש נכס שפעולות בו טעונות רישום בפנקס המתנהל על-פי חוק, יודיע נאמן על קיומו של ההקדש לממונה על הפנקס, והממונה ירשום בו הערה מתאימה.
עסקה במקרקעין של הקדש 27. (א) עסקה במקרקעין של הקדש, לרבות השכרה של נכס לתקופה העולה על חמש שנים שהוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, לא חלות עליה, טעונה אישור של בית הדין. (א) עסקה במקרקעין של הקדש, לרבות השכרה של נכס לתקופה העולה על חמש שנים שהוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, לא חלות עליה, טעונה אישור של בית הדין.
(ב) הליכי מכירה או החכרה של מקרקעי הקדש יבוצעו לפי נוהל שיקבע חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול בהתייעצות עם הרשם והיועץ המשפטי לשיפוט הרבני. (ב) הליכי מכירה או החכרה של מקרקעי הקדש יבוצעו לפי נוהל שיקבע חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול בהתייעצות עם הרשם והיועץ המשפטי לשיפוט הרבני.
כוחו של הקדש כלפי צד שלישי 28. כוחו של הקדש יפה כלפי כל מי שידע או שהיה עליו לדעת עליו, ומשנרשמה הערה לפי סעיף 26 – כלפי כל אדם. כוחו של הקדש יפה כלפי כל מי שידע או שהיה עליו לדעת עליו, ומשנרשמה הערה לפי סעיף 26 – כלפי כל אדם.
שינוי וביטול של הקדש 29. (א) יוצר הקדש וצד שלישי רשאים בכל עת להוסיף נכסים לנכסי ההקדש; הודעה על כך תימסר לבית הדין ולרשם. (א) יוצר הקדש וצד שלישי רשאים בכל עת להוסיף נכסים לנכסי ההקדש; הודעה על כך תימסר לבית הדין ולרשם.
(ב) לאחר שנוצר ההקדש, אין יוצרו רשאי לשנות את תנאיו או לבטלו, אלא אם שמר לעצמו זכות לכך בשטר ההקדש או שבית הדין אישר את הדבר. (ב) לאחר שנוצר ההקדש, אין יוצרו רשאי לשנות את תנאיו או לבטלו, אלא אם שמר לעצמו זכות לכך בשטר ההקדש או שבית הדין אישר את הדבר.
(ג) בית הדין רשאי לשנות או לבטל הוראה מהוראות שטר ההקדש, אם ראה שהדבר דרוש לטובת ניהולו היעיל של ההקדש, או שהדבר תואם את אומד דעתו של יוצר ההקדש. (ג) בית הדין רשאי לשנות או לבטל הוראה מהוראות שטר ההקדש, אם ראה שהדבר דרוש לטובת ניהולו היעיל של ההקדש, או שהדבר תואם את אומד דעתו של יוצר ההקדש.
נכסי הקדש שנתבטל 30. נתבטל הקדש ולא נקבע בשטר ההקדש מה ייעשה בנכסיו, יורה בית הדין כי ייעשה בהם שימוש למטרות הדומות למטרות ההקדש המקוריות או יועברו הנכסים לידי הנהנים או יוחזרו ליוצר ההקדש, והכל לפי אומד דעתו של יוצר ההקדש. נתבטל הקדש ולא נקבע בשטר ההקדש מה ייעשה בנכסיו, יורה בית הדין כי ייעשה בהם שימוש למטרות הדומות למטרות ההקדש המקוריות או יועברו הנכסים לידי הנהנים או יוחזרו ליוצר ההקדש, והכל לפי אומד דעתו של יוצר ההקדש.
סייג למינוי נאמן 31. דיין לא יהיה נאמן בהקדש רבני. דיין לא יהיה נאמן בהקדש רבני.
עונשין 32. נאמן של הקדש שהפר חובה מהותית המוטלת עליו לפי חוק זה דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, ואם עשה כן בכוונת מרמה – מאסר שנתיים. נאמן של הקדש שהפר חובה מהותית המוטלת עליו לפי חוק זה דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, ואם עשה כן בכוונת מרמה – מאסר שנתיים.
ביצוע ותקנות 33. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת הנשיא, להתקין תקנות לביצועו. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת הנשיא, להתקין תקנות לביצועו.
(ב) השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סכומי אגרת רישום, אגרה שנתית, וכן אגרות ותשלומים אחרים שיש לשלמם בשל פעולות ושירותים שנותן הרשם לפי חוק זה ורשאי הוא לפטור מתשלום אגרה או לקבוע סכומי אגרות ותשלומים שונים, לסוגי הקדש רבני, לפי אמות מידה שיקבע. (ב) השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סכומי אגרת רישום, אגרה שנתית, וכן אגרות ותשלומים אחרים שיש לשלמם בשל פעולות ושירותים שנותן הרשם לפי חוק זה ורשאי הוא לפטור מתשלום אגרה או לקבוע סכומי אגרות ותשלומים שונים, לסוגי הקדש רבני, לפי אמות מידה שיקבע.
הוראת מעבר 34. מי שכיהן ערב תחילת חוק זה בהנהלת בתי הדין הרבניים בתפקיד ממונה בכיר (הקדשות דתיים), יראוהו כאילו נתמנה רשם לפי חוק זה, ויראו את יום מינויו לממונה בכיר (הקדשות דתיים) כיום תחילת כהונתו בתפקיד רשם. מי שכיהן ערב תחילת חוק זה בהנהלת בתי הדין הרבניים בתפקיד ממונה בכיר (הקדשות דתיים), יראוהו כאילו נתמנה רשם לפי חוק זה, ויראו את יום מינויו לממונה בכיר (הקדשות דתיים) כיום תחילת כהונתו בתפקיד רשם.
תחולה 35. (א) פסק דין או החלטה של בית דין שניתנו לפני תחילתו של חוק זה והיו כדין אילו היה חוק זה בתוקפו בשעה שניתנו, רואים אותם כאילו ניתנו כדין. (א) פסק דין או החלטה של בית דין שניתנו לפני תחילתו של חוק זה והיו כדין אילו היה חוק זה בתוקפו בשעה שניתנו, רואים אותם כאילו ניתנו כדין.
(ב) פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שיפוט) לא תחול על הקדש רבני. (ב) פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שיפוט) לא תחול על הקדש רבני.
(ג) הוראות חוק הנאמנות לא יחולו על הקדש רבני. (ג) הוראות חוק הנאמנות לא יחולו על הקדש רבני.
(ד) תקנה קצ לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, התשנ"ג – בטלה. (ד) תקנה קצ לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, התשנ"ג – בטלה.
תיקון חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) 36. בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז–1956 – בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז–1956 –
(1) בסעיף 1א(א), אחרי "ירושה" יבוא "והקדש רבני כהגדרתו בחוק בתי דין רבניים (הקדשות רבניים), התשפ"ד–2024";
(2) בסעיף 7ג(ג), אחרי "בית המשפט לעניני משפחה" יבוא "ולעניין הקדש רבני כאמור בסעיף 1א(א), בית המשפט המחוזי".