הצעת חוק לדיון מוקדם
2215560 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
ארז מלול
חבר הכנסת
יוזם:
______________________________________________
4560/25/פ
2024–הצעת חוק בתי דין רבניים )הקדשות רבניים(, התשפ"ד
– בחוק זה .1הגדרות
)להלן – דברי11947–1922 ,"בית דין" – כמשמעותו בדברי המלך במועצתו
המלך(, ובחוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין(, התשי"ג–
;21953
;31955–"דיין" –כהגדרתו בחוק הדיינים, התשט"ו
:"הקדש רבני" – כל אחד מאלה
;( לדבר המלך3)53 הקדש שנוסד לפי סימן
(1)
'הקדש או וקף שנוסד על ידי יהודי לפני בית דין שרעי, לפני ח
(2)
(, אלא אם הומר ונעשה להקדש1922 בספטמבר1) באלול התרפ"ב
האזרחיים
הדין
בתי
לפקודת2 סעיף
לפי
צדקה
לצרכי
;4(והדתיים )שפוט
.2569 (, )א2738 ( חוקי ארץ ישראל, כרך ג', עמ' )ע1
.165 ' ס"ח התשי"ג, עמ2
.68 ' ס"ח התשט"ו, עמ3
.141 (, )א13 ( חוקי ארץ ישראל, כרך א', עמ' )ע4
2
הקדש שנוסד לפני בית דין רבני לאחר תחילת תוקפו של חוק
(3)
)להלן – חוק הנאמנות(, ובית הדין הורה51979–הנאמנות, התשל"ט
שהוראות חוק הנאמנות בעניין יצירת הקדש ובעניין ניהולו הפנימי לא
יחולו עליו;
;הקדש שנוצר לפי הוראות חוק זה
(4)
;"נאמן" – נאמן של הקדש רבני
;"הנשיא" – נשיא בית הדין הרבני הגדול
–"עסקה במקרקעין" – כמשמעותה בחוק הקרקעין )שבח ורכישה(, התשכ"ט
.61969
; לחוק זה20 "הרשם" – רשם ההקדשות הרבניים שהתמנה לפי סעיף
."השר" – השר לשירותי דת
( לדבר המלך ומהוראת כל דין, לבית דין רבני3)53 בלי לגרוע מהוראות סימן
יהיה שיפוט ייחודי בכל עניין הנוגע ליצירה, לניהול הפנימי ולביטולו של הקדש
רבני )להלן – הקדש(.
.2
שיפוט בענייני
הקדש רבני
.בית הדין ידון על פי דין תורה .3הדין
הקדש רבני הוא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת
עם אופיו וטבעו של הקדש רבני.
.4האישיות המשפטית
הקדשת נכסים למטרה ציבורית, למטרה משפחתית, למטרות צדקה או
)א(
למטרות דת תיעשה בדרך של הצהרת הבעלים או שלוחם, לרבות בדרך של
צוואה על יצירת הקדש.
.5יצירת הקדש רבני
הצהרה כאמור בסעיף קטן )א( תהיה בכתב, ובה ייקבעו מטרותיו, נכסיו
)ב(
ותנאיו, והיא תובא לאישור בית הדין )להלן – שטר הקדש(, ואולם אין בהיעדרו
של שטר הקדש כדי לפגום בתוקפו של ההקדש.
.128 ' ס"ח התשל"ט, עמ5
.259 ' ס"ח התשכ"ט, עמ6
3
נמצאו נכסים המשמשים הקדש לפי דין תורה, שלא נעשו בדרך של
)ג(
)ב(, רשאי בית הדין להצהיר על קיום-שטר הקדש כאמור בסעיפים קטנים )א( ו
הקדש ולהגדיר מטרותיו, נכסיו, תנאיו ותחילתו, ולאשרם בשטר הקדש, ובלבד
שלא התקיים אחד מאלה –
26 נוצר ונרשם על הנכסים הקדש ציבורי לפי הוראות סעיף
(1)
;( )להלן – חוק הנאמנות71979–לחוק הנאמנות, התשל"ט
)ג( לחוק17 בית המשפט הצהיר על קיום הקדש ציבורי לפי סעיף
(2)
.הנאמנות
נאמן של הקדש )בחוק זה – נאמן( יתמנה על ידי יוצר ההקדש או לפי
)א(
הוראות שטר ההקדש.
.6מינוי נאמן
נבצר מיוצר ההקדש למנות נאמן, לא נקבעו הוראות בשטר ההקדש
)ב(
לעניין מינוי נאמן, או שקיימת מניעה לפעול בהתאם להוראות אלו, יתמנה
נאמן על ידי בית הדין.
.לא יתמנה אדם נאמן של הקדש אלא בהסכמתו
)ג(
קטין, פסול דין, או כל אדם שקיים ספק ביכולתו להפעיל את שיקול
)ד(
הדעת הדרוש לשם מילוי תפקידו של נאמן, ולפעול בדרך הטובה ביותר לשם
שמירתו והגשמת מטרותיו של ההקדש, או ביכולתו לשאת באחריות, במידה
שהיא קיימת, להפסדי ההקדש, אינם כשרים להיות נאמן של הקדש.
בית הדין ימנה לפחות שלושה נאמנים להקדש, אלא אם יוצר ההקדש
)ה(
הורה אחרת באופן מפורש.
על אף האמור בסעיף קטן )ה(, בית הדין רשאי למנות באופן זמני מנהל
)ו(
מיוחד להקדש, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולהטיל עליו את תפקידי הנאמנים,
כולם או מקצתם, ולהורות לו כיצד לפעול.
.לא ישמש תאגיד נאמן של הקדש
)ז(
.נאמן חייב לפעול על פי הוראת בית הדין
)א( .7
חובות וסמכויות
נאמן
.128 ' ס"ח התשל"ט, עמ7
4
נאמן חייב לשמור על נכסי ההקדש, לנהלם ולפתחם ולפעול להשגת
)ב(
מטרות ההקדש, ומוסמך הוא לעשות כל הדרוש למילוי תפקידו.
במילוי תפקידיו חייב הנאמן לנהוג באמונה ובשקידה, באחריות
)ג(
ובהגינות, כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות.
נאמן לא ישקול כל שיקול זר שאינו מעניינו של ההקדש, ויימנע מניגוד
)ד(
עניינים בעת מילוי תפקידיו.
נאמן של כמה הקדשות יימנע מניגוד עניינים בין אותם הקדשות, ובכלל
)ה(
זה לא יפעל בפעולה שביניהם, אלא אם אישר זאת בית הדין מראש.
נאמן אינו רשאי לאצול מתפקידיו לזולתו; אין בכך כדי למנוע העסקת
)ו(
אדם כדרוש למטרות ההקדש.
בכל מסמך, הליך משפטי או פעולה של נאמן מכוח תפקידו, יצוין שהוא
)ז(
פועל מכוח ההקדש.
– בהקדש שיש בו יותר מנאמן אחד
)א( .8נאמנים אחדים
יפעלו הנאמנים ביחד; היו דעותיהם חלוקות, תוכרע המחלוקת
(1)
על פי רוב דעות, אלא אם קיימת הוראה אחרת בשטר ההקדש או שבית
הדין הורה על דרך אחרת להכרעה במחלוקת;
לא ניתן להכריע במחלוקת שבין נאמנים בהקדש, יפנו הנאמנים
(2)
;אל בית הדין ויפעלו לפי הוראותיו
בעניין שאינו סובל דיחוי, רשאי כל אחד מהם לפעול על דעת
(3)
עצמו, אם אי אפשר בנסיבות לקיים דיון בעניין בהשתתפות יתר
הנאמנים; הנאמן ידווח בהקדם האפשרי ליתר הנאמנים על פעולתו;
;הנאמנים אחראים לפעולותיהם יחד ולחוד
(4)
נתפנה מקומו של אחד מהנאמנים, חדל לפעול, או שהוכרז פסול
(5)
דין או פושט רגל, על הנותרים ליידע על כך את מי שמוסמך למנות נאמן
לאותו הקדש, את הרשם ואת בית הדין, ולהמשיך במילוי תפקידיהם
ככל שהדבר אינו סובל דיחוי;
5
,פעולה של אחד הנאמנים שנעשתה בניגוד להוראת סעיף זה – בטלה
)ב(
ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי בתמורה ובתום לב
מן ההקדש.
.נאמן רשאי לבקש מבית הדין הוראות בכל עת
)א( .9הוראות בית הדין
נאמן חייב לדווח לבית הדין על התנהלותו ולבקש הוראות בכל עניין
)ב(
החורג מפעילותו השוטפת.
הוגשה לבית הדין בקשה למתן הוראות בעניין פעולה שמעורב בה צד
)ג(
שלישי, והצד השלישי הסכים לשיפוט בית הדין, או שצד שלישי הגיש לבית
הדין בקשה למתן הוראות בעניינו של הקדש, תחייב החלטת בית הדין גם את
הצד השלישי.
נאמן אחראי לנזק שנגרם לנכסי ההקדש עקב הפרת חובתו כנאמן; על
)א(
אחריותו לאבדנם ולנזקם של נכסי ההקדש המוחזקים בידו יחולו דיני השומרים
ודיני השליחות.
.10אחריות
נאמן אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב ובדרך מקובלת לפי הוראות
)ב(
בית הדין או באישורו.
בלי לגרוע מהוראת כל דין, פעולת נאמן בניגוד להוראות חוק זה, שגרמה
)ג(
נזק להקדש, היא עוולה אזרחית.
כספי ההקדש שאינם דרושים לצרכיו השוטפים חייב הנאמן להשקיע
)א(
ביעילות ובזהירות לשמירת הקרן ולעשיית פירות.
.11כספי ההקדש ונכסיו
כספי הקדש יושקעו בדרך המניבה את הרווחים המרביים בלי לסכן את
)ב(
הקרן, בתנאים שלא יפלו מהוראות תקנות הנאמנות )דרכי השקעת כספי
, ועל פי אישורו של בית הדין.82004–הקדש ציבורי(, התשס"ד
כספי הקדש משפחתי יושקעו בהתאם לתנאי שטר ההקדש ולאומד
)ג(
דעת יוצרו, בקירוב ככל האפשר להוראת סעיף קטן )ב(.
.318 ' ק"ת התשס"ד, עמ8
6
נאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי ההקדש או כל זכות בו, ולא
)ד(
יעשה דבר שיש בו סתירה בין טובת ההקדש לבין טובתו שלו או של קרובו.
.נאמן לא יפיק לעצמו או לקרובו טובת הנאה אחרת מנכסי ההקדש
)א( .12איסור טובת הנאה
– "קרוב" של נאמן, לעניין חוק זה
)ב(
;בן זוגו
(1)
;הורה, בן או בת, אח או אחות של הנאמן וילדיהם-הורה, הורה
(2)
;(2) בן זוג של אחד המנויים בפסקה
(3)
;בני דודיו מדרגה ראשונה ומדרגה שנייה
(4)
אדם או גוף שלנאמן קיימת לגביו קרבה ממשית אחרת או עניין
(5)
.אישי, כספי או ממשי אחר
הוראות סעיף קטן )א( אינן באות לגרוע ממה שמגיע לנאמן או לקרובו
)ג(
מכוח היותם נהנים לפי שטר ההקדש.
,פעולה אסורה לפי חוק זה שנעשתה בלי אישור בית הדין – בטלה
)א(
ובלבד שלא יהיה בה כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי בתמורה ובתום לב
מן ההקדש.
.13ביטול פעולות
,פעולה שנעשתה בהפרת חובת נאמן או הוראות החלות על ההקדש
)ב(
והצד השלישי ידע או היה עליו לדעת על ההפרה, או שנעשתה ללא תמורה,
בטלה; ידיעה על קיום ההקדש, אין בה בלבד משום ידיעה על הפרת חובת
נאמן או הוראות החלות על ההקדש.
בוטלה פעולה לפי סעיף קטן )א(, והצד השלישי ידע על ההפרה, תחול
)ג(
עליו אחריות על נכסי ההקדש שבידו.
,בוטלה פעולה לפי סעיף קטן )א(, והצד השלישי לא ידע על ההפרה
)ד(
תחול עליו אחריות על שמירת נכסי ההקדש שבידו משעה שנודעה לו ההפרה
עד להחזרתם לשליטת ההקדש.
7
יוצר ההקדש רשאי לקצוב לנאמן שכר מנכסי ההקדש; אין ביכולתו
)א(
לעשות כן או שהוא מסרב לעשות שימוש בסמכותו והדבר עלול לפגוע
בהקדש, בית הדין מוסמך לקצוב שכר או גמול לנאמן אם ראה שהדבר דרוש
לשם הגשמת מטרותיו של ההקדש.
.14שכר, גמול והוצאות
נאמן רשאי, באישור בית הדין, ליטול את שכרו והוצאותיו מנכסי
)ב(
ההקדש.
בכפוף להוראות חוק זה, על תשלום גמול והחזר הוצאות לנאמן יחולו
)ג(
תקנות העמותות )גמול ליושב ראש ועד, לחבר ועד ולחבר ועדת ביקורת
, בשינויים המחויבים.92009–בעמותה(, התשס"ט
.רווח שהפיק נאמן שלא כדין עקב מילוי תפקידו, דינו כחלק מנכסי ההקדש .15דין ריווח אסור
נאמן של הקדש חייב לנהל חשבונות בכל ענייני ההקדש בדרך
)א(
המקובלת בדיני תאגידים; בניהול הקדש ייעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים
מקובלים המאפשרים אחזור מסמכים לצורכי שימוש, בקרה וביקורת; בין
השאר ינהל נאמן –
.16חשבונות ודיווח
;ספר נכסים, שבו יירשמו נכסי ההקדש לסוגיהם
(1)
ספר קופה, שבו יירשמו באופן כרונולוגי כל התקבולים וכל
(2)
;ההוצאות תוך פירוט מהות הרישומים
;נאמן יקפיד על קיום אסמכתה לכל הוצאה ותקבול, כולל תרומות
(3)
פנקסי הקבלות יסומנו במספרים סידוריים שוטפים; העתק
(4)
;הקבלה יישמר בפנקס
נאמן ישמור את האסמכתאות של הרישומים וספרי החשבונות
(5)
.של ההקדש
נאמן חייב להגיש לרשם מדי שנה דין וחשבון כספי ועניני על נכסי
)ב(
ההקדש, חובותיו, תשלומיו ותקבוליו ובו יפורטו הפעולות הכספיות והענייניות
שבוצעו בידי הנאמן במהלך השנה החולפת.
.538 ' ק"ת התשס"ט, עמ9
8
הדין וחשבון ייערך ליום האחרון של השנה האזרחית ויוגש לרשם לא
)ג(
יאוחר מתום שישה חודשים לאחר תום שנת הדיווח.
דין וחשבון של הקדש שהכנסתו השנתית לא עלתה על סכום של
)ד(
שקלים חדשים יוגש במתכונת שתיקבע בידי הרשם ותאומת100,000
.בתצהיר של הנאמנים
שקלים100,000 הקדש שהכנסתו השנתית עלתה על סכום של
)ה(
חדשים יגיש לרשם מאזן ודין וחשבון מבוקרים בידי רואה חשבון; הדין וחשבון
על כל נספחיו5 ' ותקן חשבונאות מס69 ייערך בהתאם להוראות גילוי דעת
ובמתכונת הדיווח שקבעה מועצת רואי חשבון לגבי מוסדות ללא כוונות רווח.
נאמן בהקדש יגיש דין וחשבון נוסף בכל עת שיידרש לכך על ידי בית
)ו(
הדין או הרשם או יוצר ההקדש, וימסור להם מסמכים שבאו לידיו עקב מילוי
תפקידו, לפי דרישתם.
חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול, בהתייעצות עם הרשם והיועץ
)א(
המשפטי לשיפוט הרבני, יקבע אמות מידה לניהול תקין של הקדש.
.17
ניהול תקין של
הקדש
,שוכנע הרשם כי הקדש מתנהל באופן תקין לפי אמות המידה שנקבעו
)ב(
ייתן על כך אישור ניהול תקין על פי בקשת נאמן.
נאמן של הקדש רשאי לחזור בו מהסכמתו לשמש כנאמן, כל עוד לא
)א(
הועברה השליטה בנכסי ההקדש לידיו.
.18 פקיעת כהונתו של
נאמן
לאחר שהחל נאמן במילוי תפקידו, אין הוא רשאי להתפטר, אלא על פי
)ב(
אישור בית דין.
יוצר ההקדש רשאי לפטר נאמן שהוא מינה, אם לא נקבע אחרת בשטר
)ג(
ההקדש.
לפני העברת השליטה בנכסי ההקדש לידיו של הנאמן, רשאי בית הדין
)ד(
לחזור בו ממינויו של נאמן.
לאחר העברת השליטה בנכסי ההקדש לידיו של הנאמן, רשאי בית הדין
)ה(
להשעותו או לפטרו, אם לא מילא תפקידו כראוי או שראה בית הדין סיבה
אחרת להשעייתו או לפיטוריו.
9
בית הדין רשאי לפטר נאמן שמונה בידי יוצר ההקדש, אם נבצר מן
)ו(
היוצר לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף קטן )ב(, ויש להניח שאילו היה בכוחו
לעשות שימוש בסמכותו, היה מפטר את הנאמן, או כאשר יוצר ההקדש נמנע
מלעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף קטן זה, ולפי ראות עיני בית הדין, עלול
הדבר לפגוע בהגשמת מטרות ההקדש.
מי שפועל כנאמן של הקדש, חובותיו ואחריותו כלפי ההקדש יהיו כשל נאמן
שנתמנה כדין, אף אם לא נתמנה כלל או שהיה פגם במינויו או שהתפטר או
פוטר או שפקעה נאמנותו.
.19נאמן למעשה
השר והנשיא ימנו את רשם ההקדשות הרבניים )להלן – רשם(; הודעה
)א(
על המינוי תפורסם ברשומות.
.20
רשם ההקדשות
הרבניים
:תנאי הכשירות למינוי הרשם, יהיו אחד מאלה
)ב(
הכשיר להתמנות שופט של בית משפט שלום וכן הכשיר
(1)
להתמנות דיין של בית דין רבני אזורי או בעל הסמכה לרבנות "יורה
יורה" באישור הרבנות הראשית לישראל;
אדם הכשיר להתמנות שופט של בית משפט שלום והוא בעל
(2)
רישיון טוען רבני או בעל תואר שני או שלישי אקדמי בתחום המשפט
פה.-עברי, בלימודי תלמוד או בלימודי תורה שבעל
לחוק21- ו19 משרת הרשם תהיה פטורה ממכרז פומבי לפי סעיפים
)ג(
, בתנאי שיתקיים הליך מיוחד של101959–שירות המדינה )מינויים(, התשי"ט
ועדה לאיתור מועמדים, שעקרונות פעולתה נקבעו בהחלטת ממשלה מספר
; ועדת האיתור תציע שני מועמדים או יותר והרכב29.9.2002 מיום2541
:הוועדה יהיה
;מנהל בתי הדין הרבניים או נציגו – יושב ראש
(1)
;נציב שירות המדינה או נציגו – חבר
(2)
איש הלכה או אקדמיה בעל ידע והיכרות בתחומי המשרה שימנה
(3)
;הנשיא – חבר
.86 ' ס"ח התשי"ט, עמ10
10
עובד מדינה בכיר הבקיא בתחום ההקדשות הדתיים שימנה
(4)
;מנהל בתי הדין הרבניים בהסכמה עם נציב שירות המדינה – חבר
נציג ציבור בעל ידע והיכרות באחד או יותר מתחומי הפעילות של
(5)
המשרה הנדונה, שימנה המנהל הכללי של משרד המשפטים
בהתייעצות עם מנהל בתי הדין הרבניים ונציב שירות המדינה – חבר.
הרשם ימונה לתקופת כהונה של שש שנים; השר והנשיא מוסמכים
)ד(
להאריכה לתקופה אחת נוספת של שנתיים.
הרשם הוא ידו הארוכה של בית הדין; הוא לא ייחשב בעל דין בהליכים
)ה(
לפני בית הדין, גם אם יזם הליך או נרשם כתובע, מבקש, נתבע, משיב או בשם
אחר בהליך.
:הרשם ינהל פנקס הקדשות רבניים וירשום בו את הפרטים הבאים
)א( .21פנקס הקדשות
;שמו ומענו של יוצר ההקדש
(1)
;מועד תחילת ההקדש
(2)
;מטרותיו
(3)
;נכסיו
(4)
;שמו ומענו של כל נאמן
(5)
.פרטים אחרים שקבע השר
(6)
.הפנקס יהיה פתוח לעיון לכול
)ב(
קיים יסוד סביר לחשש שלגבי הקדש רבני לא קויימה הוראה מהוראות
)א(
חוק זה או מהוראות שטר ההקדש, או שפרטים או מסמכים שנמסרו לרשם
אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הרשם, לפי הוראת בית הדין, לחקור
11 עד9 בעניינו של אותו הקדש רבני, ויהיו לו לענין זה הסמכויות לפי סעיפים
.111968–)ב( לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט27-ו
.22חקירה
.28 ' ס"ח התשכ"ט, עמ11
11
;לצורך ביצוע חקירה כאמור בסעיף קטן )א( רשאי הרשם למנות חוקר
)ב(
מונה חוקר כאמור יהיו נתונות לו סמכויות החקירה כאמור בסעיף קטן )א(,
בכפוף לתנאי המינוי; החוקר ימסור לרשם דין וחשבון.
מונה חוקר כאמור בסעיף קטן )ב(, רשאי בית הדין לבקשת הרשם
)ג(
להטיל את הוצאות החקירה, כולן או חלקן, על ההקדש, על נאמנים בו, או על
אדם שפנה לרשם בבקשה לפתוח בחקירה, ורשאי הוא לדרוש ממבקש
החקירה ערובה להוצאותיה.
בית הדין רשאי, אף מיוזמתו שלו, לנקוט בכל עת אמצעים זמניים או
)א(
קבועים הנראים לו לשמירת ענייניו של הקדש.
.23
סמכות כללית
לאמצעי שמירה על
הקדש
הרשם רשאי ליזום כל הליך בבית הדין בעניינו של הקדש, למעט ערעור
)ב(
או בקשת רשות ערעור.
הרשם רשאי באישור בית הדין להתייצב בעצמו, לטעון בעצמו וליזום
)ג(
הליכים בכל עניין הקשור בהקדש לפני כל רשות הפועלת על פי דין; הרשם
כוח שיטען בשמו.-רשאי למנות בא
בכל עניין לפי חוק זה רשאי לפנות לבית הדין כל נאמן, נהנה, יוצר
)ד(
ההקדש או אדם אחר שמעוניין בדבר.
בכל הליך בעניינו של הקדש בבית הדין יירשם הרשם כצד בהליך, הוא
)ה(
יקבל הודעה על ההליך, תהיה לו זכות עיון בתיק בית הדין והזכות להתייצב
לדיון, ויועברו אליו מסמכי בית הדין והודעות על מועדי הדיונים.
כוחו אינו חייב להיות נוכח בבית הדין בדיון שאותו יזם או-הרשם או בא
)ו(
בדיון בעניין שבו הוא מעורב, אלא אם כן החליט על כך בית הדין במפורש לגבי
דיון מסוים.
נתפנה מקומו של הרשם, ימלא מנהל בתי הדין הרבניים את תפקידי
)ז(
הרשם עד למינוי רשם אחר.
הקדש שאין לו נאמן, או שהנאמן לא התחיל או חדל לפעול או שנבצר ממנו
למלא תפקידיו, ינקוט הרשם באישור בית הדין את האמצעים הנראים לו
לשמירת נכסי ההקדש ולשמירת זכויות הנהנים.
.24אמצעי שמירה
12
.פירותיהם ותמוריהם של נכסי הקדש יהיו אף הם לנכסי ההקדש
)א( .25נכסי הקדש
נושי נאמן אינם זכאים להיפרע מנכסי ההקדש אלא בשל חובות
)ב(
המוטלים בקשר לנכסים אלה או הנובעים מפעולות הנאמן עבור ההקדש.
נושי הנהנה אינם זכאים להיפרע מנכסי הקדש, אלא אם יוצר ההקדש
)ג(
הסכים, במפורש או במשתמע, שנכסי ההקדש ישמשו גם לפירעון חובות.
הנאמן חייב להחזיק את נכסי ההקדש בנפרד מנכסים אחרים או בדרך
)ד(
המאפשרת להבחין ביניהם ולהתחקות אחר מימוש מטרותיהם.
פי-היה בנכסי ההקדש נכס שפעולות בו טעונות רישום בפנקס המתנהל על
חוק, יודיע נאמן על קיומו של ההקדש לממונה על הפנקס, והממונה ירשום בו
הערה מתאימה.
.26רישום הערה
עסקה במקרקעין של הקדש, לרבות השכרה של נכס לתקופה העולה
)א(
,121972-על חמש שנים שהוראות חוק הגנת הדייר ]נוסח משולב[, התשל"ב
לא חלות עליה, טעונה אישור של בית הדין.
.27
עסקה במקרקעין
של הקדש
הליכי מכירה או החכרה של מקרקעי הקדש יבוצעו לפי נוהל שיקבע
)ב(
חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול בהתייעצות עם הרשם והיועץ
המשפטי לשיפוט הרבני.
כוחו של הקדש יפה כלפי כל מי שידע או שהיה עליו לדעת עליו, ומשנרשמה
– כלפי כל אדם.26 הערה לפי סעיף
.28
כוחו של הקדש
כלפי צד שלישי
;יוצר הקדש וצד שלישי רשאים בכל עת להוסיף נכסים לנכסי ההקדש
)א(
הודעה על כך תימסר לבית הדין ולרשם.
.29
שינוי וביטול של
הקדש
לאחר שנוצר ההקדש, אין יוצרו רשאי לשנות את תנאיו או לבטלו, אלא
)ב(
אם שמר לעצמו זכות לכך בשטר ההקדש או שבית הדין אישר את הדבר.
בית הדין רשאי לשנות או לבטל הוראה מהוראות שטר ההקדש, אם
)ג(
ראה שהדבר דרוש לטובת ניהולו היעיל של ההקדש, או שהדבר תואם את
אומד דעתו של יוצר ההקדש.
.176 ' ס"ח התשל"ב, עמ12
13
נתבטל הקדש ולא נקבע בשטר ההקדש מה ייעשה בנכסיו, יורה בית הדין כי
ייעשה בהם שימוש למטרות הדומות למטרות ההקדש המקוריות או יועברו
הנכסים לידי הנהנים או יוחזרו ליוצר ההקדש, והכל לפי אומד דעתו של יוצר
ההקדש.
.30
נכסי הקדש
שנתבטל
.דיין לא יהיה נאמן בהקדש רבני .31סייג למינוי נאמן
נאמן של הקדש שהפר חובה מהותית המוטלת עליו לפי חוק זה דינו – מאסר
, ואם131977–( לחוק העונשין, התשל"ז4)()א61 שנה או קנס כאמור בסעיף
עשה כן בכוונת מרמה – מאסר שנתיים.
.32עונשין
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת הנשיא, להתקין
)א(
תקנות לביצועו.
.33ביצוע ותקנות
השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע
)ב(
סכומי אגרת רישום, אגרה שנתית, וכן אגרות ותשלומים אחרים שיש לשלמם
בשל פעולות ושירותים שנותן הרשם לפי חוק זה ורשאי הוא לפטור מתשלום
אגרה או לקבוע סכומי אגרות ותשלומים שונים, לסוגי הקדש רבני, לפי אמות
מידה שיקבע.
מי שכיהן ערב תחילת חוק זה בהנהלת בתי הדין הרבניים בתפקיד ממונה
בכיר )הקדשות דתיים(, יראוהו כאילו נתמנה רשם לפי חוק זה, ויראו את יום
מינויו לממונה בכיר )הקדשות דתיים( כיום תחילת כהונתו בתפקיד רשם.
.34הוראת מעבר
פסק דין או החלטה של בית דין שניתנו לפני תחילתו של חוק זה והיו
)א(
כדין אילו היה חוק זה בתוקפו בשעה שניתנו, רואים אותם כאילו ניתנו כדין.
.35תחולה
לא תחול על הקדש14(פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים )שיפוט
)ב(
רבני.
.הוראות חוק הנאמנות לא יחולו על הקדש רבני
)ג(
. – בטלה15תקנה קצ לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, התשנ"ג
)ד(
– 161956–בחוק בתי דין דתיים )כפיית ציות ודרכי דיון(, התשט"ז.36
תיקון חוק בתי דין
דתיים )כפיית ציות
ודרכי דיון(
.226 ' ס"ח התשל"ז, עמ13
.141 (, )א13 ( חוקי ארץ ישראל, כרך א', עמ' )ע14
.2298 ' י"פ התשנ"ג, עמ15
14
א)א(, אחרי "ירושה" יבוא "והקדש רבני כהגדרתו בחוק1 בסעיף
(1)
;"2024–בתי דין רבניים )הקדשות רבניים(, התשפ"ד
ג)ג(, אחרי "בית המשפט לעניני משפחה" יבוא "ולעניין7 בסעיף
(2)
."א)א(, בית המשפט המחוזי1 הקדש רבני כאמור בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
כללי קודם לתקופת המנדט הבריטי בא"י, בתקופת השלטון העות'מני, הייתה סמכות שיפוט ייחודית
השרעיים, אשר היו בתי הדין הרשמיים של השלטון, לייסד הקדשות ולדון -לבתי הדין המוסלמים
בענייניהם. על כן, כל מי שביקש אז להקים הקדש וליתן לו תוקף חוקי, נאלץ לפנות לבית הדין השרעי, גם
אם הוא היה יהודי, נוצרי, או בן כל דת אחרת.
: של כתב המנדט של חבר הלאומים על ארץ ישראל נכתב9 כבר בסימן
"In particular, the control and administration of Wakfs shall be exercised in accordance
with religious law and the dispositions of the founders."
, ניתנו סמכויות לבתי הדין המוסלמיים, לבתי הדין היהודיים1922 עם פרסומו של דבר המלך בשנת
ולבתי הדין של העדות הנוצריות, לדון בעניין יצירתם והנהלתם הפנימית של הקדשות דתיים שייסדו בני
עדתם.
,לצד ההסדר המתייחס להקדשות דתיים, נחקקה בתקופת המנדט גם פקודת ההקדשות לצרכי צדקה
שהינה הסדר אזרחי המתייחס להקדשות שלא הוקמו בפני בתי הדין הדתיים. הסמכות לדון בהקדשות
אלה ניתנה לבית המשפט המחוזי. לאחר קום המדינה ניתן שיפוט ייחודי לדון בענייני הקדשות גם לבתי
הדין הדרוזים בדומה לעדות הדתיות האחרות.
)להלן – חוק הנאמנות( החליף את פקודת ההקדשות לצרכי צדקה1979–חוק הנאמנות, התשל"ט
ונקבעו בו, בין השאר, הוראות מפורטות לגבי הקדשות ציבוריים. חוק הנאמנות הותיר בעינן את סמכויות
בתי הדין הדתיים בענייני יצירה וניהול פנימי של הקדשות דתיים. לגבי שאר ההקדשות, וכן לגבי עניינים
שאינם בגדר יצירה וניהול פנימי של הקדשות דתיים, ניתנה הסמכות לבית המשפט המחוזי.
הדין הקיים מעניק אפוא סמכות שיפוט ייחודית לבתי הדין הדתיים בנוגע ליצירתם והנהלתם הפנימית
של הקדשות )ואקף, הקדש יהודי וכל הקדש דתי אחר( שנוסדו בפני בתי הדין הדתיים של העדות הדתיות
בישראל על ידי בני עדת בית הדין )להלן – הקדשות דתיים(.
לפקודה אִפשר למי שייסד2 נחקקה פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים )שיפוט(. סעיף1925 בשנת
.40 ' ס"ח התשט"ז, עמ16
15
הקדש בפני בית דין שרעי בתקופה העות'מנית, או לפני כניסתו של דבר המלך לתוקף, לפנות לבית
המשפט האזרחי ולהמיר את ההקדש להקדש לצרכי צדקה, עפ"י פקודת ההקדשות לצרכי צדקה.
אפשרות כזו ניתנה גם לרוב הנאמנים של הקדש כזה. תוצאתה של המרה כזו הייתה החלה של הוראות
פקודת ההקדשות לצרכי צדקה, כאילו נוצר ההקדש לפיה, וההקדש הדתי הפך להקדש "אזרחי".
. חודשים18 האפשרות לבצע המרה להקדש ציבורי כמתואר ניתנה למשך תקופה מוגדרת של
אפשרות זו נוצלה באופן מאוד מוגבל על ידי קבוצה קטנה של אנשי "היישוב הישן", שסירבו להכיר
3 הארי של ההקדשות לא הומרו, ולגביהן נקבע בסעיף-במרותה של הרבנות הראשית לארץ ישראל. חלק
לפקודה כי הסמכות לדון בענייני הניהול הפנימי של ההקדש תהיה לבית הדין הדתי של העדה שהמקדיש
השתייך אליה.
נגד
פודהורצר5257/94 בבד"מ
הדין
פסק
שניתן
ועד
בפקודה,
לאמור
בהתאם
( )להלן – בד"מ פודהורצר(, ראו עצמם בתי הדין הרבניים מוסמכים לדון בענייני הניהול 1996) קופרשטוק
ושלא הומרו להקדשות 1922 של הקדשות דתיים שנוסדו על ידי יהודים בפני בתי הדין השרעיים עד שנת
לצרכי צדקה.
לפקודה חורגות מהסמכות שניתנה לבתי3 בפסק הדין שניתן בבד"מ פודהורצר נקבע כי הוראות סעיף
הדין הדתיים בדבר המלך ולפיכך הן בטלות.
בתקופת השלטון העות'מני לא הייתה אפשרות חוקית להקים הקדש דתי בפני בתי הדין הדתיים זולת
בית הדין המוסלמי. בהמשך פעלו המקדישים או הנאמנים על ההקדש בהסתמכם על הפקודה, ובחרו
שלא להמיר את ההקדש להקדש אזרחי, ובנוסף לא ראו שום צורך חוקי לכונן את ההקדש מחדש לפני בית
הדין הרבני. במשך השנים ועד לבד"מ פודהורצר הובאו ענייניהם של אותם הקדשות בפני בתי הדין
הדתיים, והדיונים לגביהם התנהלו בבתי הדין.
בהתייחסו למצב שנוצר בעקבות פסק הדין קבע השופט שלמה לוין בפסק הדין: "התוצאה שאליה
הגעתי היא שאין אנו מוסמכים לדון בנושא שהועבר להכרעתנו. הגעתי לתוצאה זו שלא ברצון, אנוס על פי
( לבין 3)53 הדין. לדידי, אין הבדל של ממש בין הטיפול בבית הדין הרבני בהקדשים שנערכו לפניו לפי סימן
שלא לטובת מוסלמים. שיקולים 1922 ידי יהודים לפני בית דין שרעי לפני שנת-הקדשים שנערכו על
שבאינטגרטיביות של השיטה המשפטית מצדיקים שאותה ערכאה תדון בהקדשים משני הסוגים. מן
לפסק הדין(.7 הראוי שהמחוקק יתן את דעתו על עניין זה." )שם, בפסקה
:לאור האמור, מוצע להחזיר את המצב שהיה קיים בפועל, לפני פס"ד שניתן בבד"מ פודהורצר
הסמכות תהיה לבית הדין הרבני, אלא אם בתקופה שניתן היה לעשות כן, הומר ההקדש להקדש לצרכי
צדקה. במקביל יינתן תוקף לפסקי דין ולהחלטות שניתנו בעבר על ידי בתי הדין הרבניים ואשר לכאורה יש
שיאמרו שהפכו לבטלים, כתוצאה מפסק דין בד"מ פודהורצר. זאת בדומה לגישה לפיה בהינתן קשיים
16
משפטיים באשר לתוקפם של פסקי דין והחלטות, שניתנו על ידי ערכאה שלכאורה לא הייתה מוסמכת
לתיתם, ניתן להחיל את דוקטרינת "הבטלות היחסית", כך שאין לומר מניה וביה שפסקי הדין שנתנו בתי
הדין הרבניים בעבר הפכו בטלים.
מתוך חוסר ידיעה של נאמנים כי ההקדשות שהם מנהלים הוקדשו לפני עשרות רבות בשנים לפני בתי
הדין השרעיים בתקופת שליטת האימפריה העות'מנית בארץ ישראל, הם המשיכו להביא את ענייני הניהול
הפנימי שלהם, גם לאחר בד"מ פודהורצר, להכרעת בתי הדין הרבניים. לכן התיקון המוצע עולה בקנה
אחד עם המצב המשפטי המיטבי, בנוסף לקיום רצונם של המקדישים. רק במקרים לא רבים, כאשר
הכרעת בית הדין לא הניחה את דעת חלק מן הנאמנים הם "נזכרו" באיחור – אולי על פי ייעוץ משפטי
שקיבלו לאחר מעשה – בפסק הדין בבד"מ פודהורצר, ובחלק מן המקרים העלו בדיעבד, בחוסר תום לב,
טענות על חוסר סמכות של בית הדין לדון בענייני הניהול הפנימי של ההקדש. כך נוצר גם מירוץ סמכויות
בין בית המשפט המחוזי ובין בית הדין הדתי, כשהאחד לא מודע לפעולותיו של האחר, דבר שהביא
להכרעות סותרות שפגעו קשות בפיקוח על ההקדשות. גם מטעם זה ראוי לתקן את המצב החוקי בהתאם
להצעת בית הדין המיוחד בהלכת בד"מ פודהורצר.
,חוק זה נועד להסמיך את בתי הדין הרבניים לדון גם בהקדשות יהודים שהוקמו לפני בתי דין שרעיים
על ידי יהודים, בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל, ואשר מקימיהם לא המירו את ההקדש בתקופת
שלטון המנדט הבריטי להקדש "אזרחי", לפי פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים )שיפוט( משנת
)להלן – הפקודה(.1925
בנוסף החוק נועד ליתן מענה למצב שנוצר בעקבות בד"מ פודהורצר, אשר קבע את בטלותם של
לפקודה, ואשר יש הטוענים כי משמעותם היא כי לכאורה, בכפוף לדוקטרינת "הבטלות 4- ו3 סעיפים
היחסית", חלק מההחלטות השיפוטיות שניתנו על ידי בתי הדין הדתיים מאז תחילתה של הפקודה ועד
היום ניתנו לכאורה בחוסר סמכות. הצעת החוק תיתן מענה למאות הקדשות דתיים שהסתמכו על המצב
החוקי כפי שהיה ידוע עד למתן פסק הדין בבד"מ פודהורצר, והתדיינו וממשיכים להתדיין בבתי הדין
הרבניים בהסתמכם על הפקודה, בלא ראו שקיים צורך לכונן מחדש בבית הדין הרבני הקדש יהודי שנוצר
בעבר לפני בית דין שרעי.
עוד נועד החוק לתת מענה, בהתאם לדוחות מבקר המדינה, לצורך בפיקוח רגולטורי משמעותי שיעמוד
לצידו של בית הדין ויסייע לו להגשים את התכליות הקיימות בסמכות השיפוט של בית הדין הרבני בענייני
יצירה וניהול פנימי של הקדש רבני.
על פי המוצע, ייעשה בחוק זה הסדר כולל להקדשות הרבניים, בדומה להסדרים הקיימים בחוק
לפקודת בתי הדין האזרחיים 3 הנאמנות, בשינויים המחויבים להקדשות רבניים. בהתאם לכך, סעיף
והדתיים )שיפוט(, לא יחולו על הקדשות רבניים.
17
מוצע כמו כן כי בית הדין יוסמך במפורש לדון בעניין ביטולו של הקדש רבני. בכך צועד תזכיר חוק זה על
עיזבון המנוח שלום ארקוס ז"ל 556/00 (ה"פ )מחוזי ירושלים-פי המלצת בית המשפט המחוזי בירושלים ב
(: 26.08.2002 ,נ' הנאמן הכללי )פורסם בנבו
פי רצונו- אף אם על- "התוצאה, שלפיה בתי המשפט האזרחיים יכולים להורות על ביטול הקדש דתי
אינה מניחה את הדעת. כמבואר לעיל, זוהי התוצאה הנובעת מהוראות חוק הנאמנות, - של המקדיש
אולם היא אינה משקפת לטעמי את המצב הרצוי. יפים לעניין זה דברים שרשמו א' טננבוים וא' קפלן
: "צריכה להיות 87 ,67 ( הדין הרצוי והמצוי" שערי משפט א )תשנ"ז- במאמרם "הקדשות בישראל
הסדרת סמכויות ברורה בעניני הקדשות. מן הראוי לקבוע בבירור מהן סמכויות בית המשפט ומהן סמכויות
בתי הדין השונים... לדעתנו, מן הראוי כי הגבולות השונים יתוחמו אחת ולתמיד... מבלי לקבוע מסמרות
לגבי הסמכויות, נראה שיש לתחם אותם ככל האפשר ולמנוע התנגשויות מיותרות. הטוב ביותר לדעתנו
לפסק הדין(.51 'יהיה מתן אפשרות למקדיש לבחור את הפורום הרצוי לו"." )פסקה מס
וכן בהמשך: "אכן, ראוי שהדעת תינתן לאנומליה אשר נוצרה בחוק הנאמנות, ותובהר סוגיית
לפסק הדין(.52 'הסמכויות בנוגע להקדשים דתיים. עניין זה למחוקק לענות בו." )פסקה מס
בתי הדין הדתיים נהגו עד מועד מתן פסק הדין בעניין פודהורצר לדון בהקדשות שהוקמו בתקופת
השלטון העות'מאני בבתי הדין השרעיים, ובדרך כלל המשיך מנהג זה לאחר בד"מ פודהורצר חוץ ממקרים
אחדים.
כמו כן, בהמשך לדוחות ביקורת של מבקר המדינה ובתיאום עם משרד המשפטים, הוקמה בבתי הדין
הרבניים יחידה לרישום ולפיקוח על הקדשות רבניים, והיא כבר פועלת בשני תקני כוח אדם ובתקציב
שיועדו לה. לפיכך נראה כי בשל עצם חקיקת חוק זה לא יחול שינוי משמעותי אשר ישפיע על התקציב
והתקנים המִנהליים. אומנם סביר שיהיה צורך בתגבור תקני כוח אדם ותקציב ליחידה, אולם תגבור זה יידון
בבוא העת במסגרת דיוני תקציב רגילים בין הנהלת בתי הדין הרבניים ואגף התקציבים במשרד האוצר. אם
בעתיד יידרש תגבור, הוא לא יבוא מחוק זה, שכן המדובר בהקדשות הנדונים בבית הדין כבר עתה, ללא
הסדרה מספקת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(03.04.2024) כ"ד באדר ב' התשפ"ד