הצעת חוק לדיון מוקדם
2203424 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
אוהד טל
יוזמים: חברי הכנסת
עמית הלוי
משה סעדה
צבי ידידיה סוכות
______________________________________________
3167/25/פ
2023–הצעת חוק המאבק בטרור )תיקון – פיצוי עונשי לנפגעי עבירה(, התשפ"ג
: יבוא72 , אחרי סעיף12016–בחוק המאבק בטרור, התשע"ו .1
1'הוספת פרק ו
– פיצויים למי שנפגע ממעשה טרור1'"פרק ו
בתובענה שעניינה מעשה טרור יחייב בית
)א(
המשפט את המזיק לשלם למי שניזוק מהמעשה,
בנוסף לכל פיצוי אחר המגיע לו על פי דין, פיצוי
עונשי שלא יפחת מסכומים אלה:
.א72 פיצוי עונשי לניזוק
ממעשה טרור
לעיזבונו של ניזוק שנהרג עקב מעשה
(1)
; שקלים חדשים10,000,000 – טרור
לניזוק שנפגע ישירות ממעשה טרור
(2)
; שקלים חדשים10,000,000 –
לניזוק שהוא בן משפחה מקרבה
(3)
– ראשונה של הרוג ממעשה הטרור
שקלים חדשים.8,000,000
.898 ' ס"ח התשע"ו, עמ1
2
על אף האמור בסעיף קטן )א(, נבעה
)ב(
אחריותו של המזיק אך ורק מתשלום כספים
ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור,
כהגדרתם בחוק להקפאת כספים ששילמה הרשות
הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים
, לא יפחת22018–אליה מממשלת ישראל, התשע"ח
סכום הפיצוי העונשי בו יחויב המזיק ממחצית
מהסכומים האמורים בסעיף זה.
בבואו לשקול את גובה הפיצוי העונשי
)ג(
ישקול בית המשפט, בין היתר, שיקולים אלה:
מאפייניו של מעשה הטרור, לרבות
(1)
הרקע והתשתית שביצועו, מידת האכזריות
שבו, מידת ההתארגנות והתחכום בו בוצע
והיקף מעשי הטרור בעת שזה בוצע;
זהות הגורמים האחראים למעשה
(2)
,הטרור, ובכלל זאת אמצעי המימון למעשה
הגורמים האמונים על הכשרתם של
האחראים ומעורבותו של ארגון טרור
במעשה;
,חומרת הפגיעה של מעשה הטרור
(3)
ובכלל זה מספר הנפגעים בו וחומרת
הפגיעה בהם;
האפשרות להעמיד לדין פלילי את כל
(4)
;מי שנושא באחריות למעשה הטרור
.732 ' ס"ח התשע"ח, עמ2
3
כל תשלום, גמול, הטבה, שיפוי או
(5)
זכות שקיבל או אשר זכאי לקבל מי
שאחראי למעשה הטרור, משפחתו או מי
מטעמו בשל ביצוע מעשה הטרור או בשל
הליך שננקט כנגדו בשל אחריותו למעשה
הטרור, ובכלל זאת כל תשלום שישולם לו
בשל ריצוי עונש בגין מעשה הטרור;
מידת ההרתעה הנדרשת בשל מעשה
(6)
.הטרור
בסעיף זה, "ניזוק" – כל מי שעומדת לו
)ד(
עילת תביעה בשל מעשה טרור, בין אם נכח במקום
שבו בוצע מעשה הטרור ובין לאו, ולעניין עצם
זכאותו לפיצויים עונשיים אין נפקא מינה מהי
חומרת הפגיעה בניזוק ואם נגרמה בשל חשיפה
ישירה למעשה הטרור ולתוצאותיו".
ד ב ר י ה ס ב ר
פיצויים עונשיים הינם רכיב פיצויי שתכליתו להעניש את המזיק על התנהגותו המזיקה ובכך לבטא
סלידה ממנה. תביעות של נפגעי טרור הינם מן המקרים המובהקים המצדיקים תשלום פיצויים שכאלה,
וזאת בשל מאפייניהם של מקרי הטרור, חומרתם, הערכים החברתיים הנפגעים בהם והצורך בגמול
ובהרתעה כנגדם. יתירה מכך, הלכה למעשה, מחבלים המעורבים במעשי טרור זוכים, הם ובני
משפחותיהם, לקצבאות ולהטבות שונות מהרשות הפלסטינית בשל ביצוע מעשי הטרור וריצוי עונש מאסר
בגינו בישראל. קצבאות אלה עשויות להאמיר לכדי מיליוני שקלים במשך תקופת מאסרו של המחבל
בישראל ומן הצדק יהיה לקבוע כנגדן מנגנון של פיצוי עונשי, העומד כנגד התמריץ הכלכלי לבצע את מעשי
הטרור.
,ואכן, הפסיקה בישראל הכירה בעצם האפשרות לפסוק פיצויים עונשיים בתביעות של נפגעי טרור
עזבון 2144/13 אולם הדבר הוצדק עד כה בנסיבותיהם הספציפיות של המקרים שנדונו )ראו לדוגמה ע"א
המנוח עמית עמוס מנטין ז"ל נ' הרשות הפלסטינאית – להלן ענין מנטין(. לשם השוואה, בארצות הברית
קבע המחוקק מרכיב עונשי קבוע במסגרת הפיצויים המשולמים לכלל נפגעי טרור במסגרת
, לפיו נפגעי טרור יזכו לשילוש הפיצויים המגיעים להם. לפיכך, Antiterrorism Act, 18 USCS § 2333 (ATA)-ה
סעיף קטן )א( להצעת חוק זו מבקש לקבוע כי רכיב של פיצויים לדוגמה ישמש כחלק אינטגראלי
מהפיצויים שישולמו בתביעות של נפגעי טרור.
בנוסף, תשלום הפיצוי העונשי הוגבל מאוד לאחרונה בפסיקת בית המשפט העליון, הן במעגל הזכאים
להנות מהם והן בגובה הסכומים שנפסקו כנגד מי שנשא באחריות למעשי הטרור.
הרש"פ נ' יורשי71/18 באשר למעגל הזכאים להנות מהפיצוי העונשי קבע בית המשפט העליון בע"א
המנוח בן שלום )להלן – עניין בן שלום(, כי יש להחיל על "הניזוקים המשניים" )בני המשפחה של הקורבן(
אלסוחה נ' עיזבון המנוח דוד 444/87 בעבירות טרור ארבעה תנאים מגבילים מצטברים שנקבעו ברע"א
( קרבה משפחתית מדרגה ראשונה 1) :דהאן ז"ל )להלן – הלכת אלסוחה( כתנאי לפסיקת פיצויים עונשיים
4
,( התרשמות מן האירוע המזיק )בדרך של ראייתו באופן ישיר2) ;בין הניזוק הישיר ובין הניזוק המשני
( קרבה בזמן ובמקום לאירוע המזיק עצמו או 3) ;(צפייה בטלוויזיה, קבלת דיווח מילולי וכיוצא באלה
( נכות נפשית ממשית 4) ;(לתוצאותיו )לרבות חשיפה מתמשכת לנזקי האירוע שנגרמו לניזוק הישיר
וניכרת אשר נגרמה עקב החשיפה לנזקו של הניזוק הישיר.
החלת תנאי הלכת אלסוחה על נפגעי טרור אינה מוצדקת ופוגעת באופן מהותי ביכולתם של משפחות
נפגעי הטרור לזכות לפיצוי עונשי. למעשה, שיקולי מדיניות צריכים להביא דווקא להרחבת מעגל הזכאים
לפיצוי עונשי במקרים של מעשי טרור, בשל הפגיעה החמורה של מעשי הטרור בחברה. טעמים שונים
המוזכרים לצמצום מעגל הזכאים לפיצוי עונשי שהובאו בפסיקה ובכתיבה בהקשרים אחרים, כגון הנזק
החברתי שייגרם בשל הרחבת היקף התביעות, אינם רלוונטיים בהקשר של נפגעי טרור. להפך: קיים
אינטרס חברתי לעודד את יכולתם של נפגעי טרור להיפרע מיחידים ומארגונים שעומדים מאחורי
המעשים הנפשעים, שבחלק מהמקרים אף לא ניתן אף להביא להעמדתם בדין פלילי. לפיכך, סעיף קטן )ד(
( לחוק אינו 3)(להצעת חוק זו מבהיר כי "ניזוק" הזכאי לתשלום פיצויים עונשיים מכוח סעיף קטן )א
מחויב לעמוד בתנאי הלכת אלסוחה.
באשר לשיעור הפיצוי – זה הוגבל מאוד בפסיקת בית המשפט העליון בעניין בן שלום ומנטין, אף
שקיים אינטרס חברתי המובהק להגדיל את גובה הפיצוי העונשי שנפסק לנפגעי טרור: אף שבתי משפט
מליון שקלים חדשים לכל תובע, הרי 10-מחוזיים פסקו בעבר פיצוי לדוגמה בשיעורים שהאמירו לכ
מיליון שקלים חדשים בלבד ובעניין בן שלום אימץ בית 3 שגובה הפיצויים שנפסק בעניין מנטין עמד על
המשפט העליון שיעור פיצויים זה כאמת מידה לגובהם של פיצויי העונשין במקרי טרור. שיעור זה נמוך
ביותר, בשים לב למידת החומרה של מעשי הטרור, העובדה שמרבית מבצעי מעשי הטרור זוכים בפועל
לתגמולים משמעותיים בשל ביצועם, ואינו מספק מענה ראוי לשיקולי הגמול וההרתעה הראויים כנגד
מעשים אלה. לשם השוואה, בתי משפט בארצות הברית פסקו פיצויים לנפגעי טרור בהיקפים של מאות
, לצד מאות Flataw v. The Islamic Republic of Iran, 999 F. Supp. 1 D.C. 1998 :מליוני דולרים )ראו לדוגמה
פסקי דין נוספים ברוח זו(. יתירה, מכך, כיום נוצר מצב בלתי שוויוני, בו שני נפגעים באירוע טרור,
שהאחד מחזיק באפשרות להגיש תביעה בארצות הברית, יזכה בסכומים הגדולים לאין שיעור מזה
שייפסקו לנפגע האחר התובע בישראל. לפיכך, סעיף קטן א' להצעת החוק מבקש לקבוע סכומי מינימום
לתשלום פיצויים לדוגמה ואילו סעיף קטן ג' מוסיף שיקולים שונים שעל בית המשפט לקחת בחשבון
בפוסקו את שיעור הפיצויים הסופי.
פלונים נ' הרשות2362/19 עוד מבקשת הצעת החוק לשנות מפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א
(, במסגרתו הכיר בית המשפט העליון בחבותה של הרשות הפלסטינית 2022) הפלסטינית טרם פורסם
למעשי טרור "כמאשרר" של מעשים אלה בגין תשלום "משכורות" למחבלים שביצעו פיגועים אלה, אולם
קבע כי חבות זו – אין בה לכשעצמה כדי להשית פיצויים עונשיים על הרשות. קביעה זו של בית המשפט
העליון אינה לוקחת בחשבון את ההשלכות מרחיקות הלכת של מדיניות תשלום משכורות המחבלים של
הרשות הפלסטינית ומידת העידוד והלגיטימציה שהיא מקנה לביצוע מעשי טרור נוספים. לפיכך, מבלי
לגרוע מהיקף חבותה של הרשות הפלסטינית בתשלום פיצויים במקרים בהם היא נושאת באחריות ישירה
לביצוע מעשה הטרור, מוצע כי גם בכל מקום בו אחריותה של הרשות הפלסטינית לפיצוי קורבן טרור
נשענת רק על תשלומם של "משכורות" אלה, תחויב הרשות במחצית סכום הפיצוי העונשי המזערי, לכל
הפחות.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(29.03.2023) ז' בניסן התשפ"ג