הצעת חוק לדיון מוקדם
2199142 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
מירב כהן
יוזמת: חברת הכנסת
______________________________________________
3677/25/פ
,(הצעת חוק עבודת נשים )תיקון – הפרשות לקופת גמל בתקופת שמירת היריון, לידה והורות
2023–התשפ"ג
– א7 , בסעיף11954–בחוק עבודת נשים, התשי"ד.1א7 תיקון סעיף
בסעיף קטן )ב(, במקום הסיפה החל במלים "מעסיק שהעובדת או
(1)
העובד עבדו אצלו שישה חודשים" יבוא "עובדת או עובד הזכאים לתשלומים
."2011 פנסיוניים בהתאם לצו הרחבה ]נוסח משולב[ לפנסיה חובה
:אחרי סעיף קטן )ג( יבוא
(2)
המעסיק ימסור לעובדת או לעובד הודעה בדבר חובתו להמשיך
")ד(
לשלם תשלומים פנסיונים ואופן ביצוע התשלום, בהתאם לתקנות
;2008–עבודת נשים )מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל(, תשס"ח
הודעה כאמור תימסר לעובדת בתוך זמן סביר מיום שנודע לו על דבר
הריונה ולעובד בתוך זמן סביר מיום שהעובד הודיע למעסיק כי בכוונתו
לצאת לתקופת לידה והורות."
ד ב ר י ה ס ב ר
, כיום עובדת הנמצאת בשמירת היריון או1954-א לחוק עבודת נשים, התשי"ד7 בהתאם לסעיף
בתקופת לידה והורות זכאית להפרשות לקופת הפנסיה בתקופות אלה, בתנאי שהיא עומדת בתנאים
הבאים:
. מעסיקה נהג לשלם לה תשלומים לקופת גמל )קופת גמל, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קרן1
.(השתלמות
,[. היא זכאית לדמי לידה או לגמלה לשמירת היריון לפי חוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב2
.1955–התשנ"ה
.154 ' ס"ח התשי"ד, עמ1
2
.. היא עבדה אצל המעסיק במשך שישה חודשים לפחות לפני כניסתה להיריון3
.. העובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם4
עובדות הנאלצות לצאת לשמירת היריון, אינן מקבלות שכר מהמעסיק, אלא גמלה לשמירת היריון
מהמוסד לביטוח לאומי. כך גם בתקופת לידה והורות, העובדת או העובד אינם מקבלים משכורת
א לחוק עבודת נשים להבטיח 7 מהמעסיק אלא מקבלים דמי לידה מהמוסד לביטוח הלאומי. מטרת סעיף
כי, המעסיק ימשיך להפריש לקופת הגמל גם בתקופה בה העובדת אינה מקבלת שכר, אך זכאית לגמלה
לשמירת היריון או לדמי לידה לפי העניין. על המעסיק לבצע הפרשות פנסיה עבור העובדת או העובד בזמן
תקופת לידה והורות המוגדרת בחוק עבודת נשים ובהתאם לזכאותה לדמי לידה או לגמלה לשמירת
היריון לפי חוק הביטוח הלאומי.
א)ב( לחוק עבודת נשים, אחד מהתנאים הנדרשים על מנת שהעובדת תהייה זכאית7 בהתאם לסעיף
להמשך הפרשות לקופת הגמל בתקופה בה היא זכאית לגמלה לשמירת היריון או לדמי לידה, הוא שעל
העובדת לעבוד לפחות שישה חודשים לפני כניסתה להיריון, תנאי הפוגע בצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף
במשק, מפלה נשים ופוגע בפרטיותן.
פגיעה בעקרון הפנסיה חובה: בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, אשר פורסם
חלה על המעסיק החובה לבטח כל עובד/ת 2008 , החל משנת2011 והוחלף בשנת01.01.2008-לראשונה ב
בביטוח פנסיוני המתבצע באמצעות הפרשות, גם של העובד/ת וגם של המעסיק, לביטוח הפנסיוני של
חודשים במקום העבודה ולגבי 6 העובד/ת. חובת ההפרשה חלה על המעסיק בנוגע לעובד/ת חדש/ה לאחר
עובד/ת שיש לו/ה קרן פנסיה פעילה ממקום עבודה קודם לאחר שלושה חודשים כאשר ההפרשות יהיו
רטרואקטיבית החל מחודש העבודה הראשון. צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, מתייחס לוותק
חודשים טרם כניסתן להיריון, 6 א)ב( לחוק עבודת נשים דורש כי נשים יעבדו7 במקום העבודה. אך סעיף
על מנת להיות זכאיות להפרשות לקופת גמל בתקופות בהן הן נאלצות לא לעבוד. במצב הקיים, ישנן
עובדות שהמעסיק פעל בהתאם לצו הרחבה לביטוח פנסיוני והפריש בתקופת עבודתן הפרשות פנסיוניות,
אך הפסיק את ההפרשות הפנסיוניות בתקופה בה העובדת נאלצה להיות בשמירת היריון או העובד/ת
א לחוק עבודת נשים שמטרתו הייתה להטיב 7 נעדרו מהעבודה בשל תקופת לידה והורות. נציין כי סעיף
טרם כניסת צו 2004-עם נשים ולהגן על זכויותיהן בעבודה בתקופת שמירת היריון ולידה נחקק ב
. 2008-ההרחבה פנסיה חובה אשר נכנס לתוקף ב
פגיעה בביטוח הפנסיוני ובזכויות בקרן הפנסיה: אי הפרשות לקופת הפנסיה בזמן שמירת היריון
ותקופת לידה והורות, הינו מצב הפוגע בביטוח הפנסיוני ובזכויות בקרן הפנסיה של עובדות המתמודדות
עם תקופת היריון ולידה. כאשר המעסיק אינו ממשיך להפריש את הפרשות לקופת הפנסיה בתקופות
אלה, הכיסוי הביטוחי של העובדות בקופת הפנסיה עלול להפסק.
פגיעה ואפליה כלפי נשים: נשים הינן היחידות שנאלצות להתמודד עם תקופה של שמירת היריון ומצב
דומה גם בנוגע לתקופת לידה והורות, לפי נתונים של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, פחות מאחוז
ממנצלי תקופת ההורות הינם גברים כך שהתנאי לעבוד שישה חודשים לפני הכניסה להיריון, הינו תנאי
המפלה ופוגע בעיקר בנשים.
א)ב( על העובדת לעבוד לפחות שישה חודשים לפני כניסתה להיריון. תנאי7 פגיעה בפרטיות: לפי סעיף
3
זה מוביל לשאלות אישיות ואינטימיות מצד המעסיקים בנוגע למועד הכניסה להיריון ומועד הווסת
האחרון של העובדת. כמו כן, יש קושי לחשב באופן מדויק האם העובדת עבדה שישה חודשים לפני
כניסתה להיריון, מאחר ומועד הלידה הינו מועד משוער.
חוק עבודת נשים חוקק טרם כניסתו לתוקף של צו ההרחבה לביטוח פנסיוני חובה ולמעשה בא
להיטיב עם נשים בתקופת לידה והורות ושמירת היריון, ולחייב מעסיק שהפריש לנשים אלה, בתקופה בה
עדיין לא היה מחויב לעשות זאת לפי חוק, להמשיך ולעשות זאת בתקופה המיוחדת בה שוהה האישה –
בשמירת היריון ו/או בתקופת היריון ולידה. אך כעת, לאחר כניסתו לתוקף של צו ההרחבה לביטוח
חודשי עבודה )אם העובדת מגיעה ללא קרן פנסיה( או מהיום 6 הפנסיוני והחובה להפריש פנסיה לאחר
הראשון לעבודה )אם יש לה קרן פנסיה קודמת(, הסעיף הזה, שבמקור בא להגן על נשים בתקופות כאלה,
חודשי עבודה קודמים לכניסה להיריון היא דרישה שלא קיימת 6-למעשה פוגע בהן, כאשר הדרישה ל
במצב הרגיל.
מטרת הצעת החוק היא למנוע לקונה בחוק שייצרה פגיעה בקופת הפנסיה של נשים הנמצאות
בשמירת היריון ותקופת לידה והורות ולייצר שוק תעסוקה שוויוני יותר עבור נשים וגברים. זכויות נשים
אינן צריכות להיפגע בעקבות כניסתן להיריון ועל המדינה להגן על זכויותיהן בדרך ליצירת שוק תעסוקה
שוויוני מגדרית. על כן הצעת החוק מבקשת לשנות את הדרישה כי עליהן לעבוד שישה חודשים טרם
כניסתן להיריון בכדי להיות זכאיות להפרשות פנסיוניות בתקופת שמירת ההיריון ותקופת הלידה
וההורות.
א)ד( נועדה לעגן בלשון החוק את החובה על המעסיקים לידוע העובדת או העובדת על7 הוספת סעיף
הפרשות פנסיה שבוצעו בתקופת שמירת היריון וחופשת הלידה. מפניות רבות אשר הגיעו לקו הפתוח של
שדולת הנשים בישראל, נשים דיווחו על כך, שלאחר חזרתן לעבודה קיבלו תלוש שכר עם ניכוי גבוה מאוד
משכרן בשל החזר הפרשות לפנסיה שהמעסיק הפריש עבורן בתקופת שמירת ההיריון ו/או תקופת הלידה
וההורות. במקרים בהם נשים התפטרו בסיום תקופת הלידה וההורות הן קיבלו מהמעסיק דרישה להחזר
הכספים שהמעסיק הפריש עבורן והופתעו מהסכום הגבוה שהן נדרשות להחזיר באופן מידי וזאת בניגוד
. אשר על כן, מוצע להוסיף 2008–לתקנות עבודת נשים )מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל(, התשס"ח
א)ד( לחוק עבודת נשים ולעגן את חובת המעסיקים בדבר יידוע העובדת או העובד על הפרשות 7 סעיף
בתקופת אלה ואופן ביצוע ההפרשות וזאת זמן סביר טרם ביצוע ההפרשות, כך שהעובד/ת יוכלו להיערך
בהתאם מבחינה כלכלית.
.הצעת חוק זו נכתבה בסיוע שדולת הנשים בישראל
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(10.07.2023) כ"א בתמוז התשפ"ג