הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2217086 הכנסת העשרים וחמש יוזם: חבר הכנסת משה סולומון ______________________________________________ פ/4536/25 הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ד–2024 דברי הסבר עניינו של סעיף 216 בחוק העונשין, התשל"ז–1977, הוא "התנהגות פסולה במקום ציבורי". סעיף קטן (א)(5) קובע: "העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים: משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכל בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה". הסעיף שמכונן את עבירת "השוטטות", קובע איסור פלילי כללי ועמום על שיטוט בחצרים, בדרכים ובמקומות ציבוריים בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהמשוטט נמצא שם למטרה אסורה או פסולה. בכך, מהווה עבירת השוטטות עבירה ייחודית בדין הפלילי הישראלי עבירה שגבולותיה אינם ברורים, יסודותיה רחבים ביותר, ואשר ניסוחה הרחב מקשה על הציבור לעמוד על ההתנהגות האסורה ולהימנע ממנה, ומקנה לרשויות האכיפה שיקול דעת רחב ביותר וחריג בהיקפו כיצד לנהוג ולפעול לאכיפת האיסור. עבירות "רכות" מסוג זה, שמפלילות קשת רחבה ולא מובהקת של התנהגויות ומקשות על הציבור לכלכל את צעדיו ולהימנע מביצוע המעשים האסורים, עומדות בניגוד לעיקרון החוקיות שלפיו אין מטילים עונש אלא לאחר אזהרה. די במאפיין זה של עבירת השוטטות כדי לחייב את בחינת ההצדקה להמשך קיומה, בשים לב לאופי ותדירות השימוש בה על ידי רשויות האכיפה. עבירת השוטטות היא ייחודית אף ביחס לעבירות "רכות" וכוללניות אחרות משום שמעצם טבעה והגדרתה היא מועדת להיווצר כתוצאה מחיכוך בין שוטר לאזרח. מאפיינים אלו של העבירה – כוללניות, עמימות ונטייה להיווצר ולהתגלות כמעט באופן בלבדי כתוצאה מחיכוך בין שוטר לאזרח, הופכת את עבירת השוטטות לעבירה שעשויה להוביל לפגיעה חסרת פרופורציה בבני מיעוטים, ערבים, חרדים, בני הקהילה האתיופית, זרים וכיוצא באלה, ולאפשר אפיון גזעי ("פרופיילינג") רחב היקף. בעוד עמימות העבירה מותירה פתח רחב ביותר לשוטר ברחוב לפעול בהתאם לשיקול דעתו, ניסיונו וגם דעותיו הקודמות והמוקדמות, שיקול דעת זה כמעט ואינו נתון לביקורת שיפוטית, משפטית של רשויות התביעה או אחרת שכן ניתן להניח שמרבית המקרים בהם עולה חשד לביצוע העבירה אינם מובילים להגשת כתב אישום או בקשה להארכת מעצר בפני שופט. לפיכך, קיים קושי טבעי אף לבחון בצורה סטטיסטית את תפוצת השימוש בעבירה לצורך עיכוב חשודים (מקרים שאינם מתועדים בשיטתיות על ידי המשטרה) ואת היקף השימוש באפיון גזעי בהקשר לעבירה זו. הקשיים הברורים בקיומה של עבירה פלילית כללית ועמומה שנתונה בראש ובראשונה לשיקול דעת השוטר היחיד, כמעט ללא ביקורת כלשהי על הפעלתו, והתוצאות הטבעיות של קיום עבירה זו מצדיק את ביטולה מספר החוקים. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת משה ארבל וקבוצת חברי הכנסת (פ/1217/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת משה ארבל (פ/873/25) ועל ידי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין (פ/2848/25). הצעת החוק זהה לפ/2848/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד באדר ב' התשפ"ד (03.04.2024) תיקון סעיף 216 1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977, סעיף 216(א)(5) – בטל.